פורטל:גאולוגיה
גאולוגיה היא אחד ממדעי הטבע, מדעי בתחום מדעי כדור הארץ.
הגאולוגיה חוקרת את הגאוספירה – כדור הארץ המוצק: את תכונותיה, את תהליך וזמן היווצרותה, את מרכיביה השונים, את התהליכים הדינמיים המתרחשים בה (כגון רעידות אדמה, תנועת הלוחות, התפרצויות געשיות והתרוממות רכסי הרים) ואת השפעתם על יצירת הנוף המגוון שאנו רואים.
הגאולוג חוקר באמצעות קרקעות, סלעים, מינרלים ומאובנים את התפתחות כדור הארץ, את השינויים שהתרחשו בו לאורך העידנים השונים ואת אוצרות הטבע הטמונים בו.
הגאולוגיה מורכבת מתחומי מחקר רבים ומגוונים המפרקים את כדור הארץ ותכונותיו למרכיבים השונים, מספקים הסברים לתופעות ותצפיות, ושבים ומאחדים את המידע לתמונה שלמה.
.gif)
בכותרות
התגלה מינרל ייחודי
במהלך סקר גאולוגי סמוך לאגם קוואן בדרום-מערב אוסטרליה התגלה מינרל יוצא דופן.
מתוך עשרות מינרלים חדשים המתגלים בכל שנה כבר התגלו בעבר מינרלים לא ידועים באזורי הספר של מערב אוסטרליה.
הפעם התגלה המינרל על סלע געשי בתוך מצע קוורצי.
ייחודו של המינרל
המינרל החדש מכיל סטרונציום, סידן, כרום, גופרית, פחמן, חמצן ומימן – שילוב יוצא דופן של יסודות.
מינרל כזה, שאינו קשור לקבוצות מינרלים ידועות – נדיר במיוחד.
תיאור
נמצאו גבישים זעירים ושקופים בוורוד כהה, בסגול ובירוק במבנה פסאודו קובייתי.
גודלם של הגבישים כחצי מילימטר.
קשיות בסולם מוס: 1.5 עד 2, כלומר: רך ופריך בדומה לגבס.
למינרל ברק זגוגי וצבע שרטוט ורוד.
עדיין לא ברור אם יכולים להיות לו שימושים מסחריים.
שם
המינרל החדש נקרא פוטניסיט (Putnisite), על שמם של אנדרו וכריסטין פוטניס – מינרלוגים מקומיים המכהנים כמרצים למינרלוגיה בגרמניה. שם זה טרם אושר על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה.
להרחבה:
- פרטים על המינרל החדש
- כתבה במגזין Popular Science
- דף המינרל באתר Mindat
- עוד על המינרל באתר Mineralogical Magazine
- כתבה ב"טיים" של הודו
קישורים קבועים
עדכונים מקוונים
להלן אוסף אירועים היסטוריים הנוגעים לתהליכים גאולוגיים ולאנשים העוסקים בהם:
| החודש בהיסטוריה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
גלעין כדור הארץ – הנקרא גם "ליבת כדור הארץ" – הוא החומר הנמצא במרכז כדור הארץ, 2,900 ק"מ מתחת לפני השטח. את הגלעין עוטפת מעטפת כדור הארץ וסביבה – הקרום.
קוטר הגלעין הוא כמחצית מקוטר כדור הארץ, ומסתו 32.4% ממסת כדור הארץ. חישוב הפרשים במהירות מעבר גלים סייסמיים מצביעה על צפיפות של 10-13 גרם לסמ"ק, המחייבת הימצאות יסודות מתכתיים כבדים בגלעין. יסודות אלה אחראים לקיום שדה מגנטי, הבונה את המגנטוספירה המגינה על כדור הארץ מפני רוח השמש ויוצרת את תופעת זוהר הקוטב.
מבדילים בין גלעין פנימי מוצק, לבין גלעין חיצוני נוזלי. מסת הגלעין הפנימי היא 1.7% ממסת כדור הארץ, לעומת מסת הגלעין החיצוני המהווה 30.7% מכלל מסת כדור הארץ. הגלעין הפנימי נשאר מוצק על אף הטמפרטורה הגבוהה השוררת בו – למעלה מ-6,000 מעלות צלזיוס – המתקיימת הודות ללחץ העצום המופעל עליו.
בריכת רם (נֶהֱגֶה לעיתים "בירכּת רם", לפי הערבית) היא אגם טבעי בהר רם, הר געש כבוי בצפון רמת הגולן והצפוני ביותר בקו התלים הישראלי, ונמצאת בסמיכות ליישובים הדרוזיים מסעדה ומג'דל שמס.
הדעות חלוקות באשר לדרך שבה נוצרה הבריכה – יש הרואים בה סוג של דולינה – חלל שנוצר כתוצאה מהמסה קרסטית של סלעי גיר, אולם כיום רווחת יותר התאוריה הרואה בה קלדרה – לוע של הר געש – שהתמלא במים או סוג של מאר.
בבריכה נמצאו צלמיות ארכאולוגיות חשובות ביותר. צלמית "ונוס מברכת רם" נחשבת לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.
בדפוס
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
- יעקב בן-תור, לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים, הוצאת מאגנס
- מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
- יוסי מרט, זמן עמוק וגאולוגיה דינמית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
- עקיבא פלכסר, שיחות על הגאולוגיה של ישראל, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
- עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
- ג"ה הרבאו ועמנואל מזור, סולם הזמן הגאולוגי, האוניברסיטה הפתוחה
- נחמה שפרן ועמנואל מזור (עורכים), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה
- Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3 (set)
ברשת
מתוך אתר פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה:
מבוא למדע כדור-הארץ • צפונות כדור-הארץ • נדבכים בגאולוגיה של ארץ-ישראל • גאולוגיה של הכרמל • אוקיינוגרפיה • יישומי הגאולוגיה והוראתה בישראל • מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים • מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים • נושאים נוספים במדעי הטבע והחיים
ספרים מקוונים:
- שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה (דורש הרשמה לאתר) ובגוגל ספרים
- צ'ארלס לייל, עקרונות הגאולוגיה, 1830, כרכים 1-3 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, מוצא המינים באמצעות ברירה טבעית, מהדורה ראשונה, 1859 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, איים געשיים, 1844 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, תצפיות גאולוגיות על אמריקה הדרומית, 1846 (אנגלית)
- אלמוני, שרידים מן ההיסטוריה הטבעית של הבריאה, 1884 (אנגלית)
- ג'יימס האטון, תקציר תאוריה של הארץ, 1785 (אנגלית)
- ג'יימס האטון, תאוריה של הארץ: חלק 1 וחלק 2, בפרויקט גוטנברג
- אלפרד הרקר, ההיסטוריה הטבעית של סלעי יסוד, 1909 (אנגלית)
- ויליאם ב' סקוט, מבוא לגאולוגיה, מהדורה שנייה, 1921 (אנגלית)
סדרות טלוויזיה
- ערוץ ההיסטוריה – כיצד נוצר כדור הארץ
- ערוץ 8 – הכוחות האדירים של כדור הארץ • מסע מופלא אל לב האדמה
- ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק – חקר כדור הארץ • זעזועים בכדור הארץ • איתני טבע קטלניים • אדמה זועמת
הרצאות מקוונות
הרצאות וידאו שהועלו ל-YouTube מטעם האוניברסיטה העברית:
- פרופ' אמוץ עגנון, רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי?
- ד"ר ארי מטמון, קצבי הבליה של כדור הארץ
- ד"ר נח ברוש, התנגשויות קוסמיות
- פרופ' יוסף הלר, דרווין – חקר הטבע בימיו
- פרופ' מרדכי שטיין, ים המלח: רשם ארוך ימים של האקלים בלבנט ובמדבר הסהרה
- פרופ' עודד נבון, יהלומים – חלון אל מעבה כדור הארץ
- הרצאות נוספות
סיור גאולוגי בכרמל
ביום שישי, ה־5 בנובמבר 2010, נערך סיור גאולוגי בכרמל במסגרת מיזם אלף מילים.
הסיור התחיל בכרם מהר"ל. תחנות נוספות: הר הגעש של כרם מהר"ל, נחל מערות, צנירי נחל אורן, מחצבות קדומים ומחצבת נשר.
תצורת טורוויפ • דנשיה הסינית • קמר מונומנט • ברדרבונגה • ברומו • אבן חול קוקונינו • חבורת ג'הול • תצורת ג'יופוטאנג • תצורת יישיין • מונוקלינה • קמר סן רפאל • אבן גיר קאיבאב • גרם המדרגות הגדול • כיבוש נהר • סאנגיאנג אפי • סחיפה לאחור • התחתרות לעומק • תצורת מואנקופי • אובינס • אגן ויטווטרסראנד • קונגלומרט שינארמפ • פרט (גאולוגיה) • תצורת צ'ינלה • פיקו (הר געש) • קלוד (הר געש) • סן מיגל (הר געש) • טרומאה • ויליאם ג'ייקוב הולנד • קמפן (גיל גאולוגי) • הים הפנימי המערבי • אבן חול נאוואחו • שולי יבשת • טרוורה
עד שנות החמישים, מי הגשמים, שירדו על מרבית שטח מזרח ירושלים, התנקזו מזרחה, אל ים המלח, ומרבית מי הגשמים שירדו על מערב ירושלים, התנקזו מערבה, אל הים התיכון. אולם כיום, כל מי הגשמים משטח ירושלים מתנקזים לים המלח. יתרה מזאת, גם מי הגשמים מחלק מפרווריה המערביים של ירושלים, כמו מוצא, בית זית וחלק ממבשרת ציון מתנקזים לים המלח. השינוי נגרם בשל הקמת האגם המלאכותי, "מאגר בית זית", בעזרת הקמת סכר על נחל שורק - גדול נחלי הרי ירושלים, שבאופן טבעי התנקז לים התיכון. המאגר הוקם במטרה לעכב את המים, ולאפשר להם לחלחל אל האדמה, להגיע אל שכבת מי התהום, המכונה אקוויפר ההר, ולהישאב בבארות באזור השפלה. זאת במקום להישפך לים התיכון, ולהתבזבז. אלא שבניגוד להערכת אנשי המקצוע, המים המחלחלים לאדמה במאגר בית זית, זורמים לים המלח.
אבן חול • אגט • אוליבין • אופאל • אזבסט • אלבסטר • אקטינוליט • בזלת • בליה • בנטוניט • בריל • גאוכימיה • גארנט • גייזר • גרניט • גתיט • דולומיט • דיוריט • האדן • האירוע המסיני • הכחדת קרטיקון-שלישון • העתק • הבקע הסורי-אפריקני • וולאסטוניט • זאוליט • זמן גאולוגי • חרסית • טוף • טיטניט • טנזניט • טקטוניקת הלוחות • יהלום • כלקדון • לוסיט • מכתשים בנגב • מערת נטיפים • נפט • סיליקט • סלע משקע • סקפוליט • סרפנטין • עין הנמר • פרידוט • צור • קבוצת הכלוריט • קוורץ • קרנליאן • קרקע • רוטיל • רעידת אדמה • העתק סן אנדראס • תיארוך רדיומטרי • תימרת מעטפת
חרסית הוא מושג בגאולוגיה המתאר שני מונחים:
- גודל הקטן מ-0.004 מילימטרים של גרגרים המרכיבים סלע.
- קבוצת מינרלים הקרויה מינרלי חרסית.
סלע חרסית שהוא סלע משקע מחבר בין שני המונחים שלעיל, שכן בהגדרתו הוא בנוי ברובו (מעל ל-75%) מגרגרים הקטנים מ-0.004 מילימטרים, ורוב מינרליו (מעל ל-75%) הם מינרלי חרסית.
ג'יימס האטון היה גאולוג, רופא, חוקר טבע וכימאי שעסק גם בחקלאות ניסויית ונחשב לאבי הגאולוגיה המודרנית.
התאוריות שלו בדבר הזמן הגאולוגי – הקרויות גם זמן עמוק – מסבירות את תכונות קרום כדור הארץ באמצעות תהליכים טבעיים ומניחות את היסוד לתורת הסטרטיגרפיה – נכללו בתאוריית הפלוטוניזם ובעקרון האחידות. להאטון היה שפע של רעיונות כיצד להסביר את התצורות שראה סביבו, שגובשו עוד ב-1760 ופורסמו רק 25 שנים אחר-כך ב"תאוריה של הארץ", שהיווה תאוריה כללית ומעשית של הגאולוגיה.
רעיונות אלה היו מנוגדים בתכלית לתאוריות בנות-זמנו ועמדו בניגוד להסבר המקראי. לתפיסתו של האטון, מכלול תהליכים גאולוגיים יכול להסביר באופן מלא את צורות הנוף הנוכחיות בכל רחבי העולם, וההסבר המקראי לא היה נחוץ בעניין זה. הוא ציין כי תהליכי השחיקה, ההשקעה, ההרבדה וההרמה היו מחזוריים, ובוודאי חזרו על עצמם פעמים רבות לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ. הוא אף הצהיר, כי בהתחשב במשך הזמן הנחוץ לכל אחד ממחזורים אלה – הרי שכדור הארץ חייב להיות עתיק לאין שיעור.
על-כן אנחנו מגיעים לרעיון הנשגב המעניין הזה, שכל ההרים הגיריים בעולם – וכל שכבות החרסית, הפחם, החוואר, החול והברזל המשוכבות מעליהם – הם אנדרטאות אושר העבר של טבע מאורגן!
— ארסמוס דרווין (פיטולוגיה, 1800)
כששואלים אותך "כמה גאולוגים דרושים להחלפת נורה?" – אתה מסביר שאסור לתת לגאולוגים להחליף נורה משום שהם נוהגים לבדוק כל דבר באמצעות פטיש 
| גאולוגיה ימית | חקר האוקיינוסים, תשתיתם, רכסיהם והמשקעים הנוצרים בהם |
| גאולוגיה מבנית | יחסי המבנה של הסלעים בקרום כדור הארץ |
| גאוכימיה | חקר הרכבו הכימי של כדור הארץ והתהליכים שיצרו בו חומרים שונים |
| גאומורפולוגיה | תהליכי עיצוב הנוף |
| גאופיזיקה | מבנה כדור הארץ ותכונותיו הפיזיקליות |
| סייסמולוגיה | רעידות אדמה |
| וולקנולוגיה | הרי געש |
| טקטוניקה | תנועת הלוחות בקרום כדור הארץ |
| מינרלוגיה | חקר מינרלים והגדרתם |
| סטרטיגרפיה | תורת השכבות וסידורן |
| פדולוגיה | חקר קרקעות |
| פטרולוגיה | היווצרות וסיווג סלעים |
| פלאונטולוגיה | תורת המאובנים |
גאולוגיה • גאולוגיה - מונחים • אבק • אדמה • אורוגנזה • אין סיטו • באר ארטזית • בוץ • גאודזיה • חצץ • טקטיט • יסוד קורט • עקרון האחידות • פטינה • צונמי • רגוליט • רליקט
(ערכים נוספים)
וולקנולוגיה • דיאטרם • הר געש • התפרצות געשית • התפרצות פריאטית • זרם פירוקלסטי • לבה • מאר • נקודה חמה • קלדרה • קשת איים • טבעת האש • תימרת מעטפת
(ערכים נוספים)
מינרלוגיה • מינרל • זיהוי מינרלים • סולם מוס • פלאוכרואיזם • פסאודומורפיזם • קשיות • קריסטלוגרפיה • גביש • מבנה גבישי • צורות של גבישים • מינרלי אינדקס • גמולוגיה • אבן חן • אסטריזם • תופעת עין החתול • תכליל • אבני החושן
(ערכים נוספים)
פטרולוגיה • סלע • סלעי יסוד • סלעי משקע • סלעים מותמרים • סדימנטולוגיה • חול • חול מזמר • גאודה • מונולית • זיהוי סלעים • מחזור הסלעים • מסת אם • סביבת היווצרות • קסנולית • שורת בואן
(ערכים נוספים)
ולדימיר אוברוצ'ב • אלפרד וגנר • זאב בנימין בגין • יעקב בן-תור • פרנסואה ארנסט מאלאר • עמנואל מזור • ניקולאוס סטנו • עקיבא פלכסר • סטיבן ג'יי גולד • מארי אנינג • גדעון מנטל • פרידריך מוס • קרל פרידריך נאומן • אדולף אריק נורדנשלד • יבגראף פיודורוב • אנדריה מוהורוביצ'יץ' • צ'ארלס לייל • צ'ארלס ריכטר
(ערכים נוספים)
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל כימיה | פורטל פיזיקה | פורטל גאוגרפיה | פורטל מדעי החלל | פורטל ביולוגיה | פורטל בוטניקה | פורטל המורשת העולמית |
- בקרו בדף המשימות
- כתיבה של ערכים חסרים – ראו את רשימת הערכים המבוקשים
- שכתוב, עריכה, שיפור והרחבה של ערכים קיימים – ראו כאן
| רשימת הערכים המבוקשים ודורשי השיפור בתחום הגאולוגיה | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא גאולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
| פורטל מומלץ | |