הר גריזים (אתר ארכאולוגי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חפירות הר גריזים)
"שתים עשרה האבנים". במסורת השומרונית, האבנים שהציב יהושע בן נון בעת כניסתו לארץ ישראל
"גבעת עולם" - במסורת השומרונית, אבן השתייה (ברקע החומה המקיפה את אתר החפירות על פסגת ההר)
שרידי העיר על ההר
שרידי הכנסייה המתומנת, ברקע קבר השייח' ע'אנם

האתר הארכאולוגי בהר גריזים הוא אתר עתיקות השוכן בראש הר גריזים שבשומרון, בתחומי קריית לוזה. באתר זה שרידי בנייה מרשימים המיוחסים למקדשים השומרונים מהתקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הר גריזים נבנו יישובים רבים לאורך ההיסטוריה אך לאחר בניין בית המקדש השני הפך המקום למקום מקודש ביותר עבור השומרונים שבנו במקום בית מקדש מקביל לזה שבירושלים.

יוסף בן מתתיהו מספר ב"קדמוניות היהודים": "כשנפטר יוחנן מן העולם, ירש ידוע בנו את הכהונה הגדולה אחריו. גם לו היה אח ושמו מנשה. סנבלט, כותי לפי גזעו (וזה גם מוצא השומרונים), שנשלח כפחה לשומרון על ידי דריוש המלך האחרון, ידע שירושלים הייתה עיר מפוארת ומלכיה הסבו טרדות רבות לאשורים ולתושבי חילת סוריה, ושמח לתת למנשה את בתו הקרויה ניקאסו לאישה [...] וזקני ירושלים התמרמרו על כך, שאחיו של ידוע הכהן הגדול, שנשא נוכריה, הוא שותף לכהונה הגדולה, ועוררו מהומה נגדו [...] בא מנשה אל סנבלט חותנו ואמר שהוא אוהב את ניקאסו בתו, אלא שאין הוא רוצה להפסיד בגללה את משרת הכהונה... הבטיח לו סנבלט, שלא זו בלבד שישמור לו את הכהונה, אלא גם ישיג לו את השלטון עם משרת הכהונה הגדולה וימנה אותו מושל על כל המקומות שהוא עצמו שלט בהם, אם (רק) ירצה לדור עם בתו, ואמרו שיבנה על הר גריזים, שהוא הגבוה בהרי שומרון, בית מקדש הדומה למקדש שבירושלים, והבטיח שיעשה זאת על דעת המלך דריוש".[1]

לפי גרסת ספר נחמיה, סנבלט ביקש בהקמת המקדש לרצות את נכדו של אלישיב הכהן הגדול שנישא לבתו. הוא החליט להשיא את בתו לנצר של הכהונה הגדולה בירושלים ובכך להפוך את זרעו אחריו לכהנים מן העדית של הכהונה הירושלמית. נראה שיחד עם נכדו של אלישיב הכהן הגיעו להר גריזים כהנים יהודים נוספים שבנו את המקדש בהר גריזים בתבנית המקדש בירושלים, ושימשו בקודש. הדבר עורר את זעמו של נחמיה, וסילק את אלישיב מירושלים: "ומבני יהוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי".[2]

לדברי יוסף בן מתתיהו, עם תחילתו של המצור על צור (332 לפנה"ס) של אלכסנדר הגדול, הופיע שם סנבלט עם סיוע צבאי וקיבל את רשותו של אלכסנדר לבנות את המקדש השומרוני. סנבלט מיהר לבנות את המקדש ומינה את חתנו, מנשה, לכהן הגדול שלו.[3] יוסף בן מתתיהו מביא גרסה של האגדה היהודית על פגישת אלכסנדר עם הכהן הגדול, לפיה בצאתו של אלכסנדר מירושלים, נפגשו איתו השומרונים והזמינו אותו לשכם, לכבד גם את מקדשם, אולם אלכסנדר רק הבטיח שיבקר בו כשישוב ממסעו למצרים.[4]

יוסף בן מתתיהו מספר כי גזרות אנטיוכוס על היהודים בשנת 167 לפנה"ס, השפיעו גם על מצב השומרונים. הוא מצטט "תזכיר" (היפומנמה) שכתבו נציגי השומרונים אל המלך אנטיוכוס אפיפנס, בו הם מזדהים בתור "הצידונים שבשכם" ומתלוננים על כך שאפולוניוס, מושל מחוז שומרון, וניקנור, הממונה על גביית המסים, מנסים להחיל עליהם את הגזרות שהוטלו על היהודים. הם טוענים כי מדובר בטעות, משום שהם "צידונים" לפי מוצאם (כלומר, כנענים) ורק בשל מגפות שפקדו את הארץ בעבר, אבותיהם החליטו לבנות להם בית מקדש על הר גריזים "לאל האלמוני". אי לכך, הם מבקשים ש"מקדש האל האלמוני" שלהם ייקרא על שם זאוס ההלני. בתשובה לפנייתם, כתב אנטיוכוס לניקנור שמאחר והשומרונים בוחרים "לחיות לפי מנהגי היוונים", הוא מורה לקרוא את מקדשם על שם זאוס. יוספוס מוסיף כי אנטיוכוס שלח את ההוראות הללו לאפולוניוס בשנת 146 (בין אוקטובר 167 לאוקטובר 166 לפנה"ס).[5] עם זאת, ישנם חוקרים הסבורים כי תעודה זאת אינה אותנטית.[6]

המקדש נהרס ונשרף בידי המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון (135–104 לפנה"ס). עד כה לא התגלו ממצאים התומכים בסיפור של יוסף בן מתתיהו[דרושה הבהרה]. לא מן הנמנע כי המקדש הוא מתחת לכנסייה בראש התל, מקום שטרם נחפר.[7]

החפירות במתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-80 לא נערכו חפירות במתחם. זאת על אף העובדה שבשנת 1934, שטפון גילה שרידי מדרגות להר. בשנת 1982 החלו החפירות הארכאולוגיות בהר גריזים והיו אלה מן הארוכות בישראל. הן נמשכו ברציפות 22 שנים וניהל אותן ד"ר יצחק מגן. בחפירות נחשפו שכבות ארכאולוגיות מהתקופה ההלניסטית עד התקופה העות'מאנית. האתר ערוך לקבלת מבקרים והוא מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים.

ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטחי החפירות נמצאו שרידים רבים:

  • שרידי העיר שעל ההר הכוללים מבנים עירוניים על שטח של 400 דונם הממצאים מעידים על עיר בת כעשרת אלפים תושבים, בחפירות נתגלו כשבעה-עשר אלף מטבעות זהב, כסף וברונזה, אלפי כלי חרס, כלי אבן, כלי נחושת כסף וזהב.
  • מבנה אבנים המיוחס במסורת השומרונית ל-12 האבנים שהציב יהושע בן נון.
  • משטח אבן חשוף, המיוחס במסורת השומרונית לאבן השתייה ומכונה "גבעות עולם".
  • מתחם גדול המזוהה כמקדש השומרונים, לאור העדויות ההיסטוריות והדמיון הארכיטקטוני לתוכנית בית המקדש בירושלים. המתחם ממוקם במקום הגבוה ביותר בהר - 881 מטר מעל פני הים. הוא נבנה לראשונה בהמאה ה-5 לפנה"ס, נחרב, ונבנה שנית בקנה מידה גדול יותר בראשית המאה ה-2 לפנה"ס.
  • שרידי כנסייה מתומנת שנבנתה על גבי המקדשים העתיקים הכנסייה מזוהה ככנסיית מרים (תיאוטוקוס) מהתקופה הביזנטית. במקום הגבוה ביותר בהר - 881 מטר מעל פני הים.
  • בשטח החפירות נחשף למלא גבהו מבנה קבר השייח' ע'אנם. הקבר מיוחס לשייח' ע'אנם, מנכבדי שכם במאה ה-12. מסורות יהודיות ושומרוניות מזהות בקבר זה את קברו של חמור (נשיא שכם).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר גריזים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, סעיפים 302–311.
  2. ^ ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק כ"ח.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ח, פסקה ד, סעיפים 321–324.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ח, פסקה ו, סעיפים 340–346.
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ה, פסקה ה, סעיפים 258–264.
  6. ^ אוריאל רפפורט, מגלות לקוממיות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 5, עמ' 49.
  7. ^ אנציקלופדיה יהודית דעת - גריזים