ג'יבריל רג'וב – הבדלי גרסאות

ג'יבריל רג'וב
לידה	14 במאי 1953 (בן 70); דורא, ירדן
מדינה	ישראל
תפקיד	יו"ר הביטחון המסכל לשעבר; יו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית;
מפלגה	פת"ח
השקפה דתית	אסלאם
	www.jibrilrajoub.ps

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־04:40, 18 באוקטובר 2023

ג'יבריל רג'וב (בערבית: جبريل رجوب, מכונה גם אבו ראמי; נולד ב-1953) הוא איש ציבור פלסטיני חבר הפת"ח, ויו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית. קודם לכן כיהן כראש הביטחון המסכל ביהודה ושומרון.

ראשית חייו וחיים אישיים

נולד ב-1953 בעיירה דורא בנפת חברון. בגיל 15 הואשם במתן מחסה לקצינים מצריים שהגיעו לאזור חברון מעזה^[^{דרוש מקור]}. במעצר הכיר את אבו עלי שאהין, מראשי הפת"ח, שהמליץ לקבלו לארגון. בגיל 17 זרק רימון על משאית של צה"ל, וב-1970 נידון בשל כך למאסר עולם^[1]. בבתי הכלא השונים בהם שהה למד עברית רהוטה ואנגלית ברמה סבירה, וכן תרגם את ספרו של מנחם בגין "המרד" לערבית. שוחרר בעסקת ג'יבריל ב-1985. אחרי שחרורו נישא להיבה, אם ארבעת ילדיו^[2].

אחיו נאיף רג'וב, הצטרף לחמאס והיה בין המגורשים ללבנון בשנת 1992, אחר כך חזר לדורא^[3]. שימש כאימם המסגד בעיירה ונבחר למועצה המחוקקת הפלסטינית. בשנת 2006 נעצר נאיף רג'וב, בעקבות חטיפתו של גלעד שליט, כחלק מקלפי המיקוח שניסתה ישראל להשיג בתמורה לשליט. הוא הועמד למשפט ואז נקצבו לו ארבע שנות מאסר^[4]. ביולי 2014 נעצר נאיף רג'וב שוב כחלק ממבצע "שובו אחים" ומאז הוא מוחזק בצו מנהלי^[5].

רג'וב חלה בסרטן ועבר ארבעה ניתוחים^[6].

פעילות פוליטית

ב-1988 השתתף באינתיפאדה הראשונה, ובעקבות כך גורש ללבנון, משם הגיע לתוניס, למטה אש"ף. שימש כעוזרו של ח'ליל אל-וזיר (אבו ג'יהאד), סגן ראש הפת"ח. לאחר הריגתו של אבו ג'יהאד נהיה למקורבו של ערפאת. ב-1992 גייס סוכן בישראל, שהיה אמור לרצוח את אריאל שרון.

לאחר הסכמי אוסלו ב-1994 חזר לשטחים. ב-18 במאי 1994 מונה לראש הביטחון המסכל בגדה, שבסיסו נקבע ביריחו, שהועברה באותו זמן לשליטת הפלסטינים. הכוחות הכפופים לרג'וב אומנו על ידי ה-CIA והשב"כ. בסיס כוחו של רג'וב היו אנשי חברון וצעירים פלסטינים שלא היו קשורים להנהגה בתוניס ולכן היו מוכנים להתמודד נגד חמאס. רג'וב הקים את המפקדה שלו שהייתה המשוכללת במפקדות הרשות הפלסטינית בביתוניא. בשנת 1999 אישר יוזמה לגייס חיילות בצה"ל כמודיעות שלו^[7].

באינתיפאדה השנייה ב-2000 נמנע מלקחת חלק פעיל ואף סיכל, לפי גורמים ישראליים, מספר פיגועי טרור. למרות זאת ביתו הופצץ על ידי חיל האוויר, שמיד הודה בטעות. במבצע חומת מגן נכנסו כוחות צה"ל לביתוניא וצרו על מפקדתו בה הוחזקו במעצר מבוקשים על פעילות טרור. לאחר שאזלה תחמושתם של אנשי רג'וב, הם נכנעו, וכוחות צה"ל נכנסו למתחם, עצרו את המבוקשים ואספו מסמכים רבים. המתחם עצמו נהרס ברובו^[8].

ב-2002 הוא פוטר על ידי ערפאת, לאחר סכסוך אישי קשה ביניהם^[9]. בשנה שלאחר מכן התקרב בחזרה לערפאת ומונה ב-2003 כיועצו לביטחון לאומי^[10]. לאחר מות ערפאת התקרב בהדרגה ליורשו, אבו מאזן, ושימש כנציגו במספר הזדמנויות. רג'וב התמודד בבחירות למועצה המחוקקת ב-2006 במחוז חברון, והפסיד למועמדי חמאס, בהם אחיו, נאיף. כתוצאה מההפסד התפטר מתפקידיו, יצא ללימודי תואר שני ונטל על עצמו את תפקיד יו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל^[11]. באוגוסט 2009 נבחר כחבר הוועד המרכזי של פתח.

יו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית

ב-2009 הפך ליו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית. במסגרת זו פעל רג'וב דיפלומטית נגד ישראל.

ב-2013^[12] פנה לפיפ"א בבקשה להשעות את ישראל מן הארגון, על רקע מניעת כניסתם של שחקנים ומאמנים מכמה מדינות ערביות לאליפות מערב אסיה לנערים, שהתקיימה ברשות הפלסטינית. בהמשך גיבש רשימה של חמש דרישות מישראל, אשר דחייתן מעכבת לטענתו^[13] את התפתחות הכדורגל הפלסטיני:

חופש תנועה בין עזה לגדה המערבית עבור כדורגלנים ואנשי צוות פלסטינים על ציודם
הרחקת מועדוני כדורגל של התנחלויות מן הליגות הישראליות
מאבק של ההתאחדות הישראלית כנגד ביטויי גזענות במגרשים
אי הפרעה של ישראל להקמת מתקני כדורגל ברשות הפלסטינית
ביטול מיסים וחסמים אחרים על ייבוא ציוד כדורגל לרשות.

במאי 2015, לאחר שישראל לא נענתה לדרישות, הגיש בכינוס פיפ"א בציריך הצעה להשעות את ישראל מן הארגון. רג'וב משך את ההצעה ברגע האחרון, ובכינוס הוחלט להקים ועדה לבדיקת הנושאים שבמחלוקת^[14].

ביוני 2018 לחץ רג'וב על נבחרת ארגנטינה בכדורגל לבטל את הגעתה למשחק הידידות ישראל-ארגנטינה וקרא לשרוף את חולצתו של ליאו מסי, משנודע כי המשחק צפוי להתקיים בירושלים במקום בחיפה^[15]^[16]. לאחר ביטול המשחק הגישה ההתאחדות לכדורגל בישראל תלונה נגד רג'וב לפיפ"א^[17], וזו הודיעה שהיא תפתח נגדו בהליך משמעתי^[18]. ב-24 באוגוסט 2018 הודיעה פיפ"א על השעייתו של רג'וב ל-12 חודשים וקניסתו ב-20,000 פרנק שווייצרי בגין הסתה^[19].

עמדותיו

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ג'יבריל רג'וב מרבה להתראיין לכלי תקשורת ישראליים בהסברת העמדה הפלסטינית.

בשנים 2002–2003 השתתף רג'וב ביוזמת ז'נבה, במסגרתה הופיע ב"קמפיין הפרטנרים" באומרו: ”אני הפרטנר שלכם. אני חושב שיש הזדמנות היסטורית לנו ולכם. יש הנהגה פלסטינאית, בראשותו של אבו מאזן, והממשלה שלו בראשותו של סלאם פיאד, המתחייבת לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, ויש קונצנזוס בעולם הערבי להכיר בקיומה של מדינת ישראל תמורת לשים קץ לכיבוש, ולפי דעתי האווירה הבינלאומית היא חיובית והיא תומכת בהשגת שלום והכרה הדדית ופתרון פוליטי לסכסוך שלנו. אני אומר לכם שיש פה הזדמנות, יש לכם פרטנר רציני, יש הנהגה פלסטינאית מתחייבת ומאמינה בפתרון של שתי מדינות”^[20].

כמו כן נטל רג'וב חלק פעיל בהסכם מיטשל ובשיחות עם ג'ורג' טנט. רג'וב ידוע כבעל עמדות פרגמטיות ביחסו לחמאס. על אף שבעבר פעל נגד התנועה כראש הביטחון המסכל בגדה, הוא הרבה בהצהרות פייסניות כלפיה לאחר מות ערפאת.

בראיון שנערך עמו בשנת 2007 והובא בערוץ 10 טען כי ”ישראל היא סרטן באזור. בשם אלוהים, אני בטוח שכל גרגיר מפלסטין ההיסטורית, מהים עד הנהר - ישוב אלינו!”^[21].

באוקטובר 2011 נשא רג'וב נאום בשם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, בטקס שנערך לכבוד האסירים הביטחוניים ששחררה ישראל בעסקת שליט. בנאומו שיבח את חמאס על חטיפת החייל^[22], ושיבח את האסירים המשוחררים כגיבורים^[23].

במאי 2012 שודר ברשות השידור הפלסטינית נאום של רג'וב במסיבת עיתונאים של איגוד כתבי הספורט הערבים. בנאומו אמר שהנורמליזציה עם הכיבוש בלתי אפשרית והוסיף: ”בפעם הבא אנחנו מוכנים להביא את הוועדה המבצעת במסוקים, כדי שהם לא יראו יהודים, לא יראו שטנים, ולא יראו ציונים בני כלבים.”^[24]

בראיון שהעניק לטלוויזיה הישראלית לאחר מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012, אמר רג'וב את הדברים הבאים: ”אני מקווה שסבב הדמים הזה יהיה האחרון, ואני מקווה שהישראלים ישנו את התפישות שלהם. לחסל אדם זה לא פתרון. הגיע הזמן שהישראלים יכירו בעובדות – יש עם, 4.5 מיליון בני אדם שחיים תחת כיבוש. אל תפרידו בין עזה לגדה המערבית, אנחנו עם אחד. [...] זכותו של העם הפלסטיני לחיות במדינה שלו וזכותם של הישראלים לחיות במדינה שלהם בביטחון ובשלום”.

במאי 2013 אמר בריאיון כי ”עד עכשיו אין לנו (נשק) גרעיני, אבל בחיי אללה, אילו היה לנו (נשק) גרעיני - מהבוקר היינו משתמשים בו”. כמו כן אמר ”אנחנו הפלסטינים הם אויבי ישראל ולא אף אחד אחר”, ”ההתנגדות שלנו כאנשי תנועת פתח עוד נמצאת על סדר היום שלנו בכל צורותיה. בשלב הנוכחי אנחנו מרוצים מההתנגדות העממית”, ”אנחנו הפלסטינים הם מקור הדאגה של ישראל ולא אף אחד אחר. אנחנו נמצאים על הארץ הזאת, והארץ הזאת היא שלנו. הם האויב שלנו והמערכה שלנו היא מולם”, ”המערכה שלנו היא נגד הכיבוש הישראלי. האויב המרכזי שלנו, לא רק כפלסטינים, אלא כערבים וכמוסלמים, היא ישראל והכיבוש הישראלי”^[25]^[26]

ב-1 ביולי 2013, כחודש לפני ביקור שחקני ברצלונה ברשות הפלסטינית ובישראל השווה רג'וב הישראלים לנאצים, את גדר ההפרדה לחומת ברלין, והודיע שימחק מההתאחדות הפלסטינית לכדורגל כל חבר בה אשר ייכנס לפעילות ספורטיבית עם ישראל^[27]. באפריל 2014 השווה שוב בין הנאציזם לבין המדיניות הישראלית^[28].

עם היוודע מותו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, פרסם רג'וב את הודעתו בנושא וטען כי שרון היה "פושע שאחראי למותו של יאסר ערפאת", וקבל על כך ששרון לא נשפט בבית הדין הבינלאומי בהאג^[29].

בפברואר 2018 הגיע עם פמלייתו לעמדה של משמר הגבול בחברון והטיח עלבונות בשוטרים. רג'וב פנה ללוחמת מג"ב ואמר: "תשתקי, לכי לעזאזל". בעקבות זאת הגיש משמר הגבול תלונה למנהלת התיאום והקישור חברון^[30].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'יבריל רג'וב בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ג'יבריל רג'וב
ביוגרפיה באתר nfc
ג'בריל רג'וב: "הממשל האמריקאי הוא ממשל ימני פשיסטי", באתר ממרי, 30 בנובמבר 2003
עודד בן-עמי, ‏כיצד רואים את המבצע ג'יבריל ראג'וב ועמוס גלעד?, באתר ‏מאקו‏, 22 בנובמבר 2012
רביב דרוקר, ג'יבריל רג'וב: "העם זה לא כפתור שאתה לוחץ ומדליק, ההתקוממות ספונטנית", באתר nana10‏, 4 במרץ 2013
ישראל כהן, ‏ג'בריל רג'וב לכיכר השבת: 'הרב עובדיה יסייע לשלום', באתר כיכר השבת, 29 ביולי 2013
חדשות 2, ‏ג'יבריל רג'וב על פיצוץ המגעים המדיניים: "זאת הייתה זכותנו לפנות לאו"ם", באתר ‏מאקו‏, 4 באפריל 2014
אורי לוי, רג'וב כבר הביס את עיני, באתר כלכליסט, 27 במאי 2015

הערות שוליים

^ ערפאת, דני רובינשטיין, עמ' 233, כנרת הוצאה לאור, 2001
^ דיוקנו של מגורש, כותרת ראשית, 6 בינואר 1988
^ אבי יששכרוף, צה"ל פרץ לבית אחיו של ג'יבריל רג'וב, באתר הארץ, 11 באפריל 2002
^ ישראל תשחרר מהכלא את השייח' נאיף רג'וב, אחיו של ג'יבריל רג'וב, באתר הארץ, 19 ביוני 2010
^ נעם רותם, נבחרים בכלא: הכירו את חברי הפרלמנט שישראל מחזיקה במעצר, באתר "שיחה מקומית", 5 ביוני 2015
^ אבי יששכרוף, הכדור הוא עגול, הארץ 25 בספטמבר 2009
^ אפרת וייס ופליקס פריש, הותר לפרסום: הפלסטינים פעלו לגייס חיילות ישראליות, באתר ynet, 2 בספטמבר 2002
^ דני רובינשטיין, סופו של מנגנון הביטחון המסכל, באתר הארץ, 7 באפריל 2002
^ מושל ג'נין: קיבלתי רשמית את תפקידו של רג'וב, באתר ynet, 4 ביולי 2002
^ עלי ואקד, ערפאת מינה את רג'וב ליועץ לביטחון לאומי, באתר ynet, 25 באוגוסט 2003
^ ג'יבריל רג'וב ימונה ליו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל, באתר ynet, 3 במאי 2008
^ ג'יבריל רג'וב לפיפ"א: השעו את ישראל, עוזי דן, הארץ, 15 באוגוסט 2013
^ כתבה, אורי לוי, גלובס, 16 באפריל 2015
^ אלדד בק, ציריך, בדקה ה-90: רג'וב חזר בו מהדרישה לסילוק ישראל מפיפ"א, באתר ynet, 29 במאי 2015
^ ספורט, ג'יבריל רג'וב לאוהדי כדורגל מוסלמים: "שרפו את חולצת מסי אם יגיע לישראל", באתר ynet, 3 ביוני 2018
^ יהונתן ליס ורויטרס, ג'יבריל רג'וב בירך על ביטול המשחק: "כרטיס אדום לישראל", באתר הארץ, 6 ביוני 2018
^ ישי פורת, תביעה נגד רג'וב וההתאחדות הפלסטינית, באתר ynet, 8 ביוני 2018
^ יאיר קטן, רוסיה, פיפ"א תפתח בהליך משמעתי נגד ג'יבריל רג'וב, באתר ynet, 13 ביוני 2018.
^ דוד בן שימול ומשה שיינמן, פיפ"א השעתה את ג'יבריל רג'וב לשנה, באתר ynet, 24 באוגוסט 2018.
^ ג'יבריל רג'וב ב"קמפיין הפרטנרים", ערוץ ה-YouTube של יוזמת ז'נבה
^ חדשות ערוץ 10 - 12.2.07
^ שמעון כהן, הצדעה בשם אבו מאזן לחוטפי גלעד שליט, באתר ערוץ 7, 7 בנובמבר 2011
^ נציגו של עבאס משבח את חוטפי גלעד שליט, איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק, מבט לתקשורת פלסטינית, 3 בנובמבר 2011
^ ג'יבריל רג'וב: ישראלים הם שטנים וציונים בני כלבים, מבט לתקשורת פלסטינית
^ אליאור לוי, ג'יבריל רג'וב: על ישראל לדאוג מאיתנו, אנו אויביה, באתר ynet, 4 במאי 2013.
^ שמעון כהן, רג'וב: אם היה לנו נשק גרעיני היינו משתמשים בו, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2013.
^ בעת ביקור קבוצת ברצלונה ברש"פ: הטלוויזיה הפלסטינית מציגה את כל ישראל כ"פלסטין" , איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 4 באוגוסט 2013, כולל סרטון מתורגם של הראיון
^ שמעון כהן, רג'וב: היטלר היה לומד מישראל על מחנות השמדה, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2014.
^ AFP, הפלסטינים: "שרון פושע מלחמה, יגיע לגיהנום", באתר ynet, 11 בינואר 2014.
^ מערכת ישראל היום, צפו: הפרובוקציה של ג'יבריל רג'וב במערת המכפלה, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2018

[1] ערפאת, דני רובינשטיין, עמ' 233, כנרת הוצאה לאור, 2001

[2] דיוקנו של מגורש, כותרת ראשית, 6 בינואר 1988

[3] אבי יששכרוף, צה"ל פרץ לבית אחיו של ג'יבריל רג'וב, באתר הארץ, 11 באפריל 2002

[4] ישראל תשחרר מהכלא את השייח' נאיף רג'וב, אחיו של ג'יבריל רג'וב, באתר הארץ, 19 ביוני 2010

[5] נעם רותם, נבחרים בכלא: הכירו את חברי הפרלמנט שישראל מחזיקה במעצר, באתר "שיחה מקומית", 5 ביוני 2015

[6] אבי יששכרוף, הכדור הוא עגול, הארץ 25 בספטמבר 2009

[7] אפרת וייס ופליקס פריש, הותר לפרסום: הפלסטינים פעלו לגייס חיילות ישראליות, באתר ynet, 2 בספטמבר 2002

[8] דני רובינשטיין, סופו של מנגנון הביטחון המסכל, באתר הארץ, 7 באפריל 2002

[9] מושל ג'נין: קיבלתי רשמית את תפקידו של רג'וב, באתר ynet, 4 ביולי 2002

[10] עלי ואקד, ערפאת מינה את רג'וב ליועץ לביטחון לאומי, באתר ynet, 25 באוגוסט 2003

[11] ג'יבריל רג'וב ימונה ליו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל, באתר ynet, 3 במאי 2008

[12] ג'יבריל רג'וב לפיפ"א: השעו את ישראל, עוזי דן, הארץ, 15 באוגוסט 2013

[13] כתבה, אורי לוי, גלובס, 16 באפריל 2015

[14] אלדד בק, ציריך, בדקה ה-90: רג'וב חזר בו מהדרישה לסילוק ישראל מפיפ"א, באתר ynet, 29 במאי 2015

[15] ספורט, ג'יבריל רג'וב לאוהדי כדורגל מוסלמים: "שרפו את חולצת מסי אם יגיע לישראל", באתר ynet, 3 ביוני 2018

[16] יהונתן ליס ורויטרס, ג'יבריל רג'וב בירך על ביטול המשחק: "כרטיס אדום לישראל", באתר הארץ, 6 ביוני 2018

[17] ישי פורת, תביעה נגד רג'וב וההתאחדות הפלסטינית, באתר ynet, 8 ביוני 2018

[18] יאיר קטן, רוסיה, פיפ"א תפתח בהליך משמעתי נגד ג'יבריל רג'וב, באתר ynet, 13 ביוני 2018.

[19] דוד בן שימול ומשה שיינמן, פיפ"א השעתה את ג'יבריל רג'וב לשנה, באתר ynet, 24 באוגוסט 2018.

[20] ג'יבריל רג'וב ב"קמפיין הפרטנרים", ערוץ ה-YouTube של יוזמת ז'נבה

[21] חדשות ערוץ 10 - 12.2.07

[22] שמעון כהן, הצדעה בשם אבו מאזן לחוטפי גלעד שליט, באתר ערוץ 7, 7 בנובמבר 2011

[23] נציגו של עבאס משבח את חוטפי גלעד שליט, איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק, מבט לתקשורת פלסטינית, 3 בנובמבר 2011

[24] ג'יבריל רג'וב: ישראלים הם שטנים וציונים בני כלבים, מבט לתקשורת פלסטינית

[25] אליאור לוי, ג'יבריל רג'וב: על ישראל לדאוג מאיתנו, אנו אויביה, באתר ynet, 4 במאי 2013.

[26] שמעון כהן, רג'וב: אם היה לנו נשק גרעיני היינו משתמשים בו, באתר ערוץ 7, 12 במאי 2013.

[27] בעת ביקור קבוצת ברצלונה ברש"פ: הטלוויזיה הפלסטינית מציגה את כל ישראל כ"פלסטין" , איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 4 באוגוסט 2013, כולל סרטון מתורגם של הראיון

[28] שמעון כהן, רג'וב: היטלר היה לומד מישראל על מחנות השמדה, באתר ערוץ 7, 10 באפריל 2014.

[29] AFP, הפלסטינים: "שרון פושע מלחמה, יגיע לגיהנום", באתר ynet, 11 בינואר 2014.

[30] מערכת ישראל היום, צפו: הפרובוקציה של ג'יבריל רג'וב במערת המכפלה, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 *יו"ר [[התאחדות הכדורגל הפלסטינית]]|השכלה=
 |מפלגה={{דגל|פת"ח}} [[פת"ח]]
-|מדינה = [[הרשות הפלסטינית]]}}
+|מדינה = [[ישראל]]}}
 '''ג'יבריל רג'וב''' (ב[[ערבית]]: '''جبريل رجوب''', מכונה גם '''אבו ראמי'''; נולד ב-[[1953]]) הוא איש ציבור [[פלסטיני]] חבר ה[[פת"ח]], ויו"ר [[התאחדות הכדורגל הפלסטינית]]. קודם לכן כיהן כראש [[הביטחון המסכל]] ביהודה ושומרון.
 ==ראשית חייו וחיים אישיים ==