אתרים בחיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיפה היא עיר בעלת היסטוריה עוד מהתקופה הפרה-היסטורית. במהלך השנים התפתחה העיר ונבנו בה רבעים רבים ובהם מבנים ואתרים בעלי עניין.

אתרים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל אבו הואם כפי שצויר בשנת 1840 על ידי הצייר האנגלי ויליאם הנרי ברטלט, הציור נמצא במוזיאון הימי הלאומי

היו בחיפה מספר מוקדי יישוב בחלקים שונים של העיר הנוכחית. בחלקם התקיים יישוב במקביל וחלקם היו בודדים לזמנם. בחלקם היישוב היה רציף ובחלקם היישוב התקיים לסירוגין.

בנוסף לאתרים העתיקים בשטח השיפוט של חיפה היו גם אתרים סמוכים כמו נחל מערות (מערת הנחל, מערת טבון, מערת גדי ומערת גמל) ומערות נוספות בהן נמצאו שרידים לאדם הקדמון כגון מערת כבארה, נחל אורן ונחל ספונים. אתרים המתוארכים לתקופה מאוחרת יותר כמו מחצבות קדומים וחורבת כרך.

בין האתרים הנמצאים בשטח השיפוט של חיפה:

פארקים, גנים וטיילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט מגני המרכז הבהאי העולמי לעבר המושבה הגרמנית הפרושה למרגלותיהם

חיפה שוכנת על הכרמל, על כן יש בה שטחים ירוקים טבעיים, בהם גאיות, מדרונות ההר, שטחים שטרם נבנו וכן שטחים שהוכרזו כשמורות טבע.

קיימים בחיפה מסלולי הליכה רגליים כמו מסלול "אלף המדרגות" המורכב ממספר קטעים המוליכים את הטייל ממרכז הכרמל דרך הדר הכרמל אל העיר התחתית וכך הוא עובר מספר תקופות - מהמודרנית לעתיקה. לצד המסלולים והטיילות הרשמיות נסללו מספר טיילות מקומיות, בהן טיילת ליד אצטדיון הכדורגל בקריית אליעזר וטיילת בחוף הכרמל.

בנוסף על הגן הבהאי, חיפה משובצת בגנים ציבוריים, החל בגנים גדולים כמו גן הזיכרון וגן האם, דרך גנים בעלי גודל בינוני כמו גן בנימין וגן חסידי אומות העולם וכלה בגנים וגינות המפוזרים במקומות שונים בעיר.

פארקים
גנים ציבוריים
טיילות

מצפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מצפור על שם דוד שטסל בקצה העליון של שדרות הציונות, משקיף על מפרץ חיפה והרי הגליל המערבי
  • מצפור גן הפסלים במרכז שדרות הציונות, תצפית לעיר התחתית, לנמל ולמפרץ חיפה
  • מצפור הגפן, מרפסת תצפית בחלק התחתון של הגנים הבהאים
  • מסלול המצפורים "דרך נוף חיפה"[4] היא מסלול נסיעה תיירותי שאורכו 60 קילומטרים והוא מחבר בין 21 מצפורים על רכס הכרמל ובנקודות שונות בעיר.[5]

מבנים בעלי חשיבות/עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפתחות אורבנית של חיפה
משכנו הראשון של הטכניון כפי שצולם ב־2006. כיום שוכן בבניין מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
בניין הקזינו בבת גלים, 1947

בחיפה, כמו בכל עיר, יש מבנים יפים ומבנים בעלי נוכחות ארכיטקטונית. כמו כן יש בה תמהיל של מבנים חדשים וישנים, מבנים בעלי השפעה מרכז אירופאית (הן בתי הטמפלרים והן מבנים שנבנו על ידי ארכיטקטים יוצאי גרמניה), מבנים שניסו לשלב בין סגנון המזרח לסגנון האירופאי, מבנים שהושפעו מסגנונות בניה שונים שרווחו בעולם (באוהאוס והסגנון הבינלאומי שהושפע ממנו, בנייה בסגנון הארץ ישראלי ובנייה אקלקטית ואדריכלות מודרנית) וזאת לצד מבני שיכון משמימים.

נבנו בחיפה מבני דת שונים, מסגדים, כנסיות, בתי כנסת ומבנים בהאים, שבעת בנייתם ניסו ליצור להם ייחוד.

מבנים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר וקו החוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדר הכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוזיאון חיפה לאמנות הבניין נבנה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 כבית ספר אנגליקני לבנות. עם קום המדינה שימש כבית עולים ואחר כך כבית ספר. משנת 1978, ואחרי שיפוץ נרחב, משמש כמוזיאון
  • בניין הטכניון הישן בהדר הכרמל, תוכנן על ידי אלכסנדר ברוולד בנייתו הושלמה ב-1913, כיום שוכן בו המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
  • בניין בית הספר הריאלי הישן, תוכנן אף הוא על ידי ברוולד, בנייתו הושלמה ב-1913
  • בית המשפט המחוזי (הישן) - נבנה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי האדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות בממשלת המנדט, אוסטין הריסון. ב-2003 עבר בית המשפט המחוזי להיכל המשפט החדש. אחרי התלבטות ארוכה בדבר ייעודו של המבנה הוחלט שישמש את משרדי מבקר המדינה בחיפה. הבניין שופץ ואוכלס בקיץ 2010
  • בניין עיריית חיפה - תוכנן על ידי האדריכל בנימין חייקין בסגנון מנדטורי בריטי. המבנה נחנך ב-29 ביוני 1942 ומשמש מאז כבניין העירייה.
  • בית הקרנות (על שם הקרן הקיימת וקרן היסוד) - נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 בסגנון הבינלאומי על ידי האדריכל יוסף קלרווין, כבניין בעל קומה אחת בפאתי גן הטכניון (ועל שטחו). בשנות החמישים נוספה קומה והותקנו בו המדרגות הנעות הראשונות בחיפה במתחם ציבורי.
  • בית ההסתדרות ומועצת הפועלים יחד עם אולם המופעים והקולנוע "אמפיתיאטרון" הצמוד, נבנו בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 והיו מרכז הכוח של "חיפה האדומה". אולם הקולנוע נסגר ב-1987, נהרס ובמקומו יש חניון, המבואה משמשת כחנויות. מועצת פועלי חיפה (מפ"ח) הוקמה במרץ 1921, ב-1923 הונחה אבן הפינה לבית הפועלים על שם נחמן סירקין. אלכסנדר ברוולד תכנן בית גדול, אך מפאת מצוקה תקציבית הושלם ב-1927 מבנה קטן יותר בן 3 קומות. שתי קומות נוספות הושלמו ב-1953.
  • מקדש הבאב (כיפת הזהב) - מקדש בהאי השוכן במתחם הבהאי והפך לאחד מסמליה של העיר

הכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל המים בנווה שאנן
מגדל המפרש בקריית הממשלה על שם יצחק רבין הפך עם הקמתו לאחד מסמלי העיר

נווה שאנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מגדל המים בנווה שאנן וצנרת ההולכה אליו וממנו הוקמו בשנת 1925 על ידי ועד השכונה. בשלוש השנים שלפני הקמתו נאלצו תושבי השכונה להביא מים ממעין רושמיה על גבי חמורים. אל מגדל המים נשאבו מים ממעין סעדיה שבסמוך לצומת הצ'ק פוסט. בשנות ה-30 סגר ועד השכונה את החלל שמתחת לבריכת המים ושיכן שם את משרדיו. על גג הבריכה הוקמה עמדת תצפית ואיתות. מגדל המים ואספקת המים היו הדרך של האגודה לארגן את התושבים במסגרת מחייבת. מי שלא התאגד ולא שילם את מסי האגודה - לא קיבל מים

גורדי שחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבני דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הכנסת המרכזי (או בית הכנסת הגדול) של חיפה שוכן בין רחוב הרצוג לרחוב הרצל. בית הכנסת נבנה ב-1937 על ידי חברת פיק"א[7], אולם התפילה מחופה בתקרת עץ, החזית הפונה לרחוב הרצל מעוטרת במנורה, סמלי שנים עשר השבטים ואיור של אליהו הנביא ובכניסה מרחוב הרצוג קשתות המוחזקות על ידי עמודים עם זוג אריות וביניהם לוחות הברית. בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה בית הכנסת המרכזי שוקק חיים ורבים התפללו בו, עד שהוחלט לסגור את קטע הרחוב בחזית בית הכנסת לתנועה בשבתות ומועדי ישראל והתנועה הועברה לרחוב החלוץ הסמוך. במהלך השנים התמעטו המתפללים עד שבית הכנסת כמעט נעזב מיושביו[8].

מסגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסגד אל-ג'רינה נקרא גם "המסגד הגדול", נבנה במאה ה-18 בעיר התחתית ושימש כמסגד הראשי של ערביי חיפה עד מלחמת העצמאות. בצידו הדרומי של המסגד נבנה מגדל שעון העשוי מאבן כורכר

כנסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי תיירות עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]