תובל קין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תּוּבַל קַיִן הוא בנם של למך בן מתושאל וצלה, שמוזכר בספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ב, כאבי מקצוע הנפחות. אחיו הם יָבָל, יוּבָל ונַעֲמָה. לפי האגדה, תובל נכח בעת הריגתו בשוגג של קין על ידי למך (הריגתו של קין על ידי למך נעשתה באשמתו של תובל קין בשל היות למך כבד ראייה תובל קין עזר לו לצוד אך כאשר כיוון את הקשת שלו הוא כיוון אותה לכיוונו של קין, ולאחר שלמך גילה שזאת נעשה הוא הרג את תובל קין בשל טעותו).

תובל קין

חז"ל לעומת זאת דרשו שלמך הרג בשוגג לא רק את קין, אלא גם את תובל קין (תנחומא בראשית יא). מכאן הסיקו כי שושלתו החומרנית של קין, המתארת תאוותנות והישגים בכל תחומי החומר, פותחת ברצח הבל בידי קין ונחתמת ברצח קין ותובל קין בידי למך.

כיום, קיבוץ תובל וכן מספר רחובות בישראל קרויים על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שושלת קין (ע"פ ספר בראשית, פרק ד')

אדםקיןחנוךעירדמחויאלמתושאללמךיבל, יובל, תובל קין, נעמה

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.