הכחשת המציאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הכחשת מדע)
שלט של מפגין במחאת אקלים ב-2017 בוושינגטון די. סי. ("עובדות שהוכחשו הן עדיין עובדות")

הכחשת המציאות, הכחשת המדע, כַּחֶשֵֶת או מכחישנות היא הכחשה של עובדות ומושגים מבוססים שהם נכונים ללא עוררין ונתמכים היטב בקונצנזוס המדעי, לטובת רעיונות רדיקליים, שנויים במחלוקת, וחסרי ביסוס.[1] הגדרה כללית יותר היא שהכחשת המציאות היא הכחשה של טענה בניגוד לעדויות חזקות לאמיתותה.[2]

דוגמאות נפוצות להכחשת מציאות הן הכחשת הכדוריות של פלנטות, הכחשת אבולוציה, הכחשת השואה, הכחשת איידס[3] ,הכחשת שינוי האקלים[4] והכחשת מתקפת הפתע על ישראל[5] – כולן עובדות מבוססות הנתמכות היטב בקונצנזוס המדעי. הכחשת המציאות מלווה לעיתים באמיתנות (אנ'), התפיסה שטענה מסויימת היא נכונה על בסיס אינטואיציה אישית, תוך התעלמות מעדויות או היגיון.[6] הכחשה של עובדה בעלת קונצנזוס מדעי יכולה ליצור מחלוקת פוליטית שמערערת את קיומו של הקונצנזוס.[7]

בדרך כלל הסיבות להכחשת המציאות הן אמונה בדת, מניעים אישיים (כלכליים, פוליטיים או פיננסיים), ומנגנוני הגנה שאמורים לשמור על מעטפת ההכחשה מפני עובדות המערערות את הרעיון של המכחיש. הנושא נקרא בפסיכולוגיה חברתית "דיסוננס קוגניטיבי".[8][9]

מקדמי הכחשת מציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

5 מאפיינים של הכחשת מדע בפרט והכחשת מציאות בכלל

למכחישי מציאות יש מגוון של טקטיקות שכנוע:

  • תאוריית קשר – תאוריה המסבירה מצב או אירוע באופן מהפכני הנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין, בדרך כלל התאוריות טוענות כי רעיון מסוים מנסה "להסתיר את האמת".
  • קטיף דובדבנים – הצגה סלקטיבית של נתונים חלקיים במטרה לתמוך בעמדה מסוימת שמנוגדת לאמת.[7]
  • מומחים מזויפים – חוקרים שלעיתים משלמים להם על מנת שיפרסמו מחקר שמבוסס על מידע שגוי, ובכך לבסס עמדות שגויות.[7]
  • הזזת עמודי השער (אנ') – תרגום ישיר של Moving the goalposts, טקטיקה שבה פוסלים ראיות שהוצגו בתגובה לטענה ספציפית על ידי דרישה מתמדת של ראיה אחרת.
  • הטיית האישוש – נטייה וטקטיקה לחפש, לפרש, להעדיף, ולזכור מידע באופן שמאשר אמונות או השערות, תוך מתן תשומת לב פחותה במידה בלתי-פרופורציונלית למידע שתומך באפשרויות חלופיות.
  • תיאור מסולף – תיאור חלקי של נושאים או סוגיות מסוימות, בשביל ליצור מצג שווא ולגרום לבנאדם השני לפקפק באמינותה של הסוגיה עליה מדברים.
  • דרישות בלתי אפשריות – שיטה בה המכחיש מנסה לבקש הסברים מהמסביר לדברים שקשה או לא ניתן להסביר באופן פשוט, ובכך להתקיל אותו ולהוכיח שהוא הצודק.
  • טקטיקות אחרות כמו איש קש ונון סקוויטור.

בית הספר לכלכלה של לונדון סקר טקטיקות לשוניות להכחשת מידע. הטקטיקות הן:

  • הימנעות – קו ההגנה הראשון מפני מידע שרוצים להכחיש, הוא להימנע מלדבר עליו.
  • דה-לגיטימציה – קו ההגנה השני הוא לתקוף את הדובר, בשביל לפגוע באמינות המקורות שלו.
  • הגבלה – קו ההגנה הסופי, אם לא ניתן להימנע מהמידע של הדובר, הוא להפחית מהשפעת המקורות של הדובר.

בשנת 2009 טען הסופר מייקל ספקטר כי הכחשת מציאות קורת כאשר "פלח שלם בחברה, הנאבק לעיתים קרובות בטראומה משינוי, מתרחק מהמציאות לטובת שקר נוח יותר".[13]

הכחשה כמנגנון הגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסיכואנליזה, הכחשה היא מנגנון הגנה שמטרתו למנוע נזק לאגו כתוצאה מרגשות חרדה או אשמה אינטנסיביים.[14] היא מתבטאת באמונה כי אירועים שלא נעימים למכחיש לא התרחשו במציאות, ועוזרת לו להימנע מלחשוב על אמת לא נעימה.[15] זאת להבדיל מהדחקה, אשר מונעת מאותה המציאות להגיע למודעותו של האדם.

אנה פרויד, פסיכואנליטיקאית בריטית שעבדה עם ילדים, טענה כי ילדים משתמשים בהכחשה כחלק ממנגנון הגנה תקין.[14] ילדים נוטים פעמים רבות "להטיל היפוך על עובדות שאינן רצויות להם", בכך שהם שוללים את קיומן. היא טענה שפעולת ההכחשה היא פעולה שנקשרת לרוב עם מוח פחות מפותח, מכיוון שהוא מתקשה להתמודד עם המציאות עמה הוא מתמודד.

להכחשת מציאות שלל יתרונות. לעיתים קרובות, אנשים מכחישים את המציאות מכיוון שהיא גורמת להם לחרדות או לחששות, לדוגמה, אנשים מכחישים את ההתחממות הגלובלית בשביל להרחיק את עצמם ממציאות מאיימת.[14][16]

לעיתים אנשים מכחישים את המציאות בשביל לא להתמודד באופן לאו דווקא רגשי, לדוגמה, פוליטיקאים ואנשי מפתח רבים מכחישים את ההתחממות הגלובלית בשביל לא להתמודד עם השלכותיה הכלכליות.[17]

לעיתים, הכחשת מציאות מובילה לראייה שגויה של העולם, ואף מובילה לתאוריות קשר שגויות או קנוניות. לעיתים תאוריות קשר שגויות או קסנופוביות, עלולות להוביל לשנאה או לאלימות, כמו במקרה של תאוריות הקשר על פיגועי 11 בספטמבר.

דוגמאות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – פסאודו-מדע ואנטי-מדע

הכחשת האבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דימוי סאטירי של צ'ארלס דרווין, אבי תאוריית האבולוציה, כקוף משנת 1871

הכחשת האבולוציה (אנ') היא דחיית התיאוריה המדעית של האבולוציה של האדם וכמו כן, לעיתים, של חיות אחרות. לרוב, המכחישים באים מרקע דתי, מכיוון שהם רואים את תיאוריית האבולוציה כסותרת את תיאור בריאת האדם בטקסטים דתיים. עם זאת, רבים מהמאמינים מאמינים שאין התנגשות מסוימת בין האבולוציה לטקסטים דתיים. מכחישי האבולוציה מאמינים שהיקום נוצר על ידי ישות עליונה כזו או אחרת, כמו אלוהים, ושבני אדם לא התפתחו מבעלי חיים אחרים. לעיתים קרובות הם מצטטים את התנ"ך או טקסטים דתיים אחרים כראיה לאמונותיהם.

יש שלל זרמים של הכחשת אבולוציה, אך אמונות אלו נתפסות כפסאודו-מדעיות בקהילה המדעית ונחשבות כשגויות.[18]

תפיסת הארץ השטוחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מודל הארץ השטוחה

מודל הארץ השטוחה הוא תפיסה עתיקה הרואה את העולם כמשטח מישורי או בצורת דיסק.

מודל הארץ ככדור הופיע לראשונה בפילוסופיה היוונית על ידי פיתגורס (המאה ה-6 לפנה"ס),[21] אם כי לא סופקו למודל זה ראיות ממשיות, ורוב הפילוסופים הקדם סוקרטים (המאות ה-6 וה-5 לפנה"ס) המשיכו להחזיק בתפיסת מודל הארץ השטוחה. אריסטו החל לספק ראיות אמפיריות לצורה הכדורית של הארץ בסביבות שנת 330 לפנה"ס. הידיעה על צורתה הכדורית של הארץ החלה בהדרגה להתפשט מעבר לעולם ההלניסטי מאז ואילך.[22][23][24][25]

כיום יש קונצנזוס רחב הן בעולם המדעי והן בכללי, כי הארץ היא כדורית, אך עדיין יש עמותות המוגדרות כפסאדו-מדעיות, הטוענות כי הארץ שטוחה. דוגמה לכך היא אגודת הארץ השטוחה, אגודה אשר מקדמת את האמונה שהארץ שטוחה ולא כדורית. האגודה דעכה בשנות ה-90 עד שנות ה-2000, אך חזרה לתחייה בעידן האינטרנט.[26]

הכחשת שינוי האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הכחשת שינוי האקלים
עליית טמפרטורת האקלים, אשר מוכיחה כי יש שינוי אקלים

הכחשת שינוי האקלים, או הכחשת ההתחממות הגלובלית, היא הכחשה, התעלמות או הבעת ספקות, העומדים בניגוד לעמדת הקונצנזוס המדעי סביב שינוי האקלים, בנושאים כמו המידה שבה בני האדם מעורבים ביצירת שינוי האקלים, ההשפעות שלו על הטבע ועל האנושות, או הפוטנציאל להסתגלות לשינוי האקלים (אנ'). ישנם מכחישים שתומכים במונח, בעוד שאחרים מעדיפים את המונח "ספקנות".

יש אף רבים שעושים שימוש פוליטי בהכחשת שינוי האקלים למטרת רווח פוליטי. מספר פרסומים במדעי החברה הגדירו את העמדות האלה כצורות של התכחשות (אנ') או פסאודו-מדע.[27]

אנשים התחילו לפקפק בשינויי האקלים כבר שהמחקרים בנושא החלו לצוץ בשנת 1824, ופוליטיקאים פועלים כנגד יישום פעולות לסיום משבר האקלים.

סטו אראוז'ו, שר החוץ החדש שמונה על ידי הנשיא הנבחר של ברזיל ז'איר בולסונארו, קרא להתחממות הגלובלית מזימה של "מרקסיסטים תרבותיים", וביטל את מחלקת שינוי האקלים של הממשל.[28][29]

ב-2004 תיאר סטפן רמסטורף, אוקיינוגרף גרמני, כיצד המדיה יוצרת את הרושם המוטעה ששינוי האקלים נמצא עדיין במחלוקת בקרב מדענים, וייחס את הרושם הזה למאמצי יח"צ של ספקני אקלים. הוא זיהה שספקני האקלים אוחזים בעמדות שונות, וכך סיווג את ספקנות האקלים לכמה סוגים. מאוחר יותר, המודל הזה יושם גם על הכחשת אקלים.

  1. מכחישי/ספקני מגמה (כאלו שמכחישים שיש התחממות גלובלית), [וגם] טוענים שאין התחממות אקלימית שקורית בכלל. שטוענים שמגמת ההתחממות הנמדדת על ידי תחנות מזג האוויר היא מלאכותית ונגרמת בגלל העיור בסביבת תחנות אלו ("אפקט אי החום העירוני")
  2. מכחישי/ספקני ייחוס (שמקבלים את מגמת ההתחממות אבל רואים סיבות טבעיות לכך), [וגם] מטילים ספק בכך שהאדם אחראי למגמות הקיימות. חלק מהם אפילו מכחישים שהעלייה בכמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה היא אנתרופוגנית, [בשעה שאחרים מהם טוענים ש]תוספת של פחמן דו-חמצני לא תגרום להתחממות מורגשת [ו]שחייבים להיות הסברים אחרים – טבעיים – להתחממות.
  3. מכחישי/ספקני השפעה (שחושבים שההתחממות הגלובלית היא בלתי-מזיקה או אפילו מועילה).
"Disinfodemic – מיפוי דיסאינפורמציה בנוגע למגפת הקורונה", שפורסם על ידי אונסק"ו

מידע כוזב על מגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מידע כוזב על מגפת הקורונה

מגפת הקורונה הובילה לפרסומים של מידע כוזב ותיאוריות קשר בנוגע להיקף המגפה, מקורה, מניעתה, אבחנתה, והטיפול בה. המידע הכוזב הופץ באמצעות הרשתות החברתיות וכלים נוספים.

למכחישי הקורונה או למתנגדי חיסון הקורונה היו שלל טענות ועילות להכחשת הנגיף ולהפצת המידע הכוזב אודותיו, לדוגמה, מספר קבוצות דתיות האמינו כי הם לא צריכים לדאוג מתופעות הלוואי של נגיף הקורונה, כי אמונתן תגן עליהן מפני הנגיף והשפעותיו.[30] כמו כן, רבים האמינו כי המגפה היא נשק ביולוגי שדלף בטעות או בכוונה, או שהוא בעצם תופעת לוואי של גלי הרדיו של 5G, הדור החמישי של טכנולוגיית תקשורת סלולרית.[31]

רבים מאמינים כי הממשלה והתקשורת מנסים לכפות על אזרחי האוכלוסייה חיסונים המכילים צ'יפים כאלו ואחרים, ואחרים מאמינים שהחיסונים נועדו לבצע עיקור המוני.[32] אחרים מאמינים כי השימוש ב-RNA בחיסון, משנה את ה-DNA של האדם,[33] פוגע בפוריות האישה,[34] גורם לשיתוק פנים[35] ועוד,[36][37][38] אך כל הטענות הוכחו כשגויות או מטעות על ידי הגורמים המקצועיים.[39][40][35]

בשל הניסיונות הישראלים לפתח חיסון נגד COVID-19, אנשים בעלי זיקה אנטישמית, טענו כי החיסון הוא פיתוח ישראלי-יהודי של יהודים אינטרסנטים אשר מנסים להרוויח מהמגפה, ולכן פקפקו ביעילותו של החיסון והפגינו עוינות כלפיו. עיתונאי של Press TV צייץ כי "אני מעדיף להסתכן עם הנגיף מאשר לקבל חיסון ישראלי".[41]

אנשים בעלי זיקה אסלאמופובית בבריטניה ובהודו, טענו כי המוסלמים מפיצים את המחלה ואף השמיצו אותם ברשתות החברתיות.[42][43] כל הטענות האסלאמופובית הוכחו כשקריות לאחר מכן.[43]

התנגדות לחיסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – התנגדות לחיסונים
הפגנה לעידוד התחסנות

התנגדות לחיסונים היא גישה הקוראת להימנעות מחיסון של תינוקות ומבוגרים, ובדרך כלל נובעת מאמונה בתאוריות קשר. ההתנגדות קיימת שנים רבות, אף על פי שחיסונים, ובפרט חיסוני ילדים, מוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כצו מוסרי של החברה לבריאות הציבור ולילדיה ולדברי הארגון הדרך הטובה והיעילה ביותר למניעת מחלות.[44][45]

היות שהוכחות מדעיות ליעילותם של חיסונים מבוססות היטב, הטענות להתנגדות לחיסונים, שיוצאות נגד יעילות זאת, נוגדות את הקונצנזוס המדעי שסובר כי הם בטוחים ויעילים.[46][47][48]

כיום ישנן מספר סיבות להתנגדות לחיסונים אשר נובעות מהכחשת המציאות, כגון:

  1. סיבות דתיות – התנגדות לחיסון כיוון שאינו טבעי, מוסרי או לא תואם את רצון האל.[דרוש מקור].
  2. חוסר אמון במערכת הרפואית הממסדית - לעיתים קרובות מצורפת הטענה שמדובר במזימה שמניעיה כלכליים (תאוריות קשר של הסתרת מידע על תופעות לוואי וחוסר אמון בבטיחות החיסונים). לרבים קשה להבין טענות אלו מאחר שמדובר בטיעון מופרך על פניו לעומת הקונצנזוס המדעי ולעיתים אף הכללי.
  3. אמונה ביועצי הרפואה הבלתי קונבנציונלית - רופאים אלטרנטיבים משקיעים זמן רב (לעיתים בהיקפים רחבים יותר) בהסברים ומספקים מידע תוך שימוש בשפה פסאודו-רפואית ולכן נתפסים כאמינים. דבר זה גורם להורים להתעלם מכך שהמידע אינו מהימן או מדעי.[49]
  4. הסתמכות על מיעוט שולי של רופאים שמעלים ספקות לגבי יעלות החיסונים או הסכנה שבהם[50] - מתנגדי חיסונים משמיעים לפעמים טענות נגד חיסונים שנשמעות מדעיות. לדוגמה הטענות בדבר בדיקת החיסונים בניסוי בסמיות כפולה עם תמיסת סיילין. הורה ללא רקע רפואי, ששומע טיעון כזה עלול לפחד מלחסן את ילדיו. כמו כל שאר הטיעונים של מתנגדי החיסון, גם טיעון זה שגוי מן היסוד.[51]
  5. מתן משקל־יתר למקרי־אמת של פגיעה בעקבות חיסונים - בהיעדר ראיה רחבה הלוקחת בחשבון סיכון לעומת תועלת, קשה לראות כיצד הסיכוי להצלה בעקבות החיסון עולה בהרבה על הסיכוי לפגיעה מהחיסון. הטיית סטטוס קוו נותנת משקל עודף למצב הקיים (ללא חיסון) מאשר לשינוי (קבלת חיסון).

הכחשת איידס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הכחשת איידס

הכחשת איידס היא האמונה שנגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV) אינו גורם לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS), למרות הוכחות המדע לכך.

ב-1984, מזכירת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית והרווחה, מרגרט הקלר (אנ'), הכריזה כי קיים קשר בין נגיף ה-HIV למחלת האיידס. בתגובה, קמה קבוצת אנשים שהתנגדו לקשר זה מטעמים שונים. חלקם דוחים את עצם קיומו של נגיף ה-HIV. מכחישי האיידס צברו השפעה בדרום אפריקה תחת משטרו של תאבו מבקי ובגמביה תחת יחיא ג'אמה.[52]

תאבו מבקי, נשיא דרום אפריקה דאז, עודד את הכחשת האיידס, וטען בהכרזה כי האיידס נגרם בעיקר בשל עוני. כ-365,000 איש מתו מאיידס בתקופת נשיאותו; ההערכה היא כי ניתן היה למנוע כ-343,000 מקרי מוות בטרם עת אילו טיפול במחה היה זמין.[53][54]

ב-29 באוקטובר 2009, נשיא דרום אפריקה הנכנס, ג'ייקוב זומה, נאם נאום אשר נראה בעיני רבים כנאום המסיים באופן רשמי את הכחשת האיידס בדרום אפריקה. בניאומו טען כי HIV ואיידס הם הבעיות החמורות ביותר בדרום אפריקה, ואמר "...כל דרום אפריקאי צריך לדעת את סטטוס ה-HIV שלו".

עם זאת, ישנה עדיין הכחשת איידס במדינה ומחוצה לה.

הכחשת הנחיתה על הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח
תאוריית הקשר אודות זיוף הנחיתה על הירח: איכותה הטובה יחסית של התמונה על אף הקרינה והחום, היעדרם של כוכבים ברקע וצילו של הדגל הפונה לצד המנוגד, בנוסף לעובדה שהוא נראה כמתנופף ברוח אף על פי שאין רוח בירח

ישנן מספר תאוריות קשר אשר גורסות כי הנחיתה הראשונה של אסטרונאוטים על הירח עם אפולו 11, והבאות אחריה בתוכנית אפולו, לא התרחשו בפועל, אלא זויפו בידי נאס"א, בסיוע ה־CIA. התאוריות ומפיצי התאוריות טוענים כי ההטעיה הייתה במטרה להשיג הישג פוליטי והסברתי לארצות הברית ובלימת הישגיה של ברית המועצות.

תומכי תאוריית הקשר סבורים שהנחיתה של אפולו 11 ב־20 ביולי 1969, והמשימות שבאו בעקבותיה, לא התרחשו אלא בוימו על כדור הארץ, באזור 51 שמראהו מזכיר את נוף הירח.

חסידי תאוריית הקשר העלו אפשרויות שונות למניעי הממשל האמריקני לזיוף הנחיתה, וביניהם:

  • רצון להסיח את דעת הקהל ממלחמת וייטנאם (עדות מסייעת לכך נמצאת בהפסקת הנחיתות באמצע שנות השבעים, עם תום מלחמת וייטנאם).
  • רצון להשיג ניצחון של יוקרה על ברית המועצות כפיצוי על ניצחונותיה הקודמים של זו בשיגור הלוויין הראשון, הטיסה המאוישת הראשונה והליכת החלל הראשונה (ראו: המירוץ לחלל).
  • רצון לחסוך בכסף: נאס"א זכתה לתקציב נכבד של 40 מיליארד דולר אך לא היה ביכולתה לבצע את המשימה, במקום זאת הקדישה סכומי עתק לשיחוד השותפים לקשר.
  • רצון להימנע מסיכון: בגלל הטכנולוגיה הפרימיטיבית יחסית שהייתה באותה תקופה, ביקשו האמריקנים להימנע מסיכון ולא לבצע את הנחיתה באמת, בנוסף דיווחים שהוסתרו על ידי הCIA מצאו כי עשרה אסטרונאוטים נהרגו בתאונת אימונים בניסיונות הכושלים להגיע לירח, מה שהגדיל את האינטרס האמריקאי לזייף את הנחיתה על הירח.

מספר רב של אנשים טוענים כי הנחיתה על הירח אכן זויפה על ידי ארצות הברית, אך אנשים בקונצנזוס המדעי טוענים כי מדובר בתאוריות שגויות.

מספר טענות בולטות של מצדדי תאוריות הקשר והפרכתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכוונת של המצלמות (עיגולים וצלב בעלי מרכז משותף) נראית לעיתים מאחורי עצמים במקום לפניהם, ונראה שהתמונה עברה שיפוצים.
    • כאשר ישנם עצמים בהירים מאחורי הכוונת, הדבר גורם לכוונת לא להיראות בשל הרוויה.
  • איכות התמונות טובה באורח חשוד.
    • העיתונות בחרה את התמונות הטובות ביותר.
  • אין כוכבים באף אחת מהתמונות וגם לא באלו שצולמו מחלונות תא הנחיתה.
    הסרטון שצולם כאמור על הירח
    • פני הירח היו מוארים באור שמש, והמצלמות כוונו לזמן חשיפה המתאים לאור יום. בחשיפה מהירה כזו לא ניתן להבחין בכוכבים. בדיוק כפי שבתצלום השמים בכדור הארץ ביום לא ייראו הכוכבים ברקע.
  • צלו של כל עצם מוטל בכיוון שונה והדבר מעיד על כך שמדובר בתאורה של אולפן ולא בתאורת השמש – המגיעה תמיד מאותו כיוון.
    • על הירח יש כמה מקורות אור: השמש, כדור הארץ וקרקע הירח עצמה. האור מתמונות אלה עובר דרך אבק הירח בכיוונים רבים. בנוסף, פני הירח אינם חלקים והאור על קרקע המכתשים או ליד גבעות נראה ארוך יותר או קצר יותר (בהתאם לזווית). גם הפרספקטיבה משפיעה. הדבר מביא לכך שצללים לא מקבילים גם אם העצמים קרובים. דבר שקל לראות גם על כדור הארץ בכל מקום שבו יש עצים או גדרות.
  • רקע זהה באתרים שאמורים להיות מרוחקים קילומטרים זה מזה.
    • השוואת הפרלקסה שמתבטאת בתזוזה היחסית של הגבעות המרוחקות מוכיחה שאכן התמונות צולמו במרחק של קילומטרים זה מזה. מכיוון שעל הירח אין אטמוספירה, מה שנראה בתמונות כגבעות קטנות וקרובות, הם למעשה הרים גבוהים במרחק של 10–20 ק"מ.
  • ישנן תמונות של מיקום הנחתת כאשר באחדות רואים את הנחתת ובאחרות לא.
  • כיצד צילמו את ארמסטרונג נוחת על הירח מחוץ לתא הנחיתה אם אף אחד עוד לא דרך על הירח לפניו (כלומר, לא היה מי שיצלם אותו מבחוץ).
    • התמונה צולמה על ידי מצלמת טלוויזיה שהחלה לפעול באופן אוטומטי כשארמסטרונג שלף מגירת ציוד נישא מרכב הנחיתה הירחי, בטרם ירד לפני הירח.

תשובתה של נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאס"א הביאה הוכחות המעידות על נחיתה על הירח ובראשן הסלעים הייחודיים במשקל 381 קילוגרם שהביאו עמם האסטרונאוטים לכדור הארץ. נוסף לכך, רוסיה, סין, מזרח גרמניה ואויבות אחרות של ארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה עקבו מקרוב אחר משימות החלל שלה, ויכלו לבדוק אם אותות הרדיו מאפולו אכן הגיעו מכיוון הירח. אף לא אחת מהן הטילה ספק בהישג האמריקאי. "כשאפילו האויב שלך מכיר בהישגיך – זה די משכנע!" טוענים בנאס"א. כמו כן, הציבו האסטרונאוטים של אפולו 11 על פני הירח מערכת מחזירי אור המיועדים להחזרת אור לייזר. באמצעות מערכת זו, במדידות שנערכו מאז נמצא קצב התרחקות הירח הממוצע מכדור הארץ.

דוגמאות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים מתאבלים על רצח רבין, 1995, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
ערך מורחב – תאוריות הקשר על רצח רבין

הכחשת אירועי רצח רבין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אחת התאוריות על רצח רבין, תכנן השב"כ לביים ניסיון רצח פוליטי שיופנה כלפי הנהגת השמאל, על מנת ליצור לה אהדה בקרב הציבור. לשם כך מצא השב"כ את יגאל עמיר, שאכן חפץ לבצע התנקשות ביצחק רבין מתוך השקפת עולמו הימנית רדיקלית. תאוריה זו נתמכת בשתי אירועים: המתנתו הארוכה של יגאל עמיר בחניית האח"מים מבלי שיבדק וישאל על מעשיו במקום ומבלי להרחיקו, וכן בנוכחותו של הצלם רוני קמפלר במרפסת סמוכה ממנה צילם ממושכות את יגאל עמיר זמן רב לפני הירי וגם בעת הירי. על פי תאוריה זו, על השב"כ מוטל היה לשים באקדחו של יגאל עמיר כדורי סרק אולם בביצוע משימה זו התרחש כשל, מתוך רשלנות או בכוונת מכוון, ובאקדח הושארו כדורים חיים. לכן הושמעה הקריאה "סרק, סרק" בעת ההתנקשות.

עם זאת, יש הטוענים שאף על פי שיגאל עמיר הצהיר על כוונתו לבצע את הרצח, הודה במעשה, שחזר אותו ומעולם לא הביע חרטה, הוא לא רצח את רבין. לפי גרסה זו, יגאל עמיר בעצמו לא ידע שלא הוא הרוצח או שלחלופין, הופעל עליו לחץ כבד להודות ברצח.

המבקרים את תאוריות הקונספירציה טוענים כי התאוריה נוצרה על רקע ההאשמות שהוטחו בימין בעקבות הרצח ורצונו לנקות את עצמו מאחריותו לו.

חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר שסייע בהכנות לרצח, שלל את תיאורית הקונספירציה בדברים שכתב לאחר שחרורו מהכלא ב־2012, אך הודה כי גם לו ישנן שאלות לגבי פרטים שונים סביב הרצח.

הכחשת פעילותה של מערכת כיפת ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תאוריה זו, מערכת כיפת ברזל אינה מיירטת באמת את הרקטות הנורות לעבר מדינת ישראל. את הרעיון מוביל בישראל ד"ר מרדכי שפר, חתן פרס ביטחון ישראל. הצעתו לפיתוח מערכת חלופית למערכות נגד טילים המפותחות בישראל לא התקבלה, ומאז הוא נלחם נגד המערכת ומערער על יעילותה. לטענתו, המערכת אינה יכולה ליירט את הרקטות, וסרטונים המראים את היירוט כביכול, מבוימים, והוא מגדיר אותם: "מופע אורקולי". לתיאוריה זו כמעט ואין תומכים.[55]

שכתוב ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר באגודה היפנית לרפורמת ספרי לימוד בהיסטוריה תולה כרזה שבה כתוב "[תנו] לילדים חינוך היסטורי מדויק".
ערך מורחב – שכתוב ההיסטוריה

שכתוב ההיסטוריה הוא סוג של רוויזיוניזם היסטורי שמטרתו היא עיוות ההיסטוריה הכתובה מתוך מטרה להכחיש אירועים שהתרחשו. מכחישי מציאות רבים, מתרצים את ההכחשה שלהם בשכתוב היסטורי של עובדות שאין עליהן עוררין.

חלק גדול ממכחישי המציאות משתמשים בטקטיקה זאת. דוגמאות בולטות לשכתוב ההיסטוריה הן:

הכחשת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הכחשת השואה
הפגנה נגד מחמוד אחמדינז'אד בעת ביקורו בברזיל, בטענה שהכחיש את השואה

הכחשת השואה היא הטענה כי השואה לא אירעה, או כי לא הייתה בממדים המיוחסים לה על ידי ההיסטוריונים מהזרם המרכזי. זאת למרות שיש הוכחות חותכות לכך שהשואה התרחשה בממדים רחבים מאוד באירופה.[56]

מכחישי השואה טוענים שיהודים או ארגונים אחרים, מנסים לשכתב את ההיסטוריה ומגבים את טענותיהם בתאוריות קשר, רובן אנטישמיות.[56]

במדינות רבות כגון פולין וישראל, נחקקו חוקים כנגד הכחשת השואה. לדוגמה, בישראל נחקק חוק איסור הכחשת השואה הקובע עונש למי שמכחיש את פשעי הנאצים ועוזריהם או מפרסם דברי אהדה לפשעים אלה.

רוב מכחישי השואה הם נאו-נאצים, אנטישמים וכן, יש הכחשה רבה של השואה בקרב גורמים מוסלמים ובמיוחד הרדיקלים שבהם.

יש 5 סוגים שונים של הכחשות שואה:

  1. טענות של הקטנת ממדי השואה והשלכותיה
  2. טענות שהראיות לגבי השואה אינן אמינות
  3. אמירות שהטענות לגבי קיום השואה משרתות אינטרסים של הטוענים אותן ואף הומצאו לשם כך
  4. טענות שהשואה הייתה חלק מהצרות שנגרמו על ידי מלחמת העולם השנייה
  5. האשמת היהודים בלקיחת חלק בפשעים או בפרובוקציות שגרמו להן

כיום, יש מספר רב של אינדיבידואלים ומפלגות (כגון המפלגה הנציונל-דמוקרטית של גרמניה), אשר דוגלות במידה כזו או אחרת בהכחשת השואה ואף בתמיכה בפעולותיה של גרמניה הנאצית.

הכחשת רצח העם הארמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנה של העדה הארמנית בישראל, להכרה ברצח העם הארמני, מול השגרירות הטורקית בתל אביב, 2016
ערך מורחב – הכחשת רצח העם הארמני

הכחשת רצח העם הארמני, בדומה להכחשת השואה, היא הכחשה, הסתרה או גימוד וטשטוש של רצח העם הארמני, רצח עם בו נרצחו 1.5 מיליון ארמנים ואשורים, שנערך על ידי השלטון העות'מאני במהלך מלחמת העולם הראשונה.

השלטון הטורקי והן רוב רובה של החברה הטורקית מעולם לא הודו או לקחו אחריות על רצח העם הארמני. לכך יש כנראה מספר סיבות שקשורות גם להיסטוריה של טורקיה וארמניה בתום מלחמת העולם הראשונה.

נכון לשנת 2016, רק ממשלות טורקיה ואזרבייג'ן מכחישות בצורה רשמית כי רצח העם הארמני התקיים.[57][58][59] טורקיה הצליחה למנוע אזכור של רצח העם בדו"ח של ארגון האומות המאוחדות משנות ה-70. רק בשנת 1985 הכירה תת-ועדה של האו"ם ברצח העם.[60]

ב-2 ביוני 2016 קיבלה נשיאות הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית החלטה על הכרה ברצח העם הארמני.

ב-24 באפריל 2021 הכיר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לראשונה ברצח העם הארמני, כשהשתמש במילה "ג'נוסייד" לתיאור האירועים. בהצהרתו נאמר: "אנו מכבדים את הסיפור שלהם. אנו רואים את הכאב שלהם. אנו מכירים בהיסטוריה".[61]

מכחישי מציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד אירווינג

דייוויד אירווינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דייוויד אירווינג

דייוויד אירווינג הוא סופר בריטי מכחיש שואה שכתב מספר ספרים המכחישים את השמדת היהודים השיטתית שבוצעה על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. בין 1975 ל-1977 פרסם את אחד הספרים המרכזיים שלו – "מלחמתו של היטלר" (Hitler’s War) – ביוגרפיה בשני חלקים. בהקדמה לספר במהדורה הגרמנית כתב אירווינג כי יומנה של אנה פרנק הוא זיוף וכי בית המשפט בניו יורק קבע כי היומן נכתב על ידי התסריטאי מאיר לוין בשיתוף עם אוטו, אביה של אנה פרנק, זאת למרות שבית המשפט בניו יורק מעולם לא פסק זאת.

בשל פעולותיו, כניסתו נאסרה למספר רב של מדינות, והוא אף ריצה 13 שנים בכלא.

מארק מורנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארק מורנו הוא פרשן פוליטי, אמריקאי אשר ייסד האתר ClimateDepot.com, המקדם מידע מוטעה על ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים. מורנו הוא אחד ממנהיגי הכחשת שינוי האקלים.

אלכס ג'ונס

ב-2019, מורנו תיאר את גרטה טונברי, פעילת אקלים, כ-"נביאה אוטיסטית", והוא העלה "ציוץ" (פוסט) באתר טוויטר, על האוטיזם של טונברי, ועל כך ספג ביקורת רבה.

אנדרו וייקפילד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אנדרו וייקפילד

אנדרו וייקפילד הוא רופא בריטי לשעבר שפרסם מחקר ב-1998 על הקשר בין החיסון המשולש (MMR) לאוטיזם. בעקבות פרסום המאמר רישיונו הרפואי נשלל והלאנסט, המגזין הרפואי שבו פורסם המאמר, חזר בו מפרסום המאמר.

וייקפילד היה אחד מיוצרי הסרט Vaxxed, אשר מביע התנגדות לחיסונים ולתעשיית החיסונים.

אלכס ג'ונס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אלכס ג'ונס

אלכס ג'ונס הוא מנחה רדיו ותאורטיקן מקדם קונספירציות, שקידם את הרעיון השקרי לפיו פיגועי 11 בספטמבר תוזמנו על ידי הממשלה. הוא קידם תאוריות קשר נוספות בנושאים כגון הסדר העולמי החדש והנחיתה על הירח. על קידום קונספירציות אלו, הוא צונזר משלל אתרי אינטרנט כגון טוויטר.

בשל קידום התאוריות, נתבע ג'ונס ב-965 מיליון דולר.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות, ישנם אזכורים רבים להכחשת המציאות.

גלולה (כמוסה) אדומה וגלולה כחולה

הגלולה האדומה והגלולה הכחולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הגלולה האדומה והגלולה הכחולה

בסרט "מטריקס" מנהיג המורדים מורפיוס מציע לדמות הראשית ניאו את הבחירה בין לקחת את הגלולה האדומה או הגלולה הכחולה. הגלולה האדומה מייצגת עתיד לא בטוח – מצד אחד היא תשחרר את ניאו מהמשך השיעבוד בעולם הווירטואלי של המטריקס שנוצר על ידי המכונות על מנת לשלוט באנושות, ובאופן זה הוא יצליח לברוח לעולם האמיתי, אך ההסתגלות למציאות תהיה קשה. מצד שני, הגלולה הכחולה מייצגת "כלא יפהפה" – לקיחת הגלולה הכחולה תחזיר את ניאו לחיות חיי נוחות ללא צרות בתוך המציאות המדומה של המטריקס.

הדימוי "הגלולה האדומה והגלולה הכחולה" מציגה מחלוקת בחיים שהתקיימה תמיד ומתקיימת עד היום, הקשורה להכחשת המציאות: האם עדיף להכחיש אמת לטובת הנוחות האישית של הפרט, או להבין אמת מרה ולחיות באי-נוחות. הדימוי תפס תאוצה גם מחוץ לסרט, הפך לתופעת אינטרנט ואומץ על ידי סרטים, תכנים ופרויקטים אחרים.[62][63]

בשנת 2016 יצא הסרט התיעודי "הגלולה האדומה" אשר מתמקדת בתנועה לזכויות הוא פרשן פוליטי אמריקאי ומייסד האתר ClimateDepot.com, המקדם מידע מוטעה על שינויי אקלים. הגבר, ומתעסקת באותו הדימוי, ומכאן שמה. הסרט מציג את חקירתה של ג'יי בעניין התנועה לזכויות הגבר, אותה ראתה בתחילה בשלילה, כשבמהלך הסרט היא מגלה רבדים נוספים על התנועה ופעילותם למען זכויות גברים, כשהיא מאתגרת את הגישות שלה עצמה לגבי מגדר, כוח ופריווילגיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Megan Scudellari, State of denial, Nature Medicine 16, 2010-03-01, עמ' 248–248 doi: 10.1038/nm0310-248a
  2. ^ 1 2 Definition of DENIALISM, www.merriam-webster.com, ‏2023-11-17 (באנגלית)
  3. ^ Usages of Holocaust and AIDS denialism: Kim 2007; Cohen 2007; Smith & Novella 2007, p. e256; Watson 2006, p. 6; Nature Medicine's editor 2006, p. 369
  4. ^ Usages of global-warming denialism: Kennedy 2007, p. 425 Colquhoun 2009, p. b3658; Connelly 2007; Goodman 2007.
  5. ^ ויקי אוסלנדר, מתקפת הטרור של 7 באוקטובר מציגה: עולם חולה בְּכַּחֶשֵֶת, באתר כלכליסט, 23 באפריל 2024
  6. ^ Dictionary.com | Meanings & Definitions of English Words, Dictionary.com (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 Denialism: what is it and how should scientists respond?, academic.oup.com
  8. ^ Hambling 2009
  9. ^ Monbiot 2006
  10. ^ 1 2 David M. J. Lazer et al, The science of fake news, Science 359, 2018-03-09, עמ' 1094–1096 doi: 10.1126/science.aao2998
  11. ^ Hunt Allcott, Matthew Gentzkow, Social Media and Fake News in the 2016 Election, Journal of Economic Perspectives 31, 2017-05-01, עמ' 211–236 doi: 10.1257/jep.31.2.211
  12. ^ 1 2 3 שקד דברן ואילת ברעם צברי, תופעות "הפוסט-אמת": הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים, באתר מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, ‏פברואר 2023
  13. ^ Michael Specter, Denialism: How Irrational Thinking Harms the Planet and Threatens Our Lives, Penguin, 2009-10-29, ISBN 978-1-101-15102-0. (באנגלית)
  14. ^ 1 2 3 מילי רביד, מהי הכחשה? | האם אתם מחוברים למציאות או חיים בהכחשה?, באתר www.tipulpsychology.co.il
  15. ^ Maslin 2009
  16. ^ What Does It Mean When Someone Is In Denial?, Verywell Mind (באנגלית)
  17. ^ The trillion dollar climate finance challenge (and opportunity), UN News, ‏2021-06-26 (באנגלית)
  18. ^ Statements from Scientific and Scholarly Organizations | National Center for Science Education, ncse.ngo (באנגלית)
  19. ^ דיוגנס לארטיוס, חיי פילוסופים מפורסמים, ספר 8, פרק 1, 48.
  20. ^ Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature; The Hellenic Period. University of California Press, Berkeley 2010, Part I, 4. Megasthenes on the "Physics" of the Greeks, Brahmans, and Jews, p. 162, n. 119
  21. ^ הסופר היווני דיוגנס לארטיוס[19] (המאה ה-3 לספירה) מציין כי הסופיסט הרומי פוורינוס (Favorinus) (המאה ה-2 לספירה) כותב שפיתגורס היה הראשון שקרא לעולם כדור, אולם באותו משפט דיוגנס גם מצטט באופן בלתי ישיר את הפילוסוף היווני תאופרסטוס (המאה ה-4 לפנה"ס), לפיו הראשון היה הפילוסוף הקדם-סוקרטי פרמנידס (אמצע המאה ה-5 לפנה"ס). לדעת ההיסטוריון בצלאל בר כוכבא, "בשל טבעם המעורפל של מקורות המידע בנוגע לפיתגורס... נראה כי עדיף ללכת כאן בעקבות תאופרסטוס".[20]
  22. ^ Continuation of Greek concept into Roman and medieval Christian thought: Reinhard Krüger: Materialien und Dokumente zur mittelalterlichen Erdkugeltheorie von der Spätantike bis zur Kolumbusfahrt (1492)
  23. ^ Direct adoption of the Greek concept by Islam: Ragep, F. Jamil: "Astronomy", in: Krämer, Gudrun (ed.) et al.: Encyclopaedia of Islam, THREE, Brill 2010, without page numbers
  24. ^ Direct adoption by India: D. Pingree: "History of Mathematical Astronomy in India", Dictionary of Scientific Biography, Vol. 15 (1978), pp. 533−633 (554ff.); Glick, Thomas F., Livesey, Steven John, Wallis, Faith (eds.): "Medieval Science, Technology, and Medicine: An Encyclopedia", Routledge, New York 2005, ISBN 0-415-96930-1, p. 463
  25. ^ Adoption by China via European science: Jean-Claude Martzloff, "Space and Time in Chinese Texts of Astronomy and of Mathematical Astronomy in the Seventeenth and Eighteenth Centuries", Chinese Science 11 (1993–94): 66–92 (69) and Christopher Cullen, "A Chinese Eratosthenes of the Flat Earth: A Study of a Fragment of Cosmology in Huai Nan tzu 淮 南 子", Bulletin of the School of Oriental and African Studies, Vol. 39, No. 1 (1976), pp. 106–27 (107)
  26. ^ Patrick Knox, The Sun, Interest in the ‘Flat Earth’ conspiracy theory is skyrocketing, New York Post, ‏2017-12-13 (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ סוון אוב הנסן, Science denial as a form of pseudoscience, Studies in History and Philosophy of Science 63, 2017, עמ' 39-47 doi: 10.1016/j.shpsa.2017.05.002
  28. ^ Brazil's new foreign minister believes climate change is a Marxist plot, הגרדיאן, ‏15 בנובמבר 2018
  29. ^ הרטון אסקובר, Brazil’s new president has scientists worried. Here’s why, Science | AAAS|תאריך=22 בינואר 2019
  30. ^ Oliwia Kowalczyk, Krzysztof Roszkowski, Xavier Montane, Wojciech Pawliszak, Religion and Faith Perception in a Pandemic of COVID-19, Journal of Religion and Health 59, 2020-12-01, עמ' 2671–2677 doi: 10.1007/s10943-020-01088-3
  31. ^ COVID: Top 10 current conspiracy theories, Alliance for Science (באנגלית אמריקאית)
  32. ^ Coronavirus is a Zionist plot, say Turkish politicians, media, public, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  33. ^ "Vaccine rumours debunked: Microchips, 'altered DNA' and more". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-12-02. נבדק ב-2022-10-10.
  34. ^ Nicholas B. Sajjadi, William Nowlin, Ross Nowlin, David Wenger, United States internet searches for "infertility" following COVID-19 vaccine misinformation, Journal of Osteopathic Medicine 121, 2021-04-12, עמ' 583–587 doi: 10.1515/jom-2021-0059
  35. ^ 1 2 Did 4 COVID-19 Vaccine Trial Patients Develop Bell's Palsy?, Snopes.com (באנגלית אמריקאית)
  36. ^ Does AstraZeneca's COVID-19 Vaccine Contain Aborted Fetal Cells?, Snopes.com (באנגלית אמריקאית)
  37. ^ PolitiFact |, web.archive.org, ‏2020-02-07
  38. ^ Ann M. Arvin, Katja Fink, Michael A. Schmid, Andrea Cathcart, A perspective on potential antibody-dependent enhancement of SARS-CoV-2, Nature 584, 2020-08, עמ' 353–363 doi: 10.1038/s41586-020-2538-8
  39. ^ David Shasha, Ronen Bareket, Fabienne Hershkowitz Sikron, Omer Gertel, Real-world safety data for the Pfizer BNT162b2 SARS-CoV-2 vaccine: historical cohort study, Clinical Microbiology and Infection 28, 2022-01, עמ' 130–134 doi: 10.1016/j.cmi.2021.09.018
  40. ^ Anna Marie Skalka, Retroviral DNA Transposition: Themes and Variations, Microbiology spectrum 2, 2014-12, עמ' MDNA3–0005–2014 doi: 10.1128/microbiolspec.MDNA3-0005-2014
  41. ^ Would a Zionist coronavirus cure be Halal? Iranian cleric says yes, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
  42. ^ Nishita Jha, Pranav Dixit, A Cluster Of Coronavirus Cases Can Be Traced Back To A Single Mosque And Now 200 Million Muslims Are Being Vilified, BuzzFeed News (באנגלית)
  43. ^ 1 2 No, foreign nationals from Italy, Iran weren't hiding in Patna mosque to avoid coronavirus testing, Alt News, ‏2020-03-28 (באנגלית בריטית)
  44. ^ Martin, J. F., & Marshall, J., New tendencies and strategies in international immunisation: GAVI and The Vaccine Fund. Vaccine, 21(7), 2003, עמ' 587-592
  45. ^ עמית, א., החלטות הורים שלא לחסן את ילדם: עבר והווה, אפיון התופעה וסיבותיה., כתב עת ישראלי לחינוך וקידום בריאות 4, 2011, עמ' 40-32
  46. ^ Vaccine Safety | Vaccines, www.vaccines.gov
  47. ^ Leah Ceccarelli, Defending science: How the art of rhetoric can help, The Conversation (באנגלית)
  48. ^ Bulletin of the World Health Organization, Communicating science-based messages on vaccines 95, 2017-10-01, עמ' 670–671 doi: 10.2471/BLT.17.021017
  49. ^ Frank, R., Integrating homeopathy and biomedicine: medical practice and knowledge production among German homeopathic physicians, Sociology of Health & Illness 24(6), 2002, עמ' 796–819
  50. ^ בישראל פורסמו מספר ספרים: "אשליית החיסון" שנכתב על ידי ד"ר טיאנה אובוקאניץ, "חיסונים" של ד"ר חיים רוזנטל ו"האמת על החיסונים" של ד"ר ריצ'רד הלבורסן
  51. ^ שאלות כלליות ותשובות על חיסונים – ויקי חיסון, באתר vaccines.org.il
  52. ^ קופת חולים מאוחדת
  53. ^ Researchers Estimate Lives Lost Due to Delay in Antiretroviral Drug Use for HIV/AIDS in South Africa - October 20, 2008 - 2008 Releases - Press Releases - Harvard School of Public Health, web.archive.org, ‏2010-02-05
  54. ^ AIDS and the Scientific Governance of Medicine in Post-Apartheid South Africa, academic.oup.com
  55. ^ 103FM - מועדון ארוחת הבוקר, באתר 103FM - האזנה לרדיו און ליין
  56. ^ 1 2 A faked moon landing, Holocaust denial and other conspiracy theories: Why it's hard to learn from history when people deny it, Deseret News, ‏2019-07-18 (באנגלית)
  57. ^ "History News Network - Christopher Hitchens: Turkey Denies History". hnn.us.
  58. ^ "Радио Свобода: Наши гости: Факты и мнения". svoboda.org.
  59. ^ "Q&An Armenian 'genocide'". BBC. 12 באוקטובר 2006. נבדק ב-29 בדצמבר 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ ספר זמין ברשת יאיר אורון, ג'נוסייד - רצח העם הארמני, השכחה והכחשה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ז - 2007
  61. ^ סוכנויות הידיעות, ביידן הכיר ברצח העם הארמני, ארדואן זועם, באתר ynet, 24 באפריל 2021
  62. ^ Elizabeth Ames, Liberals sick of the alt-left are taking 'the red pill', Fox News, ‏2017-09-12 (באנגלית אמריקאית)
  63. ^ Bowles, Nellie (2020-05-19). "Tesla Owners Try to Make Sense of Elon Musk's 'Red Pill' Moment". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-10-12.
מיסאינפורמציה
מושגי יסוד מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר
תקשורת פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • סקנדל עיתונאי • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה
מכחישנות הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני
בישראל תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת מתקפת הפתע על ישראל
שיווק תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי
אוריינות מידע אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי
בדיקת עובדות בדיקת עובדות • רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הכחשת_המציאות&oldid=38538218"