כיסוי ראש לנשים (הלכה)
כיסוי ראש לנשים הוא מנהג נפוץ ביהדות האורתודוכסית, המחייב נשים נשואות בכיסוי שיער ראשן. בתקופות מסוימות בעבר, כיסוי ראש היה נהוג גם אצל נשים רווקות, וניתן למצוא קבוצות מעטות הנוהגות כך עד ימינו.
לכיסוי הראש מקובל להשתמש במטפחת ראש, כובע או פאה נכרית. ישנם סוגים שונים ומגוונים של מטפחות: בנדנות, צעיפים, ברטים, כובעי רשת, ומשולשים בצבעים שונים.
נטייה להחמיר בדין זה של כיסוי ראש, ככלל נטייה להחמיר בדיני צניעות, היא מאפיין של הציבור החרדי ושל הציבור החרדי לאומי.
תוכן עניינים |
[עריכה] כיסוי ראש במשנה ובגמרא
הגמרא במסכת כתובות [1] מביאה מדרש הלכה על הפסוק "ופרע את ראש האשה" (במדבר ה, 18) שנאמר לגבי סוטה, שלומד מציווי מיוחד לפרוע את ראש האישה הסוטה לפני השקייתה, שיש חובת כיסוי הראש לאשה מהתורה. אולם לא הוגדרו מה המשמעות או הגודל של כיסוי זה, ועל פי הגמרא די בכיסוי מינימלי ('אפילו קלתה שפיר דמי') כדי לצאת ידי חובת ציווי התורה.
באותו מקום מונה הגמרא בין הנשים שאיבדו את הזכות לתשלום הכתובה בעת גירושיהן את הנשים ההולכות ברשות הרבים ללא כיסוי ראש, ובכך עוברות על 'דת משה', כמו גם את הנשים ההולכות בכיסוי ראש בלתי מספק ובכך עוברות על 'דת יהודית', כלומר חורגות ממנהג הצניעות היהודית המקובל, מנהג צניעות שעל פניו אין מקורו בחיוב מהתורה, אלא לפי המקובל בין בנות ישראל.
במסכת ברכות (ברכות כד א) דנה הגמרא באיסור אמירת דברים שבקדושה, כגון קריאת שמע, כנגד מראות פיזיים שונים שעלולים לגרום להרהור עבירה או בזמן שמיעת קול אשה. בין השאר מוזכר שם בקצרה 'שער באישה ערווה'. דין זה הינו אף כלפי בעל האישה. רש"י במקום (ד"ה 'לאשתו ולק"ש') מפרש ששיעור גילוי שער האישה שכנגדו אין לומר דברים שבקדושה הוא טפח.
[עריכה] דינים ומנהגים
ישנם דעות ומנהגים שונים בין הקהילות היהודיות הדתיות השונות בעניין רמת כיסוי הנדרשת של שיער האישה על ידי כיסוי הראש, וגודל השיער שניתן להשאיר מחוץ לכיסוי הראש. יש מנהג שעל פיו מותר לגלות שתי אצבעות מהשיער, ויש המחמירות ומכסות את כל השיער ללא השארת אף שערה גלויה. ישנו מיעוט קטן, בעיקר בקרב קבוצות חרדיות קיצוניות, שמגלחות כליל את שיער ראשן לאחר נישואיהם, כחומרה יתירה.
על פי שורת הדין, גם נשים שהיו נשואות בעבר חייבות בכיסוי ראש. אולם מפאת הצורך של גרושות ואלמנות צעירות להתחתן מחדש, יש רבנים שהתירו לנשים אלו ללכת ללא כיסוי ראש, וכך אכן נוהגות רוב הגרושות והאלמנות בציבור הדתי לאומי[2].
באופן עקרוני אסור לגבר ללמוד תורה, לקרוא קריאת שמע או לומר שאר דברים שבקדושה כנגד שיער גלוי של אשה, כמו נגד מראות לא צנועים. אולם במשך השנים, באזורים שונים, היו נשים שלא נהגו לכסות ראשן, ובהתאם לכך היו פוסקים שקבעו שאין איסור לקרוא קריאת שמע כנגד שיער של אישה [3] [4]. הייתה אף דעת מיעוט שכיום אין חובה לאשה לכסות את ראשה כלל [5].
[עריכה] פאה נכרית
שימוש בפאה נכרית ככיסוי ראש מעורר מחלוקת הלכתית. ישנן דעות הסוברות כי פאה נוכחית שווה לכיסוי ראש רגיל, בעוד דעות אחרות רואות בפאה פתרון מעולה העדיף על כיסויי ראש אחרים, ודעות אחרות רואות בפאה דבר שאינו יכול לשמש כלל ככיסוי ראש.
[עריכה] הדעה המתירה
לפי הדעה המתירה, הפאה היא פתרון הלכתי טוב לכיסוי ראש האישה, ומותר לנשים לחבוש פאה. כשיטה זו סוברים הרמ"א[6], המשנה ברורה[7], הרב משה פיינשטיין[8], הרבי מליובאוויטש[9] (שאף העדיף את הפאה הנכרית על המטפחת), ועוד רבנים ספרדיים, כמו הרב בן ציון אבא שאול, הרב שלום משאש, רבה של יהדות מרוקו[10] והרב יוסף קאפח [11].
לדעה זו נמצאו סימוכין בדברי המשנה במסכת שבת: "יוצאה אשה בכבול ובפאה נכרית לחצר" (אך לא לרשות הרבים (שבת), עקב גזירה כללית על הוצאת תכשיטי נשים לרשות הרבים). השלטי הגיבורים דייק מכאן כי דוקא בשבת אסורה האשה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים, אך ביום חול היתה מותרת.
מדברי ראשונים רבים עולה כי הפאה הנוכרית המוזכרת במשנה לא שימשה רק ככיסוי אלא גם כתכשיט, ועל כן אין מניעה לשיטה זו שהפאה תהיה הדורה ויפה[12][13].
[עריכה] הדעה האוסרת
הדעה המנוגדת טוענת שהפאה אינה יכולה לשמש ככיסוי ראש שכן היא דומה למדי לשיער הטבעי, סיבה הפוסלת את הפאה מלשמש ככיסוי ראש על פי דעה זו. בשיטה זו מחזיק הרב עובדיה יוסף, ואחרים.
על הראיה שהובאה ממסכת שבת הם משיבים, כי הפאה הנכרית עליה מדברת המשנה היא פאה כזו שהיה ניכר בבירור שלא מדובר בשער טבעי, בניגוד לפאה נוכרית מודרנית שנראית כמו שיער טבעי. להסבר זה נמצאו סימוכין בדברי התוספות[14].
[עריכה] דעת ביניים
דעת ביניים מחלקת בין פאה נכרית במראה סולידי (תסרוקת מוקפדת וקצרה) המותרת, לבין פאה נוכרית במראה "מודרני" (תסרוקת פרועה וארוכה), האסורה בשימוש. בדעה זו מחזיקים הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יוסף שלום אלישיב. נימוקיהם הם בעיקר משום שאשה אסורה למשוך תשומת לב יתרה, והיות שפאה במראה פרוע, או בנפח בולט, עלולה למשוך תשומת לב יתרה, יש לאוסרה בדומה לאיסור לבישת "בגד אדום".
[עריכה] המנהג כיום
למעשה, ברוב הציבור החרדי ליטאי וחסידויות חרדיות שמקורן מפולין ובלארוס (כגון חסידות גור, חסידות חב"ד) נוהגות הנשים ללכת עם פאה נכרית. בחסידויות החרדיות שמוצאן מהונגריה (כגון חסידות בעלז, חסידות סאטמר) ורומניה, נוהגות הנשים לחבוש על הפאה כובע. בקהילות העדה החרדית, ישנו רוב מוחלט של נשים שחובשות מטפחות לכיסוי ראשן. כך נוהגות גם הנשים בציבור החרדי לאומי.
בציבור הדתי לאומי האשכנזי חבישת הפאה הנכרית נפוצה בין נשים מבוגרות, ונדירה בקרב נשים צעירות. ככל הנראה אין למאפיין זה קשר למחלוקת ההלכתית, אלא לשיקולי אופנה. בציבור הספרדי המצב הוא הפוך: רוב הנשים הצעירות חובשות לכיסוי הראש פאה נכרית, ובקרב הנשים המבוגרות נפוץ השימוש במטפחות וכובעים.
על רקע המחלוקת קיימים גורמים הפועלים למען הפסקת השימוש בפאה נכרית, כך בכמה ערוצי קודש מקדישים חלק ניכר מהשידורים על מנת לעודד נשים לעבור מפאה נכרית לכיסוי ראש אחר[15], וכן מופצים פשקווילים רבים באזורים חרדיים המתריעים על האיסור שיש, לדעתם של אותם גורמים, בחבישת פאות.
אירוע מפורסם שנקשר בעניין הפאות הנוכריות אירע בשנת ה'תשס"ד (2004), אז נפוצה ידיעה בקרב הציבור החרדי ששיער הפאות הנכריות מגיע בחלקו מהודו, שם מתן השיער הוא חלק מטקסי עבודה זרה, דבר שמביא לאיסור השימוש ("איסור הנאה") באותן פאות שמקורם מהודו. בתקופה זו הורו רבים על איסור חבישת אותן פאות שנחשדו שמוצאן מהודו, ובקרב הציבור התפשטה תופעה של שריפת פאות, עקב כך ש"עבודה זרה טעונה שריפה". כתוצאה מכך קיים כיום פיקוח על שיווק הפאות על מנת לוודא שמקורן לא בשיער עבודה זרה[16].
[עריכה] כיסוי ראש לרווקות
בעבר, במיוחד אצל יהדות צפון אפריקה, המזרח התיכון ותימן נהגו הרווקות לשים כיסוי ראש, אך כיום אין כמעט הנוהגים כך.
ישנה מחלוקת בין הפוסקים לגבי כיסוי ראש לרווקות בעת תפילה ולימוד תורה. רוב הפוסקים האשכנזיים מצאו סיבות שלא לדרוש מרווקות כיסוי ראש, אולם יש מהפוסקים הספרדיים אשר דורשים מבנות לכסות את ראשן בעת תפילה, אמירת ברכות ולימוד תורה. עם זאת, למעשה, ברוב מוחלט של בתי הספר הדתיים לבנות, הבנות אינן מכסות את ראשן בזמן התפילה ולימוד תורה, למעט מספר מצומצם של בתי ספר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כיסוי ראש האישה באנציקלופדיה היהודית באתר דעת
- שו"ת בעניין כיסוי ראש מאת צוות ישיבת הר עציון, באתר כיפה
- הרב אילן כהן, דין כיסוי ראש לנשים, ביטאון מעליות, אתר דעת
- אילן פוקס, עיון במשנתם של פוסקים בני עדות המזרח לכיסוי ראש - קריאה מחודשת, באתר קולך
- הערך כיסוי ראש לנשים, באתר ויקישיבה
- פולמוס כיסוי ראש, מאת הדר גלרון ואמילי עמרוסי, באתר NRG
- כיסוי ראש לאשה בפאה נכרית, באדיבות מחבר הספר הגיוני הפרשה הרב אריה דוד וסרמן, באתר שטייגן
- הוויכוח על הפאה הנכרית, באתר כיכר השבת
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בבלי, כתובות עב ע"א; ספרי, במדבר פרשה יא
- ^ שיער וכיסוי ראש בקרב נשים במגזר הדתי לאומי
- ^ Eliezer Brodt, Two Editions of R. Chaim Berlin's Responsa: An Egregious Example of Censorship, Tradition sefarim Blog
- ^ ערוך השולחן, אורח חיים, ע"ה, ז'
- ^ * הרב יוסף משאש, כיסוי ראש לאישה - חובה הלכתית?
- ^ שו"ע או"ח סימן ע"ה סעיף ב'
- ^ שם ס"ק ט"ו
- ^ אגרות משה אבן העזר חלק ב', יב
- ^ ראו פאה נכרית באתר חב"דפדיה
- ^ תשובותיו של הגאון רבי שלום משאש בענין פאה נכרית [1]
- ^ ראו תשובתו של הגאון רבי יוסף קאפחבאתר היידפארק
- ^ דברי הרמב"ם מופיעים בתשובתו של הרב אליהו לבנון ויספיש באתר היברובוקס
- ^ ראו גם תשובתו של הרב יוסף קאפחבאתר היידפארק
- ^ ראו ציטוט וצילום הספרים באתר "פרידמן" ספרי קודש
- ^ שיער וכיסוי ראש של נשים במגזר החרדי
- ^ דעת אנציקלופדיה יהודית, "נפלה עטרת ראשנו" - כתבה מפורטת באתר ערוץ7
| חיי אישות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סדר הנישואין היהודי |
שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות |
 |
| איסורים והלכות |
איסור עריות • שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • צניעות • כיסוי ראש לנשים • טהרת המשפחה • לא תנאף • פרישה סמוך לווסת • יחסי אישות • מצוות עונה |
|
| נשים האסורות לבעליהן |
נידה • רואה כתם • יולדת • רואה דם בתולים |
|
| סדר טהרת אישה לבעלה |
הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • מקווה • חציצה |
|
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
