באופן כללי, הסבר למילות התקווה, אולי להתמקד ב"קדימה" ומשמעותה ביהדות, בבתי כנסת, ובעיקר שמתי עיני על בית הכנסת האוסטרלי הפונה מזרחה (אגב, מה קובע אם התפילה תהיה למזרח או למערב? הכדור הוא עגול, לא? כדי להתפלל לכיוון ירושלים אני יכול לפנות לכמה וכמה כיוונים. אולי צריך לבחור תמיד את הקצר יותר?). אדם נבו;שיחה16:16, 9 באוקטובר 2007 (IST)
הבעיה בכיוון היא שגם אם נקבל את מה שאתה אומר, ישנם שני כיוונים אפשריים (ההפוכים) לא יותר. באוסטרליה אחד מהם זה לא מזרח. סתם עומר • שיחה16:57, 9 באוקטובר 2007 (IST)
ב-1979, טענה מדיוםהוליוודית בשם תמרה ראנד כי אגאתה כריסטי נגלתה אליה, וסיפרה לה על מפתח שבכוחו לפתוח את הקופסה שבה מוסתרים יומניה. המפתח, כך אמרה ראנד, מוחבא בחדר 411 של מלוןפרה פאלאס באיסטנבול, בו שהתה כריסטי כאשר כתבה את הרומן הבלשי המפורסם רצח באוריינט אקספרס. לאחר פירוק הרצפות נתגלה מפתח חלוד באורך עשרה סנטימטרים. עם זאת, עד היום לא נתגלתה הקופסה הנעולה שאותה אמור המפתח לפתוח.
סידור האותיות הנפוץ במקלדת מחשב, המכונה "QWERTY" על שם סידור האותיות הראשונות בו, קיים בצורה זו מאז דגם מכונת הכתיבה שהמציא כריסטפור שולס ב-1870. סידור האותיות שאינו אלפביתי, המקשה כביכול למצוא את האותיות עבור מי שאינו מיומן, הוא תוצאה של אופן פעולתה המכני של מכונות הכתיבה הישנה: מנופי האותיות היו נוטים להיתקע אחד בשני בהקלדה מהירה לעיתים תכופות. הסידור המיוחד נועד למנוע התנגשויות על ידי הרחקת אותיות שנפוץ למצוא אותן ברצף אחת מהשנייה. השמח בחלקו(-:הצטרפו למיזם הפורטלים!00:07, 8 באוקטובר 2007 (IST)
מקור הניבהסקרנות (Curiousity) הרגה את החתול הוא בעיוות הביטוי האנגלי"Care killed the cat", שפירושו "דאגה הרגה את החתול". הדאגה שפגעה בחתול היא דאגת היתר של בעליו, שגזז את שפמו של החתול, שעל פי האמונה שימש למטרות ניווט. חתול ששפמו קוצץ נקלע למקומות ללא מוצא, ולכן מת. הכניסה למקומות כאלו היא גם תוצאה של סקרנות, כך שהמשפט נכון על שתי גרסאותיו.
מקור הניבפעם שלישית גלידה, הוא עיוות של הביטוי באנגליתThird time I'll scream שפירושו פעם שלישית אצעק, המיליםI'll screamנשמעים כמו Ice cream שפירושם באנגלית - גלידה, והמתרגם העברי החליף בין השניים למרבה הצחוק.
הבנתי, לא יודע למה לא חשבתי להסכל שם, בכל אופן אפשר להוסיף הסתייגות, אבל אם זה כל-כך מפורסם אז נראה לי שאפשר לוותר על זה לגמרי.--BigJon • שיחה13:46, 12 באוקטובר 2007 (IST)
אחד הקשיים המרכזיים העומדים בפני מתורגמנים וגורמים לטעויות תרגום הוא אי הכרה של מושגים או שמות משפת המקור. דוגמא בולטת לכך היא "תרגום שהופיע בפרק של הסדרה "הבוקר שאחרי", במהלך הפרק אומרת אחת הדמויות "I had to chase Christian Slater down the street", משפט שמשמעותו המילולית היא "הייתי חייב לרדוף אחרי כריסטיאן סלייטר" במורד הרחוב), אך בכתובית הופיע: "הייתי צריך לרדוף אחרי מניח רעפים נוצרי". "מניח רעפים נוצרי" הוא תרגום מילולי של שמו של השחקן כריסטיאן סלייטר- שמו הפרטי Christian פירושו "נוצרי" ושם משפחתו Slater יכול להתפרש כ"מניח רעפים" בשל השילוב בין המילה "Slate" (רעף) לסיומת "er" המשמשת בשפה האנגלית לציון מקצועות. נוי18:25, 15 באוקטובר 2007 (IST)
זוהי אנקדוטה טובה לשיחה, אבל לא מתאימה לדעתי ל"הידעת?" כיוון שהיא איזוטרית מדי. אולי טוב לדבר על טעויות תרגום באופן כללי. לא מזמן בעין הדג גרמו לשינוי שם סרט מ"חרמן על הזמן" ל"סופרבאד" (שיפור ממשי, ללא ספק). אפשר אולי לדבר על זה בהקשר הזה ולקשר לדוגמאות מבולטות מז'אנר ה"קטלני", "גורלי" ו"על הזמן". זהר דרוקמן - I♥Wiki 15:24, 17 באוקטובר 2007 (IST)
הפתגם המפורסם : "אם בארזים נפלה שלהבת - מה יגידו אזובי הקיר?" היא ציטוט שגוי ומקוצר של המספיד בהלווייתו של האמורארבינא, שאמר: "אם בארזים נפלה שלהבת - מה יעשו אזובי קיר? לוויתן בחכה הועלה - מה יעשו דגי רקק? בנחל שוטף נפלה חכה - מה יעשו מי גבים?" (בבלימועד קטן, דף כ"ה עמוד ב). משתמש:תמרה
השימוש בצלף במהלך ההיסטוריה במרחב ארץ ישראל היה כה נפוץ, עד כי שמו ההיסטורי 'קפאר' "מהדהד" בדברים שונים, כמו בשם התנא רבי אלעזר הקפר, שכנראה גידלו; במונחים "קפריסין" ו"יין קפריסין", המלמדים כי באי המפורסם גידלו אותו, ואף ייצרו ממנו יין; בכפר האחמדיכבאביר השוכן על הר הכרמל (ביחיד - כֻּבָּאר, ברבים - כבאביר), בו הרבו כנראה לגדלו, ועוד. משתמש:תמרה
צמח האגבה, הנפוץ מאד כיום בארץ כשיח נוי, הובא לראשונה ארצה במהלך המאה ה-19 כצמח עיטור לבתי קברות בעיקר. הסיבה לכך היא שלאגבה אורך חיים יוצא דופן: במקום להיות כמו כולם - חד שנתית או רב שנתית, היא גדלה ומתפתחת במשך שבע שנים ואז נובלת ומתה, כזעיר אנפין לחייו של האדם.
כל הפרחים נושאים בתוכם איברי מין זכריים ונקביים, דבר היכול לגרום להם להאבקה עצמית. בשל כך, לפרחים רבים יש "מנגנון בטיחות" המונע מהם האבקה כזאת, שכן תוצאותיה מולידות זנים חלשים מבחינה גנטית, כמו בקרב בני האדם, הנמנעים לרוב מלהינשא בקרבה משפחתית קרובה מדי.
הערך על הדגל בוויקי האנגלית דווקא כן מגדיר אותו כדגל הלאומי של בריטניה, ובהמשך אומר רק שמעמדו כדגל לאומי לא נקבע במפורש בחוק. לא מוזכר שם שום דבר על "דגל מלכותי". דב ט.17:09, 31 באוקטובר 2007 (IST)
ניסוח רע. המרווח בין ה'עקב' לבין התכלס שלו, רחוק מאוד. וגורם לאי הבנה של המסר. צריך שכתוב. חוץ מזה, הופרכה העבודה המושקעת שהכנתי בכיתה ד' בשיעור מדעים! נעה21:24, 30 באוקטובר 2007 (IST)
זה בעצם שני הידעת אין וואן. את הראשון ידעתי, את השני לא. מעניין מאד. בכל אופן אין לנו ערך על חריפות? ואם הוא מקושר אז גם מליחות חמיצות וכו' כמו כן צריך להיות קישור לאומאמי. ככה שיש לזה בעיית קישורים קשה... אבל יש פה פוטנציאל נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך!14:56, 6 בנובמבר 2007 (IST)
אז הנה הרשימה הסופית של הערכים שחסרים: חריפות, מליחות, מרירות, מתיקות, חמיצות, חך/חניכיים, (צריבה, אומאמי). אני חושב שאין הצדקה לערך נפרד על כל טעם, אין הרבה מה לכתוב, אבל גם כך זה יותר מדי ערכים בשביל שאני אכתוב את כולם לבד (ועוד לא גמרתי את שושנת האלפים). אם אין התנגדויות נוספות, אני אומר להעביר למוכנים באדומים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם23:40, 6 בנובמבר 2007 (IST)
אני רואה פה שניים בעייתים: חניכיים וחריפות. אסביר, אפשר שלא לקשר לצריבה, האמת היא שאני לא ממש מבין איך כותבים על זה ערך שלא יהיה בויקימילון, וכמו שאמרתי, נראה לי שעדיף ערך טוב על חוש הטעם בו מפורטים סוגי הטעמים על-פני 6 קצרמרים. אם מסכימים על זה שיש רק שני אדומים, אז אין בעיה, מישהו יתנדב לקחת אחד מהם ואת השני אני אוכל לכתוב אחרי שושנת האלפים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם23:34, 7 בנובמבר 2007 (IST)
יש המון מה לכתוב על כל אחד מהטעמים. לפני שנה הייתה כתבה ארוכה ב"גליליאו" על טעמים וניתן להשתמש בה כמקור עיקרי. אני ממליץ לקשר לכל הטעמים ולכתוב אותם לאט-לאט (וראו למשל דיון בנושא מליחות שהיה בהכה את המומחה לפני כמה ימים). אריה מלמד כץ • שיחה00:25, 9 בנובמבר 2007 (IST)
מילה על חריפות, החומר הפעיל של החריף גורם לשחרור נוירוטרנסמיטור שמודיע על כאב (ששמו החביב הוא en:Substance P, כאשר P זה PAIN). אם אוכלים חריף, מרגישים סוג של כאב בצורתו הטהורה. יוספוס • שיחה00:34, 9 בנובמבר 2007 (IST)
בכל אופן השוס הוא שהוא היה בן 24 בלבד. זה מדהים. היום ראש ממשלה בן 50 נחשב צעיר, ופיט, כשמת בגיל 46, היו מאחוריו 20 שנה בתפקיד. זה לא שהכהונה היתה קלה:
הנקודה המעניינת יותר (לדעתי) היא הגיל הצעיר, הנפוטיזם זה בונוס. בכל אופן, בזה על פרסיבל אין צורך בקישורים שהוספת - לא מדובר באנשים שזכאים לערך אצלנו. דב ט.23:52, 11 בנובמבר 2007 (IST)
תנועת הקוטב המגנטי הצפוני בשנים 1831 - 2001 על רקע צפון קנדה
השדה המגנטי של כדור הארץ איננו קבוע, והשינויים בו גורמים לתנועה של הקטבים המגנטיים ללא הפסק ממקום למקום. בשנים האחרונות, הקוטב המגנטי הצפוני נע לכיוון צפון-מערב בקצב של כ-40 ק"מ בשנה, גם הקוטב הדרומי נע צפונה, בתנועה שאיננה קשורה לתנועת הקוטב הצפוני. שינויים חלים אף ברמה היומית, כך למשל, נמדדה בקוטב המגנטי הצפוני תנועה של כ-85 ק"מ צפונה ודרומה במהלך יממה אחת עקב השפעת המגנטוספירה. קיימים גם שינויים במחזוריות לא קבועה עקב סערות גאומגנטיות, שרובן נגרמות מפליטה מסיבית של חלקיקים טעונים ברוח השמש עקב התפרצויות בשמש. חקר השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות, המבוסס על מינרלים שנוצרו מזרמי לבה קדומים - מראה שעוצמת השדה המגנטי השתנה בתקופות שונות, וכיוון השדה המגנטי של כדור הארץ אף התהפך מפעם לפעם: היו תקופות גאולוגיות שבהן מחט המצפן היתה מצביעה לכיוון דרום.
זו לא חזרה, כי הערך הקודם היה שגוי והוחלף. אין לי בעייה עם הפנייה לחזיר אם הייתה הפניה לחזיר מעופף שהרי כל הפואנטה זה על משהו מגושם. מציע להחליף, אך לא להשמיד מהמאגר כי יש כאן משהו נחמד. חגי אדלר06:47, 13 באפריל 2007 (IDT)
אם גילגמש אמר - אני מאמין. בכל אופן, לא הצעתי למחוק - אבל זו כן חזרה על נושא שהוצג לפני כמה ימים, אפילו שעתה החלפנו אותו כבר. אולי גילגמש יסכים לכתוב את חזיר מעופף? בכל אופן, ממליץ להחליף עם "הידעת?" אחר, מחודש יוני והלאה. זהר דרוקמן - I♥Wiki 15:11, 13 באפריל 2007 (IDT)
שלום חגי ועומר. לא היינו רוצים לראות זאת כשתי גרסאות העומדות זו כנגד זו. מדובר בתוספת רגילה שמתאימה לקו של כל קטעי הידעת? שלפיו אנו מפרטים במקום בו הקורא יכול לשאול שאלה ולהתעניין עוד קצת. הוספנו את התוספת רק משום שזו הייתה השאלה ששאלנו את עצמנו כשקראנו את הקטע. א&ג מלמד כץ • שיחה21:34, 12 בדצמבר 2007 (IST)
הדיון שמתנהל כאן מאוד מציק לנו, והוא בפירוש נוגד את אופי המיזם. לדעתנו צורת העבודה במיזם הידעת? צריכה להיות זו: משתמשים מציעים הצעות, וכולם (ובמיוחד העורכים) משפרים את ההצעות, בין אם הדבר נעשה בהערות לטקסט ובין אם הדבר נעשה בעריכה בפועל. לאחר מספר ימים שבמהלכם לא התקבלו הערות נוספים ואנחנו יחד עם חגי אישרנו את הטקסט כמוכן להעברה לדף המערכת, הקטע עובר לשם וממתין להצבה בדף המתאים. האמון שאנו נותנים זה בזה מתבטא בכך שההתייחסות היא תמיד לגרסה האחרונה, ושאלה של בחירה בין גרסאות לא עומדת על הפרק. אנו מאמינים שהגרסה המתקדמת היא בהכרח שיפור של הגרסה הקודמת. יש לזכור שהגרסה האחרונה היא בפירוש לא הגרסה הסופית ויש מקום לערוך אותה, בין אם בצורת תוספות ובין אם בצורת קיצוצים. עוד נקודה: אנו מתנגדים לשימוש בביטויים כמו "קטע לא מוצלח" או "לא מעניין", וחושבים שכל מי שהביא לכאן קטע עשה זאת בגלל שיש בקטע הזה משהו מעניין לפינת הידעת?. אם הקטע לא מלוטש מספיק, תפקידנו לקחת את הקטע שלו ולהפוך אותו למעניין עוד יותר. א&ג מלמד כץ • שיחה21:34, 19 בדצמבר 2007 (IST)
אם הכוונה בדבריהם של מלמד כץ היא אלי, או גם אלי, אני מתנצל - אני חדש מאוד במיזם ולא מכיר באמת מה הולך כאן ואיך זה עובד. אני גם לא חושב שהבנתי איפה צריך לדון בהידעת הזה: כאן או בדף אחר (איזה?). ספציפית לנוסח האחרון, אפוא, אני חושב שיש בו הרבה יותר מדי אינפורמציה בשביל פסקת הידעת, שלדעתי צריכה להיות פשוטה וישירה מאוד. אני חושב שההידעת המסוים הזה בא להצביע על צירופי המקרים הבולטים בין ההישגים השונים במשפחת קירי (כלומר, שהיא זכתה פעמיים, ושעוד זוגות במשפחתה זכו בפרס ביחד), ופירוט הפרסים אינו תורם לכך דבר, וגם לא דבר מותה מקרינה או דבר מותו של בעלה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל01:00, 20 בדצמבר 2007 (IST)
אביעד, אתה לא קשור לנושא. מה שקרה בדיון לגבי הקטע הבודד הזה לא מאפיין את הדיונים במיזם. אנו ממליצים לארכב את הדיון לגביו ולחזור אליו בעוד כמה חודשים. א&ג מלמד כץ • שיחה02:19, 20 בדצמבר 2007 (IST)
מלמדים, ראשית, זה בדיוק אופי המיזם. ישנה הערה על הקטע כמו שהצעתם אותו, הוא ארוך מדי ומלא בפרטים. שנית, רואים שלא הייתם בדיונים הרבה זמן עד לתקרית. אם תרפרפו על הארכיון מהזמן הקרוב תראו שבהחלט מתייחסים לגרסאות, זה פשוט יותר נוח. אם מישהו חושב שתוספת כל שהיא מיותרת הוא יכול לומר "לדעי זה בגדר 'כל המוסיף גורע', ועדיף הקטע ללא ההוספה", במילים אחרות "הגרסה הקודמת". צריך לשים לב מאוד שהוספה לא שווה שיפור. המשפט האחרון שלכם בעניין (בתגובה הגדולה ביותר) נכון מאוד "הגרסה האחרונה היא בפירוש לא הגרסה הסופית ויש מקום לערוך אותה, בין אם בצורת תוספות ובין אם בצורת קיצוצים". אביעד אמר (וגם אני בסיבוב הקודם) שלדעתו ההוספה מיותרת, רק לא במילים אלו ממש, אין צורך להתפדנט. דבר אחרון, לדחות את הדיון שוב זו טמינת ראש בחול. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם16:45, 20 בדצמבר 2007 (IST)
תכל'ס, לא אמור להיות אכפת לי, אני כבר עם רגל וחצי בחוץ, רק נשארתי לסגור את העניין הזה. אבל שמע לי, להשאיר את זה פתוח רק יגרום להתפרצות גדולה יותר אח"כ. חוץ מזה שאני חושב שאם מה שמלמדים אמרו שהם חושבים יקרה פה, אז בעזרתך, הקטעים יהיו הרבה פחות טובים (כלומר, הרבה יותר מדי ארוכים ומעמיסים), והדיונים יהיו הרבה יותר סגורים כשלך ולהם יש את המילה האחרונה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם01:23, 21 בדצמבר 2007 (IST)
עומר, המיזם מצליח ויצליח איתנו ובלעדינו. התקופה שהיינו פחות פעילים ואתה משכת את המיזם קדימה הייתה מאוד פרודוקטיבית וגם עכשיו אנחנו בתקופה פרודוקטיבית. הדבר היחיד שצרם לנו כשהיינו פחות פעילים זה השיפוט המהיר של הקטעים, והעובדה שאנשים יותר רגישים, כמו תמרה, קצת נעלבו מזה. זו אחת הסיבות שהיה לנו חשוב לחזור. מצד שני התרומה שלך למיזם היא אדירה, וחבל לעשות עניין מקטע אחד מסכן. גם כשלא היינו פעילים בדקנו את רוב הקטעים, משום שבקטע קצר עם פואנטה קל לתפוס אותנו על טעויות. על כל טעות כזו באים בטענות לחגי ואלינו, ובצדק, משום שאנו הרמנו את המיזם והאמינות שלו מוטלת עלינו.
הסיפור הנוכחי התחיל מזה ששחזרת אותנו כשהקטע היה במערכת (איך אתה היית מרגיש אם משהו שעבדת עליו שעה היה משוחזר בלחיצת כפתור). הסיבה שביקשנו לארכב את הקטע הייתה שכעת אנו לא יכולים לגשת אליו בצורה אובייקטיבית. לא תהיה שום בעיה לשלוף אותו בעוד חודשיים שלושה ולעבוד עליו מהתחלה. אנא, חזור למיזם. הקטעים הנהדרים שהעלית וערכת ימשיכו ללוות את ויקיפדיה עוד הרבה שנים וחבל שלא יהיו עוד קטעים כאלו פרי יצירתך. א&ג מלמד כץ • שיחה02:41, 21 בדצמבר 2007 (IST)
מאז ומתמיד, גם שאני הייתי פעיל וגם כשלא, גם כשאתם הייתם פעילים וגם כשלא, דברים נקבעו פה לפי קונצנזוס. נראה שעכשיו אתם קצת מערערים על הסיפור הזה, לפי מה שאמרתם, לא נראה שאתם מוכנים לזוז מהעמדה "יותר מלל זה יותר טוב" גם כשיש לא מעט אנשים שחושבים אחרת. זה לעניין הקטע הספציפי עליו מדובר.
דווקא כדי להתמודד נגד בעיית השיפוט המהיר, יש לראות את כל הדעות של כל המשתתפים. מה ששיניתם בזמנו בדף המערכת היה שיפוט מהיר. אנשים רגישים אולי יפגעו מאמירות פסקניות, ובקטע הזה אני איתכם, כמו שאמרתם למעלה עדיף להשתמש בניסוח עדין יותר. עדיין אין לקבל כל קטע.
נראה לי שהטיעון שלכם בדבר "מהילת טעויות" לא משהו. הקטעים פשוט צריכים להיות נכונים.
הסיפור הנוכחי התחיל כששיניתם בלי דיון קטע שאני ועוד אנשים, עמלנו על כתיבתו ושיפוצו. את זה שיחזרתי, והייתי עושה זאת שוב. לעניין הדחייה, כבר הייתה דחייה של שבועיים ונראה לי שכך זה לא ייגמר, חודשיים זה ים-זמן, נראה שאתם מעדיפים לדלג על הקטע הזה בלי לומר זאת. אם לחזור או לא אני אשקול רק אחרי שיהיו תוצאות בסיפור הזה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם03:17, 21 בדצמבר 2007 (IST)
נ"ב. אין סיבה להתחיל לעבוד על הקטע מההתחלה. כבר יש דיון עד הנקודה הזו, אתם תמיד מוזמנים לנסות לחתוך חלק מהתוספות ולראות מה יגידו, או לנסות לשכנע עניינית (בלי להיכנס למונחים ערטילאיים כמו "אופי המיזם"). לילה טוב, סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם03:19, 21 בדצמבר 2007 (IST)
הזדמנתי לכאן במקרה, ואולי בגלל שאורח לרגע רואה כל פגע, שמתי לב לדיון הזה. אינני יודע מה הקטע שעורר מריבה, אבל אציין שכמו מלמד-כץ (רק מכיוון מאוד אחר), גם לדעתי נראים כאן דברים שמאוד נוגדים את אופי המיזם. אם להמשיל את דפי הידעת לערכים, המיזם הזה מגדיר (בראש הדף) מיהם החברים שיכולים לדון לגבי הערכים, ומיהם החברים שמאשרים את הערכים ומעבירים אותם למרחב הראשי כשהם גמורים. נכון שאנשים יכולים להצטרף, אבל הצגת המיזם כך מאוד לא מזמינה אחרים להצטרף ולהשתתף, וזה מאוד מנוגד לרוחה של ויקיפדיה. איך היה מרגיש אדם שרואה בראש דף שיחה:ערך כלשהו הודעה שהמשתתפים שעורכים ערך זה הם Y, X ו-Z, ו-W מחליט מתי הערך בסדר? אולי זו הסיבה שמספר המשתתפים במיזם הזה מאוד קטן. odedee • שיחה08:53, 21 בדצמבר 2007 (IST)
אכן, כמו שכתבת, הזדמנת לכאן במקרה, ואינך מבין איך זה עובד. אם היית כאן קבוע, היית רואה שהכל דופק כמו שעון שוויצרי. כן, מה לעשות, גם כאן יש חילוקי דעות כמו בכל מקום אחר בוויקי. המיזם הזה הוא האחרון שצריך להתבייש בתפוקה שלו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ב בטבת ה'תשס"ח • 09:32, 21 בדצמבר 2007 (IST)
עומר, בכל רגע שתרצה אתה מוזמן לחזור ולתרום למיזם. קבל זאת כהבטחה: בעוד חודשיים שלושה נחזור ונדון גם בקטע על מארי קירי. א&ג מלמד כץ • שיחה14:24, 21 בדצמבר 2007 (IST)
עוד חודשיים שלושה יהיה בדיוק אותו דבר. אתה לא תסכים לקבל את העובדה שלא כולם בעד תוספות בכל מחיר, ואני לא אסכים לכך שכל הדיון מנותב לפי הרגשתך.
חגי, ברכותיי, במו ידייך שחטת את שכתבת בטילדה הרביעית על שיתוף הפעלוה ההדוק, מעתה אמור: "קונצנזוס החייב לכלול את חברי המערכת".
עומר, אם נפגעת מהפרשה, אנו מבקשים סליחה. אנא שקול שוב את הפרישה. אנו נמצאים בתקופת פריחה עם קטעים חדשים ומעניינים והרבה משתתפים חדשים. זה הזמן להתגייס יחד ולמלא את הקטעים של 2009. זו משימה קשה ונוכחותך במיזם חשובה. א&ג מלמד כץ • שיחה01:45, 23 בדצמבר 2007 (IST)
קודם כל, נפגעתי מאוד. אבל, אחזור על מה שכבר אמרתי בהקשר זה, אתם רק מדברים. תכל'ס אתם ממשיכים להתעקש שההתנהלות תיעשה לפי הרגשתכם בלי להתחשב באף אחד (אלא אם כן הוא מסכים איתכם), כמעט כאילו ההנחה ממנה אתם יוצאים היא שיש לכם אילו שהן קפיטולציות. ולא היא. אני ממשיך להתעקש, הרוב לא איתכם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם02:55, 23 בדצמבר 2007 (IST)
נוי, זה קטע נחמד מאוד. יש עוד מקום לעריכה על מנת להדגיש את הפואנטה. השאלה הראשונה שמתעוררת היא אם חברים העתיקו מסיינפלד. האם מישהו בדק את זה? א&ג מלמד כץ • שיחה23:05, 19 בדצמבר 2007 (IST)
למלמדים- אין לי מושג מה זה אומר, זה סתם שילוב מפתיע של עובדות ששמתי לב אליהן. נינצ'ה- זו לא רק אותה שחקנית, זו אותה הדמות! נוי15:01, 20 בדצמבר 2007 (IST)
העניין הוא שאנו מפנים מהידעת? לערכים שיש בהם את המידע בצורה מורחבת. יכול להיות שעלית על משהו נחמד שמוכר בעולם התרבות. האם תוכל לנסות לעשות חיפוש מקיף באינטרנט על הנושא. אם תמצא משהו, אז תוכל גם להוסיף לערכים עצמם יחד עם סימוכין מתאימים. א&ג מלמד כץ • שיחה17:46, 20 בדצמבר 2007 (IST)
זה לא נראה כמו צירוף מקרים ומדובר בקטע נחמד מאוד. הקריטריון כאן הוא אם מדובר במידע שניתן להכניס לערכים עצמם. נוי, נסה לעשות חיפוש רציני באינטרנט. אפילו אם תראה שאותם אנשים עבדו על שתי הסדרות זה יכול להיות קצה חוט. א&ג מלמד כץ • שיחה21:48, 23 בדצמבר 2007 (IST)
האזכור שסוזן רוס הייתה לסבית לא משתלב טוב במשפט ("אשתו לשעבר הלסבית" לא נשמע מדהים), ובשל העובדה שהוא לא רלוונטי לקטע, אני מציע להסירו. ירון • שיחה00:38, 24 בדצמבר 2007 (IST)
למיטב ידיעתי, אין סיבה לדמיון המקרי הזה. הסדרות היו מתחרות זו לזו וברשתות יריבות (FOX ו-NBC). את סיינפלד כתב והפיק (לפחות בעונות הראשונות) לארי דייוויד ועל חברים היו אמונים חבורת כותבים-חברים זמן רב. לא ידוע לי על שיתוף פעולה במהלך שידורי הסדרות, ואופיין מאוד שונה זה מזה. הדבר דומה בעיני לדילוגי אותיות בתנ"ך - מדובר בשתי סדרות מצליחות עם מספר יחסית גדול של דמויות ראשיות ועונות שסיפקו מספר דיי גדול של עלילות. חיפוש מקיף יתן, להערכתי, תוצאות דומות גם עם משפחת סימפסון, קוסבי או באנדי - סדרות נוספות שרצו זמן רב. זהר דרוקמן - I♥Wiki 01:35, 30 בדצמבר 2007 (IST)
כרגע זה דל יחסית וזה רק רעיון ראשוני. את השנים בהן כל דבר קרה אני אביא מאוחר יותר. אין לי מקור רשמי שיכול לומר לי דבר כזה, אבל אמא שלי היא יוצאת הקיבוץ, ולכן נראה לי שניתן להסתמך עליה כמקור אמין יחסית. זה נראה לי כמו הידעת? שיכול להיות מבדר וקליל מעט. הנה:
קיבוץבית זרע לא התחיל בשם "בית זרע": בתחילה הוא נקרא "דגניה ג'" כהמשך לדגניה א' ודגניה ב', לאחר מכן "כפר נתן לסקה" או "כפר נתן" על שם החלבן שהגיע לקיבוץ מפעם לפעם, ורק לאחר מכן הוחלט לקרוא ליישוב "בית זרע", שהוצע ע"י ביאליק מהפסוק "בית זרע ובית נטע" (מקור בהמשך). כיום השם בית זרע מהווה מקור לבדיחות הן מפי תושבי הקיבוץ והם מפי תושבי היישובים השכנים, כאשר יש התייחסות במילה "זרע" למונח תא זרע, כך שלמעשה הכוונה בבית זרע היא לאשכים.therealRRR21:47, 29 בדצמבר 2007 (IST)
מסכים עם עומר. כשזו הפואנטה היחידה, עדיף להימנע מלהוסיף את זה. אחרת ניתן ליצור עוד הרבה מאוד קטעים שרק מציינים מי היה ה-X הכי Y. תומר16:05, 27 בדצמבר 2007 (IST)
הבעיה עם הטקסט היא שהוא מאוד מאוד זמני ובניסוח הנוכחי - שגוי. לא רק שישנן תוכניות אחרות אשר שברו זה מכבר את השיא של "זהו זה" (ערב חדש בשליפה מהמותן), אלא שגם דובל'ה גליקמן (תוכנית מערכונים שהתבססה על דמותו של "שאול", לפני קומדית המצבים), ואולי באופן בולט למדי גידי גוב ("לילה גוב") המשיכו להגיש תוכניות מערכונים בפורמטים כאלו או אחרים. כתיבה דייקנית יותר תהיה כי מדובר בתוכנית המערכונים ששרדה הכי הרבה זמן.
ובהקשר זה, אני רוצה להציע שינדנדו לי לכתוב משהו על en:Guiding Light, ככל הנראה הסדרה הארוכה ביותר בתולדות התרבות המודרנית, אשר החלה עוד ב-1937 בתור תסכית רדיו, עברה לטלוויזיה בשחור לבן ב-1952, המשיכה לשדר בצבע ב-1967 והפרקים ממשיכים עד היום (כ-17,000, כולל תסכיתי הרדיו). הסידרה מעולם, למיטב ידיעתי, לא הגיעה לישראל. חגי, יש לך CBS? זהר דרוקמן - I♥Wiki 01:28, 30 בדצמבר 2007 (IST)
אלפונסו השלושה-עשר נישא לנסיכה ויקטוריה מבטנברג. ויקטוריה זו היא נכדתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת(בתה של ביאטריס).
כך שחואן קרלוס נכדם הוא גם טוען לכתר הבריטי, אם כי סיכוייו קלושים.
השם בטנברג עצמו מעניין.
הנסיך האנגלי פיליפ, בעלה של אליזבת, שהוא יווני במוצאו(פיליפוס), הוא נכדם של הנסיך לואיס מבטנברג ואשתו ויקטוריה (לא אותה ויקטוריה...). ויקטוריה זו אף היא נכדתה של המלכה ויקטוריה, מבתה אליס.
כך שחואן ופיליפ הם דודנים.
אבל יש נקודה מעניינת נוספת: (למי שזוכר - יש הידעת? על הוויתור הבריטי על השם הגרמני סקסה-קובורג-גותה) :
הנסיך פיליפ בחר דווקא בשמה של אימו - בטנברג - כשם משפחתו, ואינגלז אותו למאונט-באטן. מאחר שהשושלת הבריטית תיקרא וינדזור -מאונטבאטן - הרי ששוב חוזר לאנגליה שם משפחה גרמני - אם כי מאונגלז.
איתן • שיחה00:55, 20 בדצמבר 2007 (IST)
אגב, חואן קרלוס אמור היה להיות במקום ה-500 בערך בירושת הכתר, ואשתו במקום ה-420 בערך, אך שניהם לא יכולים לרשת את הכתר הבריטי, גם אם כווולם ימותו, מכיוון שהם (לא עלינו) קתולים... עמיחי09:42, 20 בדצמבר 2007 (IST)
סיפור מעניין על בית המלוכה הספרדי הוא שסופיה מלכת ספרד, אמו של פליפה נסיך אסטוריאס, מלכה הבא של ספרד, היא צאצאית לבית המלוכה של דנמרק, שמוצאו מממזרתו של יוהן פרידריך שטרואנזה, שהתעסק עם אשתו של כריסטיאן המלכה קרולינה מתילדה והביא לעולם את הנסיכה לואיזה אוגוסטה. הפואנטה היא שעם עלות המלך הספרדי החדש על הכס יהיה מוצאו לא משושלת של מלכים ורוזנים, כי אם מהרפורמטור החשקן שטרואנזה, שהיה אחד מפשוטי העם, והצליח להתלבש על המלכה הבודדה שהייתה נשואה ללוקה בנפשו. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 13:30, 25 בדצמבר 2007 (IST)
ויקטוריהנסיכתשוודיה, בתו הבכורה של מלך שבדיה קרל השישה עשר גוסטב, הוכתרה עם לידתה בשנת 1977 כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם לידתו של אחיה קרל פיליפ בשנת 1979. אך לאחר שבעה חודשים נוספים, חזר אליה התואר, לאחר שממשלת שבדיה שינתה את חוק ירושת המלוכה, כך שניתן שיויון גמור בין נשים לגברים בירושת המלוכה. שבדיה היא המדינה הראשונה בעולם שיצרה שיויון כזה.
מה דעתכם? צריך כמובן להכחיל את הערכים האדומים. אגב, נכון להיום, ויקטוריה היא יורשת העצר היחידה בעולם לכתר מלוכה! עמיחי00:43, 30 בדצמבר 2007 (IST)
זה צריך קצת שיפורים נראה לי, אבל שוב - הרעיון הכללי נחמד.
המראה החיצוני של כמה בעלי חיים עורר חיבה רגשית בבני האדם. בעל החיים הידוע ביותר לעניין זה הוא הדולפינן, ששיניו והבעת פניו, שנראית לעיני האדם מחויכת, הן מהסיבות המרכזיות שהביאו לתדמיתו החיובית בתרבות האנושית. בעל חיים נוסף הידוע ב"חיוכו", אף שהוא אינו מחייך כלל, הוא המנעלן. יחד עם עיניו הגדולות, מבטו הממוקד וראשו הגדול יחסית, למנעלן נוצרה תדמית חייכנית ושמחה גם כן. ירון • שיחה01:57, 28 בדצמבר 2007 (IST)
אחד המגניבים. נסיון לשיפוץ:
לעיתים, כאשר מבנה פנים של בעל חיים מזכיר לבני האדם הבעה אנושית חיובית, הוא גורם להתעוררות חיבה רגשית אצלם. הדוגמה הידועה ביותר לעניין זה הוא הדולפינן, ששיניו והבעת פניו, שנראית לעיני האדם מחויכת, הן מהסיבות המרכזיות שהביאו לתדמיתו החיובית בתרבות האנושית. בעל חיים נוסף הידוע ב"חיוכו", אף שאינו מחייך כלל, הוא המנעלן. יחד עם עיניו הגדולות, מבטו הממוקד וראשו הגדול יחסית, למנעלן נוצרה תדמית חייכנית ושמחה גם כן.
לעתים, כאשר מבנה פניו של בעל חיים מזכיר הבעה אנושית חיובית, הוא גורם להתעוררות רגשות חיבה אצל בני האדם. הדוגמה הידועה ביותר לעניין זה הוא הדולפינן, ששיניו והבעת פניו, שנראית לעיני האדם מחויכת, הן מהסיבות המרכזיות שהביאו לתדמיתו החיובית בתרבות האנושית. בעל חיים נוסף הידוע ב"חיוכו", אף שאינו מחייך כלל, הוא המנעלן. יחד עם עיניו הגדולות, מבטו הממוקד וראשו הגדול יחסית, למנעלן נוצרה תדמית חייכנית ושמחה גם כן. ירון • שיחה02:14, 28 בדצמבר 2007 (IST)
אני אישית לא אוהב במיוחד את התמונה, החיוך בה נראה מריר משהו, אולי אפילו מרושע. יש בו מבט ציני על העולם. אם חיוך שנראה לעיני אנוש ידידותי- לכו עד הסוף! נוי11:08, 28 בדצמבר 2007 (IST)
יכול להיות שניסוח מחודש יפתור את בעיית המחקר המקורי. הבעיה נעוצה בהנחה שיצורים מסוימים מעוררים רגשות חיבה אצל בני אדם. הנחה כזו צריכה להיתמך על ידי מחקר פסיכולוגי. אגב, אם זה היה כך עבור כלל האנשים, אז ככל הנראה הדולפינים לא היו נטבחים בהמוניהם. יש להעדיף במקרה זה ניסוח זהיר יותר. מלמד כץ • שיחה17:38, 29 בדצמבר 2007 (IST)
לגבי בעיית המחקר המקורי - הסיוג המופיע בתחילת הקטע ("לעתים") מספיק לדעתי, ואין צורך לסייג את האמור עוד יותר מזה (או לחפש סימוכין) - תדמיתו החיובית של הדולפין ידועה. אגב, הדולפינים לא נטבחים בהמוניהם. ירון • שיחה17:40, 29 בדצמבר 2007 (IST)
ראשית, תודה לירון שציטט את דבריי מהערך מנעלן ואף קישר אליו. בחיפוש מהיר מצאתי סימוכין לקטע במאמר הזה של סטיבן גולד. קראו בבקשה את סוף עמוד 2 והביטו בהסבר לאיור בעמוד 3, המצוטט מספר של קונראד לורנץ. לדעתי כדאי שנכתוב על כך בוויקיפדיה העברית לפני שהקטע המוצע מתפרסם. גם את הערכים en:Cuteness ו-en:Neoteny כדאי לתרגם, אך אין בכוונתי לקבל על עצמי את המשימות הללו. שלכם, ליאורތޮ19:06, 2 בינואר 2008 (IST)
תודה ליאור, המאמר מעניין והספקנו לקרוא את חלקו. האם יש שם התייחסות לנושא החיוך או שיש התמקדות רק בנושא "פני תינוק". בכל אופן, רצוי לנסח את הקטע בצורה זהירה יותר וגם פיקנטית יותר. כיוון שכדאי לפתח אותו הוא הדמות הספרותית שנוצרה בעקבות המנעלן. מלמד כץ • שיחה00:58, 3 בינואר 2008 (IST)
סליחה, אבל לא הבנתי למה המידע שהוסף מוסיף לקטע - האם האנשה היא בהכרח בשל תדמית חייכנית? שלא לדבר על שמות ספרי הילדים שאינם רלוונטיים כלל לקטע. ירון • שיחה16:51, 5 בינואר 2008 (IST)
אנו בעד הגרסה של נוי (מובן שניתן לערוך אותה ולשפר אותה עוד יותר). מה שהפריע לנו בגרסה הקודמת הייתה ההנחה שמראה פניהם של בעלי חיים מסוימים גורם להתעוררות רגשות חיוביים אצל בני אדם. כדאי להתייעץ עם מישהו מתחום הרוח או הפסיכולגיה אבל נראה שיש כאן יותר עניינים תרבותיים ועניינים של מוסכמות חברתיות, וההנחה הזו לא תקפה לכלל האנושות. מלמד כץ • שיחה15:17, 6 בינואר 2008 (IST)
עומר, אנא נסה לקבל את מה שנגיד ברוח טובה. הפריע לנו משהו קטן בטקסט. אם היינו לבד אז ניחא, אבל אנשים נוספים שמו לב שיש בזה מעט מחקר מקורי. כעת אפשר לדון על זה עד אין קץ מבלי שאף אחד (כנראה) יצליח להוכיח את צדקתו, ואפשר בשינויי נוסח קלים למצוא פתרון מוסכם - זה מה שנוי ניסה לעשות. אנו מאמינים בדרך הפשרה ומציאת הנוסח המוסכם. קח למשל את הקטע שהצענו אתמול (על מנרה). דיברנו עליו בינינו והגענו למסקנה חד-משמעית שאין בו מקום לאנקדוטה מהספר של זיו ושצריך להפנות להרי נפתלי ולא לרכס רמים. באתם אתה חגי ועמיחי וטענתם אחרת. לנו יש טענות מצוינות ולכם גם, אבל יש להודות שהנוסח הסופי של חגי טוב וההערות שלך נכונות, אז החלטנו לקבל אותן. זה לא חובה, אבל דרך כזו של פשרה יכולה ליצור אווירה נעימה בדיונים. מלמד כץ • שיחה21:16, 6 בינואר 2008 (IST)
אני תמיד בעד רוח טובה. אתם שמתם לב שנראה שיש בעניין הזה מחקר מקורי ולכן יש להביא לו סימוכין, הסכמתי, ליאור הביא. עד כאן לעניין הסימוכין. לעניין הנוסח, אני חושב שהגרסה של נוי היא מעט "פרווה", אין בה את העניין לקורא, וכמו שהוא אמר, הוא ניסה ליצור תיאור עובדתי בלבד, שלדעתי יוצא יבש. לעומת זאת הגרסה של ירון (שאני ואביעד שיפצנו בסופר-קטנה) יותר מלהיבה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם22:35, 6 בינואר 2008 (IST)
אריה וג'ודי, אני מנסה לקבל את מה שאתם אומרים ברוח טובה, אבל באופן שיטתי אתם לא שמים לב (Assume good faith; במקרה האחר זה פשוט שאתם מתעלמים) מהסיוג שמופיע בתחילת הקטע. הנסיון להטביע את הקטע בסימוכין שאינם זקוקים (בקטע לא נטען שעמי אפריקה או אמריקה הדרומית או מי שתרצו מחבבים את הדולפינים) אינו ברור לי. הנוסח של נוי לא מקובל עלי - הוא מערב עניינים שאינם קשורים כלל לקטע. אין בכוונתי לחפש פסיכולוג (או אפילו מחקרים בגוגל סקולר) שיאששו טענה ברורה מאליה (לחזור על זה שהקטע מסויג?). אם אין הסכמה על הקטע, אז אני מבקש להסירו כליל, זה גוזל ממני זמן ומצב רוח. ירון • שיחה01:42, 7 בינואר 2008 (IST)
הועבר משיחת משתמש:מלמד כץ: לדעתנו, מדובר בדיון מעניין לגבי קטע נחמד שהעלית. אנו עדיין חושבים שיש צורך בשינויי ניסוח קלים, ובדיון ראינו חברים נוספים שסבורים כך. אחת המטרות של הדיון היא להציף בעיות והערות שעלולות להופיע כשהקטע יגיע לעמוד הראשי. מלמד כץ • שיחה20:14, 7 בינואר 2008 (IST)
רשמנו את דעתנו בדיון זה מספר פעמים. הניסוח של נוי היה די טוב לדעתנו (והוא פותר את בעיית המחקר המקורי). ייתכן שניתן לשפר אותו עוד יותר או לחזור לניסוח הקודם ולשפר משם. יש קטעים שלוקח להם קצת יותר זמן להתגבש. מלמד כץ • שיחה21:18, 7 בינואר 2008 (IST)
השינויים שביצע נוי ברוח דבריכם לא היו טובים, והסברתי למה (לא טרחתם להתייחס). אני לא מבין את האמירות הכלליות האלה ("ייתכן שניתן..."), אבל הדיון הזה גוזל ממני כאמור זמן ומצב רוח, ואין לי רצון בכך. בהתאם אני מבקש להסיר את הקטע. ירון • שיחה23:19, 7 בינואר 2008 (IST)
מלמדים, בעיית המחקר המקורי נפתרה! יש סימוכין וסיוג, לפתור יותר מזה זה להוריד את הקטע. נראה שאתם סתם מתעקשים על שינויים קלים (שגם נוי לא מאוד להוט עליהם). אמנם לדעתכם הניסוח של נוי יותר טוב אבל נראה שמלבדכם לאף אחד אין בעיה עם הניסוח שהוצע ע"י ירון. אני מציע להעלות את הנוסח של ירון וזהו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם12:53, 8 בינואר 2008 (IST)
עומר, טענותיך לא מדויקות. ראשית, המקור של ליאור לא מהווה סימוכין לנושא החיוך אלא לנושא "פני תינוק" שלא נידון בקטע. להערתך השנייה, גם חגי הביע חשש שמדובר במחקר מקורי. אין צורך להוריד את הקטע אלא לשפר אותו כפי שעושים בדרך כלל כשיש טענות והערות לקטעים שעולים לדיון - רק אתמול עלה קטע שכתבנו והנוסח הסופי שלו שונה לגמרי ממה שהצענו. מלמד כץ • שיחה14:36, 8 בינואר 2008 (IST)
כשאתם משיבים רק לטענות שאתם רוצים אז אין פה דיון שמביא לשיפור הקטע וכו' וכו'. ההצעה של נוי לא הביאה לשיפור הקטע, וגם לטענות שהועלו לגבי זה לא השבתם. כל הכבוד לכם בדיון על הקטע הזה, אבל כאן זה אחרת. חגי, אנא הסר את הקטע, תודה. ירון • שיחה14:43, 8 בינואר 2008 (IST)
ירון, העלית קטע וכולנו דנים עליו. אנו רואים את הדיון כטוב ופרודוקטיבי. מטרתו להציף בעיות בקטעים כבר בשלב זה. בהחלט יכול להיות שעוד יום יומיים יבוא מישהו עם גרסה מוצלחת שתהיה מקובלת על כולם. למעשה, גם אנחנו ניסינו לשפר, אבל טרם מצאנו נוסח טוב מספיק.
לגופו של עניין, המשפט הבא בעייתי: "לעתים, כאשר מבנה פניו של בעל חיים מזכיר הבעה אנושית חיובית, הוא גורם להתעוררות רגשות חיבה אצל בני האדם. הדוגמה הידועה ביותר לעניין זה הוא הדולפינן, ששיניו והבעת פניו, הנראית לעיני האדם מחויכת, הן בין הסיבות המרכזיות שהביאו לתדמיתו החיובית בתרבות האנושית."
המשפט מתייחס להבעה אנושית חיובית שזה מושג מעורפל, והוא מניח שהדבר גורם להתעוררות רגשות חיבה - זאת הנחה שיש לבדוק אותה בזהירות. בעיה נוספת היא לגבי הדולפינן: בתיאור הסיבות לתדמיתו החיובית בתרבות האנושית יש מחקר מקורי. מלמד כץ • שיחה14:57, 8 בינואר 2008 (IST)
אני מכיר היטב את התהליך, ולא מבין מדוע אתם מוצאים לנכון להסביר לי אותו. בעוד שאתם רואים את הדיון כטוב ופרודוקטיבי, אני לא רואה אותו ככזה, משום שאתם לא מגיבים לטענות שהועלו (גם בהודעתכם האחרונה, שבה רק חזרתם על טענות שלכם שכבר הוצגו ונענו). מבקש שוב להוריד את הקטע. ירון • שיחה15:42, 8 בינואר 2008 (IST)
נראה לי שרק אתם רואים אותו כטוב ופרודוקטיבי. אני (ונראה לי שגם ירון) רואה בו התעקשות שלכם על פתרון בעיות שכבר נפתרו, אתם לא מגיבים לתשובות שניתנו לכם וממשיכים למרוח דיון בצורה מתסכלת. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם16:41, 8 בינואר 2008 (IST)
ההסתייגות של אריה וג'ודי מקובלת עלי. יתכן שבספריו של דסמונד מוריס, החיה האנושית או הקוף העירום, קיימת התייחסות נקודתית לעניין החיוך. אולי כשירגעו הרוחות ניתן יהיה לגבש קטע מוסמך. צר לי שאני מגיח לסירוגין ומחלק הנחיות לאחרים, אך הייתי עסוק מכדי לתרום לדיון בזמן אמת. ליאורތޮ19:15, 8 בינואר 2008 (IST)
כביש קארקוראם הוא הכביש הבינלאומי הסלול הגבוה ביותר בעולם. הכביש, לאורך כ-1,300 ק"מ, מחבר בין סין ופקיסטאן בחצותו את רכס הקארקוראם במעבר חונג'ראב, בגובה של 4,877 מטר. הכביש יוצא מחבל שינג'יאנג בסין ומגיע לאזורים הצפוניים של פקיסטאן, בדרכו הוא חוצה שלושה רכסי הרים גבוהים: הרי הימלאיה, הרי קארקוראם והרי פמיר ומהווה אתר תיירות מרכזי באזור.
כביש קארקוראם, המכונה בסין אף בשם "כביש הידידות", נסלל על ידי ממשלות פקיסטאן וסין והושלם בשנת 1986, בסיום 20 שנות עבודה. במהלך העבודות לסלילת הכביש איבדו את חייהם 810 פועלים פקיסטאנים ו-82 פועלים סיניים. רוב האבידות במהלך העבודות אירעו כתוצאה ממפולות. נתיב כביש קארקוראם עוקב אחר אחד מנתיביה של דרך המשי העתיקה. כ-10,000 פועלים ומהנדסים סינים נטלו חלק בעבודות פריצת הדרך, לצד מספר לא ידוע של פועלים ומהנדסים פקיסטאנים. פתיחת כביש קארקוראם הביאה לשינויים מרחיקי-לכת בחייהם של תושבי האזורים שבהם עובר הכביש, מבחינה חברתית וכלכלית גם יחד.--Golf Bravo 15:45, 3 בינואר 2008 (IST)
בסלנג, שק לי בתחת היא תשובה מזלזלת ובוטה לבקשה כלשהי שקיימת בעברית ובשפות אחרות. הביטוי נחשב לניבול פה, ובגרסתו העברית יש לו גם צורה מעודנת, "יישקני!", שמקורה, במשמעות שונה לחלוטין, בשיר השירים: "יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מיין". בספר הבדיחה והחידוד של אלתר דרויאנוב נפוץ הצירוף "פסק לו פסוק שני של שיר השירים".
נחמד מאוד. זקוק קצת לעריכה, אבל השאלה העקרונית היא האם ניתן להציב קטע כזה בדף הראשי. זה משהו שחגי יצטרך לתת עליו את הדעת. אפשרות נוספת היא לקשר בצורה כזו: ביטוי בוטה יותר. א&ג מלמד כץ • שיחה23:47, 22 בדצמבר 2007 (IST)
הביטוישק לי בתחת הוא תשובה מזלזלת ובוטה לבקשה כלשהי שקיימת בעברית ובשפות אחרות. ביטוי זה נחשב לניבול פה, ולכן בגרסתו העברית יש לו גם צורה מעודנת, "יישקני!" מקורה של צורה זו, במשמעות שונה לחלוטין הוא בפסוק השני בשיר השירים: "יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מיין". בשל כך בספר הבדיחה והחידוד של אלתר דרויאנוב נפוץ הצירוף "פסק לו פסוק שני של שיר השירים" כרמיזה עקיפה במיוחד. נוי17:03, 23 בדצמבר 2007 (IST)
הפצצה רבת העוצמה ביותר (שאינה גרעינית) היא הפצצה האמריקאית הנקראת MOAB. בניגוד למה שחושבים, השם הוא לא ראשי תיבות של Mother Of All Bombs ("אם כל הפצצות") אלא דווקא של Massive Ordnance Air Blast ("חימוש נפיץ אווירי מסיבי").
הטקסט מבוסס על הערך סונטה. נקודה שאולי מצריכה חידוד היא ששורשיה של הצורה, ע"פ הערך, בחצר המוסלמית בסיציליה, ונשאלת השאלה אם לא כתבו סונטות בערבית. (הידעת? הזה מפתיע מכיוון שלא נוטים לחשוב שלעברית, כשפה ששימשה בעיקר לצרכי דת, היתה חשיבות כלשהי כשפת ספרות לאורך הדורות). דב ט.17:10, 25 בדצמבר 2007 (IST)
אכן צריך לבדוק. אין לי מקור פרט לערך. הסונטות הראשונות באנגלית נכתבו בתחילת המאה ה-16, ע"פ הערך באנגלית, וגם ספרדית וצרפתית באו אחרי עמנואל הרומי (ע"פ ויקי בספרדית). דב ט.19:03, 25 בדצמבר 2007 (IST)
דווקא כן נוצרים תאי עצב חדשים, אבל רק בשני אזורים במוח, והם לא בדיוק מחליפים את אלה שמתים. למעשה, לא ידוע מה תפקידם, יש רק השערות ומודלים. יש בעיה גם עם המספרים - אני נתקלתי במספר 85,000 תאים מתים ביום, ו-1000-3000 תאים חדשים שנוצרים (בעכברים וחולדות). אולי ליאור ידע יותר. קטיפי17:48, 24 באפריל 2007 (IDT)
לאור מצבם הנוכחי של תא עצב ומוח, שכנראה לא ישתפר עד 19 במאי הקרוב, אני מציע להחליף את הקטע הנדון. כפי שציינה ענת ומצויין בערך שהזכיר אריה (או שמא ג'ודי?), תאי עצב מתחדשים רק בשני אתרים במוח. אחד מהם, שרק עליו שמעתי, משמש לחידוש תאי העצב בבלוטת ההרחה (Olfactory bulb) ונמצא תחת מחקר נמרץ, בשאיפה לגלות מה מאפשר דווקא לתאי העצב הללו להתחדש. האתר השני נמצא באחד מקפלי ההיפוקמפוס הנקרא Dentate gyrus ולפי הערך האנגלי קשור ליצירת זכרונות חדשים. אני מניח שהכוונה להתגבשות זכרון ארוך טווח (Memory consolidation) אבל אחרי עשר בערב איני סומך על מהימנות היזכרותיRecollection. בכל אופן, ככל הידוע לי רוב הפלסטיות העצבית (Neuroplasticity) במוח הבוגר היא תולדה של פלסטיות סינפטית (Synaptic plasticity). כך שאובדן של כמה תאי עצב הוא לא משמעותי לעומת תנודות חריפות יותר בשיעור הקישוריות הסינפטית בין תאי העצב. וראו גם את השטרונגולים החביבים עלי - Dendritic spines. לסיכום, גם אם הקטע לא ממש שגוי, הוא עשוי מעט לבלבל וקישוריו מובילים לערכים שלא היינו רוצים להבליט בשלב זה. לילה טוב וסליחה שהארכתי בדבריי, ליאור22:13, 26 באפריל 2007 (IDT)
מדי יום ביומו מתים במוחנו בין כמה אלפי לכמה עשרות אלפי תאי עצב ואילו רק מאות בודדות נוצרות להחליפם. עם זאת אין מקום לדאגה, מכיוון שאנחנו נולדים עם כ-100 מיליארד תאי עצב, כשכל אחד מקיים כ-10,000 קשרים עם תאי עצב אחרים באמצעות סינפסות. לכן די בתאים ובקשרים הרבים שנותרו כדי שמוחנו יוסיף לתפקד.
חגי אדלר01:36, 27 באפריל 2007 (IDT)
הערכים מוח ותא עצב לא כתובים טוב, לכן אני עדיין סבור שלא כדאי לקשר אליהם מפינת הידעת. כשנתגבר על המכשול הכבד הזה, נצטרך לבדוק בערך כמה תאים מתים וכמה נוצרים מדי יום, אבל זו לא בעיה מהותית. מלבד זאת תיקנתי מעט את הקטע המוצע. שלכם, ליאורތޮ20:14, 17 בדצמבר 2007 (IST)
מדי יום ביומו מתים במוחנו בין כמה אלפי לכמה עשרות אלפי תאי עצב ואילו רק מאות בודדות נוצרות להחליפם. עם זאת, אין מקום לדאגה, מכיוון שאנחנו נולדים עם כ-100 מיליארדתאיעצב, כשכל אחד מהם מקיים כ-10,000 קשרים עם תאי עצב אחרים באמצעות סינפסות. לכן די בתאים ובקשרים הרבים שנותרו כדי שמוחנו יוסיף לתפקד.
יש לי הסתייגות נוספת בקשר לקטע המוצע. קוראים עלולים להסיק מאופן ניסוחו של הקטע שהידרדרות בתפקוד המוח נובעת ממוות של תאי עצב. למיטב הבנתי, הידרדרות בתפקוד המוח בדרך כלל לא נובעת ממוות המוני של תאי עצב, אלא מפגיעה באופן תפקודם. למשל התנוונות של סינפסות, או פגיעה בבידוד החשמלי של הסיבים העצביים (טרשת נפוצה). גם רוב הרעלנים העצביים (למשל סטריכנין ובוטוקס) לא ממש הורגים תאי עצב, אלא מפריעים לפעילותם של קולטנים עצביים וכך משבשים את פעילות מערכת העצבים. אמנם במחלות מסוימות כמו אלצהיימר (ערך לקוי כשלעצמו) מתים תאי עצב, אך חלילה לנו מלרמוז לקורא שפגיעה תפקודית נובעת ממות תאי עצב. אני לא יודע איך לפתור את הבעיה הזו בלי לגנוז את הקטע המוצע.
פרט לכך, לא בדקתי עדיין את מספר תאי העצב המתים והנוצרים מדי יום. אני מציע להעביר את הקטע לאגף "מוכנים בעלי קישורים אדומים או דלים", שם ימתין לשיפור תא עצב ומוח. כשהם ישופרו נבדוק את הקטע שוב ונציין את המספרים העדכניים. ליאורތޮ21:12, 21 בדצמבר 2007 (IST)
מדי יום ביומו מתים במוחנו בין כמה אלפי לכמה עשרות אלפי תאי עצב ואילו רק מאות בודדות נוצרות להחליפם. עם זאת, אין מקום לדאגה, מכיוון שאנו נולדים עם כ-100 מיליארד תאי עצב, כשכל אחד מהם מקיים כ-10,000 קשרים עם תאי עצב אחרים באמצעות סינפסות. לכן די בתאים ובקשרים הרבים שנותרו כדי שמוחנו יוסיף לתפקד.
שלשום בחשתי בנזלת המילולית המרוחה בערך מוח. לכן אני מבקש ממך בלב כבד אך בדעה מוצקה - גנוז את הקטע הזה. כשמוח ותא עצב יגיעו לרמה סבירה, אכתוב לך שלושה קטעים כנגדו. יום נעים, ליאורތޮ07:55, 17 בינואר 2008 (IST)
לרשאוניים יש תכונות מעניינות רבות, הרבה מהן שימושיות בתחומים רבים כגון אבטחת מחשבים לדוגמה. אפשר לנסות ליצור הידעת שירכז תכונות מענייניות או שימושיות במיוחד של ראשוניים. דניאל ב.16:42, 14 בינואר 2008 (IST)
אגב הטריק הזה הוא קצת רמאי ומתחכם, כי "X בחזקת שלוש פחות X" זה פשוט דרך מתוחכמת להגיד X כפול המספר שלפניו ואחריו, כלומר מכפלה של שלושה מספרים עוקבים (זוגי-אי זוגי-זוגי) ומשם כבר מתקבלת תכונת החלוקה ב-24 בקלות. דניאל ב.04:58, 17 בינואר 2008 (IST)
באתר בית הכנסת כתוב שהרב שכנע את האנגלים להשתמש בביהכנ"ס כבית חולים ולכן לא הרסו אותו. אישית - העובדה שבית הכנסת עצמו לא מביא סיפור פיקנטי שכזה כבר גורם לי לחשוד מאוד, אבל המשכתי לחפש - וב-10 אתרים אליהם נכנסתי לא הוזכרו הכתרים. בכולם הוזכר בית החולים, אם כי מהרבה מהם לא ניתן היה להבין אם זו הסיבה שביהכנ"ס ניצל. דניאל צבי • שיחה 03:47, י"ח בשבט ה'תשס"ח (25.01.08)
חיפוש נוסף העלה את המקור הזה שבעמודים 9-10 טוען שהסיפור הנ"ל בדוי ושהקישוט עליו מופיעים הכתרים שכביכול ראה הקצין הבריטי לא היה בבית הכנסת באותה התקופה. אמינות המקור אינה ברורה, אך הממצאים של דניאל צבי ביחד עם מקור שטוען שהסיפור בדוי בהחלט מטילים ספק שהסיפור נכון. כדאי לתקן את הערך בית הכנסת טורו משם נשאב הסיפור. סוזן סעדון04:56, 25 בינואר 2008 (IST)
אין לכם מושג איך אני גאה במיזם הזה! התחקירנים כאן הם הטובים ביותר. אני שמח לראות שחשדותי התאמתו למרות שזה יכול להיות הידעת? סופר! עדכנתי את הערך ואני מעביר את הכתוב כאן גם לדף שיחת הערך. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 05:05, 25 בינואר 2008 (IST)
האינטגרל הומצא בתחילת המאה ה-20. גרותנדיק גילה אותו מחדש בשנות ה-40 של המאה העשרים. הוא למד באוניברסיטה מאוד קטנה בצרפת. לירן (שיחה,תרומות) 18:06, 23 בדצמבר 2007 (IST)
עומר, אנא אל תתערב כאן. הוויכוח שאתה מתחיל בו עלול לקבור את הקטע ולהרחיק כותב חדש ומוכשר. תן לנו ולחגי להנחות אותו בקטע הראשון שלו. א&ג מלמד כץ • שיחה13:56, 24 בדצמבר 2007 (IST)
ניסינו היום את הקטע המקורי על ידיד שלא יודע מתמטיקה והוא ישר שאל מה זה אינטגרל רימן. לירן, כדאי להתרכז בתבנית שיצרנו שבה יש הסבר כללי מאוד על שני סוגי האינטגרלים. מדובר בנושא מורכב שאינו מוכר לקוראים וכדאי להציג אותו בהתחלה. תרגיש חופשי לשנות את המבנה הזה ככל שתחפוץ. בסופו של דבר נסייע עם העריכה הסופית. א&ג מלמד כץ • שיחה01:56, 25 בדצמבר 2007 (IST)
זכות ההתערבות שלי שווה לזו של כל אחד ואין פה שום הנחיה, לא שלכם ולא שלי, אנחנו רק מנסים למקסם את הקטע. לעניניינו, לדעתי הניסוח הנוכחי של הקטע הוא פחות או יותר מושלם (מי אמר שאני לא מפרגן?). מי שמאוד מעניין אותו מה זה אינטגרל רימן/לבג/אחר:___ - יקליק. זה עדיף על הפחדה של מי שמאוד סולד ממתמטיקה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם13:10, 25 בדצמבר 2007 (IST)
אתה צודק - סליחה על התגובה הקודמת שלנו - היא הייתה ממש לא מוצלחת. לגופו של עניין, אנו די משוכנעים במקרה זה ששורת הבהרה על כך שיש שני סוגי אינטגרלים שאחד מהם כללי יותר יכולה לסייע לקורא. אם לירן קורא את ההודעה ומוכן לנסות, זה יהיה מצוין. א&ג מלמד כץ • שיחה15:12, 25 בדצמבר 2007 (IST)
איך זה?
כאשר המתמטיקאיאלכסנדר גרותנדיק, מגדולי המתמטיקאים של המאה ה-20, היה סטודנט לתואר ראשון, עקב חוסר שביעות רצונו מהתכונות השונות של אינטגרל רימן, פיתח גרותנדיק מושג חדש של אינטגרל, ובכך למעשה גילה מחדש את אינטגרל לבג ואת תורת המידה, המהווים הכללה מרחיקת לכת של אינטגרל רימן ואשר הידיעות על המצאתם לא היו ידועות באותה העת באוניברסיטה בה למד.
מבנה המשפט מסורבל מדי. המבנה הכללי הוא: כאשר היה אלכסנדר גרודניק, מגדולי המתמטיקאים, היה סטודנט, עקב חוסר שביעות רצונו, פיתח גרודניק..." וזה נמשך. צריך לפרק את זה.
הבדל גדול - הנוסח המקורי כלל משפט אחד ויחיד, ובלתי תחבירי (לא ברור מי הנושא בו). בנוסח זה יש כמה משפטים. דב ט.21:10, 26 בדצמבר 2007 (IST)
הנוסח של דב יותר טוב, אבל לדעתנו עדיין חסר משפט פתיחה על אינטגרלים בכלל ועל אינטגרל רימן ואינטגרל לבג. מי שאינו מתמטיקאי יתקשה להבין על מה מדובר גם אם יקרא את הערכים. בפרט כדאי להדגיש שאינטגרל לבג כללי יותר. כמובן שדרוש מתמטיקאי (לירן, עוזי) שיתמצת את כל זה למשפט פתיחה מדויק ומוצלח. מלמד כץ • שיחה22:17, 26 בדצמבר 2007 (IST)
לי אין שמץ של מושג מאינטגרל לימן ולבג אבל הצלחתי להבין שאינטגרל לבג כללי יותר. ד"א, אם הערכים על האינטגרלים לא ברורים כדאי לפנות לאחד המתמטיקאים שיבהירו אותם לפני שהקטע יהיה בעמוד הראשי (אין לחץ...). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם22:26, 26 בדצמבר 2007 (IST)
אני עדיין לא שלם גם עם הגירסה של דוב. למה הוא לא היה שבע רצון מהתכונות השונות של אינטגרל רימן? מה ההבדל? אני לא רואה את הקורא הממוצע רץ לקרוא ערכים על אינטגרלים אז בא ניתן לו בכפית בטרם נאבד אותו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 04:20, 1 בינואר 2008 (IST)
נראה לי (ורק נראה כי אני לא מבין במתמט' גבוהה) שאי-אפשר להסביר את האינטגרלים האלה בשתי מילים ובאופן שלא "ימקצע" את הקטע, אם הקטע יעשה מאוד מתמטי אנחנו רק נאבד יותר את הקורא שגם לא יראה את הפואנטה - גרותנדיק גילה מחדש משהו. לדעתי, עדיף להבהיר בערכים על אינטגרל לבג ולימן בפיסקת הפתיחה מה הם בדיוק עושים ומה ההבדל בניהם, ומי שרוצה לדעת יוכל להבין בלי הרבה השקעה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם12:53, 2 בינואר 2008 (IST)
הבעיה היא שאני ממש לא יודע איך לעשות את מה שהצעתי, ההשכלה שלי המתמטיקה היא בסיסית ובטח שאני לא יודע לתת הגדרות מדויקות. (בכל מקרה, נראה לי שאת הקטע אפשר לשחרר, ולבקש מאחד המומחים למתמטיקה לשפץ את ההגדרה בערכים. מקסימום, אם הן תהיינה קצרות וטובות נוסיף אותן לקטע.) סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם18:20, 5 בינואר 2008 (IST)
קטע "הידעת?" צריך לספר סיפור, ולסיפור חייב להיות גיבור. "אינטגרל רימן" ו"אינטגרל לבג" אינם גיבורים לגיטימיים, כי רוב הקוראים פוגשים אותם כאן בפעם הראשונה, ואינם יודעים מה ההבדל ביניהם ("אינטגרל שקראו לו על-שם מתמטיקאי א'" לעומת "אינטגרל שקראו לו על-שם מתמטיקאי ב'"?). גם גרותנדיק לא פותר את הבעיה - לקורא הסביר, לא מדובר באדם מוכר, אלא ב"מתמטיקאי בשם גרותנדיק". הטענה על כך ששמע תורת המידה לא הגיע אל האוניברסיטה שבה הוא למד היא סיפור - אבל קצת תמוה, וחסרים פרטים; את החלק הזה אפשר להשאיר ברקע, כתמיכה לכך שגרותנדיק אכן המציא את אינטגרל לבג מחדש. הדרך היחידה להציל את הקטע הזה היא להציב את ההבדל בין שני האינטגרלים בחזית: אינטגרל רימן מוגבל לפונקציות 'מתונות' (שקבוצת נקודות אי-הרציפות שלהן היא ממידה אפס), ולבג ידע לחשב גם את האינטגרל של פונקציות 'משוגעות' (בתנאי שהן מדידות), כמו הפונקציה המוגדרת בין 0 ל- 1, ומקבלת את הערך 1 בנקודות רציונליות ואת הערך 0 בנקודות לא רציונליות. האם אפשר לתת דוגמא כזו בקטע 'הידעת?'? בלעדיה, אין סיפור. עוזי ו.10:46, 15 בינואר 2008 (IST)
יותר בכיוון של "גדול המתמטיקאים במאה ה-20 הראה עד כמה הוא מבריק כבר בתחילת התואר הראשון שלו כאשר גילה משהו חשוב מאוד מחדש". לירן (שיחה,תרומות) 18:09, 15 בינואר 2008 (IST)
אני חושב שהידעת? מקצועי בסגנון עוזי לא ישבה את לב הקוראים. עוזי גם מצביע על אותה בעייתיות בה נקבתי אני לעיל. אם לא תהיה כאן איזו פריצת דרך, אני חושב שאגנזהו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 08:15, 17 בינואר 2008 (IST)
תודה על העדכון. צריך לעדכן את הבינויקי באנגלית. ובכל זאת - אולי ייכתב כאן "הידעת". צחקתי מהבדיחה של דוד שי בדף השיחה... עמיחי23:55, 19 בינואר 2008 (IST)
הבהרה - באופן איש, אני חושב שעצם מציאותו של של ה"פרס" הוא מופת לטעם רע (או למשהו גרוע יותר), אבל בכל זאת:
בעקבות פרסום הספר "מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין, חל מהפך בתפיסת האבולוציה. אחד מהפירושים הבלתי צפויים לרעיון הברירה הטבעית נהגה על ידי מספר אנשים שהחליטו שיש בני אדם שהדבר הטוב ביותר שהם יכולים לעשות למען האנושות היא הסרת עצמם מבריכת הגנים. בעקבות כך, החלה חלוקת פרס דרווין. היו אף מספר זכיות במדינת ישראל, אחת מהן הייתה כאשר ב-5:30 בבוקר אחד בשנת 1999 נהרגו שלושה טרוריסטים כאשר הפצצות שנשאו איתם התפוצצו שעה אחת בטרם עת. אותה שנה, עברה ישראל לשעון חורף מוקדם מיתר העולם, כדי לאפשר למשכימים קום לסליחות לעשות זאת בשעה מאוחרת יותר. מסיעי הפצצות עברו גם הם לשעה זו, אך מי שתכנת את שעון העצר על הפצצה, לא היה מוכן לחיות על פי "שעון ציוני", והתוצאה הייתה כשלון הפעולה.
תגובה ראשונית. ל"פרס" הזה אין שום קשר לאבולוציה, ולכן כדאי לשנות את הפתיחה. אנו מציעים להתחיל עם תיאור ניסיון הפיגוע, ואולי במשפט האחרון לציין את פרס דרווין מבלי לפרט יותר מדי. מלמד כץ • שיחה22:31, 27 בינואר 2008 (IST)
אולי יש מקום להידעת? על פרס דרווין, אך המתכונת הנוכחית לא נראית לי. החצי הרשאון של ההידעת? מתמקד יותר מידי באבולוציה ולא בפרס. החצי השני עוסק רק במקרה של אותם מחבלים, אחד מתוך רבים, שנראה לי שהוא לא דוגמה טובה, כי הוא עלול להתפרש כלגלוג כלפי הפלסטינים. דניאל ב.22:53, 27 בינואר 2008 (IST)
אני שותף להסגותיו של דניאל. בנוסף, אתר פרסי דארווין אינו מקור אמין, לכן נחוץ מקור נוסף שיאמת את פרטי הפרשה. אני מניח שמתכנת שעון הפצצה פשוט עבד לפי שעון הרשות הפלסטינית, ולא הסתובב עם שעון מהפכני משלו. ליאורޖޭ18:10, 28 בינואר 2008 (IST)
אכן יש צורך באימותים נוספים. אולי נביא את פרס דרוויו שחזיתי במו עיני? בסוף השירות שרתתי בסיני, ליד מעבר המיתלה. אחד החברה בפלוגה רצה לראות אם באמת טיל "תת-קליבר" (21 מ"מ) של בזוקה נורה על ידי מתח חשמלי. הוא חיבר אותו לבטריה של מ.ק. 77 וכן, זה עובד... הטיל נורה ופגע לו בבטן! למזלו היה זה תת-קליבר, ולא טיל, והוא נותר בחיים לאחר שפונה במסוק לרפידים. מגיע לו פרס דרווין? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בשבט ה'תשס"ח •
כמו שהקטע מנוסח עכשיו הוא באמת צריך שיפור, אבל חשוב שיהיה קטע על פרס דרווין. אני גם חושב שחובה להזכיר את האבולוציה כי המקור לשם הפרס נובע מכך שהוא ניתן לאנשים שפטרו את האנושות מהגים המקולקלים שלהם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם09:11, 30 בינואר 2008 (IST)
מבחינה מדעית ההנחה הזו שגויה. אין ראיות כלשהן לכך שהתנהגות, כמו נטייה לביצוע פעולות טרור או אפילו לגנוב, נובעת מסיבות גנטיות. מה עוד שייתכן שהזוכים בפרס כבר הולידו ילדים והעבירו את המידע הגנטי לדורות הבאים. בקיצור, אין כלום בין הפרס ההיתולי הזה (ולדעתם של אחרים "הפרס הטפשי הזה") ובין אבולוציה או גנטיקה. אנו מאוד מתלבטים לגבי הקטע הזה וחוששים שהקוראים לא יאהבו אותו. מלמד כץ • שיחה20:54, 30 בינואר 2008 (IST)
אני מתנגד להידעת זה. בעניין הזה תרשו לי להיות מרובע לחלוטין. זה שאדם הוא טיפש, לא אומר שאפשר לצחוק ממנו. העובדה שהפרס מוגדר כפרס הומוריסטי כלל לא מרגיעה אותי איתן • שיחה21:53, 30 בינואר 2008 (IST)
דווקא הקטע עם המחבלים הפלסטינים שהתפוצצו כן מוצלח, כי הם תיכננו להרוג יהודים. אין לי בעייה שמישהו ירגיש שלועגים לו.
"בבוקר אחד בשנת 1999 נהרגו שלושה טרוריסטים פלסטינים כאשר הפצצות שנשאו איתם התפוצצו שעה אחת בטרם עת. אותה שנה, עברה ישראל לשעון חורף מוקדם מיתר העולם, כדי לאפשר למשכימים קום לסליחות לעשות זאת בשעה מאוחרת יותר. מסיעי הפצצות עברו גם הם לשעה זו, אך מי שתכנת את שעון העצר על הפצצה, לא היה מוכן לחיות על פי "שעון ציוני", והתוצאה הייתה כשלון הפעולה." איתן • שיחה21:59, 30 בינואר 2008 (IST)
אני לא אוהב את הקטע הזה. נימוק כמו "מותר ללעוג להם כי הם תכננו להרוג יהודים" אינו מתאים לוויקיפדיה. אגב, הערה למלמדים, אני חושב שמי שיש לו צאצאים לא יכול לזכות בפרס. דניאל ב.04:47, 31 בינואר 2008 (IST)
אם ממש רוצים את הקטע הזה, עם המקרה המסוים הזה, צריכים להסתפק בנוסח שאפשר לאמת:
ב-5 בספטמבר1999 נהרגו שלושה מחבלים פלסטינים כאשר מכוניות התופת בהן נהגו התפוצצו שעה אחת בטרם עת. אותה שנה, עברה ישראל לשעון חורף בתאריך 21 בספטמבר(עוד תאריך שניחשתי) מוקדם מיתר מדינות חצי הכדור הצפוני, כדי לאפשר למשכימים קום לסליחות לעשות זאת בשעה מאוחרת יותר. המחבלים עברו גם הם לשעון החורף, אך הפצצה תוכנתה לפי שעון הרשות הפלסטינית, בה עדיין הונהג שעון קיץ. השלושה זכו בפרס דרווין.
דניאל, לא כתבתי שאני לועג להם, כתבתי שמצידי מי שמרגיש שלועגים לו, שיתפוצץ. ואכן זה מה שהם עשו. והרגישות שלך למחבלים פלסטינים על חשבון קורבנותיהם לא מובנת לי כלל . איתן • שיחה00:18, 1 בפברואר 2008 (IST)
כרגע הקטע ממילא אינו ראוי לפרסום, מכיוון שלא אומת. לכשינוסח מחדש בהתאם למקור בר סמכא, אפשר יהיה לדון בהתאמתו למיזם. ליאורޖޭ00:28, 1 בפברואר 2008 (IST)
לגבי פרטי המקרה: CNN, לגבי שעון החורף, אני עדיין מחפש. דניאל צבי • שיחה 00:33, כ"ה בשבט ה'תשס"ח (1.02.08)
אמירת סליחות מקובלת כסגולה לשנה טובה. לעיתים יש לה תועלת מיידית. בשנת 1999, ב-5 בספטמבר נהרגו שלושה מחבלים פלסטינים כאשר מכוניות התופת בהן נהגו התפוצצו שעה אחת בטרם עת. אותה שנה, עברה ישראל לשעון חורף בתאריך 3 בספטמבר(על פי המקור שהביא ליאור) מוקדם מיתר מדינות חצי הכדור הצפוני, כדי לאפשר למשכימים קום לסליחות לעשות זאת בשעה מאוחרת יותר. המחבלים עברו גם הם לשעון החורף, אך הפצצה תוכנתה לפי שעון הרשות הפלסטינית, בה עדיין הונהג שעון קיץ. השלושה זכו בפרס דרווין.
ההידעת הזה מעורר בי אי-נוחות רבה. כל עניין הפיגועים הוא טראגי ועצוב, ולכתוב בנושא הזה הידעת קליל והומוריסטי נראה לי חסר טעם. גם לומר שבזכות הסליחות נצלו חיי אדם זה חוסר טעם בעיני - כידוע לנו, היו אצלנו מספיק מתים שהסליחות לא עזרו להם. אילו הייתי הורה של חלל טרור הייתי רואה בכל ההידעת הזה לעג לרש. אני מציע לוותר. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל01:07, 1 בפברואר 2008 (IST)
מה שמעורר בי אי נוחות הוא שכל עוד זה התייחס לאנשים שקיפחו את חייהם מטפשות וזכו בפרס - זה בסדר, אבל ברגע שזה הגיע לרוצחים ומשלחיהם - זה כבר לא . איתן • שיחה01:12, 1 בפברואר 2008 (IST)
אתה מדבר פה כנראה על דיונים שלא השתתפתי בהם. כל הידעת שעושה צחוק ממותם של אחרים הוא בעיני סר טעם. ספציפית במקרה הזה, מה שמפריע לי הוא לא הלעג למותם של המחבלים דווקא, אלא הגישה הקלילה לנושא הפיגועים בכלל. אני מאמין שיש הרבה אנשים שאיבדו את יקיריהם בפיגוע שלא יחשבו שזה הידעת מצחיק. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל01:14, 1 בפברואר 2008 (IST)
אביעד, מה דעתך על הקטע המוצע בפרק #מיתות משונות? ולאחרים, לפי הידיעה ב-CNN (פרק שני, פיסקה ראשונה) הפיצוץ בטבריה פצע ארבעה עוברי אורח, בהן אישה במצב קריטי. עלינו להביא זאת בחשבון, גם אם זעומה ההסתברות שקרובי הנפגעים הללו יקראו את הקטע המסוים הזה. ליאורޖޭ08:40, 1 בפברואר 2008 (IST)
מניסיון, הדעות בדיונים הן ברומטר טוב לתגובות הקוראים. אף על פי שאין מניעה לצחוק על כשלונם של טרוריסטים, אביעד מבטא כאן תחושה שלא כולם יקבלו טוב את הקטע המדובר. תחושה דומה קיימת גם אצלנו. ניתן לשנות את הניסוח כך ש"מרכז הכובד" של הקטע ישתנה, אבל אולי עדיף לא לקחת סיכון ולגנוז אותו. מלמד כץ • שיחה11:51, 2 בפברואר 2008 (IST)
כל החלוקה בין סתם-אנשים-טיפשים-שגרמו-למותם-בדרך-טיפשית ובין מחבלים-טיפשים-שגרמו-למותם-בדרך-טיפשית נראית לי לא מתאימה בעליל. או שעושים קטע על פרס דרווין, ואולי מכניסים כדוגמה את המחבלים (ואולי דוגמה אחרת), ואז גם מזכירים את האבולוציה, אפילו רק כקונוטציה של ההוגים. או שוגנזים את ההצעה וזהו זה. לאור התגובות, אנ בעד גניזה (בדיוק כמו שהיה עם הקטע על לינה מדינה). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם20:32, 2 בפברואר 2008 (IST)
פלחים בפירות וירקות שבחיים לא חשבתם ש... יש בהם פלחים. הרעיון ל'הידעת?' הזה עלה בראשי כשגיליתי לראשונה, לפני מספר חודשים, שבננה מחולקת ל-3 חלקים, אבל לא חשבתי שזה מספיק לקטע 'הידעת?' טוב. לא מזמן העלתי שאלה בוק:הכה, שם יתברר כי יש עוד עובדות מפתיעות הקשורות לנושא, להל"ן הדיון:
לא מזמן שמתי לב שבננה מקולפת (באופן כללי, כלומר, כל הבננות) מחולקת ל-3 חלקים די שווים ומקבילים. אם אינכם יודעים על מה מדובר אני יכול להעלות תמונה שממחישה את העניין. השאלה היא כזו: איך קוראים לחלקים האלה? ואם אפשר גם - מה הקטע שלהם? למה נוצרה החלוקה הזו? תודה רבה!! Almighty~שיחה00:00, 15 בינואר 2008 (IST)
גם אני שמתי לב לזה לפני כמה ימים. אני מניח שקוראים להם פשוט פלחים :). מה שאותי מעניין זה מאיפה בה השלוש הזה, לא הצלחתי לחשוב לעוד פרי שמתחלק במספר אי זוגי כלשהו. דניאל ב.00:12, 15 בינואר 2008 (IST)
לדניאל:פירות הדר מתחלקים לכל מיני מספרים, ביניהם כמובן גם אי-זוגיים. חלקו התחתון של רימון מתחלק לחמישה פלחים (העליון מתחלק לפי מספר פלחי הכתר). עוד פרות (לאו דווקא אכילים) רבים מתחלקים למספרים איזוגיים של פלחים, בעיקר לשלושה. דודס • שיחה ח' בשבט ה'תשס"ח 16:25, 15 בינואר 2008 (IST)
תכניס לפה חתיכת בבנה הפרוסה לרוחב (כדאי שהחתיכה לא תהייה מקצוות הבננה) ותלחץ על המרכז שלה עם הלשון שלך. החתיכה תתחלק לשלישים. דניאל ב.02:37, 19 בינואר 2008 (IST)
תודה רבה מלמדים! כעת יש לנו את הסיבה לחלוקה, כל מה שעוד צריך ל'הידעת?' הזה הוא השם של החלוקה/החלקים, ניסוח 'הידעת?' ולבחור תמונה מבין שלוש התמונות שהעלתי לוויקישיתוף: 1, 2 או 3. בברכה ותודה, Almighty~שיחה21:46, 20 בינואר 2008 (IST)
רעיון שלקטע חדש שעלה לי, הבעייה היא שאין לי מושג מה השם העברי של Cantilever spar cable-stayed bridge. צריך יהיה גם להרחיב בערך אבל הנה הקטע:
"גשר תלוי נתמך זיז יחיד (שם זמני, כאמור) הוא שכלול מודרני של הגשר התלוי הבסיסי אשר נושא את מִסעת הגשר על ידי כבלים מתוחים משני עמודים גבוהים. קיימים גשרים תלוים כאלה, כדוגמת גשר המיתרים שנבנה כיום בירושלים על ידי סנטיאגו קלטראווה (מחלוצי השיטה) הבנויים מעמוד זיזי אחד המחזיק מסעה מעוגלת. העמוד נושא את המסעה בעזרת כבלים המחוברים אל קצהו העליון אך למעשה, גם המסעה מחזיקה את העמוד עצמו שכן הכבלים המחוברים אליה בקשת מונעים מהעמוד המרכזי ליפול לאחד הצדדים ושומרים על יציבותו. העיקרון המבני מתקיים במישור אחד גם בגשר תלוי רגיל דוגמת גשר ברוקלין ההיסטורי ובגשר הקשתי, העקרון פועל באופן מרחבי."
זו באמת ההגדרה הנכונה יותר (משום מה לא מצאתי אותו קודם Side-spar cable-stayed bridge) אבל הגשר המעגלי הוא משהו בין לבין. ה-Cantilever spar cable-stayed אינו עגול אלא ישר, כמו בדוגמא שניתנת שם, והוא מוחזק על ידי זיז אלכסוני אחד. שמירת יציבותו נעשית בין השאר על ידי חיזוק בסיסו המתנגד למומנט כפיפה שלא כמו הגשר הירושלמי שעומד על שפיץ פרקי. ה-Side-spar cable-stayed bridge הוא מה שצריך לתרגם. הדוגמא האנגלית גם שם היא של גשר ישר אך כאשר מעגלים אותו העקרון המבני שלו נהיה עוד יותר מעניין. השמח בחלקו(-:00:37, 25 בינואר 2008 (IST)
אחרי ששאלתי את דרול (המהנדס) והוא ברר ועדיין איננו יודעים איך לקרוא לטיפוס הגשר הזה בעברית מלבד "גשר מיתרים" שהוא שם כללי מדי, אנחנו בבעייה. אני מציע לארכב את ההצעה הזו איפשהו ואולי יום אחד היא תמצא מענה. השמח בחלקו(-:01:00, 10 בפברואר 2008 (IST)
.svg)
.jpg)
. אל תשכח שמצד אביו הוא מצאצאי המלכה ויקטוריה, לואי הארבעה עשר, וקרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בין היתר. כך שייחוס מכובד יש לו. עמיחי 13:41, 25 בדצמבר 2007 (IST)
.jpg)
