תהילים קל"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תהילים קל"א
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד:

ה', לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד
ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי
וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי.
(ב) אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי
כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי.
(ג) יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

תהילים קל"א הוא המזמור המאה שלושים ואחד בספר תהילים ואחד ממזמורי קובץ שירי המעלות. הוא מהמזמורים הקצרים בספר תהילים ומכיל שלושה פסוקים בלבד. המזמור מביע את תלותו של הדובר ועם ישראל באלוהיו.

מבנהו ותוכנו של המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המחלקים את המזמור לשני חלקים: בחלק הראשון, מתאר בעל המזמור את מצבו האישי וזאת תוך כדי פנייה לה' ממקום של אמונה והכרה באפסות האדם (פסוקים א-ב). בחלקו השני פונה משורר תהילים לעם ישראל (פסוק ג').[1] הזיקה בין חלקו הראשון של המזמור לחלקו השני אינה ברורה, אך יש שפירשו כי חלקו הראשון של המזמור מציג את הליכותיו הצנועות של הדובר בתפילתו, כדי שישמשו דוגמה לעם ישראל, שלא יבטחו במעשיהם אלא ייחלו אל ה' תמיד וייפנו אליו בכל דבר ועניין, כנזכר בפסוק האחרון.[2]

המזמור בליטרוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" (תהלים קד) ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי מנחה בשבת בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.[3]

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור זכה לביצוע לביצוע וללחנם של דוד ד'אור ותומר הדדי.

מזמורי צ'יצ'סטר היא יצירה מאת ליאונרד ברנשטיין לנער סופרן או קונטרה-טנור, רביעיית סולנים, מקהלה ותזמורת (3 חצוצרות בסי במול, 3 טרומבונים, טימפני, כלי הקשה (5 נגנים), 2 נבלים וכלי קשת). בעיבוד מאת המלחין תפקיד התזמורת הופחת בגודלו לעוגב, 2 נבלים וכלי הקשה. את הטקסט אירגן ברנשטיין עצמו מתוך כתבי תהילים. בחלק הראשון תהילים ק' וק"ח, בחלק השני תהילים ב' וכ"ג, ובחלק השלישי תהילים קל"ג ומזמור זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קל"א בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהונתן יעקובס, מיראה לאהבה - עיון במזמורים ק"ל-קל"א, בתוך: אמנון בזק עורך: וביום צום כיפור ייחתמון, ירושלים, תבונות, תשס"ה 325
  2. ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דודזון עתי, 1996, עמ' 234
  3. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 270.