ארץ נהדרת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון: עודף קישורים [JS]
Dalmozian (שיחה | תרומות)
לא נכון ואף לא נמצא במקור הנתון
שורה 25: שורה 25:
ב-1 בנובמבר נודע סופית כי תהיה עונה שישית לסדרה. העונה, שהייתה מתוכננת להתחיל בסוף חורף 2009, הוקדמה בשל הבחירות והחלה כבר ב- [[23 בדצמבר]] 2008 העונה הסתיימה ב-[[17 בפברואר]] [[2009]], שבוע לאחר הבחירות וזכתה לממוצע עונתי של 33.9%‏‏<ref>‏[http://b.walla.co.il/?w=/3425/1438012 רייטינג יומי: ארץ של העם‏], [[וואלה!]], [[18 בפברואר]] 2009</ref>.
ב-1 בנובמבר נודע סופית כי תהיה עונה שישית לסדרה. העונה, שהייתה מתוכננת להתחיל בסוף חורף 2009, הוקדמה בשל הבחירות והחלה כבר ב- [[23 בדצמבר]] 2008 העונה הסתיימה ב-[[17 בפברואר]] [[2009]], שבוע לאחר הבחירות וזכתה לממוצע עונתי של 33.9%‏‏<ref>‏[http://b.walla.co.il/?w=/3425/1438012 רייטינג יומי: ארץ של העם‏], [[וואלה!]], [[18 בפברואר]] 2009</ref>.


לאור הצלחת התוכנית, בקיץ 2009 מתוכנן לצאת [[סרט קולנוע]]י באורך מלא, אשר יפיק אותו עורכה הראשי של התוכנית, מולי שגב, הכולל את כל שחקניה<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/857826.html קשת תפיק סרט עם כוכבי "ארץ נהדרת"], באתר [[הארץ]]</ref>.
לאור הצלחת התוכנית, מתוכנן לצאת [[סרט קולנוע]]י באורך מלא, אשר יפיק אותו עורכה הראשי של התוכנית, מולי שגב, הכולל את כל שחקניה<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/857826.html קשת תפיק סרט עם כוכבי "ארץ נהדרת"], באתר [[הארץ]]</ref>.


בעונה השישית שודרה התוכנית בשידור חי ולראשונה התארחו בה פוליטיקאים.
בעונה השישית שודרה התוכנית בשידור חי ולראשונה התארחו בה פוליטיקאים.

גרסה מ־23:13, 11 באוקטובר 2009

תבנית:סדרת טלוויזיה

ארץ נהדרת היא תוכנית בידור ישראלית, שמשודרת בערוץ 2 על ידי הזכיינית קשת החל מסוף שנת 2003. התוכנית כוללת התייחסויות סאטיריות והומוריסטיות לאירועי השבוע החולף, בעיקר באמצעות חיקויים, מערכונים, בדיחות וחידודים על כותרות השבוע. התוכנית זכתה מראשיתה למדרוג גבוה ונחשבת אחת התוכניות המצליחות והמשפיעות המשודרות בטלוויזיה הישראלית. יוצר התוכנית הוא מנהל התוכן של קשת, מולי שגב, והיא מבוימת על ידי יונתן גורפינקל. "ארץ נהדרת" עלתה לאוויר לראשונה ב־2 בנובמבר 2003. בעונתה הראשונה, ששודרה בימי שישי, התחבבה התוכנית על רבים. תבניתה הבסיסית, שהסתמכה על צוות של שחקנים וקומיקאים אהודים, ושילוב תכנים בידוריים וסאטיריים בנוסח תוכניות מצליחות קודמות כמו "רק בישראל" ו"העולם הערב", הוכיחה את עצמה פעם נוספת והצפייה בתוכנית הפכה למנהג עבור רבים. תוכנית הבידור הישראלית קיבלה השראה לרוב מתוכנית הבידור האמריקנית "סאטרדיי נייט לייב"[1].

ביולי 2006, בהפסקה בין העונה השלישית לרביעית, עקב מלחמת לבנון השנייה התאחד צוות התוכנית למשדר מיוחד. בעונה הרביעית, אשר החלה ב־1 בדצמבר 2006 ונסתיימה ב־27 באפריל 2007, אסי כהן הפך למשתתף קבוע בתוכנית ויובל סמו הצטרף לתוכנית בתור משתתף משנה קבוע.

העונה החמישית במספר לתוכנית עלתה לשידור ב־6 בינואר 2008. דב נבון, אשר בעונות הראשונות שיחק בעיקר את הפרשן אודי בן דוד-פדרבוש, בתור דמות ראשית, ובעונה הרביעית הופיע בתור דמויות משנה, פרש מהתוכנית ולא הופיע בעונה החמישית. את נבון החליף השחקן והזמר מאור כהן. לקראת עונה זו חיפשו באתר האינטרנט של "קשת" כותבים אנונימיים שיכתבו לתוכנית. כמו כן, גם דרור רפאל (מהצמד שי ודרור) הצטרף לצוות כותבי התוכנית.

ב-1 בנובמבר נודע סופית כי תהיה עונה שישית לסדרה. העונה, שהייתה מתוכננת להתחיל בסוף חורף 2009, הוקדמה בשל הבחירות והחלה כבר ב- 23 בדצמבר 2008 העונה הסתיימה ב-17 בפברואר 2009, שבוע לאחר הבחירות וזכתה לממוצע עונתי של 33.9%‏‏[2].

לאור הצלחת התוכנית, מתוכנן לצאת סרט קולנועי באורך מלא, אשר יפיק אותו עורכה הראשי של התוכנית, מולי שגב, הכולל את כל שחקניה[3].

בעונה השישית שודרה התוכנית בשידור חי ולראשונה התארחו בה פוליטיקאים.

התוכנית זכתה בששה פרסי האקדמיה לטלוויזיה ברציפות, בשנים 2009 - 2004.

מבנה התוכנית

"ארץ נהדרת" בנויה כמהדורת חדשות פיקטיבית, העוסקת בחדשות השבוע בישראל. את המהדורה מנחה אייל קיציס. לעתים מתארחים בתוכנית השחקנים כשהם מתחזים לכתבים אמיתיים, כגון: אהוד יערי, יונית לוי, רון קופמן וחיים יבין. המהדורה מארחת מדי שבוע פוליטיקאים, אנשי ציבור ובדרנים, וכן כמה דמויות בדיוניות, המייצגות סטריאוטיפים שונים בחברה הישראלית. מגיש המהדורה, אייל קיציס, הוא הדמות הרצינית, האחראית והשפויה היחידה בתוכנית, המוצג כמי שאינו נלאה מלקוות לכך שכתביו ואורחיו יענו תשובות ענייניות לשאלותיו. רצינותו משמשת לרוב מצע ו"הרמה להנחתה" לרוב הבדיחות.

מבנה התוכנית, לבד מתוכניות מיוחדות ותוכניות לקט, קבוע:

  • מערכון ראשי - מערכון אשר פותח את התוכנית, ולרוב מתאפיין באלמנטים קיצוניים ופרובוקטיביים.
  • ראיון ראשי - קטע בו מראיין אייל קיציס, בהשתתפות חברי הפאנל, את האורחים השונים באולפן, בדרך כלל בנושאי האקטואליה העיקריים של השבוע.
  • מבזק כותרות - אוסף מבזקי חדשות סאטיריים.
  • ראיון משנה - חלק נוסף בו מראיינים קיציס וחברי הפאנל אורחים ודמויות שונות באולפן המהדורה.
  • מבזקי כותרות נוספים.
  • כתבת שטח - כתבת מהדורה הנוגעת בתופעות נפוצות בחיי החברה והציבור הישראליים.
  • הפקת חוץ - מיני־תוכניות אירוח אשר מופקות ומוגשות על ידי דמויות שונות, מוכרות או פיקטיביות (כמו הפינות "הבלוג של מאי" ותוכנית הבוקר של העובדים הזרים).

פינות בתוכנית

  • "אומלטה" (עונה שנייה) - פרודיה על "הבוקר של אודטה", בין האורחים שהיו: אחמד טיבי (טיבי האמיתי השתתף בתוכנית, לא חיקוי) וזהבה בן.
  • "הבלוג של מאי" (עונה רביעית) - נערה בשם מאי המנהלת עם שני חברותיה בלוג ותוך כדי מופיעים רועי ותמיר ומנסים להתחיל איתן.
  • "גוטי מורצה יזראל" (עונה שלישית) - פינה שאותה מגישים עובדים זרים מרומניה: ינקו (טל פרידמן), מישו (אלי פיניש) ואווצי (דב נבון). העובדים גרים בדירה קטנה ועלובה עם תרנגולת אהובה בשם "קוריצה". השחקנים משתמשים במושגים שלכאורה לקוחים מרומנית, אבל בעצם הם מושגים משובשים בעברית שמתארים משהו מתרבות ישראל, לדוגמה: "אבן שושן" משמעותו מילון, "קינדר" משמעותו ביצה ועוד.
  • "אין גבול לאהבה" (עונה רביעית) - מיני־סדרת טלנובלה אשר נוצרה על ידי עורכי הסדרה על ידי שילוב של סצנות מכ־5 סדרות טלנובלות מצריות אמיתיות, ומדובבת לעברית על ידי משתתפי התוכנית, ללא קשר לטקסט המקורי בערבית. המיני סדרה עצמה היא קומית ויש לה קשר לאירועי השבוע.
  • "ישראל: המיטב" (עונה חמישית) - לכבוד 60 שנה למדינת ישראל, קטעי הומור מדובבים בנושאים הקשורים לארץ ישראל.
  • "השותפים" (עונה חמישית) - פינה המספרת את סיפורם של שלושה צעירים בדירת חדר קטנה בתל אביב. נטע-לי (עלמה זק) - סטודנטית צעירה ושאפתנית, קיפוד (מריאנו אידלמן) - צעיר מובטל ולא יוצלח אשר לא עושה כמעט דבר כדי לשפר את מצבו ודובה (טל פרידמן) - בחור מבוגר יותר ומובטל גם כן המתנחל בדירתם של נטע-לי וקיפוד. בנוסף לדיירים ישנו אפי (אסי כהן) - איש זקן אשר הדירה היא בבעלותו, בכל פרק הוא מבקר בדירתם של השלושה ומוצא סיבות מדוע להעלות את שכר הדירה. סגנון הדיבור הייחודי של משתתפי הקטעים הכניס לשפה העברית כמה מטבעות לשון, כגון: "ש-לום" ו-"טו-אוב". הקטעים צולמו בצורת עריכה חדשנית, הכוללת במקום מספר מצלמות שונות המצלמות את ההתרחשות מזוויות שונות, מצלמה אחת שזזה ממקום למקום, שצילמה את הסט הקטן ביותר שנעשה בו שימוש בישראל, בשטח של מטרים רבועים ספורים.
  • "ארץ שואלת" (עונה שישית) - פינה במסגרתה הקומיקאי דודו ארז יוצא לשוחח עם אנשים ברחוב בנושאים שונים.
  • "כן כן מה ששמעתם" (עונה שישית)- פינה המתארת את האמירות מהחדשות של השבוע עם צנזור.
  • "מסעדת חמודי" (עונה שישית) - מסעדה ערבית בעיר עכו, ששלושת בעליה נושאים את אותו השם (חמודי), מארחת בכל שבוע מישהו אחר, בדר"כ סלבריטאים בתפקידי אורח. השלושה מצליחים תמיד להוציא את אורחיהם מדעתם, עקב קשיי הבנה מצידם וקשיי סבלנות ו/או סובלנות מצד האורחים היהודים. בפינה ישנם מוטיבים חוזרים המלגלגים, אם כי בחיבה, על המלצרים הערבים: חלוקת הוראות מהירה ובלתי אפשרית להבנה, אמירת המילה "אחד" בהקראת המנות, ללא קשר לכמות שהוזמנה (למשל "אחד צ'יפס אחד", "שתיים קבב אחד"), השמטת האות מ' בתחילת משפט הכולל את השאלה "מה" (למשל "אה תרצו? אה תאכלו?), ועוד.

בנוסף, מדי שנה ישנו פרק מיוחד בעונה לכבוד יום העצמאות. בעונה החמישית הראו איך "ארץ נהדרת" הייתה נראית ב-60 שנות מדינה, ובעונה השישית הראו קטעי ריאיונות עם אישים חשובים, והמערכון הראשי היה בבית "האח הגדול" - חברי כנסת ואנשים בולטים בציבור בתוך הבית.

משתתפים ודמויות

דמותה של לובה כקופאית בסופרמרקט, מגולמת בידי טל פרידמן.

צוות התוכנית כולל משתתפים קבועים שהם אמנים מוכרים בעולם הבידור הישראלי, המתוגברים לעתים בהופעות אורח של אמנים אחרים וידוענים. למעט מנחה התוכנית איל קיציס, המופיע באופן קבוע בשמו ובתפקידו כמנחה המהדורה, כל משתתפי התוכנית האחרים מגלמים דמויות רבות ומשתנות. הדמויות המגולמות הן של אישים בפוליטיקה הישראלית, של אנשי ציבור ושל אנשי תקשורת מוכרים, המוצגים בחיקוי הומוריסטי כקריקטורות, לעתים באור מגוחך ונלעג. חלק מהדמויות המגולמות הן דמויות פיקטיביות, המייצגות סטריאוטיפים ותופעות מוכרות בחברה הישראלית.

  • אייל קיציס הינו מנחה התוכנית, ומתאפיין ברצינות יתרה, כמי שמנסה לנהל מהדורת חדשות אמיתית, רצינית ועניינית. קיציס מגיש מבזקים הומוריסטיים המבוססים על ידיעות חדשותיות מאירועי השבוע החולף. קיציס ידוע כמי שמתחיל כל תוכנית ב"ערב טוב ושבת שלום לכם" (כיום "ערב טוב ושבוע טוב לכם", עקב מעבר התוכנית לימי ראשון), ומסיים כל תוכנית במילים "ואל תשכחו, יש לנו ארץ נהדרת". בין השאר, אחראי על קריינות המערכונים החיצוניים.
  • דב נבון (עונה ראשונה, שנייה, שלישית ורביעית), אשר בעונות הראשונות שיחק בעיקר את הפרשן אודי בן דוד-פדרבוש בתור דמות ראשית, ובעונה הרביעית הופיע בתור דמויות משנה, פרש מהתוכנית ולא הופיע בעונה החמישית. נבון שיחק דמויות רבות אבל עסק רק מעט בחיקויים, כמו בחיקוי של רפי איתן ראש מפלגת הגמלאים.

ישנן מס' דמויות שבעונות הראשונות גילם אותן אחד ולאחר מכן גילם אותן אחד אחר, למשל:


בנוסף לכך, היו דמויות משנה שהתחלפו להם במהלך העונות. כמו למשל יורם ארבל, אריק איינשטיין ורוני דניאל.

אישים מפורסמים רבים התארחו בתוכנית, ביניהם אהוד ברק, לימור לבנת, שמעון פרס, אבי קושניר, גידי גוב, גורי אלפי, ליאור שליין, נינט טייב, ג'ייסון אלכסנדר וכו'.

השפעה

"ארץ נהדרת" - תקליטור DVD, הרגעים הגדולים 2007

לתוכנית חשיבות לא מבוטלת בעצם הבחירה להציג או לא להציג בהבלטה דמויות מסוימות. רבים סבורים כי מעמדם של שלי יחימוביץ', עוזי כהן, או ג'ודי ניר מוזס שלום כדמויות בעלות חשיבות גאה במידה רבה בעקבות השימוש התכוף בהן כדמויות בתוכנית. מנגד, הצגת נשיא המדינה משה קצב כאוויל מוחלט גררה מחאות מצד לשכת הנשיא, ושחקן הכדורגל אבי נמני ביקש, כפי שנטען בתקשורת, כי הצגתו בתוכנית תמותן. מרבית האישים שחיקוייהם מוצגים בתוכנית טוענים שהם מקבלים את דמויותיהם הקריקטוריסטיות המוצגות בתוכנית ברוח טובה ובהומור, ואף מוחמאים מהכללתם בתוכנית, אך דווחו גם מקרים של פגיעה ועלבון. דוגמה בולטת היא מוחמד אבו טיר, ממנהיגי החמאס, שהביע את הסתייגותו מן השימוש בדמותו בתוכנית דרך חיקויו על ידי טל פרידמן. דמותו של אבו טיר בתוכנית מנסה ללא הרף לפתות ישראלים להגיע לאזור השטחים במסווה של מארגן מסיבות.

במהלך שנותיה הייתה "ארץ נהדרת" אחראית למספר תרומות לשפה ולסלנג העברי, אף כי אריכות ימיהן של אותן תרומות אינה ידועה עדיין. לרוב הדמויות בתוכנית יש ביטוי או מונח עליו חוזרים מספר פעמים בכל הופעה ולרוב נהפכים ביטויים אלו המזוהים עם אותן דמויות לביטויים שבהם משתמשים הצופים גם בחיי היום־יום. בין השאר זכורים ביטויו של שאול מופז המצ'ואיסט "גבר-גבר", "יוצאת חוצץ" הנחרץ ו"עם כל הכבוד, ויש כבוד" הדעתני של חלי גונזלס, וביטוייה של הקופאית לובה "פ'סדר", "אין עבודה, אין שפה, קשה, קשה", "משלוחה" (במקום "משלוח") ו"פותחת תיק בקשה", ובנוסף גם הביטוי "לסדר את הבחור" של עוזי כהן, שהפך להיות מושג נרדף לסידור עבודה למקורבים. החל מן העונה הראשונה התחבבה ארץ נהדרת על צופיה. לפיכך החלו חברות התחפושות לייצר בפורים 2004 תחפושות של הדמויות המפורסמות של ארץ נהדרת, כמו הדמויות לובה (טל פרידמן) ועוזי כהן (אלי פיניש).

כוכבת התוכנית, אורנה בנאי, סיפרה בתוכנית "עובדה" בפברואר 2009 כי בשל תמיכתה בציפי לבני השתדלה שלא לפגוע בפוליטיקאית אותה חיקתה, וכן כי "אנחנו תוכנית שמאלנית" ‏‏[4].

ביקורת

למרות הצלחתה הרבה וקהל המעריצים הגדול שלה, זכתה התוכנית לביקורת על גישתה הבידורית בעיקרה. לטענת כמה מבקרים, מומרת הסאטירה בתוכנית באסופה של חיקויים מבוצעים היטב, כשהתוכנית נשמרת מביקורת של ממש על דמויות מרכזיות ועל נושאים בוערים בזירה הפוליטית והציבורית[5]. ביקורת מכיוון אחר הוטחה בתוכנית על כך שלמרות התיימרותה לשקף פנים שונות בחברה הישראלית, היא משקפת בעיקר פנים מוכרות בטלוויזיה הישראלית ומרבה לעסוק בשיח־הפנימי של עולם הבידור אליו היא משתייכת. לעתים, נטען, היו דמויות ששימשו פעמים רבות בעיקר משום שאחד המופיעים בתוכנית היטיב לחקותן, ובלי קשר למקומן השולי בציבוריות הישראלית. בנוסף הועלו טענות על כך שהתוכנית מציגה נשים ויחידים מקבוצות מוחלשות בחברה באופן סטריאוטיפי הגובל בגזענות[6]. בעונה הרביעית הועלתה ביקורת על כמות הלקטים הרבה יחסית, עליהם לא תמיד הייתה הודעה מוקדמת ברורה, דבר שגרם לאכזבת הצופים שציפו לתוכנית חדשה.

בתחילת עונתה השלישית של "ארץ נהדרת" מחו עסקנים מנציגי הציבור הציוני־דתי על שידור התוכנית בליל שבת וטענו כי שידור תוכנית המובילה את השיח התרבותי הישראלי ביום שבו אינם יכולים לצפות בה גורם להוצאתם משיח זה. בעקבות פנייה של חבר הכנסת שאול יהלום הוחלט לשדר שידור נוסף של התוכנית בימי רביעי, אך במתכונת מקוצרת של שעה בלבד, כולל פרסומות (והורדת קטעים וכותרות).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פורמט מנצח, באתר nrg
  2. ^ רייטינג יומי: ארץ של העם‏, וואלה!, 18 בפברואר 2009
  3. ^ קשת תפיק סרט עם כוכבי "ארץ נהדרת", באתר הארץ
  4. ^ "אנחנו צריכים להיות האופוזיציה", רוני קובן, עובדה, 8 בפברואר 2009‏
  5. ^ המבקר שמוליק דובדבני כתב: ”כצפוי, במסווה של תוכנית סטירה והומור כאילו-נועז, ממשיכים עורכי וכותבי "ארץ" ללעוג לשוליים החברתיים של ישראל... כבעבר, גם בעונתה החמישית “ארץ נהדרת" צוחקת מלב הקונצנזוס”[1]. המבקר יוסי קליין כתב: ”תוכנית סאטירית מלווה את המציאות והמציאות מספקת די חומרים שאפשר להתייחס אליהם, אבל "ארץ נהדרת" היא תוכנית בידור ולא סאטירה. סאטירה צוחקת על הצופה, תוכנית בידור מצחיקה אותו.” [2]
  6. ^ המבקרת אריאנה מלמד כתבה: ”בעיני היו קטעי "הרומנים" נגועים בגזענות. הנה המלצה לניסוי ביתי קטון: במקום "רומנים", נסו לחשוב שהקטעים הללו היו מוקדשים ל"יהודים". לא מצחיק, נכון? אפילו קצת מקומם, אולי?” [3]


הקודם:
2003 - שי ודרור
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2004 - ארץ נהדרת
הבא:
2005 - כוכב נולד 2
הקודם:
אין (קטגוריה חדשה)
פרס מסך הזהב - תוכנית השנה
2004, 2005 - ארץ נהדרת
הבא:
2007 - טרם נקבע
הקודם:
2003 - כוכב נולד
פרס מסך הזהב - תוכנית בידור
2004, 2005 - ארץ נהדרת
הבא:
2007 - טרם נקבע
הקודם:
2004 - מ.ק 22
פרס האקדמיה לטלוויזיה - הסדרה הקומית הטובה ביותר
2005 - ארץ נהדרת
הבא:
2006 - אמא'לה
הקודם:
2005 - כוכב נולד 2
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית הבידור הטובה ביותר
2006, 2007, 2008, 2009 - ארץ נהדרת
הבא:
2010 - טרם נקבע