לדלג לתוכן

הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב

הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
עופות מים ליד הבריכה במתחם הפתוח בגן
עופות מים ליד הבריכה במתחם הפתוח בגן
סוג גן חיות
מיקום ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
תקופת הפעילות 1953–הווה (כ־71 שנים)
שטח 30 דונם
מייסדים יהושע מרגולין
מספר מינים 220
קואורדינטות 32°06′44″N 34°48′30″E / 32.112194444444°N 34.80825°E / 32.112194444444; 34.80825
zoo.tau.ac.il

מפת אזור אוניברסיטת תל אביב
(ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות)
לחצו כדי להקטין חזרה
מרכז הירידים והקונגרסים בישראלהדרייב איןהמרכז לטכנולוגיה חינוכיתהטלוויזיה החינוכיתהגנים הבוטנייםהגן הזואולוגישייח' מוניסשדרות קק"למחלף קק"לטיילת המדעהבית הירוקהפקולטה להנדסהבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לכלכלהאודיטוריום סמולרשהפקולטה למשפטיםבית הכנסת צימבליסטההפקולטה לניהולהפקולטה למדעים מדויקיםאנו – מוזיאון העם היהודיהספרייה המרכזית ע"ש סוראסקיספריית וינרהפקולטה לרפואהמסוף האוניברסיטהמרכז עלית לספורטהפקולטה לאמנויותהגלריה האוניברסיטאיתכיכר אנטיןבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטההפקולטה למדעי החברההמכון למחקרי ביטחון לאומימכון התקנים הישראליאפקהנווה אביביםרמת אביברחוב חיים לבנוןמסילת הירקוןמסילת החוףנתיבי איילון
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט הכניסה לגן הזואלוגי
תנין היאור בכלוב בגן
טווס משוטט בגן
יד לזכרו של היינריך מנדלסון בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב
זאב בגן
יחמורים פרסים בגן
פנק בגן

הגן למחקר זואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס באוניברסיטת תל אביב, בראש רכס הכורכר הצופה אל נתיבי איילון, הוא מרכז ייחודי של מחקר ושמירת טבע ומשתרע על שטח ירוק של כ-30 דונם. תפס את מקומו של הגן הזואולוגי באבו כביר. הגן הוא מקום משכנם של כ-40 מיני יונקים, כ-100 מיני עופות כ-80 מיני זוחלים וכ-7 מיני דו-חיים, המייצגים את הפאונה המגוונת של ארץ ישראל. חלק מבעלי החיים חופשים לנוע ברחבי הגן ולקיים את התנהגותם הטבעית, הכוללת לחימה, חיזור, וגידול צאצאים.

המורה לטבע יהושע מרגולין ייסד בשנת 1931 את המכון הביולוגי-פדגוגי ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, בתמיכתו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב. מטרת המכון הייתה להכשיר מורים למדעי הטבע, מתוך מחשבה שהכרת הטבע וידיעת הארץ הן הדרכים הטובות ביותר לקשור אנשים לארצם. יהושע מרגולין ניהל את המכון עד יום מותו בשנת 1947. ממשיכו היה פרופסור היינריך מנדלסון. לאחר מלחמת העצמאות הציעה עיריית תל אביב לפרופסור מנדלסון לבחור מיקום חלופי גדול יותר עבור המכון. לאחר בדיקת אפשרויות שונות, עבר המכון לאבו כביר למבנה שנועד במקורו לשמש כבית חולים.

בשנת 1953 הוקם במקום "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע" בראשותו של פרופ' מנדלסון, ובשנת 1956 צורף מכון זה למכון למדעי הרוח, כחלק מגרעין האוניברסיטה העתידית. הגן הזואולוגי היה לחלק מהאוניברסיטה החדשה, ושימש, בין השאר, גם להוראת סטודנטים. ב-1971 החלה הטלוויזיה הלימודית בשידור הסדרה "כאלה אנחנו" שצולמה בגן. בשנת 1981 עבר הגן הזואולוגי למיקומו הנוכחי בקמפוס האוניברסיטה ברמת-אביב. בשנת 1995 הוקדש הגן לא. מאיר סיגלס מקנדה, אחד ממייסדי אגודת ידידי האוניברסיטה בקנדה. בשנת 1988 נחנך בגן הזואולוגי הבניין על שם טרי ולורנס בסנר. פרופ' לורנס בסנר, נשיא אגודת הידידים בקנדה, הוא אחד מהתומכים המרכזיים של הגן הזואולוגי מזה שנים רבות.

מחקר ולימודים בגן הזואולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל אביב מבצעים בגן הזואולוגי את מחקריהם, בהם מחקרים אקולוגיים, התנהגותיים, פיזיולוגיים, אנדוקרינולוגיים, מחקרים אנטמולוגיים שימושיים ועוד, המתפרשים על שטחי מחקר מגוונים. חלק מעבודות המחקר מתבצע באופן מלא בגן הזואולוגי ובמעבדותיו השונות, אחרות מתבצעות בגן ובשדה (אזורי מחקר חיצוניים) או במעבדות המחלקה לזואולוגיה. בגן הזואולוגי מתבצעות גם עבודות מחקר בשיתוף עם חוקרים מחו"ל.

סטודנטים ותלמידים רבים לומדים בגן הזואולוגי, בהם סטודנטים למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב - כחלק מלימודי הזואולוגיה שלהם, סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות, ממכללות ומסמינרים למורים, מדריכים של החברה להגנת הטבע ופקחים של רשות שמורות הטבע.

פרויקטים של שמירת טבע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן הזואולוגי, בשיתוף החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, משמש כמוקד לפעילות בנושא שמירת טבע והשבת בעלי חיים בסכנת הכחדה לסביבתם הטבעית. בגן נערכים מחקרים על דרכי הרבייה של מינים רבים, כאשר המטרה היא לשחרר לטבע, במידת האפשר, את בעלי-החיים שנולדו בגן הזואולוגי. פרופסור מנדלסון, מאבות שמירת הטבע בישראל, הקים בגן הזואולוגי גרעיני רבייה למיני בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה, בעיקר עופות דורסים, כגון: עוזניית הנגב, נשר, עיטם לבן-זנב ומינים שונים של בזים. הפרויקטים של שמירת טבע הם פרויקטים ארוכי טווח מטבעם, מכיוון שמשך החיים של בעלי החיים המעורבים בהם הוא ארוך. אולם כיום, אחרי למעלה מעשרים שנה, נושאים חלק מהפרויקטים פירות: אוכלוסיות חדשות של עיטמים באזור אגם החולה, בזי צוקים באזור חדרה ונשרים ששבו לקנן בכרמל.

חזירי בר בגן
יעל נובי בגן
קבוצת צבאים ארצישראליים בשטח הפתוח בגן
גירית הדבש בגן
עופות מים בשטח הפתוח בגן
נשר מקראי בגן
דררות בגן
דרבן מצוי בגן

מתחמים ובעלי החיים בגן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. גרביל דרומי
  2. גרביל זעיר
  3. גרביל החוף
  4. דגו
  5. מריון חולות
  6. מריון מצוי
  7. נברן השדה
  8. סנאי זהוב
  9. פסמון
  10. קוצן זהוב
  11. קוצן מצוי
  12. יפה זנב
  1. איגואנה ירוקה
  2. פיתון עצים
  3. הלודרמה מרירית
  4. זיקית מובהקת
  5. חומט מנומר
  6. ישימונית מצויה
  7. חומט רפואי
  8. ישימונית רביבים
  9. חרדון מצוי
  10. ישימונית תמנע
  11. חרדון צב הדור
  12. חרדון סיני
  13. חרדון צב מצוי
  14. חומט כחול לשון
  15. ישימונית תמנע
  16. חרדון צב מרוקאי (Uromastyx nigriventris)
  17. לטאה ירוקה
  18. קמטן החורש
  19. שממית החרמון
  20. שממית הבתים
  21. אפעה מגוון
  22. זעמן זיתני
  23. זעמן שחור
  24. חנק משריץ
  25. כרכן התירס
  26. מטבעון מדבר
  27. עכן גדול
  28. כרכן הקרינים
  29. עכן חרטומים
  30. עכן קטן
  31. פתן שחור מצוי
  32. צפע מצוי
  33. רב חנק מצוי
  34. שחור-ראש
  35. שלוון קווים
  36. תלום קשקשים מצוי
  37. צבגון אדום אוזן
  38. בואה קשת
  39. נחושית נחשונית
  40. נחושית עינונית
  41. נחושית חולות
  42. צב יבשה מצוי
  43. מניפנית גלילית
  44. מניפנית מצויה
  45. זעמן אוכפים
  46. נחש מים משובץ
  47. נחש חולות
  48. שנונית חולות
  49. שנונית נחלים
  50. שנונית באר שבע
  51. שנונית מצרית (Acanthodactylus aegyptius)
  52. חומט גמד
  53. צב ביצה מצוי
  1. אילנית מצויה
  2. חפרית מצויה
  3. טריטון הפסים
  4. סלמנדרה מצויה
  5. עגולשון שחור-גחון
  6. צפרדע הנחלים
  7. קרפדה ירוקה

מתחם העטלפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם העטלפים נמצאים עטלפים מהמינים:

מתחם הטורפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם הטורפים נמצאים המינים:

מתחם דורסי יום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם דורסי היום נמצאים המינים:

השטח הפתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח הפתוח נמצא אגם עופות מים ואזור דשא גדול מאוד. בשטח הפתוח חיים המינים:

בכלוב חזיר הבר יש מספר פרטים מתת-המין חזיר בר אנטולי.

מתחם הזאב האפור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הזאב האפור הוא מתחם שני לטורפים בישראל ובניהם:

מתחם העופות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם העופות חיים המינים:

מתחם הפרסתנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם הפרסתנים חיים המינים:

בעלי חיים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]