זכריה בן קבוטל
זכריה בן קבוטל היה תנא[דרושה הבהרה] שעבד במקדש, חי בסוף תקופת בית המקדש השני וכנראה שהיה כהן. הוא מוזכר במשנה במסכת יומא, בה הוא מעיד על עצמו שהיה קורא לעיתים רבות לפני הכהן הגדול בספר דניאל בליל יום הכיפורים בבית המקדש, כדי שלא ירדם ויראה קרי.[1]
שאלת ייחוסו לכהונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר יוחסין השלם ובספר סדר הדורות מצוין שהוא היה כהן, מכיוון שמסופר שהוא קרא לפני הכהן הגדול ושבגמרא במסכת ברכות מסופר על נכדו שהוא ואבותיו שימשו בבית המקדש.[2]
אולם הרמב"ם לא מנה אותו בהקדמתו לסדר זרעים בין שאר הכהנים, ויש שמסבירים שייתכן שהוא לא בוודאות היה כהן. כי לא מחויב שמי שהיה קורא לפני הכהן הגדול חייב להיות כהן, וייתכן שהוא שימש בבית המקדש את העבודות שמותרות בזר (כשחיטת הקורבנות, הפשט וניתוח, הולכת עצים והדלקת נרות) שייתכן שהם בוצעו על ידי תלמידי חכמים, שהיו בקיאים בהם הלכה למעשה, והיו גם מלמדים את הכהנים.[3]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגמרא במסכת יומא מסופר על רב חנן בר רבא שהיה גורס את המשניות לחייא בר רב לפני רב, וקרא "בר קפוטל" במקום "בר קבוטל". ורב תיקן אותו בידו. (כי היה באמצע קריאת שמע)[4] בתלמוד הירושלמי מובא ששם אביו היה "קבוטר".[5]
בתלמוד הבבלי במסכת ברכות מסופר על בן בנו של זכריה שנשלח יחד רבי יוסי בן כיפר כדי לעצור את חנינא בן אחי רבי יהושע מלעבר שנים מחוץ לארץ ישראל. כשהגיעו אליו, שיבח אותם חנינא שהם גדולי הדור ושהם ואבותיהם שמשו בבית המקדש.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פוגלמן, מרדכי בן מנחם נחום, בית מרדכי - שו"ת ומחקרים בהלכה, שו"ת ומחקרים בהלכה, עמוד 202, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הימן, אהרן בן מרדכי, תולדות תנאים ואמוראים חלק א, עמוד 433, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משנה, מסכת יומא, פרק א', משנה ו' (מוזכר בפירושים השונים על משנה ד' מה הסיבה שלא היו מניחים לכהן לישון)
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ג, עמוד א'
- ^ פוגלמן, מרדכי בן מנחם נחום, בית מרדכי - שו"ת ומחקרים בהלכה, עמוד 203, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"ט, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק א', הלכה ו'