טיוטה:רשימת מקובלים

מיסטיקה יהודית קדומה בחז"ל

חכמי תנא תלמוד :

• מעשה מרכבה
• מעשה בראשית (מאות א'-ב').
• ארבעה שנכנסו לפרדס (כולל רבי עקיבא כ-40–137 לספירה)

יורדי מרכבה (- מיסטיקה של ספרות ההיכלות והמרכבה (מאות 1-11). חיבורים פסאודיפיגרפיים שונים:

• שיעור קומה
• מדרש כונן

מיסטיקה יהודית קדומה בימי הביניים

חסידי אשכנז (1150-1250). תפיסות מיסטיות השפיעו על הקבלה של ימי הביניים:

• שמואל החסיד משפייר המאה ה-12
• יהודה החסיד מרגנבורג 1140–1217
• אלעזר מגרמייזא (אלעזר רוקח) סביבות 1176–1238

הקבלה בימי הביניים (מאות 12-15)

הרובע היהודי "אל קול" בג'ירונה, קטלוניה צפון-מזרח ספרד, מרכז מוקדם של הקבלה

בראשית בתנ"ך שוקן, 1300. מקובלים בקסטיליה תיארו את הרוע באופן גנוסטי, התגלו בלילית - סמאל

משה דה לאון, מפיץ הזוהר, הטקסט העיקרי של המיסטיקה היהודית

מהדורת תרצ"ח תורה . פירושים קבליים כוללים את רמב"ן מהמאה ה-13, אלשיך מהמאה ה-16 ואת בן עטר מהמאה ה-18.

חוג פרובאנס (דרום צרפת - פרובנס ולנגדוק במאות ה-12-13)

• אברהם בן יצחק מנרבונה (ראב"ד השני) סביבות 1110–1179
• אברהם בן דוד מפושקירה ( ראב"ד השלישי) 1125–1198
• יצחק סגי נהור. גישה ניאופלטונית סביבות 1160–1235

חוג קטלוניה / גירונה (צפון-מזרח ספרד במאה ה-13)

• עזרא ועזריאל בני שלמה אלמנטים גנוסטיים וניאופלטוניים סביבות 1160–1238
• רמב"ן הציג את הקבלה בפירושו על התורה 1194–1270
• יעקב בן ששת

חוג קסטיליה (צפון ספרד במאה ה-13). תיאוריה דמונית/גנוסטית פותחה

• יעקב הכהן
• יצחק הכהן מחבר "מאמר על האצילות השמאלית"
• טודרוס בן יוסף אבולעפיה סביבות 1225–1285
• משה מבורגוס

קבלה אקסטטית/נבואית- מדיטטיבית (במאה ה-13)

• אברהם אבולעפיה ספרד, איטליה, מלטה. 1240-אחרי 1291
• נתן בן סעדיה

פרסום הזוהר (צפון ספרד של שנות ה-80-90)

• משה די לאון סביבות 1250–1305
• יוסף ג'יקטיליה חיבורים רבים, כולל שערי אורה . ספרד 1248–אחרי 1305
• בחיי בן אשר (רבינו בחיי) פירוש קלאסי קבלי לתורה. ספרד. מת ב- 1340
• יוסף בן שלום אשכנזי . פעל בסביבת 1320.
• יוסף אנג'לט
• יוסף הבא משושן הבירה
• דוד בן יהודה החסיד

בעקבות הזהר

• יצחק דמן עכו תלמיד הרמב"ן. ארץ ישראל וספרד במאות ה-13-14
• מנחם רקנאטי איטלקי בלבד בתקופתו כותב בעיקר קבלה 1250–1310
• יהושע אבן שועיב
• שם טוב אבן גאון
• פרץ הכהן (1304-1370)

השפעת הרציונליזם היהודי של ימי הביניים בספרד ירדה, והגיעה לשיאה עם הגירוש . מיזוגים יהודיים של פילוסופיה וקבלה היו משותפים למגמות הרנסנס הלא-יהודיות רחבות יותר (לא מופיעות כאן):

• אברהם כהן דה-הירירה מיזוג של פילוסופיה וקבלה. ספרד ובמקומות אחרים סביבות 1570–1635

רנסנס קבלי של המאה ה-16

צפת, הגליל, הפכה למרכז הרנסנס הקדום-מודרני והסיסטמיזציות המקיפות של הקבלה

Emigrees, some from Spain, some founding new centre of Safed in Ottoman Palestine:

• מאיר בן גבאי ספרד למזרח. מארגן מוקדם. תגובה קבלית לפילוסופיה-רציונליזם ב-1480
• יוסף קארו (בית יוסף) יומן משפטי ומיסטי מרכזי. ספרד עד צפת 1488–1575
• שלמה אלקבץ יוון לצפת ג. 1500–1580
• משה אלשיך (אלשיך הקדוש) טורקיה לצפת. פרשנות תנ"ך קלאסית קבלית 1508–1593

משה קורדובירו. מערכת מושפעת רציונלית של הקבלה הקודמת

• משה קורדובירו (רמ"ק) לימד בצפת. מחבר "פרדס רימונים" 1522–1570

אסכולת האר"י

מערכת מיתולוגית חדשה של הקבלה. בסיס הקבלה המודרנית. כתבי האר"י-כתבי האר"י שכתבו תלמידים:

• האר"י לימד בצפת. 1534–1572
• חיים ויטאל איטליה, צפת, סוריה. תלמידו הבכיר של לוריא. מחבר עץ חיים 1543–1620
• ישראל סרוג הפיץ את הלוריאניזם באירופה 1500–1610

הפצת צפת

• אליהו די וידאש העות'מאנית. מחבר ראשית חכמה, שהוא ספר מוסר 1518–1592

מהמאה ה-16-19

בית כנסת מהמאה ה-16 בזבלודוב, פולין. בקרב פשוטי העם פעלו עסקני בעל שם - ניסתרים, שממנו התפתחה החסידות

דגם בית הכנסת הגדול של וילנה . היהדות המתנגדית הרבנית שמרה את הקבלה האזוטרית לאליטה התלמודית המסורתית

אליהו בנמוזג (1822-1900), באיטליה, המשיך במסורת אוניברסליסטית של קריאת קבלה

רבנים מקובלים במרכז אירופה

• מהר"ל מפראג הגות יהודית מיסטית בסגנון פילוסופי. פראג סביבות 1520–1609
• ישעיה הלוי הורוביץ (של"ה הקדוש, מחבר "שני לוחות הברית" )פראג סביבות 1565–1630
• יהונתן אייבשיץ מרכז אירופה. צד אחד של של פולמוס עמדן-אייבשץ 1690–1764
• נתן אדלר גרמניה 1741–1800

מקובלים איטלקים

• רמח"ל הפצה קבלית ויצירות תרבות. איטליה, הולנד, ישראל 1707–1746
• אליהו בן-אמוזג פרשנות אוניברסלית של הקבלה. רב ומלומד איטלקי 1822–1900

מקובלים בני עדות המזרח

• אברהם אזולאי מחבר "חסד לאברהם" . מרוקו לישראל ג. 1570–1643
• חיים בן עטר ( אור החיים פירוש תורה קלאסי) מרוקו לישראל 1696–1743
• שלום שרעבי (רש"ש) תימן לישראל. מבהיר אזוטרי של ראש בית הכנסת לוריא ובית אל 1720–1777
• חיים יוסף דוד אזולאי (חיד"א) שליח ביבליופיל ושל רבני ישראל 1724–1806
• יוסף חיים מבגדאד (יבן איש חי) ספרדי חכם בעיראק 1832–1909

קבלה שבתאית

• שבתי צבי משיח . מייסד הפסקת שבת עם היהדות. האימפריה העות'מאנית 1626–1676
• נתן העזתי נביא שבתאי צבי. ישראל והאימפריה העות'מאנית 1643–1680
• אברהם מיכאל קרדוזו

מזרח אירופה - בעלי שם וחוגים מיסטיים נוספים

• אליהו בעל שם מחלם הראשון שזכה לתואר בעל שם. פולין 1550–1583
• אליהו בעל שם מוורמס. מייסד פעילים מיסטיים ניסתרים . פולין/גרמניה נולדו כ. 1532^{[דרוש מקור]}
• אליהו לואנץ . 1555–1636
• יואל בעל שם מרופשיץ
• אדם בעל שם . מורה של הבעש"ט
• אברהם גרשון מקיטוב מחוג לוריאני קיטוב ברודי לפני שהפך לגיס של בעש"ט. אוקראינה סביבות 1701-1761
• חיים שמואל יעקב פאלק (הבעל שם מלונדון) אוקראינה/גרמניה ואנגליה 1708–1782
• יצחק אריה וורמסר (הבעל שם ממיכלשטדט) גרמניה 1768–1847

קבלה ליטאית (מתנגדים)

• הגאון מווילנה (אליהו בן שלמה זלמן, הגר"א) ראש יהדות מזרח אירופה הלא-חסידית. התנגד לחסידות 1720–1797
• חיים מוולוז'ין מייסד תנועת הישיבות הליטאית. התיאורטיקן הראשי של המתנגדיות בנפש החיים שלו 1749–1821
• יצחק אייזיק חבר
• שלמה אלישיב (בעל השם, לאחר יצירתו המרכזית) ליטא 1841–1926

פופולריזציה חסידית של הקבלה (המאה ה-18 עד היום)

קדומים

חסידים בשנת 1845 יאשי רומניה. החסידות שינתה את המטרה התיאוסופית של הקבלה לפסיכולוגיה של הנוכחות האלוהית בתוך החומריות

תפיסות קבליות חודרות למחשבה החסידית, אך היא פיתחה גישה חדשה לקבלה, והחליפה את ההתמקדות התיאוסופית האזוטרית בהפנמה פסיכולוגית עוקבת. לכן מובא כאן רק רשימה מינימלית של דמויות חסידיות ; הקמת דמויות מעצבות או פרשנים על טקסטים/מסורת קבלה אזוטרית.</br> מאסטרים חסידיים מזרח-אירופיים מייסדים:

• הבעל שם טוב, (בעש"ט, ישראל בן אליעזר). מייסד החסידות. אוקראינה 1698–1760
• יעקב יוסף כ"ץ . (יעקב יוסף מפולנוי) סופר ראשון בהגות חסידית. אוקראינה 1710–1784
• המגיד ממזריטש (דב בער ממזריץ'). מארגן הגות חסידי, בית ספר לתנועה לאדריכלים. אוקראינה ג. 1700/1710–1772
• אלימלך מליז'נסק . מייסד הנהגת " צדיקיות מעשית/עממית" כללית-חסידית. פולין 1717–1787
• לוי יצחק מברדיצ'ב . מחבר קדושת לוי פירוש תורה קלאסי. אוקראינה 1740–1809
• שניאור זלמן מלאדי . בית ספר חב"ד אינטלקטואלי-חסידות. בעל תניא הצגה שיטתית של תורת החסידות. רוסיה 1745–1812
• נחמן מברסלב . אסכולת ברסלב קבלי-דמיוני. סיפור קבלי. אוקראינה 1772–1810

מקובלים חסידים מאוחרים

• חיים טירר . מחבר סידורי של שבת, דרישות קבליות בנושאי שבתון, ושער התפילה, הרהורים קבליים על תפילה. נפטר בירושלים 1813.
• ישראל מקוז'ניץ (מגיד מקוז'ניץ) אב של חסידות פולין . פירושים לזוהר ותיקוני זוהר 1737–1814
• דובער שניאורי מנהיג חב"ד שני. כתב פרשנות על זוהר ומדריכי הרהור. רוסיה 1773–1827
• צדוק הכהן מלובלין. פירושים קבליים המבוססים על הארה אישית של איזביצה . פולין 1823–1900
• יעקב יהודה אריה לייב פרנקל (גבורה אריה). עבודה קבלית על פירוש התורה של הרמב"ן. הונגריה 1850/1855–1940
• לוי יצחק שניאורסון . (1878–1944), אביו של אדמו"ר חב"ד-ליובאוויטש השביעי והאחרון, רבי מנחם מנדל שניאורסון.
• מנחם מנדל שניאורסון . הרבי מליובאוויטש. אחדות של קבלה אזוטרית עם יהדות אקזוטרית דרך הגות חסידית 1902–1994

הקבלה של המאה ה-20

קובץ:Jerusalem-01-01-8.jpg

בית כנסת ספרדי במקום הולדתו של לוריא. בירושלים נפגשות מסורות ישיבת המקובלים בית אל ישיבת המקובלים שער השמים של קבלה אזוטרית

ממסורות מגוונות בקבלה (למעט גישת ההפנמה של המחשבה החסידית):

• אברהם יצחק הכהן קוק Chief Rabbi of Mandate Palestine and poetic-visionary mystical thinker 1865–1935
• יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם, לאחר עבודה ראשית) תרגום זוהר בגישה חדשה בלוריא. פולין וישראל 1885—1954
• באבא סאלי (ישראל אבוחצירא) חכם מזרחי. מרוקו לישראל 1890–1984
• יצחק כדורי מזרחי המשך מרש"ש. עיראק לישראל ד. 2006

מורים מודרניים למיסטיקה יהודית

מורים בודדים למיסטיקה יהודית רוחניות בניסוחים בסגנון מודרני. מורים אקדמיים בלבד בחקר מדעי מדעי היהדות אינם רשומים כאן.

יהדות אורתודוקסית / תנועת החסידות

• אריה קפלן
• עדין אבן ישראל (עדין שטיינזלץ)
• יצחק גינזבורג

התחדשות זרמים ביהדות המודרנית / נאו-חסידות / התנועה להתחדשות יהודית

• ארתור גרין
• לורנס קושנר

• שרגא ברג (פיליפ ברג)
• מיכאל לייטמן

ראו גם

• זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית

[[קטגוריה:ראשוני המקובלים בימי הביניים]]