תהילים קכ"ג

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם
א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: אֵלֶיךָ, נָשָׂאתִי אֶת-עֵינַי הַיֹּשְׁבִי, בַּשָּׁמָיִם. ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים, אֶל-יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה, אֶל-יַד גְּבִרְתָּהּ: כֵּן עֵינֵינוּ, אֶל-ה' אֱלֹהֵינוּ עַד, שֶׁיְּחָנֵּנוּ. ג חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ: כִּי-רַב, שָׂבַעְנוּ בוּז. ד רַבַּת, שָׂבְעָה-לָּהּ נַפְשֵׁנוּ: הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים; הַבּוּז, לגאיונים (לִגְאֵי יוֹנִים)

תהילים קכ"ג הוא המזמור המאה העשרים ושלושה בקובץ תהילים. (מזמור 122 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה) המזמור שייך לקובץ שירי המעלות. מזמור זה הוא מהקצרים בספר תהילים.

תוכן המזמור

בעל המזמור קורא לה' שיסלח, יחון את הקהל ויושיע אותם מהבוז אותו רוחש להם האויב. קיים דמיון תוכני למזמור ק"כ בו המשורר נתון תחת לעג ובוז. במזמור ק"כ מוטחים בבעל המזמור דברי שקר ובלע ובמזמור קכ"ג המשורר נתון לדברי בוז ולעג. בעל המזמור מבקש המשורר רחמים.

מבנה המזמור

נהוג לחלק את המזמור לשני חלקים. בחלקו הראשון מתאר בעל המזמור את תלותו בה'. משורר תהילים לא נותן את הסיבה לצרה בה הוא נתון, אך בסוף החלק הראשון קיימת מטרת התפילה: "עַד, שֶׁיְּחָנֵּנוּ". בחלקו השני (פסוקים ג'-ד') שב המשורר ומבקש:"חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ" ומתאר את מצוקתו. בקשת החנינה עומדת במרכזו של המזמור ומודגשת במילה המנחה: "חָנֵּנוּ".

זמנו של המזמור

לדעת רשב"ם המזמור נכתב בזמן גלות בבל: "שיר המעלות. אליך נשאתי — בגלות בבל עשאוהו, כשעלו בני הגולה לבנות ירושלים, ולא היו באים ביחד אלא מעט, חבורה אחר חבורה, כמ' שכתוב בספר עזרא; והיו מבקשים רחמים על קיבוץ גלות חבריהם."

בליטורגיה

פרק זה הוא חלק מהמזמורים הנוספים בפסוקי דזמרא של שבת ויום טוב.

בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" (תהלים ק"ד) ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי מנחה בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ג בוויקישיתוף