זהות מינית
זהות מינית היא האופן שבו האינדיבידואל חושב על עצמו מבחינת המשיכות הרומנטיות או המיניות שלו.[1] זהות מינית יכולה גם להתייחס לזהות הנטייה המינית, אשר משמעותה הזדהות האינדיבידואל על פי נטייה מינית או חוסר הזדהות עם נטייה מינית.[2] זהות מינית והתנהגות מינית קשורים ביחס הדוק לנטייה מינית, אך נבדלים ממנה,[1] מכיוון ש"זהות" מתייחסת לתפישה העצמית של הפרט, ו"התנהגות" מתייחסת לפעולות שמבצע הפרט, ו"נטייה מינית" מתייחסת למשיכות הרומנטיות או המיניות בפועל של הפרט.
מודלים היסטוריים התייחסו להתהוות הזהות המינית כמשהו שרלוונטי רק למיעוטים מיניים, בעוד המודלים העכשוויים נוטים לראות את התהליך כמשהו אוניברסלי יותר, ובוחנים את נושא הזהות המינית בתוך הקשרים של תאוריות זהויות ותהליכים חשובים אחרים.[3]
הגדרות וזהות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זהות מינית מתוארת כמרכיב של הזהות של הפרט, אשר משקף את התפישה העצמית המינית שלו. המרכיב הזה הוא רק אחד מהמרכיבים הזהותיים שעל הפרט לשלב לתוך הזהות הכללית, הרב-ממדית שלו. מרכיבים אחרים כוללים זהות מוסרית, דתית, אתנית, מקצועית, וכן הלאה.[4]
הזהות המינית יכולה להשתנות במהלך החיים, והיא יכולה לעמוד או שלא לעמוד בקנה עם הציפייה החברתית למין המיוחס של הפרט (מי שמיוחס כזכר מצופה להימשך לנשים, מי שמיוחסת כנקבה מצופה להימשך לגברים), והיא יכולה להיות מתואמת או בלתי מתואמת להתנהגות המינית בפועל, או לנטייה המינית של הפרט.[5][6][7] לדוגמה, אנשים שהם גייז, לסביות או ביסקסואלים על פי נטייתם המינית עשויים שלא להזדהות ככאלה. במחקר שנערך בארצות הברית ב-1990 על ידי הארגון החברתי למיניות, רק 16% מנשים ו-36% מגברים אשר דיווח על נטייה הומוסקסואלית כלשהי היו בעלי זהות הומוסקסואלית או ביסקסואלית.[8] באופן דומה, ביסקסואלים רבים מזדהים בתור גייז או לסביות, בשל ביפוביה רווחת ומחיקה ביסקסואלית בקהילת הלהט"ב. זהות מינית מקושרת יותר להתנהגות מינית מאשר נטייה מינית. במחקר מ-1990, 96% מנשים ו-87% מגברים עם זהות מינית הומוסקסואלית או ביסקסואלית קיימו יחסי מין בפועל עם אדם מאותו המגדר, בניגוד ל-32% מנשים ו-43% מגברים בעלי משיכה לבעלי אותו המגדר. בסיכום תוצאות המחקר נכתב: "התפתחות הזדהות-עצמית כהומוסקסואל או גיי היא מצב פסיכולוגי וחברתי מורכב, דבר אשר, בחברה הזו, ניתן לבצע במרוצת הזמן, ולעיתים קרובות תוך כדי מאבק אישי וספק-עצמי ניכרים, שלא לומר אי-נוחות חברתית.""[8]
מיניות בלתי מתויגת (קוויר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיניות בלתי מתויגת היא מצב שבו הפרט בוחר לא להגדיר את זהויות המינית. הזדהות כזו יכולה להיות תוצאה מספק לגבי הנטייה המינית, או חוסר מוכנות להתיישר על פי הגדרות חברתיות, או חוסר רצון לייצר ציפיות לגבי המשיכות שלהם. כתוצאה מכך אנשים אלו מגדירים את עצמם לעיתים גבר ולעיתים אשה וכן יגדירו את עצמם שמגדרם אינו גבר ואינו אשה כלל וזאת בדגש כדי לטשטש ולקבול על ההגדרות המקובלות. מצב זה יכול גם להיות תוצאה של חוסר מוכנות להתמודד עם השתייכות למיעוט מיני, על כל ההשלכות של הדבר.[9] פרטים המסרבים להגדרת זהותם המינית נוטים לראות מיניות כדבר נזיל, ונוטים יותר במשיכותיהם להתמקד "באדם" ולא "במגדר".
נטייה מינית בלתי מוגדרת (אנלייבלד)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם אנשים שאינם מגדירים את נטייתם המינית. הם מעדיפים לחיות ללא הגדרה מסוימת ולנהל מערכות יחסים עם מין כלשהו, כרצונם. הם אינם ביסקסואלים או שום הגדרה אחרת, הם בחרו בהגדרה חסרת הגדרה כי הם לא מרגישים בנוח עם שאר ההגדרות (או כי הם לא בטוחים) ולכן אי אפשר לכפות עליהם הגדרה[דרושה הבהרה].
התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – יציאה מהארון |
כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב המחקר על התפתחות זהות הנטייה המינית מתמקדת בהתפתחות של אנשים שנמשכים לאותו המגדר. אנשים שנמשכים לבני מינם או מגדרם, לעיתים קרובות יוצאים מהארון בשלב מסוים בחייהם. היציאה מהארון מתוארת, לפעמים, במונחים פסיכולוגים, כבעלת שלושה שלבים: השלב של ההכרה העצמית, אז מתפתחת התודעה אצל הפרט שהוא נמשך לבני מגדרו. שלב זה לפעמים מתואר כיציאה מהארון הפנימי, ויכול לקרות בילדות או בגיל ההתבגרות, ובמקרים מסוימים גם בשלבים מאוחרים יותר בחיים. השלב השני הוא ההחלטה לצאת בפני אחרים, בדרך כלל בני משפחה או חברים. השלב השלישי הוא זה שבו הפרט חי את חייו בפתיחות בתור אדם להט"בי.[11] קיום השלב השלישי, במיוחד, קשור לתנאים החברתיים בהם חי האדם, שכן ייתכן והוא חושף עצמו לדחייה, אלימות, אפליה, והשלכות שליליות אחרות. וכן, שלבים אלה אינם מובחנים או נבדלים במציאות, ויכולים לקרות הרבה פעמים, או במידה שונה במצבים שונים, מול אנשים שונים.
מסיבות אלה ואחרות, על פי החוקרים רוזריו, סקרימשו, האנטר ובראון, "התפתחות הזהות המינית של לסביות, גייז, וביסקסואלים היא תהליך מורכב. שלא כמו מיעוטים אחרים (כגון מיעוטים אתניים וגזעיים), אין המיעוטים הלה"בים גדלים בתוך קהילות של אנשים דומים, מהם הם לומדים על זהותם, ואשר מחזקים ותומכים בזהות זו... אלא אנשים לה"בים לעיתים קרובות גדלים בקהילות שהן או בורות או עוינות באופן מוצהר לזהותם.[6]
לפעמים, אנשים שהמשיכה המינית שלהם אינה רצויה בעיניהם, בוחרים להבדיל את עצמם באופן מכוון מזהות המיעוט, וזה מייצר אצלם זהות של נטייה מינית שהיא שונה מהנטייה המינית שלהם בפועל. זהות של נטייה מינית, אך לא נטייה מינית, מוכרת כמשתנה בעקבות פסיכותרפיה, קבוצות תמיכה, ואירועי חיים.[2] אדם בעל משיכות הומוסקסואליות יכול להזדהות במגוון צורות. הוא יכול לאמץ זהות לה"בית, לדבוק בזהות הטרוסקסואלית, להיבדל מהזהות הלה"בית בתור "גיי לשעבר", או להימנע מכל סוג של תיוג זהותי לגבי מיניותו.
מודלים של התפתחות זהות מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר מודלים נוצרו כדי לתאר את היציאה מהארון כתהליך עבור אנשים לה"בים. היסטורית, המודלים האלה ראו התפתחות של זהות מינית כרלוונטית רק למיעוטים מיניים.[12] אך במציאות, לא כל אדם להט"בי פועל לפי מודל מסוג זה. למשל, ישנם צעירים להט"בים שנהיים מודעים ומקבלים את הזהות המינית או המגדרית שלהם ללא קונפליקט, בדומה לחבריהם ההטרוסקסואלים והסיסג'נדרים, ואינם חווים סטיגמה או בושה.[13] מודלים עכשוויים יותר נוקטים בעמדה שהתהליך של התפתחות זהות מינית היא אוניברסלית.[3][14] מודלים אלה מנסים לשלב מודלים נוספים של התפתחות זהותית, כמו מודל מרסיה לסטטוסים של אגו-זהות.[15]
מודל קאס להתפתחות זהותית, על פי ויויאן קאס, כולל שישה שלבים מובחנים אותם עוברים פרטים שיוצאים מהארון בהצלחה: (1) בלבול זהותי, (2) השוואה זהותית, (3) טולרנטיות זהותית, (4) קבלה זהותית, (5) גאווה זהותית, (6) סינתזה זהותית.[16] המודל של פסינגר להתפתחות זהותית של הומואים ולסביות מכיל ארבעה שלבים ברמות האינדיבידואליות והקבוצתיות: (1) מודעות, (2) חקירה, (3) העמקה/מחויבות, (4) הפנמה/סינתזה.[17]
יש מודלים להתפתחות זהות מינית שאינם מתייחסים לשלבים מסודרים, אלא מתארים התפתחות זהותית כמכילה תהליכים זהותיים עצמאיים. למשל, מודל דאוגלי מתאר שישה תהליכים עצמאיים לא מסודרים: (1) יציאה מזהות הטרוסקסואלית, (2) פיתוח סטטוס זהותי לה"בי אישי, (3) פיתוח זהות חברתית לה"בית, (4) הפיכה לצאצא לה"בי, (5) פיתוח סטטוס של אינטימיות לה"בית, (6) כניסה לקהילה להט"בית.[18]
המודל המאחד להתפתחות זהות מינית הוא המודל היחיד שמשלב גם זהות הטרוסקסואלית בסטטוסים הזהותיים שלו, וכולל הטרוסקסואליות כפויה, חקירה פעילה, פיזור, העמקה והתחייבות לסטטוס, וסינתזה.[19]
המודלים העכשוויים רואים היווצרות זהות מינית כתהליך אוניברסלי, שלא רלוונטי רק למיעוטים מיניים.[3] מחקרים מאוחרים יותר תומכים בתאוריות אלה, ומעידים שגם אוכלוסיות הטרוסקסואליות עוברות את השלבים של מרסיה להתפתחות זהות מינית.[14][20]
סוגים של זהות, נטייה, או משיכה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – נטייה מינית |
הרשימה הבאה כוללת מגוון זהויות והגדרות לנטיות מיניות רווחות. עם זאת, ישנן עוד זהויות, וריאציות והגדרות שאינן ברשימה, והרשימה משתנה ככל שהתפישה של אנשים משתנה לגבי המשיכות שלהם.
- א-מיניות - מעט או חוסר משיכה מינית, או חוסר עניין ביחסי מין עם אחרים. גם בתוך א-מיניות קיים ספקטרום של זהויות/משיכות (א-אפור, דמי, ועוד).
- א-רומנטיות - מעט או חוסר משיכה רומנטית, או חוסר עניין ביחסים רומנטיים או התנהלות רומנטית. גם בא-רומנטיות קיים ספקטרום של זהויות/משיכות.
- ביסקסואליות - משיכה ליותר ממגדר אחד, אך לאו דווקא לכל המגדרים, או באותה מידה לכל המגדרים אליהם יש משיכה.
- בירומנטיות - משיכה רגשית או רומנטית ליותר ממגדר אחד, אך לאו דווקא לכל המגדרים, או באותה מידה.
- דמיסקסואליות - מעט או חוסר משיכה מינית ללא יחסים קרובים או קשר רגשי או רומנטי לאחר.
- דמירומנטיות - מעט או חוסר משיכה רומנטית ללא יחסים פיזיים קרובים או קשר מיני לאחר.
- הומוסקסואליות - משיכה מינית ובדרך כלל גם רגשית לבני אותו המגדר או המין. בדרך כלל מיוחס ליחסים של גברים עם גברים.
- הומופלקסיביליות - כשאדם מזדהה ולרוב מרגיש כהומוסקסואל, אך מדי פעם גם מרגיש משיכה הטרוסקסואלית.
- הומורומנטיות - משיכה רומנטית לבני אותו המגדר או המין. עם או בלי משיכה מינית.
- הטרוסקסואליות - משיכה מינית ורגשית לבני המין השני.
- הטרופלקסיביליות - כשאדם מזדהה ולרוב מרגיש כהטרוסקסואל, אך מדי פעם גם מרגיש משיכה הומוסקסואלית.
- הטרורומנטיות - משיכה רומנטית למי שנתפש בתור "המין השני" מתוך ראייה בינארית של מיניות. עם או בלי משיכה מינית.
- לסביוּת - משיכה של נשים לנשים אחרות (פיזית, מינית, רגשית, רומנטית).
- מולטיסקסואליות - יכולה להיות זהות בפני עצמה של משיכה למגוון מגדרים/מינים, או מונח מטרייה לכל סוגי המשיכה ליותר ממגדר אחד (ביסקסואליות, פאנסקסואליות וכן הלאה).
- פאנסקסואליות - משיכה מינית, רומנטית, פיזית או רוחנית לאחרים ללא תלות במגדר (או, לפעמים מוגדר כמשיכה לכל המגדרים/מינים).
- פאנרומנטיות - משיכה רומנטית ללא תלות במגדר/לכל המגדרים.
- סקוליוסקסואליות - משיכה עיקרית (מינית, רומנטית או רגשית) לאנשים ג'נדרקווירים, טרנסג'נדרים, או א-בינאריים אחרים.
- חדנמשך - זהות שבה אדם יכול להמשך לזהות של המגדרים זכר או נקבה, אבל יכול להמשך לאופי של אדם שאינו מושך אותו בזהות המגדרית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוה ברנע, על זהות מינית ונטייה מינית באתר משרד החינוך
- זהות מינית בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Reiter L (1989). "Sexual orientation, sexual identity, and the question of choice". Clinical Social Work Journal. 17: 138–50.[1]
- ^ 1 2 "Appropriate Therapeutic Responses to Sexual Orientation" (PDF). American Psychological Association. 2009. pp. 63, 86.
Sexual orientation identity—not sexual orientation—appears to change via psychotherapy, support groups, and life events.
- ^ 1 2 3 Dillon, F. R., Worthington, R. L., & Moradi, B. (2011). Sexual identity as a universal process In S. J. Schwartz, K. Luyckx, & V. L. Vignoles (Eds), Handbook of identity theory and research (Vols 1 and 2), (pp.649-670). New York, NY: Springer Science + Business Media
- ^ Luyckx, K., Schwartz, S. J., Goossens, L., Beyers, W., & Missotten, L. (2011). Processes of personal identity formation and evaluation. In S. J. Schwartz, K. Luyckx, & V. L. Vignoles(Eds), Handbook of identity theory and research (Vols 1 and 2) (pp.77-98). New York, NY: Springer Science + Business Media
- ^ Sinclair, Karen, About Whoever: The Social Imprint on Identity and Orientation, NY, 2013 ISBN 9780981450513
- ^ 1 2 Rosario, M.; Schrimshaw, E.; Hunter, J.; Braun, L. (2006). "Sexual identity development among lesbian, gay, and bisexual youths: Consistency and change over time". Journal of Sex Research. 43 (1): 46–58. doi:10.1080/00224490609552298. PMC 3215279.
- ^ Ross, Michael W.; Essien, E. James; Williams, Mark L.; Fernandez-Esquer, Maria Eugenia. (2003). "Concordance Between Sexual Behavior and Sexual Identity in Street Outreach Samples of Four Racial/Ethnic Groups". Sexually Transmitted Diseases. American Sexually Transmitted Diseases Association. 30 (2): 110–113. doi:10.1097/00007435-200302000-00003. PMID 12567166.
- ^ 1 2 Laumann, Edward O. (1994). The Social Organization of Sexuality: Sexual Practices in the United States. University of Chicago Press. pp. 298–301.
- ^ Diamond, Lisa M (2007). "A dynamical systems approach to the development and expression of female same-sex sexuality". Perspectives on Psychological Science. 2 (2): 142–161. doi:10.1111/j.1745-6916.2007.00034.x.
- ^ Brooks, Kelly D.; Quina, Kathryn (2009). "Women's sexual identity patterns: Differences among lesbians, bisexuals, and unlabeled women". Journal of Homosexuality. 56 (8): 1030–1045. doi:10.1080/00918360903275443.
- ^ "The Coming Out Continuum". Human Rights Campaign. אורכב מ-המקור ב-2007-11-02.
- ^ Savin-Williams, R. (2011) Identity development among sexual-minority youth. In S. J. Schwartz, K. Luyckx, & V. L. Vignoles(Eds), Handbook of identity theory and research (Vols 1 and 2) (pp.671-689). New York, NY: Springer Science + Business Media
- ^ Savin-Williams, R. (2005). The new gay teenager. Cambridge, MA: Harvard University Press
- ^ 1 2 Morgan, E. M. (2012). "Not always a straight path: College students' narratives of heterosexual identity development". Sex Roles. 66 (1–2): 79–93. doi:10.1007/s11199-011-0068-4.
- ^ Worthington, R. L.; Navarro, R. L.; Savoy, H. B.; Hampton, D. (2008). "Development, reliability, and validity of the measure of sexual identity exploration and commitment (MOSIEC)". Developmental Psychology. 44 (1): 22–33. doi:10.1037/0012-1649.44.1.22. PMID 18194002.
- ^ Cass, V. C. (1979). "Homosexuality identity formation: A theoretical model". Journal of Homosexuality. 4 (3): 219–235. doi:10.1300/j082v04n03_01.
- ^ Fassinger, R. E.; Miller, B. A. (1997). "Validation of an Inclusive Modelof Sexual Minority Identity Formation on a Sample of Gay Men". Journal of Homosexuality. 32 (2): 53–78. doi:10.1300/j082v32n02_04.
- ^ D'Augelli, A. R. (1994). Identity development and sexual orientation: Toward a model of lesbian, gay, and bisexual development.
- ^ Dillion, F. R., Worthington, R. L., & Moradi, B. (2011). Sexual identity as a universal process. In S. J. Schwartz, K. Luyckx, & V. L. Vignoles (Eds.), Handbook of identity theory and research (pp. 649-670). New York: Springer.
- ^ Worthington, R. L.; Savoy, H. B.; Dillon, F. R.; Vernaglia, E. R. (2002). "Heterosexual identity development. A multidimensional model of individual and social identity". Counseling Psychologist. 30 (4): 496–531. doi:10.1177/00100002030004002.
