המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין
Hospital logo.png
בניין האשפוז המרכזי ואגף הלנברג החדש לצידו
בניין האשפוז המרכזי ואגף הלנברג החדש לצידו
מאפייני הארגון
סוג בית חולים שיקומי
אוניברסיטה אוניברסיטת תל אביב
בעלים שירותי בריאות כללית
מנכ"ל ד"ר חגי אמיר
היסטוריה
תאריך ייסוד 1945
שמות קודמים בית חולים לוינשטיין
שירותים
מספר מחלקות 8
מיטות 287
אתר המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין
גאוגרפיה
כתובת רח' אחוזה 278
מיקום רעננה
קואורדינטות 32°11′11″N 34°51′20″E / 32.18638889°N 34.85555556°E / 32.18638889; 34.85555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין ברעננה, שעד תחילת 2020 נקרא בית חולים לוינשטיין, הוא המרכז השיקומי הגדול בישראל, חלק משירותי בריאות כללית. המרכז הרפואי מתמחה בטיפול בנפגעי תאונות אזרחיות וצבאיות, פצועי צה"ל, נכי משרד הביטחון, נפגעי פעולות טרור, מחלות הגורמות נכות, נפגעי שדרה, קטועי גפיים, משתקמים לאחר אירוע מוחי, משתקמים ממחלות כרוניות של מערכת העצבים (כגון מחלת פרקינסון וטרשת נפוצה), לאחר ניתוחים וגידולים, וכן בשיקום ילדים ונוער מגיל שנתיים עד 18 הסובלים מפגיעות שונות.

עבודת השיקום במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מתבצעת על ידי צוות רפואי רב-מקצועי: רופאים מומחים ומתמחים ברפואת שיקום, צוותי סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, דיאטה, טיפול באמנות, טיפול רגשי, עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה. המבנה הארגוני של המרכז הרפואי מתבסס על חלוקה למחלקות אשפוז וליחידות מקצועיות על פי סוגי פגיעה. לכל מחלקה צוות אורגני, רב-מקצועי, המתמחה בתחום ההתמחות הייחודי לאותה המחלקה.

בשנת 2019 בית החולים נבחר בדירוג MTQUA במקום ה-9 בעולם מבין בתי החולים הטובים ביותר עבור תיירות מרפא[1].

המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מסונף לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. הצוות כולל פרופסורים, מרצים בכירים, מרצים ומדריכים, השותפים להוראת סטודנטים לרפואה ולימודי המשך של רופאים, וכן להוראת מקצועות הבריאות והסיעוד.

ההיסטוריה של המרכז הרפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים לוינשטיין, על שם יצחק לוינשטיין, מראשי קרן הנכות של ההסתדרות, נוסד בשנת 1945 במגדיאל ויועד לטיפול בחולים הסובלים ממחלות ריאה ושחפת. באותה תקופה נוסד במושב רמות השבים בית חולים נוסף, "בית פיינסטון" שהתמקד בטיפול בחולים במחלות כרוניות. עם הזמן התפתח בית פיינסטון לבית חולים שיקומי. ב-1959 הוחלט על איחוד בית לוינשטיין ובית פיינסטון לבית חולים אחד שפעל תחת השם "בית לוינשטיין".

בית לוינשטיין ב-1953

אבני דרך בהיסטוריה של המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין:

  • 1959 – הקמת המרכז הרפואי לוינשטיין על ידי קופת חולים כללית. בלוינשטיין פעלו המחלקה לשיקום נוירולוגי והמחלקות לשיקום שידרה ושיקום אורתופדי.
  • 1973 – חנוכת בניין האשפוז המרכזי, פתיחת המחלקה לשיקום חבלות מוח. הבניין נחנך בחופזה במהלך מלחמת יום הכיפורים, כשהוא עוד בשלבי בנייה, לצורך קליטת פצועי המלחמה.
  • 1974 – פתיחת היחידה לטיפול נמרץ לשיקום ההכרה.
  • 1976 – הקמת מרכז יום לנפגעי ראש בשיתוף משרד הביטחון. מטרת המרכז לטפל בנכים הסובלים מפגיעה מוחית, לאחר שיקום ראשוני במסגרת אשפוז מלא בבית החולים.
  • 1976 – הקמת המכון להערכה תפקודית – במכון מתבצעות הערכות עבור המוסד לביטוח לאומי בשיתוף עם צוות המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין וכללית.
  • 1981 – הקמת המרכז לשיקום מקצועי (כיום מכללת גל) במתחם לוינשטיין. יוזמה של הנהלת המרכז הרפואי יחד עם הנהלת כללית, בשיתוף המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה והרווחה וקרן צוקר-גורן-גולדשטיין. משמש כמרכז הכשרה והסבה מקצועית מותאם לבעלי מוגבלויות.
  • 1985 – הקמת עמותת ידידי בית לוינשטיין.
  • 1990 – הקמת יחידה עצמאית לשיקום ילדים ונוער.
  • 1995 – חנוכת בניין פליישמן שבו רוכזו בעיקר שירותים טיפוליים ואבחוניים המיועדים לקהילה ולאוכלוסיית מטופלים לאחר שיקום באשפוז.
  • 2008 – תחילת בניית אגף האשפוז החדש ע"ש הלנברג.
  • 2013 – חנוכת אגף האשפוז החדש ע"ש איניאס הלנברג.
  • 2015 – המרכז הרפואי החל בשיפוץ האגף המרכזי במטרה להתאימו לסטנדרטים החדשים והמובילים בעולם.

סגל ומחלקות המרכז הרפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2021 עובדים במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין 49 רופאים, 242 עובדי סיעוד, 184 עובדי מקצועות הבריאות, 117 עובדי מנהל ומשק ו-210 מתנדבים. במרכז הרפואי כ- 287 מיטות אשפוז, 8 מחלקות ויחידות אשפוז מתמחות, 6 תחומים של מקצועות הבריאות, 2 מגדלי אשפוז.

  • המחלקה לשיקום שדרה ע״ש אורנשטיין - הגדולה מסוגה בארץ, מהגדולות בעולם ומובילה בעולם בהערכת תפקוד של נפגעי חוט השדרה. המחלקה מתמחה בשיקום פרטני, מקיף וייחודי למטופלים הסובלים מדרגות שונות של פגיעה אחרי מחלה או חבלה בעמוד השדרה, בחוט השדרה ובעצבים ההיקפיים, או מהפרעות תפקוד הנובעות מכאבי גב וצוואר.
  • המחלקה לשיקום אורתופדי - מתמחה בשיקום נפגעי גפיים בעקבות קטיעות, החלפות מפרקים, שברים, כוויות, תסמונות כאב, חבלות ונזקים מורכבים, על רקע תאונות ומחלות. המטרה העיקרית היא השבת יכולת ניידות ותפקוד יום-יומי עצמאי, עם שימוש במכשור אורתופדי מתאים או בלעדיו.
  • המחלקה לשיקום חבלות מוח - מהמובילות בעולם בתחומה. המחלקה מתמחה מזה למעלה מ-40 שנה בטיפול באנשים שסובלים מחבלות בראש, שחלקן קשות. החבלות בעקבות פגיעות מלחמה וטרור, תאונות דרכים, תאונות עבודה ואחרות והן גורמות שילוב של פגיעה פיזית, נוירולוגית ומנטלית.
  • המחלקה לשיקום נוירולוגי ב' - מתמחה בשיקום מטופלים עם נזק מוחי לאחר שבץ, ניתוח או מחלת מוח. לצוות המחלקה ניסיון רב בשיקום צעירים לאחר אירוע מוחי והיא מובילה בארץ ובעולם בטיפול ובמחקר של פגיעות מוחיות ייחודיות.
  • המחלקה לשיקום מוחי ג' - מתמחה בשיקום בעקבות אירוע מוחי או נזק מוחי שנגרם כתוצאה ממחלה או ניתוח, וכן שיקום מטופלים לאחר מחלת הקורונה. מובילה בארץ בתחום אומדני תפקוד לנפגעי מוח.
  • המחלקה לשיקום ילדים ונוער – מתמחה בשיקום ילדים ובני נוער מינקות ועד גיל 18 שנפגעו מסוגים שונים של חבלות או מחלות, תאונות דרכים, נפילות, פעולות טרור, ניתוחים, גידולים, פגיעות במערכת העצבים ופגיעות אורתופדיות, וזקוקים לשיקום ו/או הערכה תפקודית. למחלקה התמחות מיוחדת בתחום שיקום ילדים עם חבלות של מערכת העצבים הנרכשת ובהתאמת כלים אבחוניים לילדים (לדוגמה D-LOTCA).
  • המחלקה לטיפול נמרץ לשיקום ההכרה – מתמחה בשיקום ההכרה בעקבות חבלת מוח. במחלקה ניתן טיפול בפגיעות הגופניות שנלוות לנזק המוחי ולמניעת סיבוכיהן, לעידוד השבת ההכרה ולהכנת המטופל להמשך טיפול שיקומי פעיל.
  • היחידה לאשפוז יום – מתמחה בשיקום מטופלים הזקוקים לטיפול שיקומי מורכב בבית חולים ללא צורך באשפוז מלא. לאחר הערכה תפקודית, צוות היחידה בונה עבור המטופל תוכנית שיקומית מותאמת אישית, הכוללת טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק (טיפול מוטורי וקוגניטיבי), תקשורת ופסיכולוגיה. כמו כן ניתנים טיפול באומנות, במוזיקה ובדרמה, שיקום מיני, עזרה סוציאלית ועוד.

בשתי המחלקות המשקמות חולים אחרי אירוע מוחי פועלים להקטנת הסיכון להישנות אירוע מוחי, לצד סיוע בחזרה הביתה, לעבודה ולתפקוד עצמאי בקהילה.

מקצועות הבריאות: בלוינשטיין פועלים שירותי סיעוד ושירותים פרה-רפואיים, שזוכים למוניטין ולהכרה בינלאומיים על מחקר, פריצות דרך ופיתוח כלי מדידה, להערכה, אבחון וטיפול.

  • סיעוד - לצוות הסיעוד בלוינשטיין מיומנויות ייחודיות שמשלבות ידע רפואי-סיעודי כללי וכזה שמיוחד לבעיות השכיחות באשפוז השיקומי, תוך פעילות ממוקדת לשיפור התפקוד היומיומי של המטופלים. הצוות מרכז ומתפעל את התכנית הטיפולית השיקומית לצד הטיפול במחלות הרקע של המטופלים.
  • פיזיותרפיה - ביחידה בריכה טיפולית, חדר כושר טיפולי וציוד טכנולוגי מתקדם.
  • ריפוי בעיסוק – שירותי הריפוי בעיסוק בלוינשטיין זוכים להערכה בינלאומית רחבה בשל הניסיון המצטבר ופריצות דרך טיפוליות ואבחוניות. ביחידה פותחה ערכת LOTCA להערכה מהירה של היכולת הקוגניטיבית של המטופל, שנמצאת בשימוש בבתי חולים ומוסדות שיקומיים ברחבי העולם.
  • שיקום הפרעות בתקשורת – הצוות מתמחה בשיקום הפרעות בשפה (אפזיה), הפרעות בבליעה (דיספגיה) והפרעות בדיבור (דיסארטריה) ועוסק בשיפור יכולת התקשורת הלא מילולית לצד הטיפול השפתי.
  • השירות הסוציאלי – מתמחה בתמיכה להקלת הקשיים הפסיכו-סוציאליים של המטופלים ובני משפחותיהם ובסיוע למטופל ולמשפחתו בהשתלבות מוצלחת של המשתקם בקהילה לאחר השחרור מבית החולים, והנחיה לשימוש במעגלי התמיכה. היחידה מפעילה תוכניות חברתיות שונות כחלק מתהליך השיקום.
  • פסיכולוגיה – הצוות בעל התמחות בנוירופסיכולוגיה ובפסיכולוגיה קלינית ושיקומית, מתמחה באבחון וטיפול קוגניטיבי ונפשי התורם גם לשיפור תפקודי, בכל סוגי הפגיעות הפסיכולוגיות לאחר טראומות נפשיות, חבלות ומחלות, עם פגיעות נוירולוגיות ואחרות.
  • תזונה ודיאטה – הצוות מעניק טיפול תזונתי מקצועי כחלק מהטיפול השיקומי האינטגרטיבי לשיפור המצב הרפואי ולהשגת בריאות מיטבית לאורך זמן. בין השאר עוסק הצוות במתן הזנה נכונה ומאוזנת לכלל המטופלים, התאמת דיאטה לכל המטופלים בעלי דרישות תזונתיות מיוחדות וביצוע מעקב ובקרה אחר תוצאות הטיפול התזונתי.

היחידות, השירותים, המכונים והמרפאות הקיימים במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין לשירות המאושפזים ומטופלים מהקהילה:

  • המרפאה המייעצת לנפגעי אירוע מוחי
  • המרפאה לשיקום אורתופדי
  • השירות לשיקום וטיפול מיני
  • המרפאה לפסיכולוגיה
  • היחידה לשיקום כאב
  • היחידה לאבחון הפרעות שינה
  • המכון להתפתחות הילד
  • המרפאה לשיקום חבלות מוח
  • המרפאה לשיקום שדרה, עצבים ופרקים
  • המרפאה לשיקום ולמעקב לילדים ונוער
  • המרפאה להפרעות בתנועה ובטונוס
  • המרפאה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז
  • המרפאה לשיפור הזיכרון
  • המרפאה לאבחון ושיקום נהיגה
  • המכון לריפוי בעיסוק
  • היחידה לאורודינמיקה
  • מכון דימות
  • מעבדה.

מבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף האשפוז המרכזי - בניין האשפוז שנחנך בשנת 1973 מתנשא לגובה תשע קומות, מתוכן שש קומות מאכלסות את מחלקות האשפוז. מתחם אבחון וטיפול – שתי קומות לפעילות אבחונית ולטיפולים שיקומיים אקטיביים. במתחם בריכה טיפולית, מכשור טכנולוגי מתקדם, אולמות חדרי טיפול אישיים וקבוצתיים, חדר כושר למוח וחדר כושר למטופלים. בשנת 2015 יצא לדרך שיפוץ אגף האשפוז המרכזי של המרכז הרפואי שנמצא בימים אלה בעיצומו.

האגף ע"ש איניאס הלנברג - מגדל האשפוז ע"ש איניאס הלנברג נחנך בחודש אוקטובר 2013. בתכנון ובבנייה שלו התמקדו במתן מענה לצרכים הייחודיים של מטופל שיקומי (אשפוז ארוך, קושי בניידות עצמאית, צורך בפרטיות) ובהתאמה לבעלי מוגבלויות ולאנשים שמתקשים להתנייד.

מעבר לתנאים והסטנדרטים המקובלים היום חדרי האשפוז כוללים בנוסף:

  • "מערכת אלחוטית אחות-חולה" - המערכת מוצבת ליד כל מיטת מטופל. מעניקה זמינות וקשר מיידי, רציף ושוטף בין המטופל לצוות הסיעודי.
  • טלוויזיה במעגל סגור - מערכת ארבע מצלמות במעגל סגור שצופות 24 שעות ביממה על השטחים הציבוריים במחלקה.
  • מערכת מולטימדיה - המערכת מעמידה לרשות המטופלים אפשרות לקבל מידע חיוני על המרכז הרפואי כמו גם ליהנות בשעות הפנאי מהאזנה לרדיו, צפייה בסרטים ושימוש באינטרנט.
  • מנוף תקרה – מנוף התקרה החשמלי משמש לניוד מטופלים בין המיטה, השירותים והמקלחת.
  • אלונקת רחצה חשמלית – האלונקה משמשת לרחיצת מטופלים מורכבים עם קושי בניידות ומיועדת למשקל של עד 200 ק"ג. לאלונקה שלט חשמלי לכוונון ולהתאמה לגובה המטופלים, ניתנת לקיפול כלפי הקיר לחיסכון בשטח כאשר אינה בשימוש.
  • חדר אוכל למטופלים - עיצובו הייחודי מותאם לצרכים המיוחדים של אוכלוסיית המטופלים. בין שולחנות חדר האוכל ניתן למצוא שולחנות מתכווננים חשמליים המיועדים למתן פתרון למטופלים בגבהים שונים.

בניין פליישמן - בניין שבו מרוכזים כל השירותים הטיפוליים והאבחוניים המיועדים לקהילה, כולל מרפאות חוץ, מעבדה, גינה טיפולית ומלונית למשפחות.

בניין ב' - בבניין ממוקמים משרדי הנהלה, השירות לשיקום הפרעות בתקשורת, יחידות עזר מקצועיות ומועדון חברתי למטופלים.

טכנולוגיות מתקדמות בשיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הטיפול הרפואי-שיקומי, אותו מקבלים המטופלים במרכז הרפואי, נעשה שימוש רחב היקף בטכנולוגיות ובשיטות מתקדמות, בהן:

  • מערכת Armeo Power - -מערכת רובוטית בתחום שיקום גף עליון, שהוכנסה לשימוש במכון לריפוי בעיסוק. המערכת כוללת מתקן שאליו מחוברת זרוע רובוטית ועמדת מחשב הכוללת צג, תוכנת תרגילים ומשחקים. המערכת מיועדת לשיפור הפקת תנועה וחיזוק של גף עליון. המרכז הרפואי לוינשטיין הוא הראשון שרכש את הטכנולוגיה בישראל.
  • ReWalk – מכשיר המתבסס על טכנולוגיה רובוטית ומאפשר הליכה עם קביים למטופלים הסובלים משיתוק בפלג הגוף התחתון ורתוקים לכיסא גלגלים. מדובר בחליפה שהמטופל לובש על גפיו התחתונות, אשר כוללת בין השאר סוללות, מערך חיישנים, מערכת בקרה ממוחשבת ומערכת חירום ובטיחות מתוחכמת.
  • Anti-Gravity Treadmill - AGT - מכשיר שפותח בסוכנות החלל האמריקאית (NASA) ומבוסס על טכנולוגית Differential Air Pressure) DAP). האנטי גרביטי הוא הליכון, שמפחית את משקל הגוף בעזרת מסוע שעליו המטופל הולך כשהוא לבוש במכנסיים ייעודיים.
  • לוקומט/ Locomat - מערכת רובוטית לתרגול הליכה שנמצאת בשימוש הפיזיותרפיה. המערכת, שמשלבת מסוע נע ורובוט המסונכרנים בעזרת מחשב, מאפשרת למאושפזים חיקוי הליכה נורמלית ורציפה כבר בשלבים מוקדמים ביותר של השיקום. באמצעות המערכת ניתן לטפל במגוון רחב מאוד של מטופלים, עם פגיעות חוט שדרה, עם חבלות ראש, לאחר אירוע מוחי, עם טרשת נפוצה או הסובלים מהפרעות תפקודיות ומקשיים בתנועה על רקע אחר.
  • פוסטרוגרף - מערכת טכנולוגית ממוחשבת, שמסייעת באבחון הפרעות ביציבות ובשיווי המשקל שנובעות מליקויים אורתופדיים או נוירולוגיים. הערכת הליקויים מתייחסת למערכת התחושתית ולמערכת המוטורית הרצונית והאוטומטית. בעזרת הפוסטרוגרף ניתן לבצע הערכת יכולת בתפקודים מגוונים ובהם: הליכה, קימה מישיבה לעמידה ועלייה על מדרגה. מטרות הטיפול העיקריות הן שיפור שיווי משקל, שיפור יציבה, חיזוק שרירים ולימוד אסטרטגיות שיווי משקל מתאימות.
  • חדר כושר למוח – בחדר קיימות עמדות מחשב שבכל אחת מותקנת תוכנת MindFit, אשר מובילה בתחום של אימון המוח לשיפור זיכרון וקוגניציה. השירות לריפוי בעיסוק בלוינשטיין הקים את חדר הכושר למוח עבור מטופלים עם פגיעה מוחית נרכשת והוא הראשון מסוגו בבית חולים שיקומי.
  • חדר הסנוזילן - חלק ממרחב טיפולי לפעילות המשלבת רגיעה ואקטיביות ובו גרייה רב חושית, של שמיעה, מגע, טעם, ריח ותנועה. הטיפול בסנוזילן מיועד למטופלים בכל הגילים, הסובלים מלקויות קשות וקשיי תפקוד מורכבים או לאנשים שטיפולים אחרים אינם נגישים להם. בלוינשטיין נעשה בו שימוש גם למחוסרי הכרה.
  • מציאות מדומה - שיטת טיפול שבה התרחשות מוקרנת על גבי מסך והמשתמש הצופה בה חווה תחושה של פעילות ונוכחות כאילו היה בעולם האמיתי. במציאות המדומה, אשר נוצרת על ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, המשתמש מזיז חפצים ומקבל משוב ראייתי ושמיעתי כתוצאה מפעולותיו.
  • סימולטור נהיגה – מכונה שמדמה מצבי נהיגה שונים, בוחנת את תגובות הנהג ומשמשת לשיקום כישורי הנהיגה. צוות מקצועי ומיומן בשיקום נהיגה מפעילי את הסימולטור עבור מטופלי המרכז הרפואי.
  • עכבר-ראש (Head Controlled Mouse) – מתקן שכולל סנסור שמודבק על המצח ומשמש כתחליף לעכבר מחשב, עבור מטופלים עם חולשה קשה או שיתוק בארבע גפיים. בעזרת העכבר-ראש, גם אדם עם חוסר בתנועות רצוניות ונשלטות בידיים, אשר שולט בתנועות הצוואר, יכול ומסוגל לתפעל מחשב.

אמצעי הערכה שפותחו במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת השנים פותחו במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מספר כלי הערכה למטופל השיקומי אשר כיום מהווים כלי עבודה מרכזי במחלקות ומרכזי שיקום ברחבי העולם.

  • LOTCA - (Loewenstein Occupational Therapy Cognitive Assessmen) - ערכה שפותחה על ידי צוות שירותי הריפוי בעיסוק. מטרתה לערוך מבחן המאפשר להעריך את התפקוד הקוגניטיבי של מטופל עם נזק מוחי בזמן קצר יחסית.
  • SCIM (Spinal Cord Independence Measure) - כלי להערכה תפקודית שפותח במחלקה לשיקום שדרהוכיום נעשה בו שימוש במרכזי שיקום ברחבי העולם. אומץ על ידי הארגון הבינלאומי לחוט שדרה ככלי להערכה שגרתית של הנפגעים ועל ידי ארגון הבריאות העולמי ככלי הערכה במחקר טיפולים חדשניים להחלמת חוט שדרה.
  • SCI-ARMI – כלי ייחודי, שהורכב עעל ידי חיבור מתמטי של ה- SCIM עם כלי להערכה כמותית של החסר העצבי (AMS). מעריך את התרומה של הטיפול השיקומי עצמו לשיפור התפקודי בנפגעי חוט השדרה, תוך ניטרול השפעת גורמים אחרים, ביניהם ההחלמה הטבעית, על מצב הנפגע אחרי הטיפול.
  • PALPA - Psycholinguistic Assessment of Language Processing in Adult acquired aphasia - הגרסה העברית פותחה על ידי השירות לשיקום הפרעות בתקשורת במטרה לסייע בבדיקת יכולות עיבוד השפה של מטופלים הסובלים מאפזיה (הפרעה נרכשת בשפה עקב נזק מוחי).

מנהלי המרכז הרפואי לדורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר לודוויג גינצבורג (1965-1959)
  • פרופ' תיאודור נחנזון (1985-1965)
  • פרופ' ראובן אלדר (1993-1986)
  • פרופ' פבלו סולסי (1995-1993)
  • פרופ' זאב סוסק (1996-1995)
  • ד"ר ישראל לוין (1998-1996)
  • פרופ' יעקב הרט (2011 – 1998)
  • פרופ' עמירם כ"ץ (2011 – 2019)
  • ד"ר חגי אמיר (2019 – מכהן)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]