מות משה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה מתבונן על הארץ מפסגת הר נבו

מות משה מתואר בספר דברים, פרק ל"ד ומהווה למעשה את האירוע האחרון לפני כניסתם של בני ישראל לארץ כנען. טרם פטירתו נתן משה לשבטים את ברכתו.

על פי חלק מחז"ל משה נולד ונפטר ביום ז' באדר[1]. כיוון שמקום קבורתו לא נודע בבירור, נקבע יום מותו כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.

איסור הכניסה לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה (1978-1977), מיכאל סגן-כהן, אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים

משה נפטר בגיל מאה ועשרים שנה, על סף הכניסה לארץ. טרם מותו, עמד משה על הר נבו, והאל הציג בפניו את הארץ המובטחת והבהיר שמשה לא יוכל לדרוך על אדמתה:

וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן. וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְהוָה.

מקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת-קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה

בתורה לא נפרט בבירור מי קבר את משה וישנם ב' דעות על כך בחז"ל, א': אלוהים קבר אותו (כביכול). ב': שמשה קבר את עצמו (כביכול). ככתוב, מקום קבורתו לא נודע מעולם בדיוק, ועל כך נתנו חז"ל סיבות שונות בתלמוד ובמדרש.

למרות זאת מסורת מוסלמית עלומה מציינת את מקום קבורתו סמוך לעיר יריחו במקום המכונה נבי מוסא - מקום זה נקבע על ידי המצביא צלאח א-דין.

מקום קבורתו על פי חז"ל ותורת הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר הקבלי 'ספר התמונה' המיוחס לתנאים רבי נחוניה בן הקנה ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, נכתב:

וה' זוגות נקברו במערה

כלומר, שבמערת המכפלה נקברו "חמשה זוגות" - 10 איש, ובפירוש הספר, המיוחס למקובל קדמון מתקופת הראשונים נכתב:

ג' נגלות וב' נסתרות, הגלוים הם: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. והנסתרות הם: אדם וחוה, משה וציפורה

ומבאר, שמשה הועבר ונקבר שם על ידי מלאכי השרת.[2]

עובדה זו במשך הדורות עוררה קושיות רבות וסחפה רבים ליישב זאת. בקונטרס 'ולא ידע איש' שהתפרסם בשנת 2014 על ידי הרב חד"ש תועד מחקר מקיף על נושא זה ובו מסכם ומצרף את דעותיהם של חז"ל, ראשונים,[3] ואחרונים[4] שמשה קבר את עצמו (על פי רש"י) או הקב"ה (לדעת רבי ישמעאל, רש"י שם) בעבר הירדן[5] ולאחר מכן בא דרך מחילה שעברה מקברו שבעבר הירדן למערת המכפלה שבחברון[6] או על ידי מלאכים,[7] ושם נקבר[8] על ידי המלאכים[9] או הקב"ה[10] וקבורתו נפרדת מקברי האבות והאמהות[11], אלא במערת אדם וחווה[12] יחד עם אשתו ציפורה.[13] ונקראו שני זוגות אלו (אדם, חווה, משה וציפורה) בפי ספר התמונה "ב' נסתרות", כלומר, שהם נסתרות מענינו ומבחינה וודאית אין ידוע מקום קבורתם ובפרט לא של משה.[14]

גדולתו של משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסוקים האחרונים של התורה מסכמים את פעילותו של משה והתורה מקפידה לציין כי משה היה הנביא הגדול מכולם, בשל הנסים שביצע ובעיקר בשל העובדה שראה את האל פנים מול פנים:

וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה, פָּנִים אֶל-פָּנִים. לְכָל-הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם--לְפַרְעֹה וּלְכָל-עֲבָדָיו, וּלְכָל-אַרְצוֹ. וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל"

בני ישראל התאבלו על מותו של המנהיג הנערץ במשך 30 ימים. את מקומו של משה תפס יהושע בן נון ובכך הסתיים פרק המסע לארץ המובטחת ומתחיל פרק כיבוש הארץ מידי העמים היושבים בה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ח, עמוד א', מסכת סוטה, דף י"ב, עמוד ב'. ובילקוט שמעוני יהושע רמז טו, יש דעה שנפטר בז' באדר א', ויש דעה שנפטר בז' בשבט
  2. ^ ספר התמונה, מהדורת קארעץ תמונה ג' אות ר' דף ס'
  3. ^ מפרש קדמון לספר התמונה, רבי אלעזר מוורמייזא ורבי דוד הנגיד
  4. ^ ילקוט ראובני - לרבי ראובן האשקי, מגלה צפונות, חומת אנך - להחיד"א, אגרות קודש - להרבי מליובאוויטש, בית יעקב על הש"ס - להאדמו"ר מקאמרנא ושו"ת ים הגדול - להרב טולידנו
  5. ^ על פי מדרש רבה איכה פתיחתא, כ"ד
  6. ^ על פי סיפרי דברים פיסקא שנז, ד"ה וימת. מדרש תנאים דברים ל"ד, ה'. ואגרות קודש, שם
  7. ^ ספר התמונה, שם
  8. ^ פירוש רבי אלעזר מוורמיזא - הרוקח
  9. ^ ספר התמונה, מהדורת קארעץ תמונה ג' אות ר' דף ס'
  10. ^ פירוש רבי דוד הנגיד על התורה בראשית פ"ד
  11. ^ המחבר הסיק זאת על פי ספר התמונה ומדברי הגמרא במסכת בבא בתרא דף נ"ח עמוד א'
  12. ^ מסקנת המחבר על פי מסכת בבא בתרא, שם
  13. ^ ספר התמונה, שם
  14. ^ בתלמוד ובמדרש מובא שאף משה אינו יודע את מקום קבורתו