תהילים קכ"ו
תהילים קכ"ו
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן |
---|
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת |
תהילים קכ"ו הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים: ”שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים”. משורר התהילים מתפעל משיבת הגולים לארץ ישראל ואף רומז כי על אף הקשיים שחווים העולים בהווה, מובטח להם עתיד יותר טוב במולדתם. משורר התהילים מבקש מה', שיחזיר את מצבה של ציון קודם הגלות. שיבת ציון תקופה בתולדות עם ישראל, זכתה לכינויה בזכות הכתוב בכותרת המזמור. היו שכינו כך אף את שיבת העם היהודי לארצו בעת החדשה.[1] עדות אשכנז נוהגים לומר את המזמור לפני ברכת המזון בימים שאין אומרים תחנון. המזמור הוא חלק ממחרוזת של 15 שירי מעלות המשובצים בספר תהלים ואשר על פי מסורת חז"ל נכתבו כולם על ידי דוד.[2] מזמור זה הוצע כהמנון למדינת ישראל.[3]
תוכן המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרעיון המתואר במזמור מפי משורר התהילים, בא לידי ביטוי בעוצמת החוויה והנוכחות התמידית של הגאולה, שיבת ציון, קודם שהתממשה ולאחריה.[4] בקשת משורר תהילים מה' כי ציון תחזור למצבה הקודם מתבטאת בפסוק הראשון: "שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: בְּשׁוּב ה', אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן - הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים" ובפסוק ד' של המזמור: "שׁוּבָה ה', אֶת־שְׁבִיתֵנוּ – כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב". היו שסברו כי הכתוב מבטא פדיון שבויים. פרשנות זו נסמכה על המילים "וְשַׁבְתִּי שְׁבוּת" בספר ירמיהו, פרק מ"ח, פסוקים מ"ו–מ"ז. פסוקים אלו בירמיהו מבטאים את הבטחת האל למואב שיחזיר את שבוייה: "אוֹי־לְךָ מוֹאָב אָבַד עַם־כְּמוֹשׁ כִּי־לֻקְּחוּ בָנֶיךָ בַּשֶּׁבִי וּבְנֹתֶיךָ בַּשִּׁבְיָה. וְשַׁבְתִּי שְׁבוּת־מוֹאָב בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נְאֻם־ה' עַד־הֵנָּה מִשְׁפַּט מוֹאָב".[5]
הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסוק זה במזמור מביע את חששו של האיכר כי היבול לא יצלח. רבים מפרשים את המילה 'דמע' כדמעה או כנוזל. רבי יונה אבן ג'נאח מבאר: ”ועניין אחר מלאתך ודמעך כנוי לשמן”. המילה 'דמע' היא מילה יחידאית במקרא ופירושה הוא: הזרע המובחר המבורר מן הגורן וזאת ניתן להבין מהמילה 'דמעך' הנרדפת למילה 'מלאת' המופיעה בכתוב בספר שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ח: "מלאתך ודמעך לא תאחר".[6]
מבנה המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג לחלק את המזמור לשני חלקים. החלק הראשון הוא חלק המדבר על העבר וכולל הודיה ואילו החלק השני כולל בקשה אל העתיד.
חלק | תוכן | יצחק עתשלום[7] | עמוס חכם (דעת מקרא) |
---|---|---|---|
ראשון | חלומו של העם לחזור למצבו לפני הגלות ושמחת החזרה למולדתם והתפעלות הגויים ממעשי ה' | פס' א'–ד' | פס' א'–ג' |
שני | בקשת המשורר מה' שיחזיר את המצב לקדמותו. | פס' ה'–ו' | פס' ד'–ו' |
יש הסוברים כי חלקו השני של המזמור הוא נבואה להתגשמות האירועים המסופרים במזמור.[7]
רקע היסטורי לכתיבת המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרשנות ימי הביניים יש מחלוקת לגבי האופן בו יש להבין את המזמור. רד"ק סבור כי התרחיש הוא כזה שבו עם ישראל נמצא בגלות ומחכה לכך שה' יציל אותו משם ויחזירו לארץ. לעומתו, טוען רבי עובדיה ספורנו כי עם ישראל אמנם נמצא בגלות אך יחידים העושים את רצון האל יעלו לארץ ויינצלו.
בין החוקרים שוררת תמימות דעים בנוגע לכך שהמזמור נכתב בתקופה שלאחר היציאה לגלות בבל, אולם הם נחלקים לגבי תארוך מדויק יותר של המזמור.[8] לב המחלוקת נוגע להבנת הפסוק הראשון במזמור. יש הסוברים כי המזמור נכתב לאחר היציאה לגלות בבל ובמהלכה. לדידם, יש להבין את פשר המזמור כציפייה ותקווה לגאולה. לעומתם, יש הטוענים כי המזמור חובר לאחר סיומה של גלות בבל ועם העלייה ארצה. לשיטתם, את התקוות במזמור יש להבין כמרמזות על השלמת הגאולה ושיקום העיר והארץ ממצבן הרעוע. ישנם גם חוקרים המתארכים את כתיבת המזמור לתקופה שלאחר שיבת ציון. הם סבורים כי המזמור בא לתאר התרחשות היסטורית שכבר אירעה.[8]
סיפור חוני המעגל בתלמוד וזיקתו למזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד הבבלי מסופר אודות שנתו הארוכה של חוני המעגל שארכה שבעים שנה:
אמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה : 'שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים' (ספר תהילים, פרק קכ"ו, פסוק א'). אמר: מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא (=האם יש מי שישן שבעים שנה וממשיך לחלום!?)
בפשט הגמרא חוני תמה - איך אפשר להשוות את שיבת ציון לחלום, הרי אין חלום שמתמשך זמן רב כל כך. יש שהסבירו שחוני הבין שהחלום מבטא את הציפייה הארוכה והמתוחה לשיבת ציון בזמן הגלות. תקופת שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה באה שבעים שנה אחר חורבן הבית, וחוני תוהה על כך: הרי אין ציפייה והשתוקקות שמחזיקה מעמד שבעים שנה.[9] על פי הסיפור, בעקבות התהייה הזו נרדם חוני וישן במשך שבעים שנה.
אמצעים אמנותיים במזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במזמור שזורים מספר דימויים ומוטיבים. משורר התהילים מדמה את תקופת שיבת ציון להתחדשותו של הטבע. התחדשות זו מזוהה במהפך רגשי עם העצב במזמור: "הזורעים בדמעה" אל השמחה: "ברינה יקצרו".[10] מוטיב האדרת שם ה' מופיע במזמור בפסוק "אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם -- הִגְדִּיל ה', לַעֲשׂוֹת עִם־אֵלֶּה.". ביטויים נוספים למוטיב זה ניתן למצוא בספר יואל, פרק ב', פסוק י"ז. הדימויים במזמור באים לידי ביטוי כאשר המשורר המקראי מבקש שה' יחזיר את שבוייו או את עמו, אנשים רבים ככל האפשר כמים רבים הזורמים וממלאים את הנגב: "כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב".[11][12]
פסוק ב' בשירה בנוי מתקבולת מוצלבת. מבנה זה מדגיש את הרעיון שפיהם של השבים ציון יהיו מלאי צחוק ושמחה כשיגיעו לארץ.[8]
המזמור בתפילות ובליטורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאות השנים האחרונות נוהגים יהודי אשכנז לשיר את "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון" לפני ברכת המזון בשבתות ובימים טובים. המקור הקדום לדין זה מיוחס לשל"ה הקדוש (המאה ה-16–17) ומובא במשנה ברורה:
כתב של"ה, שבכל סעודה יאמר "על נהרות בבל"; ובשבת, וכן בימים שאין אומרים בהם תחנון, יאמר "שיר המעלות בשוב ה'" וגו'.
שני מזמורי התהילים הנזכרים בדברי השל"ה משקפים עמדות נפשיות הפוכות ביחס לחורבן. על פי החיוב בשולחן ערוך ”ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג [בגין החורבן]” (אורח חיים, סימן א, סעיף ג): "על נהרות בבל" (תהלים קלז) הוא שיר גלותי מובהק ומלא עצב ועל כן מושר בימות החול. לעומתו, המזמור הוא שיר גאולה ותקווה ולכן נבחר לשבתות וימים טובים, האסורים בצער.[13]
מקורות אחרים מנמקים את שירת המזמורים הללו טרם ברכת המזון בחיוב על אמירת דברי תורה בסעודה.[14]
יהודי גרמניה נוהגים להוסיף על אמירת מזמור 'שיר המעלות' ארבעה פסוקים נוספים, המושרים באותה מנגינה: ”תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד” (ספר תהלים, פרק קמ"ה, פסוק כ"א), ”וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ” (ספר תהלים, פרק קט"ו, פסוק י"ח), ”(הַלְלוּיָהּ) הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ.” (ספר תהלים, פרק ק"ו, פסוקים א'–ב'). תכלית תוספת זו היא לייצר חיבור בין שיר המעלות לבין ברכת המזון שבאה מיד לאחריו.[13]
שיר המעלות המבוצע לפני ברכת המזון זכה למספר לחנים שונים, המפורסם שבהם הוא לחנו של פנחס מינקובסקי בביצוע יוסלה רוזנבלט.[15] יש עדות בהם יש מנגינה שונה לפי התקופה בשנה.[16]
מאז קום המדינה, בקהילות ציוניות דתיות רבות נהוג לשיר את שיר המעלות בסיום תפילת ליל יום העצמאות במנגינת התקווה.[17] וכן יש נוהגים לומר מזמור זה כל יום במקום מזמור על נהרות בבל, להודות על חזרתנו ארצה.[18]
בנוסף, בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי תפילת מנחה של שבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול[19].
המזמור בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירים רבים נכתבו בהשראת מזמור קכ"ו. ביאליק בשירו אל הציפור כתב "וְאַחַי הָעֹבְדִים, הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה – הֲקָצְרוּ בְרִנָּה הָעֹמֶר?". בשנות ה-30 מתתיהו שלם כתב והלחין את השיר "הזורעים בדמעה" שזכה לביצוע של חבורת רננים.[20] בשנות ה-50, כתב אברהם בן יצחק את השיר "אשרי הזורעים ולא יקצורו", גם הוא בהשראת המזמור.[21] אברהם שלונסקי בשירו "זמר" שזכה ללחנו של מרק לברי בביצוע הגבעטרון ורונית אופיר משלב בשירו את השורה ”כי שרוי, מותר הוא לי הזמר, כי ציות זרעתי בדמעה.” המתכתבת עם המזמור. השיר "שדמתי" שנכתב על ידי יצחק שנהר בהשראת המזמור, וזכה ללחן של ידידיה אדמון, זכה לביצועים מפי מיטב זמרי ישראל, ביניהם ברי סחרוף ודניאל זמיר, הדודאים, שושנה דמארי, אסתר עופרים, עפרה חזה.[22] כמו כן נכתבו שירים בהשראת המזמור על ידי המשוררים אברהם בן יצחק שכתב את השיר "אשרי הזורעים ולא יקצורו" וט. כרמי שכתב את "שיר המעלות".[23]
הפרק הראשון מהיצירה המוזיקלית רקוויאם גרמני ליוהנס ברהמס נכתב בהשראת המזמור.
במוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המזמור הולחן על ידי פנחס מינקובסקי וההקלטה הראשונה של השיר בוצעה על ידי יוסל'ה רוזנבלט. בציונות הדתית היו שהציעו את השיר להמנון מדינת ישראל[24][25].
- למזמור או לחלקים ממנו לחנים רבים נוספים[26][27][28][29][30][31][32][33][34][35][36][37][38][39][40][41][42][43][44].
- אורי אהרן אסף בספר "מעלות השיר" 71 לחנים אשכנזיים שונים של המזמור[45][46].
- בציונות הדתית יש הנוהגים לשיר ביום העצמאות את המזמור במנגינת התקווה[47][48][49].
- שני הפסוקים הראשונים במזמור משולבים בשירו של ליפא שמלצר "רבותי" באלבום בלי עין הרע.
- השיר Celebrate של היום השמיני מתכתב עם המזמור[50].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 62–65
- יוסף ברסלבי, שובה ה' את שבותנו, מתוך: הידעת את הארץ, ב', תש"י, 317 ואילך
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רקוויאם גרמני ליוהנס ברהמס: פרק ראשון, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעקב גורן, קווים לתולדות עם ישראל בתקופת התנ"ך, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008, עמ' 191
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, נ"ג עמוד א
- ^ יפה ברלוביץ, ביקורת ופרשנות – כתב עת בין תחומי לחקר ספרות והזמר העברי: פואטיקה, מוזיקה, היסטוריה ותרבות, רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, 2012, עמ' 48
- ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 68
- ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 227
- ^ יאיר זקוביץ, המילון המקראי הסמוי מן העין, ירושלים, כרמל, 2014, עמ' 39-38
- ^ 1 2 אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 228-227
- ^ 1 2 3 יצחק עתשלום, על הדמעה ועל הרינה: עיון במזמור קכ"ו, מגדים, 2005, עמ' 49-59
- ^ בנימין לאו, חכמים – כרך ראשון: ימי בית שני, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2006, עמ' 68
- ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 62
- ^ ספר תהילים, פרק קכ"ו, פסוק ד'
- ^ אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 228
- ^ 1 2 איתי מרינברג, שיר המעלות בשוב ה' - עיון בפיוט, באתר הזמנה לפיוט
- ^ סידור עבודת ישראל לר' יצחק בן אריה יוסף דוב (רעדעלהיים, תרכ"ח; הדפסה שנייה: תרצ"ז) עמ' 554.
- ^ אורי אהרן, נעימות ל"שיר המעלות" (תהלים קכ"ו) בקרב יוצאי פרנקפורט שעל נהר מיין, דוכן, 2006, עמ' 296-307. את תווי הלחן ניתן למצוא בוויקיטקסט.
- ^ לחנים יקיים לשיר המעלות לפי מועד בשנה
- ^ שיר המעלות בסוף תפילת יום העצמאות
- ^ נוסח התפילה בדור של גאולה (שו"ת) – שיעורי הרב שלמה אבינר, באתר shlomo-aviner.net
- ^ רמ"א, אורח חיים, סימן רצ"ב, סעיף ב'; סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 268.
- ^ הזורעים בדמעה, מילים ולחן: מתתיהו שלם, באתר זמרשת
- ^ אַשְׁרֵי הַזּוֹרְעִים וְלֹא יִקְצֹרוּ, אברהם בן יצחק, באתר פרדס הסברסים
- ^ יעל רשף, הזמר העברי בראשיתו, ירושלים, מוסד ביאליק, 2004, עמ' 227-226
- ^ ראו עוד: מלכה שקד, לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית החדשה-עיון, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2005, עמ' 465-460
- ^ מילות השיר "שיר המעלות" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ שיר המעלות בשוב השם, באוסף המוזיקה הישראלית
- ^ הפיוט תהלים קכו: שיר המעלות בשוב ה', באתר הפיוט והתפילה
- ^ מילות השיר "שיר המעלות (לחן עממי-אשכנזי 1)" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ מילות השיר "שיר המעלות (לחן עממי-אשכנזי 2)" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ מילות השיר "" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ מילות השיר "שיר המעלות (לחן לייב גלנץ)" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ מילות השיר "בשוב אדוניי (לחן אידלזון)" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ מילות השיר "בשוב אדוניי (לחן מרגובסקי)" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ מילות השיר "בשוב אדוניי (לחן עלי הלפרין)" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ שני ביצועים למנגינת שיר המעלות כפי שהושרו בקהילות אשכנז (יקים) | סרוגים, סרטון בערוץ "אתר סרוגים", באתר יוטיוב (אורך: 03:42)
- ^ שיר המעלות של קהילת אשכנז (יקים) בניגון מיוחד לפורים | סרוגים, סרטון בערוץ "אתר סרוגים", באתר יוטיוב (אורך: 01:31)
- ^ Shir Ha Ma'alot - Song of Ascents (Ps 126), סרטון בערוץ "Messianic worship from Israel", באתר יוטיוב (אורך: 06:29)
- ^ החזן משה נורדהיים לחנים שונים ל"שיר המעלות", סרטון בערוץ "David Nordheim", באתר יוטיוב (אורך: 17:02)
- ^ שיר המעלות, סרטון בערוץ "Yagel Harush - Topic", באתר יוטיוב (אורך: 06:33)
- ^ שיר המעלות / יזהר שאבי, סרטון בערוץ "kipacoil", באתר יוטיוב (אורך: 03:26)
- ^ שיר המעלות, סרטון בערוץ "Aharon Razel - Topic", באתר יוטיוב (אורך: 03:42)
- ^ המדרגות - היינו שמחים, סרטון בערוץ "Motti Amar", באתר יוטיוב (אורך: 03:19)
- ^ שיר המעלות בשוב... - גור - ר' יעקב תלמוד זצ"ל - ביצוע ר' דוד וערדיגער זצ"ל, סרטון בערוץ "אברהם יוסף זיידה", באתר יוטיוב (אורך: 02:35)
- ^ שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון, סרטון בערוץ "nachmanshatil", באתר יוטיוב (אורך: 03:40)
- ^ שיר המעלות - להקת ארמונ-יה, סרטון בערוץ "להקת ארמונ-יה", באתר יוטיוב (אורך: 03:11)
- ^ אורי אהרן, מעלות השיר, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 2020. מסת"ב 9789650903572
- ^ גדי איידלהייט, באיזו מנגינה אתם שרים את "שיר המעלות" בסעודת שבת?, בעיתון מקור ראשון, 19 במאי 2021
- ^ יום העצמאות בישיבת הר המור תשפ"ג - שיר המעלות במנגינת התקווה, סרטון בערוץ "Uriel Ofir", באתר יוטיוב (אורך: 01:56)
- ^ שיר המעלות במנגינת התקווה בסיום טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 01:02)
- ^ שיר המעלות בשוב ה׳ (התקווה) | תהלים | ניגוני יום העצמאות, סרטון בערוץ "בית פרת - מדרשה ישראלית", באתר יוטיוב (אורך: 02:10)
- ^ 8th Day - Celebrate (Official Music Video), סרטון בערוץ "8thDayBand", באתר יוטיוב (אורך: 03:48)
מזמורי ספר תהילים | ||
---|---|---|
|