חסידות באבוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:16, 15 בפברואר 2018

תבנית:חסידות חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּוֹב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. החסידות נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי הרב שלמה הלברשטאם.

כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם (בית מדרשו ברח' 48), הנושאת את השם "באבוב", והשנייה בראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הנושאת את השם "באבוב 45" (על שם מיקומו של בית המדרש המרכזי של החצר, ברח' 45). שתי החצרות יחד מונות כ-3,000 בתי אב.

תולדות החסידות

האדמו"ר הראשון של חסידות באבוב היה רבי שלמה הלברשטאם, נכדו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בגיל 8 התייתם מאביו וגדל אצל סבו, רבי אליעזר מדז'יקוב. בגיל 14 נישא, ולאחר 4 שנים החל לכהן ברבנות בביקובסק ובעיירות אחרות. בשנת תרנ"ב (1892) החל לכהן ברבנות בעיירה באבוב ופתח בה חצר חסידית וישיבה.

לאחר פטירת רבי שלמה, בשנת תרס"ה (1905), החל לכהן בנו, רבי בן ציון הלברשטאם. הוא עמד בראשות הישיבה שפתח אביו. בסוף חיי אביו החל לכהן ברבנות בבאבוב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. לאחר מלחמת העולם הראשונה פתח מחדש את ישיבת באבוב, בשם "ישיבת עץ חיים", ועד למלחמת השנייה נפתחו 60 סניפים של הישיבה בגליציה ובפולין^[1]. הוא פעל לקרב את בני הנוער שהחלו להתרחק מהדת ובעקבות כך התרחבה החסידות והפכה לחסידות הגדולה ביותר בגליציה המערבית. הוא פיתח את נושא הנגינה בחסידות, בשונה מהמקובל בחסידות צאנז, והלחין ניגונים רבים. הוא המשיך בדרך הקנאית של חצרות גליציה, התנגד לציונות ולא הצטרף לאגודת ישראל. רבי בן ציון נרצח בשואה.

החסידות בארצות הברית

בנו של רבי בן ציון, רבי שלמה הלברשטאם, ניצל מהשואה והקים את החסידות מחדש בארצות הברית. הוא פתח בית כנסת בקראון הייטס ובהמשך עבר לבורו פארק. הוא קירב את שרידי חסידי באבוב, כולל אלו שהפכו למודרניים. בעקבות זאת חסידות באבוב הפכה למודרנית יותר וחלק גדול מהחסידים גילחו את זקנם ולבשו חליפות קצרות. בעזרת בנו וחתניו הוא פתח מוסדות חינוך לבנים ולבנות. גם רבי שלמה הדגיש את הנגינה בחסידות והלחין ניגונים. הוא התרחק מנושאים פוליטיים או שנויים במחלוקת. הוא הקפיד על הופעה חיצונית מסודרת ונאה בקרב חסידיו.

לאחר פטירתו בשנת תש"ס מונה בנו, רבי נפתלי צבי הלברשטאם, שניצל אף הוא מהשואה. הוא כיהן 4 וחצי שנים באדמו"רות, כשבחלקן הגדול הוא היה חלוש. לרבי נפתלי צבי היו רק 2 בנות.

לאחר פטירת רבי נפתלי צבי נחלקה החסידות. מרבית החסידים פנו לאחיו מאב, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם, אשר כיהן כ"רב הצעיר" בעת כהונתו של אחיו. חלק אחר פנה לחתנו הצעיר, רבי מרדכי דוד אונגר, צאצא לאדמו"רי צאנז, אשר כיהן עד אז כראש הישיבה. לצידו מכהן החתן הראשון, הרב יהושע רובין, כאב"ד הקהילה^[2]. בחצרו של רבי בן ציון כ-2000 בתי אב בעולם, ובחצרו של רבי מרדכי דוד כאלף^[^{דרוש מקור]}.

2 החצרות טענו לבכורה והן הסכימו לבוררות בבית דין שכלל את הרב יצחק דב ברגר ממנצ'סטר (מצד הרב אונגר), הרב זלמן גראוז (מצד הרב הלברשטאם) וכן הרב אברהם ברוך רוזנברג ממונסי, הרב יצחק זלטנרייך אב"ד טשאקאווא והרב יחיאל באב"ד אב"ד טארטיקוב. בסוף שנת תשס"ז ערכו הדיינים משאל בקרב 1680 החסידים שגילם בין 20 ל-60, ביחס לזהות האדמו"ר ועמדתם לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני^[3]. תוצאות המשאל נעו בין 65% ל-70% לטובת רבי בן ציון. לאחר שבע שנים הוכרע שהבעלות על השם "באבוב", כמו שאר שמות המוסדות הוותיקים של באבוב, תינתן לחסידות בראשות הרב בן ציון, ומאידך חצר זו תשלם לחצר של הרב אונגר כשישה מיליון דולר כפיצוי. עוד נפסק כי החסידות בראשות הרב אונגר צריכה להוסיף שם לוואי לשמה^[4]. לאחר התלבטות קיבלה חצרו של הרב אונגר את הבוררות ואימצה את השם "באבוב 45", על שם הרחוב בבורו פארק שבו בית הכנסת המרכזי של החסידות^[5].

מאפייני ומנהגי החסידות

חסידות באבוב היא החצר היחידה שמרבית חסידיה גליציאנים^[^{דרוש מקור]}. החסידים מנסים לשמר את האופי הגליציאני. אדמו"רי החסידות עמדו בראשות כולל גליציה, והחסידות מדגישה את חשיבותו.

מנהגים

לחסידות באבוב מנהגים וטקסים ייחודיים. אחד מהם הוא "טלית לייגן" ('הנחת טלית') בערב שבת לפני תפילת מנחה. בטקס זה האדמו"ר מתעטף בטלית לקראת התפילה, חובש שטריימל לחתנים בשבת אופרוף, וטועם דגים ממאכלי השבת. לחסידות נעימת תפילה ייחודית. החסידים מקפידים על הגייה גליצאנית: הטעמת האות ה"א בלי להבליע אותה ורי"ש בלתי מתגלגלת (ללא שימוש בקצה הלשון).

לחסידות בראשות רבי בן ציון סידור תפילה בשם "צלותא דשלמה" ולחסידות בראשות רבי מרדכי דוד סידור בשם "תפילת רב".

הופעה חיצונית

בחסידות מקפידים על הופעה חיצונית נאה ומסודרת. בחסידות יש הנהגה, שמקורה ברבי חיים מצאנז, לא לגדל את פאות הראש ארוכות יותר מאורך הפנים.

החסידות בגליציה הייתה קנאית, וכשאר החצרות בגליציה המערבית גם שמרנית בלבוש. החסידים לבשו מכנסיים קצרים וגרביים ארוכים, שחורים בימות החול ולבנים בשבתות. לאחר המלחמה, מרבית החסידים היו מודרניים יחסית לחצרות אחרות, וחלקם לא לבשו כלל לבוש חסידי. במהלך השנים חזרה החסידות ללבוש החסידי, ובסוף ימיו של רבי שלמה חזרה לבישת הגרביים הלבנים וצעיף לבן בשבת ולבישת ה"רעזשוואלקע" (מעיל עליון מבד מבריק) בליל שבת. תחת האדמו"רים הנוכחיים החלו חלק גדול מהבחורים ללבוש מכנסיים קצרים וגרביים שחורים בשבתות.

האדמו"רים נוהגים ללבוש סטרָאקֶעס בעקיטשע. הם לובשים רעזשוואלקע גם בימות השבוע.

שלוחות ומוסדות באבוב בעולם

לחסידות קהילות בויליאמסבורג, במונסי, בלייקווד, בטורונטו, במונטריאול, באנטוורפן, בלונדון, בירושלים, בבני ברק, באשדוד, בביתר עילית ובאלעד. לחצרו של רבי מרדכי דוד יש בית כנסת גם במנצ'סטר.

בישראל הקים רבי שלמה את קריית חסידי באבוב שבבת ים, בה ישיבת באבוב המרכזית. בראשות הקהילה שם עומד חתנו הרב יעקב ישראל מייזליש. הקהילה משתייכת לחצרו של רבי בן ציון.

מוסדות החסידות כוללים ישיבה גדולה "מתיבתא עץ חיים" בניו יורק וישיבות "עץ חיים" ו"קדושת ציון" בישראל. האחרונה מיועדת בעיקר לתלמידים מחו"ל. כמו כן יש לה ישיבה קטנה "כרם שלמה לצעירים" בבורו פארק, "עטרת שלמה" במונסי ו"חכמת שלמה" בבני ברק; וכן תיכון לבנות "בנות ציון". כאמור מוסדות אלה עברו לחצרו של רבי בן ציון, והרב מרדכי דוד פתח מוסדות חדשים, בהם הישיבה הקטנה "דרכי יושר" בירושלים.

לחסידות מספר מחנות קיץ: "מחנה שלווה", "מחנה גילה", "מחנה כרם שלמה" ומחנה מתיבתא בפוקנוס. המחנות עברו לחצרו של רבי בן ציון, ורבי מרדכי דוד פתח את "מחנה נעלה".

לחצרו של רבי מרדכי דוד יש מערכת בשם "בית צדיקים" שהוקמה בתשס"א (2001) ועוסקת בהוצאה לאור של ספרי אדמו"רי חסידות באבוב וכן קובץ תורני בשם עץ חיים.

ניגוני באבוב

כאמור, אדמו"רי באבוב הדגישו את נושא הנגינה. רבי בן ציון הלחין למעלה ממאה ניגונים. בתקופתו היו בחסידות מלחינים נוספים בהם עזריאל מנדלבוים, בנו החזן ר' יוסף מנדלבוים, יחזקאל רוטנברג, ראובן פרץ קויפמן, הירש לייב בקון, אהרן מילר (אביו של בן ציון) וחיים דוד בלום. בחסידות שרו גם ניגונים של מלחינים וחזנים אחרים, כמו ר' מאניש חזן ור' זיידל רובנר. החסידות שילבה גם ניגונים מחסידות דז'יקוב וניגונים אחרים מחצרות פולין וגליציה.

לאחר המלחמה הלחין רבי שלמה ניגונים חדשים. בהמשך התבלט בחצר המלחין משה גולדמן, שלחניו נפוצו גם מחוץ לחסידות.

בחסידות נהוג שבטישים לכבוד שמחת בית השואבה מנגנים החסידים בכינורות.

בין הניגונים המפורסמים של החסידות: ניגון מצווה טאנץ שמקורו בצאנז, ותגלה ותראה (רבי שלמה השני), יה ריבון (רבי בן ציון), מה אשיב (רבי בן ציון), ניגון חופה (עזריאל מנדלבוים), ברוך אל עליון (קויפמן), ברוך אל עליון (גולדמן), איזהו מקומן (גראמען, יוסל מנדלבוים).

המלחין משה גולדמן הוציא מדי שנה דיסק ב"מחנה שלוה" של החסידות. החסידות הוציאה מספר תקליטים בהם "שירי ציון" - 6 תקליטים ובהם ניגוניו של רבי בן ציון, "עת רקוד" (7 תקליטים), תקליט בשם "אה רביש" ועוד. החזן דוד ורדיגר הוציא תקליט של ניגוני באבוב. אברהם פריד הוציא תקליט של ניגוני בית אביו, שהשתייך לחסידות באבוב. משפחות מילר וקסלר הוציאו תקליט של ניגוני אביהם. בנוסף ישנו אוסף של כמה מאות ניגונים, המושרים על ידי זקני חסידים ששרו ניגונים שזכרו מצעירותם וכן תקליטים של ניגונים שהושרו בטיש.

חצרות נוספות מבית באבוב

פאקשיווניץ

רבי יחזקאל דוד הלברשטאם, בנו של רבי בן ציון, שרד אף הוא את השואה, וכיהן כאב"ד פאקשיווניץ בבורו פארק. כיום מכהנים בניו:

רבי יחיאל במונסי, חתן הרב אהרן טייטלבוים אבד"ק צ'נשקביץ' (טשענשקאוויטץ)
רבי חיים בפלטבוש, חתן הרב יצחק אייזיק ליבס
רבי בן ציון אברהם בפלטבוש, חתן רבי שרגא פייבל מקשאנוב
רבי שלמה מלייקווד, חתן הרב ישראל שוחט

הורניסטייפול

חתנו של רבי בן ציון, רבי יעקב ישראל טברסקי, כיהן כאדמו"ר מהורניסטייפול במילווקי. כיום מכהנים בנו ונכדיו. בחסידות זו ישנן השפעות מחסידות באבוב, כמו נושא הנגינה.

בית חיים יהושע

נכדו של רבי בן ציון, רבי יעקב יוסף, שרד את השואה. הוא הקים בית כנסת על שמו של אביו שנרצח בשואה, "בית חיים יהושע". בשנים האחרונות נפתחה ישיבה לחסידות. בנו הוא רבי חיים יהושע הלברשטאם, אב"ד סאטמר מונסי.

אחיו, רבי ברוך דוד הלברשטאם, מכהן כאב"ד סארוואש, בהמשך לחמיו.

ספרי החסידות

מלבד ספרי אדמו"רי השושלת, הוציאו חצרות באבוב ספרים ופרסומים נוספים. חסידות באבוב 45 הוציאה בין היתר את ספר באבוב - המתאר את תולדות היהודים במקום.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חסידות באבוב בוויקישיתוף

י. מ. נימאן, בחצר הרבי מבובוב, דבר, 5 באוגוסט 1935; הנ"ל, חלק שני, דבר, 5 באוגוסט 1935
חסידות באבוב בקובץ "המאור".
דיסק ניגונים של חסידות באבוב להאזנה, באתר האוניברסיטה האטלנטית של פלורידה

הערות שוליים

^ ספר "נר המערבי", תולדות רשת ישיבות באבוב בגליציה, הוצאת ישיבת באבוב נ"י, שנות השמונים
^ כנהוג בחצרות גליציה, האדמו"ר כיהן גם כרב העיירה (אב"ד), וכונה בתואר "רב" ולא בתואר "רבי". גם לאחר המלחמה המשיך נוהג זה בחצרות גליציה, ובחסידות באבוב 45 חולקו התארים בין שני החתנים.
^ מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?, הארץ, 23 בספטמבר 2007
^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, פסק דין חד משמעי: באבוב יש רק אחת, באתר בחדרי חרדים, 22 באוגוסט 2014
^ חיים יעקב עלבויגן, האדמו”ר מבאבוב-45: לקחנו את ‘סימן ההיכר’, אך הפס”ד תלוי באם יהיה שלום, כ"ו במרחשוון תשע"ה, באתר JDN

[1] ספר "נר המערבי", תולדות רשת ישיבות באבוב בגליציה, הוצאת ישיבת באבוב נ"י, שנות השמונים

[2] כנהוג בחצרות גליציה, האדמו"ר כיהן גם כרב העיירה (אב"ד), וכונה בתואר "רב" ולא בתואר "רבי". גם לאחר המלחמה המשיך נוהג זה בחצרות גליציה, ובחסידות באבוב 45 חולקו התארים בין שני החתנים.

[3] מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?, הארץ, 23 בספטמבר 2007

[4] משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, פסק דין חד משמעי: באבוב יש רק אחת, באתר בחדרי חרדים, 22 באוגוסט 2014

[5] חיים יעקב עלבויגן, האדמו”ר מבאבוב-45: לקחנו את ‘סימן ההיכר’, אך הפס”ד תלוי באם יהיה שלום, כ"ו במרחשוון תשע"ה, באתר JDN

[6] בן אחיינו של חותנו רבי משה

[7] חתן רבי יוסף מדעעש

[8] חתן הרב משה צבי וקסמן

[9] בנו של רבי מרדכי דוד מסאסרגן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 האדמו"ר הראשון של חסידות באבוב היה רבי '''[[שלמה הלברשטאם (הראשון)|שלמה הלברשטאם]]''', נכדו של רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. בגיל 8 התייתם מאביו וגדל אצל סבו, רבי [[אליעזר הורוביץ|אליעזר מדז'יקוב]]. בגיל 14 נישא, ולאחר 4 שנים החל לכהן ברבנות בביקובסק ובעיירות אחרות. בשנת [[תרנ"ב]] ([[1892]]) החל לכהן ברבנות בעיירה באבוב ופתח בה חצר חסידית וישיבה.
-לאחר פטירת רבי שלמה, בשנת [[תרס"ה]] ([[1905]]), החל לכהן בנו, רבי '''[[בן ציון הלברשטאם]]'''. הוא עמד בראשות הישיבה שפתח אביו. בסוף חיי אביו החל לכהן ברבנות בבאבוב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. לאחר מלחמת העולם הראשונה פתח מחדש את ישיבת באבוב, בשם "ישיבת עץ חיים", ועד למלחמת השנייה נפתחו 60 סניפים של הישיבה בגליציה ובפולין{{מקור}}. הוא פעל לקרב את בני הנוער שהחלו להתרחק מהדת ובעקבות כך התרחבה החסידות והפכה לחסידות הגדולה ביותר בגליציה המערבית. הוא פיתח את נושא הנגינה בחסידות, בשונה מהמקובל בחסידות צאנז, והלחין ניגונים רבים. הוא המשיך בדרך הקנאית של חצרות גליציה, התנגד לציונות ולא הצטרף ל[[אגודת ישראל]]. רבי בן ציון נרצח בשואה.
+לאחר פטירת רבי שלמה, בשנת [[תרס"ה]] ([[1905]]), החל לכהן בנו, רבי '''[[בן ציון הלברשטאם]]'''. הוא עמד בראשות הישיבה שפתח אביו. בסוף חיי אביו החל לכהן ברבנות בבאבוב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. לאחר מלחמת העולם הראשונה פתח מחדש את ישיבת באבוב, בשם "ישיבת עץ חיים", ועד למלחמת השנייה נפתחו 60 סניפים של הישיבה בגליציה ובפולין{{הערה|ספר "נר המערבי", תולדות רשת ישיבות באבוב בגליציה, הוצאת ישיבת באבוב נ"י, שנות השמונים}}. הוא פעל לקרב את בני הנוער שהחלו להתרחק מהדת ובעקבות כך התרחבה החסידות והפכה לחסידות הגדולה ביותר בגליציה המערבית. הוא פיתח את נושא הנגינה בחסידות, בשונה מהמקובל בחסידות צאנז, והלחין ניגונים רבים. הוא המשיך בדרך הקנאית של חצרות גליציה, התנגד לציונות ולא הצטרף ל[[אגודת ישראל]]. רבי בן ציון נרצח בשואה.
 ==החסידות בארצות הברית==

חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות	הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי	בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה	בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
חסידויות מערב גליציה	ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
חסידויות פולין	אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה	בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
חסידויות הונגריה	בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
חסידויות ארץ ישראל	רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
חסידויות ארצות הברית	בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה