ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה לא התקבלה

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

---

• אין לי עדיין ניסוח אבל קבלו את העבודות: מינג נולד להורים הגבוהים ביותר בסין, שתיהם אתלטים, בעקבות המלצת הממשלה וחיזוי שמהם ייצא הספורטאים המושלם, הוא נולד המשקל של חמישה קילוגרמים פי שניים מתינוק סיני ממוצע, עד גילה עשר הגיע לגובה של 1.65 מטר, כתלמיד בבית ספר לא הפגין יאו עניין מרובה בכדורסל, בעיקר בשל כושר גופו הירוד וגובהו החריג שהוביל למבנה גוף מגושם שהקשה עליו לשחק. מאוחר יותר הוריו החלו לאמנו, ובעקבות זאת החל יאו לפתח את כישוריו ולאהוב את משחק הכדורסל. מקורות:הערך העברי (מומלץ) האנגלי, הבריאה של יאו מינג.

מה דעתכם?הציוני ~ שיחה 19:46, 29 ביולי 2009 (IDT)

מגניב, אפשר גם להוסיף שבסין ילדים עד גיל 8 או 9 לא צריכים לשלם לאוטובוס, אבל יאו בגלל גובהו היה צריך לשלם כבר בגיל 4! ים - דף השיחה 11:53, 31 ביולי 2009 (IDT)

נחמד! יש מקור? הציוני ~ שיחה 22:28, 1 באוגוסט 2009 (IDT)

זה ככה כבר שבועיים. אם לא יערך, אני גונז. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 07:45, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

נגנז. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באב ה'תשס"ט • 14:01, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

לא הוספתי את הקטע של ים כי לא מצאתי מקור... אני חושב שגם כך זה בסדר. הציוני ✡ שיחה 14:29, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

ואני חושב שלא. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באב ה'תשס"ט • 14:38, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

• השמות המוכרים בתיה, דניאל ואביגדור, מופיעים בתנ"ך באופן שונה מהאופן בו הם משמשים בשפת היום יום. בַ‏ּ‏תיה נקראת בתנ"ך בִּתְיָה. דניאֵל מכונה דניֵאל, ואביגדור נקרא אבי גדור.

לא מסוגנן, אך יכול להיות הידעת מעניין לטיפולכם. יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ' באב ה'תשס"ט • 22:00, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

אין פה כלום. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באב ה'תשס"ט • 14:41, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

• על פלוני ועל אלמוני, תוצאת המשוואה "שבועות + תל-אביב + פלוני אלמוני":

פסל האריה שבסמטה פלונית 7

הביטויים פלוני ופלוני אלמוני מתייחסים לאדם שזהותו אינה ידועה או שהיא חסויה. בתנ"ך הביטוי "פלוני" מופיע כתור משפחתו/מקומו של אדם בשם חֵלֶץ, והביטוי "פלוני אלמוני" מופיע כהתייחסות למקום לא-ידוע. בנוסף, הביטוי "פלוני אלמוני" מוזכר במגילת רות ביחס לקרוב משפחה של רות. ברות רבה ישנה מחלוקת בין ר' יהושע ורבי שמואל בר נחמן בנוגע למהות השם - לדעת ר' שמואל בר נחמן, שם זה מסתיר את זהותו של האדם כדי שלא יתבייש שאינו יודע תורה (וכך הביטוי מגשים את משמעותו), ואילו לדעת ר' יהושע השם "פלוני אלמוני" איננו הסתרת שמו האמיתי של הקרוב, אלא זהו שמו האמיתי של הקרוב של רות. במרכז העיר תל-אביב, קיימות שתי סמטאות שנבנו ב1922 בשמות סמטה פלונית וסמטה אלמונית. שמות אלו נקבעו עקב מחלוקת על השמות בין מקים הסמטאות - מאיר גצל שפירא, לבין ראש העיר דאז - מאיר דיזנגוף.

ברור שיש עוד מה לשפר, אבל לפחות יש בסיס. מה דעתכם? Agbad (שיחה | תרומות) - בח' בניסן ה'תשס"ט 10:59, 2 באפריל 2009 (IDT)

הייתי מוסיף את העובדה שדיזנגוף קרא לסמטאות ככה כדי לעשות "דווקא" לשפירא. תומר א. - שיחה 11:02, 2 באפריל 2009 (IDT)

שימו לב שיש כבר את הקטע הזה. ‏עמיחי 11:27, 2 באפריל 2009 (IDT)

אבל הקטע "הידעת?" שקישרת אליו מדבר רק על הסמטאות, ואילו הקטע הזה אמור לדבר על הביטוי לא רק בתור הסמטאות של תל אביב. Agbad (שיחה | תרומות) - בח' בניסן ה'תשס"ט 12:47, 2 באפריל 2009 (IDT)

כן, אני מסכים שהנושא של שפירא כאן שולי ביחס להידעת? הזה, ולכן אפשר לפתח הלאה. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ח' בניסן ה'תשס"ט • 15:19, 2 באפריל 2009 (IDT)

אז מה עכשיו, להרחיב או לצמצם? בכל אופן, הידעת? מתאים לקטגוריות גאוגרפיה עירונית, עברית, תל-אביב יפו ותנ"ך. Agbad (שיחה | תרומות) - בי"א בניסן ה'תשס"ט 08:42, 5 באפריל 2009 (IDT)

אני בעד להפריד. אם יופרד נושא סימטה פלונית וסימטה אלמונית, אכתוב את מאיר גצל שפירא איתן • שיחה • בואו לתל אביב לפני שתל אביב תבוא אליכם! 12:13, 10 באפריל 2009 (IDT)

ניסיון חדש (בניסיון לצמצם עניין הסמטות):

פסל האריה שבסמטה פלונית 7

הביטויים פלוני ופלוני אלמוני מתייחסים לאדם שזהותו אינה ידועה או שהיא חסויה. בתנ"ך הביטוי "פלוני" מופיע כתור משפחתו/מקומו של אדם בשם חֵלֶץ, והביטוי "פלוני אלמוני" מופיע כהתייחסות למקום לא-ידוע. בנוסף, הביטוי "פלוני אלמוני" מוזכר במגילת רות ביחס לקרוב משפחה של רות. ברות רבה ישנה מחלוקת בין ר' יהושע ורבי שמואל בר נחמן בנוגע למהות השם - לדעת ר' שמואל בר נחמן, שם זה מסתיר את זהותו של האדם כדי שלא יתבייש שאינו יודע תורה (וכך הביטוי מגשים את משמעותו), ואילו לדעת ר' יהושע השם "פלוני אלמוני" איננו הסתרת שמו האמיתי של הקרוב, אלא זהו שמו האמיתי של הקרוב של רות. בהשארת ביטויים אלו, במרכז העיר תל-אביב קיימות שתי סמטאות בשמות סמטה פלונית וסמטה אלמונית.

מה דעתכם עכשיו? Agbad (שיחה | תרומות) - בי"ז בניסן ה'תשס"ט 21:50, 11 באפריל 2009 (IDT)

טוב. אבל דרושה עריכה לשונית וניסוח 'הידעתאי' יותר. הנוסח כעת הוא טיפה לקוני וחסר לחלוחית. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 19:19, 3 ביוני 2009 (IDT)

הידעת? הזה שוכב כאן חודשיים, ומעולם לא הצליח להגיע לרמת העניין שאנו מצפים מקטעים שעולים אצלנו. גונז. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באב ה'תשס"ט • 14:48, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

• בימיה האחרונים של מלחמת העולם השניה הכניסו הגרמנים לקרב את ה"יאגדטיגר" (Jagdtiger), טנק בעל תותח 122 מ"מ, כוונות אינפרא אדומות ומיגון בעובי של עד 250 מ"מ. טנק זה היה טוב יותר משמעותית מכל טנק שהיה ברשות כוחות נאט"ו עד 1963 - 18 שנים לאחר תום המלחמה. אלעז85

כדאי להחליף את הביטוי "טוב יותר" במינוח שמסביר במה הוא עדיף. טבעת-זרם - שיחה 09:09, 18 ביולי 2009 (IDT)

אני בספק רב אם הוא היה טוב יותר - מישהו כבר היה מפתח אותו (ונזכיר את טנק הצאר של הרוסים). סביר בעיני, מבלי שאני חוקר בפרטים בפועל, שטנק שכזה יהיה מסורבל יותר מהרגיל ואיטי למדי, וכמובן כבד למדי, מה שהיה מגביל גם את יכולת השימוש בו באזור עם רשת כבישים וגשרים. בבדיקה מהירה בוויקי האנגלית מתברר גם שהיו לו כשלים מכאנים רבים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:41, 20 ביולי 2009 (IDT)

יאגדטייגר איננו טנק, אלא משמיד טנקים. הכוונה בקטע הזה שלבעלות הברית לא היו כוונות אינפרא אדומות. זה אכן נכון ואני מציע לשכתב את הידעת הזה בהתאם. משהו כמו:

"הגרמנים היו הראשונים להשתמש בכוונות אינפרא אדומות בכלי רכב משוריינים בשנת 1945, טכנולוגיה שונספה לרק"ם מערבי רק בשנת 1963". גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:36, 24 ביולי 2009 (IDT)

אין ערך על נושא הידעת? ואין גם מי שיכתוב אותו. גונז. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באב ה'תשס"ט • 14:51, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

• מצביאים רומיים הנקראים על שם כיבושיהם

הידעת שפובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס היה המצביא הרומי הראשון שנקרא על שם השטח שכבש למען רומי - אפריקה. השני שזכה לכבוד זה היה אחיו, לוקיוס קורנליוס סקיפיו אסייתיקוס, שתבע וקיבל את השם אסייתיקוס עבור נצחונו בקרב מגנסיה וכיבוש מערב אסיה הקטנה. אחרי שני האחים באה שורה ארוכה של מצביאים וביניהם שלקחו לעצמם שמות על כיבושים, חלקם בצדק וחלקם פחות. בברכה. ליש - שיחה 20:27, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

לא מעניין (אותי בכל אופן), חוץ מזה "חלקם בצדק וחלקם פחות" מה אני אמור להבין מזה? הציוני ✡ שיחה 20:58, 15 באוגוסט 2009 (IDT)

לא התפתח ולא משהו. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באלול ה'תשס"ט • 19:12, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

דגל לוב

• אם בדגלים עסקינן:

דגל לוב, שאומץ בשנת 1977, הוא דגל המדינה היחיד בעולם המורכב מצבע אחד בלבד – ירוק. יחידות הצבע בדגל מסמלת את השוויון בין כל אזרחי לוב, והצבע הירוק שממנו הוא מורכב הוא צבע האסלאם, דת המדינה, אשר מופיע בדגלי מדינות אסלאמיות רבות, וכן הינו סמל ל"מהפכה הירוקה" של מועמר קדאפי (מבוסס על פורטל:דגלים וסמלים/הידעת? דגלים/55).

אני זוכר שבפעם הראשונה שראיתי את הדגל במחשב חשבתי שהמחשב נתקע.. הציוני ✡ שיחה 14:00, 21 באוגוסט 2009 (IDT)

היי, אני כתבתי את זה... אבל ברצינות, אני לא בטוח שזה מתאים לעמוד הראשי (חוסר עניין לציבור). Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • א' באלול ה'תשס"ט • 18:12, 21 באוגוסט 2009 (IDT)

דווקא אותי זה הפתיע... הציוני ✡ שיחה 22:29, 22 באוגוסט 2009 (IDT)

בנאלי משהו... עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 14:47, 23 באוגוסט 2009 (IDT)

אכן בנאלי. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 09:30, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

נחמד לדעתי. יוסאריאן • שיחה 11:37, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

בנאלי שמנאלי, זה עובדה מעניינת, יאללה להעביר. אבל חגי החמיר את הנהלים ויעיז מישהו להגיד לו משהו... בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 19:48, 1 בספטמבר 2009 (IDT)

ערכתי קצת והוספתי כמה קישורים. בכל מקרה, לפני שמעבירים צריך להכחיל את המהפכה הירוקה (לוב) (no pun intented). ‏Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ג באלול ה'תשס"ט • 20:06, 1 בספטמבר 2009 (IDT)

מתאים לפורטל הדגלים. אנו מעבירים עכשיו רק שופרא דשופרא. חוץ מזה, הערך אדום. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באלול ה'תשס"ט • 19:15, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

• סן מרינו היא הרפובליקה העתיקה והשנייה בקוטנה בעולם. היא בעלת אוכלוסייה מועטה (כ- 30,000) המצטופפת על שטח זעיר (כ- 60 קמ"ר); אין לה שפה רשמית משלה, ולפני הנהגת האירו באיחוד האירופי גם מטבע משלה לא היה לה; זהותה העצמית מוגבלת ומעורבת בזהות האיטלקית הדומיננטית, ורק ב- 1960 קיבלו נשותיה זכות בחירה; רק ב- 1992 הצטרפה לאו"ם, ואין לה צבא. עם זאת, סן מרינו נמנית עם המשגשגות שבמדינות העולם וכלכלתה מבוססת עם אחוזי צמיחה שנתית ותמ"ג לנפש מהגבוהים בעולם, ואין בה פערים כלכליים-חברתיים גדולים.

סימוכין: אורן נהרי, אטלס אנציקלופדי של העולם, מפה 2005. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:58, 8 ביולי 2009 (IDT)

המשפט "נכון לשנת 2004" לא יוכל להופיע בעמוד הראשי זה אינטרנט לא אנציקלופדיה, עברו חמש שנים מאז צריך נתונים עדכניים (אחרת האורחים יחשבו שויקיפדיה לא מעודכנת). הציוני האחרון ~ שיחה 16:10, 8 ביולי 2009 (IDT)

טופל. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 16:32, 8 ביולי 2009 (IDT)

אם הנתונים מלפני 4 שנים כלל לא ברור שזה עדיין נכון. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באב ה'תשס"ט • 20:08, 22 ביולי 2009 (IDT)

ביררתי וככל הנראה העובדות נכונות גם לפי הנתונים של היום. אך, אוסיף לברר ולהביא סימוכין. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 21:52, 25 ביולי 2009 (IDT)

אני חושב שהקטע קצת מנופח מדי ומציע לצמצמו מעט. אני מציע להוריד את השורות האחרונות המתחילות במילים: מערכת הבריאות. הסיבה לכך היא הצורך לעדכן את הנתונים האלה לאורך הזמן. כל היתר נראה לי מדויק למדי. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:21, 25 ביולי 2009 (IDT)

הורדתי. אין בה עושר או עוני קיצוניים יכולים להישאר?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:32, 25 ביולי 2009 (IDT)

זה בעייתי כי "עושר" ו"עוני" הם מושגים יחסיים. העני הדל ביותר בארץ הוא בן מעמד הביניים בארץ מוכת רעב. לכן, קשר לדבר על "עוני קיצוני" בלי להשוות את זה למשהו. לכן, אני מציע ניסוח אחר: "אין בה פערים כלכלים-חברתיים גדולים" וזאת בהנחה שהטענה הזאת נכונה. אני לא מכיר יותר מדי את המדינה הזעירה, אך ניתן לבדוק את הנתון הזה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:35, 25 ביולי 2009 (IDT)

הוספתי כפי שניסחת. אנסה למצוא מקור מהימן לנתון הזה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 04:28, 26 ביולי 2009 (IDT)

העלה עובש. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באלול ה'תשס"ט • 19:17, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

• השפעת המשפחה על אשפוז חולי סכיזופרניה

"High expressed emotion" הוא מונח המתאר תופעה נפוצה של התערבות, ביקורתיות ועוינות של בני משפחה במהלך הטיפול בחולה. התופעה נפוצה בקרב חולי סכיזופרניה, אך גם בקרב חולים אחרים.
בניסויים שכללו טיפולים בהשתתפות בני משפחת החולה על מנת להפחית תופעות אלה, התברר כי אחוז האשפוזים החוזרים בקרב החולים ירד ביותר מחצי.

להתנהגות המשפחה השפעה חשובה על שיעורי האשפוז בחולי סכיזופרניה ומחלות אחרות, אתר המרכז לבריאות הנפש גהה. ראו גם: טיפול משפחתי ואת זה - http://www.abacon.com/famtherapy/history.html. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 00:09, 29 ביולי 2009 (IDT)

אין פה כלום. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באלול ה'תשס"ט • 19:21, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

• איך יכול להיות מקרה שזוג תאומים זכרים נולדים לאותה אם, והם בכלל לא חולים, ולתינוק שנולד שני, יעשו ברית לפני הבכור? אם שניהם נולדים ביום שישי סמוך לכניסת שבת. האחד נולד בדקות שספק שישי, ספק שבת, ואילו השני נולד בדקות הראשונות שכבר בטוח שנכנסה שבת. אז הבן השני ימולו בשבת, כי ברית מילה דוחה שבת. אך את הבן הבכור לא ימולו בשבת, כי ספק ברית מילה לא דוחה שבת. כמו-כן, לא ימולו אותו ביום שישי כי לא מקדימים. לכן את הבן הבכור ימולו ביום ראשון.

לדעתכם מתאים להידעת?? רעיון טוב? אם כן אערוך זאת לפסקה להידעת?? איציק1 - שיחה 01:03, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

זה נשמע נחמד, אבל קודם לדעתי תערוך את זה כפסקה, כי בצורה כזו יהיה יהיה יותר קל להגיב. Shirooosh - שיחה 22:24, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: מה ששירוש אמרה +: יכול להתאים. זכור שדרוש הסבר קצר ומתמצת על הרקע. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - 22:26, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

אתם רוצים פיקנטי? בבקשה: מי שנולד שבוע לפני ערב ראש השנה בין השמשות, כאשר ראש השנה חל ביום חמישי ושישי - הברית לא תהיה ביום חמישי ושישי (חג) ושבת, אלא רק ביום ראשון - ארבעה ימים אחרי אחיו התאום שנולד כמה דקות לפניו, לפני בין השמשות! זה אמנם משנה את הפואנטה שכתב איציק (הבכור נימול ראשון), אבל זה בהחלט פיקנטי. ‏עמיחי • שיחה 17:23, 13 באוגוסט 2009 (IDT)

יפה מאוד עמיחי, אפשר לשלב בין שנינו ולקחת תאומים שנולדו ברביעי בערב, שלא בטוח אם זה רביעי או חמישי, וזה קורה שבוע לפני ראש השנה, ואחיו התאום נולד כבר ביום חמישי. השאלה אם הכלל שספק לא דוחה שבת, נכון גם לגבי יום טוב. איציק1 - שיחה 01:10, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

כבר נתנו פיקנטריה דומה בתבנית:הידעת? 27 באוגוסט - סדרה 1. אני לא סבור שצריך לחזור על זה. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באב ה'תשס"ט • 14:45, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

מסכים עם חגי, קטע דומה. הציוני ✡ שיחה 19:04, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

כפל. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באלול ה'תשס"ט • 19:22, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

• אני רוצה להציע ערך חדש להידעת. היממה על כוכב נוגה ארוכה מהשנה על פניו. זה נובע מכך שזמן הסיבוב העצמי ארוך מזמן הסיבוב סביב השמש. מה דעתכם? מתאים להידעת? אם כן ארחיב זאת ואסגנן לערך מלא של הידעתך. מחכה לתגובות איציק1 - שיחה 00:36, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

מצד אחד מעניין, מצד שני על כל כוכב לכת אפשר לכתוב משהו יחודי. אורנוס נוטה כל כך על צירו שהוא בעצם מתגלגל במסלולו סביב השמש. פלוטו הוא היחידי שחוצה מסלול של אחר. כוכב חמה הוא היחידי שמפנה רק צד אחד לשמש. כדור הארץ יחידי עם חיים. יש איזה אחד שמסתובב בכיוון הפוך לכל השאר. יש עוד אני מניח... אבל נסה, נראה מה יצא. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו באב ה'תשס"ט • 10:26, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

לדעתי קטע מצויין ומעניין. הוא גם מביא להבנה עמוקה יותר של ההבדל בין מחזור היממות ומחזור השנים. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 10:28, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אני יכול גם להוסיף: "אם היו יצורים חיים על פני נוגה, היה עליהם להמתין סתיו,חורף,אביב, קיץ ושוב סתיו, בטרם תתחליף יממה אחת. איציק1 - שיחה 12:22, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

נחמד! הציוני ~ שיחה 13:39, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

גם אני אהבתי. תומר א. - שיחה 16:54, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

מה אתם אוהבים? אני עוד לא רואה פה קטע. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 07:42, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

את הרעיון... הציוני ✡ שיחה 18:46, 20 באוגוסט 2009 (IDT)

רק הגיגים. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באלול ה'תשס"ט • 19:23, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

• כריתת אצבעות לחפצים בחופש

אני מתלבט אם לכתוב ערך על דראפטומניה בגלל המצב של הערך ואני לא בטוח שזה יעניין כל כך... הציוני ✡ שיחה 18:55, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

אל תתלבט. וגם אל תשכח לשלב את הערך ארון רלסטון שמתאים לכאן כמו כפפה ליד!! (שמתם לב? אין יד...) גילוי נאות, אני כתבתי אותו. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 06:59, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

אני יכתוב אותו בשבוע הבא אי"ה, לדעתי רלסטון יכול לספק קטע משל עצמו (הוא לא ממש קשור למדע גזעני וכאן הוא כרת לעצמו את היד ולא כרתו לו אותה כתוצאה מבריחה) אני בכל אופן לא ידעתי, אתה יכול לכתוב קטע משולב... הציוני ✡ שיחה 14:23, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

לא הצלחתי למצוא ניסוח משולב אתה מוזמן לנסות את מזלך.. הציוני ✡ שיחה 18:15, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

חבל. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באלול ה'תשס"ט • 19:24, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

• ב-16 באוגוסט, .1972 חיל האוויר המרוקאי יורה בטעות במטוסו של חסן השני מלך מרוקו בדרכו חזרה לרבט, אך לא פוגע. (מתוך שיחה:16 באוגוסט) דרוש הרחבה, לימשהו יש רעיונות? אולי משהו על דו"צים? ים • שיחה • כ"ד באב ה'תשס"ט • 16:44, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

חשבתי לכתוב קטע הידעת על מטוס הנוסעים האיראני שהופל ע"י נושאת מטוסים אמריקאית בגלל באג במערכת המכ"ם. תומר א. - שיחה 19:58, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

קטע נהדר. בדיוק באורך הנכון. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 20:03, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

אם הקטע על יצהר לא התקבל מפאת גודלו בטח ובטח שזה לא בארוך הנכון, יכול להתאים ע הרחבה. הציוני ✡ שיחה 22:29, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

קצרצר ללא בשר. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באלול ה'תשס"ט • 19:26, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

• "טיפול-עצמי" בקרב חולי סכיזופרניה

מחקרים רבים מראים כי אחוז המעשנים בקרב חולי סכיזופרניה בעולם עומד על יותר משני שלישים, לעומת פחות מחצי בקרב חולים במחלות פסיכיאטריות אחרות, ופחות מעשרים אחוזים בקרב כלל האוכלוסייה.
לפי אותם מחקרים כמה סיבות גורמות לאחוז העישון הגבוה כל-כך בקרב חולי סכיזופרניה: העישון מגביר את פירוק וסילוק התרופות נוגדות-הפסיכוזה בגוף. בנוסף העישון מקל על תופעות לוואי הקשורות בתנועה, בעלות מאפיינים פרקינסוניים. לעישון גם השפעה נפשית על החולים, והוא מפחית את השפעת החושים על ההכרה כתוצאה מגירויים חיצוניים. מסיבות אלה הסיקו החוקרים כי העישון מהווה מעין "טיפול-עצמי" של חולי הסכיזופרניה.
גם צריכת אלכוהול או מוצרי קנביס נפוצה יותר בקרב חולי סכיזופרניה, בעלי הפרעת חרדה, הפרעה פוסט-טראומטית או דיכאון. מוצרים אלה יכולים להרגיע אי-שקט או חרדה, אך למרות זאת בשימוש לטווח ארוך מוצרים אלה עלולים דווקא להחמיר את תופעות ההפרעות או המחלות הנפשיות, ועם הגברת ההתמכרות לרוב התופעות מחמירות.

למעלה מ-65% מחולי הסכיזופרניה מעשנים סיגריות, וגם שימוש בסמים ובאלכוהול מהווה פעמים רבות ניסיון לטיפול עצמי של אנשים בבעיות נפשיות, אתר המרכז לבריאות הנפש גהה. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 23:57, 28 ביולי 2009 (IDT)

קטע טוב, אבל לערך סכיזופרניה. לא להידעת?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 02:52, 29 ביולי 2009 (IDT)

לדעתי אין כל סתירה בכך. קטע טוב יכול להיות גם בערך וגם ב"הידעת?". גוונא + תורה מה תהא עליה?! 02:57, 29 ביולי 2009 (IDT)

לא אמרתי שיש סתירה. אבל זה סוג הידעת שאנשים יגידו "לא ידעתי, ולא כ"כ עניין אותי לדעת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 03:00, 29 ביולי 2009 (IDT)

לטעמי העובדה שעישון, אלכוהול וחלק מהסמים מטפלים באופן פרטני בבעיות של חולי סכיזופרניה היא מעניינת מאוד. גם אחוז המעשנים הגבוה כל כך בקרב חולי סכיזופרניה מעניין. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 03:06, 29 ביולי 2009 (IDT)

יכול להיות. אם עוד ויקיפדים יסכימו איתך אני בעד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 04:10, 29 ביולי 2009 (IDT)

כמובטח, הנה מקורות אקדמיים - [1] [2] [3] [4]. תומר א. - שיחה 16:30, 30 ביולי 2009 (IDT)

אותי, בכל אופן, זה לא עניין ובקושי סיימתי לקרוא את הקטע. הציוני ✡ שיחה 18:46, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

לאחר יותר מחודש - אין תמיכה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:10, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

• משקל הנשמה

דוקטור אמריקני ניסה בשנת 1907 להוכיח את קיומה של הנשמה על ידי ניסוי מדעי. הוא הניח כי לנשמה יש משקל, ולכן הניח גוסס על מאזניים ובדק האם הגופה תשקול פחות לאחר יציאת הנשמה. הוא דיווח כי המשקל פחת בעשרים ואחד גרמים. הוא ביצע את הניסוי בחמישה עשר(!) כלבים, ולא מצא כל איבוד משקל, מה שהוכיח, לטענתו, כי רק הנפש האנושית היא בעלת משקל. למעשה, אמונה נפוצה יותר ועתיקה יותר היא כי גוף מת דווקא שוקל יותר, ומכאן הביטוי האנגלי "dead weight" והביטוי התלמודי "חי נושא את עצמו".

הסיפור מאומת באתר snopes. כוזרי - שיחה 14:13, 7 ביוני 2009 (IDT)

חסר שמו של הדוקטור והסבר מדוע טעה. דניאל ב. 14:15, 7 ביוני 2009 (IDT)

שמו: ד"ר דנקן מקדוגל, מהוורהיל, מסצ'וסטס. מדוע טעה: אין אפשרות למדוד שינויים קטנים כל כך יחסית למשקל הגוף באמצעים שעמדו לרשותו. כוזרי - שיחה 14:27, 7 ביוני 2009 (IDT)

מה?! לא! זאת לא הסיבה שהוא טעה. הסיבה שהוא טעה היא שאין נשמה. תומר א. - שיחה 14:32, 7 ביוני 2009 (IDT)

זאת אכן לא הסיבה שהוא טעה, גם משום שלפי הרשום בקישור המצורף, מכשירי המדידה היו רגישים ל-2 עשיריות האונקיה (שזה כ-5 גרם). ברק שושני - שיחה 14:36, 7 ביוני 2009 (IDT)

הסיבה שהוא טעה היא שלא רק הנשמה יוצאת מהגוף במוות. איני רופא, אבל אני בטוח שרופא יסכים איתי שמתרחש איבוד משקל בעת המוות מאיבוד חומרים כגון דם ונוזלים. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 14:41, 7 ביוני 2009 (IDT)

הניסוי שלו התחשב גם באיבור דם ונוזלים (שוב, כדאי לקרוא את הקישור המצורף). עיון מעמיק בקישור יגלה כי המספר של 21 גרמים נמצא בניסוי אחד בלבד עם בנאדם אחד בלבד. בניסויים אחרים עם בני אדם אחרים נמצאו תוצאות אחרות. יש לציין את כל הפרטים האלה בטקסט. באותה הזדמנות הייתי גם מוריד את ה-(!) אחרי "חמישה עשר". ברק שושני - שיחה 14:43, 7 ביוני 2009 (IDT)

תומר נשמה שלי, בצורה כל כך גורפת קבעת כי אין נשמה?! הוכחות בבקשה! בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 15:48, 7 ביוני 2009 (IDT)

זה עובד הפוך. הקביעה שקיימת נשמה דורשת הוכחה (אם כי יש שיגידו כי לא ניתו להכריע סוגיה זאת באמצעים מדעיים). דניאל ב. 16:18, 7 ביוני 2009 (IDT)

דיון טוב בסוגיה מופיע בנשמה#הנשמה במדע. דניאל ב. 16:24, 7 ביוני 2009 (IDT)

לא אמרתי דבר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 16:49, 7 ביוני 2009 (IDT)

הצעה משופרת:

חוקר אמריקני ניסה בשנת 1907 להוכיח את קיומה של הנשמה בעזרת ניסוי מדעי. הוא הניח כי לנשמה יש משקל, ולכן הניח אדם גוסס על מאזניים ומדד את משקלו. לאחר מותו, שקל אותו שוב ומצא כי משקלו פחת בעשרים ואחד גרמים. החוקר ביצע את ניסוי דומה בחמישה עשר כלבים ולא מצא כל איבוד משקל, מה שהוכיח, לטענתו, כי רק הנפש האנושית היא בעלת משקל. לניסוי זה אין שום ביסוס מדעי היות ונבדקה רק דוגמה אחת ולא הייתה כלל קבוצת ביקורת. למעשה, אמונה נפוצה יותר ועתיקה יותר היא כי גוף מת דווקא שוקל יותר, ומכאן הביטוי האנגלי "dead weight" והביטוי התלמודי "חי נושא את עצמו".

צריך להסביר יותר את הקשר לשני המושגים שצויינו בסוף. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 17:00, 30 ביולי 2009 (IDT)

לא נכון. הטענה העתיקה היא שהגוף המת קשה יותר לנשיאה בגלל שהחי נושא את עצמו. יש כאן אשליה שהגופה שוקלת יותר, אבל זה לא נכון. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 21:00, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אין התקדמות או תמיכה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:10, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

• ראיתי בגליליאו (כתב עת) שבספר הטלפונים באיסלנד התושבים רשומים לפי השמות הפרטיים שלהם.

אם מישהו יכול גם לאשר את זה יכול להיות הידעת? נחמד. ים • שיחה • ח' באלול ה'תשס"ט • 15:15, 28 באוגוסט 2009 (IDT)

• אין תגובה אחרי כמעט חודש. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:58, 27 בספטמבר 2009 (IST)

• אורך היממה על כדור הארץ

הידעת שמהירות הסיבוב של כדור הארץ סביב עצמו מואטת והולכת? האשר נוצרו התאים הראשונים על כדור הארץ, אורך היממה בו היה כשש שעות וכאשר נוצרו היצורים הרב תאיים הראשונים על כדור הארץ, אורך היממה בו היה 21 שעות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:54, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

יש לגבי זה תחזית לעתיד? למשל, תוך כמה זמן נגיע ל-25 שעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:03, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

מאוד מפתיע. אתה יודע מה הגורמים להאטה (לאן הולכת האנרגיה?) יוסאריאן • שיחה 12:07, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אני לא ממש מבין לאן הולכת האנרגיה, אבל אולי אתה תבין אם אספר לך שלידיעה הזו יש קשר לעובדה שאין פעילות געשית על הירח. במהלך ההיווצרות של מערכת השמש היו פלנטות וירחים שנוצרו מדחיסת גז. חלקם התנגשו זה בזה ויצרו אסטרואידים בהתנגשות. הירח וכדור הארץ נוצרו משתי פלנטות שהתנגשו. ההתנגשות סובבה את אחת האחת הפלנטות האלה סביב עצמה במהירות רבה והותירה עליה את הליבה של הפלנטה השניה. רסיסים משתי הפלנטות יצרו אסטרואידים רבים שחלקם לנפלו על הפלנטה עם הליבות המאוחדות - כדור הארץ וחלקם התגבשו ליצירת הירח. מאז ההתנגשות הירח הולך ומתרחק מכדור הארץ וכדור הארץ הולך ומאט מסיבובו סביב עצמו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:43, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

במחשבה שניה, נדמה לי שחלק מהאנרגיה הולכת לחיכוך הצמיגות של כדור הארץ עם האטמוספרה של עצמו אבל אני ממש לא בטוח. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:04, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

תבנית:הידעת? 1 באוגוסט - סדרה 1 ???

נו, אז עכשיו יש תשובות! זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:17, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

כפי שניתן לראות לעיל - רעיון כל כך טוב שחשבנו עליו פעמיים! זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:58, 27 בספטמבר 2009 (IST)

• חוזה דוגמנות: סעיף קטן בחוזה

• בהשראת הקטע הקודם,

אסתי גינזבורג, דוגמנית ישראלית בעלת קריירה בינלאומית, חתמה בשנת 2008 חוזה דוגמנות עם חברת האופנה 'TAGWOMAN' עבור סכום של מיליון שקלים, בחוזה נכלל סעיף הכולל התחייבות של גינזבורג להתגייס לצה"ל עקב חששה של החברה מיחסי ציבור רעים שעלולה לגרום הימנעות מגיוס של הפרזנטורית הראשית (כדוגמת דוגמניות אחרות שהידועה בינהן היא בר רפאלי).

בברכה, הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 13:19, 12 ביוני 2009 (IDT)

בר רפאלי לא השתמטה, ראה הימנעות מגיוס. דניאל ב. 08:37, 30 ביוני 2009 (IDT)

שיניתי. הציוני האחרון ~ שיחה 15:00, 30 ביוני 2009 (IDT)

חביב. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 19:11, 1 ביולי 2009 (IDT)

לא אהבתי. יש פה הנחה סמויה שאלמלא החתימה על החוזה הייתה גב' גינזבורג נמנעת מהשירות בצה"ל. מדובר בספקולציה לא מבוססת שעדיף לנו בלעדיה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:58, 24 ביולי 2009 (IDT)

גילגמש, הקטע נסוב אודות הסעיף שנציגי החברה בחרו להחתים את גינזבורג עליו, ולא על הסכמתה בפועל של גינזבורג לחתום עליו. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 00:30, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

לא נרמז בקטע שבלי החוזה היא לא הייתה מתגייסת, היא בעצמה אמרה שהיא מתכוונת להתגייס הם פשוט שריינו את זה. הציוני ~ שיחה 09:52, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

יש כאן שתי בעיות: קודם כל - זה קצר מדי. שנית, לי זה נשמע יותר מדי כמו ספין תקשורתי, שאמנם אמת בבסיסו - אך עדיין לא רב משמעות במיוחד. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:59, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

אין התקדמות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:58, 27 בספטמבר 2009 (IST)

• בתידרוך שנתן נשיא ארצות הברית איזנהאואר למחליפו קנדי ב- 1961, הוא הזהיר שהסכנה הגדולה ביותר לארצות הברית בדרום מזרח אסיה, נשקפת מלאוס; וייטנאם לא הוזכרה כלל בתידרוך. במלחמת וייטנאם בה הסתבכה ארצות הברית עוד באותה שנה, הטילה ארצות הברית בוייטנאם, בעיקר על שטחים פתוחים, יותר פצצות משהטילו כל המדינות הלוחמות במלחמת העולם השנייה; מה שלא עזר בהרבה לאמריקאים, וכשנשאל הסנטור האמריקאי פולברייט מה צריך לעשות בוייטנאם, השיב: "להכריז שניצחנו ולצאת משם".

סימוכין: אורן נהרי, אטלס אנציקלופדי של העולם, מפה 2005. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:09, 8 ביולי 2009 (IDT)

מה הפואנטה? הציוני האחרון ~ שיחה 15:22, 8 ביולי 2009 (IDT)

כשמזהירים את קנדי על לאוס ווייטנאם כלל לא מוזכרת, ועוד באותה שנה הוא מסתבך עם מלחמת וייטנאם, זה לא פאנץ'?. זה שארה"ב הטילה על וייטנאם יותר פצצות מכל הפצצות שנפלו במלחמת העולם ה-2 זה לא פאנץ'?. נו באמת?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 16:13, 8 ביולי 2009 (IDT)

לדעתי צריך לחדד אותו קצת הוא לא מובן בקריאה ראשונית. הציוני האחרון ~ שיחה 16:48, 8 ביולי 2009 (IDT)

אני לא אוהב לתת לקורא את הכול על מגש של כסף, זה גם יסרבל את הניסוח. לי זה נראה די מפתיע גם בקריאה ראשונית (עובדה שאני קראתי והופתעתי מיידית...). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 01:51, 13 ביולי 2009 (IDT)

לא יודע.. אני לא כזה אהבתי. הציוני האחרון ~ שיחה 20:48, 18 ביולי 2009 (IDT)

אין כאן פאנץ' מיוחד - האמריקאים הופתעו גם מפלישת ברה"מ לאפגניסטן ומהמהפכה באיראן. מדינות מופתעות כל הזמן ממדינות אחרות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:43, 20 ביולי 2009 (IDT)

דווקא מצא חן בעיני (אם אפשר לומר זאת כך) הפאנץ' השני. לא ידעתי על סדר הגודל של הפצצות. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 01:50, 23 ביולי 2009 (IDT)

אין כאן שום פאנצ' אם זוכרים מה בדיוק הפציצו. במלחמת העולם השניה הפציצו ערים ובמלחמת וייטנאם הפציצו יערות. אם היו משמידים את הערים הגדולות של וייטנאם ללא ספק אמריקה הייתה מנצחת במלחמה, השאלה מה היה נשאר שם ובשביל מה הניצחון היה נחוץ. כמו כן, אני מציע לחלק את הידעת לשני הידעתות שונות. אחד על כמות הפצצות והשני על לאוס. דווקא לאוס נראה לי מגניב יותר מאשר כמות הפצצות. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:31, 24 ביולי 2009 (IDT)

פיצול לשני קטעים יביא קטעים קצרים מדיי. בכל אופן לי שניהם היו מגניבים ולכן שילבתי את שניהם בנושא אחד: "מלחמת וייטנאם". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 22:35, 25 ביולי 2009 (IDT)

כן, אבל הקטע רק מציין את מספר הפצצות בלי לומר שהם בעצם ירו ל"שטחים פתוחים" זה היה בעיקר בזבוז תחמושת לשווא. אולי אפשר להוסיף את זה לקטע על הפצצות וכך יהיה מספיק בשר לקטע הזה. לגבי לאוס - ארה"ב התעמתה בסוף גם עם לאוס. אולי אפשר להוסיף את זה גם. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:44, 25 ביולי 2009 (IDT)

הוספתי לגבי ה"שטחים פתוחים". בכל אופן נראה לי שבפיצול לשני הקטעים יהיו הם קצרים מדיי, וגם חסרי פאנץ' מעט. לא אתנגד אם אתה תנסח שני קטעים בעלי בשר, רק שלא נראה לי שבנפרד הם יעברו את שבט הקונצנזוס. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 04:26, 26 ביולי 2009 (IDT)

נמתין עוד שבוע להתקדמות/תמיכה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:11, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

לא הגיעה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:58, 27 בספטמבר 2009 (IST)

• ג'רי וסט

ג'רי וסט שיחק במדי נבחרת התיכון של East Bank, מערב וירג'יניה, בשנים 1952-1956. הוא נבחר לשחקן המצטיין במערב וירג'יניה בשנים 1953-1956, נבחר לשחקן הטוב במדינה באותה שנה, לאחר שנהיה שחקן התיכונים הראשון שקלע יותר מ-900 נקודות בעונה (ממוצע של 32.2 נקודות למשחק), 1956. כמו כן הוא הוביל את תיכונו לאליפות המדינה באותה שנה. בגלל הישג אליפות זה, מדי שנה משנה ביה"ס East Bank את שמו ל- West Bank.
זה לא מגניב שבי"ס משנה את שמו מדי פעם בגלל תלמיד שלמד בו? ים • שיחה • ז' באלול ה'תשס"ט • 20:53, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

הקטע לא מובן בכלל, מתי משתנה שם בית הספר? אם שלחתי מכתב לתיכון איסט בנק אבל עד שהמכתב הגיע ליעדו שינה בית הספר את שמו? מה יהיה על המכתב יושב לשולח? חוץ מזה שיש יותר מידי שמות בשפה לועזית שלא מוכרת לכלל הקוראים (8 מילים זה די הרבה לקטע קצר). הציוני ✡ שיחה 18:31, 30 באוגוסט 2009 (IDT)

לא כתוב בערך מתי משנה ביה"ס את שמו, אבל אני מניח שזה למס' ימים בשנה, לזכרו של ג'רי. ערכתי קצת. ים • שיחה • י"א באלול ה'תשס"ט • 20:43, 30 באוגוסט 2009 (IDT)

אי אפשר להעלות לעמוד הראשי על סמך הנחות זאת שאלה שבטוח תעלה בראשו של הקורא שיחפש תשובה (ורם כבר כדאי לכתוב את שם בית הספר בתעתיק עברי 'איסט בנק'). הציוני ✡ שיחה 22:59, 30 באוגוסט 2009 (IDT)

השאלה אם אז המשחק מילים עדיין "עובד". ים • שיחה • י"א באלול ה'תשס"ט • 23:28, 30 באוגוסט 2009 (IDT)

מצאתי, בערך האנגלי כתוב, "כל שנה ב-24 במרץ משנה ביה"ס את שמו לכבודו של וסט. עכשיו זה תופס? ים • שיחה • י"א באלול ה'תשס"ט • 23:35, 30 באוגוסט 2009 (IDT)

עדיין לא חזק מספיק, הקטע לא מספק הרבה (חוץ מזה, מה עם המכתבים?). הציוני ✡ שיחה 23:12, 14 בספטמבר 2009 (IDT)

בלי ערך על בית הספר (שלא בטוח שיתקבל כאן), בלי ערך על ליגת התיכונים - אני לא רואה את הקטע הזה תופס. וחוץ מזה - יש כאן בעיה עם השפה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:20, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

באסה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:58, 27 בספטמבר 2009 (IST)

• בית הקפה הראשון בעולם נחנך באיסטנבול, טורקיה, באמצע המאה ה-16 (1554). המקום נהנה מפופולריות עצומה על אף התנגדות הממסד הדתי במדינה, וכבר בסוף אותה מאה היו בעיר מאות בתי קפה; אופנה שהתפשטה גם לאירופה במהלך המאה ה-17. בית הקפה הראשון בלונדון נפתח ב-1652, בית הקפה הראשון בבוסטון הוקם ב-1670, ובפריז - ב-1671.

על פי: אורן נהרי, אטלס אנציקלופדי של העולם, מפה 2005; הערך בית קפה#היסטוריה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:09, 8 ביולי 2009 (IDT)

ומתי בדיוק הוקמה המסעדה הראשונה? בערך במאה ה-16 אני מניח, אבל יהיה נחמד לשלב זאת. Aghnon • פורטל ספרד • הצטרפו למטרה! 03:27, 13 ביולי 2009 (IDT)

לא קטע מוצלח במיוחד, לדעתי. טכני מדי, והעובדה שמתישהו הוקם בית הקפה הראשון איפשהו, ולאחר מכן התופעה התפשטה ברחבי העולם, היא לא מפתיעה ודי ברורה. תומר - שיחה 03:40, 13 ביולי 2009 (IDT)

יש כאן כמה הפתעונות: 1. הפופולריות של בית הקפה למרות התנגדות המימסד הדתי. 2. אופנת בתי הקפה לא חדשה אלא כבר קיימת כחמש מאות שנה. 3. האופנה הנראית לכאורה 'מערבית' כל כך התחילה דוקא במדינה מוסלמית, והתפשטה רק מאה ויותר שנים מאוחר יותר לאירופה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 03:54, 13 ביולי 2009 (IDT)

1. העניין הזה לא כל כך "מחודד", לא הוסברה סיבת ההתנגדות של הממסד הדתי וסיבת ההתעלמות של הציבור, כך שהאזכור של העובדה נראה די סתמי. 2. אף פעם לא חשבתי על הקפה בתור דבר מאוד חדשני, אלא דבר די מסורתי, ולכן יש לצפות, לדעתי, שבית הקפה הוא לא תופעה מודרנית. 3. לדעתי מסורת הקפה לא נתפסת כמערבית דווקא, אלא אולי בעיקר "מזרחית".

בכל אופן, באופן כללי, אני חושב שאם רוצים להדגיש איזושהי פואנטה - צריך או לפתח אותה, או להדגיש אותה במשפט מסוים כמו "על אף שכיום רוב בתי הקפה מצויים במדינת המערב/הצלחת בתי הקפה ניכרת בעיקר במדינות המערב, התופעה התחילה דווקא במדינה מוסלמית..." או משהו דומה. תומר - שיחה 15:21, 13 ביולי 2009 (IDT)

אתה יכול לערוך את הקטע ברוח דבריך האחרונים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 17:08, 15 ביולי 2009 (IDT)

אני מטיל ספק בנכונות הקטע. הקפה איננו צמח אינדמי לאסיה הקטנה. מקורו באפריקה ומשם הגיע לתימן ורק משם התפשט לעולם המוסלמי. לא כל כך סביר בעיני שלא הוקמו דוכנים לממכר קפה עם כמה ספסלים לפני המאה ה-16. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:34, 24 ביולי 2009 (IDT)

האנגלים בערך en:Coffeehouse#History מציינים עוד כמה בתי קפה שנפתחו לפני בית הקפה הנדון, גם הם במאה ה-16, אך אני חושב שהיו מוקמות ציבוריים שהגישו בהם קפה גם לפני כן. אציין שעמדה זו לא מבוססת על מקורות כלשהם, אלא זה ניחוש. כל או כך לא נכון לומר שבית הקפה הראשון בעולם נפתח באיסטנבול. ככה זה כשנותנים לעיתונאי לכתוב היסטוריה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:55, 24 ביולי 2009 (IDT)

אתה דוחה קטע המסתמך על עיתונאי בעל שם, ועל הערך בית קפה (כך שברור שיש כאן הצלבה של מקורות), משום תחושה אישית שלך?. לפי ההגדרה בערך, בית קפה היינו "מקום הסעדה שבו מגישים בעיקר קפה, תה, וגם מאכלים קלים, ומכאן שמו". כנראה, שמקום כזה, נחנך לראשונה באיסטנבול. אף אחד לא דיבר על דוכן לממכר קפה (זה בית קפה זה?) ואפילו לא על מקום ציבורי שהגישו בו קפה; דיברו על בית קפה כפי המוכר היום. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 21:59, 25 ביולי 2009 (IDT)

עיתונאי אינו היסטוריון, לכן עדותו אינה טובה כל כך. האנגלים, למשל, כותבים בערך en:Coffeehouse את הדבר הבא: " In 1530 the first coffee house was opened in Damascus" כלומר: בית הקפה הראשון נפתח בדמשק בשנת 1530. לא ברור מהטקסט אם זה בית הקפה הראשון בעולם, או בית הקפה הראשון בדמשק. אני מנחש שהכוונה לבית הקפה הראשון בדמשק ולא בכל העולם. אפשר לשחק כמובן עם הגדרת בית הקפה, אך עד שלא יהיה מקור רציני של חוקר תרבות שעניינו תרבות ארצות האיסלם קשה יהיה לכתוב טקסט מבוסס. אני מציע למחוק את האזכור הלאו דווקא מדויק מהערך "בית קפה" המופיע אצלנו. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:16, 25 ביולי 2009 (IDT)

צריך לעיין במאמר זה מאוניברסיטת הרוורד. לכל הדעות אלו סימוכן ראויים לסגור סופית את הסוגיה ולתת תאריך מדויק. בערך w:History of coffee נוקבים בתאריך 1554 שזה אכן מה שמופיע במאמר. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ה' באב ה'תשס"ט • 17:57, 26 ביולי 2009 (IDT)

זה מאמר מצוין, אך הצרה היא שהוא לא קובע שבית הקפה הראשון בעולם נפתח באיסטנבול. הינה אני קורא מהמאמר (עמוד 5): ” Rabbi David ibn Abi Zimra who resided in Egypt betw.1513-53, probably the first to face such a question, “saw no problem with the beverage being prepared by a non-Jew. ... Coffeehouses, however, were for him another matter entirely: ‘I do not consent to its being drunk at a meeting place of non-Jews, ... if it is indeed for medicinal purposes one may send for it and have it delivered home’.””

כלומר, זה משקה ששותים אותו, בין היתר, ב"מקום מפגש". מהו "מקום מפגש" אם לא בית קפה? הינה עדות לקיומו של בית קפה בתקופה מקבילה בקהיר. המידע לגבי בית הקפה הראשון בעולם שנפתח באיסטנבול הוא לכל הפחות לא מדויק ויתכן שאף שגוי. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 18:31, 26 ביולי 2009 (IDT)

הידעת? הזה הוא מעניין מאוד, אך צריך להמשיך לחקור את הנושא. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 18:52, 26 ביולי 2009 (IDT)

יותר מדי זמן בלי התקדמות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:13, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

לבקשת הוה"א - הוחזר לנסיון נוסף לקדם. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:50, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

ואורכב מחדש. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:17, 1 באוקטובר 2009 (IST)

• "פרוייקט מסלול": סעיף קטן בחוזה

תצוגת אופנה

"פרויקט מסלול" (באנגלית: "Project Runway") היא תוכנית מציאות אמריקאית עתירת רייטינג ופרסים, המשודרת בארצות הברית, ובה מתחרים מעצבי אופנה על המקום הראשון היוקרתי. בעונה הראשונה של "פרוייקט מסלול" בגרסה האמריקאית, ששודרה בשנת 2004, זכה המעצב ג'יי מקארול במקום הראשון. הפרס כלל 100,000 דולר (כ-400,000 ש"ח) לעיצוב קו אופנה משלו. ג'יי מקארול סירב לקבל את הפרס (!). זאת לאור סעיף קטן בחוזה, שהבטיח 10 אחוזים ממכירות הקו, באופן קבוע ולצמיתות, לחברה המפיקה את "פרוייקט מסלול". סירובו של מקארול לקבל את הפרס הראשון בתוכנית הריאליטי הביך את ההפקה, ובעונות הבאות של "פרוייקט מסלול" הוסר סעיף זה מהחוזה.

(העניין מוזכר כאן.) מה דעתכם? ‏Danny-w‏ 09:16, 12 ביוני 2009 (IDT)

אהבתי! הציוני האחרון ~ שיחה ~ לא נשכח ולא נסלח! 13:13, 12 ביוני 2009 (IDT)

יפה. כדאי לברר האם בדיעבד הוא הרוויח מהסירוב שלו, או שעשרה האחוזים היו פחות מהפרס. כוזרי - שיחה 18:25, 12 ביוני 2009 (IDT)

כן, וגם מה הולך איתו עכשיו האם החברה שלו מרוויחה בכלל..? ;הציוני האחרון ~שיחה~ לא נשכח ולא נסלח! 21:10, 13 ביוני 2009 (IDT)

ומה עם הערך עליו...? חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ב בסיוון ה'תשס"ט • 11:12, 14 ביוני 2009 (IDT)

אני לא בטוח מה הכוונה המקורית, אבל סימן הקריאה לא יכול להופיע בקטע... נוי - שיחה 17:27, 24 ביוני 2009 (IDT)

דני, יש כוונה לכתוב את הערך? אם לא אני גונז. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' באב ה'תשס"ט • 22:22, 24 ביולי 2009 (IDT)

הידעת? מצוין. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:57, 24 ביולי 2009 (IDT)

עובדה אודות עקשנותו (המוצדקת) של אדם כלשהו. בלי פואנטה אמיתית. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 00:29, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

גרסה מחודשת:

תצוגת אופנה

"פרויקט מסלול" היא תוכנית מציאות אמריקאית עתירת רייטינג ופרסים, המשודרת בארצות הברית, ובה מתחרים מעצבי אופנה על הפרס הראשון: מימון ליצירת קו אופנה משלהם. בעונה הראשונה של התוכנית, ששודרה בשנת 2004, זכה המעצב ג'יי מקארול במקום הראשון ובמימון בסך 100,000 דולר. על אף הזכיה סירב מקארול לקבל את הפרס עקב זאת לאור סעיף קטן בחוזה, אשר הבטיח תשלומי תמלוגים בסך 10 אחוזים ממכירות הקו, באופן קבוע ולצמיתות, לחברה המפיקה את "פרוייקט מסלול". ההפקה החליטה להסיר את הסעיף מהחוזה בעונות הבאות.

הסבר לקיצוצים - כמה דברים שחזרו על עצמם, בעיקר, וכן הסרת ההשוואה לשקלים (באילו מונחים? עדיף לא להתעסק עם זה). לי חסר קצת המשך - אז מה עשה מקארול? אני מניח שלא ויתר על חלומו לפתח קו אופנה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:56, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

מחכה לתגובות - אחרת זה נגנז. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:41, 27 בספטמבר 2009 (IST)

נגנז. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:23, 1 באוקטובר 2009 (IST)

• יצואנית נשק

על אף גודלה הקטן, ישראל היא יצואנית הנשק הרביעית בגודלה בעולם, אחרי ארצות הברית, רוסיה וצרפת. היקף ייצוא הנשק של מדינת ישראל נאמד במיליארדי דולרים, שכן ישראל נחשבת למדינה מתקדמת מבחינה טכנולוגית בנושאים ביטחוניים, והתעשיות הבטחוניות שלה, לרבות אלביט מערכות, תע"ש, רפא"ל והתעשייה האווירית, נחשבות בין האיכותיות בעולם. בשנים האחרונות, הודו הפכה לאחת הלקוחות הגדולות ביותר של התעשייה הביטחונית הישראלית עם מגמת עלייה בייצוא ובסחר בנשק מישראל להודו, מה שגרם להתחממות ביחסים בין שתי המדינות.

מה אתם אומרים? MT0 - שיחה 10:21, 21 באוגוסט 2009 (IDT)

נחמד, אבל מי לא יודע? הציוני ✡ שיחה 22:31, 22 באוגוסט 2009 (IDT)

תאמין לי שלא הרבה MT0 - שיחה 01:11, 23 באוגוסט 2009 (IDT)

נשאל אחרת, מי יתפלא אם תספר לו? הציוני ✡ שיחה 01:34, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

לא כולם יודעים שהיקף יצוא הנשק של ישראל הוא עצום כל כך. בפעם האחרונה שהצעתי הידעת? קצרים היו כאלה שהופתעו מזה. זה הידעת מעניין מאוד, שגם נותן את הזווית של יחסי הודו ישראלMT0 - שיחה 09:18, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

ומה המקור להידעת? הזה? גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 09:21, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

המקור הוא החדשות. כתוב "ישראל יצואנית נשק" בגוגל, ותגלה הכל. אם תהית, אין ספקות לגבי אמיתות הידעת? הזה. הידעת הזה, לדעתי, הוא פשוט עובדה מעניינת שמתאימה לעמוד הראשי MT0 - שיחה 09:47, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

זה לא עובד ככה. אם אתה רוצה לספק קטע הידעת? עליך לבסס אותו על פרסום ראוי ולא על "חיפוש גוגל". מי פרסם, מתי פירסם? האם הפרסום עבר ביקורת עמיתים? למתי הפרסום הזה נכון? גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 09:51, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

שוב, בגוגל תמצא את כל הכתבות והמידע בנושא. קשה לי לומר לך "מקור", כי זו יותר עובדה. כדי לקבל אסמכתאות למידע וכדי שליבך יהיה שקט, הפנתי אותך לחפש בגוגל תחת צמד מילים מסוים - שם תמצא את כל המידע מאתרים מהימנים (הארץ, Ynet, nrg וכדומה) MT0 - שיחה 21:39, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

אם אתה מבקש לטעון טענה כלשהי, עליך להוכיח אותה. אני לא טוען דבר. לא אמרתי שהטענה אינה נכונה. אני רק מבקש גיבוי ראוי לטענה זו. אם כל כך קל למצוא גיבוי זה, מצא אותו בבקשה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 21:41, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

הנה מקורות: ynet, גלובס, ישראל (ערך מומלץ!), תעשייה בישראל#התעשיות הביטחוניות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 22:07, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

הא! נכון! חחח, אפילו אפשר לראות את העובדה הזאת בערך ישראל#כלכלה. תודה אגדה. MT0 - שיחה 22:11, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

לא התרשמתי כלל מהמקורות האלה. מדובר בעיתונים ועיתונים לא עוברים ביקורת עמיתים. זה לא מקור אקדמאי וככזה טמא. יתרה מכך, גם אם נתעלם לרגע מטומאתו הרי שהם טוענים לנכונות רק לשנים מסוימות. אם יש מקור אמיתי (כלומר, פרסום אקדמאי שעבד בביקורת עמיתים) אפשר לשקול להוסיף את הידעת. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:38, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

גילגמש, ynet וגלובס נחשבים למקורות מהימנים ובפרט כאשר יש הצלבת מקורות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 22:43, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

עלינו לגשת ביראת כבוד לכלי נשק ולנושאים צבאיים ולא להצביע כלאחר יד על איזה עיתון בתור מקור למשהו. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:45, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

זה נכון. אבל ככל שמדובר בנתון עובדתי כמו זה הקשור להיקף ייצוא הנשק של ישראל, הרי שאפשר לסמוך על מקורות רציניים דוגמת אלה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 22:47, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

אני בטוח שהנתון נמצא במפורש באתר מכון הייצוא. תומר א. - שיחה 22:49, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

היות שמדובר בצבא מודרני ונשקו הוא תועבה בהתגלמותה (כל התפתחות רצינית וטובה נעצרה בתום מלחמת העולם השנייה) ובלאו הכי מדובר בלא הרבה יותר מאוסף גרוטאות ברזל, נסתפק במקורות אלה שהם טמאים לכל דבר ועניין שנוגע לכלי נשק אמיתיים. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:50, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

רק מקווה שלא פגעתי בציפור הנפש. אם כן אני מבקש סליחה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 23:06, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

בהתחשב במצב היא בסדר. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 23:09, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

שינויים קלים, לצורך חידוד הפאנץ' ותוספת קישורים:

בין המדינות המובילות בעולם ביצוא נשק ניתן למנות כאלו עם היסטוריה צבאית ארוכה, כגון רוסיה, צרפת וארצות הברית. לא כך היא ישראל, הנחשבת לרביעית בגודלה בעולם בתחום זה, והיקף היצוא שלה נאמד בבמיליארדי דולרים. על אף גודלה הקטן, ישראל נחשבת למדינה מתקדמת מבחינה טכנולוגית בנושאים ביטחוניים, והתעשיות הבטחוניות שלה, לרבות אלביט מערכות, תע"ש, רפא"ל והתעשייה האווירית, נחשבות בין האיכותיות בעולם. לדבר השפעה על יחסי החוץ של ישראל, הניכרת, בין השאר, בהתחממות ביחסים בין ישראל והודו.

דעות? אעיר שעיתונים הם בהחלט מקורות שעוברים ביקורת עמיתים ומספיקים לסיקור נושא זה, שעוסק בחברות ציבוריות ובממשלות דמוקרטיות החייבות בדין וחשבון לבוחריהן. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 08:59, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

מעולה. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 13:50, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אני יותר אהבתי את שלי, לא בגלל שזה שלי, אלא בגלל הניסוח. MT0 - שיחה 10:59, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

שני הניסוחים טובים, ובזה של זהר הפאנצ' מתחדד. אין לי עדיפות לניסוח זה או אחר. אבל כל ניסוח שנקבל אני מעדיף שיוסף החידוד של הפאנץ'. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מכורים לויקיפדיה? 11:01, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

אני יותר אהבתי את שלי בגלל הניסוח; קודם כל, הוספתי לשלי בהתחלה את ה"הפתעה" (על אף גודלה הקטן", שזה די בסדר. לגבי הניסוח של זהר, ישראל לא "נחשבת ליצואנית הרביעית.." - "ישראל היא היצואנית הרביעית..", זו עובדה. בקשר לכל השאר, אני פשוט לא אוהב את הניסוח MT0 - שיחה 10:59, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

לדעתי הקטע הנ"ל עדין איננו מבוסס דיו. המקורות שהובאו מראים שמדובר בנתון משתנה והפכפך (גלובס: 2007, היקף של 4 מיליארד דולר, צרפת השלישית; וינט: 2004, היקף של 1.2 מיליארד דולר, בריטניה השלישית). הייתי רוצה לראות נתונים רשמיים של גוף אמין (CIA, האו"ם וכו'), ולא כתבות שמקורן בהצהרות של מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף, מדובר מן הסתם רק בעסקאות גלויות. סביר להניח שלעסקאות יותר שנויות במחלוקת שממשלות מעדיפות שלא לפרסם יש השפעה גדולה על הנתונים האמיתיים. דניאל ב. 12:00, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

הנתונים, גם אם אינם ראשוניים אלא שניוניים, בהחלט אמינים דיים. אין לנו כאן עניין בדירוג, שיכול להשתנות, בין שלושת המקומות הראשונים. אפשר, בשביל לעקוף את זה, לנסח "הנחשבת לבין ארבע הגדולות בתחום זה". חברות רבות שכאלו הן ציבוריות וההיקפים עצמם, גם אם לא מפורטים - כן מדווחים בתקציבים גלויים. אין סיבה לדעתי לפקפק באמינות הדברים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:42, 19 בספטמבר 2009 (IDT)

המצב הוא בעייתי. למרות שיש תומכים לקטע באופן כללי, יש שני מתנגדים לו באופן עקרוני עקב בעיית אימות הנתונים. על אף שאני חולק על דעתם וניסחתי זאת, הרי שעם התנגדות שכזו משני משתמשים, וגילגמש עוד המומחה שלנו בתחום, לא ניתן להתעלם. אני משאיר את זה עוד שבוע, עד אחרי החג של סוכות להתגברות מאסיבית של התמיכה, הבאת מקורות נוספים (לכך שאנו בין 4 הגדולות, לא משנה באיזה סדר) או החלשות הביקורת מצד דניאל ו/או גילגמש. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 13:02, 27 בספטמבר 2009 (IST)

גילגמש לא מתנגד. קרא את הדיון הראשון מתחת לסקיצה הראשונה של הקטע MT0 - שיחה 13:05, 27 בספטמבר 2009 (IST)

לא יודע: "סתפק במקורות אלה שהם טמאים לכל דבר ועניין שנוגע לכלי נשק אמיתיים" לא נשמע כמו הסכמה... אבל אפשר לפנות אליו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 13:08, 27 בספטמבר 2009 (IST)

אני גם מתנגד, לא ברור מהקטע לאיזה תקופה הוא מתייחס, לשנה מסויימת, לשנה האחרונה, לעשור האחרון? יצוא נשק הוא נתון המשתנה משנה לשנה, ובחלק מהשנים יש אנומליות כתוצאה מעסקה גדולה במיוחד, למשל עסקת הפאלקון. אם בוחנים מקור כמו מכון המחקר SIPRI שבו פירוט רב על כלל המדינות ועסקאות הנשק, הרי שישראל לא מדורגת במקום הרביעי בשנים האחרונות. ראו כאן [5]. במאמר על תעשיית הנשק בויקיפדיה האנגלית יש נתונים סותרים גם כן Arms industry#World's largest arms exporters Tomtom - שיחה 13:25, 27 בספטמבר 2009 (IST)

ביקשו שאבהיר את עמדתי: אני לא מתנגד אם יש מקור מהימן שתומך בקטע. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 14:09, 27 בספטמבר 2009 (IST)

כיוון שהצטרף עוד מתנגד למקורות וכיוון שגם גילגמש סייג את הבהרתו - נגנז. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:32, 1 באוקטובר 2009 (IST)

• כביש מהיר מספר 61

הכביש הראשי מספר 61, שנודע גם כ"כביש הבלוז", הוא כביש שנסלל לאורך נהר המיסיסיפי. ישנן התייחסויות רבות לכביש בשירי בלוז אמריקאים, כשהבולטים הם של פרד מקדוול ושל ג'יימס תומאס הנקראים "Highway 61". כמו כן, שיר הנושא של האלבום Highway 61 Revisited של בוב דילן אשר נולד באחת העיירות הצמודות לכביש. בסי סמית' נהרגה בתאונת דרכים על הכביש הזה, והאגדה מספרת שרוברט ג'ונסון מכר את נשמתו לשטן בצומת בין הכביש המהיר מספר 61 ו49. אלביס פרסלי גדל באחד מהשיכונים שלצידי הכביש, ומרטין לות'ר קינג נרצח במלון בסביבת הכביש.

יכול להיות בסיס לא רע, נדמה לי. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 20:21, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

קינג נרצח במלון בפאתי ממפיס, מרחק כמה עשרות קילומטרים מהכביש, עד כמה שהצלחתי להבין מגוגל. טופלו, בה גדל אלביס, רחוקה למעלה מ-100 מיילים מהכביש. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:38, 19 בספטמבר 2009 (IDT)

• חרקי ענק

הידעת שהייתה תקופה שבה רבים מהחרקים על כדור הארץ היו ענקיים עד כדי כך שרבים מהם צדו לטאות למחייתם? בתקופה זו כמעט כל שטח היבשה של כדור הארץ היה מכוסה בביצות והפוטוסינטזה הרבה הצמחייה הרבה עשתה העלתה את אחוז החמצן באטמוספרה לשלושים אחוז - דבר שייעל מאוד את נשימת החרקים המתבצעת בפיעפוע דרך חורי הטרכיאות ולא בעזרת זימים או ריאות פעילות.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:59, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

יש לנו ערכים בשביל זה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:06, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

• מהפכת קטיפה

מהפכת קטיפה זהו כינוי להפיכה במערכת השלטון שאינה מלווה באלימות או בשפיכות דמים. והיא נקראת כך על שם המהפכה השלטונית בצ'כוסלובקיה בשנת 1989, בה הודחה המפלגה הקומוניסטית מהשלטון בעקבות גל הפגנות המוניות ונטולות אלימות.

ים • שיחה • כ"ח באלול ה'תשס"ט • 15:58, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

האם זה לא מתאים יותר לפתיח של מהפכת הקטיפה? בכל מקרה: "הפיכה לעולם מצליחה. אם היא מצליחה - לא קוראים לה הפיכה, זו מהפכה!" זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:25, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אם כבר, ניתן לשלב בסוף הערך את משמעות הביטוי בעברית כיום, כלומר, מה שכתבתי להלן. ים • שיחה • כ"ט באלול ה'תשס"ט • 09:32, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

קצר מידי, יבש מידי. הציוני ✡ שיחה 23:07, 3 באוקטובר 2009 (IST)

לא התפתח. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:28, 4 באוקטובר 2009 (IST)

• מנהיגי מדינות שעדיין גרים עם אמא
  • הנשיא טרומן גר בבית הוריו עד לחתונתו ועם חתונתו עבר לגור בבית חמותו. במהלך כהונתו כנשיא הוא אומנם גר בבית הלבן, אך אישתו נעדרה מהבית הלבן למשך תקופות ממושכות שבהן שהתה בבית הוריה. משסיים טרומן את כהונתו הוא חזר לגור עם אישתו אצל חמותו.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:33, 17 בספטמבר 2009 (IDT)
  • לפולין היה לקראת סוף המאה העשרים או בתחילת המאה העשרים ואחת ראש ממשלה שהיה אחיו התאום של הנשיא (לא זוכר את שמותיהם של החבר'ה האלה). אחד מהם היה רווק שגר בבית אמו.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:33, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

לגבי המגורים עם אמא - זה נשמע לי רכילותי מדי. לגבי פולין - אני דיי משוכנע שכבר כתבנו על זה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:12, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

לא התפתחו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:38, 4 באוקטובר 2009 (IST)

• חלומות

הידעת שאחד החידושים של זיגמונד פרוייד בהלך המחשבה המודרני היא ההנחה שכל אדם חולם בכל לילה. כיום רעיון זה נראה מובן מאיליו. אולם, לפני פרוייד לא היה הדבר כך והיה צורך להוכיח הנחה זו של פרוייד בניסוי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:46, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

דורש מקור. פרויד היה הראשון, למיטב ידיעתי, שהציע את החלומות כפשר לתת מודע ולמעין "הוצאת קיטור" בעקבות המידע הרב שהאדם קולט במהלך היום. האם הוא היה הראשון שטען שתמיד חולמים? (אגב, לא נכון - דרושה שינת REM למיטב ידיעתי). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:10, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

נדמה לי שאפשר למצוא לזה סימוכין במבוא לפסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה. אגב, שלב השינה המלווה ב REM מופיע אצל כל אחד בכל לילה, אלא אם כן מעירים את מי שישן אחרי זמן קצר. אם יתנו לך לישון במשך לילה שלם רק למשך איזה חצי שעה או שעה, אז יתכן שלא תגיע ל REM. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:08, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אין התפתחות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:40, 4 באוקטובר 2009 (IST)

• הצעה לקטע על מלפפון הים

בניגוד לשמו מלפפון הים אינו צמח אלא חי מממלכת קווצי עור. בשעת סכנה הוא מקיא את קיבתו על האויב ונמלט בהמולה. תוך זמן קצר המלפפון יצמיח קיבה חדשה וימשיך לאכול. Assafn • שיחה

צריך לעבות. קצר מדי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:19, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כנ"ל. הוספתי קישורים. אדם נבו•שיחה 19:22, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

צריך להסביר, אם הבנתי נכון, שהוא לא רק מקיא את תוכן כיבתו אלא גם משליך את הכיבה עצמה החוצה. (לא אוכל יותר למפפונים. איכסה). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:28, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

תמיד הייתי טיפוס של עגבניות... זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:44, 4 באוקטובר 2009 (IST)

• הצעה לקטע על חרקים

בכל שנה אוכלים חרקים כשליש מהיבולים החקלאיים, לעומת זאת במשך חייו של אדם ממוצע הוא אוכל כשבעים חרקים ועשרה עכבישים. מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית הוציע תקנה המסדירה את כמות החרקים המותרת בתוך מאכלים. לדוגמא שוקולד יכול להכיל עד שמונה חרקים ל-100 גרם ועדיין לעמוד בתקן. פפריקה לעומת זאת יכולה להכיל עד 300 ל-100 גרם. אם חרקים היו נעלמים מהעולם האדם היה גווע מרעב מכיוון שלא היו מאביקים לצמחים ולא ניתן היה לגדל יבולים. Assafn • שיחה 16:54, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

צריך לסגנן את זה קצת הרבה. מעבר לכך, האם יש מקור לטענה שאני אוכל עשרה עכבישים ב-70 שנה? בנוסף, אם פפריקה יכולה להכיל כל כך הרבה חרקים, אז בוודאי אנחנו אוכלים הרבה יותר מ-70 חרקים במשך חיים ממוצע. מדובר כנראה על חרקים קטנטנים למדי. צריך גם מקור אמין לזה. אדם נבו•שיחה 19:18, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

לא התפתח. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:52, 4 באוקטובר 2009 (IST)

• הנשיא הצעיר ביותר

נהוג לחשוב כי נשיא ארצות הברית הצעיר ביותר הוא ג'ון פיצג'רלד קנדי, שהחל את כהונתו טרם חגג את יום הולדתו ה-44. אולם, קנדי אינו הנשיא הצעיר ביותר, אלא תיאודור רוזוולט, שהחל את כהונתו בטרם חגג את יום הולדתו ה-43. הבלבול נובע מכך שקנדי הוא הנשיא הצעיר ביותר שנבחר באופן דמוקרטי, ואילו רוזוולט הגיע למשרת הנשיאות על ידי כך שהיה סגן הנשיא של ויליאם מקינלי, וכשזה נרצח החליפו רוזוולט מפאת תפקידו. ―TherealRRR (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמובן! איך שכחתי לספר לכם? תודה לTherealRRR על סתימת החור הגדול בידע הויקיפדי העברי! ‏עמיחי • שיחה 18:29, 1 בספטמבר 2009 (IDT)

לא ידעתי. תמיד ידעתי שקנדי הוא הצעיר ביותר. הקטע מעולה. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 13:52, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

לא בטוח. אני לא יודע כמה האדם הממוצע שנכנס לוויקיפדיה העברית מתעניין בשאלה מי היה הנשיא האמריקאי הצעיר ביותר. אני חושב שרובם גם לא יחשבו שקנדי הוא הצעיר ביותר, ככה שזה לא יהיה להם ממש שוק. אגב, יש אי דיוק בערך - גם להתמנות לנשיא כסגן נשיא אחרי רצח - זה דמוקרטי. יש טעות נפוצה שאומר דמוקרטיה = בחירות. זה לא נכון. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:32, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

לאור העובדה שבהרבה מקומות בתקשורת אומרים שקנדי היה הצעיר ביותר, דווקא נראה לי שדיי הרבה חושבים שהוא הנשיא הצעיר ביותר. בכל מקרה, הנה שינוי לנוסח:
נהוג לחשוב כי נשיא ארצות הברית הצעיר ביותר הוא ג'ון פיצג'רלד קנדי, שהחל את כהונתו טרם חגג את יום הולדתו ה-44. אולם קנדי אינו הנשיא הצעיר ביותר, אלא תיאודור רוזוולט, שהחל את כהונתו בטרם חגג את יום הולדתו ה-43. הבלבול נובע מכך שקנדי הוא הנשיא הצעיר ביותר שנבחר בבחירות, בעוד שרוזוולט הגיע למשרה בתוקף היותו סגן הנשיא של ויליאם מקינלי, אותו החליף רוזוולט, כשנרצח.
יכול להיות שהניסוח של המשפט האחרון לא הכי מוצלח, אבל אפשר לשפר אותו והוא מתקן את הטעות של דמוקרטיה=בחירות.
אוריה בר-מאיר - שיחה 12:54, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

לא היית צריך להעתיק את כל הקטע בגלל שינוי כמה מילים. היית משנה בקטע הקיים. שיפרתי את הניסוח. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 14:00, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אני אמביוולנטי לגבי הקטע הזה. עוד דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:26, 1 באוקטובר 2009 (IST)

נראה לי מובן מאיליו שמבין 43 נשיאים, אחד הוא הצעיר ביותר. גיל ארבעים ומשהו זה אולי קצת חריג בשביל נשיא של פדרציה גדולה אבל זה לא עד כדי כך חריג. אם מדברים על גיל חריג בצעירותו להנהגת מעצמה (למעט כמובן מי שירש מעצמה כיורש עצר), אפשר להביט באלכסנדר מוקדון שבגיל עשרים ומשהו עמד בראש אחת המעצמות הגדולות בהיסטוריה (מבחינת שטח). בגיל 42 בערך, אותו גיל בו היה הנשיא הצעיר ביותר של ארצות הברית כשזה נבחר, מוקדון כבר היה מת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:39, 1 באוקטובר 2009 (IST)

הרעיון בקטע הזה זה לא לרוץ ולצעוק שרוזוולט כבר בגיל 43 נהפך לנשיא. הרעיון הוא שפעמים רבות קנדי מוצג כנשיא הצעיר ביותר, למרות שהיה נשיא צעיר ממנו. אוריה בר-מאיר - שיחה 16:20, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אני בעד ‏עמיחי • שיחה 16:38, 1 באוקטובר 2009 (IST)

נינצ'ה ועדו, מחכה לדעותיכם, במידה והשתנו. האם לגנוז או לאשר? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:57, 4 באוקטובר 2009 (IST)

בתגובה להערת עדו: צדק עמיחי. הרעיון הוא לא ליידע את הקוראים "מיהו הנשיא הצעיר ביותר", אלא לתקן את ידיעת חלקם השגויה שאין זה קנדי, אלא רוזוולט. אני אישית ידעתי תמיד שקנדי הוא הצעיר ביותר, והקטע הזה הוסיף לי את המידע החשוב והמפתיע מעט שלא כך הדבר. החכמתי מהקטע, ואני רוצה שגם אחרים יחכימו ממנו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - לא מצביעים בסקרים? - לשם שינוי הצביעו דוקא בסקר הסקרים 23:02, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אם היה מדובר בויקי האנגלית, הייתי מצביע בעד הערך בקלות. אולם, אני לא בטוח שדובר העברית הממוצע מודע בכלל לזה שקנדי מוצג לרוב כנשיא הצעיר ביותר. אני מצביע בעד הקטע, אבל ביד רועדת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:10, 5 באוקטובר 2009 (IST)

מסכים עם עדו. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ז בתשרי ה'תש"ע • 00:15, 5 באוקטובר 2009 (IST)

לתשומת לבכם, עדו, נינצ'ה וקוליסטאב: אני ראיתי יותר מתוכנית טלוויזיה אחת שהופקו בישראל שבה נאמר שקנדי הוא הנשיא הצעיר ביותר, ככה שזו לא רק טעות אמריקאית. אוריה בר-מאיר - שיחה 16:29, 5 באוקטובר 2009 (IST)

אין הסכמה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:58, 9 באוקטובר 2009 (IST)

• גדי בחלב אימו

עשתרת היא אלילה כנענית, שנחשבה לאלת היופי, הפריון והתשוקה ומגינת הבית. חלק מפולחנה היה בישול גדי בחלב אימו, שנחשב למאכל תאוה, כהודיה לה על פיריון הצאן. משערים כי האיסור המקראי על מאכל זה בא כנגד המנהג האלילי. עד היום השתמר מאכל זה אצל הבדווים בשם "ג'די בחליב אמו", והוא נחשב למאכל תאווה, שמכינים אותו לאורחים מכובדים.

מתוך הערכים עשתורת וגדי. אני יודע שזה נוגע בכמה נקודות רגישות, אבל הבנתי שההסבר מקובל מבחינה הלכתית כיוון שיש ציוויים לא מעטים שסיבתם הבלעדית - התרחקות מעבודה זרה. יוסאריאן • שיחה 16:13, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אפשר גם להוסיף על הפירוש של הקראים למצווה הזו. הקראים, בניגוד ליהודים האורתודוקסים, כן מתירים אכילת תרנגולת בחלב פרה. הם לומדים מהציווי "לא תוכל גדי בחלב אמו" שאסור לקיים מנהגי שחיטה ואכילה אכזריים או מקברים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:54, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

לא תמצא אף רב אורתודוכסי בעולם שיטען שיש איסור מהתורה לאכול תרנגול בחלב. דניאל צבי • שיחה 16:57, כ"ח באלול ה'תשס"ט (17.09.09)

בסדר. זה בשביל שלא יראה כאילו אוכלים גדי בחלב אמו. בכל אופן מה שמעניין זה מקור המנהג והפירוש השונה של הקראים שבכלל לא לוקח לכיוון של הפירוש היהודי האורתודוכסי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:02, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אני רוצה לדעת מי משער?. אני אף פעם לא שמעתי על כך. יש אמנם אגדה דומה המתייחסת לרבי יהונתן אייבשיץ שהסיפור בה דומה למדי למובא כאן, רק בהקשר אחר, אך מעולם לא שמעתי שמישהו מהפרשנים או החוקרים יגיד או יכתוב ברצינות שהסיבה לציווי היא התרחקות מעבודה זרה. אבקש לדעת מקור. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 19:54, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

לא פרשנים, אלא חוקרי מקרא ותרבות המזרח הקרוב העתיק. וכדאי לציין זאת ("חוקרי מקרא ותרבויות המזרח הקרוב בעתיק משערים..."). ודנ"צ, אתה עלול להכשיל אנשים בדבריך... יש איסור מהתורה המוגבל למקרים מסוימים בלבד (בישול, אכילה והנאה של בשר בהמה שהתבשל בחלב) ובשאר המקרים (כמו עוף במקרה שציינת - תרנגול) זה אסור מדרבנן, או נתון במחלוקת מה מעמדו. (או שמא אתה ממקומו של ר' יוסי הגלילי...) Rex - שיחה 20:20, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אכן יש לציין זאת. אך ארצה גם מקור, לטענה שכך טוענים חוקרים אלה. בנוסף יש להוסיף שבדברי הפרשנים אין אזכור לכך שזו הסיבה. דנ"צ לא הטעה שום דבר. אין שום דעה שבשר עוף בחלב אסור מן התורה. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 20:33, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: זה בדיוק מה שאמרתי - אין איסור מהתורה, ומי שטוען שכן עובר על בל תוסיף. בנקודה הזו אין מחלוקת עם הקראים, ובוודאי שאין מה לדבר על פרשנות שונה (בנקודה זו). זה שחז"ל החליטו להוסיף עוד איסורי־לוואי זה כבר סיפור אחר. דניאל צבי • שיחה 20:35, כ"ח באלול ה'תשס"ט (17.09.09)

לקחתי את זה מהערכים, אין לי מקור חוץ ויקיפדי. אני, אגב, לא חושב שנחוצה ההרחבה בעניין הקראים. אולי בקטע "הידעת" אחר. יוסאריאן • שיחה 18:11, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

שימו לב שדווקא יש פירוש יהודי הגורס שאפשר שעבודה זרה היא הסיבה לאיסור. כך כותב הרמב"ם:

אשר לאיסור בשֹר בחלב, עם שהוא מזון גס מאוד בלי ספק וגורם להתמלאות רבה, לא בלתי-סביר בעינַי שהיה לעבודה זרה צד בזאת. אולי היו אוכלים כך בפולחן מפולחניה או בחג מחגיהם. מה שמחזק זאת, לדעתי, הוא שאיסור בשֹר בחלב הוזכר פעמיים בתחילת הציווי עליו במקום בו הזכיר את מִצְוַת העלייה-לרגל: שלֹש פעמים בשנה [יֵרָאֶה כל זכוּרך אל פני האדֹן ה'] (שמות כ"ג, 17). הרי הוא כאומר: "בשעה שאתם עולים לרגל ונכנסים אל בית ה' אלהיך (שם, שם, 19; ל"ד, 26) אל תבשל שָם את מה שאתה מבשל בצורה זאת כמו שהם היו עושׂים". זה הטעם הסביר ביותר בעינַי לאיסורו, אולם לא מצאתי זאת כתוב בספרי הצאביה שקראתי.

— רמב"ם, מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק מ"ח (תרגום מיכאל שוורץ)

בברכה, ‏gal m‏ 21:03, 23 בספטמבר 2009 (IDT)

ובכן: אם זה המקור היחידי לתובנה זאת, הרי שאני מבין מדוע מעולם לא שמעתי עליה. הספר מורה נבוכים של הרמב"ם, הוא ספר חקירה באמונה, ולכן לא ניתן לייחס לפרשנויות שהוא נותן כפרשנות קלאסית. אמנם יש מקום לציין שהרמב"ם במורה נבוכים, מזכיר תובנה זאת כתובנה הסבירה ביותר בעיניו, לאיסור בשר וחלב. הקטע עכשיו, הוא שופרא דשופרא. רק צריך למצוא מקור שאכן החוקרים סבורים כך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - צמים ביום כיפור? 21:08, 23 בספטמבר 2009 (IDT)

לא התקבל. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:20, 9 באוקטובר 2009 (IST)

הערה לאחר מעשה - בבשר בחלב#בישול גדי בחלב אמו כפולחן אלילי יש הרחבה ניכרת על מה שנאמר כאן, עם מקורות מתאימים. יוסאריאן • שיחה 11:47, 9 בדצמבר 2009 (IST)

• חיים נחמן ביאליק

"המשורר הלאומי" חיים נחמן ביאליק התחיל את דרכו בכתיבה לציבור בעת שהיה בישיבת וולוז'ין. באותה התקופה, סוף המאה ה-19, כתב את אחד משיריו הפופולרים ביותר - "אל הציפור". גורלה של יצירה נוספת, מאמר בשם "רעיון היישוב", לא שפר כל כך. ביאליק כתב את המאמר כחלק מפעילותו הציונית במסגרת חברותו באגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין#אגודת נצח ישראל. המאמר פורסם רק בחלקו בכתב העת העברי "המליץ", אשר יצא בקרב יהודי רוסיה, תחת ראשי התיבות "ח.נ.ב." ונחשב לבוסרי.

על פי הערות השוליים בערך חיים נחמן ביאליק. דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:47, 6 באוקטובר 2009 (IST)

לא נפלתי מהכיסא. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ח בתשרי ה'תש"ע • 13:04, 6 באוקטובר 2009 (IST)

איכשהו התבלבלתי לגבי השיר הראשון של ביאליק. תיקנתי הטעות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 13:13, 6 באוקטובר 2009 (IST)

לא הבנתי את הפואנטה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:56, 6 באוקטובר 2009 (IST)

עדו, אל תיעלב, אבל יש משהו בכך שאתה מפציץ אותנו בקטעים כאן, ומפציץ אותנו בהתנגדויות לקטעים של אחרים כאן?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - לא מצביעים בסקרים? - לשם שינוי הצביעו דוקא בסקר הסקרים 14:57, 6 באוקטובר 2009 (IST)

עד כמה שאני שמתי לב, אני הצעתי קטעים שהתקבלו באופן מגוון על ידי החבר'ה, וגם התגובות שלי היו מגוונות - בהתאם לקטע. אני "מפציץ" בקטעים בגלל שהייתה בקשה לעזרה דחופה. לא יודע אם ההצעות שלי היו איכותיות יותר אם הייתי מוריד את הכמות. בכלל, קצת קשה לכתוב קטעי הידעת. אני יכול לספר לך מה מפתיע אותי לקרוא אבל אני לא יודע אם זה יפתיע גם אותך.

אני מודע לזה שהתלהבות מקטעי הידעת והתלהבות בכלל תלויה גם במצב רוח כללי. אני מתנצל אם המתח שהייתי שרוי בו ביממה האחרונה הפריע לעבודה כאן. בכל מקרה, הסיבה למתח חלפה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:12, 7 באוקטובר 2009 (IST)

עדו עושה עבודת קודש ב"הפצצת" הקטעים. גם אני הפצצתי היום (כבר אמש) בקטעים, תוך הסתמכות על חוק המספרים הגדולים. כל קטע שלדעת מישהו יכול לשמש כקטע טוב ויש עבורו מקורות - אשמח לקרוא עליו. לגבי התנגדויות - מותר גם להתנגד. כפי שאפשר לראות הוא לא היחיד לגבי קטע זה. הוה"א, מה דעתך לגבי הקטע? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 05:42, 7 באוקטובר 2009 (IST)

גם, לא הבנתי את הפואנטה... מצד שני אם זה כבר עלה - אני לא חושב שיש טעם "להפציץ" יש בסה"כ עוד 72 קטעים להשלים ואחרי שזה יקרה מה יהיה על המיזם? האם הוא ייסגר? ואם כבר עדיף שכל קטע מעכשיו יהיה מהטובים ביותר ולא להתפשר (כך, בכל אופן, עשה חגי בימיו האחרונים פה). הציוני ✡ שיחה 00:42, 9 באוקטובר 2009 (IST)

את הודעתך אלי בנושא, ותשובתי, העברתי למכתבים למערכת. דיון שכזה הוא כללי וחורג מהנושא הנדון - הקטע שהצעתי. אומר רק זאת: רבותי, אל תחששו להציע קטעים. מקסימום לא נאהב אותם והם לא יתקבלו - אך זו הדרך היחידה להגיע לקטעים שכן נאהב. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:04, 9 באוקטובר 2009 (IST)

לא ידעתי אך גם לא נדהמתי. AMIRBL25 - שיחה 19:08, 10 באוקטובר 2009 (IST)

עקב התנגדות רבתי מהירה - אורכב. שוין. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:10, 10 באוקטובר 2009 (IST)

• בצרפתית אין W

ז'ורז' דובלה-וה בוש

הידעת, עד לתחילת המאה העשרים לא היו בצרפתית מילים המכילות את האות W. עד אז, האות הזו לא נלמדה בבתי ספר דוברי צרפתית, דוברי הצרפתית נהגו לספור 25 אותיות בשפתם ולא 26 כמו דוברי שאר השפות הכתובות באותיות לטיניות ואפילו כתב הברייל, שהגרסה הראשונה שהומצאה לו הייתה צרפתית, לא הכיל בתחילת דרכו את האות W. מצב זה השתנה במאה העשרים כשהצרפתית שאלה מילים עם W מהאנגלית (לדוגמה, Weekend) ומהגרמנית (לדוגמה,Wagon), אולם האות W עדיין נדירה בצרפתית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:29, 8 באוקטובר 2009 (IST)

חביב מינוס. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ' בתשרי ה'תש"ע • 16:01, 8 באוקטובר 2009 (IST)

הצעות יעול בבקשה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:08, 8 באוקטובר 2009 (IST)

עדו, בצרפתית כמו באיטלקית אכן לא קיימת האות W ; אך קשה לומר שהתלמידים בבתי הספר לא הכירו את האות. האות W קיימת בלטינית, בה כתובים כתבי הקודש. מעבר לכך, הן הסוחרים, הן אנשי האצולה, והן אנשי הרוח, הכירו את שפות שכניהם (אנגלית, גרמנית); ובין מלחמה למלחמה גם סחרו איתם ונישאו לבנותיהם. מעבר לעובדה שבצרפתית אין W , האם יש לך מקור לשאר הדברים שכתבת? תודה, דני. ‏Danny-w‏ 16:16, 8 באוקטובר 2009 (IST)

ממש לא. אם תראה סרטים שמשחזרים את התקופה, תראה בהם רשימת אותיות עם 25 אותיות בלבד. לגבי מקורות לשאר הדברים, אל דאגה.

אגב, האם זה יואיל לפתוח את הקטע ב-"למרות שהצלילים שמסומנים באות W בשפות שונות נפוצים מאוד בצרפתית, האות עצמה נדירה בה ואפילו לא הייתה קיימת בה כלל לפניה המאה העשרים". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:21, 8 באוקטובר 2009 (IST)

בלטינית, שכתובים בה כתבי הקודש, אין W. זה חידוש גרמני מימי הביניים.

אבל לא כדאי לכתוב שבשאר השפות הכתובות באלפבית לטיני יש 26 אותיות. באיטלקית יש פחות, בהוואית יש הרבה פחות ובאיסלנדית יש יותר. אבל מתקבל על הדעת לכתוב שברוב השפות הכתובות אלפבית לטיני יש 26 אותיות. לא הכי מדויק, אבל סביר. --אמיר א. אהרוני - שיחה 17:14, 8 באוקטובר 2009 (IST)

ובאנגלית אין את האות ח, אז? הציוני ✡ שיחה 00:30, 9 באוקטובר 2009 (IST)

האות ח' איננה לטינית. האות W כן. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:22, 9 באוקטובר 2009 (IST)

בבלגיה נפוצים מאוד שמות מקומות דוברי צרפתית ובהם האות W. גם שמו של חבל הארץ דובר הצרפתית בבלגיה הוא ואלוניה (בצרפתית Wallonie), ולא ידוע לי שהוא נכתב באות אחרת לפני תחילת המאה ה-20. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הנה למשל מפה של בלגיה מ-1843, הכתובה כולה צרפתית, ומראה בין השאר את המקומות דוברי-הצרפתית Waremme, Warneton וכמובן Waterloo. הנחת היסוד של ההידעת הזה פשוט לא נכונה. http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/79/Carte_Belgique_1843.jpg

טוב, אפשר לרדת מהרעיון הזה. נחפש רעיונות אחרים. יש לי איזה רעיון אחר שקשור לצרפתית. אולי תעזור לי אתו (או שתעזור לי לרדת גם ממנו). אפתח אותו בסעיף משלו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:08, 11 באוקטובר 2009 (IST)

• הגבעה הצרפתית

מראה הגבעה הצרפתית מטיילת ארמון הנציב, על קו האופק מעל הר הבית ומוזיאון רוקפלר - "גונבת את ההצגה" למבנים היסטוריים רבים

הידעת? למרות שבירושלים אישורי בניה לבנייני מגורים בגובה העולה על ארבע קומות הם די נדירים כמעט כל בנייני המגורים בשכונת הגבעה הצרפתית הם בני שבע ושמונה קומות? אישורי בניה כאלה הם נדירים מתוך חשש שבנייני מגורים גבוהים יבלטו בנוף יתר על המידה וכך "יגנבו את ההצגה" למבנים בעלי חשיבות היסטורית ויטשטשו את צורת נוף הגבעות הטבעית של ירושלים, כפי שבאמת עושים זאת בנייני המגורים בגבעה הצרפתית. אישור הבניה החריג ניתן מסיבות פוליטיות: השכונה נבנתה אחרי מלחמת ששת הימים ואישור זה היה תגובה להצעה של מזכיר המדינה האמריקני דאז, ויליאם פירס רוג'רס, שנקראה על שמו תוכנית רוג'רס, להחזיר נוכחות ירדנית כל שהיא לעיר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:40, 27 בספטמבר 2009 (IST)

מקורות... זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:59, 1 באוקטובר 2009 (IST)

מקורות: דוד קרויאנקר, ירושלים מבט ארכיטקטוני, מדריך טיולים בשכונות ובתים הוצאת כתר, 1996, עמוד 128‏, דוד קרויאנקר, ירושלים - המאבק על מבנה העיר וחזותה, ביתן זמורה 1988. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:28, 1 באוקטובר 2009 (IST)

טוב, אז עכשיו ניסוח מחדש (בעיקר קיצוץ):

בירושלים לא נהוג לאפשר בניית בנייני מגורים בגובה העולה על ארבע קומות. הסיבה לכך היא חשש שבנייני מגורים גבוהים יבלטו בנוף יתר על המידה וכך "יגנבו את ההצגה" למבנים בעלי חשיבות היסטורית ויטשטשו את צורת נוף הגבעות הטבעית של ירושלים. עם זאת, בשכונת הגבעה הצרפתית רבים הבתים בני שבע ושמונה קומות. אלו נבנו מסיבות פוליטיות: השכונה נבנתה אחרי מלחמת ששת הימים ואישור זה היה תגובה להצעה של מזכיר המדינה האמריקני דאז, ויליאם פירס רוג'רס, שנקראה על שמו תוכנית רוג'רס, להחזיר נוכחות ירדנית כלשהי לעיר.

עדיין צריך עוד לסגנן ולקשר. אפנה לכאן גם את תמרה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:42, 1 באוקטובר 2009 (IST)

לא שמעתי על זה מימיי, אבל זה לא אומר שזה לא נכון. כדי שלא נכתוב בדותות, כדאי לבדוק אם יש עוד מישהו שטוען כך, חוץ מקרויאנקר (חיפשתי ב"ירושלים וכל נתיבותיה" ושם לא נכתב על זה דבר). בכל אופן, כדאי להכניס לכאן את המושג החשוב 'קו הרקיע', כי בו משתמשים אצלנו להבהרת חשיבות עניין גובה הבתים. תמרה ♣ שיחה 09:24, 1 באוקטובר 2009 (IST)

חברים אני גדלתי בגבעה הצרפתית, ורובם המכריע של הבתים בגבעה הם בעלי 6 או 5 קומות (אם לא סופרים את קומת הקרקע). רק הפרויקטים החדשים יותר - בית האבות והמגדלים 'בראש הגבעה' הם בעלי יותר מ-6 קומות. נא לדייק! טוקיוני 09:53, 1 באוקטובר 2009 (IST)

עוד הערה קטנה: גם השכונות גילה וקריית יובל מבוססות על בתים רבי קומות - הגבעה הצרפתית לא לבדה! טוקיוני 10:42, 1 באוקטובר 2009 (IST)

שבע אם כן סופרים את קומת הכניסה. מה גם שש זה מעל ארבע. לגבי גילה, אני לגמרי לא בטוח וקיריית היובל זה סיפור אחר. יש שם בניין מגורים אחד שמתנשא יותר מארבע קומות מעל פני הרחוב. הבניינים שאתה מדבר עליהם בקיריית היובל בנויים על צלע הר תלול ומגושרים אל הרחוב כך שיש להם שלוש או ארבע קומות מתחת לפני הרחוב וארבע מעליו. מה שמעניין לגבי קיריית היובל זה שבבניינים האלה הקבלן הצליח להתחמק מהחוק הקובע שמעל ארבע קומות חייבים מעלית כי יש לו מקסימום ארבע עד לפני הרחוב.

קו רקיע זה אחלה ביטוי. שווה להכניס אותו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 13:33, 1 באוקטובר 2009 (IST)

שמתם לב שהבניינים בקרית יובל, וקרית מחנם, לא בנויים מאבן ירושלמית? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:21, 3 באוקטובר 2009 (IST)

ואיך העובדה הזו מסייעת לנו?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 13:55, 3 באוקטובר 2009 (IST)

שם אנומליה של קרית יובל. המבנים באיזור ההוא לא דומים בשום דרך לשום מבנה בירושלים. בכל אופן, בקשר להידעת זה, הוא דורש מקורות. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:17, 4 באוקטובר 2009 (IST)

לא אוהב את הקטע. יש מספיק בניינים גבוהים ואף גורדי שחקים זעירים בירושלים. אין כאן "עניין לציבור". אין כאן מקורות. ואין כאן קישורים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - לא מצביעים בסקרים? - לשם שינוי הצביעו דוקא בסקר הסקרים 19:16, 4 באוקטובר 2009 (IST)

למה אתה אומר שאין מקורות ואין קישורים. הבאתי מקורות - שני ספרים של קויאנקר, וקישוריות פנימיות זה דבר שממש קל לסדר. נכון שיש עוד מבנים גבוהים בעיר אבל בשום אופן לא שכונה שלמה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:04, 4 באוקטובר 2009 (IST)

תמוה ביותר. נתקלתי רק עכשיו ב"תזה" הזו והיא נראית לי מופרכת. מה עם גבעת מרדכי? רמת שרת? בנייני וולפסון? כולם בעלי מגדלי מגורים הבנויים על קו רכס (ובנויים מאבן ירושלמית) ונצפים היטב למרחוק. שלא לדבר על הולילנד. Ranbar - שיחה 21:49, 11 באוקטובר 2009 (IST)

לא שחסר מה לענות אבל חסר הטעם לענות. אם הקטע בכזה ויכוח פה, אז אין לו סיכוי להיות קטע "הידעת?". אשמח אם הוא יגנז. פשוט נמצא רעיונות אחרים לקטעי "הידעת?". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:12, 11 באוקטובר 2009 (IST)

לבקשתו של עדו, אורכב. אישית, אם אכן יש מה לענות, הרי שההתנגדות נובעת בעיקר מבלבול לגבי מהות הטענה בקטע, דבר מה שאפשר אולי להבהיר בקטע המוצע. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏

• מאזינים גרמנים!

תומאס מאן, חתן פרס נובל לספרות ומגדולי הסופרים הגרמנים, יצא לגלות ממולדתו עם שריפת הרייכסטאג ועליית המפלגה הנאצית, לה התנגד עוד קודם לכן, לשלטון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגורר מאן בארצות הברית, שם כתב קובץ מכתבים לאזרחי גרמניה הנאצית, בהם תקף את הנאצים ועוזריהם. בין השאר היה מאן לאחד הראשונים שהתריע על השואה והנעשה במחנה ההשמדה אושוויץ ליהודים. המכתבים עצמם לא הגיעו בתקופת המלחמה לגרמניה, עקב חרם שהוטל על כתביו. עם זאת, בנות הברית הקליטו תסכיתים של המכתבים אשר שודרו באמצעות הרדיו לגרמניה כחלק ממסע התעמולה שלהם.

מבוסס על תומאס מאן (חלק מהניסוחים לקוחים הישר משם), המקורות שם. דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:16, 6 באוקטובר 2009 (IST)

לא רואה את הפאנץ'. אין כאן משהו מעניין במיוחד. עם זאת, אם אחרים יסכימו שהוא מעניין לא אתנגד לקטע. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - לא מצביעים בסקרים? - לשם שינוי הצביעו דוקא בסקר הסקרים 13:32, 6 באוקטובר 2009 (IST)

צריך לחדד את הפואנטה: הידעת? גרמנים רבים טענו שלא ידעו על השואה בזמן התרחשותה ולא יכלו לדעת עליה. אולם, תומס מאן שברח לארצות הברית כן לפני תחילת מלחמת העולם השניה כן חזה אותה ודבריו שודרו לגרמניה ברדיו, לעיתים דחופות, על ידי בעלות הברית...... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:15, 6 באוקטובר 2009 (IST)

זו סוגיה הרבה יותר גדולה, שתומאס מאן הוא טיפה בים בה, להערכתי, ולאו דווקא שווה באמת אזכור. מבחינתי הפאנץ' הוא דווקא גרמני זוכה פרס נובל בשירות תעמולת בנות הברית. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:19, 6 באוקטובר 2009 (IST)

מצטער, לא רואה את הפאנץ'. היו עוד המון שבגדו במולדתם בשעת מלחמה אז? עוד אחד.. הציוני ✡ שיחה 03:22, 9 באוקטובר 2009 (IST)

זוכה פרס נובל גרמני בשירות בנות הברית נשמע לי כמקרה מיוחד, אבל שוין. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:00, 9 באוקטובר 2009 (IST)

• הריח לאחר הגשם הראשון?

הועבר משיחת ויקיפדיה:הידעת?/דיונים#הצעה לערך חדש: הידעת? מדוע יש ריח מיוחד לאחר הגשם הראשון? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:40, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

הסיבה היא התעוררות של חיידקים מסוג האקטינומיציטים (אקטינומיציטס). בהשפעת הגשם חיידקים אלוהחיים בשכבה העליונה של האדמה מתעוררים, ונכנסים לשלב של התחלקות מהירה. חלק החומרים הנוצרים בתא החיידק אחראי לריח הגשם האופיני.

בהמשך הם מגיעים שוב לשלב רדום ויתעוררו לפעילו כאשר האדמה היבשה שוב תרטב בגשם לאחר הפוגה, לכן המשך הגשמים מקטין מאוד את הריח האופיני והתחדשות הגשם לאחר הפוגה ארוכה שוב מחייה את הריח.

האקטינומיציטים הם חיידיקים מאורכים המסוגלים בדומה לפטריות ליצר מני אנטיביוטיקה. הם יכולים לעיתים לשמש בתהלכים של שיקום אדמה נגועה אם כי יכולים לגרום לתופעות של אללופתיה- עיקוב של צמחים או מני אורגניזמים אחרים לגדול סמוך לאורגניזם המשחרר חומרים מעכבים אלו. האקטינומיציטים שייכים גם לקבוצת החיידקים קושרי החנקן החיים בפקעיות של צחים שונים, בעקר מיני עיצים.

לדעתכם מתאים להידעת? אם כן אסגנן זאת איציק1 - שיחה 20:59, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

שתי הפסקאות הראשונות יכולות בהחלט להרכיב קטע מוצלח ומעניין, בעוד שהפסקה האחרונה היא יותר משהו שמתאים לערך אודות החיידקים וכבר חסר בה את מוטיב הפאנץ'. יש לנו ערך על החיידקים האלה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:43, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

בלדד השוחי התייחס לכך באחד מטוריו, אולי זה יכול להיות לך לעזר. אנדר-ויק • שיחה 19:33, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

הצעת שיפור: הידעת? הסיבת הריח החריף שלאחר הגשם הראשון היא התעוררות של חיידקים מסוג האקטינומיציטים (אקטינומיציטס). חיידקים אלו, החיים בשכבה העליונה של האדמה, מתעוררים בהשפעת הגשם ומתרבים במהירות, תוך הפרשת חומרי ריח. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:14, 9 באוקטובר 2009 (IST)

לאחר המתנה ארוכה - נואשתי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:57, 13 באוקטובר 2009 (IST)

• פרס ישראל

הידעת, למרות שכשבעה עשר אחוז מאזרחי מדינת ישראל הם מוסלמים, בין 515 זוכי פרס ישראל לא היה אף לא מוסלמי אחד?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:10, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

לא ידעתי. קצת רזה, צריך למצוא מאד יש להגיד על סטטיסטיקה בקשר לפרס ישראל. גברים נשים? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 02:32, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

התפלגות הזוכים, מתוך הערך פרס ישראל, העתקה:

באתר הרשמי של הפרס נאמר: "פרסי ישראל הוענקו למגוון רחב מאוד של אזרחי המדינה, לגברים ונשים...". בדיקת רשימת מקבלי הפרס מעלה שב-50 שנותיו הראשונות הוא הוענק ל-515 יחידים, מתוכם 63 נשים (כ-12%). בשליש ממספר השנים כל הזוכים היו גברים. עוד מציין האתר שהפרס הוענק לבני דתות שונות. רק ארבעה שאינם יהודים זכו בפרס: השייח' אמין טריף הדרוזי, והנוצרים מכרם ח'ורי, אמיל חביבי והאב מרסל דיבואה. למרות שכ-15% מאזרחי ישראל הם מוסלמים, שום מוסלמי לא זכה בפרס מעולם.

בעקבות הענקת הפרס בשנת 2007 שאל המבקר והעורך בני ציפר: "הייתכן שלא נמצא מקום בתוך 15 קטגוריות הפרס מועמד ראוי אחד שאינו אשכנזי? ואם כן, מה זה אומר עלינו כמדינה המתיימרת לשוויוניות, אם בין יותר ממחצית אוכלוסייתה הבאה ממדינות אסיה ואפריקה (כניסוח העלונים הסטטיסטיים), לא נמצא אפילו אדם אחד מהנולדים ביבשות הללו ראוי לקבל את פרס ישראל, שמפעל חייו אינו שווה ציון ושלא תרם דבר למדינה."

מתוך 158 זוכים בפרס ישראל בתחומי התרבות השונים עד 2008 (כולל מוסדות), היו כ-10 מזרחיים.

לאחר חלוקת הפרסים ב-2009 כתב הפרשן רינו צרור:

ההדרה של בני המזרח מפרס ישראל נמשכה גם השנה. הדחה, הסטה. בטקס האחרון אפילו מראית עין כמו פרופ' סמי סמוחה או האמן פנחס כהן גן לא התקיימה... חוץ מג'קי לוי כמנחה, כלום.

— מוספשבת של "מעריב", 1.5.2009

יש גם טענות שהזוכים בפרס הם לרוב תושבי הערים הגדולות, אנשים עם קשרים עם הפקידות הממשלתית הבכירה וחבריהם של שופטי ועדת הפרס‏‏.

סוף העתקה.

ניסוח שונה:
הידעת? למרות ש19% מאזרחי ישראל אינם יהודים ורובם המכריע של האזרחים הלא היודים הם מוסלמים, בין 515 זוכי פרס ישראל היו רק ארבעה זוכים שאינם יהודים ואיש מהם לא היה מוסלמי. מעבר לזאת רק כ-12% מהפרסים נתנו לנשים למרות שהן למעלה 50% מאזרחי ישראל ובין הזוכים יש גם ייצוג לא פופורציונלי ליהודים בני עדות המזרח.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:40, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

למרות שעל פי הגדרתו פרס ישראל מיועד לכל אזרחי המדינה שהגיעו להישגים יוצאי דופן., ולמרות שרק 81% מאזרחי ישראל הם יהודים, בין 515 זוכי פרס ישראל ישנם רק ארבעה שאינם יהודים, ואיש מהם אינו מוסלמי. בנוסף, רק כ-12% מהפרסים נתנו לנשים, המהוות את רוב אוכלוסיית ישראל ובין הזוכים יש ייצוג כמעט זניח של מזרחיים.

איך זה? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 16:07, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

הפרס אינו "מיועד לכל אזרחי המדינה", אלא רק לאלו שהגיעו להשגים יוצאי דופן. אני מציע משהו כמו: "הידעת, למרות שבין הישראלים שהגיעו להישגים יוצאי דופן יש 16% מוסלמים, 91% נשים ו-37% מזרחים, אחוז הזוכים בפרס מבין קבוצות אלה עומד על 0.1%, 12% ו-2% בהתאמה". כמובן שקודם לכן יש למצוא מקור למספרים 16, 91 ו-37. עוזי ו. - שיחה 16:18, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

הטענה שלך דורשת מקור. אנחנו יודעים את התפלגות האוכלוסייה, ואת התפלגות חלוקת הפרס, המחשבה שיש התאמה מלאה בין אחוז האוכלוסייה לאחוז הזכאים, מופשטת. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 17:38, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

עוזי, אני מתפלא עליך. יש לך רקע בהיסתברות. האם אתה באמת חושב שזה סביר שמתוך כל אזרחי ישראל המוסלמים, איש לא הגיע מעולם להשגים ש-515 מאזרחי ישראל הלא מוסלמים כן הגיעו אליהם? עם ה-0 מוסלמים קשה להתווכח. אני לא מכניס לך שם את דעתי שלפיה יש גם תת ייצוג לימנים ושזו שערוריה שפופסור אחד שההבדל היחיד בין השגיו לבין השגי שאר המרצים בעלי הקביעות בישראל הוא שהוא מטיף בעד טרור פלסטינאי, כן קיבל את הפרס. עם 0 מוסלמים קשה להתווכח. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:07, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

אם נבליג מהנסיון לדחוף ויכוח פוליטי לכאן, אני מסכים איתך בהחלט. מה גם שאתה לא מסיק מסקנות, שהקורא יסיק את מסקנותיו שלו. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 21:35, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

הקטע כעת, מציג אומנם עובדות, אך עם טון ומקצב מוטה פוליטית. לא רק בקשר למוסלמים. גם בקשר לאחרים. ה"למרות"ים למיניהם מטים, מטעים, ואינם מנוסחים אנציקלופדית. הייתי מציע משהו כזה:

• בין 515 זוכי פרס ישראל, המיועד לכל אזרח ישראלי, זכו ארבעה לא יהודים, שאף אחד מהם אינו מוסלמי. כ-12 אחוז בלבד מהזוכים הן נשים. מבין היהודים שזכו בפרס רק עשרה הם מזרחיים. האוכלוסייה שאינה מוגדרת יהודית בישראל עומדת על כ-24 אחוזים, ואילו המזרחים מהווים רוב האולוסייה היהודית במדינה.

בנוסף הייתי רוצה לדעת כמה חרדים/דתיים זכו בפרס, ושעובדה זו תצויין בקטע יחד עם השאר. חוצמזה, הקטע מעניין וטוב. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - צמים ביום כיפור? 21:50, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

אני לא יודע כמה חרדים זכו בפרס, אבל אם הנקודה חשובה לך, בדוק אותה בבקשה והוסף את הנתונים לערך על פרס ישראל. תודה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:42, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

הבהרה: אני מקבל במידה מסוימת את דעתו של עוזי שעל פיה במגזרים שונים יש אחוזים שונים של אנשים שהגיעו להשגים מרשימים. הנקודה היא שקשה לי להאמין שאפס זוכים מתוך 15% מוסלמים זה נתון שיכול לשקף שונות זו. כל אחד מאיתנו יכול לחשוב על כמה אזרחים מוסלמים שברור שכן מגיע להם פרס ישראל. לבסאם זועמוט ז"ל ולזוהיר בהלול, למשל, יכול מאוד להיות שכן הגיע פרס ישראל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:49, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

אני מתחיל להתרשם שהקטע הזה נפיץ מדי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:35, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אז אפשר לרדת מהקטע הזה. קטעי הידעת, כעיקרון, אמורים לעשות מצב רוח טוב. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:46, 1 באוקטובר 2009 (IST)

לא צריך לרדת מהקטע. כל עוד הניסוח נצמד לעובדות היבשות, אין שום נפיצות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - לא מצביעים בסקרים? - לשם שינוי הצביעו דוקא בסקר הסקרים 19:14, 4 באוקטובר 2009 (IST)

הדיון לעיל מראה אחרת. אין להכחיש שבמתן הסטטיסטיקות האלו אנו כמו אומרים שמדובר בחוסר צדק. אתה מדבר כאן על אפליית מגזר ומאשים, גם אם לא במישרין, מוסד ממלכתי בגזענות. אז גם אם העובדות הן יבשות, נכונות וברורות - זה לא אומר שזה רעיון טוב להציג את זה בעמוד הראשי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 20:17, 4 באוקטובר 2009 (IST)

הדיון לעיל היה על הניסוח ותו לא. אינני מבין מדוע אתה מסתייג מלהציג בעמוד הראשי עובדות יבשות, חמורות ככל שתהיינה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - לא מצביעים בסקרים? - לשם שינוי הצביעו דוקא בסקר הסקרים 15:00, 6 באוקטובר 2009 (IST)

כי בכל ניסוח שלא תשים את זה - זה יעורר התנגדות עקב הדברים שזה מרמז עליהם. אנחנו צריכים לחתור לקונצנזוס כאן, הדבר האחרון שאני רוצה זה שיאשימו אותנו בפוליטיזציה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:51, 7 באוקטובר 2009 (IST)

עקב הבעייתיות דלעיל של הקטע, כמו גם העובדה שטרם פותח ניסוח שיכול לשרת אותנו מבחינת אורך, ניסוח והסכמה בין המשתתפים - אורכב. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:47, 13 באוקטובר 2009 (IST)

• זארטוסטרא

זארטוסטרא, הוגה דת האש הפרסית, יעץ לאדם להפוך את אויביו לידיו. כורש, מחסידיו של זארטוסטרא, הצליח להגיע לכס המלוכה, להרחיב את ממלכתו לכדי מעצמה ולהיזכר כדמות היסטורית אהודה במשך אלפי שנים בזכות דווקותו בהפיכת אויבים לידידים. מסתבר שגם יצורים שמסלול האבולוציה שלהם הפך את אויביהם לדידיהם שגשגו וכיום יצורים חיים רבים מקיימים סמביוזה עם צאצאי האויבים ובמיוחד הטפילים של אבות אבותיהם. חלבוני הסוכך המצויים בכל תא חי הם בעלי מבנה של חלבון נגיפי והם מקודדים בחומר התורשתי שלנו באמצעות שאריות של חומר תורשתי של נגיף טפיל שהפך לחלק מהתא. מערכות שמונעות כניסת נגיפים לתאים שונים הן מערכות שהתפתחו לראשונה אצל נגיפים שהגנו על המאחסן שלהם מחדירת נגיפים מתחרים. הפרחים שנועדו למשוך חרקים, ציפורים וחיות אחרות שמאביקים אותם ועוזרים לצמח להתרבות מושכים למעשה את צאצאי מי שבעבר אכל אבקה שנועדה להתפזר ברוח והוריד את פריון הצמחים. יש עוד הרבה דוגמאות...... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 06:56, 2 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע ארוך מידי לטעמי.. חוץ מזה הוא מתחיל במשהו מעניין ומתפתח למשהו לא כל כך קשור ודי משעמם. הציוני ✡ שיחה 17:24, 4 באוקטובר 2009 (IST)

עדו? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:23, 13 באוקטובר 2009 (IST)

תקוע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:47, 13 באוקטובר 2009 (IST)

• הגבעה הצרפתית

מראה הגבעה הצרפתית מטיילת ארמון הנציב, על קו האופק מעל הר הבית ומוזיאון רוקפלר - "גונבת את ההצגה" למבנים היסטוריים רבים

הידעת? למרות שבירושלים אישורי בניה לבנייני מגורים בגובה העולה על ארבע קומות הם די נדירים כמעט כל בנייני המגורים בשכונת הגבעה הצרפתית הם בני שבע ושמונה קומות? אישורי בניה כאלה הם נדירים מתוך חשש שבנייני מגורים גבוהים יבלטו בנוף יתר על המידה וכך "יגנבו את ההצגה" למבנים בעלי חשיבות היסטורית ויטשטשו את צורת נוף הגבעות הטבעית של ירושלים, כפי שבאמת עושים זאת בנייני המגורים בגבעה הצרפתית. אישור הבניה החריג ניתן מסיבות פוליטיות: השכונה נבנתה אחרי מלחמת ששת הימים ואישור זה היה תגובה להצעה של מזכיר המדינה האמריקני דאז, ויליאם פירס רוג'רס, שנקראה על שמו תוכנית רוג'רס, להחזיר נוכחות ירדנית כל שהיא לעיר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:40, 27 בספטמבר 2009 (IST)

מקורות... זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:59, 1 באוקטובר 2009 (IST)

מקורות: דוד קרויאנקר, ירושלים מבט ארכיטקטוני, מדריך טיולים בשכונות ובתים הוצאת כתר, 1996, עמוד 128‏, דוד קרויאנקר, ירושלים - המאבק על מבנה העיר וחזותה, ביתן זמורה 1988. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:28, 1 באוקטובר 2009 (IST)

טוב, אז עכשיו ניסוח מחדש (בעיקר קיצוץ):

בירושלים לא נהוג לאפשר בניית בנייני מגורים בגובה העולה על ארבע קומות. הסיבה לכך היא חשש שבנייני מגורים גבוהים יבלטו בנוף יתר על המידה וכך "יגנבו את ההצגה" למבנים בעלי חשיבות היסטורית ויטשטשו את צורת נוף הגבעות הטבעית של ירושלים. עם זאת, בשכונת הגבעה הצרפתית רבים הבתים בני שבע ושמונה קומות. אלו נבנו מסיבות פוליטיות: השכונה נבנתה אחרי מלחמת ששת הימים ואישור זה היה תגובה להצעה של מזכיר המדינה האמריקני דאז, ויליאם פירס רוג'רס, שנקראה על שמו תוכנית רוג'רס, להחזיר נוכחות ירדנית כלשהי לעיר.

עדיין צריך עוד לסגנן ולקשר. אפנה לכאן גם את תמרה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:42, 1 באוקטובר 2009 (IST)

לא שמעתי על זה מימיי, אבל זה לא אומר שזה לא נכון. כדי שלא נכתוב בדותות, כדאי לבדוק אם יש עוד מישהו שטוען כך, חוץ מקרויאנקר (חיפשתי ב"ירושלים וכל נתיבותיה" ושם לא נכתב על זה דבר). בכל אופן, כדאי להכניס לכאן את המושג החשוב 'קו הרקיע', כי בו משתמשים אצלנו להבהרת חשיבות עניין גובה הבתים. תמרה ♣ שיחה 09:24, 1 באוקטובר 2009 (IST)

חברים אני גדלתי בגבעה הצרפתית, ורובם המכריע של הבתים בגבעה הם בעלי 6 או 5 קומות (אם לא סופרים את קומת הקרקע). רק הפרויקטים החדשים יותר - בית האבות והמגדלים 'בראש הגבעה' הם בעלי יותר מ-6 קומות. נא לדייק! טוקיוני 09:53, 1 באוקטובר 2009 (IST)

עוד הערה קטנה: גם השכונות גילה וקריית יובל מבוססות על בתים רבי קומות - הגבעה הצרפתית לא לבדה! טוקיוני 10:42, 1 באוקטובר 2009 (IST)

שבע אם כן סופרים את קומת הכניסה. מה גם שש זה מעל ארבע. לגבי גילה, אני לגמרי לא בטוח וקיריית היובל זה סיפור אחר. יש שם בניין מגורים אחד שמתנשא יותר מארבע קומות מעל פני הרחוב. הבניינים שאתה מדבר עליהם בקיריית היובל בנויים על צלע הר תלול ומגושרים אל הרחוב כך שיש להם שלוש או ארבע קומות מתחת לפני הרחוב וארבע מעליו. מה שמעניין לגבי קיריית היובל זה שבבניינים האלה הקבלן הצליח להתחמק מהחוק הקובע שמעל ארבע קומות חייבים מעלית כי יש לו מקסימום ארבע עד לפני הרחוב.

קו רקיע זה אחלה ביטוי. שווה להכניס אותו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 13:33, 1 באוקטובר 2009 (IST)

שמתם לב שהבניינים בקרית יובל, וקרית מחנם, לא בנויים מאבן ירושלמית? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:21, 3 באוקטובר 2009 (IST)

ואיך העובדה הזו מסייעת לנו?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 13:55, 3 באוקטובר 2009 (IST)

שם אנומליה של קרית יובל. המבנים באיזור ההוא לא דומים בשום דרך לשום מבנה בירושלים. בכל אופן, בקשר להידעת זה, הוא דורש מקורות. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:17, 4 באוקטובר 2009 (IST)

לא אוהב את הקטע. יש מספיק בניינים גבוהים ואף גורדי שחקים זעירים בירושלים. אין כאן "עניין לציבור". אין כאן מקורות. ואין כאן קישורים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - לא מצביעים בסקרים? - לשם שינוי הצביעו דוקא בסקר הסקרים 19:16, 4 באוקטובר 2009 (IST)

למה אתה אומר שאין מקורות ואין קישורים. הבאתי מקורות - שני ספרים של קויאנקר, וקישוריות פנימיות זה דבר שממש קל לסדר. נכון שיש עוד מבנים גבוהים בעיר אבל בשום אופן לא שכונה שלמה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:04, 4 באוקטובר 2009 (IST)

תמוה ביותר. נתקלתי רק עכשיו ב"תזה" הזו והיא נראית לי מופרכת. מה עם גבעת מרדכי? רמת שרת? בנייני וולפסון? כולם בעלי מגדלי מגורים הבנויים על קו רכס (ובנויים מאבן ירושלמית) ונצפים היטב למרחוק. שלא לדבר על הולילנד. Ranbar - שיחה 21:49, 11 באוקטובר 2009 (IST)

לא שחסר מה לענות אבל חסר הטעם לענות. אם הקטע בכזה ויכוח פה, אז אין לו סיכוי להיות קטע "הידעת?". אשמח אם הוא יגנז. פשוט נמצא רעיונות אחרים לקטעי "הידעת?". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:12, 11 באוקטובר 2009 (IST)

• ירושלים לא נזכרת בקוראן, אבל גם לא בתורה

רבים מנסים להראות שירושלים חשובה יותר ליהודים מאשר למוסלמים, על ידי הצבעה על העובדה כי העיר אינה מוזכרת באופן ישיר בקוראן, אלא רק באופן עקיף, כשמתואר המסע הלילי של מוחמד למסגד אל אקצא, וכשמתואר שינוי הקיבלה - כיוון התפילה. אולם עיון מדוקדק בתנ"ך יראה שירושלים גם אינה מוזכרת במפורש בתורה, אלא רק במרומז, בסיפור עקדת יצחק אשר על פי הכתוב מתרחש באחד ההרים "בארץ המוריה", ודרך מלכי-צדק מלך "שלם" שמזוהה עם ירושלים. המקום הראשון בו ירושלים מופעיה בתנ"ך בשמה הוא בספר יהושע בפרק י', בו מוזכר אדוני-צדק מלך ירושלים, שנלחם ביהושע בן נון.
eman • שיחה • ♥ 17:42, 10 באוקטובר 2009 (IST)

זה קטע מצוין, אבל חייבים לכתוב אותו בצורה פחות אפולוגטית (פולמוסית). ‏עמיחי • שיחה 20:56, 10 באוקטובר 2009 (IST)

לא כל כך הבנתי. הטענה הרווחת היא שירושלים אינה מוזכרת בקוראן אך היא כן מוזכרת בתנ"ך. האם טענה זו שגויה? כי לא הבנתי מה הפואנטה בקטע. התורה היא רק חמשת הספרים הראשונים של התנ"ך. אז מה שירושלים לא מזוכרת בה? זה לא סותר את הדעה הרווחת, אז מה הידעת פה בדיוק? יורי - שיחה 21:06, 10 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא ידעתי את זה, ולדעתי זה קטע מצוין. אנדר-ויק • שיחה 21:13, 10 באוקטובר 2009 (IST)

אני נוטה להסכים עם יורי - נראה שהפאנץ' העיקרי כאן הוא שהתורה מוזכרת בתנ"ך רק בספר השישי. גם אני לא ידעתי זאת, אבל זה לא כך מעניין בעיני. זה גם לא כל כך מפתיע למי שזוכר שירושלים הפכה לעיר חשובה רק בתקופת דוד. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:32, 10 באוקטובר 2009 (IST)

כמו זהר. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ג בתשרי ה'תש"ע • 21:38, 10 באוקטובר 2009 (IST)

נגד הקטע. זהו קטע פולמוסי שנוגע בעצבים רגישים. בנוסף, ירושלים מוזכרת בתורה בשם "שלם", שהוא אחד משמותיה. בנוסף, גם אם מערערים על כך, היא מוזכרת מאות פעמים בתנ"ך, כך שהפואנטה של כל הקטע חלשה. לא שמעתי שהוציאו את הנ"ך מכתבי הקודש הקאנוניים של היהדות. לסיכום - לא נראה מתאים. Noon - שיחה 21:45, 10 באוקטובר 2009 (IST)

אכן צריך לדייק ולכתוב שירושלים אינה מוזכרת במקרא במקום בתורה. הנביאים כתבו הרבה דברים, אבל כמו שטוען הרב יובל שרלו: אני לא מכיר אף נבואה שאכן התגשמה. הטקסט המכונן של היהדות הוא המקרא ולא הנביאים והכתובים, והעובדה שירושלים אינה מוזכרת בו חשובה ומפתיעה למדי. כמובן ראוי לציין שהסיבה שירושלים אינה מוזכרת במקרא היא מכיוון שהיא בכלל הייתה שייכת לעם אחר ושמה היה יבוס, והיא נכבשה על ידי היהודים. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 21:49, 10 באוקטובר 2009 (IST)

עד כמה שאני זוכר היא נקנתה. לא כל כך מפתיע שירושלים לא מופיעה בכרוניקה דתית-היסטורית שמתארת בעיקרה גלות מארץ כנען. אין כאן איזשהו חידוש של ממש. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:52, 10 באוקטובר 2009 (IST)

תיקון, אכן נכבשה. אחד מהאבות לא רכש איזה משהו מהייבוסים? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:53, 10 באוקטובר 2009 (IST)

אני מניח שאתה מתכוון לגורן של ארוונה. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:56, 10 באוקטובר 2009 (IST)

למעשה, לא - לא זכרתי את הסיפור הזה עד שלא עיינתי בלינק. מעניין למה כן התכוונתי? עכשיו זה יציק לי... זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:58, 10 באוקטובר 2009 (IST)

מערת המכפלה נרכשה על ידי אברהם אבינו, לא יבוס. ירושלים נכבשה על ידי דוד המלך.

לטעמי חשוב שהציבור ידע שירושלים היא נכס כבוש בידי היהודים, בדיוק כמו שאר ארץ ישראל שנכבשה בידי יהושע בן-נון. לעובדות יכולות להיות נגיעה פוליטית, אבל כל עוד הן מבוססות וכתובות במפורש בתנ"ך, אין טעם למנוע זאת מהציבור. המידע חשוב ויפתיע את רוב קוראינו - כולל הדתיים. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 21:59, 10 באוקטובר 2009 (IST)

זה נשמע לי פופוליסטי. זה כמו לומר: אומרים שירושלים לא מוזכרת בקוראן אבל היא גם לא מוזכרת בפרק א של ספר בראשית. זאת משום הקוראן מקביל לכלל התנך ולא רק לתורה. בשיר השירים, למשל, ירושלים מוזרכת חזור והזכר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:11, 10 באוקטובר 2009 (IST)

העובדה שממציא כלשהו עשה זאת בהיסח דעת, גם היא פופוליסטית וחסרת חשיבות מהותית. קטעי "הידעת?" נועדו לאנקדוטות, וזו אנקדוטה משמעותית ומפתיעה. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 22:18, 10 באוקטובר 2009 (IST)

מכיוון שהקטע שהוצע אינו דן בחשיבותה הפוליטית-חילונית של ירושלים ביהדות ובאסלאם, אלא בחשיבותה הדתית, אענה כאן תשובה מנקודת מוצא דתית:
ובכן, הדברים שנכתבו בקטע שגויים מיסודם. הסיבה לכך היא, שבתפיסה הדתית, המקרא אכן נכתב לפני שנבחרה ירושלים להיות מרכז הפולחן של העם היהודי. זה קרה רק בתקופתו של דוד המלך. המקרא עצמו מדגיש פעמים רבות, שרק לאחר שייכנסו בני ישראל לארץ, יבחר האל מקום פולחן ושם תתבצע עבודת המקדש. מסיבה זו טעות לצפות לאיזכורה של ירושלים במקרא, וכאמור, בשאר חלקי התנ"ך היא נזכרת כ-750 פעמים.
לעומת זאת, הקוראן נכתב אחרי שירושלים הוכרה כעיר קדושה ליהדות ולנצרות, ולמרות זאת אין הוא מייחס לה קדושה מיוחדת. מכיוון שכך, ניתן ללמוד מהתעלמות זו על יחסו האמיתי של כותב הקוראן לירושלים, ולהסיק שהוא לא ראה בה עיר קדושה או בעלת חשיבות אסלאמית מיוחדת.
סליחה על האריכות - ברי"א • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תש"ע • 23:30, 10 באוקטובר 2009 (IST)

כל הכבות לברי"א. כל מילה במקום. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:40, 11 באוקטובר 2009 (IST)

אני דווקא הייתי מציע לשלב את הרעיון במבנה שונה, בהתאם לכל מה שנאמר כאן. והוא: אי ההופעה של המילה ירושלים במקרא, למול הופעתה לרוב בספרות הנביאים והכתובים. תוך ציון ההסבר הדתי כפי שהיטב לומר ברי"א, ותוך ציון השמות הקדומים לירושלים שכן מוזכרים במקרא, וכהשלמה לציין את ההופעה או את אי ההופעה של ירושלים בקוראן. זה יכול להיות הידעת? מעולה, הן לעמוד הראשי, והן לפורטלים: ירושלים, תנ"ך, אולי ישראל, ואולי אף אסלאם. אני סבור שזוהי אנקדוטה בעלת עניין רב (ודיון זה יוכיח...) Rex - שיחה 02:25, 11 באוקטובר 2009 (IST)

שווה לנסות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:49, 11 באוקטובר 2009 (IST)

נגד ירושלים הפכה לחשובה רק בימי דוד (וביהמ"ק הראשון נבנה בירושלים רק בימי שלמה - לפני כן היה בשילה) למה שהיא תופיע בתורה? הציוני ✡ שיחה 18:03, 11 באוקטובר 2009 (IST)

כי בחקר המקרא מקובל שהמקרא חובר מאות שנים לאחר הדמויות המיתיות שלמה ודוד. Rex - שיחה 18:11, 11 באוקטובר 2009 (IST)

והנה לך הוכחה שחקר המקרא טועה. ישבו להם חבורת סופרים ועורכים קשישים בירושלים, בימי חזקיהו או יאשיהו או אף בראשית תקופת הבית השני, ובמקום לכתוב בתורה שהם עורכים את שמה של בירת הנצח שלהם, הם כותבים "כי אם במקום אשר יבחר השם באחד שבטיך (למה לא כתבו יהודה?) שם תקריב קרבנותיך". יש בזה קורטוב של הגיון? ברי"א • שיחה • כ"ד בתשרי ה'תש"ע • 19:09, 11 באוקטובר 2009 (IST)

ירושלים מוזכרת גם בתורה וגם בקוראן. כמו שהפירוש המסורתי למיקום עקידת יצחק מדבר על ירושלים, כך הפירוש המסורתי לקיבלה הראשונה ולמסע הלילי של מוחמד מדבר על ירושלים. אז מה אם המילה "ירושלים" עצמה לא מוזכרת? דניאל צבי • שיחה 19:27, כ"ג בתשרי ה'תש"ע (11.10.09)

דווקא יש הטוענים שמוחמד נסע לאל מדינה. ‏עמיחי • שיחה 19:43, 11 באוקטובר 2009 (IST)

יש הטוענים שקטעים הגורמים למריבה בעמוד הזה, עדיף שלא יגיעו לעמוד הראשי של ויקיפדיה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:57, 11 באוקטובר 2009 (IST)

ויש הטוענים שקטעים הגורמים למריבה כזו רוויית יצרים בעמוד הזה, יש בהם את הפיקנטיות הרצויה ל"הידעת" בעמוד הראשי. וסה"כ אני חושב שאף אחד לא מצא טעות עובדתית במה שהבאתי. eman • שיחה • ♥ 22:05, 11 באוקטובר 2009 (IST)

מעבר לזה ששניים העירו שיתכן ויש טעות, (כמעט) כל השאר העירו שזה לא כל כך מרשים, בעיקר עקב העובדות שהסיפור המקראי מתרחש במשך ארבעה ספרים ורבע במצרים, סיני ועבר הירדן ושירושלים נהפכה לקדושה רק בימי שלמה עם בניית בית המקדש הראשון. בגדול, לא הייתי מצפה למצוא שם את ירושלים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:30, 12 באוקטובר 2009 (IST)

אין סיבה שירושלים תהיה מוזכרת בתורה, היות והיא הפכה לבירתו של דוד המלך רק לאחר שמלך שבע שנים בחברון. אגב גם נתניה לא מוזכרת בתורה, כי עובד בן עמי הקים אותה יותר מאוחר. ברכות, אריאל.פ - שיחה 11:52, 12 באוקטובר 2009 (IST)

וזאת הצעתי: ”על אף חשיבותה של העיר ירושלים ביהדות אין היא מוזכרת בשמה זה בחמשה חומשי התורה המרכיבים את המקרא, אולם היא מוזכרת לרוב בספרות הנביאים והכתובים שבתנ"ך. בהתחשב שחמשת החומשים שבמקרא מתארים את קורותיו של עם ישראל טרם כניסתו לארץ ישראל וטרם התנחלותו בה אין הדבר כה מפתיע, מה גם שעל פי הפרשנות המסורתית מוזכרת ירושלים בחמשת החומשים בשלל כינויים אחרים. אולם מפתיע יותר שלמרות חשיבותה של העיר ירושלים או בשמה הערבי אל קודס באסלאם אין היא מוזכרת במפורש בקוראן כלל, אם כי הפרשנות המסורתית האסלאמית מפרשת את מסגד אל אקצה המוזכר בקוראן במסעו הלילי של מוחמד כמכוון אל המסגד אשר בהר הבית בירושלים. אולם למרות זאת על פי הפרשנות האסלאמית המסורתית, חשיבותה של העיר ירושלים באסלאם כבר בתחילתו אינה מוטלת בספק, כך כיוון התפילה, הקיבלה, היה על פי המסורת בתחילה לכיוון ירושלים, ורק מאוחר יותר שונה לכיוון הכעבה שבמכה”

התמקדתי אך ורק בציון/אי ציון בכתבי הקודש של היהדות והאסלאם. לא נגעתי בתחומים אחרים (הקיבלה הראשונה, תיאור קניית ירושלים שבמקרא, ציון ירושלים בכתבי המארות ובמכתבי אל עמרנה המצריים, והרחבה על הפרשנות המסורתית על התנ"ך ועל הקוראן. כל אלה יכולים להרכיב עוד הידעת? חדש משלהם). גיבשתי נוסח זה בהתאם לכל הערות שנאמרו בדיון זה. --Rex - שיחה 12:10, 12 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שהניסוח שלך מדגים נהדר מדוע הקטע הזה הוא פולמוסי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:33, 12 באוקטובר 2009 (IST)

הידעת? 'הידעת? פולמוסי' אין מקומו בהידעת? שבוויקיפדיה... הוספתי משפט איזון, אם כי בלבבי נואשתי. מצד שני, אני עצמי נחשפתי כבר בעצם דיון זה לכמה וכמה הידעת?ות, ולגבי שאר הקוראים - איני ידוע בדאגתי הרבה לזולת... Rex - שיחה 12:48, 12 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע רחוק מקונצזוס כמו המזרח התיכון מן השלום, חבל לבזבז זמן בדיונים. הציוני ✡ שיחה 01:51, 13 באוקטובר 2009 (IST)

בעקבות ההתנגדות, הפוטנציאל לנפיצות והדוגמה הנאה של ישראל כיצד אפשר להפוך את המשתמע על פיו בעזרת ניסוח שונה - אורכב. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 18:17, 13 באוקטובר 2009 (IST)

• צנרור קנה חסין תביעה משפטית

המידע שלי דורש בדיקה נוספת. אבל אם זה נכון/מעודכן, יש על מה לחשוב: הידעת? לפראמדיק אסור על פי החוק לבצע צנרור קנה לפצועים למרות שזה הליך רפואי שנחוץ לו לבצע בדחיפות כדי להציל את חיי הפצועים. אסור לו לבצע הליך רפואי זה משום שאסור לו על פי חוק להכניס צינורות לקנה הנשימה של אנשים. בהליך צנרור הקנה מוכנס צינור הנשמה אל הקנה וקצותיו נאטמים בלחץ אל הקנה כדי לא לאפשר להפרשות מהכיבה לחדור לריאות. כדי לעקוף את החוק הומצא עבור הפרמדיק צינור פלסטי דומה לזה המשמש לצנרור קנה אך בניגוד לו, הוא נכנס אל הושת, סתום בסופו, בקטע שלו המצוי מעל לאזור הנלחץ אל דפנות הושת לשם אטימה, יש בו חורים המאפשרים לאוויר לחדור לקנה ולריאות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:07, 7 באוקטובר 2009 (IST)

אנחנו מדברים על משהו גלובאלי או רק בישראל? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 05:38, 7 באוקטובר 2009 (IST)

או אולי רק לפני עשרים שנה בארצות הברית. מדובר במשהו שהמדריך בקורס חובשים סיפר לפני עשרים שנה. המדריך היה מדריך מעולה אבל ידיעה לקונית שנסמכת על זיכרון ממקור אחד מלפני עשרים שניה צריכה בדיקה נוספת. דרוש פרמדיק. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:53, 8 באוקטובר 2009 (IST)

או עו"ד שמתמחה ברשלנות רפואית... • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 15:25, 8 באוקטובר 2009 (IST)

לא נראה לי שזה נכון. פרמדיקים בצה"ל מחדירים צינורות לקנה על ימין ועל שמאל (הם גם משתמשים באותו ציוד שמשתמשים בו רופאים). תומר א. - שיחה 19:59, 8 באוקטובר 2009 (IST)

מקור? הציוני ✡ שיחה 03:14, 9 באוקטובר 2009 (IST)

איני מכיר חיקוק האוסר להכניס צינורות לקנה הנשימה של אנשים. על הפרמדיק חובה חוקית הן מכוח החוזה המשתמע שבינו ובין הנפגע, והן מכוח חוק לא תעמוד על דם רעך לעשות כל מה שבמסגרת מומחיותו המקצועית כדי להציל אדם המצוי בסכנה. אלמוג 18:43, 10 באוקטובר 2009 (IST)

לא התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:29, 15 באוקטובר 2009 (IST)

• יפנית וטורקית

הידעת, השפה היפנית דומה יותר לטורקית ואשר לסינית. ראו שפות אלטאיות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:12, 4 באוקטובר 2009 (IST)

צריך לקצץ; זה ארוך מדי. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ז בתשרי ה'תש"ע • 22:19, 4 באוקטובר 2009 (IST)

חחחחחחחח הרגת אותי קוליסטאב, חוץ מזה למה שמישהו יחשוב שהשפות דומות? כי העמים דומים? כ"כ גזעני הציוני ✡ שיחה 00:32, 6 באוקטובר 2009 (IST)

. ציוני, אם הקטע יתפתח הוא דוקא רעיון יפה. אני חושב שרובנו חושב שהיפנית דומה יותר לסינית מאשר לטורקית (כך גם אני חשבתי עד היום). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - לא מצביעים בסקרים? - לשם שינוי הצביעו דוקא בסקר הסקרים 00:42, 6 באוקטובר 2009 (IST)

עכשיו ברצינות, בערך שקישרת אליו מופיע שהייחוס של יפנית וקוריאנית לשפות האלטאיות הוא שנוי במחלוקת. אם יהיה קטע על זה יש הכרח לסייג את הכתוב בו. באשר למה שנהוג לחשוב, אוסיף שהשפה היפנית משתמשת בארבעה סוגי כתב, אחד מהם הוא קנג'י – סימנים שמקורם בסין, וכמו בסינית, הם מייצגים מילים ולא אותיות. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ח בתשרי ה'תש"ע • 02:02, 6 באוקטובר 2009 (IST)

רגע אחד, כתב לא קובע את מוצאה של השפה. יידיש היא שפה גרמנית שנכתבת מאותיות עבריות, ההבדל בין הסרבית לבין הקרואטית הוא כמעט ורק הפונטים (קרילי או לטיני), הטורקית החליפה את הכתב שלה מערבי ללטיני, יש שפות באפריקה שהכתיבה בהם החלה רק עם הקולוניליזם והם אימצו את הכתב הלטיני, פרסית ואורדו הן שפות שברור שהן הינדואירופיות והן נכתבות בכתב ערבי ויש עוד ים של דוגמאות. הפתיע אותי לקרוא שיש מומחים שחושבים שהיפנית דומה יותר לטורקית מאשר לקוראנית משום שכמי שממש לא מתמצא במה שקורא באיזור ההוא, חשבתי שאופן הביטוי של השפות דומה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:14, 8 באוקטובר 2009 (IST)

הקשר בין יפנית, קוראנית וטורקית הוא רק תאוריה שנויה במחלוקת. --אמיר א. אהרוני - שיחה 17:59, 8 באוקטובר 2009 (IST)

בהתאם - אורכב. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:49, 15 באוקטובר 2009 (IST)

• חוק חמש השניות

חוק חמש השניות (לעיתים מכונה "חוק שלוש השניות") הנו כלל אצבע עממי, על־פיו מזון שנפל על הרצפה או על האדמה נשאר ראוי למאכל כל עוד לא חלפו יותר מחמש שניות מרגע הנפילה, בהתבסס על ההנחה השגויה כי בזמן זה טרם יספיק לצבור עליו חיידקים או גורמי זיהום אחרים. מבחינה מדעית, הטענה כי במשך חמש שניות חיידקים ומזהמים לא יספיקו להגיע לאוכל, אינה נכונה. יתר על כן, לא כל רצפה הנקייה יותר מלכלוך נראה לעין, היא גם נקייה יותר מחיידקים.

MT0 - שיחה 01:10, 27 בספטמבר 2009 (IST)

נעשה על הנושא הזה מחקר במסגרת פרס איגנובל, אפשר להזכיר את הפרס עצמו, את המחקר ואת תוצאותיו. תומר א. - שיחה 10:46, 27 בספטמבר 2009 (IST)

אני חושב שהמחקר צריך להיות מאוזכר בערך. אם נוסיף את המחקר הידעת? יהפול לארוך מאוד. MT0 - שיחה 12:40, 27 בספטמבר 2009 (IST)

בעוד ש"חוק חמש השניות" על גרסאותיו השונות הוא ידוע, הקטע עם המחקר הוא קצת פחות (אין צורך בדרישת מקור - כל מי ששמע על המחקר שמע על החוק, אבל לא כל מי ששמע על החוק שמע על המחקר). אני גם מסכים שכדאי להוסיף. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 13:06, 27 בספטמבר 2009 (IST)

ביקורת סוביקטיבית: קטעי הידעת אמורים להפתיע את הקורא ויכול להיות שהקטע הזה מפתיע חלק מהקוראים, אבל לא אותי. מה שכן מפתיע אותי זה שמישהו חקר באופן מדעי את האמונה הזו שנראת לי די תפלה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:14, 27 בספטמבר 2009 (IST)

נו אז תוסיפו את המחקר. אני לא יודע עליו MT0 - שיחה 15:15, 27 בספטמבר 2009 (IST)

כרגע שמתי לב שפשוט אין שום קטע על פרס איג נובל, אז יסלח לי MTO, אבל הפוקוס העיקרי של ההצעה עובר אליו:

פרס נובל נוסד ב-1901 לפי צוואתו של אלפרד נובל ומוענק לאישים הבולטים בקידום המדעים והשלום. ב-1991 נוסד פרס הפוך - איג נובל, מהמילה האנגלית "ignoble" - "נחות". הפרס הפארודי ניתן על מחקרים מצחיקים או אקצנטרים. בין השאר ניתן על מחקר שהפריך את חוק חמש השניות, אחד שבדק מדוע פרוסת לחם נופלת תמיד נוחתת על הצד המרוח בחמאה ואף לחוקר שבדי שגילה את מקורו של המוך הטבורי. גם ישראלים זכו בפרס, בין השאר על הפסקת שיהוקים על ידי עיסוי בפי הטבעת.

מקור עבור האנקדוטה הישראלית: [6]. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:48, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אם פרס איגנובל באמת מעניק הרבה כסף או חשוב באיזו דרך אחרת, אז יש מקום לקטע "הידעת". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:22, 1 באוקטובר 2009 (IST)

פרס איג נובל הוא שם דבר. כסף הוא בטח לא מעניק (קרא את הערך). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:30, 1 באוקטובר 2009 (IST)

• הערה: לא יאה שבויקיפדיה העברית התמונה שתופיע בעמוד הראשי תהיה בשפה האנגלית. הציוני ✡ שיחה 23:09, 3 באוקטובר 2009 (IST)

  שזאת לא תהיה הדאגה שלך. אם נלך על הקטע על חוק חמש השניות - אפשר לסדר משהו אחר. אם נלך על הקטע שלי - אין טעם להשתמש בתמונה הנוכחית דווקא. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:41, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב ששני הקטעים צריכים להיות. בקטע שלך, זהר, מדובר במחקרים ובשלי יש הרחבה על נושא שנעשה עליו מחקר - חוק חמש השניות, שמוזכר רק ע"י קישור בקטע שלך. בקיצור שני הקטעים מצויינים ואני שמח שנוצר מהקטע שהצעתי עוד הצעה לקטע הידעת? נוסף. MT0 - שיחה 13:46, 5 באוקטובר 2009 (IST)

בצבא נחקק חוק החד קרן. קרי: אם המזון נפל על הקרקע, ניתן לאכול אותו עד שעובר חד קרן. נעה - שיחה 15:55, 9 באוקטובר 2009 (IST)

איפה אפשר לחתום על חד קרן? האם האפסנאים מכנים אותו חד"ק 33 או משהו כזה?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:21, 12 באוקטובר 2009 (IST)

שתי ההצעות לא התקבלו עקב חוסר בתמיכה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:52, 15 באוקטובר 2009 (IST)

• באורוגוואי אפשר לשתות ולנהוג

אף על פי שצריכת אלכוהול גורמת לעלייה בזמן התגובה, לירידה בקשב ובקואורדינציה ולהיחלשות רגישות הרפלקסים, והגם שנהיגה בשכרות היא עבירה ברוב המדינות בעולם, החוק באורוגוואי פוטר מאחריות פלילית נהגים שגרמו לתאונות דרכים אם נהגו תחת השפעת אלכוהול.

מקור: אטלס מסע אחר למדינות העולם.

קצת קצר אבל מה דעתכם? יש עתיד? אשים את זמן תגובה ב{{לטיפול דחוף}}. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ג בתשרי ה'תש"ע • 20:36, 10 באוקטובר 2009 (IST)

האם אתה מתכוון לומר שמי שמציג באוריגוואי קבלה מחנות משקאות, למעשה מציג רישיון להרוג? האם נהג שדרס מישהו יקבל עונש רק אם הוא לא שתה?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:15, 10 באוקטובר 2009 (IST)

זה מה שמשתמע. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ג בתשרי ה'תש"ע • 22:21, 10 באוקטובר 2009 (IST)

האם אפשר לקרוא את המקור לידיעה?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:24, 10 באוקטובר 2009 (IST)

אם יש לך את האטלס שציינתי לעיל, הוא מופיע במסגרת טריוויה בעמ' 28. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ג בתשרי ה'תש"ע • 22:28, 10 באוקטובר 2009 (IST)

נראה לי שיש כאן הגזמה. נראה לי שבאורוגוואי אין חוק שאוסר שתיה בנהיגה ולכן כל מי שעושה תאונה ברשלנות מקבל אותו עונש, בין אם שתה ובין אם לא. כשהמקור לקוני, הוא יכול להיות דו משמעי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:39, 10 באוקטובר 2009 (IST)

יכול להיות, אבל גם באטלס רשום הביטוי "פוטר מאחריות", ולצערי אני לא יכול לבדוק את מקורותיו. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ג בתשרי ה'תש"ע • 23:08, 10 באוקטובר 2009 (IST)

כדאי לברר. חבל להפסיד כזו אנקדוטה במקרה שהיא כן נכונה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:09, 11 באוקטובר 2009 (IST)

כנראה שאפשר לגנוז. לפי זה יש ענישה על נהיגה על נהיגה תחת השפעת אלכוהול. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ד בתשרי ה'תש"ע • 20:43, 11 באוקטובר 2009 (IST)

לא התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:53, 15 באוקטובר 2009 (IST)

• הלו קיטי

(זה ללא ספק אחד הקטעים האקצנטרים ביותר שיצא לי לכתוב)

הפעם הראשונה בה נעשה שימוש במותג היפני הלו קיטי היה על ארנק ויניל בשנות השבעים של המאה ה-20. מאז, דמותה של החתולה הפכה כה פופולרית, עד שארגון יוניצ"ף של האו"ם אף הכריז עליה כ"ידידתם המיוחדת של הילדים". הדמות הופיעה בסדרות טלוויזיה, משחקי וידאו ומחשב והיא הופיעה על מוצרים רבים. לעתים המוצרים היו אירוניים למדי, כגון רובה M-16 ורוד ועליו דמות הלו קיטי נושאת בידה נשק משל עצמה – קלצ'ניקוב.

מקורות: ההתחלה של המותג, לגבי יוניצ"ף והנשק (והנה גם הוכחה שאפשר לירות איתו). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:16, 1 באוקטובר 2009 (IST)

קטע חביב. הגהתי קלות. נראה לי שגילגמש יאהב אותו. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ז בתשרי ה'תש"ע • 16:56, 5 באוקטובר 2009 (IST)

האמת, לא אהבתי. מי שקורא את זה לא לומד שום דבר, זו רק אנקדוטה גרוטסקית, אין לה ערך אנציקלופדי לטעמי. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 17:11, 5 באוקטובר 2009 (IST)

אהבתי. מוסיף מידע בהחלט אנציקלופדי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - לא מצביעים בסקרים? - לשם שינוי הצביעו דוקא בסקר הסקרים 18:55, 5 באוקטובר 2009 (IST)

נינצ'ה, לא אחת הקטעים מדברים על משהו שלא היינו מכניסים לערך (אגב, כאן הדבר היחיד שלא היינו מכניסים זה סוג הנשק שהחתולה מחזיקה, רלוונטי לכתוב שהיא מופיעה גם על נשק). מספר דוגמאות: תבנית:הידעת? 19 בספטמבר - סדרה 1, תבנית:הידעת? 27 באוגוסט - סדרה 1 ותבנית:הידעת? 13 במאי - סדרה 2 (מתוך בחירה מקרית של חודשים). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:40, 6 באוקטובר 2009 (IST)

עוד דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:27, 15 באוקטובר 2009 (IST)

ללא תמונה, רבים (ואני בינהם) כלל לא ידעו על מה מדובר. ובכל מקרה, לא נפלתי. eman • שיחה • ♥ 01:42, 17 באוקטובר 2009 (IST)

שוין, לא התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:50, 20 באוקטובר 2009 (IST)

• איסור אכילת חזיר

דעה מקובלת כיום היא כי איסור אכילת חזיר ביהדות ובאיסלאם נבע ממוצאם הנוודי מדברי של העמים אשר משתייכים לדתות אלה. החזיר, למרות שהוא חיה מועילה ומשתלמת לגידול ליושבי קבע, לא מסוגל להליכה ממושכת למרחקים ארוכים, והמזון המצוי במדבר אינו מתאים לקיבתו. על כן, ייתכן, שהאיסור על אכילת החזיר בקרב בני ישראל מצביע על מוצאם כנוודים שהגיעו מן המדבר. למרות שהתיישבו בארץ שאפשר היה לגדל בה חזירים, הם הוסיפו לשמור על מנהגים ועל הרגלי תזונה קודמים. כבר ב-1922 כתב הזואולוג אוטו אנטוניוס: "ביזויה של חית-הבית, שזוכה להערכה של יושבי הקבע, מתוארת אצל הרודוטוס בהתייחסות לסקיתים. אולם, תופעה זו מוכרת בייחוד אצל הרועים הנוודים השֵמיים והחַמיים. אצל אלה היא אף קיבלה כסות דתית ונותרה כאיסור אכילה, גם כאשר הגיעו הנוודים לישיבת קבע [...]. איסור אכילת החזיר, כאיסור דתי, הוא תולדה של סלידתם של הרועים הנוודים מיושבי הקבע. (תרגם מגרמנית: גדעון אילת)." דברים אלה קיבלו אישור גם בדבריו של שמעון בודנהיימר בשנת 1956: "ראוי לציין, שכל העמים המשקצים את החזיר הם נוודים או צאצאיהם של נוודים. לעומת זאת החזיר הוא חיית-הבית בה"א הידיעה של החקלאות המיושבת."

ארוך מדי בהחלט, כי לא ידעתי מה להוציא ומה להשאיר, אבל הרעיון הכללי ברור. יש המון מקורות, בעיקר הערך בשר חזיר, ובפרק הקישורים החיצוניים שלו. אני מקווה שזה לא פוגע יותר מדי במאמינים, בסך הכל השערות ודעות של כמה מדענים. יוסאריאן • שיחה 19:33, 13 באוקטובר 2009 (IST)

"אילו היה בה ממש, היינו מוצאים שהיהודים והמוסלמים בריאים יותר ממאמיני דתות המתירות את החזיר וזה לא כך" - זה, לכל הפחות, פולמוסי למדי. יתכן ואני פחות בריאים מסיבות אחרות, ואולי הם יותר בריאים מסיבות אחרות. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:14, 13 באוקטובר 2009 (IST)

תיקנתי. יוסאריאן • שיחה 20:20, 13 באוקטובר 2009 (IST)

"דעה מקובלת כיום.." על מי מקובלת? חוץ מזה נראה לי שהקטע אכן יפגע בציבור הקוראים הדתיים, ועתיד לא לעבור בגלל הפולמוס אותו הוא עלול לעורר. הציוני ✡ שיחה 23:20, 14 באוקטובר 2009 (IST)

לא התקדם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:21, 20 באוקטובר 2009 (IST)

• חילופי שלטון בספרד

הידעת? ממשך מאה ושמונה עשרה השנים שבין נסיגת נפוליאון בונפרטה מספרד, ב-1808 ועד להשתלטות פרנקו עליה, ב-1936, שליטי ספרד התחלפו בממוצע פעם בשמונה חודשים. לא רק השליטים של ספרד התחלפו תדירות אלא גם שיטות הממשל שלה. המדינה התנסתה בסוגים שונים של שילטון מונרכי ורפובליקני.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:09, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

לדעתי זה נחמד מאוד, רק צריך עוד קצת אינפורמציה, כמו למה ואיך השתנו המשטרים בצורה כזו (אני מניח שאז זה היה בלי מהפכות). אוריה בר-מאיר - שיחה 21:40, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

טוב, נפוליון ריסק את הצבא ומי שגירש אותו מספרד היו לוחמי גרילה אזרחיים. למעשה זו הייתה התקופה שבה נטבע המונח "גרילה". שאריות הצבא היו מפוזרים בכל מני מושבות מעבר לים שנעזבו כל אחת לגורלה ושמרו קשר עם ספרד רק מתי איך שהתחשק להן ואם האויב לא כילה אותן. ספרד בעצמה לא כל כך הצליחה לשלוח להן אספקה. בכל מקרה עד שפרנקו גידל צבא ספרדי מחדש במושבה שנקראה "האיים הקנריים" (מול חופי סהרה המערבית אם איני טועה) לא הייתה לספרד לא משטרה יעילה ולא צבא יעיל. המלכים שהומלכו הומלכו בלחץ שליטים חיצוניים ולא נהנו מאהדת העם (מלכים כמו אח של נפוליון, הבן של ויקטור עימנואל מלך איטליה והבת של אנ'לא זוכר מי מלכת אנ'לא זוכר מה). באנדלוסיה - דרום ספרד - האנרכיזם הפך לרעיון פופולרי והרבה מהאזרחים שם לא היו נאמנים לכל שילטון באשר הוא. מה גם, שהסיבה העיקרית שמישהו תפס שם את השילטון הייתה שלקודמו נמאס מכאב הראש הזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:30, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

רק צריך לשלב את המידע הזה בקטע הידעת? שלך ולדעתי יכול להיות פה קטע מעניין מאוד. בינתיים הוספתי פה קצת קישורים בשביל לראות עד כמה הקטע עשיר בקישורים כחולים. אוריה בר-מאיר - שיחה 22:39, 1 באוקטובר 2009 (IST)

לדעתי צריך להכין עוד קצת שיעורי בית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:00, 1 באוקטובר 2009 (IST)

The 8 months rate sounds exaggerated to me, but it might be true. However, Franco did not take over Spain in 1936. The civil War was won only in 1939. אורי • שיחה 22:33, 8 באוקטובר 2009 (IST)

בקישורית הזו יש הבהרות לחולשת השילטון והתחלפותו התדירה, אולם אין טענה דווקא לדחיפות מסוימת. מה שאפשר להוציא משם לקטע "הידעת" זה מספר החוקות שהתחלפו בתקופה זו. וזה בכלל לא מעט. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 07:08, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אגב, יש קטע "הידעת" דומה על הונדורס; תבנית:הידעת? 20 בספטמבר - סדרה 1. האם זה הופך את השיחה ללא רלוונטית?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:49, 10 באוקטובר 2009 (IST)

לא התקבל עקב חוסר התקדמות. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:58, 20 באוקטובר 2009 (IST)

• עוד אנקדוטה ארכאולוגית

מתוך הערך גן לאומי אשקלון, ע"פ "מדריך ישראל":

בשנת 1815 נערכה באשקלון חפירה ארכאולוגית ראשונה על ידי משלחת חופרים בראשות ליידי הסטר לוסי סטנהופ אשר חיפשה אחר אוצר קדום. משלא מצאה את מבוקשה הפסקה את החפירות לאחר שבועיים בלבד. פסל רומי שמצאה נופץ לרסיסים על ידי איכרי הסביבה בתקווה (שנכזבה) למצוא את האוצר.

רוצים להוסיף את זה לקטע? ‏עמיחי • שיחה 11:47, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא מכירה את הסיפור, אבל אם הוא התרחש בשנת 1815, זו לא חפירה ארכאולוגית, זה שוד עתיקות, חפירה ארכאולוגית כפי שהיא מוגדרת היא חפירה מדעית מתועדת בשיטות מדעיות שלא היו ידועות בשנה זו. לכן צריך להיזהר בניסוח. האם מדריך ישראל משתמש בביטוי חפירה ארכאולוגית? אם כן, לא הייתי מסתמכת עליו כי אז הוא אינו מקור מהימן. אם לא, אודה לך אם תוכל לשלוח אלי את הטקסט המדויק שנכתב במדריך כדי שאוכל להעריך את טיב המידע. תודה Hanay - שיחה 23:32, 9 באוקטובר 2009 (IST)

את צודקת כמובן. גם במקור ("מדריך ישראל החדש" כרך 9 עמ' 62) מובאות המילים "חפירה ארכאולוגית" ו"ארכאולוגים" בתוך מרכאות כפולות. תיקנתי בערך גן לאומי אשקלון. שבוע טוב, ‏עמיחי • שיחה 20:38, 10 באוקטובר 2009 (IST)

אין התקדמות. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:00, 20 באוקטובר 2009 (IST)

• האישה הראשונה בלגיון הזרים

האישה הראשונה ששירתה בלגיון הזרים הצרפתי הייתה הבריטית סוזן טרוורס אשר שימשה כנהגת בקרב ביר חכים, ופיתחה גם יחסים רומנטיים עם מפקד כוחות צרפת החופשית בקרב, הגנרל מרי פייר קניג. קניג היה נשוי לאחרת, ולאחר תום המלחמה נישאה אף טרוורס לסמל בלגיון הזרים. בשנת 1956 העניק לה קניג, ששימש אז כשר ההגנה של צרפת, את "צלב המלחמה" על שירותה בקרב.

מתוך שיחת משתמש:אלמוג#קרב ביר חכים. אלמוג הבטיח לתרגם את הערך על האישה הזאת, ואני אתרום את צלב המלחמה אם וכאשר הקטע יתקבל • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 17:24, 7 באוקטובר 2009 (IST)

ולעיין בלינק הזה כמובן. ‏עמיחי • שיחה 18:21, 7 באוקטובר 2009 (IST)

תודה רבה לעודד, שנרתם לסייע למיזם מתוקף תפקידיו, ותודה לאלמוג על הקטע המעניין. הערות למישהו? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:11, 7 באוקטובר 2009 (IST)

צריך לנסח כך שתהיה בקטע הפתעה. משהו כמו: הידעת? למרות...דווקא הייתה שם אישה כבר בשנת..... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:04, 8 באוקטובר 2009 (IST)

למרות מה, היא הייתה האישה היחידה. אין מפתיע בדבר (אי-)שיתוף הנשים בצבאות העולם, שכן הדבר הוא נחלת הכלל. המפתיע הוא שהייתה אישה, יחידה בלבד, ושזכתה באות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 07:20, 8 באוקטובר 2009 (IST)

הידעת, למרות שלא היה מקובל לשתף נשים במלחמות...ולמרות המוניטין המצ'ואיסטי-שוביניסטי של לגיון הזרים....אישה לוחמת הייתה שם ואפילו הצטיינה וזכתה באות..... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:53, 8 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שזה מיותר כאן. אתה פותח את זה לזווית הרבה יותר רחבה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 18:04, 8 באוקטובר 2009 (IST)

עדיף לפי הנוסח האחרון של עדו אחרת אין פאנץ', אז הייתה אישה לוחמת, היום יש גם טייסות... הציוני ✡ שיחה 00:50, 9 באוקטובר 2009 (IST)

הפאנץ' הוא קצת בעייתי. הכתבה מהארץ וכתבות אחרות מעלות באופן מרומז את החשש שהשירות בגינו קיבלה מקניג את האות לא היה כנהגת דווקא. אלמוג 15:19, 9 באוקטובר 2009 (IST)

בשנות הארבעים היו עוד נשים ביחידות שדה והן היו אפלו לוחמות ולא נהגות. הייתה חנה סנש ונתיבה בן יהודה. אולי הפאנץ' ליין החסר הוא שמי שהיה נהג עשוי לקבל צל"ש? אולי פשוט אין פאנץ' ליין. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:59, 9 באוקטובר 2009 (IST)

"פיתחה יחסים רומנטיים "נשמע לי כמו תרגמת. אולי "ניהלה מערכת יחסים" או משהו יותר פשוט? JavaMan - שיחה 23:15, 19 באוקטובר 2009 (IST)

לא התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:03, 20 באוקטובר 2009 (IST)

• מדוע אנו נקראים יהודים

ולא ישראלים או כינוי אחר? הרי מאמיני דת מסוימת נקראים או לפי האל או לפי הזרם ולא לפי שיוך שבטי. התשובה היא שאנחנו ניצולי מדינת יהודה ההיסטורית שרובה היה שבט יהודה ובנימין. איציק1 - שיחה 00:03, 8 באוקטובר 2009 (IST)

צריך להכניס לכאן את עדת בני מנשה (נדמה לי שזה שמם) מהודו ואת המסורת של הפלאשים שאומרת שהם בני שבט אחר ולחשוב מה עושים עם זה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:35, 8 באוקטובר 2009 (IST)

או אולי: הידעת? למרות עמינו נקרא העם היהודי, למרות שלפי המסורת שלו לא כולם בו הם בני שבט יהודה. חלק מהיהודים כמעט בכל הקהילות הם בני השבטים בנימין ולוי, ומלבד זאת יש כמה עדות שלפי המסורת שלהם הם בני השבטים מנשה..... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:37, 8 באוקטובר 2009 (IST)

• כלכלת סעודיה

כלכלת ערב הסעודית נשענת במידה רבה על מרבצי הנפט המצויים בה, והיא מדורגת כיצואנית הנפט הגדולה ביותר בעולם. ערב הסעודית מחזיקה בכרבע מעתודות הנפט הגולמי המוכרות בכדור הארץ, ומשחקת תפקיד מוביל בארגון אופ"ק ובמשק האנרגיה העולמי בכלל. תעשיית הנפט, המרוכזת בצפון-מזרח המדינה, מהווה רוב מההכנסות התקציביות, וכמעט חצי מהתמ"ג של המדינה. שותפי הסחר העיקריים של ערב הסעודית הנם ארצות הברית, יפן, בריטניה, האיחוד האירופי, סינגפור ודרום קוריאה.

MT0 - שיחה 00:54, 14 באוקטובר 2009 (IST)

נשען על הערך של ערב הסעודית. הידעת מעניין מאוד MT0 - שיחה 00:54, 14 באוקטובר 2009 (IST)

אבל איפה הפואנטה/ההפתעה. אני מציע קטע שמסביר שלמרות שסעודיה היא מדינה עשירה מאוד ולמרות ששיטחה גדול מאוד, צפיפות הדיור שם היא מן הגדולות בעולם (עד כאן ההפתעה). הצפיפות שם גדולה משום שפיתוח הכלכלה גרם לאנשים להפסיק בחיי הנדודים וכולם כמעט מקובצים כיום בנאות המדבר בדודדות של חצי האי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:23, 14 באוקטובר 2009 (IST)

זה שאתה לא מופתע לא אומר שהידעת? הזה לא מפתיע. לא רבים מהגולשים יודעים כי חצי מהתמ"ג של סעודיה קשור בנפט, מה גם שהידעת הזה לא רק מפתיע במובן מסוים, אלא גם מאוד מעניין לדעת אותו MT0 - שיחה 15:52, 14 באוקטובר 2009 (IST)

ראשית לא כל "הידעת?" צריך להיות "מפתיע", "מלהיב" או "משגע". מספיק שמדובר במידע שלא רבים יודעים אותו ואנשים יפטירו אחר קריאת המידע "אהמ.. מעניין, לא ידעתי". הקטע הזה הוא כזה, והוא גם מעט מפתיע (בעיקר העובדה שחצי מהתמ"ג של סעודיה נשען על נפט, עובדה שלא ידעתי והיא מעניינת). אציין רק שערב הסעודית אינו מקור, וכדאי מאוד למצוא מקורות לנתונים. אני מאמין שאפשר למצוא אותם בתוך הערך (לא בדקתי) או בגוגל (גם לא) בקלות. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 16:18, 14 באוקטובר 2009 (IST)

כשלעצמו, המידע אכן מעניין. אולם, זה סוג המידע שהייתי מצפה לראות בסעיף הערך המומלץ של העמוד הראשי של ויקיפדיה ולא בסעיף "הידעת" שעוסק באנקדוטות. נכון שלא ידעתי קודם שדווקא חצי מהתמ"ג של סעודיה הוא מנפט ולא, למשל, שליש. אבל העובדה הזו לא סותרת שום דיעה קדומה או ציפיה שהייתה לי.

יתכן מאוד שיהיו גולשים שמאוד יופתעו מהקטע. כאלה שהיו בטוחים שסעודיה מתפרנסת בעיקר ממשהו שלא קשור בנפט. יתכן אפילו שאני הגולש היחידי של ויקיפדיה שלא מופתע מהקטע שלך. יתכן באמת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:23, 14 באוקטובר 2009 (IST)

לא אני כתבתי... . בכל אופן כפי שכבר כתבתי הידעת לא צריך להכיל דוקא אנקדוטה. זה לא כתוב בשום מקום, וגם אינו נוהג כאן. (זהו לכל היותר רושם מוטעה של מצטרפים חדשים ולעתים גם ותיקים של המיזם. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 16:26, 14 באוקטובר 2009 (IST)

אני מסכים עם עדו. לא כל "הידעת?" צריך אמנם להיות מפתיע "בום טראח", אבל כאן זה משהו שהאדם הסביר היה יכול לשער בעצמו. כמו כן, הקטע אמנם נסמך על הערך, אבל בפועל הערך ריק מכל מקור ולא ברור למתי מעודכנים הנתונים. אולי אפשר לחפור ולדבר על הזינוק בכלכלה הסעודית בעקבות הנפט? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 18:32, 15 באוקטובר 2009 (IST)

עקב חוסר בתמיכה וחוסר במקורות - לא התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:36, 20 באוקטובר 2009 (IST)

• בירת הרצח העולמית

אלימות בין קרטלי סמים מתחרים הביאה לכך שיותר מרבע מהרציחות שמתרחשות במקסיקו מדי שנה על רקע של מתרחשות בחוארס. העיר היא בעלת אחד משיעורי הרצח הגבוהים ביותר במקסיקו בנוסף לכך רמת האכזריות ברציחות גבוהה מהרגיל. במהלך עשר השנים האחרונות הייתה חוארס זירה לרצח של יותר מ-400 נשים שנרצחו לאחר התעללות מינית, ונמצאו כשהן זרוקות לצד הדרך. רבות נוספות טרם נמצאו. על אף לחץ לתפוס את הרוצחים ואיתורם של מספר חשודים, האחראים למעשים טרם נתפסו. ספר בשם "בנות חוארס" מאת העיתונאית תרזה רודריגז, שיצא לאור בשנת 2007 טוען כי האחראים לרציחות הם גורמים בכירים במשטרה ואזרחים מכובדים בעיר. בשנת 2009 קיבלה העיר את התואר המפוקפק "בירת הרצח העולמית" והפכה לעיר המסוכנת בעולם עם מספר מקרי הרצח הרבים ביותר ביחס לאוכלוסייה. הציוני ✡ שיחה 01:32, 13 באוקטובר 2009 (IST)

אולי נתחיל מתאור התופעה ולא מתאור הסיבות כי אחרי שקוראים את הסיבות, התופעה כבר לא מפתיעה. צריך להתחיל אולי ב: למרות שהעיר חוארס קטנה יותר מערים רבות בעולם, יש בה הרבה יותר רציחות מאשר בכל עיר אחרת..... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:05, 13 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שמשהו שמעריב הקדיש לו כתבת צבע בשני עמודים במוספשבת האחרון שלו הוא לא משהו מתאים ל"הידעת?". זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:55, 13 באוקטובר 2009 (IST)

מה הקשר?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:13, 13 באוקטובר 2009 (IST)

זה אומר שזה זכה לחשיפה דיי גדולה רק שבוע שעבר ואין כאן שום דבר שלא ידוע לאחוז ניכר מהישראלים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:16, 13 באוקטובר 2009 (IST)

מה שמתקבל להידעת? לא מתפרסם בקרוב, אפשר לוודא שזה יתפרסם רק עוד שנה או יותר. או שגם אז זה יהיה עדיין טריביאלי? --Rex - שיחה 17:16, 13 באוקטובר 2009 (IST)

עידו - כמו שאמרתי בקטע הקודם: תערוך חופשי. זוהר אני לא חושב שזה שולל אפשר להחליף את הקטע הנ"ל עם קטע מסדרה אחד. הציוני ✡ שיחה 19:11, 13 באוקטובר 2009 (IST)

אתה מתכוון סדרה 2, וזה בהנחה (וטרם עברתי כי אני מקווה שלא נגיע לכך) שיש קטע שלא הוצג שנה שעברה. ועדיין כל מה שכתבת מופיע בכתבה. הייתי מעדיף לראות קצת ערך מוסף בקטע, לא רק סיכום של כתבה מעניינת. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:12, 13 באוקטובר 2009 (IST)

ללא קשר להתנגדות שלי - פשוט אין התקדמות. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:39, 20 באוקטובר 2009 (IST)

• תגליות אבולוציוניות מפתיעות

1. השערת עולם ה-RNA - צריך רק טיפה לשפר את הערך.
2. החיים קדמו לנשימת החמצן. למעשה הם קדמו גם לחמצן באטמוספרה ולתהליך הפוטוסיטנזה. בתחילת האבולוצה התאים החיים נשמו גופרית בעיקר ותרכובות הגופרית שהם נשמו סופקו על ידי פעילות געשית. רק אחר כך באו הצמחים, זיהמו את האתמוספרה עם חמצן והשאירו את נושמי הגופרית בפינות נידחות של העולם כמו ליד הרי געש תת אוקיניים. למעשה רק בקטריות יכולות לנשום. למי שכביכול נושם אך אינו בקטריה, יש סמביונטים ממוצא בקטריאלי בכל תא בגופו - המיטוכונדיון. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:33, 17 באוקטובר 2009 (IST)

אורכב. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:49, 23 באוקטובר 2009 (IST)

• פוליו

הידעת? על אף שישנן עדויות על תקיפת נגיף הפוליו כבר מהעת העתיקה ואפילו מהפרה-היסטוריה, מגפות של פוליו מוכרות רק מסוף המאה התשע עשרה. זאת למרות ולמעשה בגלל ההתקדמות הגדולה שהייתה בתקופה זו ברפואה בכלל ובהתגוננות ממחלות חיידקיות ונגיפיות בפרט. הסיבה להתפרצות מגפות הפוליו בתקופה זו הייתה השמירה על הניקיון. לפני תקופה זו נגיף הפוליו היה נפוץ מאוד והתינוקות ואמהות נחשפו אליו כל הזמן והדבר אפשר אספקת נוגדני פוליו בחלב האם. באופן זה למערכת החיסונית של התינוק היה זמן מספק לפתח נוגדני פוליו שיעבדו לצד הנוגדנים מחלב האם כאשר נגיף הפוליו אינו יכול לחולל בהם נזק. לעומת זאת, בשל הקפדה הרבה על הניקיון ילדים נתקלו בנגיף הפוליו לראשונה אחרי שכבר הפסיקו לינוק.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:00, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

נדמה לי שהקשר בין ניקיון לבין ירידה בכושר החיסוני הוא די ידוע, בעיקר בהקשר של התרבות האלרגיות אצל ילדים בדורנו. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ח' בתשרי ה'תש"ע • 13:26, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

אבל דווקא לגבי פוליו? הרי זו לא מחלה אלרגנית. צריך מקור, אולי אפשר לעשות עם זה משהו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 17:20, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

אלרגיות הן פן אחר של התופעה; בינן לבין פוליו אין קשר ישיר. אגב, אינני יודע אם פוליו היא המחלה היחידה שפרצה כמגפה כתוצאה מעלייה ברמת ההיגיינה. עדו, האם ידוע לך משהו בעניין? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ח' בתשרי ה'תש"ע • 17:35, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

הרבה דיונים כאן נתקעים כשצריך מישהו עם עוד קצת מידע. אולי צריך לפרסם בלוח המודעות איזה מידע ספציפי חסר לנו?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:19, 2 באוקטובר 2009 (IST)

feel free. עם זאת, מנסיוני עדיף לנסות ולפנות למשתמשים שאנו מכירים שמתמחים בנושא (רפואה). נסה את יוסי, אולי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:21, 2 באוקטובר 2009 (IST)

אחלה קטע. מאיפה הבאת את זה? יש מקור? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 22:16, 2 באוקטובר 2009 (IST)

זה מתוך חומר ההרצאה בקורס וירולוגיה שלקחתי כשבגרוש היה חור. אני מניח שאפשר למצוא מידע זה בהרבה מקומות בהם דנים במגאפות הפוליו או בוירולוגיה ככלל. את עניין הציור המצרי העתיק עם הנסיך בעל הרגל הקצרה שנראת כלוקה בפוסט-פוליו אפשר למצוא גם בספר של האוניברסיטה המשודרת על וירולוגיה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:26, 2 באוקטובר 2009 (IST)

למישהו בא לפתח? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:21, 13 באוקטובר 2009 (IST)

• סינגפור

שמה המקורי של סינגפור הוא "טמסק". השם "סינגה-פורה", הגלגול הראשון של "סינגפור", פירושו "עיר האריה, והוא ניתן לעיר המדינה בסביבות המאה העשירית בעקבות חזון של הנסיך המלאי שהביאו להאמין שהוא אריה.

המקור: "אטלס אנציקלופדי של העולם", בעריכת אורן נהרי, בהוצאת מפה, 2005. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 04:17, 16 באוקטובר 2009 (IST)

אני כמעט משוכנע לחלוטין שהיה לנו קטע דומה על עיר אחרת באסיה, אבל מתקשה קצת למצוא. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:47, 20 באוקטובר 2009 (IST)

לאחר חיפוש מעמיק - הצעתי אי אז, ב-2006, משהו דומה על בנגקוק אך לא התפתח מזה דבר (לרבות דיון כלשהו). מעתיק את זה לכאן:

שמה הרשמי של בנגקוק, בירת תאילנד, הוא: קרונגטפ מהאנקון אמון ראטאנקוסין מאהינטארה יואיה מאהאדילוק פופ נופאראט ראצ'אטאני בורירום אודום ראצ'אניווט מאהאסאטאן אמון פימאן אוואטאן סאטיט סאקא טאטיה ווישנוקאם פראסיט (פירוש בעברית: "העיר הגדולה של המלאכים, משכן בודהא האזמרגד, מושב השלטון השמיימי, הבירה הגדולה של העולם המעוטרת ב-9 אבני חן, עיר נפלטה מלאת ארמונות מלכותיים הדומים למשכן השמיימי של התגלמות האל, העיר של האל אינדרה, שבנה וישנו קאם").

כפי שניתן לראות, זה בהחלט מתחילתו של המיזם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:55, 20 באוקטובר 2009 (IST)

שילבתי את הקטע על בנגקוק כאן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 16:56, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אולי משם תבוא הישועה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:24, 26 באוקטובר 2009 (IST)

• משפחת סימפסון

מדובר במשהו בלי פאנץ' סופי. אם מישהו יודע מהו הגורם לכך, זה יכול להיות הידעת? חביב מאוד:
בסדרת הטלוויזיה משפחת סימפסון שמם השני של הגברים במשפחתו של הדמות הראשית, הומר סימפסון, מתחילים באות J במשך שלושה דורות לפחות: אברהם ג'יי סימספון, הומר ג'יי סימפסון ובארט ג'יי סימפסון. כמו כן, גם בסדרה נוספת של יוצר "משפחת סימפסון", מאט גריינינג, בשם "פיוצ'רמה" שמה השני של הדמות הראשית מתחיל באות J: פיליפ ג'יי פריי. הדבר נעשה כמחווה ליוצר ומפיק של סרטים מצויירים רבים, ג'יי וורד, שגריינינג ככל הנראה העריץ.
זהו, אם למישהו יש שורת מחץ, זה יכול להיות הידעת? חביב. הוא לא מחדש הרבה אבל לדעתי גם הידעת? שמסבים את תשומת הלב לפרטים מסויימים הם הידעת? ראויים.
אוריה בר-מאיר - שיחה 23:31, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

לפי הערך על פריי באנגלית, ה-J הוא מחווה לג'יי וורד , יוצר ומפיק של סרטים מצוירים. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ז' בתשרי ה'תש"ע • 00:00, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

אוקיי. יש לך מושג למה בני הסימפסון נקראים ככה? אוריה בר-מאיר - שיחה 23:03, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

יוצא הסידרה העריץ כנראה את מר וורד. יכול להיות קטע נחמד מאד. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 23:16, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

העניין הוא שאני לא יכול לכתוב בהידעת? הנחה שזו הסיבה לג'יי בשמותיהם של הסימפסונים. אפשר לומר את זה רק על פריי, השאלה איך מנסחים את זה. אוריה בר-מאיר - שיחה 23:59, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

אני לא מבין מה הבעיה. בערך על פריי כתוב שזה נוגע לכולם. אין פה השערות. מה שכן, חייבים להכחיל את וורד כדי שהקטע יוכל לעלות לעמוד הראשי. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ג בתשרי ה'תש"ע • 00:07, 1 באוקטובר 2009 (IST)

טוב, הוספתי את המשפט על וורד, אז רק צריך שמישהו יתרגם (האנגלית שלי גרועה את זה לא יהיה אני) את הערך או מישהו שיש לו מספיק מידע ייצור אחד. אוריה בר-מאיר - שיחה 00:45, 1 באוקטובר 2009 (IST)

יש לי מספר בעיות עם הקטע הזה: קודם כל, יש מעט מאוד קישורים וכמעט כולם מעולם יחסית צר (סימפסונס ופיוצ'רמה). כתוצאה מכך יש גם רצפים ארוכים בלי כחול בטקסט. יש גם צורך במקור חיצוני, עדיף ציטוט של גרונינג עצמו, לגבי השם. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:57, 1 באוקטובר 2009 (IST)

עוד דעות או פיתוח? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 20:26, 15 באוקטובר 2009 (IST)

אורכב - שימו לב שהטענה בוויקי האנגלית מסומנת כדורשת מקור. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:20, 26 באוקטובר 2009 (IST)

• הוצאה מהארון

זו טיוטא שנכתבת בעיקר מהזיכרון שלי לסיפור. אנא בדקו במקורות

במהלך נאום הזכיה של טום הנקס באוסקר על משחקו בסרט פילדלפיה הוא הודה למורו לתיאטרון מתקופת התיכון, שלדבריו היה "אחד מההומואים הנפלאים ביותר" שזכה להכיר. מורו מהתיכון טרם יצא מהארון והיה נשוי.

ושוב, אני עיף, זה חומר טוב. שכתבו בבקשה. הידרו - שיחה 00:13, 16 באוקטובר 2009 (IST)

אני זוכר שקראתי בביקורות על הסרט In & Out, שהוא מבוסס על הנאום הנ"ל, אבל המורה היה מחוץ לארון ונאום התודה היה מתואם איתו, ולפיכך הסרט מבוסס על השאלה "מה היה קורה אילו"... בערך In & Out נאמר שהמורה אכן היה מחוץ לארון ועמד להתחתן, אך לא מצאתי מקורות לכאן או לכאן ואני קצת עייף מכדי להתחיל ממש לחפש...

יובל י. § שיחה § 00:49, 16 באוקטובר 2009 (IST)

אוקיי. אז לפי מה שקראתי.
במהלך נאום הזכייה של טום הנקס בטקס האוסקר על תפקידו כעורך דין הומוסקסואל החולה באיידס בסרט "פילדלפיה", הודה הנקס למורה לתיאטרון שלימד אותו בתיכון ושיבחו כ"אחד מההומואים הנפלאים ביותר שזכה להכיר". מורו בתיכון טרם יצא מהארון עד אותה העת ואף היה נשוי. הפרשה הביאה את המפיק סקוט רודין לשאול מה היה קורה למורה לו עדיין היה מועסק בבית הספר שכשהוציאו אותו מהארון -ותהייתו של רודין הפכה לסרט קומדיה מצליח, "אין ואאוט".
ניסוח ראשוני ביותר. Shirooosh - שיחה 10:09, 16 באוקטובר 2009 (IST)

אם הקטע יתקבל צריך ערך על הסרט, חוץ מזה הסיפור לא כ"כ ברור הוא הוציא אותו מהארון ואני מאמין שגרם לגירושין , אז השאלה בסרט מה היה קורה לו עדיין היה מועסק בבית הספר הנ"ל? היה מוצא מקום עבודה חדש במקרה הגרוע ביותר (או להשאר...) הציוני ✡ שיחה 13:33, 16 באוקטובר 2009 (IST)

ברור שזה לא כל כך ברור. אין אנד אווט הוא לא ממש סרט איכותי. זה סרט שבמקום דמויות יש בו סטראוטיפים ויש בו הרבה גלישות מהנושא ופיתוח עניינים מוזרים ולא כל כך מצחיקים. לקראת סוף הסרט, למשל, כל העיירה יוצאת מהארון. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:01, 16 באוקטובר 2009 (IST)

השאלה מאחורי הסרט היא "מה היה קורה אם המורה היה עדיין מלמד בתיכון (בעיירה שמרנית) ועומד להתחתן". הסרט אכן מלא בסטראוטיפים, ועם זאת, לקראת סוף הסרט כולם מזדהים עם אותו המורה, ולכן הם 'יוצאים מהארון'. --יובל י. § שיחה § 17:04, 16 באוקטובר 2009 (IST)

תיקנתי את שם הסרט. אני מסכים שהקורא נותר עם שאלה לא פתורה מהקטע - מה קרה לאותו מורה תאטרון. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:27, 20 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע לא מסתדר לי, אני נגד. הציוני ✡ שיחה 20:25, 21 באוקטובר 2009 (IST)

• רתיחה במיקרוגל

בעקבות הקטע של אתמול: מים המחוממים בתנור מיקרוגל ונתונים בתוך מכל בעל פנים חלקות עלולים לעבור חימום יתר ולהגיע לטמפרטורה הגבוהה בכמה מעלות מנקודת הרתיחה הרגילה, מבלי שירתחו. תהליך הרתיחה יתרחש בצורה פתאומית כאשר מפעיל התנור יוציא את המכל מהתנור, ועלול לגרום להתפרצות המים החמים מהכלי ולכוויות חמורות.[7][8]

מגניב, לא? הציוני ✡ שיחה 23:02, 3 באוקטובר 2009 (IST)

מגניב, אבל אל"ף, מקורות, ובי"ת, בלי כתיבת הסיבה זה לא ממש שווה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט"ז בתשרי ה'תש"ע • 01:20, 4 באוקטובר 2009 (IST)

מקורות זה קל - יש עשרות סרטוני יו טיוב שמתעדים את התופעה - דוגמה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:44, 4 באוקטובר 2009 (IST)

מקור יש גם בערך תנור מיקרוגל, והנה הסבר מדעי : מים ונוזלים אחרים, המחוממים במיקרוגל, לא תמיד מבעבעים כשהם מגיעים לנקודת הרתיחה שלהם. הם עלולים להגיע לחימום יתר (Super Heating), הרבה מעל לנקודת הרתיחה שלהם, מבלי להראות איזה שהם סימני בעבוע (הבעבוע היא התופעה שעוזרת לשחרר מהנוזל חום עודף שנוצר בו מעבר לנקודת הרתיחה שלו). הציוני ✡ שיחה 17:31, 4 באוקטובר 2009 (IST)

זה לא הסבר, זה תיאור כללי של התופעה. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 17:12, 5 באוקטובר 2009 (IST)

הוספתי קישורים חיצוניים בהם ניתן הסבר. הציוני ✡ שיחה 19:51, 5 באוקטובר 2009 (IST)

הוספתי מילים שלדעתי חסרו. צבעתי אותן בכתום. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:06, 6 באוקטובר 2009 (IST)

אתה יכול לשנות אותן באופן רגיל, אין צורך באישור או משהו.. הציוני ✡ שיחה 22:51, 6 באוקטובר 2009 (IST)

לא צריך אישור אבל כן צריך שיבינו על מה אני מדבר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:42, 8 באוקטובר 2009 (IST)

הניסוח מטעה. צריך מים מזוקקים.[9] הידרו - שיחה 16:00, 13 באוקטובר 2009 (IST)

אני כמעט בטוח שזה עובד גם עם מים רגילים. הציוני ✡ שיחה 19:15, 13 באוקטובר 2009 (IST)

למרות שככל הנראה תתבדה, אל תסכן את עצמך במחקר מקורי. הידרו - שיחה 20:55, 13 באוקטובר 2009 (IST)

צריך הסר של התופעה, וכרגע לא מפורט בערכים הקיימים (מצבי צבירה#מעברי פאזה). יוסאריאן • שיחה 21:09, 13 באוקטובר 2009 (IST)

התופע מוסברת לפרטיה בערך Superheating בויקיפדיה האנגלית. בקצרה: כדי להתנפח, בועת גז צריכה להתגבר על מתח פני הנוזל. ככל שבועת הגז גדולה יותר, קל לה יותר להתנפח (כי היחס בין שטח הפנים לנפח הגז קטן יותר). בכלי חלק לחלוטין, אין שריטות שלכדו כיסי אוויר, ולכן אין גרעינים בהם יכולות להווצר בועות גדולות. הנוזל צריך להיות מספר מעלות מעל נקודת הרתיחה כדי שיבעבע. טלטול המיכל מביא להתפרצות הבועות. Valleyofdawn - שיחה 12:50, 19 באוקטובר 2009 (IST)

אוקיי - למישהו בא לנסות וליצור קטע? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:44, 20 באוקטובר 2009 (IST)

ניסיון: מים המחוממים בתנור מיקרוגל ונתונים בתוך מכל בעל פנים חלקות עלולים לעבור חימום יתר ולהגיע לטמפרטורה הגבוהה בכמה מעלות מנקודת הרתיחה הרגילה, מבלי שירתחו זאת מכייון שכדי להתנפח, בועת גז צריכה להתגבר על מתח פני הנוזל. ככל שבועת הגז גדולה יותר, קל לה יותר להתנפח . בכלי חלק לחלוטין, אין שריטות שילכדו כיסי אוויר, ולכן אין גרעינים בהם יכולות להווצר בועות גדולות. הנוזל צריך להיות מספר מעלות מעל נקודת הרתיחה כדי שיבעבע. טלטול המיכל מביא להתפרצות הבועות. תהליך הרתיחה יתרחש בצורה פתאומית כאשר מפעיל התנור יוציא את המכל מהתנור, ועלול לגרום להתפרצות המים החמים מהכלי ולכוויות חמורות. הציוני ✡ שיחה 20:32, 21 באוקטובר 2009 (IST)

עקב חוסר היענות והעובדה שאנו דנים בזה כבר כמעט 4 שבועות - אורכב. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:42, 26 באוקטובר 2009 (IST)

• שומרונים

המסורת וההיסטוריה השומונית מלאות בהפתעות עבור היהודים:

• הידעת שלמרות שהשומרונים היו אומה גדולה בתקופת בית שני, בתחילת המאה העשרים שרדו בעולם רק כמאתיים מהם ולמרות התרבותם הטבעית במהלך המאה העשרים, הם מנו בסוף התקופה הזו רק כשמונה מאות איש?

  קטעי הידעת העוסקים בשוני בין התנך היהודי-נוצרי לזה של השומרונים (למשל, עיר הקודש שלהם היא שכם)

  הידעת שלשפה העברית יש שני ניבים, הניב היהודי והניב השומרוני? הידעת שעזרא הסופר הביא את הכתב המרובע בו כותבים היהודים את שפתם מבבל והנחילו בקרב היהודים? דבר זה גרם לך שהשומרונים ודוברי הארמית הסורית כותבים בכתב עברי קדום אך כותבי הניב היהודי של העברית אינם כותבים אותה בכתב העברי הקדום.

. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:23, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

מה הסיבה להצטמצמות האוכלוסיה? יש לזה מקורות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:11, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

צריך לבדוק בערך שומרונים. נדמה לי שהסיבה היא מעשי טבח והתאסלמות. משפחת סמרא משכם היא מוסלמית ממוצא שומרוני. היא התאסלמה. יכול להיות גם שנישואים פנימיים בתוך העדה, אחרי שהיא הפכה לקטנה מאוד גרמו לתקופה ארוכה שבה היו רבים מבניה נכים בשל מחלות תורשתיות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:09, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

לפי שומרונים#בסכנת כליה, סעיפים אחרים באותו ערך ולפי ידע אישי שאני משוכנע שאפשר לגבות בערכים בויקיפדיה: הידעת? בתקופת בית שני העם השומרוני היה אחד העמים הגדולים בארץ ישראל וההערכה של השומרונים היא שמספרם במאה ה-4 - מאה ה-5 הגיע למיליון ומאתיים נפש. אולם, בראשית המאה העשרים נותרו פחות ממאתיים שומרונים בכל העולם. הסיבה לכך הייתה רדיפת השומרונים על ידי האמפריה הביזנטית וחלק משליטי האסלם ששיאה החל בהנהגתו של אברהים פחה, ב1831 ונסתיים רק בתחילת המאה העשרים, בעקבות לחץ מעצמות אירופה על תורקיה. בעקבות רדיפה זו שומרונים רבים התאסלמו, נטבחו או שנשדדו. יחס האסלם אל השומרונים לפני אברהים פחה היה שונה בתכלית והשומרונים השתלבו עד אז בחברה המוסלמית כשווים בין שווים. מה דעתכם. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:34, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

שיפור: הידעת? על אף שמקובל לחשוב שתנאי עומר הפכו את הנוצרים, היהודים והשומרונים למיעוטים קבילים תחת השלטון המוסלמי סוני, מאז כיבוש הלבנט ועד לסוף המאה התשע עשרה, הדבר אינו מדויק. החברה המוסלמית הייתה הפכפכה ביחסה אל השומרונים ובין התקופות שהיא קיבלה אותם, היו תקופות שהיא הציגה בפניהם ברירה בין התאסלמות למוות, כאילו היו עובדי אלילים. מידי פעם דרשו השומרונים בסיועם של היהודים שיעידו על הדמיון בין הדתות כדי להפסיק את הרדיפות אחריהם. תקופת הרדיפה הקשה ביותר החלה ביוזמתו של איברהים פחה בשנת ככה וככה, והסתיימה רק בתחילת המאה העשרים. כתוצאה מרדיפות אלה ובפרט מהאחרונה שבהן, השומרונים שהיו בעת האמפריה הרומית עם דומה בגדולו לעמים אחרים בלוונט, מנה בתחילת המאה העשרים כמאתים איש בלבד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:17, 7 באוקטובר 2009 (IST)

אין היענות. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:44, 26 באוקטובר 2009 (IST)

• שמות של שכונות

מתוך פורטל:ירושלים/הידעת?/9. קרדיטים לתורמים שם:

שלט רחוב אבן ישראל

בוני הנחלאות בחרו לשכונותיהם שמות המתובלים בראשי תבות, גימטריות ופסוקים. כך היא למשל שכונת זיכרון טוביה, ששמה לקוח מהפסוק "זכר רב טובך יביעו" בתהלים, המרמז על מקימה, רבי יוסף ריבלין, שהייתה זו השכונה ה-11 (ט"ב בגימטריה) שבנה. שכונה נוספת היא אבן ישראל הנקראת על שם 53 (אב"ן) מייסדיה. שכונת שבת אחים, נקראה על שם הפסוק בתהלים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ושמה מרמז על העדות שהסתופפו בה: שפניולים, בבלים, תימנים, אורפלים, חאלבים, יוונים ומוגרבים.

די מעניין לדעתי. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:40, 19 באוקטובר 2009 (IST)

נראה לי שהקטע נלקח מהעמוד הזה ואם לא, יש לנו קטע ממש דומה. הציוני ✡ שיחה 19:19, 19 באוקטובר 2009 (IST)

זהה - תבנית:הידעת? 23 באוקטובר - סדרה 2. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:22, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אינדיד. חיפשתי בקטגוריה של ירושלים לפני שהעליתי וזה לא היה שם. לא נורא, ונראה שכיוונתי לדעת גדולים. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:24, 20 באוקטובר 2009 (IST)

• הרפו מרקס לא היה אילם

הרפו מרקס, שהיה לו תפקיד מפתח בעשרות קומדיות קולנועיות שבהם שיחק עם אחיו, האחים מרקס, לא אמר אפילו מילה אחת באף אחד מהסרטים האלה וקולו מעולם לא נשמע בקולנוע. זאת למרות שלא היה שום מום בדיבורו שלו. האחים מרקס שיחקו בקולנוע דמויות קבועות ודמותו של הרפו הייתה דמות האילם הערמומי וחסר העכבות. דמויותיהם הקבועות של האחים גובשו כשעוד היו שחקני תיאטרון והרפו אימץ משחק ויזואלי שעזר להבליט את סגנונות הדיבור היחודיים שפיתחו אחיו גרוצ'ו (דמות המתחכם) וצ'יקו (דמות העילג). למרבה האירוניה, בפעם היחידה שבה הופיע הרפו בסרט שלא ביחד עם אחיו ולא נדרש לשחק בו את דמות האילם, היה זה בסרט אילם והקהל ראה את הרפו מזיז את שפתיו אך קרא כתובית במקום לשמוע את קולו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:25, 8 באוקטובר 2009 (IST)

אני היחיד שמעולם לא שיער שהוא אילם? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 18:03, 8 באוקטובר 2009 (IST)

אולי. אני הייתי בטוח שהוא היה מגמגם או משהו ולכן תמיד שתק בסרטים. אגב, האם ניחשת לבד גם שבפעם היחידה שהוא כן דיבר בסרט, זה היה סרט אילם?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:29, 8 באוקטובר 2009 (IST)

לא נפלתי מהכסא, וגם אני לא שיערתי. והעובדה שהפעם היחידה שהוא דיבר הייתה בסרט אילם לא מחזיקה קטע הידעת. הציוני ✡ שיחה 00:45, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אפשר אולי להחליף את זה בסיפור על הפנטומימאי הגאון מרסל מארסו, ששיחק ב"סרט אילם" של מל ברוקס. ברוקס, בהברקה של פעם בחיים, נתן דווקא למארסו לומר את המילה היחידה בסרט - המילה הצרפתית Non ("לא"), בתשובה לשאלה אם יסכים להשתתף בסרטו של ברוקס.

אולי במקום להחליף, אפשר לכתוב קטע על שניהם גם יחד. לכתוב ששני השחקנים האלה שהתמחו במשחק אילם, למרבה האירוניה כן שיחקו משחק קולי פעם - אחד בסרט אילם והשני בסרט שאמור להיות אילם. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:58, 9 באוקטובר 2009 (IST)

נוסח מתוקן: הרפו מרקס, שהיה לו תפקיד מפתח כדמות אילמת בעשרות קומדיות קולנועיות שבהם שיחק עם אחיו, האחים מרקס, צולם לקולנוע רק פעם אחת כשהוא מדבר. אולם, למרבה האירוניה, היה זה עבור סרט אילם והקהל, שראה את הרפו מזיז את שפתיו, קרא את דברו בכתובית. גם הפנטומימאי המפורסם מרסל מרסו צולם לסרט כשהוא מדבר. הוא צולם עבור סרט של מל ברוקס שנקרא "סרט אילם", שם הוא היה השחקן היחידי שקולו כן נשמע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:28, 9 באוקטובר 2009 (IST)

דורש עיבוי. נסיון:

האחים מרקס היו אחים בני אותה משפחה יהודית אשר נתברכו בכשרון קומי והעלו עשרות סרטי קולנוע ומחזות. בין האחים בלט הרפו מרקס, אשר גילם כדרך קבע דמות אילמת ביצירותיהם של האחים, אף שלא היה אילם בעצמו. רק במקרה אחד צולם הרפו בעודו מדבר, אולם, למרבה האירוניה, היה זה עבור סרט אילם והקהל, שראה את הרפו מזיז את שפתיו, קרא את דברו בכתובית. לא הייתה זו הפעם היחידה למקרה שכזה - גם הפנטומימאי המפורסם מרסל מרסו צולם לסרט כשהוא מדבר. הוא צולם עבור סרט של מל ברוקס שנקרא "סרט אילם", שם הוא היה השחקן היחיד שקולו כן נשמע.

דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:57, 12 באוקטובר 2009 (IST)

זה מעובה, אבל במקומות הלא נכונים. העיבוי הזה מרחיק את הקורא מהפואנטה. אולי צריך לחפש מקרה שלישי דומה לזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:58, 12 באוקטובר 2009 (IST)

דרך אחרת לעיבוי היא לספר מה אמרו מרסו ומרקס באותם סרטים בהם הם כן דברו ובדיוק בשביל איזה סרט מרקס דיבר. החומר הזה מופיע בערך האנגלי על האחים מרקס. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:00, 12 באוקטובר 2009 (IST)

הרפו מרקס

נוסח מתוקן ומעובה: הרפו מרקס, שהיה לו תפקיד מפתח כדמות אילמת בעשרות קומדיות קולנועיות שבהם שיחק עם אחיו, האחים מרקס, צולם לקולנוע רק פעם אחת כשהוא מדבר. אולם, למרבה האירוניה, היה זה עבור סרט אילם והקהל, שראה את הרפו מזיז את שפתיו, קרא את דברו בכתובית. סרט אילם זה נרקא "יותר מדי נשיקות" (1925) והמשפט שהרפו אמר בו הוא "האם את בטוחה שאינך יכולה לזוז". באוטוביוגרפיה של מרקס, הקרויה "הרפו מדבר", מרקס מגלה שבשל בחירת תקפידיו האלמים בקולנוע, אנשים רבים שנתקלו בו בחיי היום-יום התפלאו מאוד לגלות שהוא יכול בכלל לדבר ושהוא אינו אילם מלידה. גם הפנטומימאי המפורסם מרסל מרסו צולם לסרט כשהוא מדבר. הוא צולם עבור סרט של מל ברוקס שנקרא "סרט אילם", שם הוא היה השחקן היחידי שקולו כן נשמע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:28, 9 באוקטובר 2009 (IST)

יש מקור לטענה על האוטוביוגרפיה? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 18:43, 12 באוקטובר 2009 (IST)

המקורות לקיום האוטוביוגירפיה ושמה הם הערכים העברי והאנגלי "הרפו מרקס". בעברי גם כתוב מה שהעתקתי לפה. באנגלי אולי גם, אני באמצע קריאתו. עצרתי כי מצאתי בו את השורה שחיפשתי ומיד אוסיף אותה להצעה שלי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:51, 12 באוקטובר 2009 (IST)

קיום האוטו' ראיתי - אבל ברפרוף בערך האנגלי לא ראיתי את הציטוט, ובעברית אין מראה מקום. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 18:52, 12 באוקטובר 2009 (IST)

התוספת שתופסת: סרט אילם זה נרקא "יותר מדי נשיקות" (1925) והמשפט שהרפו אמר בו הוא "האם את בטוחה שאינך יכולה לזוז".. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:55, 12 באוקטובר 2009 (IST)

בערך האנגלי כתוב: In 1961, Harpo published his autobiography, Harpo Speaks. In it, he tells one story of a man who did not believe that Harpo could actually talk. Many people believed he was mute. In fact, recordings of his voice can be found on the Internet, documentaries, and on bonus materials of Marx Brothers DVDs. In relating one story, he had a distinguished voice like a professional announcer, though like his brothers he had a New York accent his entire life (for example: "girls" he would pronounce "giles", turkey would be "tike-ee", etc); hear, for instance, these audio recordings.) Harpo actually had a much deeper and more resonant speaking voice than Groucho, which some suspect may be the real reason he was dissuaded from ever speaking in the act. For reference, his voice was fairly similar to Chico's, perhaps too similar, which would be another reason he developed his unique stage persona. It is also possible that that his rich voice was completely at odds with his puckish character.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:02, 12 באוקטובר 2009 (IST)

נוסח מתוקן ומעובה אחר: הרפו מרקס, שהיה לו תפקיד מפתח כדמות אילמת בעשרות קומדיות קולנועיות שבהם שיחק עם אחיו, האחים מרקס, צולם לקולנוע רק פעם אחת כשהוא מדבר. אולם, למרבה האירוניה, היה זה עבור סרט אילם והקהל, שראה את הרפו מזיז את שפתיו, קרא את דברו בכתובית. סרט אילם זה נקרא "יותר מדי נשיקות" (1925) והמשפט שהרפו אמר בו הוא "האם את בטוחה שאינך יכולה לזוז". גם הפנטומימאי המפורסם מרסל מרסו צולם לסרט כשהוא מדבר. הוא צולם עבור סרט של מל ברוקס שנקרא "סרט אילם", שם הוא היה השחקן היחידי שקולו כן נשמע. סרט זה מכיל פרודיה על הליך הליהוק של עצמו ומרסו שמגלם שם את דמות עצמו מסרב כביכול להשתתף בסרט אילם ואומר בקול רם את המילה הצרפתית NON שפירושה: לא.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:22, 12 באוקטובר 2009 (IST)

עקב חוסר היענות מצד משתתפים אחרים מזה שבועיים - נאלצתי לארכב. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:00, 28 באוקטובר 2009 (IST)

• שמות רשמיים של מדינות

אני מציג כאן הצעה ישנה שהעליתי ונדחתה ללא הזדמנות להתפתחות הדיון:

הקטע -

שמה הרשמי של יפן הוא "ניהון" ("ניפּון" בפי האירופים); השם הרשמי "הרפובליקה של סרביה ומונטנגרו", אינו מזכיר כלל את המדינה הידועה בשם יוגוסלביה; השם הרשמי של טייואן הוא "הרפובליקה של סין", בעוד שמה הרשמי של המדינה המוכרת בשם סין הוא "הרפובליקה העממית של סין"; סמואה מכריזה על עצמאותה בשמה הרשמי: "הרפובליקה העצמאית של סמואה"; סן מרינו מנצלת את שמה הרשמי "הרפובליקה המרוממת של סן מרינו" להעיד על רוממותה; ושמה הרשמי של לוב "הקהיליה הערבית הלובית העממית הסוציאליסטית הגדולה" הוא שם המדינה הרשמי הארוך בעולם. סימוכין: אורן נהרי, אטלס אנציקלופדי של העולם, מפה 2005; ע"פ הערכים הרלוונטיים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 15:58, 8 ביולי 2009 (IDT)

הדיון הישן -

יש פה קצת בלבול בקטע הסיני. טייואן זה אי שהוא חלק מסין (שאינה מדינה). בעבר בכל סין שלטה הרפובליקה הסינית, אך במלחמת האזרחים הסינית הוקמה בשטחה הרפובליקה העממית של סין והרפובליקה הסינית נדחקה לשלוט רק באי טייואן. כך שלמעשה אין מדינה שנקראת טייואן וסין אינה מדינה, אלא יישות הכוללת את שתי המדינות. דניאל ב. 12:25, 18 ביולי 2009 (IDT)

הוספתי שלוש מילים. לא הבנתי מה עוד מבולבל. לא כתוב שטיוואן היא מדינה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 21:54, 25 ביולי 2009 (IDT)

כתוב, השם הרשמי של טייואן הוא "הרפובליקה של סין", וזה לא נכון, טייואן זה והרפובליקה הסינית זו מדינה. כתוב גם שסין היא הרפובליקה העממית, אך גם זה לא נכון. ראה לאן הקישור סין מוביל אותך. דניאל ב. 09:39, 29 ביולי 2009 (IDT)

השם הרשמי של ממשלת האי-מדינה טייואן הוא "הרפובליקה של סין" (היא באמת הרפובליקה של סין? - יכול להיות שלא אבל זה שמה הרשמי); השם הרשמי של המדינה המוכרת בשם סין הוא "הרפוליקה העממית של סין". לא הבנתי מה בדיוק לא נכון בקטע זה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 10:09, 29 ביולי 2009 (IDT)

המידע נכון, אבל מישהו נפל על הרצפה כשקרא את זה? חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 16:51, 30 ביולי 2009 (IDT)

במעלה הדף האיש ציין שזה לא חייב להיות מלהיב ומספיק שיעורר עניין, אבל עד כמה זה מעורר עניין? הציוני ~ שיחה 10:02, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

אותי זה עניין מאוד לדעת. וכפי שהזכיר יפתח, לא צריכים ליפול על הרצפה. מספיק שרק זזים מהכיסא ומלמלמלים "מעניין". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 21:02, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

רמת הבררנות עלתה. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 06:51, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

סוף הדיון הישן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 01:29, 20 באוקטובר 2009 (IST)

דיון חדש -

זה קטע מאוד-מאוד מבולגן ולא ברור. אני לא מבין מדוע זה מעניין, מפתיע או מוזר שהשם הרשמי של סרביה ומונטנגרו לא הזכיר את המדינה אליה היו שייכות (ואוקריאנה לא מזכירה את ברה"מ ומצרים לא מזכירה את בריטניה...). גם הנושא של סמואה או סן מרינו לא מפתיעים במיוחד לדעתי (סן מרינו עוד גבולי). לוב זה דווקא מעניין, אבל אני לא רואה איך אפשר לפתח את זה לכדי קטע שלם. נשארנו עם יחסי סין-טייואן, שלא נגמרים בשמות שלהם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:03, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אוקיי, יש לי רעיון. קיצצתי את מה שהיה דרוש, והוספתי את מה שהבאת למעלה:

• שמה הרשמי של יפן הוא "ניהון" ("ניפּון" בפי האירופים); השם הרשמי של טייואן הוא "הרפובליקה של סין", בעוד שמה הרשמי של המדינה המוכרת בשם סין הוא "הרפובליקה העממית של סין"; סן מרינו מנצלת את שמה הרשמי להעיד על רוממותה: "הרפובליקה המרוממת של סן מרינו"; ואילו שמה הרשמי של לוב, "הקהיליה הערבית הלובית העממית הסוציאליסטית הגדולה", הוא שם המדינה הרשמי הארוך בעולם. בירתה של תאילנד, בנגקוק, היא העיר עם השם הרשמי הארוך בעולם: "קרונגטפ מהאנקון אמון ראטאנקוסין מאהינטארה יואיה מאהאדילוק פופ נופאראט ראצ'אטאני בורירום אודום ראצ'אניווט מאהאסאטאן אמון פימאן אוואטאן סאטיט סאקא טאטיה ווישנוקאם פראסיט". בתרגום חופשי לעברית: "העיר הגדולה של המלאכים, משכן בודהא האזמרגד, מושב השלטון השמיימי, הבירה הגדולה של העולם המעוטרת ב-9 אבני חן, עיר נפלטה מלאת ארמונות מלכותיים הדומים למשכן השמיימי של התגלמות האל, העיר של האל אינדרה, שבנה וישנו קאם".

הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 16:59, 20 באוקטובר 2009 (IST)

בעד. אגב, אולי כדאי במקום ""ניפּון" בפי האירופים" לכתוב ""ניפּון" בפי חלק מההאירופים"?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 10:57, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אני עדיין חושב שזה מבולגן, ולא בטוח שהניסוח החדש עשה לזה טוב. לדוגמה, המשפט "סן מרינו מנצלת את שמה הרשמי, הרפובליקה המרוממת של סן מרינו, להעיד על רוממותה" הוא רקורסיבי ולא ברור למה הכוונה. אני גם לא מבין את הסיפור עם יפן - האירופאים לא קוראים לה Japan? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:56, 21 באוקטובר 2009 (IST)

לא הבנתי לגמרי את הקטע, אבל אני חושב שאפשר להסתפק בחלק על בנגקוק. בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה ואני חושב שהתגובה הראשונית של כל אחד תהיה "וואו!". קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:00, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אז מאיפה הגיע השם בנגקוק? ‏עמיחי • שיחה 15:30, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא אוהב את הקטע על בנגקוק כי הוא בגדול רשימה ארוכה של מילים שלא אומרות הרבה. כיוון שלא ידוע לי מהו הרקע התרבותי לנושא (את המידע הוצאתי מתשובות לשאלות טריוויה במוסף סוף השבוע של הארץ), אני לא חושב שזה יכול להחזיק קטע. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:23, 21 באוקטובר 2009 (IST)

את הבלגן, אם יש, אפשר לסדר. כך, לדוגמה, שינתי את הניסוח על סן מרינו למשהו יותר ברור. "ניפון" בפי האירופים, היינו שהשם הרשמי נהגה כך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 22:14, 21 באוקטובר 2009 (IST)

אין תמיכה רבה ואין פיתוח. אם מישהו רוצה לפתח את הקטע על בנגקוק, ת'פדל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:21, 29 באוקטובר 2009 (IST)

• מערת צדקיהו

קטע שהעליתי היום לפורטל הידעת-ירושלים. שימושי גם פה... תמרה ♣ שיחה 21:27, 17 באוקטובר 2009 (IST)

מערת צדקיהו היא המערה המלאכותית הגדולה בישראל, המוכרת וידועה כבר למעלה מ-1800 שנה, ואף מוזכרת בתוספתא. למרות זאת ישנו "חור שחור" של 300 שנה, בין המאה ה-16 למאה ה-19, בהן לא ידע איש היכן היא. האחרון שהזכיר אותה היה רבי משה באסולה בשנת 1522, ולכן נראה כי פתחה הוסתר במכוון זמן קצר לאחר מכן, ב-1538, עם הקמת חומות ירושלים בידי סולימאן הראשון, סולטן האימפריה העות'מאנית. ההשערה היא כי הסולטן הורה על העלמת המערה, כדי למנוע הסתננות של אויבים דרכה לירושלים בעת מלחמה. מאז ועד היום נפתחה המערה ונסגרה חליפות לקהל מסיבות ביטחוניות ובטיחותיות שונות. נכון לשנת 2009 היא פתוחה באופן רציף.

המידע מעניין, אבל אין בו עניין לציבור עד לכדי הופעה בעמוד הראשי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 21:57, 19 באוקטובר 2009 (IST)

אכן. אין פאנץ'. ברי"א • שיחה • ב' בחשוון ה'תש"ע • 22:09, 19 באוקטובר 2009 (IST)

הכיצד ניתן לכתוב על מערת צדקיהו בלי להזכיר את החוקר הנועז שגילה אותה מחדש? דניאל צבי • שיחה 16:37, ז' בחשוון ה'תש"ע (25.10.09)

לא התקבל. oh well... זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:39, 31 באוקטובר 2009 (IST)

• מקורו של אלוהים היהודי

חוקרי המקרא בעולם האקדמי מניחים שאמונת העם היהודי באל אחד עברה התפתחות הסטורית‏‏. על פי התיאוריה המקובלת נעבד אלוהים מלכתחילה כאל אזורי בתוך פנתאון של אלים אחרים. בראש הפנתיאון עמד אל עליון – הוא האל הכנעני "אל" הידוע מלוחות אוגרית, ואילו אחד מן האלים האזוריים בפנתאון היה יהוה. במהלך הרפורמות הדתיות בימי בית ראשון, ובייחוד עם החזרה מן הגלות בימי בית שני, חל איחוד הדרגתי בין האלוהיות "אל עליון" ו"יהוה", קיומם של אלים אחרים הוכחש, והונח היסוד לאמונה היהודית המונותיאיסטית המאוחרת‏‏.

הועתק כלשונו מתוך הערך אלוהים (יהדות). שוב - סה"כ דעה של כמה חוקרים, הפתיע אותי וחידש לי כשנתקלתי בזה. האמת, יש בערך עוד כמה פסקאות שיכולות להיות קטעים מתאימים פה. יוסאריאן • שיחה 19:40, 13 באוקטובר 2009 (IST)

כשלעצמו זה מעניין, אבל דעת מיעוט לא יכולה להחזיק קטע "הידעת". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:31, 14 באוקטובר 2009 (IST)

ראשית כל "הידעת" הוא אנקדוטלי מטבעו, כך שגם דעה מעט זנוחה אך מעניינת יכולה להשתלב בו. שנית - מדוע אתה חושב שזו דעת מיעוט? אני לא מאוד מצוי בעניין, אבל מנחש שבמחקר האקדמי זו דעה רווחת, והעולם האקדמי הוא זה שרלוונטי לעניינינו. יוסאריאן • שיחה 12:47, 14 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שזו דעת מיעוט כי אתה כתבת כאן שזו דעה של "כמה חוקרים". אני חושב שדעת מיעוט לא יכולה להחזיק קטע הידעת כי זה מה שאתה כתבת על ההצעה שלי לגבי קירבת היפנית לטורקית. תקן אותי אם אני טועה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:20, 14 באוקטובר 2009 (IST)

"דעה של כמה חוקרים" = אין סיבה שזה יהיה שנוי במחלוקת מהבחינה הדתית, יש דת ואמונה ויש מדע ומחקר, לא צריך להתרגש אם המחקר מדבר על הדת ומקורה. בקשר לסוף דבריך, זה ממש נימוק לא לעניין, גם אם הייתי כותב משהו על הטורקית והיפנית, ולא כתבתי (מאוד קל לבדוק). יוסאריאן • שיחה 20:26, 14 באוקטובר 2009 (IST)

זו דעת מיעוט למהדרין. מקורה ביוליוס ולהאוזן. פרופ' יחזקאל קויפמן כבר קרע אותה לגזרים, ואיש לא הפריך מעולם את הוכחותיו. ברי"א • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תש"ע • 09:26, 15 באוקטובר 2009 (IST)

מצטער, דעת מיעוט לא מחזיקה הידעת. הציוני ✡ שיחה 13:37, 16 באוקטובר 2009 (IST)

אם אכן כך (דורש בדיקה), אפשר לסייג ולכתוב שזה לדעת ולהאוזן. יוסאריאן • שיחה 00:12, 18 באוקטובר 2009 (IST)

אפשר, אבל אז זה לא יהיה קטע "הידעת?" אלא קטע "אכן ידעת". אתן דוגמה לקטע כזה: הידעת? "הכולסטרול הטוב" רע לבריאות ו-"הכולסטרול הרע" טוב לבריאות. זאת על פי דעה של איש מדע אחד שהצליח לפרסם מאמר מדעי בנושא בכתב עת שולי, אחרי שהמאמר הזה נדחה מכתבי עת רבים מספור. מרבית אנשי המדע עדיין משוכנעים שהכולסטרול הטוב הוא אכן טוב והרע הוא אכן רע, אבל תמיד אפשר למצוא, בכל נושא, מישהו שחושב ההפך. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:33, 18 באוקטובר 2009 (IST)

איזה כיף זה שבלחיצת כפתור אפשר לבטל כל דעה. אין צורך ללמוד או לחקור... מספיק לומר שזו דעת מיעוט, להוסיף מילת נימוס "מתנצל", והרי לך דף הידעת העולה בקנה אחד עם דעותיך האישיות. ולא כיוונתי לברי"א, שבניגוד לאחר כאן, התייחס עניינית, אם כי בנוגע לאמירתו שזו דעת מיעוט - חושבני שטעות בידיו. אלא שאני בניגוד לכמה אחרים פה, לא אפסול את דברי האחר ללא ידיעה רק בגלל דעותיי שלי. Rex - שיחה 00:43, 18 באוקטובר 2009 (IST) חוקרי המקרא בעולם האקדמי סבורים שאמונת העם היהודי באל אחד עברה התפתחות הסטורית. על פי תיאוריה מקובלת נעבד אלוהי ישראל מלכתחילה כאל אזורי בתוך פנתאון של אלים אחרים. בראש הפנתיאון עמד אל עליון – הוא האל הכנעני "אל" הידוע מלוחות אוגרית, ואילו אחד מן האלים האזוריים בפנתאון היה יהוה. במהלך הרפורמות הדתיות בימי בית ראשון, ובייחוד עם החזרה מן הגלות בימי בית שני, חל איחוד הדרגתי בין האלוהיות "אל עליון" ו"יהוה", קיומם של אלים אחרים

ישראל, אל תתימר להכיר את דעותי על מקור האמונה באל זה או אחר. אין לי דעות כאלה בכלל. לא מעניין אותי, באופן אישי, אם היהודים תמיד היו ככה או אחרת ומה מקורן של אמונות דתיות. מבחינתי היהדות יכולה לאמץ שבע אמונות שונות - אחת לכל יום בשבוע. זה לא בסדר שאתה מטיף לי בנושא תרבות הדיון, תוך כדי הפרחת תיאוריות קשר, לחלוטין לא בדוקות, על המניעים שלי.

הדבר היחיד שמפריע לי בקטע "הידעת" הזה הוא שמהנוסח המקורי שלו השתמע ברורות שמדובר בדעת מיעוט. זה הכל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:37, 18 באוקטובר 2009 (IST)

עדו, לא התכוונתי כלל אליך. הקטע המצער הוא שאת הביקורת מבין מי שהוא לא כוונה אליו, בעוד מי שהוא מכוונת אליו לרוב לא יבין אותה... מוות למרפי! ושוב התנצלויותיי. --Rex - שיחה 21:05, 18 באוקטובר 2009 (IST)

לא נורא. חבל רק שלא שלחת לבן אדם ביקורת אישית דיסקרטית בדוא"ל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:08, 18 באוקטובר 2009 (IST)

???, הנוסח המקורי לא שונה ולו במילה, הוא הנוסח שמופיע כעת. יוסאריאן • שיחה 09:54, 18 באוקטובר 2009 (IST)

בתור כותב הפסקה בערך אנסה להעמיד דברים על דיוקם: התפיסה שהאמונה ביהוה/אלוהים התפתחה מתוך אמונה פוליתאיסטית אינה דעת מיעוט אלא קונצנזוס בקרב חוקרי המקרא המדעיים בני ימינו. כמובן שתמצא דעות מנוגדות בקרב תיאולוגים נוצרים ובקרב רבנים. הזיהוי בין אלוהים לאל האוגריתי הוא דעת רוב בחקר המקרא האקדמי. מקורה של האלוהות יהוה, לעומת זאת, שנוי במחלוקת והוא ספקולטיבי ביותר לנוכח מיעוט הממצאים. קחו לדוגמא את הציטוט הפותח את המאמר הזה "The polytheistic nature of pre-exilic Israelite religion and Israel’s gradual evolution toward monotheism are taken as axiomatic in current biblical scholarship." (ההדגשה שלי)

לגבי וולהאוזן וקויפמן, האחד מת לפני 90 שנה והשני לפני 45 שנה. הרבה התחדש מאז - פרסומם המלא של כתבי אוגרית, כונתילת עג'רוד ועוד. ובכלל בתחום רך כמו חקר המקרא אין זה רציני לדבר על "הוכחות" ואי אפשר "לקרוע לגזרים" דעה מנוגדת. Valleyofdawn - שיחה 10:26, 18 באוקטובר 2009 (IST)

מצוין. האם תוכל לשנות את הניסוח של קטע "הידעת" הזה כך שהדיוטות כמוני שלא קראו את הקטע בהקשרו המקורי יבינו אותו טוב יותר?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:55, 18 באוקטובר 2009 (IST)

לאמיתו של דבר מה שנאמר שם נשמע לי מותאם להדיוטות. המושגים הטכניים מקושרים לערכים. באיזה מושג התקשית? Valleyofdawn - שיחה 23:39, 18 באוקטובר 2009 (IST)

התקשתי לתפוס מה לדעת כותב הערך קטע הוא דעת מיעוט ומה דעה מקובלת על מרבית החוקרים מהדעיים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:45, 19 באוקטובר 2009 (IST)

עם כל הכבוד, הרשה לי עדיין להטיל ספק ולפקפק באמור לעיל. קודם כל, אשמח אם תצביע על החוקרים הסבורים כך, ולא תסתפק באמירה סתמית שיש קונצנזוס. שנית, לא שמעתי מימי על האל האוגריתי, ולא ידוע לי שבשירה האוגריתית הוא נחשף לפתע. ידוע לי לעומת זאת על פנתיאון שלם של אלים אוגריתים, מכל המינים, הצבעים והגדלים. גם הכתובת שנמצאה בסיני אינה אומרת דבר ומשתי סיבות: ראשית היא מאוחרת לזמנו של משה. ובנוסף לכך, לכל היותר רואים שהיו כאלו שעבדו את ה' ואת האשרה ביחד. בכך אין כל חידוש והתנ"ך כולו מלא דיווחים כאלו. לסיום, אפשר בהחלט לקרוע לגזרים שורה של הנחות לא מבוססות, כהנחותיו של ולהאוזן. בברכה - ברי"א • שיחה • א' בחשוון ה'תש"ע • 23:47, 18 באוקטובר 2009 (IST)

אגב, למיטב ידיעתי, חפירות אוגרית התחילו ב-1929, ורובן הושלמו עוד בחיי קויפמן. ברי"א • שיחה • א' בחשוון ה'תש"ע • 00:04, 19 באוקטובר 2009 (IST)

מקנן בי החשש שהדיון בינינו לא יהיה פורה בגלל שהנחות היסוד שלנו שונות לחלוטין. בכל זאת אנסה. אינך צריך להשתכנע בצדקת הטיעון שלאלוהים ביהדות יש יסודות אליליים, אלא רק שזו תפיסה מקובלת בקרב חוקרי המקרא והיהדות האקדמיים. חוקרים בני ימינו שעסקו בסוגיה ומביעים את העמדה הכללית דלעיל: ישראל קנוהל, ק מארק ס. סמית',מייקל ס. הייזר, פאטריק ד. מילר.דייוויד פאנצ'נסקי. סופרים שכתבו על כל ספרים פופולריים יותר הם רוברט רייט וקארן ארמסטרונג. יש עוד עשרות אחרים, אבל קצרה היריעה. אם אינך יודע דבר על אל האוגריתי מוטב שתקרא את הערך עליו - הוא ערך קריא וטוב. לגבי משה - לא ברור אם היה ומתי, אבל אתה צודק שהכתובת מאוחרת יחסית - בימי בית ראשון. הטענה היא שרק עם השיבה מבבל התגבשה סוף סוף האמונה היהודית למונותיאיזם אמיתי. ייחוד ראשון בכתובת הוא שיהוה נתפס כחלק מזוג, לא כאל שהדרך היחידה לעבוד אותו היא כאל יחיד, ואפשר ל"בגוד" בו באמצעות עבודת אלים זרים. ייחוד נוסף היא שמיוחס לו צלם גשמי שאפשר לעבוד אותו ויחוד שלישי הוא שמיוחס לו מקום גיאוגרפי - יהוה שומרון ויהוה תימן - בדומה לבעל חצור ובעל הדד. כתבי אוגרית פורסמו במלואם וחשיבותם המלאה התבררה רק אחרי מות קויפמן. בברכה Valleyofdawn - שיחה 00:39, 19 באוקטובר 2009 (IST)

קטע "הידעת" הזה הועתק מערך בויקיפדיה. אני מציע להעביר את הויכוח הזה לדף השיחה של אותו הערך. זאת משום ששום קטע "הידעת" לא הולך לטעון ההפך ממה שכתוב בערך כל שהוא. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:45, 19 באוקטובר 2009 (IST)

אני עומד מאחורי הנאמר. הורדתי את "ה" היידוע מ"התיאוריה המקובלת" למען הסר ספק. הריפרור עכשיו מוביל לשני פרקים מפורטים ומקוונים של חוקר מרכזי המבסס את התיאוריה - המתעניינים מוזמנים לקרוא. כתמונה לקטע הייתי ממליץ על זו שבערך כונתילת עג'רוד.

הקטע כפי שהוא עכשיו בערך:

חוקרי המקרא בעולם האקדמי מניחים שאמונת העם היהודי באל אחד עברה התפתחות הסטורית.

על פי תיאוריה מקובלת נעבד אלוהים מלכתחילה כאל אזורי בתוך פנתאון של אלים אחרים.

בראש הפנתיאון עמד אל עליון – הוא האל הכנעני "אל" הידוע מלוחות אוגרית, ואילו אחד מן האלים האזוריים בפנתאון היה יהוה.

במהלך הרפורמות הדתיות בימי בית ראשון, ובייחוד עם החזרה מן הגלות בימי בית שני, חל איחוד הדרגתי בין האלוהיות "אל עליון" ו"יהוה", קיומם של אלים אחרים הוכחש, והונח היסוד לאמונה היהודית המונותיאיסטית המאוחרת‏‏. Valleyofdawn - שיחה 11:00, 19 באוקטובר 2009 (IST)

לא אוסיף להתווכח מסיבה פשוטה: לא קראתי את כל הספרים שצוינו, ואני מאמין לכותב שכך סבורים היום העוסקים בתחום. לגופו של עניין, לדעתי ניתן להוכיח שהדברים הללו אינם נכונים, אלא מעוותים, מוטעים ומטעים. כמובן שדף זה אינו הכתובת להמשך דיון כזה, אם כי אענה לכל מי שיחפוץ לדון בנושא באופן פרטי או בדף שיחתי. בברכה - ברי"א • שיחה • א' בחשוון ה'תש"ע • 13:36, 19 באוקטובר 2009 (IST)

אני בעד להחליף את "חוקרי המקרא מניחים ש..." ל"חוקרי המקרא סבורים ש...". אני חושב שהקטע מפתיע ומעניין. באשר לפגיעה ברגשות דתיים - לדעתי הצגת מידע עדיפה מהסתרתו, ואל לנו להיות פטרוניים כלפי קוראינו. יש מספיק דתיים שמוכנים לקבל את הסברה הזו כנכונה (אני מכיר כמה), ומי שלא מוכן - יודע בעצמו למצוא את הפגמים בעבודתם של חוקרי המקרא. יוסאריאן • שיחה 11:27, 20 באוקטובר 2009 (IST)

מישהו יכול לעשות לי סדר? נתחיל בשאלה - מה הניסוח הנוכחי? עד כמה שהצלחתי להבין יוסאריאן (שהציע הקטע) בעד, כמו גם עדו (שביקש הבהרה בניסוח) ו-Valleyofdawn (שחיבר את הערך). ברי"א, עד כמה שהבנתי, השתכנע בנכונות הדברים. יפתח (הציוני) העלה התנגדות לקונית, שלא רק שנדמה לי שנסתרה - אני גם לא חושב שהיא תופסת - אם דעת מיעוט היא קיימת ומבוססת ולא נחשבת לשולית, יש לה מקום. טעיתי בניתוח שלי? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:38, 20 באוקטובר 2009 (IST)

נראה לי שצדקת בניתוח. הניסוח הנוכחי, תוך שילוב התיקון של יוסאריאן, הסרת המובאות החיצוניות וקישור לערך המקורי (שמגובה בהפניות חיצוניות) הוא כדלהלן:

חוקרי המקרא בעולם האקדמי סבורים שאמונת העם היהודי באל אחד עברה התפתחות הסטורית.

על פי תיאוריה מקובלת נעבד אלוהי ישראל מלכתחילה כאל אזורי בתוך פנתאון של אלים אחרים.

בראש הפנתיאון עמד אל עליון – הוא האל הכנעני "אל" הידוע מלוחות אוגרית, ואילו אחד מן האלים האזוריים בפנתאון היה יהוה.

במהלך הרפורמות הדתיות בימי בית ראשון, ובייחוד עם החזרה מן הגלות בימי בית שני, חל איחוד הדרגתי בין האלוהיות "אל עליון" ו"יהוה", קיומם של אלים אחרים הוכחש, והונח היסוד לאמונה היהודית המונותיאיסטית המאוחרת‏‏. Valleyofdawn - שיחה 16:47, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אני מתנגד לקטע הזה. יש הרבה מחקרים אקדמיים, מפתיעים יותר או פחות. לא צריך להביא דווקא את האחד שלא מקובל כל כך על כל החוקרים ואנשי הדת המבינים בדבר. ‏עמיחי • שיחה 11:58, 21 באוקטובר 2009 (IST)

גם תורת האבולוציה זוכה להתנגדויות מחוגים מסויימים, ויש שיגידו עליה שהיא "לא מקובלת כל כך על כל החוקרים ואנשי הדת", זה לא אומר שאי אפשר להזכיר אותה ב"הידעת?". במקרה דנן - התאוריה מקובלת מאוד, כפי שהודגם. אם היא פוגעת ברגשות דתיים (לדעתי אין סיבה של ממש שתפגע), זה דבר שאפשר להעלות ישירות, ואפשר לדון בו. אין מקום להסתתרות מאחורי טיעונים שגויים של "חוסר מקובלות". יוסאריאן • שיחה 12:30, 25 באוקטובר 2009 (IST)

ובכל זאת - אני ממליץ לא להעלות נושא כל כך טעון שעשוי להיראות ככפירה בעיקר בדף הראשי. ‏עמיחי • שיחה 14:13, 26 באוקטובר 2009 (IST)

עמיחי, אולי אפשר להוסיף דבר מה שיאזן את הדבר? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 18:09, 26 באוקטובר 2009 (IST)

סליחה, אך אני לא חושב שניתן לאזן אמירה כזו. אולי מישהו אחר יכול לנסות. ‏עמיחי • שיחה 23:36, 26 באוקטובר 2009 (IST)

נסיון לאיזון:

על פי התפיסה המסורתית, כפי שהיא מוצאת ביטוי בסיפורי אברהם ומשה, היתה אמונת ישראל מראשיתה מונותאיסטית ויצאה כנגד הפוליתאיזם של דתות המזרח הקדום. עם זאת, רוב חוקרי המקרא בעולם האקדמי בן ימינו סבורים שאמונת העם היהודי באל אחד עברה התפתחות הסטורית. על פי תיאוריה מקובלת נעבד אלוהי ישראל מלכתחילה כאל אזורי בתוך פנתאון של אלים אחרים. בראש הפנתיאון עמד "אל עליון" – הוא האל הכנעני הידוע מלוחות אוגרית, ואילו אחד מן האלים האזוריים בפנתאון היה יהוה. במהלך הרפורמות הדתיות בימי בית ראשון, ובייחוד אחרי החזרה מגלות בבל בימי בית שני, חל איחוד הדרגתי בין האלוהיות "אל עליון" ו"יהוה", קיומם של אלים אחרים הוכחש, והונח היסוד לאמונה היהודית המונותיאיסטית בת ימינו‏‏. Valleyofdawn - שיחה 10:01, 27 באוקטובר 2009 (IST)

אני בעד, וחושב שהאיזון הגון ויפה. יוסאריאן • שיחה 13:39, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אני נגד. אין כאן איזון. ‏עמיחי • שיחה 14:06, 29 באוקטובר 2009 (IST)

גם אני נגד מטיעוני עמיחי. השורה התחתונה היא שלא ממש יודעים מה היה בימי קדם, וזו רק תאוריה. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:10, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אני מטבע הדברים בעד. אם המחקר היה עוסק רק במה ש"ממש יודעים" על ימי קדם מוטב היה לסגור את המחלקות לארכיאולוגיה והיסטוריה וחסל. לגבי האיזון - אתם מוזמנים לנסות לאזן. Valleyofdawn - שיחה 14:13, 29 באוקטובר 2009 (IST)

נגד כתיבת הקטע בצורה המציגה את דברי התנ"ך והמסורת היהודית כמיתוס או כדבר בלתי מבוסס, ולעומתו את דברי המחקר העדכני כאמיתה מוחלטת - משוללת איזון. הייתי יכול לנסח את הקטע בצורה הפוכה לחלוטין, לפתוח בדברי החוקרים, להוכיח (!) את אי נכונותם ולסיים בעובדות התנ"כיות האמיתיות. לא אעשה זאת, מכיון שגם זה לא יהיה מאוזן. על כן אני מציע להסתפק בכך שהדברים הללו כבר כתובים בערך אלוהים (יהדות), ולא להעלותם לעמוד הראשי של ויקיפדיה העברית. בברכה - ברי"א • שיחה • י"א בחשוון ה'תש"ע • 14:41, 29 באוקטובר 2009 (IST)

איפה מצאת את זה בטקסט? לדעתי כשאומרים "רוב החוקרים" "תיאוריה" ו"סבורים" לא מציגים שום דבר כ"אמיתה מוחלטת" Valleyofdawn - שיחה 14:52, 29 באוקטובר 2009 (IST)

שתי הצעות לשיקולכם:

1. על פי המסופר בתורה, ובייחוד בסיפורי אברהם ומשה, היהדות הייתה מראשיתה דת מונותאיסטית ויצאה כנגד הפוליתאיזם והפגניות של דתות המזרח הקדום. תיאוריה בקרב חוקרי המקרא מצביעה על דמיון בין אמונת העם היהודי לבין דתות אלו. כך, לדוגמה, שמות אלי הפנתאון הכנעני, כפי שידועים מלוחות אוגרית, הם "אל" ו"יהוה". סברתם של חוקרי המקרא איפא היא כי במהלך הרפורמות הדתיות של יאשיהו בימי בית ראשון וכן מאוחר יותר במהלך שיבת ציון וימי בית שני, אלו הפכו לאלוהים המוכר כיום ובני ישראל הסירו מעליהם סופית את האמונה באלילים הפגאנים.
2. בלוחות אוגרית מוזכר האל העליון ששלט בפנתיאון הכנעני בשמו "אל". אליל נוסף בדתות הפוליתאיסטיות בהן האמינו בני המזרח הקדום היה "יהוה". דמיון זה באטימולוגיה של השמות לכינויי האלוהים ביהדות הוביל חוקרי מקרא לגבש תיאוריה, לפיה אלו מהווים את מוצאו ההיסטורי של האל היהודי. לדבריהם, הדבר התרחש במהלך הרפורמות הדתיות של יאשיהו בימי בית ראשון וכן מאוחר יותר במהלך שיבת ציון וימי בית שני, עת חוזק מעמדה של הדת המונותאיסטית היהודית ובני ישראל הסירו מעליהם את עבודת האלילים.

הסברים לשכתוב: חשוב מאוד לא ליצור הנגדה בין האמונה היהודית לתיאוריה. אנו לא כאן כדי לאתגר את זהותו או אמונתו של מישהו. יש להדגיש גם שהאל היהודי איננו פגאני, גם אם בני ישראל נהגו לעבוד אלילים פגאנים בחטאיהם השונים (ועל זה אין מכחיש, גם בתנ"ך, שחטאנו וסטינו מדרך הישר בנושא זה, וראו ספר שופטים, איזבל ועוד). אציין שיש שרואים גם כיום בשמות השונים של אלוהים (שלא נדבר על הקריאה בלשון רבים - "אדוני", "אלוהים", "אלוהי אברהם יצחק ויעקב"...), וכן בספירות השונות, כביטוי לפלורליזם הנהוג ביהדות. מהבחינה הזאת אני לא רואה במחקר שמוצע כעת לפנינו כמשהו שסותר באופן מוחלט את אמונתנו באל האחד. בכל מקרה, אשמח לדעות, ויותר מזאת - אשמח לדעות מנומקות (כלומר, יותר לכיוון נימוקיו המורחבים של ברי"א, למרות שאת דעות כולם אעריך). באופן אישי, אני מעדיף את השני - עיקר ההפתעה כאן בעיני היא השמות הדומים, אבל אולי כדאי לעבות אותו בעוד משפט. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:59, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אני בעד הקטעים של זוהר, הערת אגב: יהיה זה הוגן שהמתנגדים יציעו גרסה חלופית שעונה לדרישות שלהם, אחרת נראה הדבר כניסיון לדחוק בכל מחר אנקדוטות שאינן עולות יחד עם האידאולוגיות האישיות של המתנגדים. הערת אגב 2 - אין כוונתי למתנגדים דלעיל שנמקו בכל פה, אבל כדאי שגם הם ינסו שיצא מכך הידעת? בסופו של דבר. Rex - שיחה 15:15, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אין לי בעיה עם הניסוח של זהר אבל:

1) בניגוד לאל עליון שבנוגע אליו קיימת ספרות כנענית ענפה ופסילים רבים, יהוה לא נכלל בפנתיאון ידוע של עמי שמיים אחרים. קיימת ההתיחסות ל"שוסו של יהו" מימי אמנחוטפ ה-III, והרבה ספקולציה על המדיינים וזהו. 2) מצטייר מן הכתוב שהסיבה היחידה לפיתוח התיאוריה הוא הדמיון בשמות - ולא הוא. האל האוגריתי והישראלי דומים גם בתיאורם, בכינוים, במקום מושבם, במפלצות הקדומות בן נלחמו ועוד. 3) אבד נושא האלוהות האזורית של יהוה , מועצת האלים והאיחוד בין אל עליון ליהוה. 4) בהצעה ב' אין קישור לערך הרלוונטי. אני יכול לנסות לשלב את כולם בחזרה לטקסט, השאלה היא האם יש טעם. קודם אנחנו מתבקשים לאזן - כלומר להזכיר את התפיסה המסורתית, ואח"כ לא ליצור הנגדה - כלומר להשמיט אותה. נטען שזו דעת מיעוט במחקר, ואחרי שהובהר שלא, נטען שהתיאוריה בכל זאת מוטעית ולא ראויה לפרסום. בסיכומו של יום ההתנגדות היא לא עניינית אלא תיאולוגית. והשאלה היא עקרונית: האם אנחנו מוכנים להביא בדף הראשי קטע שלדעתי הוא מבוסס, מעניין ומחדש אבל עשוי, גם אם בלי כוונה, לערער את אמונתו של מישהו. כי אם לא, חבל על הזמן והאנרגיה. בברכה Valleyofdawn - שיחה 17:22, 29 באוקטובר 2009 (IST)

נראה לי שהנושא הזה מעורר מחלוקת עמוקה מדי ובמצבים כאלה עדיף לוותר - יש עוד הרבה מאוד פיקנטריה שאפשר להציג בעמוד הראשי מבלי להיכנס לשדה מוקשים. בברכה. ליש - שיחה 17:39, 29 באוקטובר 2009 (IST)

ליש צודק. ‏עמיחי • שיחה 00:35, 30 באוקטובר 2009 (IST)

בצער רב (מאוד) הדיון אורכב וההצעה לא התקבלה. אני מאמין שהיינו יכולים להדגים כאן שיתוף פעולה בין שני המחנות, ושוויתרנו שלא לצורך. עם זאת, מטרת המיזם היא לא לגשר על הפערים בחברה היהודית-ישראלית, אלא רק לפתח קטעים לעמוד הראשי של ויקיפדיה. על כן, נעבור הלאה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:45, 31 באוקטובר 2009 (IST)

• כהן ולוי

שמות המשפחה הנפוצים ביותר בכמעט בכל קהילה יהודית, בכל מקום ובכל זמן, הם כהן ולוי או תרגומים של השמות האלה לשפות מקומיות כגון גרמה - כהן בתימנית וסגל - לוי ברומנית. שמות אלה מעידים על מוצאם של בעליהם משבט לוי ועל הזכויות שעשויות להיות להם אם וכאשר יוקם בית המקדש. האדיקות בזכירת המוצא והזכויות על ידי שימור שמות אלה, עולה לאנשים בחוסר נוחות (צריך לפתח את הנקודה הזו). אולם, כאשר אנשים מוותרים על השמות האלה, כמו במקרה של משפחת נתניהו או משפחתו של בגסי סיגל, אין נטיה לזכור להם את מוצאם. ואם זוכרים בדור הזה, אולי ישכחו בדור הבא. שמירת זכויות הלויים נראת מוזרה במיוחד לאור העובדה שזכויות אלה היו רק בתקופת בית ראשון ונשחקו כמעט כליל כבר בתקופת בית שני....הקטע הזה צריך להסתיים בזה שהיום אפשר לגלות אילו גברים הם מזרע אהרון לפי בדיקת שארות בכרומוזום Y. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:42, 19 באוקטובר 2009 (IST)

לא התקדם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:47, 31 באוקטובר 2009 (IST)

• שערים משעשעים

בעקבות האירועים המבדרים מליבפול vs סנדרלנד, אני מעלה את הקטע שלהלן. אם הוא יתקבל אטפל בקישורים האדומים. המקור הוא זכרוני הקודח והכתבה שהתפרסמה היום בשער האחורי של מדור הספורט במעריב. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:14, 19 באוקטובר 2009 (IST)

קבוצות כדורגל משקיעות הרבה באימון שוערים המגנים על השער שלהן, אך למרות זאת ידועות מספר טעויות מביכות שאינן קשורות למהלך רגיל של משחק כדורגל. במשחק בין נוטינגהאם פורסט למנצ'סטר סיטי שנערך ב-1990 תפס שוער הסיטי את כדור המשחק, אך שחקן של נוטינגהאם הצליח לנגוח את הכדור מתוך ידיו ולהבקיע שער. ב-2002 ביצע אולוף מלברג מאסטון וילה מסירת חוץ בדרבי מול ברמינגהאם סיטי, ומסר את הכדור לשוערו פיטר אנקלמן. הכדור חדר לשער מבלי שאנקלמן ניסה בכלל להתקרב אליו. במשחק בין ליברפול לסנדרלנד ב-2009 הצליח דארן בנט מסנדרלנד להכניע את פפה ריינה מליברפול, לאחר שהכדור פגע בבלון שנזרק למגרש מיציע אוהדי ליברפול. שער זה אושר על ידי השופט בניגוד לחוקת הכדורגל.

אפשר גם לכתוב קטע על הציפור שנהרגה במשחק בייסבול וציפור אחרת שהכדור פגע בה והכריע את המשחק. יש גם וידאו. מעוניינים? ‏עמיחי • שיחה 21:33, 19 באוקטובר 2009 (IST)

תודה, אבל וידאו זה רעיון רע משום שאנחנו מנסים לסדר גימיק לערכים שלנו ולא לאלה של יוטוב. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:56, 19 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שמדובר פשוט בטיפה בים. אני זוכר מקרה של שוער (נדמה לי מהליגה הפולנית) שאסף כדור, ניסה לגלגל אותו למגן אך נתקע בשלולית והכדור קפץ לאחור אל מעבר לקו השער ונקבע שער עצמי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:43, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אכן, זו טיפה בים אבל זה רק נועד להדגמה. אני מניח שיש עוד הרבה דוגמאות למה שקרב ב-1990 במשחק בין סיטי לנוטינגהאם. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:28, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אני זוכר כמה מקרים של שוערים שהכדור עבר להם בין הרגליים, כאלה שתפסו את הכדור ונכנסו יחד אתו אל השער, כאלה ששבועיים אחרי המשחק אי אפשר היה לתפוס אותם לראיון כי הם התביישו לצאת מהבית, אחד שדבק בו הכינוי "לא ראיתי".... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:41, 21 באוקטובר 2009 (IST)

טוב, אני מבין שהקטע לא התקבל... נו טוף. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:56, 29 באוקטובר 2009 (IST)

• תאומים זהים

תאומים זהים זו תופעה שמעניינת אנשים רבים ויש בה לא מעט הפתעות:

1. הידעת שלתאומים זהים אין אותה טביעת אצבע?
2. הידעת שחלק מהתאומים הזהים הם תאומי מראה? - דהיינו צד ימין של אחד מהם זהה לצד שמאלו של אחיו וצד ימינו של אחיו זהה לצד שמאלו שלו. אצל תאומי מראה אם האחד הוא ימני אז השני הוא איתר יד ימינו - מה שמוכיח שאנשים עם מטען תורשתי זהיה יכולים להיות ימנים אה שמליים ומחשיד שתופעת האיתרות, שהתורשה שלה אינה מובנת דיה, מושפעת גם מהסביבה התוך רחמית ולא רק מהתורשה.

. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:52, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

1. (נקודה מעניינת שאני בטוח שלא אוכל להוכיח אתה די הצורך בשביל לכתוב אותה בויקיפדיה: לרופא שמטפל בדיסלקציה שלי יש ארבעה לקוחות שהם רבעיה זהה והוא טוען שיש שוני בין ביטוי הסימפטומים של הדיסלקציה בין הארבעה. לכל אחד מהם יש יחודיות ברורה בסימפטומים). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:55, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

• צריך מקורות בשביל זה. צריך להרחיב על הסיבה לגבי טביעות האצבע. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:08, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

  קשה למצוא מקורות על טביעות אצבעות כי המושג טביעת אצבע משמש הרבה פעמים בהשאלה. בכל מקרה, אם למישהו יזדמן לקרוא את זה לעומק, הוא אולי יגלה שם את מה שצריך. צריך לקרוא גם את זה. מקווה שאני אתפנה לזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:57, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

הורדתי את המאמר והוא לא נגיש לדיסלקטים. זאת אומרת שאי אפשר לקרוא אותו עם תוכנת הקראה אלא לאחר הדפסתו במדפסת המקולקלת שלי וסריקתו מחדש. האם מישהו יכול לעדכן אותי בענייני טכנולוגיה מסייעת ולאפשר לי להשקיע פחות משעה עבודה לפני שמגיעים לשורה הראשונה של המאמר?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:26, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

העתקה מהערך תאומים: הידעת? כ-25% מהתאומים הזהים הם "תאומי ראי". אלה הם תאומים זהים בעלי מאפיינים הפוכים, כגון: האחד מהם ימני והשני שמאלי, כיוון צמיחת השיערם הוא הפוך, ועוד. מצב זה נובע מהתחלקות מאוחרת של הביצית המופרית – בין היום התשיעי ליום ה-12 לאחר ההפריה. במקרים נדירים, אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס שבה כל האיברים הפנימיים נמצאים בצד ההפוך של הגוף – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכו'.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:34, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

• סגנון בהתאם:

כאשר נולדים תאומים ישנן מספר אפשרויות: לרוב אלו אינם זהים, ולעיתים הם זהים לחלוטין והמטען הגנטי שלהם זהה כמעט לחלוטין. חלק מהתאומים הזהים הם "תאומי ראי" - הפוכים. מצב זה נובע מהתחלקות מאוחרת של הביצית המופרית – בין היום התשיעי ליום ה-12 לאחר ההפריה. התופעה מתבטאת בסממנים חיצוניים, כגון מקרים בהם תאום אחד שמאלי ואחר ימני או הבדלים בכיוון צמיחת השיער. במקרים נדירים אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס שבה כל האיברים הפנימיים בבית החזה ובבטן נמצאים בצד ההפוך של הגוף – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכן הלאה.

לא הצלחתי למצוא אישוש למספרים שמוצגים בערך אצלנו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:35, 27 בספטמבר 2009 (IST)

ותר על המספרים. במקום "כ-25%" כתוב "חלק".

הידעת? חלק מהתאומים הזהים הם "תאומי ראי". דהיינו, הם זהים בכל מלבד היפוך בכיוונים של דברים רבים בגופם. אחד מהם לרוב ימני והשני איטר יד ימינו, כיוון צמיחת השיערם הוא הפוך, ובמקרים נדירים, אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס שבה כל האיברים הפנימיים נמצאים בצד ההפוך של הגוף – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכיוצא בזה. מצב של תאומי מראה נובע מהתחלקות מאוחרת של הביצית המופרית – בין היום התשיעי ליום ה-12 לאחר ההפריה.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 06:09, 2 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא הצלחתי למצוא אישור לנושא חדרי הלב, ולכן כתבתי בנוסח שלי. שיניתי בו ל"חלק". תגובות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:30, 9 באוקטובר 2009 (IST)

חלל בית חזה נורמלי. הלב תופס מקום ממרכז החזה ושמאלה משום שהחדר השמאלי גדול בהרבה מהחדר הימני. הריאה השמאלית קטנה מהימנית ומכילה אונה אחת פחות ממנה. אבי העורקים פונה שמאלה (תקנו אותי אם אני טועה). בתסמונת שבה הלב "מימין" יש פשוט חלל בית חזה שהוא אננטיומר של הנורמלי

מה הבעיה עם הלב. לכתוב שהוא בצד ימין במקום בשמאל זה בדיוק כמו לכתוב שהחדר הימני שלו משמאל והחדר השמאלי שלו מימין. אם הבנתי נכון, המחיצה בין שני החדרים מצויה אצל כולנו בדיוק במרכז החזה ואנו אומרים שהלב משמאל משום שהחדר השמאלי גדול בהרבה מהימני ומשום שאבי העורקים פונה שמאלה. מסיבות אלה, למרות שמחיצת הלב נמצאת במרכז החזה, רובו של הלב מצוי בצד שמאל. אפשר לכתוב קטע "הידעת" על זה שהלב, אצל רוב בני האדם, לא מצוי בצד שמאל של החזה אלא שפשוט חצי השמאלי גדול יותר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:35, 9 באוקטובר 2009 (IST)

במקורות שמצאתי קראתי רק על מיקום הלב עצמו, ולא על החלפת החדרים. יתכן מאוד ואתה צודק, אבל לא הצלחתי לאמת את זה עם דבר ממה שקראתי. מה שכן, זה באמת נשמע כמו רעיון עם פוטנציאל לקטע. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:38, 9 באוקטובר 2009 (IST)

לא החלפת חדרים אלא החלפת כיוונים "לב מימין" הוא למעשה "אברי בית חזה שהם תמונת מארה לבית החזה המקובל מקובל". אם יש לך צילום של לב וריאות, שים מול המראה ותראה מה זה "לב מימין". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:08, 13 באוקטובר 2009 (IST)

טוב, שילבתי בנוסח שלי. עוד הערות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:08, 13 באוקטובר 2009 (IST)

אני מעתיק לכאן את הנוסח הנוכחי:

כאשר נולדים תאומים ישנן מספר אפשרויות: לרוב אלו אינם זהים, ולעיתים הם זהים לחלוטין והמטען הגנטי שלהם זהה כמעט לחלוטין. חלק מהתאומים הזהים הם "תאומי ראי" - הפוכים. מצב זה נובע מהתחלקות מאוחרת של הביצית המופרית – בין היום התשיעי ליום ה-12 לאחר ההפריה. התופעה מתבטאת בסממנים חיצוניים, כגון מקרים בהם תאום אחד שמאלי ואחר ימני או הבדלים בכיוון צמיחת השיער. במקרים נדירים אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס שבה כל האיברים הפנימיים בבית החזה ובבטן נמצאים בצד ההפוך של הגוף – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכן הלאה.

עוד דעות, מלבדי ומלבד עדו? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:37, 15 באוקטובר 2009 (IST)

נגד. לדעתי התבלבלתם - חלוקה לשני עוברים בין היום השמיני ל-13 גורמת לכך שהתאומים יהיו בשק אחד ולא קשורה לתאומי ראי File:Placentation.svg. אני בכלל לא בטוח שהמושג תאומי ראי קיים בספרות המודרנית, וגם אם קיים, אני לא חושב שידועה הסיבה להיווצרותם של תאומים כאלה. הסטודנט - שיחה 14:11, 27 באוקטובר 2009 (IST)

אה, וזה כבר לא בשלב של ביצית אלא בשלב הבלסטוציסט (blastocyst). לא כדאי שמי שמבין בנושא יכתוב על כך? הסטודנט - שיחה 14:15, 27 באוקטובר 2009 (IST)

בדבר אחד אני כן בטוח. המושג "תאומי מראה" מאוד קיים בספרות המודרנית. לגבי שאר הנקודות שהעלת, מצא מקורות לדבריך ותקן, בתור התחלה, את הערך תאומים. תודה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:36, 27 באוקטובר 2009 (IST)

לא התקבל, אין תמיכה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 00:55, 5 בנובמבר 2009 (IST)

• התהפכו היוצרות - הלוטרה, הנוטריה וארץ-הקודש

רבים מתבלבלים בין הנוטריה טבין הלוטרה, ולא בכדי. הנוטריה היא מהיונקים הנפוצים בישראל, בפרט על גדות נחלים. קשה להאמין אבל הנוטריה עלתה לישראל לפני כיובל שנים.

הנוטריה יובאה מארגנטינה לחוות גידול באזור הצפון במחצית המאה ה-20, בשל יפי פרוותה, במטרה לייצר ממנה מוצרי ביגוד. אלא שבמזג-האוויר הישראלי התברר שפרוותה הופכת קצרה וגסה ולפיכך אינה מתאימה ללבוש. לאחר זמן מה נמלטו הנוטריות והתפשטו דרומה עד לאשקלון. באופן מצער, בעוד הנוטריה כבשה את נחלי ארצנו, הלוטרה ה"צברית" הפכה נדירה.

בישראל הלוטרה הייתה מצויה בעבר בבקעת הירדן ובנחלי מישור החוף עד נחל שורק בדרום. בשל זיהום המים ובשל ציד הצטמצם מקום מחייתה וכיום מצויה רק בבקעת הירדן, בחולה ובעמק זבולון. היא נמצאת בסכנת הכחדה חמורה.

מקור שמה של הנוטריה הוא שיבוש ספרדי של השם לוטרה וזאת בשל הדמיון הרב בין השתיים. על אף הדמיון ניתן להבחין בכמה הבדלים בין שני היונקים - הלוטרה, "כלב הנהר", בעלת גוף גלילי ושיני טורף, חדות וקצרות. לעומתה, הנוטריה היא מכרסם, מעין עכבר מגודל, בעל שיניים קדמיות ארוכות. איתי • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תש"ע • 02:01, 15 באוקטובר 2009 (IST)

קטע עם המון פוטנציאל. צריך רק לתמצט אותו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:04, 15 באוקטובר 2009 (IST)

הידעת? קשה להאמין אבל הנוטריה שעלתה לישראל לפני כיובל שנים בלבד, היא מהיונקים הנפוצים בישראל.

הנוטריה יובאה מארגנטינה לחוות גידול באזור הצפון במחצית המאה ה-20, בשל יפי פרוותה, במטרה לנצלה לתעשיית הפרוות. אלא שבמזג-האוויר הישראלי התברר שפרוותה הופכת קצרה וגסה ולפיכך אינה מתאימה ללבוש. לאחר זמן מה נמלטו הנוטריות והתפשטו דרומה עד לאשקלון.

באופן מצער, בעוד הנוטריה כבשה את נחלי ארצנו, הלוטרה ה"צברית" הפכה נדירה.

בישראל הלוטרה נמצאת בסכנת הכחדה חמורה. בעבר הייתה מצויה בעבר בבקעת הירדן ובנחלי מישור החוף. בשל זיהום המים ובשל ציד הצטמצם מקום מחייתה וכיום מצויה רק בבקעת הירדן, בחולה ובעמק זבולון. איתי • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תש"ע • 23:56, 15 באוקטובר 2009 (IST)

הצעת תמצוט שונה: הלוטרה היא חיה ותיקה בארץ ורבים משוכנעים שהיא גם חיה נפוצה, אולם אין הדבר כך. הלוטרה היא חיה נכחדת ואנשים רבים מתבלבלים בינה לבין הנוטריה הנפוצה בארץ שיובאה מארגנטינה בשנות החמישים של המאה העשרים....פרטים על שתי החיות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:03, 16 באוקטובר 2009 (IST)

בהחלט טוב יותר, אני בעד...איתי • שיחה • ל' בתשרי ה'תש"ע • 19:21, 17 באוקטובר 2009 (IST)

עכשיו רק נותר שמישהו ינסח קטע שלם ויביא מקורות. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:28, 21 באוקטובר 2009 (IST)

הלוטרה היא חיה ותיקה בארץ ישראל ורבים משוכנעים שהיא גם חיה נפוצה, אולם אין הדבר כך. הלוטרה היא חיה נכחדת ואנשים רבים מתבלבלים בינה לבין הנוטריה הנפוצה בארץ שיובאה מארגנטינה בשנות החמישים של המאה העשרים. הנוטריה הובאה לחוות באזור הצפון, בשל יפי פרוותה, במטרה לייצר ממנה מוצרי ביגוד. אלא שבמזג-האוויר הישראלי פרוותה הופכת קצרה וגסה ולפיכך אינה מתאימה ללבוש. נוטריות שנמלטו מהחווה התפשטו דרומה עד לאשקלון, בעוד הלוטרה ה"צברית" הפכה נדירה בשל זיהום המים ובשל ציד. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:13, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אין תגובות לניסוח, לא הובאו מקורות - אורכב. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 00:55, 5 בנובמבר 2009 (IST)

• היתוך גרעיני בכיור

כיור

שלושה מהמאפיינים של כתבי עת מדעיים, שבהם מתפרסמות תוצאות מחקרים, הם רצינות תהומית, חתירה לדיווח על המחקרים החשובים ביותר וביקורת עמיתים. ביקורת עמיתים על מאמר מדעי היא הליך שבו שני מומחים בלתי תלויים בכותב המאמר, שזהותם אינה ידועה לכותב המאמר, בודקים את המאמר לעומק כדי לאשר את פרסומו. אולם, שלושה חתני פרס נובל לפיזיקה (צריך למצוא את השמות שלהם בספר שיובל נאמן הוציא במסגרת האוניברסיטה המשודרת) חשדו שטבע האדם חזק יותר מנהלים אלה וכשכותב המאמר הוא חוקר רב מוניטין, למשל חתן פרס נובל, העמיתים שאמורים לתת עליו ביקורת, מתעצלים לקרוא אותו לעומק אם בכלל. השלושה ניחשו שמאמר מדעי שחתומים עליו שלושה חתני פרס נובל לפיזיקה, יפורסם בלא כל בדיקה וכדי לאשש את חשדם הם נסחו עמוד כתוב בעיצוב של מאמר המדווח על תגלית מדעית, שמיד עם קריאת שורתו הראשונה, ברור לכל שהוא בדיחה. בעמוד דמוי המאמר הזה היה כתוב, למשל, כי ניתן לעשות היתוך גרעני בכיור, בעזרת מים רותחים, בתנאי שמי שמרתיח את המים הוא בעל תואר דוקטור. למרבה הבושה, העמוד המבודח הזה התפרסם בכתב העת המדעי המכובד "_____" (גם את שם כתב העת צריך להוציא מהספר של נאמן). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:18, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אין תגובות. לא התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 00:55, 5 בנובמבר 2009 (IST)

• חזונו האמיתי של אלכסנדר גרהם בל

מקובל לספר שאלכסנדר גרהם בל המציא את הטלפון בשל אמונה שתקשורת טובה בין עמים שונים תועיל לאהבת הבריות ולמניעת מלחמות. המציאות שונה בתכלית. בל גילה את הטלפון במקרה, כשהיה עסוק בהמצאת מכשור שנועד להגשים חזון אחר, אהבה בין עמים לא הייתה נר לרגליו ובאופן אירוני, הטלפון אפילו פעל נגד חזונו של בל. בל נולד לאישה חירשת, נישא לאישה חירשת והקדיש את חייו לשילובם של חירשים בחברה השומעת. הטלפון היה אחד הגורמים שמנעו שילוב חברתי במשך עשרות שנים, עד להמצאת ה-SMS. בל עסק בהמצאת מכשירי טכנולוגיה מסייעת לשיפור השמיעה ולשילוב חירשים בחינוך. למען שילוב זה הוא ניסה לחייב חירשים להתחתן רק עם שומעים וניהל מסע שכנוע לשלילת השימוש בשפת הסימנים האמריקנית. בין טיעוניו של בל נגד שפה זו בלט הטיעון הקסנופובי לפיו שפה זו נוצרה בצרפת והיא אינה אלה השפעה זרה המקלקלת את החברה האמריקנית. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:08, 28 באוקטובר 2009 (IST)

מקור ? ‏Danny-w‏ 19:51, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אותו מקור שמשמש להצגת מידע זה בערך אלכסנדר גרהם בל, סרט התעודה של PBS (ערוץ ממלכתי חינוכי אמריקני) הנקרא "דרך עיני חירש". מסמך על אודות הסרט מקושר לערך. כשכתבתי את הדברים הנ"ל בערך הנ"ל, לפני די הרבה זמן, הם עברו בדיקה מעמיקה על ידי ויקיפדים מנוסים ומכובדים. תוכל למצוא את הדיון בדף השיחה של הערך. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:03, 29 באוקטובר 2009 (IST)

אין תמיכה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 00:55, 5 בנובמבר 2009 (IST)

• חקיקה אישית

(נסיון חילוץ של הקטע ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/תקועים#חוק אייזנברג)

כיאה למדינה שבה כולם שווים בפני החוק, חוקי מדינת ישראל מנוסחים באופן המכליל אותם לכל אזרח שהוא העומד בקריטריונים מסוימים, גם כאשר ברור לכל שרק אחד מאזרחיה עומד בקריטריונים האלה. כך היה עם החוק שהעיתונאים כינו "חוק ויקטור תייר" השולל את הזכות לשלם את דמי ההשתתפות בבחירות במטבעות של אגורה אחת. כך היה עם "חוק שאול אייזנברג" המעניק פטור ממס לכל החברות הרשומות בישראל כחברות זרות ועומדות בעוד כמה תנאים שרירותיים שבהן עומדת החברה לישראל....הסוף המתבקש לקטע זה עוסק בחוק יגאל עמיר וצריך לחשוב אם ואיך מנסחים את זה בצורה שאינה מעליבה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:46, 29 באוקטובר 2009 (IST)

רק על המשפט הראשון נקבל סקילה... זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:42, 31 באוקטובר 2009 (IST)

חחחחחחחחחחחחחחח הציוני ✡ שיחה 19:37, 3 בנובמבר 2009 (IST)

לא הלך. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 00:55, 5 בנובמבר 2009 (IST)

• לא לכל איש יש שם

במגילת זכויות הילד של האומות המאוחדות נכתב שלכל ילד יש זכות להיקרא בשם. ללמלך שהתופעה בה לאנשים אין שמות היא תופעה קיימת. ישנם מקומות בעולם שבהם יש תמותת תינוקות רבה ומקובל בהם שלא לתת לילוד שם עד שיעבור את גיל סכנת המוות, כדי להפחית את ההקשרות הרגשית אליו ואת הפגיעה הרגשית במקרה שימות. זכר למנהג הזה קיים במסורת היהודית לפיה מי שניצלים חייו מקבל שם פרטי שני. ישנן תרבויות אחרות, כמו חלק מהתרבויות האמריקניות הילידיות שבהן מקובל ששמו של אדם יהיה על פי מאפיין חשוב שלו ולפעמים ממתינים בני תרבויות אלה עד להיכרות מעמיקה עם אדם כדי לתת לו שם מתאים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:09, 27 באוקטובר 2009 (IST)

ביהדות נהוג להוסיף לאדם חולה, כדי שחייו ינצלו. ‏עמיחי • שיחה 23:18, 27 באוקטובר 2009 (IST)

אין תמיכה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 00:55, 5 בנובמבר 2009 (IST)

• נעליים

לפני המאה ה -19 לא היו נעליים ימניות ושמאליות והן היו זהות. Lanqner - שיחה 12:41, 12 באוקטובר 2009 (IST)

צריך לפתח את זה. אולי להוסיף עוד דברים על מנהגי העבר או מלבושי העבר, כגון שממחתות האף נוצרו הרבה אחרי השרוולים (צריך מקור בשביל זה). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:41, 14 באוקטובר 2009 (IST)

תוספות- נעליים טיבטיות מיוצרות עד היום ללא אבחנה בין כף רגל ימין לכף רגל שמאל. Lanqner - שיחה 23:19, 14 באוקטובר 2009 (IST)

אם יובאו מקורות אכתוב טיוטה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 01:10, 20 באוקטובר 2009 (IST)

מגניב. מי מביא מקור? ‏עמיחי • שיחה 11:59, 21 באוקטובר 2009 (IST)

לא התקדם. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 00:55, 5 בנובמבר 2009 (IST)

• ווכחנות בתרבות המקוונת עברית

הויקיפדיה העברית היא אומנם בינונית בגודלה (מקום 30 במספר הערכים מתוך 270 ויקיפדיות בשפות שונות) אולם היא עמוקה במיוחד – השלישית בעומקה מתוך הויקיפדיות שיש בהן יותר מ-1000 מאמרים. נתון העומק גדל ככל שמספר העריכות של כל ערך בוויקיפדיה עולה וככל שמספר הפריטים שאינם ערכים (דפי שיחה, הפניות ודפי משתמש) גבוה יותר. הנתון אמור לבטא את איכותה של כל ויקיפדיה אך סביר שהוא מציין גם את ווכחנותם של הכותבים ואת חיבתם לכתיבת ערכים הדורשים שכתוב רב. שפות נוספות בהן נתון העומק גבוה הן אנגלית, צרפתית, ספרדית, תורכית, ערבית ומלאיאלאם.

אם זה נראה לכם אפשר לחפור במקורות התרבותיים של הווכחנות היהודית, שיטת הפלפול, מקורות [10] [11]

יש לנו חיבה לכתיבת ערכים הדורשים שכתוב רב? אוי וי... זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:01, 24 באוקטובר 2009 (IST)

אפשר לשים את זה ביום חגיגת הערך המיליון. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:10, 24 באוקטובר 2009 (IST)

אנחנו מתקרבים רק ל-100,000 Valleyofdawn - שיחה 20:38, 24 באוקטובר 2009 (IST)

OK. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:20, 25 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושד שיתנו לנו לשים את זה רק כשנתקרב למליון, זה בסדר. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 22:57, 26 באוקטובר 2009 (IST)

עוד 900 אלף למניאק... זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 00:55, 5 בנובמבר 2009 (IST)

• הפוסטמודרניזם - הגות או נונסנס

בשנת 1996 פרסם הפיזיקאי אלן סוקל את מאמרו "פורצים גבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של כבידה קוונטית" בכתב העת Social Text. כעבור מספר ימים חשף הכותב בכתב העת לינגואה פרנקה כי המאמר הארוך ועמוס הערות השוליים מופרך מיסודו ומורכב מבליל שטויות, הבלים וטעויות בחשבון בסיסי. אחת הטענות המופרכות במאמר הייתה שפאי (היחס בין קוטר המעגל להיקפו) הוא הבניה חברתית. המאמר פורסם בגיליון של כתב העת שהוקדש ל"מלחמות המדע" - דיון מתמשך שהחל בשנות השבעים, הסלים והגיע לשיאו בסוף שנות התשעים, בין מצדדי המדע, רובם מדענים ופילוסופים אנליטיים של המדע, למתנגדיו, רובם סוציולוגים של המדע ומבקרי תרבות המשתייכים לזרם הפוסטמודרני. עקב פרסום זה התחוללה שערורייה רבתי באקדמיה, סביב השאלה מדוע פורסם המאמר מלכתחילה, ומה אומר פרסום המאמר על אמות המידה של כתבי האקדמיה של ימינו. סוקל עצמו הכריז במפורש שמטרת המאמר הייתה להדגים את הטפשות שבפוסטמודרניזם ואת הניוון המחשבתי שהוא גורם לאקדמיה.

ביקורת רבה נמתחה על עורכי Social Text וגרסה כי הסיבה העיקרית לכך שהסכימו לקבל את המאמר לדפוס היא עובדת היותו רווי במינוחים פוסטמודרניים אשר החמיאו לדעתם הפרטית של העורכים. להגנתם טענו עורכי כתב העת כי התייחסו לתוכן הפילוסופי של המאמר כניסיון ראשוני ולא מוצלח במיוחד של פיזיקאי להתמודד עם תאוריות ביקורתיות מורכבות, ושלא הייתה להם סיבה לחשוד בתוכן הפיזיקלי של המאמר בגלל המוניטין המכובד של הכותב. עוד טענו כי המאמר לא עמד אמנם בסטנדרטים הרגילים לפרסום, אולם הם חשבו שיש לו מקום בגיליון המיוחד שהוקדש למלחמות המדע.

מתוך הערך פרשת סוקל (צריך לקשר איכשהוא לערך, לא יודע איך). דורש עריכה וקישורים פנימיים, אם לא היה כבר קטע כזה ויש נכונות, אנסה לעשות משהו. יוסאריאן • שיחה 17:32, 28 באוקטובר 2009 (IST)

בתור התחלה צריך לסכם את הקטע כך שייכנס לפיסקה אחת. אני מניח שעם הסיכום תבוא ההארה. (אוף טופיק - בן דרור ימיני מכנה את הפוסטמודרניסטים בכינוי "פוסטפילוסופים", דהיינו אנשים שהפסיקו לחשוב). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:38, 28 באוקטובר 2009 (IST)

חברים, כבר יש את תבנית:הידעת? 10 בפברואר - סדרה 1. ‏עמיחי • שיחה 20:09, 28 באוקטובר 2009 (IST)

• אלג'ברה ואלגוריתם

מקורם של המושגים אלגוריתם ואלגברה בעבודתו של המתמטיקאי, האסטרונום והגאוגרף הפרסי מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי. מקור השם "אלגוריתם" בשיבוש שמו בתרגום הלטיני, ומקורה של המילה "אלגברה" בשם ספרו משנת 830, "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה" ("חשבון ההשלמה וההקבלה"), בו פיתח גישה שיטתית לפתרון משוואות. אל-ח'ואריזמי תרם תרומה משמעותית גם לתחומי מדע נוספים: טריגונומטריה, אסטרונומיה, גאוגרפיה וקרטוגרפיה. אף שתרומתו העיקרית נבעה ממחקר מקורי, הוא תרם גם לאיסוף וסידור של הידע הקיים בתחומי התמחותו, ממקורות יווניים, הודיים ואחרים. בין השאר הביא להפצת השימוש בספרה אפס (מספר) ובספרות המוכרות לנו היום. הוא שכלל את מחקריו של תלמי בגאוגרפיה, ופיקח על עבודתם של 70 גאוגרפים שיצרו את המפה הראשונה של העולם (כפי שהיה ידוע באותה עת). במחקריו האסטרונומיים עסק באצטרולב ובשעון השמש.

הכל מהערך מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי. אפשר לוותר על שני המשפטים האחרונים אם זה מכביד. יוסאריאן • שיחה 23:55, 27 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שרבים מקוראנו יודעים שכשאירופה הייתה בימי הביניים, המוסלמים היו מפותחים מדעית, טכנולוגית ופילוסופית ושהם פיתחו מאוד את המתמטיקה. אני מתאר לעצמי שגם רבים מקוראנו יודעים שהמילים הספציפיות האלה מקורן בשפות מזרח תיכוניות. מה שאותי מפתיע זה שהמילה סירופ, עם פ דגושה, באה מערבית. היא באה מהמילה "אישרב" שפירושה הוא צורת הציווי "שתה!". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:59, 27 באוקטובר 2009 (IST)

אותי הפתיע ששני המונחים הם פרי יצירתו של אותו אדם, שגם עשה הרבה דברים אחרים מרשימים. נדמה לי שהרבה אנשים (רוב האוכלוסיה, אני מנחש, אבל לא בטוח שרוב הקוראים) גם לא מודעים לעובדות שציינת. חוץ מזה, תמיד מפתיע לגלות מחדש. יוסאריאן • שיחה 00:08, 28 באוקטובר 2009 (IST)

יש כבר את תבנית:הידעת? 3 בספטמבר - סדרה 2. רוצים לשלב? ‏עמיחי • שיחה 00:14, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אפרופו אדם אחד, נדמה לי שכבר יש על זה קטע הידעת. בכל מקרה, אם אתה מכיר כמה משפטים מתמטיים שכולם נקראים "משפט קושי" ותהיית למה לא קוראים להם "חוק קושי הראשון", "חוק קושי השני" וכן הלאה, זה מישם שמר קושי הוציא איזה שמונה מאות מאמרים מחקריים. אני לא מגזים. בסביבות השמונה מאות (מדען פורה מאוד מאוד מוציא מקסימום שמונים). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:32, 28 באוקטובר 2009 (IST)

כידוע, המתמטיקאי הפורה ביותר מעולם היה לאונרד אוילר. פאול ארדש נחשב לשני הפורה ביותר מעולם. עובדות אלו, יחד עם הגימיק של מספרי ארדש יכולים להוות בסיס להידעת מצוין בפני עצמם. דניאל ב. 09:52, 30 באוקטובר 2009 (IST)

עיין בתבנית:הידעת? 30 באוגוסט - סדרה 1. ‏עמיחי • שיחה 09:57, 30 באוקטובר 2009 (IST)

הדיון הפסיק ונקטע, ולכן אורכב. אם מישהו מעוניין לנסות ולהרחיב את התבנית הנדונה - אפשר להעלותו מחדש. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:50, 5 בנובמבר 2009 (IST)

• נבחרת קריית הוותיקן בכדורגל

נבחרת קריית הוותיקן בכדורגל הוא ערך חדש שעומד להימחק ומקומו במיזם הזה ולא במרחב הערכים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:02, 1 בנובמבר 2009 (IST)

בהיעדר הוכחות לכך שאכן מדובר בנבחרת לאומית אני לא ממש מסכים. על פניו עושה רושם שמדובר בסך הכל בקבוצת שחקנים מהמשמר השווייצרי. לא ממש שונה מאליפות צה"ל בכדורגל, אם היא עדיין נערכת. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:02, 1 בנובמבר 2009 (IST)

ואני רק אעיר הערה קטנונית... זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:33, 1 בנובמבר 2009 (IST)

לא ממש הבנתי. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:40, 1 בנובמבר 2009 (IST)

הסתכל על תאריך הגרסה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:42, 1 בנובמבר 2009 (IST)

סליחה, זה לא ערך חדש. אבל עדיין זה בדרך להימחק כי זה מתאים יותר להיות קטע הידעת מאשר ערך. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:29, 2 בנובמבר 2009 (IST)

אני חושש שלא, כיוון שעל פניו אני מתרשם שמדובר בלא יותר מקבוצה של אנשי המשמר השווייצרי שהתאספה אד הוק לצורך משחק מול "נבחרת" מונקו, שהיא בכלל חסרת חשיבות ולא מוכרת על ידי פיפ"א. אני לא רואה כאן משהו מיוחד... קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 10:56, 5 בנובמבר 2009 (IST)

גם הערך כבר נמחק. ‏עמיחי • שיחה 15:57, 2 בדצמבר 2009 (IST)

מוך טבורי

טבור עם מוך טבורי בצבע ירוק

• על פי רוב, קשה להשיג תקציב למחקר ומי שמתכנן לערוך מחקר מציע הצעת מחקר שאחד מתפקידיה הוא לשכנע את האחראים על התקציב בדחיפות לחקור נושא זה ובחשיבותו של המחקר להתפתחות הדיסציפלינה המדעית המתעניינת בנושא המחקר. אולם, לפעמים מושקעת עבודה מחקר בנושאים שחוסר חשיבותם ברור לחלוטין. בשנת 2001 פרסם דוקטור קארל קרוסזלניקי מאוניברסיטת סידני מחקר על ה מוך הטבורי – אותם סיבים שאנשים מוצאים מידי כמה ימים בטבורם. קרוסזלניקי אישר את הסברה כי מקורם העיקרי של הסיבים הוא בבגדים וגילה שהם מכילים גם שיער גוף ושלכן לגברים יש יותר מוך טבורי מאשר לנשים. אולם, בניגוד למצופה, קרוסזלניקי גילה שמקורו העיקרי של מוך זה הוא בתחתונים ולא בחולצה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 04:45, 5 בנובמבר 2009 (IST)

גועל נפש. ובמילים עדינות יותר - אחד הערכים השנויים במחלוקת וראוי להופיע בדף הראשי של איןציקלופדיה ולא כאן. שנילי • שיחה 07:28, 5 בנובמבר 2009 (IST)

מסכים עם שנילי. להסיר. ‏Danny-w‏ 07:40, 5 בנובמבר 2009 (IST)

לאחר התגובות הנ"ל, אני כבר בטוח שהקטע לא יתקבל, ובכל זאת אחווה את דעתי: פינת ה"הידעת?" בעמוד הראשי נועד בדיוק למידע פיקנטרי מן הסוג שבקטע הזה. לא פעם מתבטאים ויקיפדים על חלק של ערך מסוים, למחוק מהערך, להכניס ל"הידעת?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 11:15, 5 בנובמבר 2009 (IST)

כל זמן שהערך מוך טבורי לא נמחק, אז יש גם מקום לקטע הידעת על אודותיו. חוץ מזה, מה בדיוק מגעיל בפופיק? לא כתבתי קטע על הרכבה הכימי של ההקאה או על הקרץ הארוך ביותר שהוצא מישבנו של מן דהוא. אם זה לא מוצא חן בעינכם, שימו תבנית חשיבות על הערך מוך טבורי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:57, 5 בנובמבר 2009 (IST)

העמוד הראשי הוא חזות הוויקיפדיה לאורח המזדמן, לכן גם הערך המומלץ לקריאה הוא "מומלץ" ולא סתם ערך. וכך גם התמונה המומלצת. קטע פיקנטי מידי עלול ליצור רושם שמודבר כאן במיזם שאינו רציני. שנילי • שיחה 15:21, 5 בנובמבר 2009 (IST)

מסכים עם שנילי. מיקיMIK • שיחה • 16:31, 5 בנובמבר 2009 (IST)

קטע פיקנטי (מדי?) בפינת הידעת? זה מה שהקורא מחפש. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 17:23, 5 בנובמבר 2009 (IST)

מסגים עם שנילי, לא מתאים. הציוני ✡ שיחה 17:40, 7 בנובמבר 2009 (IST)

לא התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:38, 8 בדצמבר 2009 (IST)

• נגיפים ואמנות המזעור

מעגל רביית הנגיף

נגיפים הם טפילים המתרבים בתוך התא החי. ככל שהנגיף קטן יותר, כך הוא יכול לנצל את משאביו של תא אחד כדי לתמוך ביצירת מספר רב יותר מצאצאיו. אחת הדרכים למזעורו של הנגיף, במהלך האבולוציה, היא קיצור החומר התורשתי שלו. דרך אחת לקיצור חומר זה היא מחיקה של גנים המקודדים לחלבונים שתא המאחסן יכול לספק או קידוד קצר לרעלן המאיץ בתא להגביר את ייצורם של חלבונים אלה במקום קידוד לחלבונים עצמם. דרך שנייה היא ייצור חלבונים המורכבים מיחידות זהות. גן המקודד לחלבון המורכב משתי יחידות זהות הוא קצר פי שתיים מגן המקודד לחלבון שאינו מורכב מיחידות זהות. שיטת מזעור נוספת ומפתיעה היא שימוש בגן אחד לקידוד חלבונים שונים אחדים לחלוטין זה מזה. ככלל, הקוד הגנטי מורכב מסימנים שכל אחד מהם הוא באורך שלושה אותות. לכן, דילוג על אותות אחדים שמספרם אינו מתחלק בשלושה, במהלך שעתוק או תרגום הגן משנה לחלוטין את משמעות המידע המתקבל מהגן, החל ממקום הדילוג. לנגיפים שונים יש מנגנונים שונים הגורמים לזה שדילוג כזה יתרחש לסירוגין וכך הם מייצרים חלבונים שונים אחדים מאותו הגן. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:01, 23 באוקטובר 2009 (IST)

מורכב מדי בשביל "הידעת?" שנילי • שיחה 00:28, 28 באוקטובר 2009 (IST)

גרסה פשוטה (בשאיפה פשוטה מספיק): הידעת? החלבונים הפועלים בכל תא בגופינו הם למעשה נונו-מכונות טבעיות המכוונות ומזרזות את הפעילות הכימית התוך תאית ופעילויות תוך תאיות אחרות המאפשרות חיים. על פי רוב, כל סוג של חלבון בגופנו מקודד בעזרת מידע המצוי בגן אחד, שבחומר התורשתי שבכל תא בגופנו. בניגוד אלינו, אצל הנגיפים אין הדבר כך. כל נגיף קטן בהרבה מתא חי כל שהוא, עד שאם כל חלבון שהוא משתמש בו היה מקודד בגן שלם, לא היה בנפחו של הנגיף די מקום לחומר התורשתי שלו. פעילותו של הנגיף מתאפשרת על ידי ניצול חלבוני התאים של היצור החי אליו הוא נטפל ועל ידי שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום הקידוד של אותם חלבונים מעטים שדרושים לו אך אינם מצויים בתאי המאחסן. קידוד חלבונים המורכבים משתים או יותר יחידות זהות, מאפשר נשיאת גן המקודד לחצי חלבון או פחות במקום גן ארוך המקודד לחלבון שלם. שיטה אחרת היא שימוש בגנים שכל אחד מהם מקודד לשני חלבונים שונים לחלוטין, בהתאם למקום ממנו המידע שבגן מתחיל "להיקרא" (בתהליך המכונה "שכתוב" או בתהליך המכונה "תרגום"). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:21, 28 באוקטובר 2009 (IST)

גרסה עוד יותר פשוטה (רוב ההבדל בשפטים האחרונים): הידעת? החלבונים הפועלים בכל תא בגופינו הם למעשה נונו-מכונות טבעיות המכוונות ומזרזות את הפעילות הכימית התוך תאית ופעילויות תוך תאיות אחרות המאפשרות חיים. על פי רוב, כל סוג של חלבון בגופנו מקודד בעזרת מידע המצוי בגן אחד, שבחומר התורשתי שבכל תא בגופנו. בניגוד אלינו, אצל הנגיפים אין הדבר כך. כל נגיף הוא קטן בהרבה מכל תא חי כל שהוא. הנגיפים הם כה קטנים עד שאם כל חלבון שנגיף משתמש בו היה מקודד בגן שלם, לא היה בנפחו של הנגיף די מקום לחומר התורשתי של עצמו. פעילותו של הנגיף מתאפשרת על ידי ניצול חלבוני התאים של היצור החי אליו הוא נטפל ועל ידי שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום הקידוד של אותם חלבונים מעטים שדרושים לו אך אינם מצויים בתאי המאחסן. קידוד חלבונים המורכבים משתים או יותר יחידות זהות, מאפשר נשיאת גן המקודד לחצי חלבון או פחות במקום גן ארוך המקודד לחלבון שלם. שיטה אחרת היא שימוש בגנים שכל אחד מהם מקודד בו זמנית לשני חלבונים שונים לחלוטין. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:03, 2 בנובמבר 2009 (IST)

הידעת? מכוון להדיוטות שסקרנותם תתעורר לקריאת הקטע. לכן הקטע צריך למשוך (באופן שיווקי) את הקורא כבר במשפט הראשון וכרגע הוא "יובשני" מידי. מדובר ב"התחכמות" של הנגיף המנצל את משאבי התא המארח לצרכיו וכך משיג חסכון בגודלו ומאפשר בכלל את קיומו. הייתי מבליט תכונה זו בדרך מושכת בתחילת הקטע (לא מצאתי ניסוח מתאים ולכן אין לי הצעה). חוץ מזה בקטע שהצעת יש מספר תקלדות. שנילי • שיחה 11:30, 2 בנובמבר 2009 (IST)

ננסה להתחיל בפצצה: הידעת? בכדי שהחומר התורשתי של הנגיף יוכל להידחס אל תוך הנפח הזעיר של גופיף הנגיף, המידע בחומר תורשתי זה מתומצת בשיטות מתוחכמות. אחת השיטות המתוחכמות ביותר לתמצות זה הוא קידוד מידע לייצור שני חלבונים שונים לחלוטין בעזרת גן בודד. דבר זה אפשרי בזכות העובדה שהקוד הגנטי של כלל עולם החי מורכב קודונים שכל אחד מהם בן שלושה אותות ובתהליך שיעתוק או תרגום המידע אצל הנגיף, לעיתים יש דילוג על אות או שתיים באזור תלחילת הגן, דבר המשנה לחלוטין את המשמעות של שאר הקודונים ממקום הדילוג והלאה. שיטה אחרת לתמצות המידע התורשתי היא קידוד חלבונים המורכבים מיחידות אחדות זהות. באופן זה הגן יכול להיות באורך קטע מידע תורשתי המקודד ביצורים אחרים לחצי חלבון או פחות. השיטה האחרונה היא כה מקובלת בנגיפים, עד שכאשר המדענים מגלים חלבונים שאינם נגיפיים אבל כן מורכבים מיחידות זהות, כמו חלבוני הסוכך, הם נוטים להאמין שמקורם האבולוציוני של חלבונים אלה הוא מקור נגיפי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:17, 3 בנובמבר 2009 (IST)

• ריטלין

ריטלין

התרופה, מתילפנידאט המכונה ריטלין מופיעה במדינות רבות ברשימת הסמים הממכרים (יש לבדוק מה שמה הרשמי של רשימה זו) למרות שאין לה מאפיינים של סם כזה. דהיינו, אין יצירת תלות בתרופה זו והשימוש התכוף בה אינו גורם צורך להגדלת המינון שלה. התרופה מופיעה ברשימות אלה מתוך חשש שיעשה בה שימוש לא נאות בסיוע להרזייה וכחומר ממריץ. ואכן תופעת לוואי מוכרת של תרופה זו היא אובדן תאבון. אולם, למרות שהמבנה הכימי שלה דומה לזה של סמי מרץ, היא ניתנת כתרופה להקלה בלקות קשב, ריכוז ופעלתנות יתר - דהיינו נגד עודף מרץ. פרדוקס לכאורה נוסף שקשור בתרופה זו הוא העובדה של למרות שהתרופה היא אחרת התרופות הותיקות, השמישות והנחקרות ביותר בעולם נרקמות סביבה שמועות רבות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:48, 27 באוקטובר 2009 (IST)

חסר הסבר למה למרות שהמבנה הכימי של התרופה דומה לסמי מרץ, ואכן ניתן לעשות בה שימוש לא נאות כזה, היא משמשת לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כשיהיה לי הסבר של המנגנון הביוכימי של הריטלין המסביר מדוע סם ממריץ עבור מי שאין לא לקות הוא סם הפוטר מהמרצתו של מי שיש לו לקות, אני ארוץ עם ההסבר הזה לכתב עת מקצועי ויוקרתי מאוד ומשם ארוץ לועדת פרס נובל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:09, 31 באוקטובר 2009 (IST)

יש לבדוק אם אכן איש לא מצא הסבר לתופעה (וזכה במקומך בפרס נובל), ולציין שאין הסבר מדעי לתופעה, כמו כן לציין שהשפעתו המרגיעה היא רק לבעלי ADHD (אם זה באמת המצב). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מספר הערות: א. הסנפת Methylphenidate טהור גורמת להזיות וזאת כנראה הסיבה שהיא מופיעה בפקודת הסמים המסוכנים (זה השם של הרשימה הזאת בארץ). הכדורים החדשים יותר (קונצרטה ודומיו בעלי ההשהייה) בנויים בצורה כזאת שלא ניתן יהיה לצרוך אותם בהסנפה (אין לי מושג איך). ב. לאחרונה אמא שלי (שעוסקת בהנחיית ילדים ונוער בעלי הפרעת קשב וריכוז וגידלה ארבעה ילדים כאלה) חזרה מפגישה עם פסיכיאטר המתמחה בתחום שטען שהאמונה כי ריטלין גורם להיפראקטיביות אצל מי שאינו סובל מהפרעה היא שמועה לא נכונה וטען כי ריטלין משפר את הביצועים של כל מי שלוקח אותו. ג. אינני זוכר באיזה ספר קראתי את זה אבל נטען שם כי הסיבה שילדים סובלים מהיפראקטיביות היא שהם מפצים על תחושת עייפות (שמנה סובל רוב מי שסובל מהפרעת קשב וריכוז) באמצעות תזוזות של הגוף, זאת גם אחת הסיבות שתסמיני ההיפראקטיביות נעלמים בבגרות. ד. תיקנתי שגיאת ניסוח ה. זה המקום לפרסם את {{משתמש ריטלין}} שיצרתי בעבר. תומר א. - שיחה 16:52, 1 בנובמבר 2009 (IST)

שכתוב: התרופה מתילפנידאט, המכונה גם ריטלין, מופיעה במדינות רבות ברשימה שבפקודת הסמים המסוכנים, למרות שבניגוד למרבית חבריה לרשימה, אין לה מאפיינים של סם ממכר. כלומר, אין יצירת תלות בתרופה זו, ושימוש תכוף בה אינו מצריך את הגדלת המינון שלה. התרופה מופיעה ברשימה זו מתוך חשש שייעשה בה שימוש לא נאות בסיוע להרזייה וכחומר ממריץ. ואכן, תופעת לוואי מוכרת של הריטלין היא אובדן תיאבון. אולם, למרות שהמבנה הכימי שלה דומה לזה של סמי מרץ, היא ניתנת כתרופה להקלה על לקות קשב, ריכוז ופעלתנות יתר. כלומר, היא מיועדת למניעת פעלתנות יתר. פרדוקס לכאורה נוסף שקשור בתרופה זו הוא העובדה שלמרות שריטלין היא אחת התרופות הוותיקות, השמישות והנחקרות ביותר בעולם, נרקמות סביבה שמועות רבות. . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:58, 1 בנובמבר 2009 (IST)

המשפט האחרון סתום. או שנותנים דוגמא, או שלא כותבים, לדעתי. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:20, 5 בנובמבר 2009 (IST)

רוצה שמועות, תפדל: ממקר, מסרטן, מקטין את איבר המין הזכרי, עוצר גידול עצמות, ניתן בהוראת מורים, נותן הזיות..... עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:44, 5 בנובמבר 2009 (IST)

אני הייתי נזהר בפרסום מידע רפואי ב"הידעת", ויקיפדיה היא לא תחליף לרופא ופרסום מידע רפואי ללא תבנית האזהרה המתאימה היא בעייתית ומסוכנת. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:18, 5 בנובמבר 2009 (IST)

אין כאן מתן יעוץ רפואי וויקפדיה אינה מעלימה כל מה שקשור לרפואה אלא רק מזכירה אחרי יעוץ רפואי (כמו זה שאין כאן) שהיא אינה מוסיכת לתת כזה יעוץ. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:28, 6 בנובמבר 2009 (IST)

לא התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 17:54, 8 בדצמבר 2009 (IST)

• קשת בענן

הידעת ראשון:

קשת בענן היא תופעה אופטית מורכבת הנוצרת מפני שלכל צבע באור השמש יש התנהגות שונה כשהוא עובר בתוך טיפות הגשם. הקשת הראשונה נגרמת כתוצאה משבירה יחידה של קרן האור בטיפות המים, אך לפעמים הקרן נשברת פעמיים בתוך הטיפה ולכן נוצרות שתי קשתות בענן - האחת מעל לשניה בסדר צבעים הפוך.

ואם זה לא מספיק, לא חסרות הרחבות:

1. תופעה מיוחדת אחרת היא הופעתן של קשתות נוספות בצבעי פסטל בחלק הפנימי של הקשת בענן בגלל התאבכות של קרני האור.
2. קשת בענן יכולה להיוותר אפילו בלילה מאור הירח.

הכל לקוח מהערך קשת בענן. תופעה נפלאה... לא מבין איך אין עליה "הידעת" עד כה! ינון - שיחה 13:11, 5 בנובמבר 2009 (IST)

חוץ מזה שמיקום הקשת תלוי גם במיקום הצופה ולכן שני אנשים אינם רואים את אותה קשת כהם ניצבים קרוב זה לזה ומתבוננים לאותו הכיוון הכללי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:54, 6 בנובמבר 2009 (IST)

• עגנון

גם כאן, לא בדיוק ספרות, אבל על סופר:

הסופר זוכה פרס הנובל, ש"י עגנון התגורר בשכונת תלפיות בירושלים, דבר שהיווה מקור גאווה לשכונה. אך הדבר גבה גם מחיר - עגנון ביקש לשמור על שקט ברחוב מגוריו בשעות המנוחה, ולדרישתו אף הוצב בכניסה לרחוב שלט שאמר: "נא לשמור על השקט, סופר במלאכתו!". מספרים כי משטרת ירושלים אף הציבה שוטר שעמד בתחילת הרחוב ומנע את כניסתם של כלי רכב בין השעות 2 ל-4 בכל יום. כיום משמש ביתו כמוזיאון למורשתו, בשם בית ש"י עגנון. תמרה ♣ שיחה 21:11, 17 באוקטובר 2009 (IST)

יש כבר הידעת על השלט, אולי כדאי להויף לשם את השוטר (אם יש מקור ולא רק מספרים). הציוני ✡ שיחה 18:59, 19 באוקטובר 2009 (IST)

לא מצאתי קטע על השלט. הסיפור עצמו נחמד (גם אם כבר הכרתי אותו). יש לי קצת בעיה עם המינוח "מספרים כי..." - מי מספר? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 13:40, 20 באוקטובר 2009 (IST)

זכור לי שהיה קטע על התמרור. הסיפור על השוטר נשמע לי כמו אגדה אורבנית, אני די משכונע שזה לא היה ולא נברא. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:33, 27 באוקטובר 2009 (IST)

אני כמעט בטוח בנוגע לתמרור, אני פשוט לא יודע היכן לחפש. הציוני ✡ שיחה 19:33, 28 באוקטובר 2009 (IST)

שמע, נכנסתי לערך ש"י עגנון וחיפשתי בדפים המקושרים אליו מתוך מרחב התבניות. אין. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:08, 29 באוקטובר 2009 (IST)

לא יודע פשוט זכור לי קטע דומה, ניסיתי למנוע אי נעימות של כפילות אם אין אז אין. הציוני ✡ שיחה 19:55, 2 בנובמבר 2009 (IST)

הסופר זוכה פרס הנובל, ש"י עגנון היה מחלוצי שכונת תלפיות בירושלים, דבר שהיווה מקור גאווה לשכונה. באחד מביקוריו, שאל ראש העיר, מרדכי איש שלום, את הסופר לשלומו, וזה ענה שהרעש ברחוב מפריע לו להתרכז בכתיבתו. כתגובה הפך רחוב מגוריו לחד סטרי, והעירייה אף הציבה בכניסה לרחוב שלט עליו כתוב: "נא לשמור על השקט, סופר במלאכתו!"

שיניתי קצת. מה דעתכם? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 16:36, 30 באוקטובר 2009 (IST)

אדיר!!!!. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:58, 30 באוקטובר 2009 (IST)

נחמד. כדאי גם להוסיף ולקשר את שם ראש העיר. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ג בחשוון ה'תש"ע • 13:50, 31 באוקטובר 2009 (IST)

נינצ'ה? האם אתה יודע את שם ראש העיר? זה יוסיף עוד שתי מילים וקישור. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:55, 5 בנובמבר 2009 (IST)

אשאל מחר, בארוחת שישי. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:18, 5 בנובמבר 2009 (IST)

ראש העיר היה מרדכי איש שלום. תמרה, ביררתי עם סבי, הסיפור על השוטר מופרך מיסודו, אם יש לך את זה בכל מני הדרכות, אז תורידי את החלק הזה. שבוע טוב, נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 20:46, 7 בנובמבר 2009 (IST)

אהמ. וכמו שרואים, זה לא מה שכתוב בשלט. דניאל צבי • שיחה 03:27, כ"א בחשוון ה'תש"ע (8.11.09)

זכרתי שהקטע הזה היה בדיון מתישהוא! ‏עמיחי • שיחה 06:59, 8 בנובמבר 2009 (IST)

זהו, שגם אני. בסוף התברר הקטע כלא נכון כנראה. הציוני ✡ שיחה 13:02, 11 בנובמבר 2009 (IST)

• החיים כן דומים לסרטים

אחת הטכניקות המקובלות להפיכת משחקו של שחקן לאמין היא ליצור דמיון רב ככל האפשר בין קורות המחזה או הסרט שבו הוא משתתף לבין חייו הפרטיים. ניסים עזיקרי מספר בספרו "תיאטרון בלי מסכות" ששיטה זו הייתה נהוגה כבר ביוון העתיקה ושלתפקיד אב שכול האוחז בכד העפר של בנו, לוהק שם אב שכול שנהג לעלות לבמה עם כד העפר של בתו. הבמאי, התסריטאי והשחקן אורי זוהר השתמש גם הוא בטכניקה זו. בסדרת הטלוויזיה הקומית, לול, למשל, יש מערכון שבו משפחה המתאכזבת משידור אופרה במקום מבט ספורט שוברת את מקלט הטלוויזיה שלה. זוהר שמשחק את אבי המשפחה ליהק לצידו את אשתו, איליה ואת בנו. אשתו שיחקה את אשת הדמות שזוהר שיחק גם בסרט עיניים גדולות. שם היא גם נקראה בשמה האמיתי. אריק איינשטיין, שהיה השותף הבכיר של זוהר בתעשיית הסרטים משחק שם את עובדו הבכיר של הדמות אותה משחק זוהר. סימה אליהו, עובדת של זוהר שבמהלך עבודתה הפכה לחברתו לחיים של איינשטיין משחקת בסרט זה עובדת של הדמות שגילם זוהר שהופכת לחברתו לחיים של הדמות שגילם איינשטיין. גם היא קרויה שם בשמה האמיתי. מלבד שתיהן, גם טליה שפירא משחקת בסרט זה דמות המכונה בשמה שלה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:40, 30 באוקטובר 2009 (IST)

זה נראה מעניין, אני רק ממליץ לשים קישורים, שנוכל לדעת האם יש קישורים אדומים שצריך לטפל בהם. אוריה בר-מאיר - שיחה 14:44, 31 באוקטובר 2009 (IST)

שני דברים בקשר לקישוריות הפנימיות:

1. אני מתלבט אם להוסיף את סימה אליהו לתבנית הטיפול הדחוף או למחוק את הקישורית אל הערך שעוד אין לה. מדובר בשחקנית ששיחקה תפקידים די מרכזיים בכמה וכמה סרטים, אולם כל הסרטים האלה היו אצל אותו במאי.
2. בויקיפדיה קראתי שהיא אישתו של איינשטיין אך בעיתונות קראתי פעם שהם ידועים בציבור. יש לבדוק נקודה זו.

. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:31, 2 בנובמבר 2009 (IST)

הקטע מתחיל טוב, אבל אז עובר לעסוק בטריוויה. כדאי אולי להזכיר גם את שיטת סטניסלבסקי שבה שחקן שצריך היה לשחק קבצן נשלח לחיות ברחוב שבועיים. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:32, 4 בנובמבר 2009 (IST)

האם תוכל לנסח קטע חליפי?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:14, 4 בנובמבר 2009 (IST)

ראשית - כד אפר. שנית, הידעת הזה מתחיל באמירה כללית, עם איזה היסטוריה שהרלוונטיות שלה לא ברורה מיוון העתיקה, ושיש לגביה המון דוגמאות (למשל אודי מורפי ששיחק את עצמו, והפך לאחר מכן למעין כוכב קולנוע, וזו סתם דוגמה אחת ממיליון, ועובר לאחר מכן לדיון מפורט בעלילות משפחת איינשטיין. צריך מיקוד - או "הקולנוע מחקה את החיים" (ולזרוק את יוון העתיקה, היא סתם מפריעה) או איינשטיין. אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 18:30, 4 בנובמבר 2009 (IST)

• לכשכש בכלב

הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997, בבימויו של בארי לוינסון ובכיכובם של רוברט דה נירו ודסטין הופמן, מציג כיצד אנשיו של נשיא ארצות הברית פונים אל מפיק (קולנוע וטלוויזיה)|מפיק קולנוע על מנת שיעזור לנשיא לנצח בבחירות לאחר שזה הסתבך בשערוריית מין. הסרט זכה להצלחה רבה ואף היה מועמד לשני פרסי אוסקר. כמו כן הסרט נחשב לנבואי מאחר ו"חזה" את פרשת מוניקה לוינסקי וההתעסקות סביבה, וכמו כן הסרט משמש הוכחה לחסידי תאוריית הקשר אודות זיוף הנחיתה על הירח כי הממשלה יכולה ליצור באמצעות התקשורת מציאות מדומה. אוריה בר-מאיר - שיחה 14:35, 31 באוקטובר 2009 (IST)

מעבר לזה שהסרט דיי מוכר לדעתי, הקשר בינו לבין לווינסקי הוא קטן. קלינטון לא עמד לבחירות חדשות ואיש לא פנה למפיק הוליוודי כדי לזייף מלחמה (עד כמה שאנו יודעים, לפחות). מבצע שועל המדבר בסוף 98, שכביכול אכן נועד להסיח את דעת הציבור מנושא ההדחה (עקב שבועת שקר, כביכול - לא עקב מעשיו עם לווינסקי) כבר יותר קרוב, אלא שמעבר לכך שחסר ערך - יותר מתקשר ל-WMD הלא קיימים בעיראק 4 שנים מאוחר יותר. כמו כן, הסרט לא מדגים יצירת מציאות מדומה, ואני בספק אם חסידי התיאוריות טוענים שזה מה שקרה בנחיתה על הירח. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:07, 31 באוקטובר 2009 (IST)

הסרט מציג מציאות בדיונית. פשוט בוויקיפדיה אין שום ערך על פיקציה, בדיה או משהו דומה לזה, לכן קישרתי לערך הזה. יכול להיות שפשוט צריך לוותר על הקישור, כי המונח "מציאות בדויה" או "מציאות וירטואלית" יכול לכוון גם לסוג כזה של מציאות. חסידי הנחיתה על הירח טוענים שתמונות הנחיתה צולמו באולפן ונשלחו לתקשורת בטענה שאלו תמונות מהירח, שזה בדיוק מה שקורה עם התמונות מהמלחמה המזוייפת באלבניה שמתרחשת בסרט. בקשר לפרשת מוניקה לוינסקי, אני רק נותן טענות ממאמרים אחרים. יכול להיות שאפשר להוריד את השורה על הפרשה ופשוט לדבר על השפעות הסרט. אוריה בר-מאיר - שיחה 16:17, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא מוצא שום קשר בין פרשת לווינסקי לבין שתי הפרשיות האחרות שמוזכרות פה. פרשת מלחמת ארצות הברית - אלבניה לא יכולה להיות נושא לקטע הידעת כי היא בדיונית. העובדה שיש כל מני אנשים שחושבים דברים לא מקובלים, גם היא לא מפתיעה. אני מציע שנחזור ונדון בקטע אם וכאשר ההיסטוריונים יוכיחו שהאדם מעולם לא נחת על הירח. תודה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:14, 31 באוקטובר 2009 (IST)

• קתדרלת קלן

קתדרלת קלן הגותית היא מהגדולות והמפורסמות שבקתדרלות אירופה. היא בולטת בבית המקהלה שלה, בסגנון גותי קורן (Rayonnant), שנבנה עוד בימי הביניים לגובה מסחרר של 46 מטרים (ובתוכו אוצרות רבים, המפורסם שבהם הוא מקדש שלושת האמגושים), וכן בחזית שלה, שהושלמה ב-1880 בסגנון התחייה הגותית לפי תוכניות מקוריות ששרדו מימי הביניים ("תוכנית F"). החזית על שני צריחיה מתנשאת לגובה 157 מטר ובכך היא חזית הכנסייה הגדולה בעולם והייתה הבניין הגבוה עד להשלמת הצריח של אולם מינסטר ב-1890.

הידעת על אחת הקתדרלות הגותיות המרשימות ביותר. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:51, 1 בנובמבר 2009 (IST)

הקטע מספר שקטדרלה מסויימת היא מבנה מרשים ואין בזה שום הפתעה משום שקטדרלות ככלל הן מבנים מרשימים. בואו נחשוב על עובדות מפתיעות הקשורות לקטדרלות כמו העובדה שהן הונדסו בשיטת הניסוי והטעיה - רבות מהן התמוטטו מספר פעמים בהמלך בניתן. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:19, 2 בנובמבר 2009 (IST)

מסכים עם עדו, אין פה כלום. הציוני ✡ שיחה 19:42, 3 בנובמבר 2009 (IST)

מסכים עם המסקנה חולק על הדרך להגיע אליה. יש פה הרבה, זה פשוט לא מספיק מפתיע בשביל הידעת?. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:26, 4 בנובמבר 2009 (IST)

• מדבר סקר תרחק

כשהרב דוקטור יוסף בורג, ראש מפלגת המפד"ל, התאכזב מכישלון סקרי הבחירות, הוא אמר "מדבר סקר תרחק", בפרפראזה על חלק הפסוק "מדבר שקר תרחק" (מראה מקום). ואכן, חלק מהשגיאות שגיאות החיזוי של סקרי דעת הקהל נובע משקרים במצח נחושה של הנדגמים. במאמר על שאלוני איטרנט, משנת 2002, אייזנבך וואייט ציינו שיטה לזהויי טרולים המשיבים לסקר. טרוצ'ים (2001) ציין בספרו על שיטות מחקר כי חלק בלתי זניח מהאנשים המזדהים כמי שהסוקר מעוניין בדעתו, משקרים לגבי זהותם. ולניק (1993) מפרט את הממצאים: "שאלונים עסקיים הופנו לעובדים אחרים [מאלה שאת דעתם הייתה כוונה לסקור]...עקרות בית...ענו במקום בעליהן, קטינים השיבו במקום בגירים...עד לעשרה אחוז מטפסי המשאלים שמולאו [עבור קבוצת מחקרים מסוימת], מולאו שלא על ידי נמעניהם". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:59, 31 באוקטובר 2009 (IST)

שכתוב:

חלק משגיאות החיזוי של סקרי דעת הקהל נובע משקרים במצח נחושה של הנדגמים. במאמר על שאלוני איטרנט, משנת 2002, אייזנבך וואייט דנו בזהויי טרולים המשיבים לסקר. טרוצ'ים (2001) ציין בספרו כי חלק בלתי זניח מהאנשים המזדהים כמי שהסוקר מעוניין לבדור את דעתו, משקרים לגבי זהותם. ולניק (1993) מפרט את הממצאים: "שאלונים עסקיים הופנו לעובדים אחרים [מאלה שאת דעתם הייתה כוונה לסקור]...עקרות בית...ענו במקום בעליהן, קטינים השיבו במקום בגירים...עד לעשרה אחוז מטפסי המשאלים שמולאו [עבור קבוצת מחקרים מסוימת], מולאו שלא על ידי נמעניהם". לכן ניתן להסכים עם הרב דוקטור יוסף בורג, ראש מפלגת המפד"ל לשעבר, שאמר "מדבר סקר תרחק", בפרפראזה על חלק הפסוק "מדבר שקר תרחק" (מראה מקום). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:32, 4 בנובמבר 2009 (IST)

נגד חזק ביותר. סקירה קצרה ביותר ולא מדוייקת של נושא שנכתב עליו הר של מחקרים במדעי החברה. וראה למשל ספירלת השתיקה אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 11:29, 6 בנובמבר 2009 (IST)

ספירלת השתיקה לא קשורה לכאן בכלל. הקטע מדבר על שקרים מוחלטים ביודעין ואילו אתה מדבר על כל שגיאה אפשרית סקרים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:58, 6 בנובמבר 2009 (IST)

כמו שכתבתי המדובר בדגימה לא ממש מדוייקת מנושא מאוד רחב, וספירלת השתיקה היא רק דוגמה. לדעתי אין כאן קטע ראוי. אלמוג * הפורטל החמוד והמאמי 18:58, 6 בנובמבר 2009 (IST)

לא מספיק מעניין, בעיני. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 19:02, 6 בנובמבר 2009 (IST)

• רעיונות אחרים לקטעים על שוויץ

1. הידעת? למרות שמוסדות חשובים רבים של האומות המאוחדות מצויים בשוויץ, שוויץ עצמה הפכה לחברה בארגון זה רק בעשור הראשון של שנות האלפיים, כשבעים שנה אחרי קום הארגון.
2. הידעת? לשליש מהנהגים בעיר ג'נבה יש חסינות דיפלומטית (ולפי האופן בו הם נוהגים אפשר לנחש את זה לבד בלי צורך לקרוא על זה בויקיפדיה).
3. הידעת? בנקים שוויצרים שונים סרבו להעביר לצאצאי נספי שואה את השליטה בחשבונות הוריהם בטענה שגם מי שהוריו נספו בשואה צריך להציג תעודת פטירה שלהם כדי לרשת את רכושם. בשנת 1999 תביעה של ארגונים יהודיים מארצות הברית שמה סוף לנוהל הזה. (במאמר מוסגר, כשהמשתמש עדו הכיר את השוויצרים שלא מבינים מהו מצב חירום, הוא תפס שהמדיניות הזו נבעה, אצל רוב מקיימיה, מתמימות ולא מרשעות).
4. הידעת? שוויץ היא אחת הדמוקרטיות ותיקות בעולם וזאת מסיבות גיאוגרפיות: המבנה ההררי התלול של רוב שיטחה מאפשר לכל איכר לדרדר סלעים על כוחות השיטור וגובי המיסים הבאים אל כפרו ומאלץ כל שלטון מכרזי להתחשב בדעתה של כל קהילה קטנה. זו גם הסיבה שבשוויץ נהוגים משאלי עם רבים. באופן פראדוקסלי, משאלי העם האלה הפכו את המדינה שהיא אחת הדמוקרטיות הראשונות בעולם ויכולה להיחשב בשל כך לחדשנית באופן קיצוני, דווקא למדינה שמרנית באופן קיצוני והשתתפות נשים בבחירות, למשל, הונהגה בה רק בשנת 1972.
5. יחידת יוני הדואר של חייל המודיעין השוויצרי בוטלה רק בעשור הראשון של שנות האלפיים, בעוד שברוב הצבאות האחרים יחודות דומות בוטלו בין שתי מלחמות העולם.

. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:15, 9 באוקטובר 2009 (IST)

הידעת? על אף שהמעבר ממשטר דיקטטורי לדמוקרטיה נתפס כתהליך מודרניזציה, אחת הדמוקרטיות הותיקות, היציבות והמרובות במשאלי עם היא אחת החברות השמרניות בעולם – שוויץ. השלטון הדמוקרטי מרובה משאלי העם נכפה על שוויץ על ידי הגיאוגרפיה שלה – שוויץ היא כה הררית עד שכל קהילה קטנה יכולה לערוך בה מרד מיסים בקלות, על ידי דרדור סלעים על כוחות השיטור שבאים לקראתה. השמרנות השוויצרית מתבטאת למשל בזה שזכות הצבעה לנשים נתנה בה רק בשנת 1972, בזה שהיא הצטרפה אל ארגון האומות המאוחדות רק בשנת 2002, בכך שיחידת יוני הדואר של חייל המודיעין שלה בוטלה רק בעשור הראשון של שנות האלפיים ובכך שביחס למדינות אירופה האחרות היא כמעט ולא קיצצה בגודל צבאה מאז סיום המלחמה הקרה. נכון לשנת 2009, בשוויץ מונהג שירות סדיר ומילואים חובה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:23, 11 באוקטובר 2009 (IST)

נקודה ארבע היא שגויה מכל בחינה. מעבר לעובדה שמספיק לקרוא אותה כדי להבין כמה היא לא סבירה (למה במדינות הרריות אחרות, כמו אוסטריה או מקדוניה, אין משאלי עם תכופים?), היא לא עומדת בשום "ריאליטי צ'ק": תרבות משאלי העם בשווייץ התפתחה לממדיה הנוכחיים רק במאה ה-19; וכל היישובים בשווייץ, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם דווקא בעמק ולא בראשי ההרים, מה שקצת מפריע לגלגל אבנים.

לפי מה שהוסבר לי, אתה טועה. למסורת הדמוקרטית יש הרבה קשר לנוף המאוד הררי של שוויץ כמו גם למסורת חסימת הדרכים בסלעים ודרדור הסלעים כל כוחות השיטור. אומנם רוב היישובים שבאזורי ההרים שם מצויים בעמקים, אלא שהם מצויים בעמקים גבוהים שיש לתפס אליהם. הם נמצאים בראשי יובלי נחלים. ביקרתי בישובים שונים באלפים, בחבל ואלה. הדרכים לשם היו דרכים צרות על צלע הר עם תמרורים רבים שהזהירו ממפולת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:19, 11 באוקטובר 2009 (IST)

יש לך מקור כתוב? זו אגדה אורבנית, במקרה הטוב.

יש "אגדה אורבנית" על איש אחד שכביכול התקיים וקראו לו נפוליון בונפרטה. על פי האגדה, היה לאותו נפוליון צבא גדול הוא כבש שטחים נרחבים באירופה והמליך עליהם את עצמו ואת עושי דברו כדיקטטורים. אולם, כאשר, על פי האגדה, הגיע נפוליון זה לשוויץ, הוא כבש ממנה שטחים מצומצמים בלבד (כגון מנטרה) וחתם הסכם עם תושביה שהותיר להם להמשיך במשטרם הדמוקרטי. "אגדה אורבנית" נוספת על שליט דקטטור ומצביא כל יכול שחתם הסכם עם תושבי שוויץ שדווקא אותה הוא לא הצליח לכבוש, טוענת לקיומו של אדם בשם "יוליוס קיסר" ושבטים שנקראו "שבטים הלווטיים". יש לי עוד כל מני אגדות על הרים בשוויץ וצבאות. מתחשק לך לשמוע?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:35, 11 באוקטובר 2009 (IST)

כן. את זו על משאלי העם בשווייץ ועל האיכרים שמדרדרים אבנים.

משאלי העם הדחופים בצורתם הנוכחית אולי החלו במאה ה-19 אבל שוויץ הייתה תמיד הרבה יותר דמוקרטית מכל מה שסבב אותה. דמוקרטיה פורמלית יש בה כבר מהמאה השלוש עשרה. התחשבות בדעת ראשי השבטים, על ידי שילטונות רומא, הייתה בה תמיד. מאז יוליוס קיסר. וכן מאז יוליוס קיסר זה "תמיד" משום ששם מתחילה ההיסטוריה השוויצרית. עד אז הם לא ידעו לכתוב שם. בכל מקרה ההנטיה לאולטרה דמוקרטיה (למעט הקטע של הצבעת נשים) תמיד הייתה שם. מאז שהיו שם הרים (כן עוד רגע תזכיר לי שאין עדויות לנאנדרטלים שממלאים שאלון במסגרת משאל עם, ושבחבל VAUX היה קרחון אחד גדול בתקופת הקרח ולא היו שם בכלל אנשים). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:59, 11 באוקטובר 2009 (IST)

דמוקרטיה "פורמלית" כדבריך היתה גם באנגליה וגם במדינות רבות אחרות באירופה, כולל כמה מהשטוחות. הדמוקרטיה ה"ישירה" שבה מפורסמת שווייץ היא המצאה מאוחרת מאוד כאמור. לגבי קיסר וההלווטים, לא ברור לי מדוע אתה מביא את הדוגמה: קיסר כבש את ההלווטים והיכה אותם מכה ניצחת - הרים או לא הרים - כמו שניצח עשרות שבטים גאלים/קלטיים אחרים, והעניק להם מעמד של "בני ברית" (בכפייה, כמובן), כמו לעוד עשרות שבטים אחרים ברחבי האימפריה הרומית (חפש בוויקיפדיה האנגלית socii ו-foederati). איך זיהית כאן "נטייה לאולטרה-דמוקרטיה" נשגב מבינתי. רומא היתה דמוקרטית פי כמה מכל השבטים הללו, במידה מסוימת, אפילו תחת הקיסרים ובוודאי תחת הרפובליקה (ראה ספרה של פייג-וישניא בנושא). בכל אופן, נניח שכל מה שאתה אומר נכון ושווייץ היתה "תמיד" מופת של "אולטרה דמוקרטיה". וכמובן ידוע גם ששווייץ הררית ברובה. מי אמר שבהכרח אל"ף גרם לבי"ת?

חמשת הנקודות מעניינות מאוד למרות שגם הקטע הראשון עומד בזכות עצמו. הציוני ✡ שיחה 01:01, 12 באוקטובר 2009 (IST)

עדו, כל הכבוד על הידע. אולי תסדר לנו שניים שלושה קטעים מסודרים או לפחות תשתיות לכאלה, עם כותרות נפרדות, כדי שנוכל לדון על כל אחד בנפרד (ויש לי על מה לדון). זהר ממש ישמח לקבל בבת-אחת 4 קטעים טובים, אם כי יצטרך להרחיק אחד מהשני די הרבה זמן, כדי ששווייץ השקטה לא תמצא את עצמה פתאום במרכז ההתעניינות של הגולשים העבריים רבע מפעמים רצופות, כשקטעים מתוקים עליה מתנפנפים בעמוד הראשי של ויקיפדיה... שוין, נסחפתי.. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 02:27, 16 באוקטובר 2009 (IST)

קודם כל נסגור את הקטע על צבא שוויץ המפותח למרות נייטרליות ונדע מה כן ומה לא נכנס לאותו קטע. אחרי שנעשה את זה נתפנה לבדוק מה נשאר עבור קטע שני על שוויץ. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:39, 16 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע ההוא על סף אישור סופי, ואני ממתין רק עוד כמה ימים לראות שמא תעלה התנגדות רבתי. אפשר להתחיל לפתח משהו מכאן. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:08, 20 באוקטובר 2009 (IST)

אני מציע לסדר קטע על שמרנות שוויצרית באופון כללי. אפתח סעיף חדש בשבילו.

• שמרנות שוויצית

  אומנם חסרת אויבים מזה שלוש מאות שנה, אך מחזיקה את הצבא השני בגודלו בעולם

  יחידת יוני הדואר של חיל המודיעין שלהם בוטלה רק בעשור הראשון של שנות האלפיים (ספק אם זה ישתלב)

  אומנם אחת הדמוקרטיות הותיקות בעולם, אך נתנה זכות הצבעה לנשים רק ב-1972

  אומנם אירחה מוסדות רבים של האומות המאוחדות מזה עשורים רבים אך הצטרפה לאומות המאוחדות רק בשנת 2002

  אומנם בעלת ענף בנקאות מפותח, אבל לא נערכות בה כמעט עסקאות לא שצ'קים ולא באשרי

  . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:51, 21 באוקטובר 2009 (IST)

השוויצרים נחשבים לשמרנים, אך למעשה יש במנהגיהם ניגוד בין שמרנות קיצונית לחדשנות קיצונית. מולדתם הייתה מן הראשונות באירופה שהגיעה להסדרי שלום עם כל שכניה, היא עשתה זאת כבר לפני שלוש מאות שנה, אך בניגוד לשכניה שצמצמו את צבאם במחצית השניה של המאה העשרים, הם מחזיקים בצבא השני בגודלו בעולם ביחס לגודל אוכלוסיתם. מולדתם החלה לאמץ סממנים דמוקרטיים כבר במאה השתים עשרה, אך זכות הצבעה לנשים נתנה שם רק בשנת 1972. שוויץ אומנם מארחת מוסדות רבים של האומות המאוחדות מזה עשורים רבים והייתה לאחד המרכזים החשובים בעשייתו של ארגון זה, אך היא הצטרפה כחברה לארגון רק בשנת 2002. שוויץ היא אומנם בעלת ענף בנקאות מן המפותחים בעולם, אבל לא נערכות בה כמעט עסקאות לא בצ'קים ולא באשרי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:07, 21 באוקטובר 2009 (IST)

יש פוטנציאל בהחלט. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:45, 27 באוקטובר 2009 (IST)

עם קישורים ותיקוני זוטות:

השוויצרים נחשבים לשמרנים, אך למעשה יש במנהגיהם ניגוד בין שמרנות קיצונית לחדשנות קיצונית בתחומים רבים. מולדתם הייתה מן הראשונות באירופה שהגיעה להסדרי שלום עם כל שכנותיה, עוד במאה ה-17, אך בניגוד לשכונתיה שצמצמו את צבאן במחצית השניה של המאה ה-20, שווייץ מחזיקה בצבא השני בגודלו בעולם ביחס לגודל אוכלוסיתם. שווייץ החלה לאמץ סממנים דמוקרטיים כבר במאה ה-12, אך הנשים השווייצריות קיבלו זכות בחירה רק בשנת 1972. גם ביחסים בינלאומיים של המדינה, המאופיינים במדיניות הנייטרלית, יש מעין ניגוד: על אדמת שווייץ מתארחים זה עשורים רבים מספר מוסדות של האומות המאוחדות, והיא הייתה לאחד המרכזים החשובים בעשייתו של ארגון זה, על אף שהייתה לחברה בו רק בשנת 2002.

נא לתקן אותי אם זה היה במאה ה-17 או ב-18. לעניין של האשראי/צ'קים לעומת מזומן צריך מקור, וגם צריך לזכור שגם זה יכול להיות עניין זמני של מגמות והרגלי צריכה (אולי עתה, עם המשבר, דברים השתנו?). כיוון שגם כך לא מצאתי דרך לשלבו והקטע דיי מלא גם בלעדיו, בינתיים לא הוספתי אותו. דעות? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:32, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אין ערך על חדשנות?! כל כך הרבה אנשי היי טק בוויקיפדיה ואין ערך על מילת הבאזז החשובה ביותר בתעשיה??? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 15:33, 31 באוקטובר 2009 (IST)

לעניין האשראי/צ'קים קבל אותי כמקור. גרתי בלוזאן במשך שנה וחצי ובזמן הזה לא אני ולא אף אחד שהיה איתי בקשר החזיק באמצעי תשלום אלה. מעבר לזאת הזדמן לי לדבר יותר מפעם אחת עם שוויצרים מבוגרים ואחראים שמחזיקים חשבון בנק ושבכלל לא ידעו מה זה אשראי/צ'קים. בשוויץ גם לא משלמים טיפים במסעדות (אלא אם כן אתה תייר לא מרוכז) וגם אין אובר דרפט. אתה חייב להשאיר בחשבון שלך כל הזמן 200 פרנק לפחות שעצם השארתם הם הוא תשלום דמי הניהול של החשבון. אתה מקבל אותם חזרה כשאתה סוגר את החשבון. נדמה לי גם שה-200 פרנק האלה הם גם במקום עמלות אבל בזה אני כבר לא בטוח. אשאל את אישתי על עניין העמלות. היא עוקבת אחרי זה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:08, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אבל האם זה כך רק בלוזאן או בכל שווייץ? האם הדור הצעיר יותר נוהג אחרת? האם אחרי המשבר זה השתנה? אלו נתונים כלכליים שצריכים לבוא מתוך סטטיסטיקה לדעתי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:38, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא מבין מה כל כך קשה להבין? גם בארץ פעם לא היו כרטיסי אשרי. הם נכנסו לשימוש בשנות השמונים אם איני טועה והשימוש בהם או אי השימוש בהם לא היה קשור לא לגיל ולא למקום מגורים. עזבתי את שוויץ בשנת 2003 ואני לא יכול להבטיח לך שמאז לא התחילו להשתמש שם באשרי. בכל מקרה, לא נראה לי שמשבר שהגביר את החשדנות הכלכלית בכל העולם יהפוך דווקא את השוויצרים לבטוחים יותר בלקוח. אתה מוזמן להתקשר בטלפון לUPS, להציג את עצמך כמי שעומד להגר לשוויץ ולהתעניין בפתיחת לחשבון.

תופעה דומה לאי שימוש בצ'קים וכרטיסי אשרי בשוויץ של היום היא אי שימוש בשטרות לפני כמאה שנה בכל מני חברות. נדמה לי שזה היה לורנס איש ערב שהיה צריך לקבל את כל הסיוע מבריטניה במטבעות זהב כי הבדואים שהוא עבד אתם לא האמינו בכסף נייר. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:10, 31 באוקטובר 2009 (IST)

בתור מי שעבד בחברת אשראי בעברו, קל לי מאוד להבין כיצד אנשים מסתדרים בלי (אם לא הייתי מבין הייתי מתקשה הרי לשווק את המוצר). מה שאני לא כל כך אוהב לגבי המשפט על אשראי הוא שאין לי סטטיסטיקות. כרטיסי אשראי, כמו גם צ'קים, הם מוצר שהבנק, או חברה חוץ בנקאית, מוכר. הוא תופס לפי אופן השיווק שלו וההתאמה שלו לתרבות המקומית. כביכול לא בלתי נתפס שבעיר גדולה אחת, או במחוז (או קנטון), יהיה שומש מועט עד אפסי בכרטיסי אשראי וכמעט אך ורק במזומן ובאחרים יהיה שימוש סביר. משבר, שמקשה על תזרים מזומנים גם עבור האזרח הקטן, יכול בהחלט לעודד אנשים לבקש אשראי (אותו הם מבקשים, הרי, כשאין להם כסף, פחות כשיש). כמובן שבעת שכזו חברות האשראי והבנקים לא יהיו שמחים במיוחד לתת אשראי, אבל לחלק מהאנשים שיפנו הם כן יתנו, וכך החדירה תעלה. זאת ועוד, אם הבנקים לא יתנו תמיד תמצא החברה ההרפתקנית יותר שתהיה קצת פחות שמרנית מהנורמה הכללית בשוק (ייתכן שבסנטרדטים הלא-שווייצרים היא עדיין שמרנית, אבל בסטנדרטים הפנימיים היא נראית פחות). באופן כללי, ברגע שעולה הביקוש עולה גם ההיצע. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:49, 31 באוקטובר 2009 (IST)

עקב מחסור בתמיכה, לא התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:13, 9 בדצמבר 2009 (IST)

• שפות רשמיות בשוויץ

מדינות נוטות להכיר בשפה או בשפות כשפות הרשמיות שלה כאשר אחוז נכבד מהאוכלוסייה שלהן מדבר אותן כשפת אם. אולם לכלל הזה יש יוצאים מן הכלל. בשוויץ, למשל, יש ארבע שפות רשמיות, ששלוש מהן אינן עונות לכלל הזה. הניבים של הגרמנית והאיטלקית המוכרים כשפות הרשמית של בשוויץ הם הניבים בהם מכירות ממשלות גרמניה ואיטליה כשפות רשמיות. ניבים אלה נלמדים בבתי הספר בשוויץ, אולם מעט מאוד מהגרמנים ומהאיטלקים השווצרים מדברים ניבים אלה כשפות אם. השפה היוצאת מן הכלל השלישית היא הרומנש. אחוז בודד מאוכלוסיית שווייץ מדבר אותה כשפת אם ולמעשה, אחוז בודד מאוכלוסיית שווייץ מדבר אותה בכלל. שפה זו הייתה השפה הראשונה ששווייץ הכירה בה כשפת אם (צריך לבדוק את הנקודה הזו). הכרה זו נעשתה בעקבות לחץ בין לאומי שהושם על שווייץ, בין מלחמות העולם, להכיר בשפה כל שהיא כשפה רשמית. הלחץ בא כדי לגרום לשווייץ להזדהות תרבותית עם גרמניה, צרפת או איטליה על ידי הכרה באחת משפתייהן של מדינות אלה כשפתה הרישמית. שווייץ בחרה להכיר דווקא ברומנש כי איש לא מדבר רומנש מחוץ לשווייץ ולכן הכרה בשפה זו היא הכרזה על בידול ונייטרליות תרבותית. מדינה נוספת שיוצאת דופן בנקודה זו היא מדינה ששכחתי את שמה והיא קיבלה עצמאות, נדמה לי מאינדונזיה, בעשור האחרון. שפתה הרישמית היא פורטוגזית, למרות שרק איזה רבע מהמדינה דובר פורטוגזית וגם זה כשפה זרה ולא כשפת אם. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:01, 23 באוקטובר 2009 (IST)

לא נפלתי. אגב, המדינה שאתה מדבר עליה היא מזרח טימור. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ח' בחשוון ה'תש"ע • 23:19, 25 באוקטובר 2009 (IST)

• כיצד פורקים רכבת משא

קטרי רכבות משא מסוגלים לגרור קרונות רבים יותר מאלה שברכבות הנוסעים. ניתן לצרף גם שניים, שלושה ואפילו ארבעה קטרי כאלה ולגרור אחריהם שורת קרונות באורך קילומטרים אחדים. ברכבות כאלה עשוי להיות משא שמיועד לנמענים רבים ושונים. תהליך פריקה ומיון מהיר וזול של המשא מהרכבת מצריך נהלים וטכניקות ייחודיים. נוהל ראשון הוא העמסה מאוגדת של המשא של נמען אחד, כך שיתאפר לפרוק המשא מהקרון אחד אל משאית אחת בהנפות מנוף בודדות ואפילו בהנפה אחת (למשל העברת מכולה מקרון פלטפורמה למשאית פלטפורמה). גם הפגשתו של כל קרון עם משאיתו של הנמען אינו מבצע פשוט. בשונה מתחנת רכבת נוסעים, בתחנת רכבות משא אין רציפים ארוכים עם רכבות חונות. כל משאית פוגשת את קרון הרכבת ממנו היא מוזנת בנקודה אחרת בתחנה. הקרונות מוסעים לנקודות המפגש מבלי להתחבר, כל אחד בנפרד, אל קטר. הם משוחררים להתדרדר בירידה אל נקודות הפגישה, כל אחד בתורו, אחרי שמוזזים מסוטי מערכת המסילות הקובעים את מסלול הנסיעה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:01, 30 באוקטובר 2009 (IST)

מצטער, לא מעניין. הציוני ✡ שיחה 20:12, 2 בנובמבר 2009 (IST)

קורה במשפחות הכי טובות. עוד דעות?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:30, 3 בנובמבר 2009 (IST)

עקב מחסור בכאלו - אורכב. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:26, 9 בדצמבר 2009 (IST)

• חג פורים

שתי נקודות, אין לי זמן לנסח את הראשונה, ואין לי את הידע לנסח את השניה, על השלישית נדמה לי שהיה הידעת, אבל לא מצאתי אותו:

התחפשות בפורים היא מנהג חדש יחסית, שפחות או יותר נלקח מהקרנבל הנוצרי. בסוף המאה החמש-עשרה היו דיונים הלכתיים בנושא, עם הרבה מתנגדים (שלא רצו שיהודים יחגגו באופן כה נוצרי), והכריעה עמדתו של הרמ"א שאמר: “אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא".

יש סיפור במסכת מגילה על רבה, (שאמר " "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"), השתכר בסעודת פורים עד ששחט את רבי זירא.

אפשר גם משהו על מקור המילה קרנבל ועל מקור המנהג.

כל זה מבלדד השוחי, האיש שיודע הכל. יוסאריאן • שיחה 08:05, 28 באוקטובר 2009 (IST)

כבר עכשיו יש לנו יותר קטעים מתבניות על פורים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 14:20, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אם חסרים קטעים, לא חייבים לשבץ בחג עצמו, אפשר גם מסביב (שבוע לפני), או מתישהוא אחר - זו טריוויה נחמדה בלי קשר לחג, בטח השני - שבו אפשר לספר עוד קצת על הדמויות המעורבות (צריך מישהו בקיא בגמרא), והשלישי, שנדמה לי שיש עליו כבר קטע (מקור השם קרנבל), אבל לא מצאתי בגיגול. אגב, לא קשור לכאן, אתה יכוןל להעיף מבט בשיחת תבנית:הידעת? 3 בספטמבר - סדרה 2? יוסאריאן • שיחה 14:56, 28 באוקטובר 2009 (IST)

קטע נחמד שאפשר לשבץ ביום הקרנבל של ברזיל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:28, 28 באוקטובר 2009 (IST)

כמובן שכל הדיבורים הם בעלמא, כל עוד לא מנוסח קטע של ממש. למיקום נדאג אחר כך. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:20, 5 בנובמבר 2009 (IST)

השאלה היא אם יש נכונות לקבל קטעים מהם משתמע כי היהדות הושפעה גם מדתות אחרות, ואימצה גם מנהגים זרים. יוסאריאן • שיחה 14:18, 5 בנובמבר 2009 (IST)

יש נכונות לקבל כל דבר שהוא נכון. במקרה זה הדוגמה מוכיחה בדיוק את ההיפך שהיהדות נזהרת מלאמץ מנהגים זרים, וכאן היה מקרה מיוחד ולכן הותר המנהג. ברכות, אריאל.פ - שיחה 11:37, 8 בנובמבר 2009 (IST)

מאה אחוז. לדעתי זה יכול להיות בסיס לקטע מעניין, כי רוב האנשים לא מכירים את הסיפור. אני מעדיף לא לנסח בעצמי, כי נדמה לי שהנושא רגיש, ואני לא מכיר מספיק את הפרטים. יוסאריאן • שיחה 11:42, 8 בנובמבר 2009 (IST)

לא התקבל עקב חוסר בפיתוח. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:35, 9 בדצמבר 2009 (IST)

• לואי פסטר והאפיקורסים

הידעת? כשם שמכנין מוצר מזון שעשו בו כעיצת לואי פסטר בכינוי "מפוסטר" ופירוש הפועל "לפסטר" הוא לנהוג כעצת לואי פסטר, כך גם המילים "אפיקורס" ו-"הפקרות" פירושן בא משמו של אדם מסוים. מילים אלה הן על שם הפילוסוף היווני אפיקורוס שנהג להטיף לנטישת רכוש ולבריחה מאחריות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:44, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אבל פסטר לא היה אפיקורס... ים • שיחה • י"ז בתשרי ה'תש"ע • 18:55, 4 באוקטובר 2009 (IST)

טופל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:58, 4 באוקטובר 2009 (IST)

מצטער עדו, אבל לי זה נשמע בנאלי. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ז בתשרי ה'תש"ע • 19:08, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אני מסכים - אין חידוש בעובדה שמושגים מסויימים נקראו על שם אדם מסויים. אולי אפשר ליצור קטע שיתמקד באפיקורוס עצמו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:27, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אולי: הידעת? יש קשר בין המילים "אפיקורס" ו-"הפקרות". שתי מילים אלה נגזרות משמו של הפילוסוף היווני אפיקורוס שהטיף לבריחה מאחריות. אפיקורוס הטיף לא לצבור רכוש כדי לא להשתעבד לטיפול בו, לא להתחתן ולא לה להתרבות כדי לא לטפל במשפחה, לא לשאת משרות ציבוריות כדי לא לקנות שונאים, לא לקבל עוד דת וכיוצא בזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:59, 10 באוקטובר 2009 (IST)

הפקרות לא קשור לאפיקורוס. הפקר בא מהמילה בקר, כי הפקר היה שטח המראה משותף לבקר של כל הכפר. הפקר = לא שייך לאדם מסוים, אפשר לנהוג בו כרצונך. בברכה. ליש - שיחה 20:59, 11 באוקטובר 2009 (IST)

אני חושב שאתה טועה וזאת משתי סיבות. הראשונה היא שקראתי את הידיעה הזו בספרו של אבשלום קור "הגיע זמן לשון". השניה היא שאני לא מכיר הטיות בשפה העברית שהופכות ב' ל-פ'. "בקר" ו-"הפקר" אינן מילים מאותו שורש. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:28, 11 באוקטובר 2009 (IST)

ובכל זאת - המילה הפקר כתובה לפעמים "הבקר" במשנה. ‏עמיחי • שיחה 21:33, 11 באוקטובר 2009 (IST)

אולי: הידעת? מקור המילה "הפקרות" שנוי במחלוקת. יש הטוענים שלמרות שהיא כתובה ב-פ' ולא ב-ב', היא הטיה של השורש ב.ק.ר. ושהפירוש המקורי של המילה הפקר היה לזנוח דבר מה במקום בו כלל הציבור רועה את הבקר. אחרים טוענים שיש קשר בין המילים "אפיקורס" ו-"הפקרות". לפי טענה זו, שתי המילים נגזרת משמו של הפילוסוף היווני אפיקורוס שהטיף לבריחה מאחריות. אפיקורוס הטיף לא לצבור רכוש כדי לא להשתעבד לטיפול בו, לא להתחתן ולא לה להתרבות כדי לא לטפל במשפחה, לא לשאת משרות ציבוריות כדי לא לקנות שונאים, לא לקבל עוד דת וכיוצא בזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:09, 11 באוקטובר 2009 (IST)

אחלה קטע לדף השיחה של דורית... :) זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 11:42, 12 באוקטובר 2009 (IST)

לא הבנתי את הבדיחה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:34, 14 באוקטובר 2009 (IST)

הכוונה, עדו, היא שיש יותר מדי קישורים אדומים. זו לא בדיחה: ב"הידעת" אסור שיהיה קישור אדום. לפיכך, יש לכתוב את הערכים, או לוותר על הקטע ולו בשל כך. מעבר לכך, אני תומך בקטע. אדם נבו•שיחה 18:40, 14 באוקטובר 2009 (IST)

טוב, אחרי שתיקנתי כמה קישוריות, מסתבר שרק שתיים מהן אדומות מחוסר ערכים מתאימים. השתיים הן הפקרות ו-אחריות ויכול להיות שעבור שתיהן יש לכתוב ערך אחד משום שאפשר לראות בהן הפכים. מעבר לזאת, יש בויקיפדיה הרבה דפים על סוגי אחריות ספציפיים ויכול להיות שהדף שצריך לכתוב הוא דף פירושונים עם משפט או שניים המגדירים את המושג אחריות בראש הדף. אולי המצב לא כל כך רע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:29, 14 באוקטובר 2009 (IST)

להפקרות יש בעברית כמה משמעויות, מוסרית, משמעתית, משפטית, לשונית וכו' ואף אחת מהן, להבנתי, אינה היפוך של אחריות. מכל מקום יש גם את הערכים הפקר והפקר בית דין המסמנים כיוון מסוים. אינני יודע בוודאות, אך הרושם שלי הוא שהחיבור בין "הפקרות" ובין "אפיקורסות" הוא סיפור מאוחר שמגמתו השחרת פני האפיקורסות ואין לו שורשים לשוניים של ממש. בכל מקרה, כך או כך, צריך לספק מקורות לטיעונים השונים. בברכה. ליש - שיחה 23:02, 14 באוקטובר 2009 (IST)

לי אין מגמה להשחיר את פני האפיקורסים וגם לא מגמה להציג את עצמי כבלשן דגול. אני בסך הכל מצטט את אבשלום קור, מספרו "הגיע זמן לשון". למיטב ידיעתי קור מקובל כסמכות בתחום וגם כאדם שאין לו כוונה להשחיר את פניו של אף אחד. אם אתה חושב שטעיתי בהבנת דבריו של קור או שאתה חושב שקור טעה, תן בבקשה נימוק חזק יותר לזה מאשר התרשמות. לחילופין, אם הדבר ימצא חן בעינך אפשר להזכיר את שמו של קור בקטע הידעת ולטעון שזו דעתו (למרות שאינו יודע על אילו מחקרים הוא מסתמך ואת מי הוא מצטט). תודה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:06, 15 באוקטובר 2009 (IST)

אגב, שיניתי מעט את הנוסח כדי לסדר מקום לקישורית "הפקר". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:14, 15 באוקטובר 2009 (IST)

Eddau, ידידי, אינני מטיל ספק במניעיך, אלא במניעי ממציא התאוריה ובכל מקרה צריך להציג אותו, אם זה אבשלום קור או אחר, אותו מצטט אבשלום קור. ואם מדברים על הקשרים, אני לא קראתי את הספר (מה שמו ובאיזה הוצאה יצא?), לכן איני יכול לדעת באיזה הקשר הובאו הדברים - קור גם הומוריסטן. בברכה. ליש - שיחה 05:28, 15 באוקטובר 2009 (IST)

עדו, לשיטתך (או לשיטתו של אבשלום קור), הנזירים הטיבטיים, למשל, הם מופקרים, או חיים חיי הפקרות - אין להם לא רכוש, לא אישה ולא ילדים ואת כל חייהם הם מבלים בישיבה בפתח מקדש הררי, הוגים בדברים שברוח ומלמדים את מי שעולה לרגל לשחר לחוכמתם, וכל קיומם על קערית אורז שנשים רחמניות מעלות להם פעם ביום. האם לזה הפקרות ייקרא? אם כן, איך תגדיר מי שעושה רכוש ומתרשל בניהולו, נושא אישה ונוטש אותה, מוליד ילדים ומפקיר אותם? שלומית קדם - שיחה 18:35, 15 באוקטובר 2009 (IST)

לא בדיוק. לשיטתו של הוגה התיאוריה או מגלה הקשר, מי שהמציא את המילה "הפקרות" חשב כך על על מני אנשים. הגורם לטביעת מושג זה או אחר אינו דעתם של בלשנים ובטח שלא של מצטטיהם (למעט מושגים שהמציאו הבלשנים עצמם אבל זה יוצא דופן זה אינו רלוונטי למילים שהוזכרו כבר במישנה). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:44, 16 באוקטובר 2009 (IST)

בפרקי אבות נאמר: "ודע מה שתשיב לאפיקורוס". מפרש רבנו עובדיה מברטנורה: "לאפיקורוס - לשון הפקר, שמבזה את התורה ומחשיבה כאילו היא הפקר. אי נמי משים עצמו כהפקר ואינו חס על נפשו לחוש שמא תבוא אליו רעה על שמבזה את התורה או לומדיה". הרי לכם מקור בן המאה החמש עשרה. ברי"א • שיחה • ח' בחשוון ה'תש"ע • 22:00, 25 באוקטובר 2009 (IST)

מצויין. עכשיו צריך לחשוב אם מנסחים את הקטע מחדש. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:02, 25 באוקטובר 2009 (IST)

נסיון אחרון לפני ההשלכה אל קטעים הנדחים או התקועים: הידעת? מקור המילה "הפקרות" שנוי במחלוקת. יש הטוענים שלמרות שהמילה כתובה ב-פ' ולא ב-ב', היא הטיה של השורש ב.ק.ר. ושהפירוש המקורי של המילה הפקר היה לזנוח דבר מה במקום בו כלל הציבור רועה את הבקר. לראיה הם מראים כי מילה זו מאוייתת במשנה לפעמים ב-פ' ולפעמים ב-ב'. אחרים, ביניהם רבנו עובדיה מברטנורה בן המאה החמש עשרה ודוקטור אבשלום קור טוענים שיש קשר בין המילים "אפיקורס" ו-"הפקרות". הם טוענים כי שתי המילים נגזרת משמו של הפילוסוף היווני אפיקורוס שהטיף לבריחה מאחריות. אפיקורוס הטיף לא לצבור רכוש כדי לא להשתעבד לטיפול בו, לא להתחתן ולא לה להתרבות כדי לא לטפל במשפחה, לא לשאת משרות ציבוריות כדי לא לקנות שונאים, לא לעבוד אף דת וכיוצא בזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:09, 29 באוקטובר 2009 (IST)

לא התקבל עקב חוסר בתגובות/תמיכה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:37, 9 בדצמבר 2009 (IST)

• החבר של היטלר

הידעת שיצרן המכוניות הנודע, הנרי פורד, היה גזען ואנטישמי? הוא התבטא אין ספור פעמים נגד האוכלוסייה האפרו-אמריקאית ונגד היהודים, כאשר טען שהם מפיצי הקומוניזם. הוא הפיץ למעלה ממיליון עותקים של הפרוטוקולים של זקני ציון, בשבע עשרה שפות, סבר והכריז שיש קנוניה יהודית עולמית. פורד היה חברו של אדולף היטלר, תמונתו הייתה תלויה במשרדו של פורד, ולפי דבריו של האחרון, פורד אף היה לו כ"מורה רוחני". בשנת 1950 העניק הנרי פורד השני, נכדו של מייסד החברה, מתנה לד"ר חיים ויצמן: מכונית פורד לינקולן קוסמופוליטן, התנצל בפומבי והקים את קרן פורד נגד גזענות, ולמען דו קיום. בברכה. ליש - שיחה 23:28, 28 באוקטובר 2009 (IST)

על הכייפכּ. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:50, 28 באוקטובר 2009 (IST)

מוכר מידי, למעט המשפט האחרון. דניאל ב. 17:46, 31 באוקטובר 2009 (IST)

מוכר. הציוני ✡ שיחה 22:48, 4 בנובמבר 2009 (IST)

• דר' יוסף בורג

הוסיפו היום לערך את העובדה שכיהן ב-19 ממשלות ובכך היה השר בעל מספר הקדנציות הגבוה ביותר (19). זה שאחריו כיהן רק 15 פעמים כשר.

ברור שמישהו משרי ישראל צריך להיות זה שכיהן הכי הרבה פעמים ואני מניח שאם תיתן לישראלים שונים לנחש מי היה אותו אחד שכיהן הכי הרבה, יוסף בורג יהיה אחד הניחושים הכי נפוצים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:01, 17 באוקטובר 2009 (IST)

אתה צודק אם המונח ישראלים מתייחס אצלך לישראלים מעל גיל - 40, שלא עלו לישראל ב-20 שנה האחרונות. מלכת אסתר - שיחה 18:51, 17 באוקטובר 2009 (IST)

צריך להוסיף משהו חוץ מהעובדה שיש שיא ושהוא שייך למישהו. אם נחפור נמצא איזו פואנטה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 07:34, 20 באוקטובר 2009 (IST)

פואנטות אפשריות: האיש היה שר ב19 ממשלות שונות שכיהנו ברציפות זו אחר זו. זאת למרות שהוא התפטר מהמשרה פעם אחת ופוטר ממנה בפעם אחרת. צריך לבדוק מה קרה כשהוא התפטר ונשאר שר. בכל מקרה, כשהוא פוטר, רבין, שפיטר אותו, הקדים מיד את הבחירות ושכר את שירותיו מחדש. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 07:45, 20 באוקטובר 2009 (IST)

השאלה המתבקשת היא מי מקום שני, או בעצם - האם השיא הזה הוא משהו שיחזיק עוד זמן רב או שעלול להשבר בשנים הקרובות תוך כדי מתכונת ה"ממשלה פעם בשנתיים" אליה נכנסנו בזמן האחרון. ואגב, הניחוש הראשון שלי לשאלה כפי שהציע עדו היה שמעון פרס. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:08, 20 באוקטובר 2009 (IST)

הניחוש הנוסף שלי הוא זבולון המר (בעצם, הוא היה "רק" בתשע ממשלות). אריאל שרון היה חבר בעשר ממשלות, שמעון פרס היה חבר בשתים עשרה ממשלות. עוד ניחושים?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:26, 20 באוקטובר 2009 (IST)

חיים משה שפירא - 16 ממשלות. ‏עמיחי • שיחה 22:46, 20 באוקטובר 2009 (IST)

גם הוא מפד"לניק. זאת אומרת שיש לנו כאן יופי של חומר לקטע הידעת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:44, 21 באוקטובר 2009 (IST)

הצעה: הידעת? האדם שמונה הכי הרבה פעמים לשר בממשלת ישראל הוא הרב דוקטור יוסף בורג, שהיה שר 19 פעמים ועמד בראש מפלגת המפד"ל. סגנו לשיא זה היה משה חיים שפירא שהנהיג את המפד"ל לפניו והיה שר 16 פעמים. השתיכותם למפד"ל אינה מקרית. מפלגה זו הייתה שותפה ל__ ממשלות מכלל __ ממשלות ישראל, כולל מועצת המדינה הזמנית. המפד"ל הייתה כה חיונית להקמת הקוהליציה עד שכאשר בורג פוטר ממשרת שר, לאחר שנמנע בהצבעת אי אמון נגד הממשלה בנושא חילול שבת בעת יבוא מטוסי קרב לישראל, ראש הממשלה דאז, יצחק רבין מיהר להקדים את הבחירות כדי שיוכל למנותו בחזרה לשר אחריהן. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:32, 23 באוקטובר 2009 (IST)

מהו המקור לכך שרבין הקדים את הבחירות כדי למנות את בורג לשר? ‏עמיחי • שיחה 00:50, 23 באוקטובר 2009 (IST)

קראתי את זה אתמול בויקיפדיה. נדמה לי שבערך יוסף בורג. קראו לזה "התרגיל המבריק". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:59, 23 באוקטובר 2009 (IST)

בערך הבחירות לכנסת התשיעית מופיעים מניעים אחרים ל"תרגיל המבריק". Valleyofdawn - שיחה 08:45, 23 באוקטובר 2009 (IST)

אם כך, יש לחפש שורת סיום אחרת לקטע. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:27, 25 באוקטובר 2009 (IST)

ובכן? זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:02, 31 באוקטובר 2009 (IST)

הזדמנות אחרונה... זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 00:49, 5 בנובמבר 2009 (IST)

עברה ללא מענה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:42, 9 בדצמבר 2009 (IST)

• דתות פרודיות

ביוני 2005 שלח בובי הנדרסון מכתב למערכת החינוך של קנזס בתגובה לכוונתה לערוך דיון בסוגיה האם להקדיש ללימוד התכנון התבוני פרק זמן זהה לזה המוקדש ללימוד תורת האבולוציה. במכתב ביקש להקדיש זמן לימודים זהה גם לדת פרודית שהמציא, ובה אל שמכונה מפלצת הספגטי המעופפת. בדת שהמציא, המפלצת מתוארת כגוש סבוך של ספגטי עם שני מחושים, שתי קציצות בשר והרבה זרועות אטרייה. האתר זכה לתשומת לבם של מספר אתרי הומור, ובעקבות זאת להתייחסות גם בעיתונות הכתובה. מספר אנשי אקדמיה הגיבו אליו בחיוב, ביניהם האנתרופולוגית סוזן ג'ונסטון, שגרסה כי המפלצת היא גם זכר וגם נקבה מכיוון שיש לה גם "אטרייה" וגם שתי קציצות, המסמלות את שדיה של "האם הגדולה". באוגוסט 2005, בתגובה לפנייה של אחד הקוראים, הוכרז על פרס בסך 250,000 דולר לכל מי שיביא הוכחה אמפירית שישו אינו בנה של מפלצת הספגטי המעופפת, אף שבדת מפלצת הספגטי המעופפת לא סוגדים לישו. מאוחר יותר הועלה הפרס לשווי מיליון דולרים אמריקאיים, אולם איש לא נענה לאתגר.

משהו כזה, מתוך הערך מפלצת הספגטי המעופפת. צריך פאנץ' כמובן. אם זה לא מעניין מספיק אולי אפשר לשלב עוד דתות פרודיות או מומצאות אחרות (מישהו אמר בוקונוניזם?), ואולי את תופעת הג'דיי במפקד האוכלוסין. יוסאריאן • שיחה 17:42, 28 באוקטובר 2009 (IST)

זה מאוד מעניין. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 18:55, 28 באוקטובר 2009 (IST)

יש לי יופי של פאנץ' ליין. זה פאנץ' ליין הכרחי שבלעדיו הקטע לחלוטין לא יכול להתקיים. הצרה היא שהפאנץ' ליין שאני מציע הוא שיקרי: מערכת החינוך של מדינת קנזס נענתה לאתגר והחלה ללמד על אודות מפלצת זו באותו הייכף שעותו שאותו היא מקדישה להוראת תורת האבולוציה והוראת הבריאה התבונית גם יחד. במילים אחרות: הקטע לא יכול לספק שום סחורה למדור הידעת ואני אפילו לא מבין איך פרובוקציה מתוקשרת גרידה זוכה לערך בויקיפדיה. זה כמו לכתוב ערך על הכפכפים שאתם בא צ'רלי ביטון לכנסת כמחאה על הרצינות התהומית בה הממסד תופס כל נעל ועל חוסר הרצינות התהומית המוקדשת לבני אדם. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:24, 28 באוקטובר 2009 (IST)

אתה טועה. לפרובוקציה יש ערך רק אם היא מתוקשרת. ואם לרוזה פארקס, למשפט הקופים ולפרשת סוקל מגיע ערך, אז גם ל-FSM. ואגב הביטוי flying spaghetti monster מניב 600,000 תוצאות בגוגל - לא בדיוק אזוטרי.Valleyofdawn - שיחה 22:28, 28 באוקטובר 2009 (IST)

ההבדל התהומי בין שלושת הפרובוקציות שהזכרת לבין זו היא שבשלושת האחרות הממסד נגרר לפרובוקציה. בהשאלה, פרשת הכבכבים של צ'רלי ביטון הייתה שווה ערך אם יושב ראש הכנסת היה נגרר בגללה לתגובות לא סבירות. סוקל, בניגוד לממציא המפלצת, לא סתם פרסם משהו פרובוקטיבי באתר שהוא עורך. הוא גרם לכתב עת חנוק מרצינות לפרסם שטויות. ההבדל פשוט תהומי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:09, 28 באוקטובר 2009 (IST)

עדו, אנו לא מחפשים הכרה ממסדית בקטעי "הידעת?", ומוכנים להסתפק, כמו במקרה זה, בהכרה התרבותית של הנושא. אין ספק שהנושא לעניין רב, אבל לא כולם מכירים את הסיפור מאחוריו. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:09, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אוי, אז אם מחר אני מפרסם איזו שטות ומחרותיים אודטה שוורץ מזכירה את השטות הזו בתוכנית הבוקר שלה, אז גם על השטות שלי אפשר לכתוב קטע "הידעת"? מה מפתיע בזה שאנשים מפרסמים מאמרים פרובוקטיביים שאיזה עיתונאי מתייחס אלהים. אם כבר מדברים על דתות בדיוניות, ניתן לכתוב קטע כל זה שאנשים כתבו בתעודת הזהות שלהם "ג'דאי" בסעיף הדת. ניתן לכתוב על זה שבישראל, מי שאמא שלו נולדה כיהודיה והוא רוצה להירשם כמוסלמי בתעודת הזהות, משרד הפנים מוסיף הערה לתעודה שלו שכתוב בה שהצהרת הדת בכלל תעודות הזהות היא הצהרה סוביקטיבית של האזרח...עניינים כאלה. זה בעיתון התייחסו לשנינה מהאינטרנט זה לא חדשות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 18:29, 31 באוקטובר 2009 (IST)

אחרי כמה שנים שהשטות שלך תרוץ בתקשורת, תפתח תת-שטויות משלה ותמשוך תשומת לב תקשורתית נוספת ועדת מאמינים - כן, למה לא. לגבי הג'די -יוסאריאן כבר הציע זאת בעצמו. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 19:43, 31 באוקטובר 2009 (IST)

עדו- אם יש למפלצת ערך בלמעלה בעשרים ויקיפדיות זה כבר מראה על ההשפעה שלה (אם היא שרדה אצלנו זה מספיק ). הציוני ✡ שיחה 22:59, 2 בנובמבר 2009 (IST)

אני מסכים עם עדו, הויקיפד הממוצע איננו האדם הממוצע. מפלצת הספגטי המעופפת מעניינת אותנו כי אנחנו עמוק בתוך העניין של "יש אלוהים/אין אלוהים", "כן אבולוציה/לא אבולוציה". את האדם הממוצע ברחוב, זה שלא מחפש להגדיר את עצמו ולא מתחבט בשאלות האלה זה לא מעניין. תומר א. - שיחה 23:13, 2 בנובמבר 2009 (IST)

יש לא מעט פטרונות בקביעה כי "האדם הממוצע ברחוב... לא מחפש להגדיר את עצמו ולא מתחבט בשאלות האלה...", מה גם שיש הסבורים שמי שנכנס כבר לעמוד הראשי וקורא את קטעי הידעת אינו "האדם הממוצע ברחוב". כמו כן, בטיעון מעין זה, על תחומי העניין של "האדם הממוצע ברחוב" אפשר להשתמש על כל קטע בעמוד הזה. יוסאריאן • שיחה 08:04, 3 בנובמבר 2009 (IST)

אין הסכמה - לא התקבל. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 12:48, 9 בדצמבר 2009 (IST)

הערות שוליים