טולכרם
|
||||||||||||||||||||
טולכרם (בערבית: طولكرم) היא עיר פלסטינית במערב השומרון, 16 ק"מ מזרחית לנתניה.
העיר מונה 54,000 תושבים (2004), ברובם ערבים מוסלמים, ומיעוטם ערבים נוצרים. בהסכמי אוסלו הוגדרה העיר כ-"שטח A", בו השליטה האזרחית והביטחונית נתונה בידי הרשות הפלסטינית. העיר משמשת כבירת נפת טולכרם.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
העיר ידועה עוד מתקופת התלמוד. מקור שמה הוא ככל הנראה מארמית: תל (או טור) כרמא, המזכיר את ריבוי הכרמים באזור השומרון, כלשון הפסוק בספר ישעיהו: "עוד תטעי כרמים בהרי שומרון, נטעו נוטעים וחיללו". בערבית פירוש השם הוא "הכרם הארוך". לפי מקורות שומרוניים, הייתה בעיר עד ימי הביניים קהילה שומרונית גדולה. בשמה הנוכחי העיר ידועה מהמאה ה-18. היישוב זכה לתנופה והפך למרכז שיווק תוצרת חקלאית ליישובי השרון והשומרון, וגם עבר תהליך עיור, לאחר שהוקמה בו תחנת רכבת בקו לוד-חיפה בראשית ימי המנדט. ב-1948 נכבשה העיר על ידי ירדן. אוכלוסייתה גדלה אז עקב הקמת שני מחנות פליטים אז, אחד בצמידות לעיר ובסמוך לשכונת דנאבה, והשני בשם נור א-שמס, השוכן ממזרח לעיר, דרומית לכביש המחבר בין טולכרם לשכם (כביש 57). בין השנים 1967 ל-1994 הייתה העיר תחת שלטון צבאי ישראלי. ב-1994, במסגרת הסכמי אוסלו, הועברה העיר לשליטת הרשות הפלסטינית, אך במהלך אינתיפאדת אל אקצה חזר צה"ל לפעול בעיר במסגרת מבצע חומת מגן ואף כבש אותה, על שני מחנות הפליטים שבה. כיום נתון השלטון האזרחי בעיר בידי הפלסטינים. מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית מורשים לפעול בה ובכפרים סביבה בכפוף לתיאום ולאישור צה"ל. כבכל הערים ביהודה ושומרון, גם בטולכרם מקיים צה"ל עצמו סיורים שגרתיים ופעילות מבצעית שיעדיה פח"עיים ופליליים כאחד.
[עריכה] אתרים בעיר
בעיר שוכן מכון כדורי, שהוקם בתרומתו של איש העסקים היהודי יליד עיראק סֵיר אליס (אליהו) כדורי שמת במושבה הבריטית בהונג קונג בשנת 1922, וקרוי עד היום על שמו. בתחילה שימש המכון כבית ספר חקלאי, אולם כיום הוא משמש ללימוד מקצועות שונים. מכון כדורי הוכרז לאחרונה כאוניברסיטה, אך למעשה מתקיים כשלוחה של אוניברסיטת א-נג'אח שמרכזה בשכם.
ממערב לעיר, כ-200 מטר ממזרח למחלף ניצני עוז, ליד תחנת הרכבת הטורקית הישנה, נמצא בית קברות צבאי בריטי קטן, מתקופת מלחמת העולם הראשונה, בו קבורים כ-90 חללים.
[עריכה] כלכלה
טולכרם נחשבה בתקופות שקטות מבחינה ביטחונית למרכז קניות פופולרי לתושבי השרון, והתפרסמה בטקסטיל שיוצר בה (עדיין קיים בה מפעל שתופר חגורים ואפודי קרב לשוק הישראלי[דרוש מקור]). אולם בעקבות האינתיפאדה הראשונה ואינתיפאדת אל-אקצה, חדלו ישראלים להיכנס לעיר, עקב פעילותם של ארגוני הטרור, בנוסף לצו אלוף האוסר על ישראלים להיכנס לשטח A ובכלל זה לטולכרם. עקב כך ועקב הקמת גדר ההפרדה ב-2003, חלה האטה כלכלית בעיר והפיתוח בה הואט מאוד.
בסמוך לעיר ובצמידות לגדר ההפרדה שוכן אזור תעשייה ניצני שלום שבו עובדים כ-600 פועלים פלסטינים במפעלים ישראליים.
[עריכה] האיניתפאדה השנייה וגדר ההפרדה
בשל קרבתה הרבה לאזור השרון, שימשה העיר מרכז מעבר לגורמי טרור שונים, אשר הוציאו דרכה פיגועים רבים וקטלניים לעורף מדינת ישראל באיניתיפאדה השנייה. יצוין בראשם הפיגוע במלון פארק בנתניה בליל הסדר 2002, פיגוע שהיה גורם מרכזי ליציאה למבצע "חומת מגן". במהלך המבצע נכבשה העיר, על שני מחנות הפליטים שלה, בידי כוחות מילואים, מהלך שהיווה מכה אנושה לתשתית הטרור בה. כיום מפרידה גדר ההפרדה בין העיר טולכרם לאזור השרון, כאשר קטע הגדר הגובל בעיר עצמה הנו חומה.
הקמת גדר ההפרדה יצרה מספר בעיות בעיר, כגון ניתוק קשרי מסחר, קשרי משפחה והגברת האבטלה עקב בידודה מטייבה הסמוכה לה, ומהאוכלוסייה הערבית במשולש, שאוכלוסיית טולכרם הייתה קשורה אליה בקשרי משפחה, מסחר ותרבות.
מדרום לעיר וממזרחה ישנם מחסומי קבע של צה"ל המפקחים על התנועה בינה לבין הערים שכם וקלקיליה, וממערב, בסמוך לכפר אירתאח, הוקם מסוף להעברת סחורות מישראל ואליה, ומסוף למעבר פועלים לעבודה בישראל, כמו גם חולים פלסטיניים הנזקקים לטיפול רפואי בארץ, ומשפחות של אסירים פלסטיניים הסרות לבקר את קרוביהן הכלואים בישראל. בסמוך לעיר שוכנים היישובים ניצני עוז ובת חפר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בית הספר החקלאי בטול-כרם, באתר ynet
