עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)
 | |
| מטרה |
מצד ישראל: שחרור חטופים מצד חמאס: שחרור אסירים ביטחוניים, הפוגה בקרבות והעברת דלק ומזון |
|---|---|
| מתווכים | קטר |
| מקום יצירה |
רצועת עזה  |
| תאריך יצירה |
2023 |
| תאריך כניסה לתוקף |
24 בנובמבר 2023 |
  | |
עסקת שחרור החטופים בין מדינת ישראל לארגון הטרור חמאס, במהלך מלחמת חרבות ברזל, התקיימה בין 24 בנובמבר 2023 לבין 1 בדצמבר באותה שנה, והושגה בתיווך קטר. העסקה כללה הפוגה הדדית בלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, שחרור אסירים ביטחוניים תמורת שחרור חטופים ישראלים וזרים, בעיקר נשים וילדים, והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה.
במסגרת העסקה חמאס התחייב לשחרר 50 ישראלים שנחטפו לעזה במתקפת הפתע על ישראל, בתמורה לכל משוחרר התחייבה ישראל לשחרר שלושה אסירים ביטחוניים פלסטיניים. הצדדים התחייבו להפוגה של ארבעה ימים בלחימה ברצועת עזה, וישראל התחייבה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ודלקים.[1] הצדדים הסכימו שניתן יהיה להאריך את ההפוגה, בתמורה לשחרור חטופים נוספים, עד עשרה ימים ממועד סיום הפעימה הראשונה, כאשר במידה ותוצע עסקה נוספת תצטרך הממשלה לדון בה ולאשר אותה מחדש[2].
ביצוע העסקה החל בהפוגה הדדית בלחימה ביום שישי 24 בנובמבר בשעה 7:00 בבוקר. העסקה הוארכה פעמיים ביומיים, בהם שוחררו 40 חטופים נוספים. בפועל ההפוגה בלחימה נמשכה 7 יממות ושוחררו במסגרתה 80 ישראלים תמורת שחרור 210 אסירים. בנוסף שוחררו שלא במסגרת העסקה ישראלי אחד בעל אזרחות רוסית, 24 בעלי אזרחות זרה (23 תאילנדים ופיליפיני אחד) שנחטפו מישראל.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,500 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[3] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[5] שוטרים ו־10[6] אנשי שירות הביטחון הכללי.
ב-20 באוקטובר, שחרר חמאס ללא תמורה 2 חטופות. החטופות אם ובתה היו בעלות אזרחות אמריקנית[7]. יומיים לאחר מכן ב-22 באוקטובר, שוחררו 2 חטופות נוספות. שתי נשים כבנות 80 מניר עוז[8]. בלילה שבין 29 ל-30 באוקטובר, עם תחילת התמרון הקרקעי שחררו כוחות צה"ל ושב"כ את החיילת החטופה טוראית אורי מגידיש במבצע שנקרא "ראשית האור". ב-16–17 בנובמבר חולצו 2 גופות של חטופות ישראליות.
פרטי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכם הפסקת האש בין מדינת ישראל לחמאס הושג לאחר משא ומתן בתיווך קטר[9]. ממשלת ישראל השלושים ושבע אישרה את ההסכם ב-22 בנובמבר, וקבינט המלחמה הופקד על ביצועה. בג"ץ דחה על הסף עתירה כנגד ההסכם בנימוק של היעדר עילה[10].
התחייבות חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפסקת אש.
- לשחרר לפחות 10 חטופים ישראלים בכל יום, ובסך הכללי 50 בשלב הראשון ולשחרר 10 חטופים נוספים תמורת כל יום הפוגה.
- לפי ההסכם כלשונו לא הייתה התחייבות מפורשת שלא לפרק משפחות, אלא לעשות מאמץ שלא לפרק משפחות[11].
- לשחרר את כל הנשים והילדים הנמצאים בידיו.
- למסור בכל יום את רשימת החטופים שישוחררו למחרת.
- לאפשר לצלב האדום לבקר את החטופים שלא שוחררו במסגרת העסקה, ולספק להם תרופות[12].
התחייבות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לשחרר 3 אסירים ביטחוניים בתמורה לכל חטוף שישוחרר במסגרת העסקה.
- לעשות מאמץ לשחרר את האסירים "מהכבד לקל"[11]
- לעצור את הלחימה ברצועת עזה.
- לא להטיס כלל בשמי דרום רצועת עזה, כלי טיס של צה"ל בכלל וכטב"מים בפרט; ובצפון הרצועה - בין השעות 10:00 בבוקר עד 16:00 אחרי הצהריים.
- לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ודלק.
מימוש ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהאזרחים שוחררו שלא במסגרת ההסכם אלא בעקבות מעורבות מקבילה של מדינות אחרות.
- ב-24 בנובמבר חמאס שחרר 13 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 39 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם 10 חטופים תאילנדים וחטוף פיליפיני אחד.
- ב-25 בנובמבר חמאס שחרר 13 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 39 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם 4 חטופים תאילנדים[13].
- ב-26 בנובמבר חמאס שחרר 13 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 39 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם חטוף 1 ישראלי בעל אזרחות רוסית ו-3 חטופים תאילנדים.
- ב-27 בנובמבר חמאס שחרר 11 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 33 אסירים.
- ב-28 בנובמבר חמאס שחרר 10 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 30 אסירים. חמאס שחרר בנוסף שלא במסגרת ההסכם 2 חטופים תאילנדים.
- ב-29 בנובמבר חמאס שחרר 10 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 30 אסירים. חמאס שחרר בנוסף 2 חטופות ישראליות בעלות אזרחות רוסית (אך הן "נספרו" לצורך שחרור מקביל של אסירים פלסטינים, יחד עם משוחררות היום שלמחרת) ו-4 חטופים תאילנדים[14].
- ב-30 בנובמבר חמאס שחרר 8 חטופים ישראלים, וישראל שחררה בתמורה 30 אסירים[15].
בסך הכל במסגרת העסקה שוחררו מידי חמאס 80 ישראליים. ושלא במסגרת העסקה שוחררו 5 ישראליים (ארבע ישראליות בימים שקדמו לעסקה וישראלי בעל אזרחות רוסית) ו-24 עובדים זרים.
הפרות ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-24 בנובמבר בשעה 7:15 בבוקר, התבצע ירי לעבר כיסופים ועין השלושה על ידי הג'יהאד האסלאמי.
- ב-25 בנובמבר עיכב חמאס את שחרור החטופים של הפעימה השנייה עד סמוך לחצות הלילה, בטענה כי ישראל הפרה את ההסכם והטיסה כטב"מים בדרום הרצועה; וכי היא התחייבה לשחרר אסירים לפי ותק המאסר ולא עמדה בכך (ישראל התחייבה לעשות מאמץ לשחרר לפי ותק אך לא התחייבה במפורש). על אף שחמאס התחייב לעשות מאמץ לא לפרק משפחות (בלי התחייבות מפורשת), אמה של אחת המשוחררות ואחיה הצעיר של משוחררת אחרת נשארו בשבי - אם כי שניהם שוחררו בימי המשך העסקה[16].
- ב-28 בנובמבר בשעות אחר הצהרים חמאס פוצץ שלושה מטענים וירה על כוחות צה"ל בצפון הרצועה.
- ב-30 בנובמבר שחרר חמאס רק 8 חטופים, ולא 10 כפי שקובע ההסכם, עם זאת, לדברי דובר צה"ל, לא היה מדובר בהפרת ההסכם שכן נספרו למניין עשרת המשוחררים גם שתי חטופות ששוחררו יום קודם לכן בלי ששוחררו תמורתן אסירים אז.
- לדברי יועץ מיוחד לראש הממשלה, מארק רגב, בראיון ל-חדשות NBC, חמאס הסכים לשחרר קבוצה של כ-19 נשים וילדים בהן נועה ארגמני, אך לאחר מכן חזר בו, וכי ודבר זה גרם לקריסת מתווה שחרור החטופים ואיתם הפסקת האש. משרד החוץ האמריקאי העלה השערה כי חמאס מסרב לשחרר את החטופות מחשש שהן יעידו על התעללות מינית בשבי חמאס. לפי ניתוח של NBC נועה ארגמני נחטפה על ידי אנשים שאינם בהכרח משתייכים לחמאס ומוחזקת בבית פרטי ולכן ייתכן שחמאס לא יודע היכן חלק מהחטופים[17].
- ב-1 בדצמבר בשעה 05:42, כשהפוגת האש עוד הייתה בתוקף, הפר חמאס את הפוגת האש ושיגר רקטות לעבר שדרות ויישובי עוטף עזה.[דרוש מקור] בעקבות הפרה זו ההפוגה בלחימה נגמרה וחמאס המשיך לשגר רקטות לאורך היום וצה"ל בתגובה תקף מטרות חמאס ברצועה.
- למרות ההתחייבות, חמאס לא אפשר לצלב האדום לבקר את החטופים שנשארו בעזה, לעמוד על מצבם ולספק להם תרופות.
- למרות ההתחייבות לשחרר את כל הנשים וילדיהם, חמאס לא שחרר את משפחת ביבס - האם שירי וילדיה כפיר ואריאל. חמאס טענו כי האם וילדיה נהרגו, אך לא סיפקו הוכחות לכך, וישראל לא קיבלה את הטענה הזאת והם מוגדרים עדיין כחטופים חיים. בנוסף לשירי ביבס נותרו בשבי 19 נשים נוספות בשבי לאחר תום ההפוגה, ביניהן אושר על מותן של 6 מהן, מתוכן גופה אחת חולצה בידי צה"ל והאחרות נותרו בשבי החמאס. [דרוש מקור]
קליטת החטופים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
צה"ל יזם מבצע לקליטת החטופים בישראל בשם "דלתות שמיים", ובמסגרתו הכשיר צה"ל נקודות קליטה ראשוניות, בהן סופקה מעטפת רפואית וליווי. לאחר מכן השבים מן השבי המשיכו לבתי החולים לצורך בדיקה רפואית כללית ואשפוז מחשש לתסמונת חידוש הזנה[18], ונפגשו שם עם בני משפחותיהם[19]. אחת החטופות אושפזה במצב קשה תוך סכנה לחייה במשך ימים רבים עקב התדרדרות מצבה הרפואי בזמן החטיפה.
החזית הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חזבאללה הודיע כי הם מחויבים להפסקת הלחימה אף על פי שהם לא היו חלק מההסכם[20].
למרות הבטחת חזבאללה, ב-25 בנובמבר לקראת השעה 7 בבוקר הופעלה התרעה ביישובים יפתח, מלכיה, דישון, רמות נפתלי ומבואות החרמון בעקבות ירי של טיל קרקע-אוויר לעבר כלי טיס של צה"ל. בצהריים נשמעו אזעקות במספר יישובים בגליל המערבי.
ציר זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
24 בנובמבר, היום הראשון להפוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעות הלילה השלים צה"ל את משימותיו המבצעיות בשטח רצועת עזה לרגל ההפוגה.
בשעה 7:00 בבוקר נכנסה לתוקפה ההפוגה.
קצת אחרי השעה 7:00 בבוקר נורו רקטות ליישובים בשטח עוטף עזה ככל הנראה על ידי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהפר את הסכם ההפוגה.
לאורך שעות הבוקר המאוחרות והצהריים נכנסו לצפון רצועת עזה משאיות דלק ומזון ואמבולנסים של ארגון הצלב האדום דרך מעבר רפיח, זאת כחלק מהסיוע ההומניטרי לפליטים העזתים.
לאורך היום חסם צה"ל את רחוב צלאח א-דין ששימש כציר בריחה הומניטרי לפליטי מלחמה לפני שנכנסה לתוקף ההפוגה, באמצעות טנקים ואמצעים לפיזור הפגנות.
אחר הצהריים שוחררו 10 חטופים תאילנדים ופיליפיני אחד. בערב שוחררו 13 חטופים ישראלים: 9 נשים ו-4 ילדים[21]. בתמורה לשחרור החטופים הישראלים שחררה ישראל 39 אסירים פלסטינים, נשים וקטינים[22].
25 בנובמבר, היום השני להפוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר דחייה של שעות אחדות יצאה לפועל הפעימה השנייה של שחרור החטופים. בסביבות חצות הלילה הגיעו לישראל 13 חטופים ישראלים (שמונה נשים וחמישה ילדים). בנוסף שוחררו 4 עובדים זרים. 12 מהמשוחררים נחטפו מקיבוץ בארי, ואחת נחטפה ממסיבת הטבע ברעים[23]. לאחר חזרת החטופים לישראל שחררה ישראל 39 אסירים פלסטינים (24 נשים ו-15 בני נוער)[24]. על אף שחמאס התחייב לעשות מאמץ לא להפריד קרובי משפחה, אמה של אחת המשוחררות ואחיה הצעיר של משוחררת אחרת, נשארו בשבי[25].
26 בנובמבר, היום השלישי להפוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך היום נכנסו כ-200 משאיות של סיוע הומניטרי לתוך רצועת עזה.
בסביבות השעה 17:30 הועברו לידי הצלב האדום 14 חטופים ישראלים בהם 9 ילדים, 4 נשים ואזרח ישראלי שמחזיק גם באזרחות רוסית שנחטף מהמסיבה ברעים ששוחרר שלא כחלק מההסכם כ"מחווה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין". בנוסף שוחררו 3 עובדים זרים תאילנדים. 13 מהם נלקחו באמבולנסים עד שהועברו לידי צה"ל סמוך לגדר הגבול במרכז הרצועה ויצאו ממנה בפרצה ליד קיבוץ בארי. הארבעה הנוספים הועברו דרך מעבר רפיח (בעל האזרחות הכפולה ושלושת העובדים הזרים). חטופה אחת, בת 84 שהייתה זקוקה לטיפול רפואי דחוף פונתה במיוחד על ידי מסוק במצב קשה לבית החולים סורוקה[26]. בהמשך הודיע בית החולים כי נשקפת סכנה לחייה. יומיים לאחר שחרורה הודיע בית החולים כי מצבה מתחיל להשתפר וכי היא בהכרה ונושמת בכוחות עצמה.
27 בנובמבר, היום הרביעי להפוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
27 בנובמבר היה מתוכנן להיות היום האחרון של ההפוגה אך בעקבות משא ומתן היא הוארכה ביומיים נוספים בהם ישוחררו 20 חטופים נוספים בתמורה ל-60 אסירים ביטחוניים פלסטינים[27][28].
ביום זה שוחררו 11 חטופים ישראלים (9 ילדים ושתי אמהות) כחלק מהפעימה הרביעית. לאחר ארבע הפעימות שבהן שוחררו בסה"כ 51 חטופים, נותרו 9 ילדים ובני נוער בשבי חמאס[29].
28 בנובמבר, היום החמישי להפוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחר הצהריים הופרה ההפוגה על ידי מחבלי חמאס שהפעילו שלושה מטענים בצפון הרצועה בסמוך לכוחות צה"ל. ובאחד המקרים אף בוצע ירי לעבר כוח צה"ל, והוא השיב באש לעבר מקורות הירי[30].
בשעות הערב שוחררו 10 חטופות ישראליות ושני עובדים זרים תאילנדים[31].
29 בנובמבר, היום השישי להפוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעות הערב שוחררו 12 חטופים ישראלים (שתיים בעלות אזרחות רוסית שוחררו שלא כחלק מההסכם כ"מחווה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין") ו-4 חטופים תאילנדים[32][33]. שניים מהמשוחררים הם אמה של חטופה ואח של חטופה אחרת ששוחררו לפני כן והופרדו מהם, בניגוד להתחייבות חמאס לעשות מאמץ שלא לפרק משפחות[34].
30 בנובמבר, היום השביעי להפוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעה 06:42, 18 דקות לפני סיום הפסקת האש, חמאס העביר רשימה של 8 חטופים במקום 10 בניגוד להסכם, משום שהכליל את שתי האזרחיות הישראליות בעלות האזרחות הרוסית ששוחררו יום קודם לכן, למרות שלא היו חלק מההסכם[35].
בשעות אחר הצהריים הועברו שתי חטופות ישראליות[36]. לאחר מכן, בשעות הלילה שוחררו 6 חטופים ישראלים נוספים[37].
1 בדצמבר, היום השמיני והאחרון להפוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעה 04:40 דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי לפי גורמים במצרים, ישראל וחמאס הסכימו על הארכת הפסקת האש ביממה נוספת - בתמורה לשחרור 10 חטופים, נשים וילדים. בשעה 05:42, כשהפסקת האש עוד הייתה בתוקף, הפר חמאס את הפוגת האש ושיגר רקטות לעבר שדרות ויישובי עוטף עזה, כל הרקטות יורטו או נפלו בשטחים פתוחים. בשעה 07:00 הסתיימה הפוגת האש באופן רשמי. כמה דקות מאוחר יותר הודיע דובר צה"ל באופן רשמי על חידוש הלחימה[38]. צה"ל תקף מטרות חמאס ברצועה, בעיקר בחלקה הדרומי. בהמשך דווח כי צה"ל הטיל כרוזים בערבית במזרח ח'אן יונס ובהם קרא לתושבים לנוע דרומה לאזור רפיח.
לפי קטר, הפעימה השמינית לא מומשה כי חמאס רצה לשחרר מספר חטופים נמוך משסוכם וסירב לשחרר חטופים מהקטגוריה שסוכמה[39].
בשעות הצהריים צבא הגנה לישראל פיזר כרוזים מעל שמי העיר רפיח שברצועת עזה שקוראים לתושבי המקום להתפנות לאזורי מקלט בצפון הרצועה פן יפגעו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נועם (דבול) דביר, במסגרת העסקה המתגבשת: אלו החטופים שצפויים להשתחרר בפעימות הראשונות, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2023
- ^ החלטות ממשלה 1077: שחרור אסירים מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ יאיר אמר, חמאס שחרר שתי חטופות בעלות אזרחות אמריקאית, באתר "סרוגים", 21 באוקטובר 2023
- ^ ישראל מאשרת: חמאס שחרר 2 חטופות, שהועברו לצד המצרי במעבר רפיח, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^
Susie Coen; Henry Bodkin; Andrea Hamblin, Israel-Hamas ceasefire agreed in exchange for hostages, The Telegraph, 22 November 2023
- ^ בג"ץ דחה את העתירה נגד עסקת החטופים, באתר ערוץ 7, 22 בנובמבר 2023;
בג"ץ 8349/23 ארגון אלמגור ואחרים נ' מדינת ישראל, ניתן ב־22 בנובמבר 2023 - ^ 1 2 רועי רובינשטיין, הילה רותם חזרה ללא אמא שלה: "זו הפרה בוטה של ההסכם", באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ יהונתן ליס, הממשלה אישרה את העסקה לשחרור 50 חטופים ישראלים, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2023
- ^ חמאס: מסרנו 13 חטופים ישראלים ועוד 4 אזרחים זרים לצלב האדום, באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2023
- ^ סער הס, אילנה קוריאל, גל גנות, יעל צ'כנובר, איתמר אייכנר, יואב זיתון, ליאור בן ארי, עינב חלבי, סוף ל-54 ימים בשבי: אלו 12 החטופים ששוחררו | השמות והסיפורים, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
- ^ סער הס, חסן שעלאן, איתן גליקמן, יעל צ'כנובר, אילנה קוריאל, סוף סיוט השבי של 8 ישראלים: אלו המשוחררים | השמות והסיפורים, באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ^ הפנים והשמות: אלו 13 החטופים שחזרו לישראל בפעימה השנייה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ Where's Noa? A forensic analysis of her kidnapping and what it says about Israel's hostage crisis, NBC News (באנגלית)
- ^ ישי אלמקייס, שיבוץ החטופים בבתי החולים ואנשי הרפואה שילוו אותם: במשרד הבריאות נערכים, בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2023
- ^ החטופים ששוחררו הגיעו לבתי החולים - וייפגשו עם משפחותיהם, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2023
- ^ ליאור בן ארי, גורם בחיזבאללה: "לא היינו חלק מהמו"מ, אך הפסקת האש בעזה כוללת את לבנון", באתר ynet, 22 בנובמבר 2023
- ^ כתבי ynet, השמות, הפנים והסיפורים: אלה 13 החטופים ששוחררו משבי חמאס, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
- ^ עינב חלבי, האסירים המשוחררים חגגו: "אוהבת את עזה, גאה בדף ובסינוואר", באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
- ^ כתבי ynet, הפנים והשמות: אלו 13 החטופים שחזרו לישראל בפעימה השנייה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ רוני גרין שאולוב, עינב חלבי, אחרי הגעת 13 החטופים לישראל: שוחררו 39 אסירים פלסטינים | הרשימה המלאה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2023
- ^ הפנים והשמות: אלו 13 החטופים שחזרו לישראל בפעימה השנייה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ כתבי ynet, 14 חטופים ישראלים שבו לארץ, מצבה של אחת מהם קשה | השמות והסיפורים, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ 52 ימים למלחמה, ערב, באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
- ^ שמחה רז, דובר צה"ל: 11 החטופים בדרכם לשטח ישראל, באתר "סרוגים", 27 בנובמבר 2023
- ^ 51 ישראלים שוחררו, 161 עדיין בשבי: סיפורי הנשים, גברים, קשישים וילדים שנחטפו בעזה, באתר וואלה!, 27 בנובמבר 2023
- ^ עוזי ברוך, לראשונה מהפסקת האש: ירי ומטענים על כוח צה"ל בעזה, באתר ערוץ 7, 28 בנובמבר 2023
- ^ סער הס וכתבי ynet, נערה ותשע נשים: החטופות שהשתחררו ובדרכן לישראל | אלו הסיפורים שלהן, באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
- ^ שחרור החטופים נמשך: 12 חטופים ישוחררו, 2 מהן ישראליות בעלות אזרחות רוסית, באתר מאקו, 29 בנובמבר 2023
- ^ הפעימה השישית: אלו החטופים ששוחררו, באתר "סרוגים", 29 בנובמבר 2023
- ^ מתן צורי, סיון חילאי, 4 ימים אחריהן: רעיה רותם מתאחדת עם הבת הילה, איתי רגב יפגוש את אחותו מיה, באתר ynet, 29 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, אחרי "המחווה לפוטין": רק 8 נשים וילדים ברשימה החדשה, ההפוגה תימשך, באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ^ החטופות הראשונות ששוחררו היום: מייה שם ועמית סוסנה חזרו לישראל, באתר מאקו, 30 בנובמבר 2023
- ^ נועם (דבול) דביר, ברוכים השבים: סיפורם של שמונת המשוחררים בפעימה השביעית, באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, רשימה רלוונטית לא הייתה, חמאס ירה - וצה"ל חידש את האש, באתר ynet, 1 בדצמבר 2023
- ^ ניר דבורי ודנה וייס, הרשימה לא הגיעה, חמאס ירה לעוטף וצה"ל חידש את האש | כך הסתיימה ההפוגה, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2023
