רבי נתן – הבדלי גרסאות
מ פיצול שנות הפעילות בתבניות אישיות לתאריך התחלה ותאריך סיום (תג) |
מיון רגיל |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מפנה|נתן הבבלי|חכם מתקופת הגאונים|נתן בן יצחק הבבלי}} |
{{מפנה|נתן הבבלי|חכם מתקופת הגאונים|נתן בן יצחק הבבלי}} |
||
{{אישיות רבנית |
{{אישיות רבנית |
||
| שם = |
| שם = |
||
| תואר = |
| תואר = |
||
| תמונה = |
| תמונה = |
||
| כיתוב = |
| כיתוב = |
||
| תאריך לידה = |
| תאריך לידה = |
||
| מקום לידה = |
| מקום לידה = |
||
| תאריך פטירה = |
| תאריך פטירה = |
||
| מקום פטירה = |
| מקום פטירה = |
||
| סיבת המוות = |
| סיבת המוות = |
||
| מקום קבורה = |
| מקום קבורה = |
||
| מקום מגורים = |
| מקום מגורים = |
||
| תאריך לידה עברי = |
| תאריך לידה עברי = |
||
| תאריך פטירה עברי = |
| תאריך פטירה עברי = |
||
| מקום פעילות = |
| מקום פעילות = |
||
| השתייכות = |
| השתייכות = |
||
| רבותיו = |
| רבותיו = |
||
| תלמידיו = [[רבי יהודה הנשיא]] |
| תלמידיו = [[רבי יהודה הנשיא]] |
||
| בני דורו = |
| בני דורו = |
||
| אב = |
| אב = |
||
| אם = |
| אם = |
||
| בן זוג = |
| בן זוג = |
||
| בת זוג = |
| בת זוג = |
||
| צאצאים = |
| צאצאים = |
||
|התחלת פעילות=דור רביעי ל[[תנאים]] |
|התחלת פעילות=דור רביעי ל[[תנאים]] |
||
|סיום פעילות=דור רביעי ל[[תנאים]]}} |
|סיום פעילות=דור רביעי ל[[תנאים]]}} |
||
'''רבי נתן''', או '''רבי נתן הבבלי''', היה [[תנאים|תנא]] [[בבל]]י בדור הרביעי. מרבותיו של [[רבי יהודה הנשיא]]. מיוחסת לו חיבור מסכת [[אבות דרבי נתן]], שהיא כעין גרסה מורחבת ומפורטת של [[מסכת אבות]]. |
'''רבי נתן''', או '''רבי נתן הבבלי''', היה [[תנאים|תנא]] [[בבל]]י בדור הרביעי. מרבותיו של [[רבי יהודה הנשיא]]. מיוחסת לו חיבור מסכת [[אבות דרבי נתן]], שהיא כעין גרסה מורחבת ומפורטת של [[מסכת אבות]]. |
||
== חייו == |
== חייו == |
||
רבי נתן עלה בצעירותו ל[[ארץ ישראל]], כ-200 שנים לאחר עליית [[הלל הזקן]], וכיהן כ[[אב בית דין]] ב[[סנהדרין]] שב[[אושא]], תחת [[נשיא הסנהדרין]], [[רבן שמעון בן גמליאל]]. |
רבי נתן עלה בצעירותו ל[[ארץ ישראל]], כ-200 שנים לאחר עליית [[הלל הזקן]], וכיהן כ[[אב בית דין]] ב[[סנהדרין]] שב[[אושא]], תחת [[נשיא הסנהדרין]], [[רבן שמעון בן גמליאל]]. |
||
רבי נתן מוזכר ב[[משנה]] רק פעמיים, בסוף [[מסכת ברכות]] ובסוף [[מסכת שקלים]]. |
רבי נתן מוזכר ב[[משנה]] רק פעמיים, בסוף [[מסכת ברכות]] ובסוף [[מסכת שקלים]]. |
||
רבי נתן היה ידוע כ[[דיין (משפט עברי)|דיין]] מומחה ש"יורד לעומק הדין"{{הערה|1={{בבלי|בבא קמא|נג|א}}}}. אחת מהלכותיו המפורסמות נקראת "[[שעבודא דרבי נתן]]": |
רבי נתן היה ידוע כ[[דיין (משפט עברי)|דיין]] מומחה ש"יורד לעומק הדין"{{הערה|1={{בבלי|בבא קמא|נג|א}}}}. אחת מהלכותיו המפורסמות נקראת "[[שעבודא דרבי נתן]]": |
||
{{ציטוט|תוכן=רבי נתן אומר: מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה? תלמוד לומר: 'ונתן לאשר אשם לו'.|מקור={{בבלי|כתובות|פב|א}}|אנגלית=}} |
{{ציטוט|תוכן=רבי נתן אומר: מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה? תלמוד לומר: 'ונתן לאשר אשם לו'.|מקור={{בבלי|כתובות|פב|א}}|אנגלית=}} |
||
שורה 62: | שורה 62: | ||
{{תנאים}} |
{{תנאים}} |
||
{{קצרמר| |
{{קצרמר|רבנים}} |
||
{{מיון רגיל:נתן, רבי}} |
|||
[[קטגוריה:תנאים|נתן]] |
[[קטגוריה:תנאים|נתן]] |
||
[[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]] |
[[קטגוריה:אנשי עליות קדומות לארץ ישראל]] |
גרסה מ־13:31, 2 באפריל 2021
לידה |
המאה ה־2 בבל, האימפריה הפרתית |
---|---|
תקופת הפעילות | דור רביעי לתנאים |
תלמידיו | רבי יהודה הנשיא |
רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי. מרבותיו של רבי יהודה הנשיא. מיוחסת לו חיבור מסכת אבות דרבי נתן, שהיא כעין גרסה מורחבת ומפורטת של מסכת אבות.
חייו
רבי נתן עלה בצעירותו לארץ ישראל, כ-200 שנים לאחר עליית הלל הזקן, וכיהן כאב בית דין בסנהדרין שבאושא, תחת נשיא הסנהדרין, רבן שמעון בן גמליאל.
רבי נתן מוזכר במשנה רק פעמיים, בסוף מסכת ברכות ובסוף מסכת שקלים.
רבי נתן היה ידוע כדיין מומחה ש"יורד לעומק הדין"[1]. אחת מהלכותיו המפורסמות נקראת "שעבודא דרבי נתן":
רבי נתן אומר: מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה? תלמוד לומר: 'ונתן לאשר אשם לו'.
הוא השתתף בניסיון להדחתו של רבן שמעון בן גמליאל, יחד עם רבי מאיר. לאחר שהניסיון סוכל, קנס רבן שמעון את רבי נתן שלא יזכירו את שמו בבית המדרש, ואת תורתו ימסרו בשם "יש אומרים"[2].
היה מומחה בענייני ברית מילה, והורה מתי יש להזהר מלמול את התינוק, מחשש פיקוח נפש. הוא עצמו, הורה מתי למול תינוקות ששלושה בנים ממשפחתן נפטרו אחרי ברית מילה, והסביר מתי הזמן בו יש לערוך את ברית המילה. בעקבות כך, נקראו התינוקות "נתן הבבלי" על שמו[3]
במדרש קהלת ז' מובא: "טוב – זה רבי נתן, וחוטא – זה תלמידו". לאור מדרש זה נראה שהיה לו תלמיד שנעשה מין.
ראו גם
לקריאה נוספת
- בנימין לאו, "ר' נתן: חכם בבלי באושא", בספרו: חכמים, כרך שלישי: ימי גליל, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 283-275.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "ר' נתן (הבבלי תנא דמתניתין)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 953-949, באתר היברובוקס
- "נתן, רבי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 125–126, באתר היברובוקס
- רבי נתן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי נתן, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים ח"א כרך ה, IV פרקים מו-מט "רבי ורבי נתן סוף משנה" באתר HebrewBooks
הערות שוליים