הסילמריליון - דמויות משנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גלורפינדל)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הסילמריליון הוא אוסף של כתבי ג'ון רונלד רעואל טולקין, שנערך לאחר מותו על ידי בנו כריסטופר טולקין בעזרתו של סופר הפנטסיה גאי גבריאל קיי. בין הדמויות המופיעות בו:

עלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלורפינדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של גלורפינדל מופיע הן ב"הסילמריליון" והן ב"שר הטבעות" מאת ג'.ר.ר טולקין. פירוש השם הוא "זהוב השיער".

גלורפינדל במופעו הראשון ב"הסילמריליון" ידוע גם כ"גלורפינדל הזהוב". הוא היה עלף מאצולת הנולדור בימי קדומים (העידן הראשון), מצביא בצבאו של טורגון מלך גונדולין בקרב נירנית ארנוידיאד (קרב הדמעות לאין מספר).

נפל אל מותו בעת קרב עם בלרוג בקירית תורונת (נקיק העיטים), לאחר שנמלט ממשיסת גונדולין. לאחר מותו, הובאה רוחו של גלורפינדל להישפט בפני הולא מנדוס, שם העריכו הולאר את גבורתו בקרב ולימים שלחו אותו חזרה אל הארץ התיכונה על מנת שימלא תפקיד במאבק בסאורון, בדומה למשימה אשר הוטלה על האיסטרי.

לאחר חזרתו מהמתים לארץ התיכונה, הפך גלורפינדל שוב לשר עלפים גדול, ונמנה עם נסיכי העיר ימלדריס ומהמקורבים לאלרונד. במהלך עלילת "שר הטבעות" מסייע גלורפינדל בידי אראגורן בן ארתורן בדרכו לריבנדל עם פרודו בגינס להימלט מפני הנזגול. ידוע שכאשר הושמדה ממלכת אנגמאר, ניבא גלורפינדל שהמלך המכשף של אנגמאר, הלא הוא ראש הנאזגול, לא יומת מיד גבר ילוד-אישה (ואכן, אאווין הנסיכה הרגה אותו, בעזרת ההוביט מרי שפצעו)

בלג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלג, הידוע בכינויו בלג קותליון ("הקשת החזקה" בסינדרין), הוא עלף מממלכת העלפים דוריאת. היה ידוע בתור קשת ולוחם גדול. הוא היה ידידו של טורין טורמבר וליווה אותו בנדודיו. כאשר טורין נשבה על ידי אורקים בלג יצא לחלץ אותו. כשטורין חולץ הוא היה מעולף, וכשהתעורר הוא חשב בטעות שבלג הוא אורק והרג אותו בעזרת אנגלכל, חרבו של בלג.

אאול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאול, המכונה "העלף האפל", הוא עלף מסיעת הסינדר החי לבדו בתוך יער נן אלמות. הוא ידוע כנפח מעולה והוא סוחר עם הגמדים, אך שונא את העלפים מעם הנולדור. כשארד'ל, נסיכה מעם הנולדור, נכנסה לבדה ליער, הוא התאהב בה והם התחתנו, אך הוא אסר עליה לצאת מהיער. כשהבן שנולד להם, מיגלין, בגר, הוא רצה ללכת לעיר הנסתרת גונדולין, משם באה אימו. הוא ואימו ברחו והפרו את הצו של אאול. אאול רדף אחריהם והגיע עד גונדולין, שם תפסו אותו עלפי העיר והעמידו אותו למשפט. במהלך המשפט אאול ירה חץ לעבר מיגלין במטרה להרוג אותו, אך ארד'ל קפצה על החץ ומתה מפגיעתו. אאול הוצא להורג על ידי עלפי גונדולין.

אאול יצר את אנגלכל, חרב בעלת כוח גדול שנאמר עליה שמי שנפגע מנשיכתה לא יקום עוד. החרב שימשה את בלג קותליון ולאחר שחושלה שוב על ידי האלפים של נרגותרונד (כי היא קהתה לאחר שטורין הרג בעזרתה בטעות את בלג) היא שימשה את טורין ונודעה בשמות "גורתנג" (ברזל המוות) ו"החרב השחורה", כיוון שהחרב השחירה לאחר מות בלג ולאחר שחושלה שוב נשארה שחורה אך פיפיותיה בערו באש חיוורת. לחרב נודע תפקיד חשוב בגורל המר שפקד את טורין.

גמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טֶלְכָר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלכר היה גמד, הידוע והמהולל שבחרשי נוֹגְרוֹד, עיר הגמדים אשר ממזרח להר דולמד. מורהו היה גָמִיל זִירָק הזקן. במהלך עבודתו הוא חישל מגינים וקסדות רבים עבור תִינְגוֹל במֶנֶגְרוֹת.

אחת מעבודותיו הידועות יותר הייתה קסדת הָדוֹר, עליה נאמר בספר ש"הקסדה ההיא נעשתה פלדה אפורה מקושטת זהב, ובה נחקקו בכתב חרט מילות ניצחון". נאמר על הקסדה שהיה בה כוח אשר הגן על החובש אותה מפני פציעה או מוות, וכן שחרב אשר הייתה פוגעת בה נשברה, והחץ הנתקל בה היה ניתז לצדדים. בקסדה היה מגן פנים, ופני החובש אותה הטילו פחד בכל רואיו בעוד שהוא עצמו היה מוגן מחץ ומאש. בעטרתה נקבע צלם של הדרקון גְלָאוּרוּנְג. הקסדה נוצרה במקור עבור אַזַגָּל שר בֶּלֶגוֹסְט, היא עיר הגמדים השנייה שממזרח להר דולמד.

טלכר יצר גם את הפגיון אַנְגרִיסְט, שפירוש שמו "משסע-הברזל", והוא הפגיון אשר נטל בֶּרֶן מקוּרוּפִין ובו השתמש כדי לחלץ את הסילמריל מכתרו של מוֹרְגוֹת.

כמו כן טען אָרָגוֹרְן שטלכר יצר גם את נַרְסִיל, החרב אשר נשברה במות אֱלֶנְדִיל בקרב עם סָאוּרוֹן.

דרקונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאורונג הזהוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרקון גלאורונג חסר הכנפיים היה אבי ה"אוּרוּלוֹקי" (רושפי-האש), הדרקונים נושפי האש של מורגות'. בשנת 260 לעידן הראשון הוא יצא לראשונה מבורות אנגבאנד והתקיף גדוד חיילים של נסיך בני הלילית פינגון. הקשתים הרכובים על סוסים של בני הלילית הצליחו להדוף את הדרקון כיוון שבגילו הצעיר שריונו לא היה מפותח דיו על מנת להתמודד איתם.

גלאורונג חזר לתקוף את הנולדור מאתיים שנים מאוחר יותר, בקרב דאגור בראגולאך (קרב להבת הפתע, שנת 455 לעידן הראשון), התערבותו של גלאורונג, שהיה למעשה בלתי ניתן לעצירה, הביאה לסיום של המצור האלפי על אנגבאנד וסימנה את תחילת הקץ של ממלכות בני הלילית בכל אזור בלריאנד.

גלאורונג השתתף גם ב"דאגור נירניית' ארנואדיאד" (קרב הדמעות לאין מספר, שנת 472 לעידן הראשון לערך), שבו נפצע מידי אזגהאל, מלך גמדי בלגוסט, אשר יכלו לעמוד מול גדודי הדרקונים של מורגות', ונאלץ לעזוב את שדה הקרב עקב פצעיו, אך לא לפני שהרג את המלך הנועז.

לדרקון הייתה היכולת לגרום לאנשים שגעון, מראות כוזבות ואי דיבור.

בשנת 496 לעידן הראשון הביס גלאורנוג את צבא ממלכת בני הלילית נרגותרונד והרסה עד היסוד. מאז שכן בהיכלי העיר החרבה, שבה הוצב כשומר השומר על אוצרותיה ועל שלטונו של מורגות' בכל האזור. בשנת 499 נקטל גלאורנוג בידי טורין טורמבר אשר הצליח להתגנב אל מתחת הדרקון ולנעוץ חרב בבטנו.

אנקלגון השחור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזן האורולוקי, דרקוני-האש, ולפיכך צאצא לדרקון גלאורונג. אנקלגון היה הדרקון החביב על מורגות' ושימש אותו בתור בהמת רכיבה מעופפת. הוא נחשב לאדיר ולנורא מכל הדרקונים ובעל אש ארסית ועוצמתית ביותר, שלפי הסיפורים יכלה להשמיד את הטבעת-האחת.

אנקלגון יצא לראשונה מאנגבנד ונראה לראשונה בשנת 583 לעידן הראשון, לקראת סוף מלחמת החרון, שבה לחמו כוחות הטוב בהנהגת הולאר כנגד כוחות הרוע של מורגות'. אבל תוך זמן קצר הגיע אארנדיל חצי-עלף בספינתו המרחפת וינגילוט יחד עם העיטים הגדולים, כדי להילחם מול הדרקון ונתיניו. בסופו של קרב אווירי בן 24 שעות, הובס אנקלגון בידי אארנדיל וצנח ארצה על תנגורודרים, צריחי אנגבנד, והשמיד אותם במותו.

סקתה התולע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרון התולעים הארוכים והיחיד שיש עליו מידע, אלה דרקונים חסרי-גפיים וארוכים מאוד החיים במחילות ונעים במהירות בתוך האדמה. מקובל כי הם אורולוקי, כלומר, רושפי-אש. סקתה נודע בערך בין השנים 1900–2000 לעידן השלישי, כאשר התנחל בצפון העולם, בהרים האפורים, ונחשב לגדול מכל הדרקונים באזור זה. הוא זעזע את כל העמים שחיו בסביבה והטיל אימה, בעיקר על גמדי ההרים האפורים ועל בני-האדם יושבי איותיוד, וצבר סביבו אוצרות רבים, כיאה לגזע הדרקונים.

מנהיג אנשי איותיוד, פראם, היה זה שיצא להתמודד מול הדרקון, ובסופו של דבר קטל אותו ולקח לו ולבני-עמו את מצבורי האוצרות, דבר שגרם למדון בין הגמדים לאנשי-איותיוד. הגמדים דרשו את האוצרות, בטענה כי סקתה גזל אותם מהם לפני זמן-רב. פראם סירב לדרשתם, ובפרוץ מלחמה בין שני העמים נהרג פראם. מצאצאי פראם נוסד עם הרוהירים, שאחד מסמליו הוא הניב המחודד של סקתה, הוכחה לקטילתו בידי פראם.

סמאוג האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרקון מכונף רושף-אש, שנחשב לאחרון "רושפי-האש הגדולים", אף שרושפי-אש פחותים ממנו עוד חיו בעולם אחריו; ונחשב לאדיר הדרקונים בזמן חייו. לא ידוע מנין בא, אך הוא הופיע לראשונה בערך בשנת 2750 לעידן השלישי, לאחר ששמע על העושר הרב של גמדי ארבור (ההר הבודד) שבצפון.

בשנת 2770 לעידן השלישי סמאוג תקף והעלה באש את "ארבור" עיר הגמדים, ואת ממלכת דיל לרגלי ההר, שבה חיו בני-אדם. בתקיפתו החריב את הערים עד היסוד, וגירש משם את הגמדים ובני-האדם שחיו לפני-כן בשכנות וביחסי-גומלין. סמאוג אסף סביבו את כל אוצרות גמדי-ארבור לכדי מיטת-אוצרות, ונח עליה בשלווה באולם המרכזי למשך שנים רבות. זמן רב חלף, עד שאנשי אסגרות, מצאצאי דיל, שכחו מהדרקון של ארבור. בשנת 2941 לעידן השלישי הגיעה חבורה של 13 גמדים בליווי הקוסם גנדלף האפור והוביט בשם בילבו בגינס, ובראשם יורש למלכי ארבור, תוֹריִן צִנַּת-אַלּוֹן, כדי לנסות לקחת חזרה את אוצרותיהם.

בילבו, שהחזיק בבעלותו בסוד טבעת-קסמים מסתורית שהפכה את העונד אותה לבלתי-נראה, נשלח להציץ לתוך ההר, תוך כדי כך הוא נטל עמו גביע זהב.

כאשר התעורר סמאוג הזקן, הזדעזע לגלות כי חסר לו פריט מבין כל האוצרות, מה שהעלה את חמתו. הדרקון פרץ מההר הבודד באש ולהבות, לאחר שהרס את האולמות הפנימיים, וכיוון שלא מצא את חבורת הגמדים המסתתרת, טס דרומה לעבר העיר אסגרות, ותקף את אנשיה באכזריות. דבר על נקודת-התורפה של הדרקון הגיע לאוזנו של ברד הקשת, צאצא למלכי דיל, שירה חץ לעבר סמאוג וקטל אותו. סמאוג הופל אל תוך האגם שליד, ואיש מעולם לא התקרב לעצמותיו שבקרקעית, חרף הסיפורים כי סביב עצמותיו נמצאים אוצרות רבים.

בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

טואור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טואור

טואור היה בנו של הואור, מבני האדם שנלחמו לצד האלפים במלחמותיהם נגד מורגות, שנהרג בקרב "נרניית' ארנואדיאד". כמה זמן לאחר מות אביו הוא נשלח על ידי אולמו שליט המים לעיר הנסתרת גונדולין. שליטה של גונדולין, טורגון, חיבב אותו ועשה אותו למצביא גדול, ואף נתן לו את בתו ידריל קלברינדל לאישה, דבר לגרם קנאה עזה למיגלין, אלף מחשובי גונדולין ובן דודה של ידריל, שהיה מאוהב בה. לאחר בגידתו של מיגלין (הוא בגד בגלל קנאתו בטואור, ובגלל איומו של מורגות, שאיים עליו בעינויים) גונדולין הותקפה וטואור הרג את מיגלין במהלך הקרב על העיר. לא ידוע מה היה סופו של טואור, אך נראה שהוא הגיע לאמן והצטרף אל האלפים. בנם של טואור וידריל היה הספן הדגול אארנדיל.

הורין תליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הורין תליון

הורין תליון היה בן אדם מבית הדור, אחד מבתי בני האדם שנלחמו לצד העלפים במלחמותיהם נגד מורגות. הורין השתתף בקרב "נרניית' ארנואדיאד" (ליד אחיו הואור) והיה הלוחם האחרון שנשאר בשדה הקרב. צבא מורגות שבה אותו, אבל עד שהוא הצליח לעשות זאת הורין הרג 70 טרולים. מורגות שנא אותו והעניש אותו בזה שהוא יראה את כל המתרחש בארץ התיכונה מבעד לעיניו (של מורגות) המעוותות. כעבור שנים שחרר מורגות את הורין. הורין הלך להריסות העיר נרגותרונד ושם מצא את הגמד מִים. הורין הרג את מים כיוון שהוא הסגיר לאורקים את בנו של הורין, טורין טורמבר. אצל מים הורין מצא את הנאוגלמיר, שרשרת יקרה שהגמדים הכינו ונתנו במתנה לעלפים. הורין הביא את הנאוגלמיר למלך דוריאת (ממלכה של עלפים) תינגול ולמלכה מלין, וקילל אותם. מלין שחררה את הורין מקללתו של מורגות, והוא נוכח בטעותו, נפרד מתינגול ומלין וכעבור זמן קצר מת.

טורין טורמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טורין טורמבר

טורין, המכונה גם "טורין טורמבר" היה בנו של הורין (ראו למעלה). אחרי קרב "נירנית ארנואדיאד", כשטורין היה בן שמונה, אימו שלחה אותו לממלכת העלפים דוריאת ומלך דוריאת, תינגול, גידל אותו כבן מאומץ. לאחר שהרג בשוגג עלף נכבד בשם סֵירוס שהעליב אותו, הוא ברח מדוריאת והצטרף לחבורת פורעי חוק ששוטטה ביערות. המלך תינגול חנן אותו ושלח את בלג, עלף שהתחבר עם טורין, לבשר לו על החנינה אבל טורין דחה אותה והמשיך לחיות עם פורעי החוק.

זמן מה לאחר מכן, תפסו טורין ואנשיו גמד בשם מִים, שגילה להם את ביתו הסודי שבגבעת אמון רוד' ונתן להם לגור בו כדי שהם לא יהרגו אותו. לאחר זמן מצא בלג את הבית, הצטרף אל טורין וביחד הם נלחמו במשרתי מורגות. כשמורגות גילה באיזה אזור טורין שוכן, הוא הקיף את גבעת אמון רוד' במרגלים, שהצליחו לתפוס את מים. מים גילה להם איפה נמצא ביתו, כדי שלא יהרגו אותו, ואורקים חדרו לבית, הרגו את כל מי שנמצא בו (חוץ מבלג שהעמיד פני מת) ולקחו את טורין חי למורגות. אחרי שהאורקים הלכו בלג רדף אחריהם כדי לחלץ את טורין. במרדפו הוא פגש את גונדור, עלף מנרגותרונד שנשבה על ידי מורגות וברח משביו, וגונדור הצטרף אל בלג. לבסוף בלג הצליח לחלץ את טורין כשהוא ישן, אבל טורין התעורר, חשב בטעות שבלג הוא אורק, והרג אותו.

גוינדור הביא את טורין לנרגותרונד, שם הוא רכש עם הזמן מעמד נכבד ואורודרת המלך אהב אותו. טורין יעץ למלך להפסיק להסתתר כמו שעשו עלפי נרגותרונד עד בואו, ולצאת לקרב גלוי נגד משרתי מורגות. אורודרת שמע לו, ואכן צבא מורגות נהדף מכל אזור נרגותרונד, אבל כך מורגות גילה איפה נרגותרונד נמצאת, והוא שלח אליה צבא גדול בפיקוד גלאורונג הדרקון, שהביס את צבא נרגותרונד והשמיד את העיר. במהלך המלחמה הציל טורין את גונדור שנפצע פצעי מוות וגוינדור ביקש ממנו כבקשה אחרונה להציל את פינדוילס בת אורודרת, אהובתו. טורין חזר לעיר כדי להציל את פינדוילס, אבל בשערי העיר הוא נתקל בגלאורונג, שכישף אותו וגרם לו להאמין שיותר חשוב שיציל את אימו ואת אחותו שחיו בארץ דור-לומין שבצפון בלריאנד מאשר את פינדוילס. כשטורין הגיע לדור-לומין הוא גילה שאימו ואחותו הלכו לדוריאת לחפש אותו, וגלאורונג שיקר לו.

אחרי שעזב את דור-לומין יצא טורין לחפש את פינדוילס, ולאחר חיפושים רבים שמע מפי אנשי יער ברתיל (בני האדם מבית הלת) שהאורקים הרגו את פינדוילס. טורין החליט להצטרף לאנשי ברתיל וכינה את עצמו בפניהם "טורמבר" שפירושו: "שר הגורל המר". בינתיים, כשנודע בדוריאת שנרגותרונד נחרבה ושטורין היה שם, יצאה אימו של טורין (ששמה היה מורוון)לחפש אחריו, ואחותו של טורין (ששמה היה ניינור) ביחד עם קבוצת עלפים יצאו כדי לשמור עליה, אבל גלאורונג יצא לקראתם וגרם למורוון ללכת לאיבוד ולניינור לאבד את זיכרונה.

העלפים ניסו להחזיר את ניינור לדוריאת, אבל כשהם היו בדרך אורקים התנפלו אליהם וניינור ברחה מהאורקים ואבדה. לבסוף ניינור נפלה על הקבר של פינדוילס, שם מצא אותה טורין, שלא הכירה, הביא אותה לאנשי ברתיל שעם הזמן לימדו אותה בחזרה לדבר, וקרא לה ניניאל. לאחר כמה שנים נשא אותה טורין לאשה והיא נתעברה ממנו. באותו זמן יצא גלאורונג לכיוון ברתיל, טורין עם עוד כמה לוחמים יצא להרוג אותו וניניאל יצאה בעקבותיו כי היא דאגה לו. טורין הצליח לפצוע את גלאורונג פצעי מוות, אבל הוא התעלף וניניאל, שחשבה שהוא מת, עלתה אל המקום בו רבץ גלאורונג וטיפלה בטורין. כשגלאורונג הגוסס ראה את ניניאל הוא הסיר מעליה את הכישוף והיא נזכרה מי היא ונוכחה שהתחתנה עם אחיה, היא קפצה לנהר והתאבדה. אחרי שטורין התעורר מעילפונו הוא גילה (תחילה מאנשי ברתיל שראו את ניינור במותה ואחר כך מהעלפים מדוריאת שאיבדו אותה כשחזרו מנרגותרונד) שניניאל היא ניינור הוא דקר את עצמו בחרבו והתאבד גם הוא.