סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה

סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה. מסיבה זו, סדר מועד נלמד יותר מסדרים אחרים. לפני כל חג, יש הלומדים את המסכת העוסקת בענייני החג.

בתלמוד נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..." על שישה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר מועד היא "עִתֶּיךָ" מפני שהמילה "עת" משמעותה זמן, מועד.

המסכתות שבסדר

בסדר מועד שתים עשרה מסכתות, ואלו הן:

• מסכת שבת – עוסקת בדיני השבת. 24 פרקים.
• מסכת עירובין – עוסקת בדיני מצוות עירוב, שהם הרחבה של דיני השבת. 10 פרקים.
• מסכת פסחים – עוסקת בדיני חג הפסח. 10 פרקים.
• מסכת שקלים – עוסקת בדיני מחצית השקל, שהיו גובים מדי שנה בחודש אדר. 8 פרקים.
• מסכת יומא – עוסקת בדיני יום הכיפורים והעבודה במקדש באותו יום. 8 פרקים.
• מסכת סוכה – עוסקת בדיני חג הסוכות. 5 פרקים.
• מסכת ביצה (נקרא גם "מסכת יום טוב") – עוסקת בדיני יום טוב הכלליים. 5 פרקים.
• מסכת ראש השנה – עוסקת בענייני ראש השנה, עיבור השנה וקדוש החודש. 4 פרקים.
• מסכת תענית – עוסקת בסדרי תענית. 4 פרקים.
• מסכת מגילה – עוסקת בדיני חג הפורים. 4 פרקים.
• מסכת מועד קטן – עוסקת בדיני חול המועד (ואגב כך גם בדיני אבלות). 3 פרקים.
• מסכת חגיגה – עוסקת בדיני קרבן החגיגה ושאר הקרבנות שיש להקריב בעת העלייה לרגל. 3 פרקים.

על הסיבה לסידור זה כותב הרמב"ם, שרבי יהודה הנשיא שם קודם כל את המועד החשוב ביותר, שהוא גם התדירי ביותר (שבת, כל שבוע), לאחר מכן דיני עירובין שגם כן קושרים לשבת. אחר כך התחיל על פי סדר המועדים הכתוב בתורה – פסח, פרשת שקלים וים הכיפורים. לאחר מכן המשיך על הסדר את שלוש הרגלים ולכן כתב את מסכת סוכה וביצה – שקשורה לחג השבועות, כי אין בה דינים מיוחדים משל עצמה. אחר כך נשאר רק את ראש השנה. ובסוף הסדר, אחרי שנגמרו המועדים, התחיל בדינים מיוחדים של תקנות הנביאים הראשונים (צומות) ונביאים אחרונים (פורים). מסכת מועד-קטן סודרה לאחר מכן משום שיש לה עניין משותף עם פורים – ששניהם אסורים בהספד ובתענית. וסיים במסכת חגיגה שיש בה דינים השייכים בכל המועדים ונכתבה אחרונה משום שזו מצווה שרק גברים חייבים בה.

במהדורות התלמוד הנפוצות, הסדר שונה, ומסכת ראש השנה מקדימה את מסכת יומא.

הסדר מחוץ למשנה

• בתלמוד בבלי – מופיעות כל המסכתות של הסדר חוץ ממסכת שקלים שאותה נהגו ונוהגים לצרף לסדר הלימוד ולכרכי הגמרא מהתלמוד הירושלמי.
• בתלמוד ירושלמי – מופיעות כל המסכתות של הסדר.
• הספר המקביל לסדר מועד במשנה תורה לרמב"ם הוא ספר זמנים.
• בשולחן ערוך– רוב דיני סדר מועד הנוגעים לזמן הזה נמצאים בחלק אורח חיים.

מיקום סדר מועד

סדר מועד ממוקם אחרי סדר זרעים. הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מסביר שמכיוון שגם בתורה נכתב כך "ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה והשביעית תשמטנה ונטשתה... ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות... שלש רגלים תחוג לי בשנה..." (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוקים י'–י"ח), כלומר ענייני זרעים (שמיטה) ולאחר מכן ענייני מועדים, גם במשנה זה מסודר כך.

על השם 'מועד'

כפי המופיע בדברי חז"ל, שמה של המסכת הוא 'מועד', ולא 'מועדים', בשונה משאר שמות הסדרים, שנקראו בלשון רבים (זרעים, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות). בספרות המוקדמת לא ניתנה לכך סיבה כל שהיא, מאוחר יותר הובאו מספר אפשרויות בדרך השערה או רמז:

• ללמד שיש לדרוש כל מועד דבר בעיתו, ולא לכלול שני מועדים כאחד.
• מחמת שהמילה 'מועד' היא בגימטריה 120, שזה מספר האפשרויות להצגת שם אלהים בהפיכת סדר האותיות שבו (על פי הנוסחה !5).
• השם 'מועד', אין פירושו 'חג', אלא: זמן.
• בשם 'מועדים' משתמע שבכלל זה רק הימים טובים. מה שאין כן בשם 'מועד', הכולל גם את שבת, שקילת מחצית השקל, תענית ועוד.
• השם 'מועד', פירושו: ועידה, ולכך אינו לשון יחיד.
• על פי דברי החיד"א בשם ספר 'מעשה רוקח', הכותב כי הטעם שמסכת תמיד נקראה בלשון יחיד ולא 'תמידין' בלשון רבים, הוא לרמז על התקופה שלעתיד לבוא, שבה לא יקריבו בבית המקדש את קורבן התמיד אלא פעם אחת ביום (ולא שתיים) – בבוקר, וכך גם אפשר לבאר את טעם קריאת השם 'מועד', כיון "שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם", א"כ לעתיד לבוא מתוך כל המסכתות שבסדר מועד, רק מסכת מגילה יהיה תקף. וכן על משקל זה, על פי מה שמסופר על צדיקים קדמונים שביקשו שכאשר שבעה עשר בתמוז ותשעה באב ייהפכו לימים טובים והימים שביניהם יהיו לחול המועד, יהיה זה באופן שתשעה באב יהיה היום טוב הראשון, ואחריו יהיה חול המועד עד לשבעה עשר בתמוז בשנה שלאחריו. ובאופן זה יהיו כל המועדים מועד אחד.
• משום שמרמז על יום הכיפורים, שעל פי הנאמר בספרות המוקדמת, הוא כולל את כל המועדים (ויש שביארו על פי זה את טעם שנקרא בתורה 'שבת שבתון').
• על פי מה שכתבו בספרים קדמונים כי בחג הפסח כלולים כל המועדים, שכולם הם זכר ליציאת מצרים ואם כן הריהם כלולים בפסח, שבו הייתה יציאת מצרים (וכמו שאומרים בפיוט 'ואמרתם זבח פסח': 'בראש כל מועדות נִשֵּׂאתָ פסח').
• בשם 'מועדים' משתמע שהכוונה רק למועדים המוזכרים בתורה, ואילו 'מועד' משמע אף מועדים, תעניות וכיוצא בזה שנתקנו מדרבנן.
• לפי שהמזלזל באחת מכל המועדים, הריהו כמזלזל בכולם.
• על פי מה שכתב בתיקוני הזוהר כי ששת סדרי המשנה הם כנגד שש ספירות, וא"כ סדר מועד הוא כנגד הספירה גבורה שהיא מורה על צמצום.
• בדרך רמז, על פי מאמר חז"ל: "וידבר משה את מועדי ה', הכתוב קבע מועד (אחד) לכולן", שנקטו בזה מטבע לשון 'מועד אחד לכולן'.
• שכל המועדות נכללו בלשון 'מועד' – יחיד, כנאמר בפסוק: "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם" (ולא נאמר "במועדיהם").
• על דרך החידוד, על פי הכלל בדקדוק, כי עד מספר 10 משתמשים בהטיית רבים, ומ-11 והלאה אפשר גם בלשון יחיד. ולכן מכיוון שרק בסדר מועד יש יותר מעשר מסכתות – נקרא 'מועד'.
• משום שבמילה "עִתֶּיךָ" שבפסוק הרומז על ששת סדרי המשנה משתמע לשון יחיד.

קישורים חיצוניים

• סדר מועד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)