תעשייה כימית בישראל
תעשייה כימית בישראל מתייחסת למפעלים העוסקים בייצור של חומרים סינתטיים בישראל.
התעשייה הכימית בארץ מהווה חלק חשוב ומרכזי בכלכלת המדינה והיא מעמודי התווך של התעשייה הישראלית. תעשייה זו מאגדת פעילות של כ-400 מפעלים המעסיקים כ-30,000 עובדים[1] (כ-10% מסך העובדים בתעשייה הישראלית). התעשייה הכימית אחראית לכ־40% מהיצוא התעשייתי וכ-30% מהפדיון התעשייתי.[2] לתעשייה הכימית הישראלית ייצוג משמעותי במדד תל אביב 35 - מדד הדגל של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. כשליש מהחברות המיוצגות במדד זה הן יצרני כימיקלים המהווים חלק מהותי מהתעשייה הכימית הישראלית.[3]
התעשייה הכימית נשענת על חומרי גלם מצד אחד ומקורות אנרגיה מצד שני. בעזרת אוצרות הטבע המעטים המצויים בארץ, חומרי גלם המיובאים מחו"ל וכוח אדם מקצועי ומיומן הפכה התעשייה הכימית בארץ, שהתמקדה בעבר הלא רחוק בעיקר בייצור חומרים בסיסיים, לתעשייה שאחוז גבוה מכלל הייצור שלה הם חומרי המשך ומוצרים בעלי ערך מוסף גבוה.
התעשייה הכימית בישראל כיום עוסקת במגוון רחב מאוד של תחומים והיא מהמתקדמות, היעילות והמפותחות בעולם.[4]
נתונים[2]
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היקף פעילות - 17.1 מיליארד דולר (כ-26% מהפעילות התעשייתית).
- ייצוא - 11 מיליארד דולר (64% מהייצוא התעשייתי).
- מועסקים - כ-30,000 איש (כ-10% מהמועסקים בתעשייה).[5]
- מתקנים - כ־400 מפעלי ייצור כימיים (מתוך 18,000 מפעלי תעשייה).
- חשיבות עולמית: התעשייה הכימית הישראלית מספקת שליש מתצרוכת הברום העולמית[6]; שישית מתצרוכת האשלג העולמית[6]; מובילה עולמית בייצור תוספי מזון ומעכבי בעירה מבוססי זרחן וברום[6]; מובילה עולמית בייצור של חומרי הגנה על הצמח[7]; תעשיית התרופות הישראלית היא מהגדולות והמובילות בעולם.[8][9]
תחומי ההתמחות של התעשייה הכימית בישראל[2][10][2][11][4][1] |
---|
זיקוק נפט, דלקים, פטרוכימיה ופלסטיקה |
פרמצבטיקה, תוספי תזונה, ביוטכנולוגיה ודיאגנוסטיקה רפואית |
דטרגנטים, חומרי חיטוי, הגיינה, בישום ותמרוקים |
חומרים לענף הבנייה |
מעכבי בעירה |
דשנים (ישראל היא אחת משש יצואניות הדשנים הגדולות בעולם) |
מתכות קלות (בעיקר ייצור מגנזיום וסגסוגותיו, כ-3% מהייצור העולמי[12]) |
חומצות ובסיסים |
גזים תעשייתם |
חומרי הדברה (קוטלי עשבים, קוטלי חרקים וקוטלי פטריות) |
צבעים ודבקים |
טכנולוגיות לטיהור ולהתפלת מים |
חומרי נפץ |
חומרים רדיואקטיביים לצורכי מחקר, רפואה או צבא (קמ"ג, שורק) |
בעבר: הפקת נחושת (לא מנוצל כיום מטעמים כלכליים) |
אפיון המוצרים המופקים על ידי התעשייה הכימית[1]
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצרים בסיסיים (Commodities), לרוב בעלי ערך מוסף נמוך ומיוצרים בכמויות גדולות. דוגמאות למוצרים בסיסיים המיוצרים בארץ: אשלג – המיוצר במפעלי ים המלח ומשמש בעיקר כדשן או לייצור דשנים אחרים, ברום – המיוצר גם הוא ממי ים המלח, חומצה גופרתית – המיוצרת מגופרית, אוויר ומים ומשמשת לייצור דשנים וחומרים אחרים, חומצה זרחתית – המיוצרת מפוספט וחומצה הידרוכלורית.
מוצרים מיוחדים (Specialties), לרוב בעלי ערך מוסף גבוה ומיוצרים בכמויות קטנות יותר. למשל: מעכבי בעירה (לדוגמה: הקסא-ברומו ציקלו דודקאן או בקיצור HBCD), חומרי חיטוי, תוספי תזונה המיוצרים בדרגת ניקיון מיוחדת, תרופות, חומרי נפץ מתוחכמים ועוד.
חברות מובילות בתעשייה הכימית
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיקוק נפט, דלקים, פטרוכימיה ופלסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערה: יש להבדיל בין יצרני מוצרי צריכה מפלסטיק שאינם חלק מהתעשייה הכימית (ראו ערך מורחב: תעשיית הפלסטיק בישראל), לבין, יצרני חומרי פלסטיק שהם חלק מהתעשייה הכימית.
שם החברה | מוצרים עיקריים | |
---|---|---|
בתי זיקוק לנפט | כרמל אוליפינים[13] | אתילן, פוליאתילן צפיפות נמוכה ופוליפרופילן המהווים חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק. |
גדיב - תעשיות פטרוכימיות[14] | 14 מוצרים עיקריים, וביניהם:
בנזן, טולואן, פארהקסילן, אורתוקסילן, קסילן, הקסאן, חומצה פומרית, חומצה סוקסינית, סולגד | |
שמנים בסיסיים חיפה[15] | חומרי סיכה, שמנים הידראוליים ושעוות. | |
פז חברת הנפט[16] | פזקר | יריעות איטום ("ביטומן"), מוצרי ציפוי, איטום ודבקים לענף התשתית והבניה |
פז שמנים וכימיקלים | מחזור של מוצרי סיכה וממסים לתעשייה | |
פז בית זיקוק אשדוד | תזקיקי נפט | |
קבוצת דור[17] | כרמל כימיקלים | חומרי חיטוי, תוספים לתעשיית חומרי הניקוי, תוספים לתעשיית הבטון, והעץ, וכן דבקים ושרפים (בעיקר מאוריאה ומלמין). |
דור אקולוגיה | מחזור והשבה של ממסים אורגניים עבור התעשייה הכימית. | |
שרפי כרמל | דבקים ושרפים (תוספי חוזק והדבקה) למגוון תעשיות כגון: עץ, נייר, קרטון, ציפויים וטקסטיל. | |
דור כימיקלים | מוצרי ביניים לתעשיות הכימיה, בנזן, פרמצבטיקה, חקלאות, פלסטיקה ועץ (ייצור של מימן, מתנול, פורמאלדהיד ועוד) | |
קונלוג קונטרול | "CYSTRIP " - חומר גרגרי תרמופלסטי העשוי אוריאה או מלמין המשמש לניקוי בהתזה. | |
ורוליט אלאקס | דבקים תעשייתיים (ביניהם את המותג ורוליט). | |
נילית[18] | ייצור חומרי פלסטיק (בדגש על סיבי ניילון) | |
פולירם[19] | חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק | |
קבוצת פלסטו-קרגל[20] | ייצור יריעות ומוצרי אריזה גמישים מקרטון ופלסטיק |
חומרים לצריכה תעשייתית, דשנים וחומרים להגנת הצומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם החברה | מוצרים עיקריים | |
---|---|---|
כימיקלים לישראל[21] | מפעלי ים המלח | אשלגן כלורי, נתרן כלורי, מגנזיום כלורי. |
תרכובות ברום | כלור, ברום, מימן, מגנזיום הידרוקסיד, מגנזיום חמצני, נתרן הידרוקסידי, סידן הידרוקסידי, סידן פחמתי, חומרים מעכבי בעירה, חומרים לחיטוי קרקע והדברה, מינרלים לקידוחי נפט. | |
מגנזיום ים המלח | מגנזיום טהור וסגסוגות מגנזיום, קרנליט יבש וכן מוצרי לוואי הכוללים כלור וסילווניט. | |
רותם אמפרט נגב | חומצה זרחתית, חומצה גופרתית, ודשנים זרחתיים. | |
הנדסת התפלה - IDE | מוצרים ופתרונות להתפלת מים. | |
חיפה כימיקלים[22] | דשנים לחקלאות, וכימיקלים לתעשייה ולתעשיית המזון (ייצור של חומצה חנקתית, דשנים חנקתיים ודשני פוספט) | |
אדמה פתרונות לחקלאות[23] | קוטלי עשבים, קוטלי חרקים וקוטלי פטריות להגנת הצומח | |
לוקסמבורג תעשיות[24] | חומרי הדברה ותכשירים להגנת הצומח | |
דשן גת[25] | דשנים | |
מקור כימיקלים[26] | ייצור תרכובות אורגניות עדינות | |
החברה לשירותי איכות הסביבה[27] | נטרול חומרים מסוכנים |
גזים תעשייתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם החברה | מוצרים עיקריים |
---|---|
מקסימה[28] | גזים תעשייתיים (בעיקר: חנקן, חמצן, ארגון ופחמן דו-חמצני) |
מפעלי חמצן וארגון[29] |
חומרים לענף הבניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם החברה | מוצרים עיקריים | |
---|---|---|
אינרום תעשיות בניה[30] | איטונג | מותג הבנייה "בלוק איטונג" |
כרמית מיסטר פיקס | מוצרי טיח, חיפויים, דבקים, וחומרי איטום | |
נירלט צבעים | מוצרי צבע | |
טמבור[31] | צבעים, ציפויים וחומרי בנייה מתקדמים | |
א.צ. טכנולוגיות מתקדמות לבניה | בניה ירוקה, חומרי איטום, איטום ביטומני, איטום מרתפים, חומרי גמר, שיקום בטון, מוצרי טיח, טיח גבס, דבקים, מוספים, איטום קריסטלי,
פוליאוריאה, יריעות ביטומניות, ציפויים לרצפות | |
תרמוקיר תעשיות[32] | מוצרי טיח, בידוד תרמי, דבקים, חומרי איטום ובידוד אקוסטי | |
נשר מפעלי מלט ישראליים[33] | מלט וחומרי בניין | |
נגב מינרלים תעשייתיים[34] | חומרי גלם לתעשיית הבנייה | |
חברת החשמל לישראל[35] | חומרים לתעשיית הבנייה (תוצרי לוואי של תהליך ייצור החשמל) | |
פניציה מפעלי זכוכית שטוחה (ציפורית)[36] | ייצור זכוכית שטוחה לסוגיה | |
פניציה מפעלי זכוכית (ירוחם)[37] | ייצור מכלי זכוכית לתעשיית המשקאות והמזון בישראל ומחוצה לה | |
בי ג'י בונד[38] | חומרים לתעשיית הבניה | |
בי ג'י פיינט[39] | צבעים, מוצרי צבע, מוצרי הכנה לצביעה, ציפויים למגרשי ספורט |
פרמצבטיקה, תוספי תזונה, ביוטכנולוגיה ודיאגנוסטיקה רפואית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – תעשיית התרופות, תעשייה פרמצבטית בישראל
שם החברה | מוצרים עיקריים |
---|---|
טבע תעשיות פרמצבטיות[40] | תרופות, תוספי תזונה ותכשירים רפואיים |
תרו תעשייה רוקחית[41] | |
פריגו[42] | |
דקסל פארמה[43] | |
כצט[44] | |
ביוליין אר אקס[45] | |
מדיסון פארמה[46] | |
מעבדות רפא[47] | |
כימאגיס[48] | תרופות ומוצרי קוסמטיקה |
אומריקס[49] | מוצרים מצילי חיים בתחום האימונולוגיה והביוכירורגיה |
ביוטכנולוגיה כללית[50] | תרופות על בסיס תהליכים ביוטכנולוגיים והנדסה גנטית |
קמהדע[51] | תרופות באמצעות טכנולוגיה לטיהור והפרדת חלבונים |
ד"ר פישר[52] | תרופות, תוספי תזונה, תכשירים רפואיים ומוצרי קוסמטיקה |
וסקולר ביוג'ניקס[53] | פיתוח תרופות ביולוגיות המבוססות על ריפוי גני לטיפולי סרטן |
ניאופרם[54] | מוצרי צריכה, תרופות, תוספי תזונה, תכשירים רפואיים, מוצרי קוסמטיקה, ציוד לתעשיית מדעי החיים |
פלוריסטם[55] | תרופות מקור המבוססות על תאים המופקים מהשליה האנושית לאחר הלידה |
קומפיוג'ן[56] | תרופות ומכשור לאבחון רפואי |
פרוטליקס[57] | תרופות |
כימדע כימיקלים עדינים[58] | תרכובות ארגנו-ברום לתעשיית התרופות, חומרי צילום, וחומרים לענף החקלאות |
פרוטרום[59] | חומרי גלם לתעשיית הטעם והריח |
גלעם[60] | תוספי תזונה ודבקים |
חומרי ניקוי, חיטוי והגינה, בישום ותמרוקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם החברה | מוצרים עיקריים |
---|---|
מעבדות ים המלח[61] | מוצרי קוסמטיקה |
סנו[62] | מוצרי ניקיון והגיינה |
גליל כימיקלים[63] | |
זהר דליה[64] | מוצרי ניקיון, הגיינה וקוסמטיקה |
חומרי נפץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם החברה | מוצרים עיקריים | |
---|---|---|
תעבורה אחזקות | תעשיות חרושת חומרי נפץ[65] | ייצור חומרי נפץ אזרחיים וצבאיים, פירוטכניקה ומוצרים נלווים, הנצלת תחמושת ומיחזורה |
סוללות חשמליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם החברה | מוצרים עיקריים |
---|---|
תדיראן סוללות[65] | סוללות חשמליות |
חומרים רדיואקטיביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערה: ממ"ג שורק והקמ"ג הם בהגדרתם גופי מחקר, ועיקר תרומתם אינה בהכרח בשוק האזרחי.
שם החברה | מוצרים עיקריים |
---|---|
המרכז למחקר גרעיני שורק[66] | חומרים וסמנים רדיואקטיבים לצורכי מחקר, רפואה או צבא. טיפול והטמנה של פסולת רדיואקטיבית (מבתי חולים ומוסדות מחקר אחרים) |
הקריה למחקר גרעיני נגב[67] |
מוקדים מרכזיים של התעשייה הכימית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]התעשייה הכימית בישראל מרוכזת ברובה במספר מוקדים גאוגרפים, רובן בדרום או באזורי פריפריה. חלקן הפכו למועצות אזוריות תעשייתיות (כנאות חובב). מפעלי התעשייה הכימית נמצאים לעיתים קרובות בסמיכות זו לזו, וזאת כדי לאפשר סינרגיה מלאה בין המפעלים, כלומר לאפשר שימוש מיטבי במשאבי האנרגיה, בשימוש חוזר של חומרים, בהפקת מוצרי משנה מפסולת של מפעלים אחרים, וכן משיקולים הקשורים לבטיחות והגנת הסביבה או לקרבה לחומרי הגלם ואתרי הייצוא (כגון נמלי הים, ומסילות הברזל).
האתרים המרכזיים של התעשייה הכימית בישראל (תעשיות בולטות):
- מפרץ חיפה - חיפה כימיקלים, דור כימיקלים, דשנים וחומרים כימיים, פרוטרום, תרו תעשייה רוקחית, בתי הזיקוק בחיפה (כרמל אולפינים, גדיב- תעשיות פטרוכימיה, שמנים בסיסיים, פז שמנים ושמן תעשיות)
- אזור התעשייה אשדוד - פז בית זיקוק אשדוד, מסוף קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א)
- נאות חובב - אדמה פתרונות לחקלאות, כיל נאות חובב, טבע, החברה לשירותי איכות הסביבה, אקוסול ישראל, פריגו API, מטל-טק, קופולק-דרום, מקסימה, כל בו גז, אביב תעשיות מיחזור, גז גל דרום, גז טכנולוגיות או.בי., לוקסמבורג תעשיות, רינקם, דור אקולוגיה, ביוסויל, אלקון
- סדום (ים המלח) - מפעלי ים המלח, מפעל המגנזיום
- מישור רותם (מועצה אזורית תמר) - חיפה כימיקלים דרום, רותם אמפרט נגב, פריקלאס ים המלח, מקסימה, נגב מינרלים תעשייתיים
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התעשייה הכימית הישראלית היא תעשייה עתירת השקעות, עתירת שטחי קרקע, צרכנית לוגיסטיקה גדולה, וכן צרכנית של אנרגיה ומים. זוהי תעשייה מתקדמת ומשוכללת המציבה את ישראל בשורה הראשונה של חדשנות עם המדינות המתקדמות בעולם. מגוון מוצריה המתוחכמים של תעשיית הכימיה מגיע כמעט לכל מדינה בעולם ומקנה לה מוניטין בינלאומי של איכות ואמינות.
למרות נתונים אלה חשופה התעשייה הכימית למגבלות ולקשיים שמקשים על המשך גידולה בישראל. עיקר הקשיים הם בתחום ההשקעות, החדשנות הטכנולוגית והשמירה על הסביבה.
היבטים ייחודים בתעשייה הכימית[4][1][11] | |
---|---|
היבט | מאפיין ייחודי |
הון והשקעות | תעשייה עתירת הון. |
עלות כניסה | מחסומי כניסה גבוהים להקמת מפעלים: השקעה גבוהה, עלויות חדירה לשוק, רישוי וזיכיונות. |
עלות יציאה | מחיר יציאה גבוה, במקרה של הפסקת הפעילות - טיפול בסביבה וסילוק חומרים מסוכנים, פירוק מתקנים ומכירת הרכוש הקבוע. |
אנרגיה | תעשייה עתירת אנרגיה - התעשייה הכימית צורכת כ-25% מצריכת החשמל בישראל בנוסף לצריכת הדלק. |
ריכוזיות | ריכוזיות, יתרון למפעלים גדולים. |
שוק עולמי | מחיר הכימיקלים נקבע בשוק העולמי. |
תעסוקה | כ"א מיומן - כימאים, מהנדסים, טכנאים - כ־24% (עלות גבוהה). |
מחקר ופיתוח | תעשייה המבוססת על מחקר ופיתוח מדעי נרחב. |
בטיחות ואיכות סביבה | דרישה לעמידה בתקנים סביבתיים ובטיחותיים מחמירים המתחשבים בגאופוליטיקה הייחודית בישראל (שרידות ובטיחות במצבי חירום ומלחמה). |
יתרונות[11]
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאגר כוח אדם מיומן ובעל השכלה גבוהה.
- יצירתיות, חדשנות וכושר אלתור המאפיינים את העובד הישראלי, וכן הבקיאות במגוון שפות.
- הסכמים של אי הטלת מכסים עם אירופה ועם ארצות הברית, שמאפשרים ייצוא רווחי לארצות אלו.
- מרחקים קצרים של לוגיסטיקה בארץ וקרבה לשוקי יעד על ידי הובלה ימית לאירופה, לחוף המזרחי של ארצות הברית והמזרח הרחוק (דרך נמל אילת או, אחר כך, תעלת סואץ).
- קיום מענקים ממשלתיים לעידוד תעשייה.
- יעילות גבוהה של המפעלים.
- מוניטין בינלאומי.
חסרונות[11]
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מזהמת ופוגעת באיכות תושבי הסביבה - תחלואת סרטן גבוהה באזור מפרץ חיפה.
- השוק המקומי קטן יחסית ולכן יש תלות גבוהה ביצוא.
- בירוקרטיה מצד משרדי הממשלה ורשויות התכנון בכל הקשור לתכנון, פיתוח או מתן אישורי הרחבה של מתקנים.
- נטל רגולטורי בנושאי סביבה ודעת קהל לא אוהדת.
- מיסוי כבד וארנונה.
- תלות גבוהה באנרגיה ובחומרי גלם.
- עלות כוח אדם גבוהה.
- ירידה בכמות הפונים ללימודי מקצועות הכימיה וההנדסה הכימית בישראל לאורך השנים.
- מדינה במלחמה.
חומרי הגלם המשמשים את התעשייה הכימית בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפעלי התעשייה הכימית משתמשים באוצרות הטבע ובחומרי הגלם המיובאים על מנת לייצר מגוון מוצרים. חלק מהמוצרים הם מוצרים מוגמרים, וחלק משמשים כחומרי ביניים להמשך הייצור התעשייתי
משאבי הטבע העיקריים בארץ הם ים המלח ומרבצי הפוספטים בנגב. ים המלח מהווה מקור למספר חומרים, שהחשובים ביניהם הם האשלג, הברום והמגנזיום, ואילו מרבצי הפוספט מהווים מקור לחומר חשוב נוסף – החומצה הזרחתית. חומרי גלם אלו משמשים הן כמוצרים מוגמרים והן כחומרי ביניים, המהווים בסיס למוצרים רבים ומגוונים. חלקם אף משמשים ליישומים ייחודיים ביותר והם מהווים תשתית לתעשייה כימית רבת היקף וענפה ולמוצרים הניתנים לניצול למטרות רבות.
חומרי גלם עיקריים המשמשים את התעשייה הכימית בישראל[4][11][1] | ||
---|---|---|
חומר הגלם | שימוש | |
פחם (יבוא) | משמש בעיקר את חברת החשמל לייצור אנרגיה, ובנוסף משמש כחומר גלם לייצור מוצרים לתעשיית הבנייה והפלסטיקה | |
נפט (יבוא) | ייצור של תזקיקי נפט המשמשים כחומרי דלק או כתרכובות אורגניות לייצור של חומרים מתקדמים (פלסטיק, תרופות, חומרי נפץ) | |
גז טבעי | ||
אמוניה (יבוא) | ייצור של חומצה חנקתית המהווה מרכיב חשוב בייצור דשנים מתקדמים, תרופות וחומרי נפץ | |
גופרית (יבוא) | ייצור של חומצה גופרתית המהווה מרכיב חושב בייצור של דשנים מתקדמים, תרופות וחומרי נפץ | |
מלח מים המלח | ייצור של אשלג, מלחי מגנזיום ומגנזיום מתכתי, כלור, ברום, ותרכובות ברום, בסיסים חזקים לתעשייה (נתרן הידרוקסידי, נתרן תת-כלורי, אשלגן הידרוקסידי), ייצור של חומצות חזקות (חומצה הידרוכלורית, חומצה הידרוברומית) ועוד | |
פוספטים | ייצור של חומצה זרחתית, דשנים מבוססי זרחן, תוספי תזונה ותרופות | |
אבן גיר | ייצור של מלט ובסיסים לתעשייה | |
חול | ייצור של מוצרי זכוכית וחומרי בנייה | |
חרסית | ||
גבס | ||
אוויר | הפקה של גזים תעשייתיים חשובים: חנקן, חמצן, ארגון ופחמן דו-חמצני | |
מים | מרכיב חשוב כמעט בכל תגובה כימית, הן כמגיב והן כחומר קירור | |
משאבים שלא מנוצלים | ||
פצלי שמן | תחליף לנפט גולמי | |
עפרות נחושת | הפקה של נחושת ותרכובות נחושת (ראו מכרות נחושת תמנע) |
פיתוחים נבחרים של התעשייה הכימית בארץ [1]
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברשימה הבאה מובאים כמה תהליכים ומוצרים שפותחו בארץ כחלק מהמו"פ המקומי:
- תהליך חיפה - מיצוי נוזל להפקת חומצה זרחתית לבנה (מתגובת סלע פוספט עם חומצה הידרוכלורית) ואשלגן חנקתי (מתגובה של חומצה חנקתית ואשלג). תהליכים אלה נותנים יתרון לחומרי גלם מקומיים ולמוצרים.
- תהליך אמן - פירוק תרמי ישיר של תמלחות ים המלח לקבלת חומצה הידרוכלורית ומגנזיום חמצני בדרגת ניקיון גבוהה מאוד.
- פיתוח תהליך המקטין את השימוש בקיטור לטון מוצר ברום.
- פיתוח מונעי התלקחות וביוצידים על בסיס ברום.
- תהליך הגיבוש הקר - פיתוח תהליך לייצור אשלג מהתמלחות - תהליך ייחודי המאפשר חיסכון ניכר באנרגיה.
- אינטרפרון - תרופה אנטי ויראלית שפותחה בארץ בתהליכים ביוטכנולוגיים.
- קופקסון - תרופה ייחודית שפותחה בארץ מהמחקר ועד הייצור, הבדיקות והאישורים במסגרת של טבע.
- מוצרים גנריים רפואיים.
ציוני דרך בולטים בהתפתחות התעשייה הכימית בישראל [11]
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדליהו וילבושיביץ מייסד ב-1903 את "החברה לפיתוח תעשיות בארץ ישראל", ובאמצעותה מגייס כספים להקמת מפעלי תעשייה כבדה. עם חזרתו לארץ, בשנת 1912, מקים את בית החרושת הראשון ליציקת ברזל בארץ ישראל. בנוסף מקים יחד עם ליאון שטיין מפעל אשר ייצר ציוד לקידוח ומתקנים לשאיבת מים מבארות.
- בשנת 1922 הוקמה על חוף הים בעתלית, "חברת המלח בארץ-ישראל" שעסקה בהפקה של מלח לבישול ולתעשייה.
- בשנת 1923 הוקם מפעל נשר חיפה, שהיה מפעל המלט הראשון בארץ ישראל. המפעל הוקם בהמלצתו של נחום וילבושביץ ובסיועו של המהנדס הונגרי ארפד גוט, בשל הגידול בביקוש למלט. המפעל הוקם בקרבה לנמל חיפה, הרכבת החיג'אזית ומרבצי אבן הגיר המתאימים בכרמל.
- בשנת 1923 הקים פנחס רוטנברג את "חברת החשמל לפלשתינה".
- בתחילת שנות ה-30 של המאה העשרים, השיג משה נובומייסקי, מהנדס יהודי מרוסיה, זיכיון ממשלת המנדט הבריטי להקמת "חברת האשלג הארץ ישראלית" לניצל של מי ים המלח להפקה של אשלג וברום.
- בתחילת שנות ה-40 הסתיימה הקמתם של בתי הזיקוק לנפט במפרץ חיפה, שהוקמו על ידי ממשלת המנדט הבריטי. חיפה נבחרה כנמל מוצא לצינור הנפט בגלל מספר גורמים, בהם: רציפות השלטון הבריטי מעיראק עד חיפה; בחיפה כבר היה תכנון ותשתיות להקמת נמל חדש; מפרץ חיפה התאים לעגינת מכליות נפט, והיו לחופיו שטחים פנויים גדולים; ומסילת רכבת העמק עברה לאורך חלק מהתוואי.
- עלייה מוגברת לארץ ישראל בשנות ה-50, הביאה לצמיחה מהירה במשק, לצורך במוצרים מול הצורך בתעסוקה לעולים החדשים. הממשלה מימנה הקמה של מפעלים וכן מענקים לפרטים שהקימו מפעלים. למדינה נכנס כסף גם מהשילומים מגרמניה, חלקו ישירות לממשלה וחלקו כתשלום פיצוי לאזרחים נפגעי הנאצים. הרבה מהכסף הושקע בתעשיות פלסטיק, מתכת, כימיה ופרמצבטיקה. ביניהם תמנע (כריית והפקת צמנט נחושת), דשנים וחומרים כימיים לייצור פוספטים, אמוניה לחקלאות והרחבת מפעלי ים המלח לייצור אשלג, מלח (לתעשייה ולבישול) וברום. הדשנים סופקו גם למדינות מחוץ לישראל. כמו כן במסגרת חברת העובדים הוקמה מכתשים לייצור חומרי הדברה. ישראל עדיין נתפסה כמדינה חקלאית והתעשייה הכימית התגייסה לספק את צורכי החקלאות המקומית. וכן ליד בתי הזיקוק הוקמה תעשייה פטרוכימית שמנצלת את התזקיקים לייצור מוצרי המשך בתחום הפלסטיקה והממסים לשימושים תעשייתיים.
- מלחמת ששת הימים הביאה לפריצת דרך רבת משמעות גם לתעשייה. בתחום תעשיות הנשק והאלקטרוניקה הצבאית החל פיתוח מואץ ותיעוש, שנבעו בין היתר מלקחי האמברגו הצרפתי. התיעוש כלל תעשיית נשק (התעשייה הצבאית), תותחים, טנקים וגם שיפוץ מטוסים וייצור. ההשקעות של גורמים בינלאומיים בארץ גדלו והביאו לגידול בתעשייה שהשוק המקומי נעשה קטן עליה. התעשייה הכימית התרחבה ופנתה לשווקים מחוץ לישראל כדי לאפשר גידול בייצור.
- משנות ה-70 - תחילתם של תהליכי הפרטה גדולים במשק הישראלי שנעשו לאור עידודן של ממשלות ישראל. בשנים אלו ניתן לראות קפיצה מרשימה בביצועי החברות שהביאו לשגשוגן. לקפיצה זו אחראיים גם השינויים בצריכה העולמית, הניהול הנבון של התעשיות המקומיות והראייה הגלובלית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- א. הופשטיין, תעשייה כימית בישראל, המחלקה להוראת המדעים מכון ויצמן למדע, 1987
- א. וירצבורג, מחצבים בנגב ודרכי ניצולם, ארץ הנגב, משרד הביטחון, 1979
- אשל משה, תעשיית חומרי הדברה, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, 1976
- מ. רייס, התעשייה הכימית בישראל, לקט מאמרים בכימיה מתוך "מדע" בהוצאת מכון ויצמן למדע
- נחמיה נאה, כימיה לבתי הספר התיכון - מפעלים כימיים בישראל, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, 1987
- מירי קסנר, לא על הדשן לבדו, סיפורו של מפעל חיפה כימיקלים, המחלקה להוראת המדעים מכון ויצמן למדע, 1999
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפעלים כימיים בישראל, כימיה ותעשייה כימית בשירות האדם, המחלקה להוראת המדעים מכון ויצמן למדע(הקישור אינו פעיל)
- BG Bond - בי ג'י (ישראל) טכנולוגיות בע"מ - יצרנית ומשווקת חומרי בניה
- BG Paint - מותג הצבע של BG Bond.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 ד"ר מירי קסנר, כימיה ותעשייה, באתר המחלקה להוראת המדעים – מכון ויצמן למדע
- ^ 1 2 3 4 תעשיית הכימיה בישראל, משרד הכלכלה והתעשייה
- ^ מדד ת"א-35, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב (ארכיון)
- ^ 1 2 3 4 Raphael Semiat, Emily Frangenberg, Israel’s Chemicals Industry: From the Desert to the Dead Sea, AlChE, 2015
- ^ ענף הכימיה - כרטיס ביקור, התאחדות התעשיינים בישראל
- ^ 1 2 3 כיל דוח אחריות תאגידית 2015
- ^ Company Profile - Adama is one of the world's leading crop protection companies
- ^ Teva - Top 10 Generic Drug Companies 2010
- ^ Pharma in Israel: building a global industry
- ^ נחמיה נאה, כימיה לבית הספר התיכון - מפעלים כימיים בישראל, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, 1987
- ^ 1 2 3 4 5 6 דר' שלמה נהרי, התעשייה הכימית בישראל
- ^ U.S. Geological Survey, Minerals Yearbook - MAGNESIUM, 2011
- ^ כרמל אוליפינים - דף הבית (ארכיון)
- ^ אתר כימיה ותעשייה, גדיב - תעשיות פטרוכימיות, המחלקה להוראת המדעים מכון ויצמן למדע(הקישור אינו פעיל)
- ^ קבוצת בזן - דף הבית
- ^ פז חברת נפט - דף הבית
- ^ קבוצת דור - דף הבית
- ^ נילית - דף הבית
- ^ פולירם - דף הבית
- ^ קבוצת פלסטו-קרגל - דף הבית
- ^ כימיקלים לישראל, דוח אחראיות תאגידית 2011
- ^ חיפה כימיקלים - דף הבית
- ^ אדמה פתרונות לחקלאות - דף הבית
- ^ לוכסמבורג - דף הבית
- ^ דשן גת - דף הבית
- ^ מקור כימיקלים, באתר כימיה ותעשייה, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע(הקישור אינו פעיל)
- ^ החברה לשירותי איכות הסביבה - דף הבית
- ^ מקסימה - דף הבית
- ^ מפעלי חמצן וארגון - דף הבית
- ^ אינרום תעשיות בניה - באתר ביזפורטל
- ^ טמבור - דף הבית
- ^ תרמוקיר תעשיות - דף הבית
- ^ נשר מפעלי מלט ישראליים - דף הבית
- ^ נגב מינרלים תעשייתיים - דף הבית
- ^ חברת החשמל - דף הבית
- ^ פיניציה מפעלי זכוכית שטוחה - דף הבית
- ^ פניציה מפעלי זכוכית(הקישור אינו פעיל)
- ^ בי ג'י בונד - דף הבית
- ^ בי ג'י פיינט - דף הבית
- ^ טבע - דף הבית (ארכיון)
- ^ תרו תעשיות רוקחות - דף הבית
- ^ פריגו - דף הבית
- ^ דקסל פארמה - אתר הבית
- ^ כצט - דף הבית
- ^ ביוליין אר אקס - דף הבית
- ^ מדיסון פארמה - דף הבית (ארכיון)
- ^ מעבדות רפא - דף הבית
- ^ כימאגיס, באתר כימיה ותעשייה, המחלקה להוראת המדעים מכון ויצמן למדע(הקישור אינו פעיל)
- ^ אומריקס - דף הבית (ארכיון)
- ^ ביוטכנולוגיה כללית - דף הבית
- ^ קמהדע - אתר הבית (ארכיון)
- ^ ד"ר פישר - דף הבית
- ^ וסקולר ביוג'ניקס - דף הבית
- ^ ניאופרם - דף הבית
- ^ פלוריסטם - דף הבית
- ^ קומפיוג'ן - דף הבית
- ^ פרוטליקס - דף הבית
- ^ כימדע כימיקלים עדינים, באתר כימיה ותעשייה, מכון ויצמן למדע(הקישור אינו פעיל)
- ^ פרוטרום - אתר הבית
- ^ גלעם - דף הבית
- ^ מעבדות ים המלח - דף הבית
- ^ סנו - דף הבית
- ^ גליל כימיקלים - דף הבית
- ^ זהר דליה - דף הבית
- ^ 1 2 תעשיות חרושת חומרי נפץ (זכרון יעקוב) - באתר מדריך עסקים
- ^ המרכז למחקר גרעיני שורק - דף הבית
- ^ הקריה למחקר גרעיני נגב - דף הבית