לדלג לתוכן

פרשת ויקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקרא
פסוקים ויקרא, א', א' - ה', כ"ו
מספר פסוקים 111
מספר תיבות 1673
תוכן דיני העולה, דיני המנחה, דיני החטאת, דיני קורבן עולה ויורד, דיני האשם
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (11)  לא תעשה (5)
דיני קרבן עולה, דיני קרבן מנחה, המלחת הקרבנות, קרבן חטאת בית דין, קרבן חטאת, העדת עדות, קרבן עולה ויורד, הקרבת אשם ותשלום חומש במעילה בהקדש, הקרבת אשם תלוי במצב של ספק חטא, הקרבת אשם ודאי, השבת גזל הקרבת שאור או דבש, הקרבת קורבן ללא מלח, הפרדת הראש מהגוף בחטאת העוף, נתינת שמן זית במנחת חוטא, נתינת לבונה במנחת חוטא
הפטרה
אשכנזים וספרדים ישעיהו, מ"ג, כ"א - מ"ד, כ"ג
תימנים ואיטלקים ישעיהו, מ"ג, כ"א - מ"ד, ו'
"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה', מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם." ויקרא, א', א'ב'
המחשה של מזבח העולה, שעליו הקריבו את כל הקורבנות מלבד הקטורת, העומד מול אוהל מועד, וביניהם הכיור

פרשת וַיִּקְרָא היא פרשת השבוע הראשונה בספר ויקרא. היא מתחילה בראשית הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ה', פסוק כ"ו, לפי חלוקת הפרקים.

בחלק מהשנים קוראים את פרשת ויקרא בשבת הסמוכה לפורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"ארבע פרשיות" - פרשת זכור. יש שנים שבהן קוראים אותה בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן, ואז קוראים בה את הפרשה הרביעית - פרשת החודש.

הפרשה נפתחת בקריאה של ה' אל משה מאוהל מועד, ובדיבור אליו מהאוהל. בפרשה מתוארים דיני הקורבנות שמקריבים במשכן ובבית המקדש, ובהם קרבנות העולה, שלמים, חטאת, מנחה, ואשם.

יש נוהגים שכשילד מגיע לגיל שבו הוא יכול להתחיל ללמוד תורה, מתחילים את לימוד המקרא בפרשת ויקרא, שהיא פרשת הקרבנות, על פי מאמר חז"ל: ”יבואו טהורים (ילדים) ויעסקו בטהורים (קרבנות)”[1].

תוכן הפרשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה עוסקת כולה בדיני הקורבנות שמקריבים במשכן ובבית המקדש. מתוך הפרשיות שעוסקות בקורבנות מסוימים, נלמדים גם דינים כלליים לכל עבודת הקורבנות. בזה אחר זה מפורטים:

דיני העולה: קורבן שנשרף כולו על המזבח, ואינו נאכל. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשות משנה:

  • קורבן עולה מן הבקר
  • קורבן עולה מן הצאן
  • קורבן עולה מן העוף (עולת העוף)

דיני המנחה: קורבן הבא מן הצומח. פרשה זו מחולקת לחמש פרשיות משנה:

דיני השלמים: קורבן הנאכל לכהנים ולמקריב. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשיות משנה:

דיני החטאת: קורבן שבא לכפר על חטא. פרשה זו מחולקת לחמש פרשיות משנה:

דיני קורבן עולה ויורד: קורבן אותו מביא הנשבע לשקר שבועת העדות, והעובר על טומאת מקדש וקודשיו ועל שבועת ביטוי. קורבן זה מיוחד בכך שסוג הקורבן משתנה בהתאם למצבו הכלכלי של האדם. פרשה זו מחולקת לשתי פרשיות משנה:

  • קורבן עולה ויורד הבא מן הכבשים או העזים והבא מן העופות,
  • קורבן עולה ויורד הבא - מנחה. קורבן זה מכונה במקרא 'אשם'.

דיני קורבן אשם: קורבן שבא על חטאים מסוימים. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשיות משנה:

  • אשם מעילות
  • אשם תלוי
  • אשם גזלות

תאריכי הקריאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת ויקרא יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים:

ברוב השנים הפשוטות, מפטירים בספר ישעיהו, מפרק מ"ג, פסוק כ"א עד פרק מ"ד, פסוק כ"גאיטלקים והתימנים מסיימים בפסוק ו', ובנוסח רומניא סיימו בפסוק י"ג), שם נוזף ישעיהו בעם על שלא הקריבו את הקורבנות:

עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ. וְלֹא-אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי-יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. לֹא-הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. לֹא-קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲו‍ֹנֹתֶיךָ. אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר. הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק. אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי....

בשנים פשוטות מסוג הכז (18% מהשנים) קוראים את פרשת ויקרא בשבת ראש חודש ניסן, ואז קוראים איתה את פרשת החודש ומפטירים בהפטרה של פרשת החודש. בשנים מעוברות מסוג השג ויקרא נקראת עם הפטרתה הרגילה. בשאר השנים המעוברות (30% מכלל השנים), ויקרא נקראת בשבת זכור ומפטירים בה את הפטרת פרשת זכור.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ויקרא רבה, ז, ג