ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה לא התקבלה/3

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצבר 2019 - מפברואר 2020


למור מדגסקרי שותה קוקה קולה
  • חברת קוקה קולה היא הצרכן הגדול ביותר בעולם של תמצית הווניל הטבעית. כאשר הוצג לצרכנים טעם חדש של קולה בשנת 1985, קרסה כלכלת מדגסקר (המבוססת על יצוא וניל), והתאוששה רק לאחר שהקולה החדשה נכשלה. הסיבה היא שבקולה החדשה השתמשו בוונילין, תחליף סינתטי זול יותר, כך שיצוא הווניל ממדגסקר ירד לפחות ממחצית. ב-2002 הציגה קוקה-קולה את המותג קוקה קולה וניל, שהיא קולה עם ריכוז גבוה יותר של תמצית וניל.

    מקור: הערך וניל. ואם רוצים יש אפילו תמונה מתאימה, שצילמתי בעצמי במדגסקר: הנה. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 21:49, 10 בפברואר 2008 (IST)
וואוו. אז קוקה קולה קורסת היא לוקחת את מדגסקר איתה. גם התמונה חמודה טילים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:42, 10 בפברואר 2008 (IST)
ובלי קשר, היא גם הצרכנית הגדולה בעולם של ליים (ידע אישי). דניאל צבישיחה 22:44, ד' באדר א' ה'תשס"ח (10.02.08)
אולי כדאי לכתוב את כלכלת מדגסקר? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:56, 10 בפברואר 2008 (IST)
כדאי, לא מעכב. הוספתי את התמונה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:58, 10 בפברואר 2008 (IST)
מי לוקח את כלכלת מדגסקר? זה די לב הידעת? חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • ו' באדר א' ה'תשס"ח • 08:53, 12 בפברואר 2008 (IST)
בכלל אני חושב שחסרים כאן קצת קישורים. אני מניח שבטח יש מושג כלכלי לנושא, אבל בטח אדע אותו רק בשנה ב' או משהו כזה. אולי כדאי לשאול אחד מהכלכלנים שלנו האם יש שם לתלותיות הזו, ויותר חשוב - האם יש ערך. בכל מקרה, הנה ההצעה שלי: זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:09, 13 בפברואר 2008 (IST)
חברת קוקה קולה היא הצרכן הגדול ביותר בעולם של תמצית הווניל הטבעית, והוא מרכיב חשוב במשקה הפופולרי. כאשר הוצג לצרכנים טעם חדש של קולה בשנת 1985, קרסה כלכלתה של מדינת האי מדגסקר, לאחר שתעשיית הווניל, עליה נשענת המדינה, ירדה בכמחצית. המדינה התאוששה רק לאחר שהטעם החדש, אשר כלל ונילין - תחליף סינתטי זול, נכשל. החברה חזרה למתכון המקורי. במותג מאוחר יותר שהחברה הוציאה הייתה כבר ברכה לתשובי מדגסקר, שכן ב"קוקה קולה וניל" ריכוז תמצית הווניל דווקא עלה.
הבעיה העיקרית עם ההידעת הזה הוא שלא הצלחתי למצוא שום מקור למידע, מלבד כאלה שמצטטים את ויקיפדיה, או כל מיני בלוגים שאי-אפשר להסתמך עליהם כעל מקור אמין. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 23:03, 16 בפברואר 2008 (IST)
מה עם המקור שויקיאנגלית מתבססת עליו? (ד"א, ראה שיחת ויקיפדיה:הידעת?/דיונים#הנובלים של משפחת קירי) סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:16, 17 בפברואר 2008 (IST)
כן, ראיתי את זה - זה אתר מסחרי של סוכנות נסיעות המתמחה במדגסקר. אני לא חושב שהם מקור מספיק רציני. זו יכולה להיות בקלות גם אגדה אורבנית. אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 18:21, 17 בפברואר 2008 (IST)
אם יהיו סימוכין הוא יוכל לחזור. חגי אדלרתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ג באדר א' ה'תשס"ח • 15:02, 19 בפברואר 2008 (IST)
  • אחד קצר לשם שינוי...

גם לו הייתה ימת הכנרת, שנפחה ארבעה קילומטר מעוקב, יבשה לחלוטין, היה נהר האמזונס ממלא אותה עד תומה בחמש שעות. חגי אדלרתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ג באדר א' ה'תשס"ח • 23:08, 18 בפברואר 2008 (IST)

לא יודע, זה כמו לומר "האמזונס ממלא ארבעה קילומטרים מעוקבים לחמש שעות". אפשר פשוט להוסיף את העובדה הזו לקט שכבר יש לנו על האמזונס. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:54, 18 בפברואר 2008 (IST)
ומי בדיוק יודע כמה זה 4 קמ"ק בלי המחשה? חגי אדלרתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ג באדר א' ה'תשס"ח • 00:06, 19 בפברואר 2008 (IST)
חמוד. אתה בטוח שהכינרת היא רק 4 קמ"ק? לא שזה משנה הרבה. איתןשיחה 00:10, 19 בפברואר 2008 (IST)
אני עדיין טוען שאפשר פשוט לציין את זה בקטע שכבר יש לנו על האמזונס. (ולהוסיף בסוגריים המחשה עם בכינרת) סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:11, 19 בפברואר 2008 (IST)
חוזר בי מהשאלה. איתןשיחה 00:13, 19 בפברואר 2008 (IST)

לאחר בדיקה אני רואה שזה בכלל כבר מוזכר בתבנית:הידעת? 14 באפריל - סדרה 2: "די כדי למלא את הכנרת בכמה שעות לו הייתה ריקה" סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:15, 19 בפברואר 2008 (IST)

קטע נחמד אבל חופף עם קטע אחר (גם אנחנו זכרנו :-)). כדאי להרחיב באספקטים אחרים של הכנרת. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 06:55, 19 בפברואר 2008 (IST)
אם רוצים קטע מענין על הכינרת זה נראה לי במקום, אבל יש איזו עובדה מעניינת על הכינרת שאתם מכירים? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 12:37, 19 בפברואר 2008 (IST)
שולב בקיים. חגי אדלרתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ג באדר א' ה'תשס"ח • 15:07, 19 בפברואר 2008 (IST)
אני לעומת זאת זוכר שקראתי פעם שאילו היו מטביעים את כל אזרחי ישראל בכינרת, המפלס היה עולה בקושי במטר אחד (והעולם היה זוכה סופסוף לקצת שקט). מישהו יכול לאשר, או לפחות לנסות ולעשות חשבון? אביעד המקורישיחהבואו להתפעל 11:06, 20 בפברואר 2008 (IST)
קשה לי להאמין שהנפח של כל אזרחי ישראל ביחד זה 1,650,000 מטרים מעוקבים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 11:39, 20 בפברואר 2008 (IST)
איך חישבת? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו באדר א' ה'תשס"ח • 23:22, 20 בפברואר 2008 (IST)
גשר לונדון כיום (בצילום דרומי-מערבי)

בשל העומס הרב במעבר על גשר לונדון קבע ראש עיריית לונדון בשנת 1722 כי כל התנועה הנכנסת ללונדון תעבור בצידו המערבי (השמאלי) של הגשר, ואילו התנועה היוצאת מלונדון דרומה תעבור בצידו המזרחי (הימני) של הגשר. מסיבה זו מתנהלת כל התנועה בכבישי בריטניה בצידו השמאלי של הכביש מאז ועד היום.

נשמע טוב, מה הסימוכין? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:20, 16 בינואר 2008 (IST)
מצאתי את זה וגם את זה (חפשו את המילה "1722"). דניאל צבישיחה ט' בשבט ה'תשס"ח (16.01.08) 20:47
אם זה נכון, אז הקטע מרתק, אבל צריך לחפש עוד סימוכין. בערך האנגלי על גשר לונדון (en:London Bridge) יש תבנית מקור על הטענה שזו הסיבה לחוקי התנועה בבריטניה. מלמד כץשיחה 02:45, 19 בינואר 2008 (IST)
זה שגוי, ראו en:Traffic directionality. מה שכן, נאמר שההתיחסות הראשונה בחוק לכיוון הנסיעה היתה בגשר לונדון. דב ט. 10:48, 19 בינואר 2008 (IST)
אם זו ההתייחסות הראשונה בחוק, זה לא מה שבעצם קבע את כיוון הנסיעה? אפשר להחליף את המשפט "מסיבה זו מתנהלת כל התנועה ..." ב"מאז מתנהלת כל התנועה... " סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:20, 23 בינואר 2008 (IST)
כי גם קודם נסעו משמאל כמעט תמיד. הנסיעה מימין היתה חידוש של סוף המאה ה-18. דב ט. 21:58, 23 בינואר 2008 (IST)
וואלה?! הנה עובדה שמצריכה קטע. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:22, 24 בינואר 2008 (IST)
אפשר גם להזכיר את יום ה-H שהזכרתי לעיל. ‏עמיחי 16:23, 24 בינואר 2008 (IST)
מישהו? חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 19:56, 24 בינואר 2008 (IST)
כדאי קודם כל לכתוב את כיוון תנועה איתןשיחה 21:13, 24 בינואר 2008 (IST)
זה באמת ערך מאד קצר באנגלית. en:Traffic directionality. ממש קצרמר! ‏עמיחי 21:24, 24 בינואר 2008 (IST)
עמיחי, רוצה לכתוב אותו? איתןשיחה 21:38, 24 בינואר 2008 (IST)
לא כרגע. אם כי יתכן שיש לו פוטנציאל לערך מומלץ. יש לערוך מחקר כיצד זכינו שלא להיות מושפעים מהמנדט הבריטי ואנו עדיין נוהגים בצד הנכון של הכביש! ‏עמיחי 21:43, 24 בינואר 2008 (IST)
גירסא משופרת:
כיתוב תמונה

כמו פורנוגרפיה, גם כיווני תנועה הם עניין של גאוגרפיה. מסתבר, כי בעוד מרבית אוכלוסיית העולם נוהגת בצידו הימני של הכביש, בלא מעט מדינות עדיין נוהגים בצד שמאל. מסתבר, כי מרבית המדינות הללו הן חברות בחבר העמים הבריטי, ובבריטניה, כולם יודעים, מתנהלת כל התנועה בכבישים בצידו השמאלי של הכביש. המקור למנהג זה הוא גשר לונדון. בשל העומס הרב במעבר על גשר לונדון קבע ראש עיריית לונדון בשנת 1722 כי כל התנועה הנכנסת ללונדון תעבור בצידו המערבי (השמאלי) של הגשר, ואילו התנועה היוצאת מלונדון דרומה תעבור בצידו המזרחי (הימני) של הגשר.

אני חשבתי יותר בכיוון של קטע על העובדה שבתחילה כולם נהגו בצד שמאל. מה גם שכבר כתבו למעלה שהתקרית הזו אינה המקור לכיוון הנסיעה, אלא רק האזכור הראשון בחוק. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:22, 26 בינואר 2008 (IST)
אתה בטוח שחייבים לפתוח את הקטע בהתייחסות לפורנוגרפיה? ‏עמיחי 19:14, 26 בינואר 2008 (IST)
ברור שלא, זה פשוט התאים למשפט.

העובדות הן שבצרפת דווקא התנהלה התנועה בצד ימין. לגבי העת העתיקה - ברומא יש ממצאים על צד שמאל, אבל זה לא אומר לגבי מקומות אחרים. איתןשיחה 21:32, 26 בינואר 2008 (IST)

בעקבות ההערה של דב לא מובן אם גשר לונדון הוא המקור לנוהג הזה. אנו מבינים שהיה מקובל לנוע בצד שמאל גם קודם. התחושה היא שתפקידו המכריע של גשר לונדון בקביעת כיוון התנועה הוא אגדה אורבנית. מלמד כץשיחה 22:04, 26 בינואר 2008 (IST)
עדיף בלי הפורנוגרפיה, וגם בלי הביטויים "מסתבר" ו"כולם יודעים" שנותנים לקטע גוון קצת לא אנציקלופדי. כדאי גם לאזכר את יום ה-H כפי שעמיחי הציע. דניאל ב. 22:23, 26 בינואר 2008 (IST)
לדניאל, זה הידעת? ואפשר להיות פחות פורמליים. איתןשיחה 23:25, 26 בינואר 2008 (IST)
מבחינתי אפשר לדלג על גשר לונדון.

העובדות שלא ניתנות לוויכוח:

  • רוב מוחלט בחבר העמים הבריטי נוסע בשמאל הדרך.
  • בריטניה היא חלוצת המחנה.

עובדות שכנראה נכונות:

  • ברומא העתיקה נסעו בצד שמאל.
  • ברכיבה על סוסים הצד המועדף הוא צד שמאל.

עדיין אפשר לכתוב קטע מעניין איתןשיחה 22:18, 26 בינואר 2008 (IST)

בהחלט, אם הקטע יעסוק בהיסטוריה של כיוון התנועה, יחד עם איזה פאנץ' (למשל יום ה-H) זה יכול להיות קטע נהדר. מלמד כץשיחה 22:19, 26 בינואר 2008 (IST)
אפשר גם להוסיף התייחסות לכיוון הנסיעה ברכבת (כאן בישראל זה בצד שמאל). ‏עמיחי 22:27, 26 בינואר 2008 (IST)
עמיחי, אתה יכול להוסיף עריכה בכיוון תנועה? איתןשיחה 22:31, 26 בינואר 2008 (IST)
עשיתי ויש ראשוני על מה שיש. ‏עמיחי 22:59, 26 בינואר 2008 (IST)
אפשר רק לברר מה הקשר בין פורנוגרפיה לגאוגרפיה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:03, 26 בינואר 2008 (IST)
פורנוגרפיה זה עניין של גאוגרפיה, וזה הקשר היחיד שידוע לי... איתןשיחה 23:25, 26 בינואר 2008 (IST)
"הידעת? לא ידעתי". מסתבר שרובנו הגדול, אני בכלל זה, לא ידענו מה המקור והסיבה לכיווני התנועה במדינות שונות. לכן אין ספק שהנושא הזה ייתן "הידעת" טוב מאד, ברגע שתתגבש תשובה מהימנה, גם ללא פאנץ' חריג וללא צורך באנקדוטה על גשר לונדון. דב ט. 22:20, 29 בינואר 2008 (IST)
ה"הידעת" התייחס במקור לאנגליה - ושם הנהיגה משמאל החלה עם גשר לונדון (קודם לכן, בדרך שוממת וצרה - כל יתר הדרכים באנגליה - לא היה משנה באיזה צד נוהגים). אל תשכחו - יש חשיבות לצד הנסיעה רק בדרכים דו סטריות, ומאז ימי האימפריה הרומית לא היו כאלה (וגם בה לא היו ממש כאלה). נתנו זכות קדימה לחשוב יותר והשאר חיכו בצד. דרור 11:49, 3 בפברואר 2008 (IST)

הוספתי בערך כיוון תנועה את המשפט הבא על המשנה במסכת יומא: "בכל יום כהנים עולים במזרחו של כבש (של מזבח העולה בבית המקדש ויורדין במערבו", כלומר התנועה על כבש המזבח התנהלה בצד ימין. אולי זה פאנץ' מעניין. ‏עמיחי 22:47, 29 בינואר 2008 (IST)

אנא, נוסח סופי המסכם הכל. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בשבט ה'תשס"ח • 08:21, 31 בינואר 2008 (IST)
קודם שיביאו עובדות נכונות שמוסכמות על הכל. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:48, 3 בפברואר 2008 (IST)
מישהו עוד מתעניין בזה? חגי אדלרתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באדר א' ה'תשס"ח • 08:52, 15 בפברואר 2008 (IST)
גנוז. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:16, 24 בפברואר 2008 (IST)
לפחות יצא מזה ערך חדש - כיוון תנועה. ‏עמיחי 17:47, 24 בפברואר 2008 (IST)

הרעיון נלקח מהארכיון, ניסוח שלי. איך? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:27, 17 בינואר 2008 (IST)

מצוין ומפתיע. סימוכין? נוי 18:27, 17 בינואר 2008 (IST)
בערך באנגלית בפסקה על הגובה (en:Napoleon I of France#Napoleon's height) יש המון סימוכין. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:05, 18 בינואר 2008 (IST)
איך התבלבלו? הרי בחייו כבר היה המטר בשימוש. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • י"א בשבט ה'תשס"ח • 10:05, 18 בינואר 2008 (IST)
או, זה קל. מספיק שעיתון לונדוני כתב בגיחוך מרושע הערה על נומך קומתו. הבריטים היו טובים בזה תמיד. השאר כבר הגיע כ"אנקדוטה משעשעת" לספרי ההסטוריה. החיוך שבה התקבלה האנקדוטה התפשט מן הסתם די בשמחה מבריטניה גם אל שאר אירופה המשוחררת מנפוליון... :-) ‏Danny-w‏ 12:02, 18 בינואר 2008 (IST)
האם עיתון לונדוני באמת כתב זאת או שזו אפשרות. כרגע, הקטע "אחת מהסיבות האפשריות לטעות זו, מקורה בבלבול בין הרגל הצרפתית לזו האנגלית" אינו מובן. מלמד כץשיחה 02:42, 19 בינואר 2008 (IST)
נראה לי שדני וו רק הדגים את הדרך בה בלבול כזה יכול להיכנס לתרבות הפופולארית. ניסיתי לשפר, איך עכשיו? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:00, 20 בינואר 2008 (IST)
אבל 1.69 זה באמת נמוך... מה היה הגובה הממוצע אז? חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • י"ד בשבט ה'תשס"ח • 09:42, 21 בינואר 2008 (IST)
כשאהיה מול מחשב יותר ידידותי אוכל לנסות לברר, אבל אשמח אם מישהו יקדים אותי. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:08, 21 בינואר 2008 (IST)
למעשה הוא גם גבוה מעט מהממוצע היום, שנשאר בצרפת כמו במאה ה-19 על 1.667 מטרים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:05, 27 בינואר 2008 (IST)
מוכן לא? נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 22:08, 29 בינואר 2008 (IST)

החזרתי את הקטע מהמוכנים. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בשבט ה'תשס"ח • 03:10, 3 בפברואר 2008 (IST)

בניגוד לדעה הרווחת ולתיאורו בתרבות הפופולארית, נפוליאון בונפרטה, שליט צרפת בתחילת המאה ה-19, לא היה נמוך במיוחד, ואולי אף היה גבוה מהממוצע האירופאי בזמנו. אחת הסיבות האפשריות לטעות זו, היא בלבול בין הרגל הצרפתית לזו האנגלית. גובה נפוליאון במותו היה 5 רגלים ו-2 אינצ'ים צרפתים, השווים ל-5 רגלים ו-6.5 אינצ'ים אנגלים. דהיינו, גובהו היה 1.69 מטרים, אך בשיח האנגלי לא המירו את היחידות הצרפתיות, מה ששיווה לנפוליאון גובה נמוך של 1.57 מטרים.

עדיין לא ברור הקשר לבלבול בין רגל אנגלי ורגל צרפתי. רוב הקוראים לא יטרחו לבצע חישובים וצריך "להאכיל אותם בכפית" במקרה זה. מלמד כץשיחה 21:16, 30 בינואר 2008 (IST)
עוד הערה: האם יש מקור היסטורי שטוען שחשבו כי גובהו 1.57 מטר? אנו מציעים להחזיר לדיונים על מנת שתהיה שהות לחפש סימוכין ולשפר. מלמד כץשיחה 21:33, 30 בינואר 2008 (IST)
גם אני חששתי מזה ולכן הוספתי את המשפט האחרון המבאר את ההפרשים בסנטימטרים. זה לא מספיק מובן? אשר למקורות, אני בינתיים ממתין כאן. אם לא יהיו, נחזיר לדיונים. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בשבט ה'תשס"ח • 21:57, 30 בינואר 2008 (IST)
אף אחד לא תיאר את הגובה שךו במ'. פשוט כשאומרים 5' 2'' באנגלית זה נשמע כמו המידות האנגליות, שהמרתן למ' היא 1.57. בעצם גובהו היה 5' 2'' בצרפתית, שההמרה למ' נותנת 1.69. מקורות לכל הסיפור הזה יש בשפע בויקיאנגלית. ניסיתי להבהיר. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 19:55, 31 בינואר 2008 (IST)
העניין של הרגל הצרפתי והאנגלי נשמע קצת כמו אגדה אורבנית. כדאי לחפש סימוכין לכך שבאנגליה חשבו שגובהו 1.57 מטר. מלמד כץשיחה 21:15, 31 בינואר 2008 (IST)
אולי נשמע אבל זה לא. כאמור, יש שפע סימוכין בויקיאנגלית. אני מבקש לרדת מהעניין. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:05, 2 בפברואר 2008 (IST)
כתוב שם: Some historians claim the French emperor's height was recorded as 5 ft 2 in French units, corresponding to 1.68 meters or 5 ft. 6 in Imperial units. A French inch was 2.71 centimetres while an Imperial inch is 2.54 centimetres.[34] The metric system was introduced during the French First Republic, but was not in widespread use until after Napoleon's death. Other historians reject this claim, pointing out it is unlikely that Napoleon was measured with a French yardstick after his death. Napoleon was under British control on St. Helena, and was almost certainly measured with a British yardstick, which would suggest that the measurement of 5 ft 2 in is accurate.[35]. מלמד כץשיחה 20:57, 2 בפברואר 2008 (IST)
לצטט גם אני יכול. מה אתם רוצים להגיד? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 21:02, 2 בפברואר 2008 (IST)
שייתכן שלא היה כאן בלבול בין אינצ'ים צרפתיים ואנגליים, והתדמית של נפוליאון כנמוך נובעת מסיבה אחרת. במילים אחרות, יש להמשיך ולחפש מקורות, בעיקר כאלו שבהם נפוליאון מתואר כנמוך באותה תקופה, ולנסות להבין מה הייתה הסיבה לכך. ייתכן למשל שזו הייתה פשוט תעמולה בריטית שרצתה לפגוע במעמדו של האויב שלהם. מלמד כץשיחה 21:12, 2 בפברואר 2008 (IST)
הייתי מודע לכך שמוצעות עוד סיבות, זה כתוב כבר אצלנו ואי צורך להרחיק עד ויקיאנגלית לשם כך. לכן כתוב בקטע "אחת הסיבות האפשריות" (ולא "הסיבה לכך היא" או משהו מעיין זה). סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 21:15, 2 בפברואר 2008 (IST)

אני באמת לא מבין מה הבעיה, הבאתי סימוכין בהמוניהם!!! אני דורש להחזיר את הקטע תבנית בנוסח כפי שאושר. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 10:44, 3 בפברואר 2008 (IST)

ברגע שיש דיון עם יותר מ-3 פוסטים במוכנים, הוא חוזר לדיונים, ואתה יודע את זה. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בשבט ה'תשס"ח • 10:50, 3 בפברואר 2008 (IST)
זה באמת לא מפחית את התסכול שלי מהמריחה. חוץ מזה שאין לי בעיה עם מה שאמרת, עכשיו כשהוא חזר לדיונים אפשר להעביר אותו לתבנית. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 11:02, 3 בפברואר 2008 (IST)
אם הבלבול בין האינץ' האנגלי לצרפתי לא היווה את הסיבה לתדמית הנמוכה של נפוליאון אין להזכיר אותו. הקטע עדיין לא מוכן וחבל למהר - עדיף להשקיע זמן ומאמץ בחיפוש מקורות. מלמד כץשיחה 11:29, 3 בפברואר 2008 (IST)
אתם מוזמנים לקרוא שוב את הקטע ואת הדיון שעליו ולחזור אליי עם תשובה על השאלה "איפה אמרתי שזו הסיבה היחידה והיא נכונה 100%?"
עכשיו קראו שוב את הקטע עצמ בלבד ואמרו לי איפה כתוב שזו הסיבה היחידה והיא נכונה ב-100%.
בקטע כתוב "אחת הסיבות האפשריות". לאמירה זו יש המון סימוכין כמו שאמרתי, ואמרתי שוב ואמרתי שוב ואמרתי שוב ... סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 11:35, 3 בפברואר 2008 (IST)
לא ניתן לרשום בתור סיבה אפשרית גורם שהסבירות שלו נמוכה למדי. כשאנו עושים זאת אנו מטעים את הקורא בכך שאנו גורמים לו לחשוב שזו סיבה כמעט ודאית. מלמד כץשיחה 11:40, 3 בפברואר 2008 (IST)
זו אחת הסיבות הראשיות שמוצעות ונראה לי שהסבירות שלה שווה לפחות לסבירות של הסיבה השנייה: אנשים התבלבלו מהכינוי "הגנרל הקטן".
אלה הסיבות שמציעים, ואם היסטוריונים מכובדים לא רואי בזה הטעייה, אני לא רואה סיבה שאנחנו כ נראה את זה כך. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 12:11, 3 בפברואר 2008 (IST)
אז מה? סיכמנו שהסבירות לא מאוד נמוכה? שימו לב שכבר שאלתם על "איך קרה בלבול כזה?" בסבב הקודם ודני וו ענה על זה יופי. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:50, 4 בפברואר 2008 (IST)
אז מה? סיכמנו שהסבירות לא מאוד נמוכה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 09:03, 5 בפברואר 2008 (IST)

אז תנו לי לסכם את הדיון: המלמדים שאלו אם יש סימוכין לזה שמישהו תיאר את הגובה של נפוליאון כ-1.57. התשובה הייתה שאף אחד לא תיאר אותו כך, זה רק שיכול להיות שנפוליאון נתפס כנמוך בגלל שכשדיברו על הגובה שלו לא המירו מיחידות צרפתיות לאנגליות ואמרו 5'2" בלי להגיד 5'2" צרפתיות (לא בעיתון ספציפי, אלא בשיח בציבורי הכללי, דני W אפילו הסביר איך טעות פטאלית כזו יכולה לקרות בקלות). ולזה יש סימוכין בויקיאנגלית. זה גם מה שכתוב בקטע. אם כן, למה הקטע עוד פה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:38, 5 בפברואר 2008 (IST)

צריך לעשות מאמץ ולהבין מה בדיוק קרה, כלומר למה נוצרה לנפוליאון תדמית של אדם נמוך. לקטע יש שני קטעים - הקטע הראשון שמדבר על הגובה האמיתי שלו לעומת התדמית שנוצרה לו הוא מצוין. החלק השני שמדבר על הבלבול בין האינצ'ים הבריטיים לצרפתיים ספקולטיבי למדי. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 00:57, 6 בפברואר 2008 (IST)
אני באמת לא רוצה להיות קונספירטיבי, אבל זה נראה כאילו החלטתם שכל קטע שאני מציע יפול. אז אתם מעלים דרישות מגוחכות בשביל זה. אחזור ואומר: אם היסטוריון מכובד רואה בזה סיבה אפשרית אין סיבה שאנחנו לא נראה בזה גם כן (לא הכרחית, אפשרית). אנחנו לא חוקרים היסטוריה. אנחנו מביאים נתונים מעניינים שאחרים חקרו.
אני ככה קרוב לפיצוץ (אתם לא רואים אבל אני מצמיד את האצבע לאגודל). אני חוזר ודורש להעלות את הקטע! סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 12:56, 6 בפברואר 2008 (IST)
עומר, בא ונשמור על תרבות הדיון, לפחות במיזם זה. חגי אדלרתבניות בערכים מחכות לך! • ל' בשבט ה'תשס"ח • 13:00, 6 בפברואר 2008 (IST)
באמת שאני מנסה. אבל כתוקפים קטע שאתה מציע בלי שום סיבה הגיונית, זה מתסכל. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:18, 6 בפברואר 2008 (IST)

ובכן, גם אם נפוליאון לא תואר כנמוך על ידי בני זמנו, הרי שאין ספק שכיום מקובל לחשוב שהוא היה נמוך. אני לא חושב שהבלבול נובע בגלל ההבדל בין האינצ'ים והרגליים, אלא בגלל סיבות אחרות. אני מציע להוסיף את הידעת הזה אך בניסוח אחר משהו כמו: "למרות שנפוליאון מתואר לעתים קרובות כנמוך יחסית לבני זמנו, הרי שבפועל גובהו היה ממוצע" גילגמש שיחה 13:25, 6 בפברואר 2008 (IST)

זה כתוב: "ואולי אף היה גבוה מהממוצע האירופאי בזמנו". בכל מקרה הבלבול הוא סיבה אפשרית, וכך כתוב: "אחת הסיבות האפשריות". עובדה זו מופיעה בויקיאנגלית (וגם אצלנו) עם סימוכין, ובגלל שזו הסיבה הכי מעניינת הבאתי אותה פה (בכל מקרה היא מעניינת יותר מהקורפורל הקטן). סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:35, 6 בפברואר 2008 (IST)
טוב, בעיני זאת דווקא סיבה טריוואלית לחלוטין, אבל לא זה העניין. אני בטוח שהקורא הממוצע לא יבין את הכוונה כי בעיניו "רגל" זה כ-30 ס"מ ולהסביר לו במסגרת "הידעת?" קטן שיש הבדל בין הרגל האנגלי לרגל הצרפתי זה בלתי אפשרי. גילגמש שיחה 13:37, 6 בפברואר 2008 (IST)
ועם המרה של ההבדל לס"מ? (מה שנמצא שם, אגב) סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:20, 7 בפברואר 2008 (IST)

ניסיון לתוספת בכיוון קצת שונה על מנת לצאת מהתסבוכת:

על פי הדעה הרווחת והתיאור בתרבות הפופולארית, נפוליאון בונפרטה, שליט צרפת בתחילת המאה ה-19, היה אדם נמוך-קומה. על שמו מכונה "תסביך נפוליאון", תסביך נחיתות שמשפיע לעתים על חייהם של אנשים נמוכים. אולם, בפועל, גובהו של נפוליאון היה 1.69 מטרים, יותר מהממוצע בצרפת בתקופתו.

וראו: en:Napoleon complex. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 16:17, 7 בפברואר 2008 (IST)
אני חושב שזו תוספת נחמדה, אבל לא רואה איך היא מוציאה מהתסבוכת. אני מעדיף להוסיף אותה לקטע הקיים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:37, 7 בפברואר 2008 (IST)
לא ניתן להכניס לאנציקלופדיה או לקטעי הידעת חומר שיש ספק גדול לגבי נכונותו. במקרים קיצוניים ניתן לכתוב: קיימת השערה כזו וכזו, אך יש ספק לגבי מהימנותה. לקטע הידעת לא כל כך מתאים לכתוב משפט כזה. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 14:42, 10 בפברואר 2008 (IST)
אני לא ראוה שום ספק. זה אפילו לא מצב של "שני כתובים המכחישים זה את זה". אני הבאתי מקור שתומך בטענה שזו סיבה אפשרית, יש לכם מקור שאומר שזו בטח לא סיבה אפשרית (שימו לב, לא שיש עוד סיבה אפשרית)? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:32, 10 בפברואר 2008 (IST)
אז ש לך מקור שאומר שאף אחד לא טוען כך (או שמי שטוען כך הוא יחיד ותמהוני, כמו ההוא שאומר שיש מימדים מקבילים שמוחאים כפיים ועושים מפץ גדול כל כמה זמן כי הוא לא אוהב ואקום)? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:39, 11 בפברואר 2008 (IST)
שתיקה כהודאה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:27, 14 בפברואר 2008 (IST)
הקטע המוצע לא מספיק טוב משום שהוא מציג אופציה אחת שקרוב לוודאי אינה נכונה, וגם בין המומחים (כפי שכתוב בערך האנגלי) רבים חולקים עליה. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 01:36, 14 בפברואר 2008 (IST)
זו אופציה אפשרית? (תשובה:כן) אני יודע שיש החולקים עליה והשאלה שלי אליכם היא: האם יש לכם מקור שהטוענים את הטענה הזו מהווים מיעוט שבמיעוט?
ועוד עניין, בהיסטוריה אין ודאות, בטח שלא בנושא כשזה, יש רק השערות. פה הבאתי את ההשערה הכי מעניינת, תוך ציון שאינה היחידה. לכן, אם אין לכם מקור שאומר שהטוענים את האמור בקטע מהווים מיעוט זניח, אבקשכם לומר זאת בפירוש להסכים להעברה למוכנים.
ודבר אחרון, אם בכל זאת אתם רוצים סיוג נוסף אין לי בעיה להוסיף בסוף הקטע משפט כמו "יש החולקים על השערה זו" או משהו בסגנון.
אז מה אתם אומרים? שנוסיף את זה ונסגור את הבאסטה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:56, 15 בפברואר 2008 (IST)

נסיון שלישי:

נפוליאון בונפרטה

בניגוד לדעה הרווחת ולתיאורו בתרבות הפופולארית, נפוליאון בונפרטה, שליט צרפת בתחילת המאה ה-19, לא היה נמוך במיוחד, ואולי אף היה גבוה מהממוצע האירופאי בזמנו. יש המשערים שהסיבה לטעות זו, היא בלבול בין הרגל הצרפתית לזו האנגלית. גובה נפוליאון במותו היה 5 רגלים ו-2 אינצ'ים צרפתים, השווים ל-5 רגלים ו-6.5 אינצ'ים אנגלים. דהיינו, גובהו היה 1.69 מטרים, אך בשיח האנגלי לא המירו את היחידות הצרפתיות, מה ששיווה לנפוליאון גובה נמוך של 1.57 מטרים. השערה זו נתונה במחלוקת בין ההיסטוריונים ורבים מציינים סיבות אחרות. חגי אדלרתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באדר א' ה'תשס"ח • 07:10, 15 בפברואר 2008 (IST)

נראה לי בסדר גמור. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 08:31, 15 בפברואר 2008 (IST)
אני מעדיף את הגרסה של הזוג מלמד כץ. בעיני היא קולעת יותר והרבה יותר טובה ל"הידעת?". גילגמש שיחה 08:47, 15 בפברואר 2008 (IST)
איזו גרסה? הם מעולם לא הציעו גרסה, רק העירו על הקיימת. אתה או הם מוזמנים לנסח גרסה. חגי אדלרתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באדר א' ה'תשס"ח • 08:51, 15 בפברואר 2008 (IST)
התכוונתי לזה:
על פי הדעה הרווחת והתיאור בתרבות הפופולארית, נפוליאון בונפרטה, שליט צרפת בתחילת המאה ה-19, היה אדם נמוך-קומה. על שמו מכונה "תסביך נפוליאון", תסביך נחיתות שמשפיע לעתים על חייהם של אנשים נמוכים. אולם, בפועל, גובהו של נפוליאון היה 1.69 מטרים, יותר מהממוצע בצרפת בתקופתו.
בעיני זה "הידעת?" נהדר ולא צריך להוסיף לו. גילגמש שיחה 08:53, 15 בפברואר 2008 (IST)
טוב, הם כתבו "ניסיון לתוספת" דהיינו רעיון שיש להוסיף או לפתח. נחכה לדעתם. חגי אדלרתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באדר א' ה'תשס"ח • 08:55, 15 בפברואר 2008 (IST)
אני חושב שדי בטקסט הזה. גילגמש שיחה 08:58, 15 בפברואר 2008 (IST)
אני חושב שעדיף להביא את התוספת הזו כדוגמה ל"עד כמה השתרשה התפיסה המוטעית". בכל מקרה, לדעתי עדיף להוסיף ולא להחליף. כך:

בניגוד לדעה הרווחת ולתיאורו בתרבות הפופולארית, נפוליאון בונפרטה, שליט צרפת בתחילת המאה ה-19, לא היה נמוך במיוחד, ואולי אף היה גבוה מהממוצע האירופאי בזמנו. יש המשערים שהסיבה לטעות זו, היא בלבול בין הרגל הצרפתית לזו האנגלית. גובה נפוליאון במותו היה 5 רגלים ו-2 אינצ'ים צרפתים, השווים ל-5 רגלים ו-6.5 אינצ'ים אנגלים. דהיינו, גובהו היה 1.69 מטרים, אך בשיח האנגלי לא המירו את היחידות הצרפתיות, מה ששיווה לנפוליאון גובה נמוך של 1.57 מטרים. השערה זו נתונה במחלוקת בין ההיסטוריונים ורבים מציינים סיבות אחרות. טעות זו השתרשה עד כדי כך ששמו של תסביך הנחיתות המשפיע על אנשים נמוכים הוא "תסביך נפוליאון".

סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 16:39, 15 בפברואר 2008 (IST)

אני מתנגד בחריפות ל"יש המשערים" הזה. הוא לא מתאים ל"הידעת?" במיוחד אין צורך להכנס להבדל בין האינץ' הצרפתי לאינץ' האנגלי. לא ניתן להסביר את ההבדל הזה במסגרת "הידעת?" קצר. גילגמש שיחה 17:23, 15 בפברואר 2008 (IST)

למה אתה מתנגד? באמת יש המשערים כך. בנוגע להבדל, לדעתי הוא מוסבר בסדר גמור, אבל בשבילך אני אעבור על הערכים רגל (יחידת מידה) ויחידות מידה לא תקניות (שמקושרים מהקטע) ואבהיר. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:15, 16 בפברואר 2008 (IST)
לא אמרתי שאין כאלה שמשערים כך. פשוט לדעתי זה "הידעת?" לקוי שלא מנוסח כראוי. האנקדוטה עם ההשערות לגבי הרגליים לא מתאימה, לפי דעתי, למדור זה. הסברתי מדוע היא לא מתאימה בדיון למעלה. גילגמש שיחה 20:56, 16 בפברואר 2008 (IST)
הדעה היחידה שהבאת לגבי השערה זו היא שאתה לא חושב שזה נכון. ובכן, זה לא מספיק, למה אתה לא חושב כך? אם הקטע לא נראה לך בגלל קטנות שבניסוח אתה מוזמן לנסות לשפר. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:35, 16 בפברואר 2008 (IST)
לא מזמן מישהו אמר במזנון (אולי זה היה Eman) שככל שההשערה מפתיעה יותר, כך צריך לתת לה יותר סימוכין. זה אחד מהמקרים האלו. הסיפור לגבי הבלבול בין שני סוגי האנצ'ים מפתיע מאוד ודרושים לו סימוכין יוצאים מן הכלל. דיון בוויקיפדיה האנגלית שבו רשום שחלק חושבים כך אבל רבים אחרים מתנגדים אינו מספיק. לגבי הקטע עם תסביך נפוליאון - זה קטע שאפשר לקחת. הוא לא מהמשובחים, אבל יש בו עניין והוא מבהיר את הנקודה שנפוליאון נחשב לנמוך עד כדי כך שקראו על שמו תסביך בעוד שבעצם הוא היה ממוצע. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 18:36, 17 בפברואר 2008 (IST)
אני מסכים לגמרי, ואם היה מקור שיסתור את הכתוב הייתי מוריד את ההצעה מיד. העניין הוא שאני הבאתי מקור ואתם לא. יש לכם מקור? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:53, 17 בפברואר 2008 (IST)

יש למישהו מקור לזה שהטענה בקטע מועלית ע"י מיעוט זניח? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 17:15, 24 בפברואר 2008 (IST)

את הסימוכין צריך להביא הכותב, הווה אומר מי שמעלה טענה, ובמיוחד אם היא מפתיעה, צריך לחפש סימוכין חזקים לנכונותה. מלמד כץשיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 03:21, 25 בפברואר 2008 (IST)
אני הבאתי. מויקיאנגלית. עכשיו תורכם. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:06, 27 בפברואר 2008 (IST)
מישהו מביא לי מקור או שנגיד לחגי שיעלה את הקטע? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 21:27, 1 במרץ 2008 (IST)
ויקי אנגלית לא יכולה לשמש כמקור. עליך להביא מקור אקדמאי מוכר (כלומר, פרסום מדעי: ספר שנכב על ידי היסטוריון מוכר או כתב עת מדעי שעבר ביקורת עמיתים). גילגמש שיחה 21:33, 1 במרץ 2008 (IST)
לא התכוונתי, חלילה, להביא את ויקיאנגלית עצמה כמקור, אלא את המקורות שהיא מביאה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:04, 1 במרץ 2008 (IST)
המקור היחיד בערך האנגלי שמזכיר את הטענה הוא קישור חיצוני לאתר שמסביר כיצד תתכן הטעות (הערה מספר 42). נעזוב לרגע את איכות המקור ונתרכז במה שכתוב בו: הוא לא מזכיר ולו היסטוריון אחד שטוען כך. האתר מסביר רק כיצד תתכן הטעות. גילגמש שיחה 22:11, 1 במרץ 2008 (IST)
עומר, אני מציע לרדת מהעץ. הבסיס הוא טוב וחבל לאבד הידעת? כזה. לך עם הרעיון שהציג גילגמש קודם. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו באדר א' ה'תשס"ח • 04:17, 3 במרץ 2008 (IST)
טוב. ארכב את הדיון הזה ואציע בדף הדיונים משהו דומה עם כיוון אחר בקרוב. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:17, 3 במרץ 2008 (IST)
  • מבנה שגרירות של מדינה זרה, הינו שטח טריטוריאלי של המדינה המארחת. החסינות הדיפלומטית מוקנית לאנשים בלבד, והם חברי הסגל הדיפלומטי ובני משפחותיהם. בניגוד לרושם המצטייר מסרטים וספרים בהם מתוארים אנשים נמלטים לבנין השגרירות כדי לזכות לכאורה בחסינות, החוק במרבית המדינות בעולם אינו רואה בבנין עצמו שטח טריטוריאלי של המדינה הזרה, ועל כן חלים על מבנה השגרירות כל דיני המדינה המארחת, כולל חקיקה אזרחית וחקיקה פלילית. בימי הביניים, נהגו אנשים להימלט למבנה הכנסיה כדי לזכות במיקלט מפני העמדה לדין. בימינו אין לכך כל משמעות חוקית אם כי בדרך כלל נשמר הנוהג אך ורק כמחווה של נימוסים בינלאומיים בין מדינות.בובי קש - שיחה 20:03, 25 בפברואר 2008 (IST)
הייתי משלב את קרנות המזבח ו/או עיר מקלט היהודיים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 20:23, 25 בפברואר 2008 (IST)
הקטע נראה לי מספיק ארוך גם כך. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:53, 25 בפברואר 2008 (IST)
או שמורידים את הנוצרים או שמוסיפים את היהודים. עוד יחשבו שהם המציאו את ה"פטנט". חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 03:48, 26 בפברואר 2008 (IST)
אני בעד להוריד את הנוצרים. שאלה: המשפט "בימינו אין לכך כל משמעות חוקית אם כי בדרך כלל נשמר הנוהג אך ורק כמחווה של נימוסים בינלאומיים בין מדינות" לא מתייחס לבריחה לכנסייה, נכון? כי זה נשמע כך. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:04, 26 בפברואר 2008 (IST)
על-פי הערך en:Diplomatic mission בוויקי באנגלית, הטענה אינה נכונה ולשגרירות דווקא יש מעמד אקסטרה-טריטוריאלי. דב ט. - שיחה 10:41, 4 במרץ 2008 (IST)
ולי זכור שאביאם סלע ברח לשגרירות מסיבה זו, וגם ג'ונתן פולארד ניסה להגיע אליה מסיבה זו. (מה שהיה גורם למשבר דיפלומטי לא קטן...) חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז באדר א' ה'תשס"ח • 10:45, 4 במרץ 2008 (IST)
ראו גם דוגמה כאן [1]: שוטרים סינים נכנסו לשגרירות יפן ללא אישור מהשגרירות, והשגרירות חוקרת האם היתה בכך "הפרה של המעמד האקסטרה-טריטוריאלי של קונסוליה כללית כמוגדר באמנת וינה". הערה כללית, עשו לכם מנהג, כשעולה רעיון להידעת, קודם לדרוש סימוכין ולבדוק את העובדות, ואז להתעכב על ניסוחים. המיזם התחיל לאחר שנתגלו אי-דיוקים בהידעתות, הדיוק קודם לכל. דב ט. - שיחה 10:56, 4 במרץ 2008 (IST)
אפשרי כך. בכל מקרה, אני לא מעביר למוכנים ללא סימוכין מספקים. (אך גם אני איני מושלם... ראה תנורו של אייכמן שסובל מסימוכין סותרים) חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז באדר א' ה'תשס"ח • 11:08, 4 במרץ 2008 (IST)
הוסר. שגוי ברובו. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח באדר א' ה'תשס"ח • 19:21, 4 במרץ 2008 (IST)
קיים. תבנית:הידעת? 20 במאי - סדרה 2. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' באדר ב' ה'תשס"ח • 04:48, 10 במרץ 2008 (IST)
לא שמתי לב, אפשר להציג אותו ביום הפאי הקרב. דניאל ב. 06:04, 10 במרץ 2008 (IST)
כבר תפוס... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' באדר ב' ה'תשס"ח • 06:06, 10 במרץ 2008 (IST)
כיתוב תמונה
  • כבר הצעתי, אבל נפל אאל"ט על אדומים. אני שם לב שיש ביקוש להידעתות, אז אני מנסה שוב. חוץ מזה, הערך אנטונוב A-40 סביר לגמרי.

מה דעתכם על:

במלחמת העולם השנייה נפוץ השימוש בדאונים צבאיים (או לכתוב את דאון צבאי). מרבית הדאונים שימשו להנחתת חיילים כתחליף לצניחה או להובלת כלי רכב קטנים. הגדיל לעשות המתכנן הרוסי אולג אנטונוב שבנה אב טיפוס של טנק עם כנפיים שאמור היה לדאות לשדה המערכה, לנתק את כנפיו ולצאת לקרב במהירות רבה. למרות טיסת ניסוי אחת מוצלחת, הפרויקט לא יצא אל הפועל, בעיקר משום שלשם דאייתו באוויר דרש הטנק המכונף מהירות גרירה של 160 קמ"ש, שהייתה גבוהה מדיי לאותם זמנים.

קומולוסשיחהתערוכה 19:48, 7 בפברואר 2008 (IST)

אולי אפשר לשלב את זה עם עוד טנקים תמוהים מבית אמא רוסיה (en:Tsar Tank למשל). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:57, 7 בפברואר 2008 (IST)
כקורא, נשארתי סקרן. למה זה לא יצא לפועל, איזה יתרון ראו המתכננים בו. אפשר להרחיב? צריך ערך. חגי אדלרתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' באדר א' ה'תשס"ח • 00:50, 14 בפברואר 2008 (IST)
מה זאת אומרת למה זה לא יצא לפועל? זה טנק עם כנפיים, בשם שמש העמים! זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:55, 14 בפברואר 2008 (IST)
אם יש סיבה קונקרטית נראה לי שעיף לציין אותה, אם לא (נניח, מדובר בשילוב של חוסר תצקיב, חוסר מעוף וחוסר מקום להציב מקלעים) אז אפשר להשאיר את הקטע כך, ומי שמתעניין - יקליק. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:57, 15 בפברואר 2008 (IST)
מסכימה עם חגי ומעלה בקשה להצטרף לטיסת ניסוי. נעה - שיחה 17:05, 22 בפברואר 2008 (IST)
הוספתי את הסיבה. האם יש מישהו שבכוונתו לכתוב את האדומים? אם לא - נגנזהו. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 20:30, 25 בפברואר 2008 (IST)
למה לגנוז? אפשר לוותר על דאון צבאי, ואז יש רק אדום אחד וגם יש מקום ה"מוכנים עם אדומים". סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 23:55, 25 בפברואר 2008 (IST)
לא מסכים. דאון צבאי הכרחי בקטע זה. כל הערך מסביבו. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 03:11, 26 בפברואר 2008 (IST)
אז או שיש מישהו שעושה את זה, או שתגנוז. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 03:26, 9 במרץ 2008 (IST)
פניתי לקומולוס. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' באדר ב' ה'תשס"ח • 05:41, 10 במרץ 2008 (IST)
אין עונה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ז' באדר ב' ה'תשס"ח • 11:57, 14 במרץ 2008 (IST)
ולהפוך אותו לערך סביר. נוי - שיחה 15:35, 29 בפברואר 2008 (IST)
לא זז. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ז' באדר ב' ה'תשס"ח • 12:02, 14 במרץ 2008 (IST)
Exécution de Marie Antoinette le 16 octobre 1793.jpg
נושא מעניין, אבל לגמרי פויינטלס. נוי - שיחה 20:25, 7 במרץ 2008 (IST)
למה פוינטלס? לי זה נראה מפתיע נורא שבזמן שמכבי ניצחו את הרוסים ואלביס התפוצץ מממתקים [1], בצרפת עדיין ערפו ראשים. השמח בחלקו (-: 21:21, 7 במרץ 2008 (IST)
אז יש להדגיש את הפואנטה ולהוריד את המשפט האחרון, הוא מיותר. אולי משהו כמו "ב1977 עוד השתמשו בגיליוטינה, עם הוצאתו להורג של...". נוי - שיחה 21:27, 7 במרץ 2008 (IST)
הגיליוטינה עדיין משמשת להרג חיות, במתכונת שונה מעט. במדידת רשמת מוח חשמלית של ראשי חולדות ערופים הוקלטו אותות במשך כ-15 שניות בממוצע לאחר העריפה, ובחולדה אחת - אף כשלושים שניות לאחר העריפה. אם תרצו, אפשר להוסיף משפט על כך בקטע בעזרת הספר הזה למשל. ליאור ޖޭ 21:55, 7 במרץ 2008 (IST)

אפשר גם להוסיף שבגרמניה הנאצית השתמשו בגליוטינה להוצאתם להורג של חברי השושנה הלבנה. והערה נוספת - אין צורך בסימן הקריאה להדגשת המועד המאוחר של ההוצאה להורג, הקורא יסיק לבד. שנילישיחה 22:17, 7 במרץ 2008 (IST)

הקטע על הנאצים נראה לי לא קשור. המוח שממשיך לפעול לעומת זאת נראה מגניב טילים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 19:03, 8 במרץ 2008 (IST)
לדעתנו כדאי לפתח את ההיבט ההיסטורי. אנו מציעים את הנוסח הבא:
Exécution de Marie Antoinette le 16 octobre 1793.jpg

הגיליוטינה, הקרויה על שמו של ג'וזף-איגנס גיליוטין (en:Joseph-Ignace Guillotin), זכתה לפרסום כאחד מסמלי המהפיכה הצרפתית כשראשיהם של המלך לואי השישה עשר ואשתו מארי אנטואנט נערפו באמצעותה. אולם גיליוטין לא היה זה שהמציא את המכשיר. כבר ב-1307 השתמשו בכלי דומה הקרוי "העלמה הסקוטית" (en:Scotish maiden) לצורך הוצאה להורג באירלנד. צרפת המשיכה להשתמש בגיליוטינה לעריפת ראשיהם של נידונים למוות עד 10 בספטמבר 1977, והאדם האחרון שהוצא להורג בשיטה זו היה חמידה דג'אנדובי שהורשע ברצח. ב-1981 בוטל עונש המוות בצרפת.

מלמד כץשיחה 23:49, 8 במרץ 2008 (IST)
ראוי לציין בקטע שגם במדינות אחרות (שבדיה וגרמניה) השתמשו באמצעי זה, וכאמור בגרמניה השתמשו בו עוד במחצית המאה העשרים. לרוב חושבים שהוא יחודי לצרפת. שנילישיחה 23:53, 8 במרץ 2008 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: תודה, ניסוח ותוכן מוצלח בהרבה! בהמשך למה שכתב ליאור על החיים הקצרים של הראש ללא הגוף, אם אכן יש הוכחה/סברה לגבי יכולתו של ערוף ראש להספיק ולהבין כי כרגע ראשו מנותק מן הגוף, שניות בודדות לפני מותו, זה בהחלט חייב איזכור. השמח בחלקו (-: 23:55, 8 במרץ 2008 (IST)
מסכים. זו פואנטה אדירה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' באדר ב' ה'תשס"ח • 05:28, 10 במרץ 2008 (IST)
נראה לי שהראש שעוד חי מצדיק קטע נפרד. בנוגע לנידון דידן, אחלה. ועוד אומר שאפשר להוריד את האזכור של האדון גיליוטין אם לא יהיה מי שיכתוב את הערך. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:26, 10 במרץ 2008 (IST)
אי אפשר להמשיך מבלי להזכיר את מייק התרנגול חסר הראש! שחי שנה וחצי ללא ראש! ‏עמיחי 14:11, 10 במרץ 2008 (IST)
נראה לי שהוא יותר מתאים לקטע הנוסף שמתגבש כאן (איך ראש שורד בלי גוף ואיך גוף שורד בלי ראש), יותר מלקטע הזה שעוסק בגיליוטינה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:15, 11 במרץ 2008 (IST)
איפה הקטע הנוסף מתגבש? ‏עמיחי 22:38, 11 במרץ 2008 (IST)
לתרנגול יש אתר עם הפניות, אתר מעריצים ועוד! בלי הידעת? עליו אנא אנו באים. יש כבר קטגוריה:בעלי חיים מפורסמים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ד' באדר ב' ה'תשס"ח • 04:32, 11 במרץ 2008 (IST)
התרנגול מגניב, אבל לא נראה לי קשור למהי-גיליוטינה-ועד-מתי-השתמשו-בה. אני מציע לעשות עליו קטע נוסף ואת זה להעביר. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:56, 11 במרץ 2008 (IST)
גם אנו חושבים שכדאי להשאיר את הקטע כמו שהוא ולהקדיש קטע נפרד לשאר הנושאים. מלמד כץשיחה 23:01, 11 במרץ 2008 (IST)
יש כבר 7-8 קטעים עם אדומים שלא עושים סימן שיעלו אי פעם. מספיק להציע קטעים כאלה, חבל לבזבז זמן בניסוחים. אם אף אחד לא מצהיר שהוא הולך לכתוב את האדומים אני מסיר את ההצעה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ז' באדר ב' ה'תשס"ח • 12:10, 14 במרץ 2008 (IST)
אולי כדאי לשים בדף נפרד עם הפניה בולטת מהדף הזה. אין צורך לגנוז לגמרי קטעים טובים. מלמד כץשיחה 12:12, 14 במרץ 2008 (IST)
שם הם רק ישכחו עוד יותר, אני מסכים עם חגי. עם הקטע חשוב לכם שימו לב מתי יכתבו הערכים והעלו אותו מהגניזה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:22, 15 במרץ 2008 (IST)
נגנז עקב "אדמת". חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' באדר ב' ה'תשס"ח • 02:32, 17 במרץ 2008 (IST)
  • קראתי בספר (הוא נראה רציני, אני לא זוכר כרגע את שמו) שפרמי קיבל את פרס הנובל שלו על טעות (אני אקרא שוב את הקטע בספר כדי להבין מה זאת הטעות הזו בדיוק) ושאחרי קבלת הפרס גילו שהגילוי שלו לא נוכן. אבל, אין אזכור של הדבר הזה בויקי (לא אנגלית, לא עברית). זה נכון הסיפור הזה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:31, 4 במרץ 2008 (IST)
    מי ראה? מי שמע? רק תנו לי אימות ואני אנסח את הקטע. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 03:23, 9 במרץ 2008 (IST)
    גם אני מכיר את הסיפור הזה. הוא קיבל פרס נובל על "הוכחות לקיומם של יסודות רדיואקטיביים חדשים באמצעות הקרנה על ידי נייטרונים, ועבור התגלית הקשורה לכך של תגובות גרעיניות עקב נייטרונים איטיים". מה שלמעשה קרה בניסויים הוא ביקוע גרעיני- גרעין כבד התפצל למספר גרעינים קלים יותר, שאינם אלא איזוטופים של יסודות ידועים (היינו אינם חדשים). הספר שמכריז על כך ומצוי בידי הוא "האוניברסיטה הקטנה" שהינו ספר ידע כללי וטריוויה, אך מניסיוני אסור לסמוך עליו בלעדית (יש בו אי-דיוקים). לא מצאתי סימוכין לטעות בוויקיפדיה האנגלית, אך מנוסח הפרס המצוטט לעיל ניתן להסיק שאכן ארעה טעות. ‏gal m‏ 16:31, 9 במרץ 2008 (IST)
    גם אני ראיתי את זה בספר שהזכרת. אז אנסה לנסח משהו. אולי (עכשיו הפאנץ' נשמע הרבה יותר חלש). סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:13, 10 במרץ 2008 (IST)
    ניסיתי ללא הצלחה ליצור פאנץ' משמעותי. "זה לא סודות חדשים אלא איזוטופים", לא נשמע לי משהו. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:32, 13 במרץ 2008 (IST)
    אפשר לחדד קצת את הפאנץ', אולי זה יעזור לך: פרמי שיגר ניוטרונים לעבר גרעיני אורניום, היסוד הכבד ביותר בתקופתו. התוצר היה גרעינים רדיואקטיביים שאינם גרעיני אורניום. הוא סבר שהגרעינים החדשים הם גרעינים של יסודות כבדים מאורניום, ולכן אלו יסודות חדשים שמעולם לא נראו קודם לכן. כשהחוקרים מייטנר ופריש חזרו על הניסוי, הם גילו שבעצם הגרעינים שהתקבלו היו קלים יותר מאורניום, ולכן אלו בסה"כ יסודות קיימים. מה שכן- הסברם היה שהתרחש ביקוע גרעיני (ולא כפי שאני משער שסבר פרמי- איחוי גרעינים או משהו בסגנון), הסבר שסייע לפרמי לאחר מכן לבנות את פצצת האטום הראשונה (במסגרת פרוייקט מנהטן). ההסבר של פרמי הוא הסבר הפוך לחלוטין מההסבר המקובל היום ("הנכון"), וזו שגיאה גסה. שוב, כדאי למצוא מקור שיבהיר מה בדיוק פרמי עשה בניסוי ומה הוא הסיק מכך (עד כה אני מתבסס על ניחושים מחושבים מתוך נוסח הפרס ומתוך הספר המדובר). ‏gal m‏ 11:19, 14 במרץ 2008 (IST)
    הסרתי בהעדר סימוכין או נוסח מגובש. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בניסן ה'תשס"ח • 07:09, 16 באפריל 2008 (IDT)
בית כנסת "שער יעקב", מזרח לונדון
  • גירוש יהודי אנגליה הוא אחד מגירושי היהודים שהשפיעו רבות על יהדות אירופה בימי הביניים. בשנת 1290 שיגר המלך אדוארד הראשון צווים אל השריפים של כל ערי ממלכת אנגליה, בהם נאמר כי תוך שלושה חודשים על כל היהודים לעזוב את המדינה; ואלה שיישארו בה אחרי תאריך זה יוצאו להורג. בשנה זו גורשו כל יהודי אנגליה. הם אמנם הורשו לקחת איתם את רכושם, אך בתיהם וכל הנכסים והרכוש שלא הצליחו לקחת עימם הפכו לפי צו ממלכתי לרכוש המלך. לאחר שנת 1290 חיו בממלכת אנגליה יהודים רק אם התנצרו קודם וחיו כאנוסים. היותה של אנגליה אי ללא גבולות יבשתיים עם מדינות אחרות איפשרה פיקוח הדוק יחסית על ההגירה ומנעה מיהודים לשוב למקום במשך כ-350 שנה. אך בניגוד לספרד, שממשלתה ביטלה רשמית את צו הגירוש בשנת 1968, אנגליה מעולם לא ביטלה את צו הגירוש באופן רשמי. לכן, על-פי החוק רשאית מדינת אנגליה גם כיום לגרש כל יהודי הנמצא בשטחה אך ורק מתוקף היותו יהודי.
    Danny-w‏ 14:26, 9 במרץ 2008 (IST)
זה ערך... אתה יכול לקצר ולקחת רק את האנקדוטות? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' באדר ב' ה'תשס"ח • 05:25, 10 במרץ 2008 (IST)



גרסה מקוצרת-א:
גירוש יהודי אנגליה שארע בשנת 1290 חתם לשנים ארוכות את גורל היהודים באנגליה. בצו מלכותי שהוציא המלך אדוארד הראשון בשנה זו נגזר על כל יהודי האי הבריטי לעזוב את המדינה בתוך שלושה חודשים; ואלה שיישארו בה אחרי תאריך זה יוצאו להורג. כל יהודי אנגליה גורשו; בתיהם ונכסיהם הפכו לפי צו ממלכתי לרכוש המלך. בניגוד לספרד, שממשלתה ביטלה רשמית את צו הגירוש בשנת 1968, אנגליה מעולם לא ביטלה את צו הגירוש באופן רשמי. לכן, על-פי החוק רשאית מדינת אנגליה גם כיום לגרש כל יהודי הנמצא בשטחה אך ורק מתוקף היותו יהודי.
Danny-w‏ 08:22, 10 במרץ 2008 (IST)

גרסה מקוצרת-ב:
גירוש יהודי אנגליה שארע בשנת 1290 חתם לשנים ארוכות את גורל היהודים באנגליה. בצו מלכותי שהוציא המלך אדוארד הראשון בשנה זו נגזר על כל יהודי האי הבריטי לעזוב את המדינה בתוך שלושה חודשים; ואלה שיישארו בה אחרי תאריך זה יוצאו להורג. כל יהודי אנגליה גורשו; בתיהם ונכסיהם הפכו לרכוש המלך. היהודים חזרו לאנגליה לאחר כ-350 שנה; אך למעשה, אנגליה מעולם לא ביטלה את צו הגירוש באופן רשמי. לכן, על-פי החוק רשאית מדינת אנגליה גם כיום לגרש כל יהודי הנמצא בשטחה אך ורק מתוקף היותו יהודי.
Danny-w‏ 08:22, 10 במרץ 2008 (IST)

בתור קורא ודאי אשאל את עצמי אז איך בכל זאת הם חזרו? מתי החלו לחזור? מאפוא? זרוק לו משהו. כמו כן, האם הגירוש התאורטי הוא פרשנות שלך או שיש לך סימוכין. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' באדר ב' ה'תשס"ח • 08:28, 10 במרץ 2008 (IST)
הרי קיצרתי. הקורא מוזמן בלחיצת עכבר לקרוא את הערך גירוש יהודי אנגליה בוויקיפדיה העברית (והאנגלית), שם מורחב העניין. ראו שם בנוסף גם את הקישור החיצוני למאמרו המרתק של אורי קציר באפלטון. האם לדעתך יש מקום לחזור כאן על הכתוב בערך - או שהקורא הלוחץ על "גירוש יהודי אנגליה" יראה את ההרחבה בוויקיפדיה?קריצה. לשיקול דעתכם. ‏Danny-w‏ 08:35, 10 במרץ 2008 (IST)
הוספתי בגרסה מקוצרת-ב את המילים "היהודים חזרו לאנגליה לאחר כ-350 שנה". ‏Danny-w‏ 08:41, 10 במרץ 2008 (IST)
הגרסה המקוצרת ב נראית לי בסדר גמור. הוספתי קישורים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:36, 10 במרץ 2008 (IST)
עדיין לא נחה דעתי. מה הסימוכין לפרשנות החוק לגבי היום. לא ראיתי הרחבה בערך על זה. עם החוק הזה הם גרשו היום את משה פייגלין? Face-smile.svg חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ד' באדר ב' ה'תשס"ח • 04:41, 11 במרץ 2008 (IST)
הרעיון אדיר. אני לא ידעתי. אני מסכים עם עומר. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 10:51, 11 במרץ 2008 (IST)

אין קשר למשה פייגלין. לפייגלין לא נותנים להכנס לבריטניה בגלל דיעותיו ומעשיו [2], ודווקא לא בגלל שייכותו הלאומית. אלא שלגבי שאר יהודי העולם - אצטט ממאמרו של אורי קציר שהופיע באפלטון, ומצורף בקישורים החיצוניים שאליהם הפניתי: [3]
"בשנת 1290 גירש אדוארד הראשון, מלך אנגליה, את כל היהודים מממלכתו. היה זה קצת יותר ממאתיים שנה טרם ששליטיה הקתולים של ספרד, פרדיננד ואיזבלה, עשו צעד דומה, שהפך לימים לאחת הטראומות הגדולות בתולדות העם היהודי. ספרד חזרה בה מפקודת הגירוש ב-‏1968 אבל אנגליה מעולם לא עשתה כן. פורמלית, לפחות, פקודת גירוש היהודים מאנגליה לא בוטלה מעולם." (עד כאן הציטוט). אז מה צריך ע"מ שתנוח דעתך? Face-smile.svg דני. ‏Danny-w‏ 18:54, 11 במרץ 2008 (IST)

אפשר לפנות לשגרירות הבריטית בישראל, להפנות אותם בנימוס למאמר של אורי קציר ולבקש מהם להפריך את טענתו. אם יפריכו - נוכל לציין באיזו שנה בוטלה פקודת הגירוש. אם לא יפריכו - נוכל לציין שהפקודה היא אות מתה. מעניין מתי בפעם האחרונה השתמשו בפקודה הזו באמת... ליאור ޖޭ 20:10, 11 במרץ 2008 (IST)

אכן, אפשר לפנות לשגרירות בריטניה (בואו ננחש: הם לעולם לא ישיבו לנו, והעניין ייקבר),
...ואפשר גם לקבל מאמר זה, שפורסם באכסנייה רצינית על ידי כותב רציני - כאסמכתא ראוייה. כידוע, כך אנו נוהגים במקרים אחרים כאן. האם ציבור הגולשים סבור שמסיבות כאלו או אחרות האנקדוטה אינה מתאימה ל"הידעת"? אם זו הדיעה - אני מקבל. דני. ‏Danny-w‏ 20:16, 11 במרץ 2008 (IST)

לא התכוונתי חלילה לעכב את פרסום הקטע עד קבלת תשובה מהשגרירות. להיפך, התכוונתי להפנות את השגרירות לקטע ולהניח להם להחליט כיצד הוא עשוי לתרום לקידום המותג "הבריטים ז***ת" בחברה הישראלית. הייתי פונה אליהם בעצמי, אך לא התחשק לי למסור להם בכך את כתובת הדואר האלקטרוני שלי. ליאור ޖޭ 20:29, 11 במרץ 2008 (IST)

מה נסגר פה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:25, 15 במרץ 2008 (IST)

מישהו פנה לשגרירות? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' באדר ב' ה'תשס"ח • 02:34, 17 במרץ 2008 (IST)

על אמינות הערכים בוויקפדיה:
יש לציין, שאמינות הערכים בוויקיפדיה הכללית אינה פחותה מאמינות הערכים ב"הידעת". לכן, לצערנו, במידה שמועלה כאן חשש משמעותי ומבוסס (אם מועלה) לחוסר אמינות במידע המופיע בערך - לא תהיה ברירה אלא להביא את הערך עצמו לדיון מחיקה. הרי מידע שיש לגביו, חלילה, חשש סביר שאינו אמין - אינו יכול להופיע כלל במיזמי ויקימדיה. דני. ‏Danny-w‏ 19:58, 24 במרץ 2008 (IST)

אבל מועלה פה חשש רציני? בעצם רק לא קיבלנו אישור מהשגרירות, אבל גם לא נמצא מקור שיסתור את האדון קציר... סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:11, 26 במרץ 2008 (IST)
שלחתי היום מכתב לשגרירות. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באדר ב' ה'תשס"ח • 09:41, 27 במרץ 2008 (IST)
קודם כל, בשם השגרירות אני דורש התנצלות! קיבלתי תשובה במהירות הבזק. להלן תשובתם:

Dear Chagai,

Thank you for your email.

The British Foreign Office's Legal Advisers do not agree with the suggestion that the order made in 1290 to expel Jews from England needs to be annulled. According to Steinberg's Dictionary of British History, Jews "like Non-Conformists and Roman Catholics, sought full emancipation, achieving it after Rotchild's Case, in the Jewish Relief Act 1858."

Best regards,

Karen Kaufman British Embassy Tel Aviv חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באדר ב' ה'תשס"ח • 11:37, 27 במרץ 2008 (IST)

כל הכבוד חגי! אולי את הסיפור הזה יכניסו לטילדה? אגב, אני מקווה שהבאתי לידי סיום את הדיון התקוע האחרון, לגבי מקור הכתב העברי. עיין שם. ‏עמיחי 14:38, 27 במרץ 2008 (IST)
אז תן לי לבדוק אם הבנתי: הצו לא בוטל באופן פרטני, אבל אין בכך צורך כי באמנסיפציה בוטלה כל אפליה בין אנגליקנים לשאר אזרחי אנגליה? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:07, 28 במרץ 2008 (IST)
נכון. עכשיו לתת ניסוח סופי ולסגור. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 16:28, 28 במרץ 2008 (IDT)
פניתי לדני שהבטיח עד סוף השבוע... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז באדר ב' ה'תשס"ח • 01:57, 3 באפריל 2008 (IDT)

גרסה מקוצרת-ג:
גירוש יהודי אנגליה שארע בשנת 1290 חתם לשנים ארוכות את גורל היהודים באנגליה. בצו מלכותי שהוציא המלך אדוארד הראשון בשנה זו נגזר על כל יהודי האיים הבריטיים לעזוב את המדינה בתוך שלושה חודשים; ואלה שיישארו בה אחרי תאריך זה יוצאו להורג. כל יהודי אנגליה גורשו; בתיהם ונכסיהם הפכו לרכוש המלך. היהודים חזרו לאנגליה לאחר כ-350 שנה; אך למעשה, אנגליה מעולם לא ביטלה את צו הגירוש באופן רשמי. לכן, לכאורה, על-פי החוק רשאית מדינת אנגליה גם כיום לגרש כל יהודי הנמצא בשטחה אך ורק מתוקף היותו יהודי. הדבר אינו כך, למעשה, מאחר שחוקי האמנציפציה הכלליים ביטלו כל אפליה בין אנגליקנים לשאר אזרחי אנגליה.
מה דעתכם על הניסוח? דני. ‏Danny-w‏ 11:31, 5 באפריל 2008 (IDT)

הפאנץ' נראה לי קצת מאולץ. היינו חושבים שמותר לאנגליה לגרש יהודים, אז זהו שלא... סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:43, 5 באפריל 2008 (IDT)
נוותר על זה? במחשבה שניה - אני לא מתנגד. ‏Danny-w‏ 00:36, 6 באפריל 2008 (IDT)
חבל... אולי כך:

גירוש יהודי אנגליה שארע בשנת 1290 חתם לשנים ארוכות את גורל היהודים באנגליה. בצו מלכותי שהוציא המלך אדוארד הראשון בשנה זו נגזר על כל יהודי האיים הבריטיים לעזוב את המדינה בתוך שלושה חודשים; ואלה שיישארו בה אחרי תאריך זה יוצאו להורג. כל יהודי אנגליה גורשו; בתיהם ונכסיהם הפכו לרכוש המלך. היהודים חזרו לאנגליה לאחר כ-350 שנה; אך רק חוקי האמנציפציה הכלליים ו-Jewish Relief Act 1858 ביטלו כל אפליה בין אנגליקנים לשאר אזרחי אנגליה.

צריך לנסח, אבל זה הרעיון. לקח להם 500 שנה... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' בניסן ה'תשס"ח • 22:15, 7 באפריל 2008 (IDT)
הבעיה היא ש-1858 זה מזמן, אז רק התחילו להיות נאורים וזה הגיוני שהצו בוטל אז. בכלל, אחרי הקטע על ספרד הוא קצת מחוויר. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:11, 9 באפריל 2008 (IDT)
אם יורשה לי להתערב ולהעיר - שיטת המשפט באנגליה היא כזאת שאין צורך לבטל חוק כדי שהוא יהיה בטל. מספיק שלא נוהגים על-פיו. למשל, על-פי חוקי אנגליה המלכה יכולה לפזר את הפרלמנט, לסרב לחקיקת חוקים מסוימים ועוד כהנה וכהנה סמכויות שהיא לא חולמת אפילו להשתמש בהן בפועל. גם אם המלך הבא של אנגליה ילקה במגלומניה ויחליט להשתמש בסמכויות האלה, ספק רב אם בית משפט אנגלי יאשר זאת. אני מניח שספר החוקים של אנגליה מלא בחוקים שדומים לחובה ההלכתית להקריב קורבן בפסח: החוק קיים, אבל אפילו תיאורו כ"אות מתה" יהיה מוגזם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:32, 11 באפריל 2008 (IDT)
אז מה אתה אומר, שאין בהידעת? הזה שום פואנטה? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ו' בניסן ה'תשס"ח • 11:37, 11 באפריל 2008 (IDT)
נראה שאם כך באמת אין. בכל מקרה, רק העובדה הזו (לא מבטלים חוקים באנגליה, הם מתבטלים לבד) יכולה להיות אחלה הידעת, זה גם מסביר את זה שיהודים חזרו להתיישב ולא עשו להם כלום. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:40, 11 באפריל 2008 (IDT)
זו דוגמה להידעת? כן. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 12:16, 10 באפריל 2008 (IDT)
אני מסכים. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:15, 10 באפריל 2008 (IDT)
זה מחדש משהו למישהו? ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • ו' בניסן ה'תשס"ח • 18:46, 10 באפריל 2008 (IDT)
זה להידעת? של 2014... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ז' בניסן ה'תשס"ח • 23:25, 11 באפריל 2008 (IDT)
פרשה מעניינת, אולי להציע את זה בוויקי האנגלית. פה זה היה בכותרות. נוי - שיחה 10:23, 12 באפריל 2008 (IDT)
  • בעבר הייתה מחשבה כי הביטוי פעם שלישית גלידה נגזר מביטוי אנגלי שבו נאמר "I see you next time I'll scream" (בפעם הבאה שאני אראה אותך אני אצרח), ושנעשתה טעות תרגום מפני שהביטוי I scream נשמע דומה ל-ice cream (גלידה). בתיאוריה זו תמכו רבים, ביניהם הלשונאי רוביק רוזנטל, אך בדיקה מראה שלא רק שאין תיאוריה זו נכונה, אלא שלא קיים בשפה אנגלית ביטוי כזה. therealRRR - שיחה 15:33, 3 באפריל 2008 (IDT)
    אז מה כן המקור הנכון? (אני שמעתי משהו על גרמנית...) סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 14:10, 4 באפריל 2008 (IDT)
    בעבר הייתה מחשבה כי הביטוי פעם שלישית גלידה נגזר מביטוי אנגלי שבו נאמר "I see you next time I'll scream" (בפעם הבאה שאני אראה אותך אני אצרח), ושנעשתה טעות תרגום מפני שהביטוי I scream נשמע דומה ל-ice cream (גלידה). בתיאוריה זו תמכו רבים, ביניהם הלשונאי רוביק רוזנטל, אך בדיקה מראה שלא רק שאין תיאוריה זו נכונה, אלא שלא קיים בשפה אנגלית ביטוי כזה. מקורו הנכון של המשפט אינו ברור, אך אחת ההשערות הן שהמקור הוא בביטוי גרמני. therealRRR - שיחה 00:11, 5 באפריל 2008 (IDT)
    רק איך הולך הביטוי הגרמני וזה נראה לי סבבה. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:46, 5 באפריל 2008 (IDT)
    בעבר הייתה מחשבה כי הביטוי פעם שלישית גלידה נגזר מביטוי אנגלי שבו נאמר "I see you next time I'll scream" (בפעם הבאה שאני אראה אותך אני אצרח), ושנעשתה טעות תרגום מפני שהביטוי I scream נשמע דומה ל-ice cream (גלידה). בתיאוריה זו תמכו רבים, ביניהם הלשונאי רוביק רוזנטל, אך בדיקה מראה שלא רק שאין תיאוריה זו נכונה, אלא שלא קיים בשפה אנגלית ביטוי כזה. מקורו הנכון של המשפט אינו ברור, אך אחת ההשערות הן שהמקור הוא בביטוי גרמני, בו נאמר "nächstes Mal gibst du mir einen aus" (בפעם הבאה תצטרך לקנות לי משקה). therealRRR - שיחה 20:52, 5 באפריל 2008 (IDT)
    אני לא מבין משהו. הביטוי "I see you next time I'll scream" בכלל לא תקין באנגלית. דניאל ב. 21:06, 5 באפריל 2008 (IDT)
    הקטע הזה לא מתאים משום שאין בו הסבר למקור הביטוי. הוא אומנם מסביר שהמשפט האנגלי הזה הוא לא מקור הביטוי, ועל אף שזה מעניין, לא ניתן לבנות מזה קטע הידעת. המקרה היחיד שבו אנו יכולים לבנות קטע הידעת שמבוסס על משהו שאינו נכון הוא כשאנו באים לשבור מיתוס נפוץ מאוד (וגם מזה עדיף להימנע אם אין את ההסבר המדויק בקטע). בכל אופן, אין זה המקרה כאן משום שהמיתוס לגבי המקור של המשפט מאנגלית אינו מוכר כל כך. מלמד כץשיחה 03:42, 6 באפריל 2008 (IDT)
    דרך אגב חלקו הראשון של הסיפור מופיע באתר לא רלוונטי וההמלצה שלהם לא להעביר מייל שמכיל את הסיפור. מלמד כץשיחה 03:54, 6 באפריל 2008 (IDT)
    אבל עכשיו כן יש הסבר אפשרי למקור הפתגם. דניאל, אתה יודע אולי איך הביטוי התקין הולך? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:44, 7 באפריל 2008 (IDT)
    המקור הגרמני של הפתגם הוא מחקר מקורי. למעשה יש מקום לשקול הצבת תבנית שכתוב על הערך. מלמד כץשיחה 01:02, 7 באפריל 2008 (IDT)
    מקורי של מי? בטח לא של בעל הערך, עובדה שאני ראיתי את ההשערה הזו בעוד מקומות. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 01:24, 7 באפריל 2008 (IDT)
    הביטוי, כפי שנכתב אכן לא תקני דקדוקית באנגלית. הנוסח הנכון (כפי שמופיע בערך עצמו) הוא: "If I see you next time I'll scream". פרמיוןשיחה 08:50, 16 באפריל 2008 (IDT)
    מישהו באמת חשב שזה נובע מזה? הביטוי הזה לא קיים, ולא דומה לשום ביטוי שאני מכיר באנגלית... חוץ מזה שהוא גם בצורה שפרמיון הביא אותו, קצת עקום. והאלים הללו בכלל הורסים את הדמיון המצלולי.... בקשר להידע? לא יודע... אני נוטה להסכים עם המלמדים, בגלל שזה לא מיתוס מוכר, זה קצת תמוה... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 12:02, 18 באפריל 2008 (IDT)
הוסר. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:15, 22 באפריל 2008 (IDT)
קצת חטא לאמת לתאר את התסבוכת בצורה כה פשטנית... חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ג' בניסן ה'תשס"ח • 22:18, 7 באפריל 2008 (IDT)
מה כוונתך בדיוק? הרי כל העניין בפרוייקט הזה הוא לתת קטעי טריוויה, שהתקווה היא שהקוראים יכנסו לקישורים ויקראו את הערכים.‏Ingsoc‏ • שיחה 22:22, 7 באפריל 2008 (IDT)
נכון, אבל טריוויה נכונה. מהקטע הזה עולה שאגריפס II נלחם מול כל העם, כשיותר נכון שלומר שהמורדים נלחמו מול כל העם. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 15:44, 8 באפריל 2008 (IDT)
שנון! חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ו' בניסן ה'תשס"ח • 17:12, 11 באפריל 2008 (IDT)
אכן. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:39, 12 באפריל 2008 (IDT)
לא הבנתי... נוי - שיחה 23:18, 12 באפריל 2008 (IDT)
בהביאו בשם רבי חנינא קיים רבי אלעזר את האמרה. שנילישיחה 23:23, 12 באפריל 2008 (IDT)
אבל מה עם ערך על רבי חנינא? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א בניסן ה'תשס"ח • 07:12, 16 באפריל 2008 (IDT)
יחזור אם יכתב ערך. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 04:51, 2 במאי 2008 (IDT)
Money.jpg
  • מקור המילה "בורסה" במילה היוונית "בירסה", שמשמעותה "עור" (גם המילה העברית "בורסקאי" - מעבד עורות, מקורה באותה מילה). מאוחר יותר הפכה מילה זו לתיאור נרתיק מעור עבור ארנק כסף (כך הגיעה גם המילה לארנק באנגלית- purse).

מקור השימוש המודרני במילה בורסה החל במאה ה-13 בעיר ברוז', בלגיה, בבית משפחת הסוחרים ון דר בורס. על הבית היה תלוי שלט ועליו צוירו שלושה שקיקי עור, וליד ביתם נהגו להתאסף סוחרים ולעשות עסקים. הסוחרים נהגו לקרוא למקום זה "דלה בורסה" (של בורס). כאשר נפתח מאוחר יותר באנטוורפן, מבנה מיוחד לסחר בינלאומי הוא נקרא בטבעיות בשם "בורסה".

קטע חביב ומעניין מהערך בורסה לניירות ערך. --Hmbr-חנן שיחה 00:46, 3 באפריל 2008 (IDT)

רגע, אז מאיפה הגיעה המילה? משם המשפחה של ון דר בורס או מהתמונה של שלושת הארנקים? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 14:04, 4 באפריל 2008 (IDT)
אני מעריך ששלושה שקי העור סימנו את שם המשפחה שלהם. --Hmbr-חנן שיחה 23:01, 5 באפריל 2008 (IDT)
ומאיפה הגיע שם המשפחה שלהם? אם נגיד שהוא הגיע מזה שסבא רבא שלהם היה מעבד עורות אז הסיפור על הארנק לא שייך. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 15:23, 8 באפריל 2008 (IDT)
אין כאן מספיק סימוכין מבוססים. אפשר לחזק? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ז בניסן ה'תשס"ח • 02:18, 22 באפריל 2008 (IDT)

בספרדית bolsa זה שקית, כל שקית גם מנייר או פלסטיק וגם לשקית המיוחדת לכסף או מטבעות זהב ראו es:bolsa ובורסה זה Bolsa de valores כך שיכול להיות שבספרדית הם דילגו על הסיפור של ון דה בורס והשקיות שלו בבלגיה, מה הסימוכין לסיפור הזה?--‏Avin שיחה‏ 04:33, 22 באפריל 2008 (IDT)

אהלן חבר'ה, נשאר חומוס? טוב שעברתי לומר שלום, הלא שכחתם להזכיר את עליזה:

כך הפליגה עליזה למפרץ של אפריקה,8 ושם הטתה את תושבי המקום לברית ידידות; הם שמחו לבוא הזרים עקב סחר החליפין. לאחר מכן קנתה שטח, שיכלה לכסותו בעורו של שור, על מנת לאפשר לידידיה העייפים לפוש מההפלגה הארוכה, משהגיעו עד הלום; ואז צוותה לחתוך את העור לרצועות צרות וכך קנתה שטח גדול יותר משקיוותה. מאז והלאה נקרא המקום בשם בורסה.

יוסטינוס על קורות יסוד קרתגו, תרגם ד"ר מאיר שש, פורסם בכתב העת "תורן" - דפים לבית צים, מס' 53, מאי 1965.
וכולם הלא יודעים, שבורסה בלי עליזה, זה כמו טחינה בלי לימון (: ליאור ޖޭ 13:24, 26 באפריל 2008 (IDT)
מי זו העליזה הזו? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:21, 26 באפריל 2008 (IDT)
איזו שאלה? עליזה היא בתו היפה של מלך צור ומייסדת קרתגו, כמובן. עכשיו אני רואה שאותו סיפור מופיע גם אצלנו בקרתגו#ייסוד העיר, רק שאצלנו קוראים לה דידו ): ליאור ޖޭ 20:53, 27 באפריל 2008 (IDT)
לא ראיתי שום סימוכין ראויים. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ז בניסן ה'תשס"ח • 04:58, 2 במאי 2008 (IDT)
דורש הרחבה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באייר ה'תשס"ח • 01:51, 14 במאי 2008 (IDT)
ופאנץ'. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 13:05, 14 במאי 2008 (IDT)
אין תגובה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באייר ה'תשס"ח • 00:30, 19 במאי 2008 (IDT)
Rogier van der Weyden 027.jpg
אולי אני מפגין בורות מורפת, אבל מה זה "קו השיער"? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 20:15, 24 במאי 2008 (IDT)
זה פשוט לא נכון. אמנם זכור לישקראתי פעם על מנהג כלשהו בקהילות יהודיות מסויימות לכסות את שער הנשים בהגיען לבגרות (לפחות בזמן התפילה), אבל בפועל מעולם לא ראיתי אישה לא-נשואה שמקפידה על כיסוי ראש. דניאל צבישיחה 21:35, י"ט באייר ה'תשס"ח (24.05.08)
הכוונה בקו השיער הוא שלא מגלחים/מורטים את הכל, אלה יוצרים מצח גבוה באופן מיוחד. talmoryair - שיחה 10:01, 25 במאי 2008 (IDT)
מאוד מבלבל החלק ביהדות. מנהג נדיר ובטח לא השתרש. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א באייר ה'תשס"ח • 16:50, 26 במאי 2008 (IDT)
הסרתי. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ה באייר ה'תשס"ח • 20:03, 29 במאי 2008 (IDT)
יש לנו כבר את תבנית:הידעת? 8 בפברואר - סדרה 1. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ד באייר ה'תשס"ח • 09:32, 19 במאי 2008 (IDT)
הנקודה פה היא אחרת. מילא שהגאונות של איינשטיין לא הוכרה לפני תורת היחסות הפרטית ויתר גילויי שנת הפלאות. הגאונות לא הוכרה גם במשך 3 השנים שאחריה.
אבל זה לא ממש שונה, וחבל לבזבז סלוט על נושא צר ודומה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ז באייר ה'תשס"ח • 12:07, 21 במאי 2008 (IDT)
אפשר אולי להוסיף את הפרט הזה לקטע הקיים? סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:42, 22 במאי 2008 (IDT)
אני בעד ההצעה של עומר. נוי - שיחה 17:02, 29 במאי 2008 (IDT)
הנה המקור. מי עורך?
בקשת הרישום לפטנט על המקרר שהוגשה על ידי אלברט איינשטיין ולאו סילארד, עם חתימותיהם

לאחר סיום לימודיו עבד אלברט איינשטיין במשרד הפטנטים השווייצרי בברן. מאוחר יותר שימש הידע המעשי ברישום פטנטים את איינשטיין ואת תלמידו לאו סילארד כשהוציאו יחד פטנט על המצאת המקרר של איינשטיין. סילארד רשם בחייו עוד 30 פטנטים, שהמרשים מכולם הוא פטנט משנת 1934 על פצצת אטום המבוססת על תגובת שרשרת גרעינית. הפטנט יצא חמש שנים לפני ההבנה המלאה של תהליך הביקוע הגרעיני שעליו הוא מבוסס, וכעשר שנים לפני פיתוח פצצות האטום הראשונות במסגרת פרויקט מנהטן. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ה באייר ה'תשס"ח • 20:07, 29 במאי 2008 (IDT)

אין תגובה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • א' בסיוון ה'תשס"ח • 04:57, 4 ביוני 2008 (IDT)
אחלה. הוספתי קישורים. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:28, 20 במאי 2008 (IDT)
המילה "מאספה" היא טעות נפוצה וידועה. מי שטבע את המילה הוא גבריאל ברקאי (החופר של כתף הינום), והוא מודה בפה מלא (שמעתי בעצמי) שזו טעות. ולראיה - "וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו, זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" - קודם הוא נאסף אל עמיו ורק אח"כ נקבר. דניאל צבישיחה 22:33, ט"ו באייר ה'תשס"ח (20.05.08)
ולא יכול להיות שהביטוי הגיע ממה שמתואר בקטע? מעצבן... סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 22:37, 20 במאי 2008 (IDT)
התיאור נכון - כך באמת נקברו העשירים בימי בית ראשון (בבית שני הוחלפה המאספה בגלוסקמאות, והעניים תמיד נקברו בקרקע), אבל אין שום קשר לביטוי התנ"כי. דניאל צבישיחה 22:40, ט"ו באייר ה'תשס"ח (20.05.08)
אבל גם בעברית המודרנית משתמשים בביטוי הנ"ל ים - דף השיחה 22:41, 20 במאי 2008 (IDT)
נכון, וכמו שאצלנו "נאסף אל אבותיו" אין משמעותו ליקוט עצמות, אלא סוג כלשהו של ביטוי לגבי עולם הבא, כך גם בתנ"ך. המילה "מאספה" לעומת זאת לא מופיעה במקורות עתיקים, כי היא הומצאה לפני 30 שנה. דניאל צבישיחה 22:48, ט"ו באייר ה'תשס"ח (20.05.08)
אני עומד להסיר. התנגדות? חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א באייר ה'תשס"ח • 16:51, 26 במאי 2008 (IDT)
התנגדות חלשה- אולי אפשר לחלץ קטע על הטעות. נוי - שיחה 18:45, 28 במאי 2008 (IDT)
אין עונה. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • א' בסיוון ה'תשס"ח • 05:04, 4 ביוני 2008 (IDT)
הבעיה היא שאי-אפשר לשים אולטרא-קצרמר שכזה בתור ערך ראשי. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 09:30, 27 במאי 2008 (IDT)
עומר צודק. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ה באייר ה'תשס"ח • 19:56, 29 במאי 2008 (IDT)