ויקיפדיה:הידעת?/ממאי 2012

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

---

מיזם החלפת קטעי הידעת?

• הדף הראשי
• דף המערכת
• רשימת המתנה
• דיונים שלא הושלמו:
  • בעלי קישורים אדומים
  • חסרי מקורות
  • דיונים תקועים
• ארכיון אחרון
• רשימת הקטעים
  • מאגר הידעת? לחגי ישראל
• תבניות

עצת אחיתופל

האם היה כבר "הידעת" בנושא? כלומר, שהביטוי מסמל בעברית עצה גרועה, בעוד שאחיתופל יעץ לאבשלום עצה טובה דווקא? Tdunsky • דברו אלי • תם ונשלם פרוייקט קבוצות ה-NHL! בואו ל-NHL ובחרו לכם קבוצה. 16:13, 17 במרץ 2011 (IST)

נראה שאין. אתה מוזמן לכתוב! ‏עמיחי • שיחה 19:12, 17 במרץ 2011 (IST)

אחיתופל הגילוני היה יועצו של דוד המלך. בעת מרד אבשלום מרד אחיתופל בדוד וחבר לאבשלום. בעורמתו יעץ אחיתופל לאבשלום שתי עצות מרכזיות: לבוא על פילגשיו של המלך לעיני העם, עצה אותה קיים אבשלום, ולתקוף את מחנה דוד כשזה מוכה ועייף. לו מילא אבשלום אחר העצה האחרונה ניתן לשער שהמרד היה מצליח. אולם, יועץ אחר של אבשלום, חושי הארכי, סיכל את העצה, והעלה עצה אחרת אשר מנעה את המתקפה. חושי היה למעשה נאמן לדוד, ובזכות עורמתו איחר אבשלום לתקוף, ואיפשר למחנה דוד להתארגן ולדכא את המרד. בעברית המודרנית הביטוי "עצת אחיתופל" מסמל עצה גרועה, אך למעשה עצתו של אחיתופל לאבשלום הייתה טובה, עובדה המודגשת בתנ"ך במפורש, בכמה פסוקים. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 18:03, 22 באפריל 2011 (IDT)

הגהתי קצת. נראה לי טוב (גם לפני שהגהתי...). קלונימוס - שיחה 12:30, 20 ביוני 2011 (IDT)

קטע טוב, הסרתי את ה"בסבירות גבוהה", אני לא חושב שהעניין מדיד; עדיף להסתפק ב"ניתן לשער שהיה מצליח". אגב, מה לגבי העצה הראשונה - לא מוזכר האם היא טובה או לא. תומר - שיחה 12:34, 20 ביוני 2011 (IDT)

נראה לי שאבשלום חשב שהיא טובה.... בכל אופן, התנ"ך מציין לא אחת שאחיתופל היה יועץ טוב באופן כללי.Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 15:02, 22 ביוני 2011 (IDT)

הגהתי מעט Dalila - שיחה 23:41, 21 ביוני 2011 (IDT)

אני זוכר ששמעתי פעם את שלום רוזנברג מדבר על ביטויים שגורים שאיבדו ממשמעותם המקורית, ומעלה הצעה (בבדיחות הדעת) כי עצת אחיתופל היא עצה הכובלת את היועץ בקשר מקאברי אליה- אם היא מתקבלת הוא יחיה ואם לאו, יאלץ למות/להתאבד בשל תוצאות אי-ההקשבה בקולו. שהרי אחיתופל התאבד בשל עצם העובדה שייעץ עצה טובה שלא התקבלה. ‏gal m‏ 21:28, 28 בפברואר 2012 (IST)

 אהבתי • בברכה, אמיר (שיחה) 16:18, 9 במאי 2012 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 30 בינואר - סדרה 2.. חסרה רק תמונה. יש רעיונות? חיפשתי תמונה של אחיתופל או של חושי בוויקישיתוף ולא מצאתי. אני גם לא בטוח שיש תמונה של אבשלום שמתארת את אחד מהדברים המובאים בקטע. תומר - שיחה 20:34, 9 במאי 2012 (IDT)

יש את File:Muerte de absalon en el CESEDEN.jpg שלפי גוגל טרנסלייט מתאר את מותו של אבשלום בקרב. יש עוד תמונות בקטגוריה "אבשלום" בשיתוף. זה נראה לי הכי קרוב. • בברכה, אמיר (שיחה) 20:53, 9 במאי 2012 (IDT)

הידעת מדוע עברית כותבים מימין לשמאל

מדוע השפות השמיות (ובניהן העברית) נכתבות מימין לשמאל, כאשר השפות הרומאניות המודרניות (ובהן האנגלית) נכתבות משמאל לימין ?

התשובה נעוצה בהתפתחות הכתב. כך בעוד הכתב בשפות העתיקות בוצע על גבי לוחות אבן (לוחות הברית הן אחת העדויות לכך) ופעולה זו שהצריכה כוח, קוארדינציה ומיומנות, כאשר מרבית האנשים הינם אתרי יד שמאל, כלומר ימניים - כך שהחזיקו את הפטיש ביד ימין החזקה ואת האיזמל ביד השמאלית ולכן גם אופן הכתיבה הוא מימין לשמאל, שזו הטכניקה לסיתות באבן, ומכאן שמאוחר יותר פשוט נמשכה באותו אופן, כלומר מימין לשמאל.

בעוד ששפות חדשות יותר, הועברו אל הכתב בתקופה בה היה מקובל השימוש בנוצה ובדיו, אז נדרש גם שינוי בטכניקה ובמיומנות, שכן היות ולדיו שהיה בשימוש באותו תקופה לקח זמן להתייבש, אז הייתה נכתבת האות והיד היתה זזה מעט ימינה, כדי לאפשר לדיו להתייבש, בבד בבד עם כתיבת אות נוספת וכך גם בכל פעם ראו את האותיות ויכלו לשמור על קו כתיבה אחיד ואז בעצם כדי לבצע זאת כשכל פעם היד הכותבת זזה ימיניה - משמע כתבו משמאל לימין. אם היו עושים אחרת וכותבים עם הדיו והנוצה מימין לשמאל - הדיו שלא הייתה מספיקה להתייבש הייתה נמרחת והיה גם קושי לראות את האותיות שנכתבו ולשמור על קו אחיד וכו' ... ―Haroov (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זכור לי שניסיתי לבדוק עד כמה הכלל תקף למצרית עתיקה (נכתבה בדיו החל משלב קדום מאוד, אאז"נ). לא בדיוק תקף. Tzafrir - שיחה 17:23, 28 בפברואר 2011 (IST)

הקטע דורש עריכה רבה. Hanay • שיחה 17:28, 28 בפברואר 2011 (IST)

אלו השערות בלבד, אין לכך שום ראיה (למעט כמובן העדות מלוחות הברית). שנילי - שיחה 23:25, 15 במרץ 2011 (IST)

יש מספר פיתוחים של שיטות כתיבה. כמה מהם עצמאיים, למיטב ידיעתי. לא צריך להזדקק ללוחות הברית. אפשר לחשוב על דוגמאות קדומות מהסוג של לוח גזר. Tzafrir - שיחה 14:24, 16 במרץ 2011 (IST)

למיטב ידיעתי סיתות באבן מעולם לא היה הדרך העיקרית לכתוב שפה כלשהי. אסטלות ומצבות שרדו אמנם טוב יותר אך הם נועדו לכתיבה של טקסטים חגיגיים בלבד. רוב הכתיבה נעשתה על לוחות טין ואוסטרקונים Valleyofdawn - שיחה 22:26, 24 במרץ 2011 (IST)

בעייתי לגמרי. עד תקופה מסויימת כתבו לשני הצדדים. ולימנים ושמאליים מעולם לא היתה בעיה להתמודד עם כתיב של שפות שונות בכיוון כתיבתם :) Dalila - שיחה 23:05, 19 ביוני 2011 (IDT)

לחלוטין לא מוסמך, ולא מבוסס אבל הנה מה שידוע לי: העיקרון נכון, הפרטים לא. לא מדובר בכתיבה על ידי סיתות באבן, כי אם "הדפסה" על לוחות חרס לח שהתקבעה אחרי שהחימר התקשה (בדרך כלל "נאפה" בשמש: את לוחות החרס בדרך כלל לא שרפו, ולכן ניתן היה אפילו למחזר לוחות ששוב אין צורך בהם על ידי השקייתם במים). הנושא מוסבר בהרחבה בערך כתב יתדות: הכתיבה מתבצעת על ידי לחיצה באמצעות היתד אל הלוח, בפעולת דחיפה, ולכן מי שמחזיק את היתד בימינו טבעי שיכתוב שמאלה. לגבי ההסבר מדוע כתיבה בדיו נוחה יותר לימניים כשהיא נכתבת משמאל לימין ההסבר למעלה נכון. קיפודנחש - שיחה 23:16, 4 במאי 2012 (IDT)

צר לי, אך זו פשוט אגדה נפוצה, שאין לה שום סימוכין במחקר. מספיק להעיר על העניין שבקדמותן, שפות רבות (ובכללן העברית) לא תמיד נכתבו באותו הכיוון. וגם הטענה כאילו במרחב השמי הייתה יותר כתיבה על אבן מאשר בדיו היא חסרת שחר - דווקא רוב הכתובות העתיקות ביותר הן אוסרקאות. דניאל צבי • שיחה 06:39, י"ח באייר ה'תשע"ב (10.05.12)

ההצעה לא התקבלה. נראה לי שלא נותר אלא לגנוז את ההצעה. • בברכה, אמיר (שיחה) 15:31, 10 במאי 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 25 באוגוסט - סדרה 1

כבר שההידעת? הזה הוצע התנגדתי לו. מעבר לזה לניסוח הקלוקל או לעובדה שאין לו פאנץ', יש בו גם פרט תמוהה. האמנם הוא היגר עם 20 דולר בלבד? נשמע יותר כמו אגדה מאשר מציאות. יש לכך מקור בכלל? AMIRBL25 - שיחה 18:53, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

לא הצלחתי להבין מה השורה התחתונה של הקטע הזה. למיטב ידיעתי לכל קטעי "הידעת" יש איזשהו פאנץ', אבל זה נראה כמו גיבוב פרטים שונים העוסקים באותו נושא, ללא שורה תחתונה מפתיעה. מור שמש - שיחה 06:13, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

מסכימה בעניין הניסוח הקלוקל. Dalila - שיחה 13:26, 25 באוגוסט 2011 (IDT)

יש הרבה אנשים שנאמר עליהם, במקורות שיכולים להיחשב מהימנים, שהם היגרו לאמריקה עם 20 דולר/30 דולר/50 פני. ייתכן שיש לזה מקור, אבל זה לא פרט מפתיע מדי לטעמי. ואכן, לקטע אין מטרה ברורה. תומר - שיחה 02:37, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

באמת קטע בינוני וחסר פואנטה. אפשר לא למחוק אותו, למען הדורות הבאים, אבל גם לא להשתמש בו יותר. כלומר, להשאיר את תבנית:הידעת? 25 באוגוסט - סדרה 1, אבל למחוק את ההפניה אליו בתבנית:הידעת? 25 באוגוסט 2012 • בברכה, אמיר (שיחה) 15:44, 10 במאי 2012 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע.. תומר - שיחה 22:02, 10 במאי 2012 (IDT)

שנת הדולפין

רעיון שעלה בעקבות שאלה בהכה את המומחה. מקור: en:Dolphin#Sleeping.

דולפין שחי בטבע ישן כ, למרות יאשר לכל היותר מחצית ממוחו נמצאת במצב שינה, וכך נשאר מודע מספיק על מנת לנשום ולהישמר מפני טורפים ואיומים אחרים. לעומתו, דולפין שגדל בשבי נכנס למצב של שינה מלאה, כאשר שתי עיניו עצומות והוא אינו מגיב לגירויים חיצוניים. במידת הצורך, רפלקס בעיטת הזנב מותיר את חור הנשימה מעל המים.
נהרן האינדוס, שחי בנהר האינדוס השוצף חייב לשחות ללא הפסקה על מנת להמנע מפציעות, ובעקבות כך הוא ישן במחזורים קצרים מאוד שנמשכים בין 4 ל-60 שניות.

הייתי רוצה איור של דולפין ישן כמו תמונה 2 במאמר הזה, אך לא מצאתי תמונה חופשית דומה. נעה - שיחה 11:07, 21 בפברואר 2011 (IST)

קטע יפה. ערכתי אותו מעט. עם זאת, יש לי שתי הערות:

1. לא ברור מהו "רפלקס בעיטת הזנב".
2. למרות שקיים הערך נהרתניים, לדעתי יש צורך לכתוב גם את הערך נהרן האינדוס כיוון שהמין הזה מוזכר ספציפית בקטע. תומר - שיחה 22:52, 15 במרץ 2011 (IST)

לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 00:45, 20 באפריל 2011 (IDT)

הקטע מוצלח, אבל יש בעיה עם המשפט הלא ברור: "במידת הצורך, רפלקס בעיטת הזנב מותיר את חור הנשימה מעל המים." Hanay • שיחה 20:54, 15 במאי 2011 (IDT)

מה את מציעה במקום? ‏עמיחי • שיחה 10:32, 1 ביוני 2011 (IDT)

מסכים עם חנה שהמשפט בעייתי, כמו שהערתי למעלה. לא ברור מהו "רפלקס בעיטת הזנב". תומר - שיחה 13:56, 1 ביוני 2011 (IDT)

הזדמנות אחרונה לשיפורים. ‏עמיחי • שיחה 15:59, 13 ביוני 2011 (IDT)

אני לא כל כך מתמצא בתחום, ולכן לא רוצה להגיה בעצמי. הקטע נחמד, וכדאי לחבר את המשפט על נהרן האינדוס בצורה טובה יותר לקטע הראשי. קלונימוס - שיחה 12:22, 20 ביוני 2011 (IDT)

לקטע עצמו יש פוטנציאל. יש עוד להשקיע בו עבודה כדי להבהירו ולהנגישו לקורא. אם העבודה מתעכבת, אני חושב שניתן גם לארכב ולהעלות בשנית לאחר מכן. תומר - שיחה 12:29, 20 ביוני 2011 (IDT)

הצעת עריכה:

דולפין פראי, החי בבית גידולו הטבעי, ישן כשלכל היותר מחצית ממוחו במצב שינה, מידת עירות המאפשרת לו לנשום ולהישמר מפני טורפים ואיומים אחרים. נהרן האינדוס, יונק ממשפחת הדולפיניים אשר חי בנהר האינדוס השוצף, חייב לשחות ללא הפסקה על מנת להמנע מפציעות, ובעקבות כך ישן גם במחזורים קצרים מאוד, הנמשכים בין 4 ל-60 שניות. לעומת זאת, דולפינים אשר גדלו בשבי, ישנים שינה מלאה - בשתי עיניים עצומות, וללא כל תגובה רצונית לגירויים חיצוניים. במידת הצורך, רפלקס בעיטת הזנב, המופעל אוטומטית עם השקיעה במים, מציף אותם מעלה ומותיר את חור הנשימה שלהם חשוף לאוויר.

Dalila - שיחה 23:36, 21 ביוני 2011 (IDT)

 אהבתי ואני בעד הניסוח של דלילה. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:02, 9 במאי 2012 (IDT)

ערכתי עוד מעט:
דולפין פראי, החי בבית גידולו הטבעי, ישן כשלכל היותר מחצית ממוחו במצב שינה, מידת עירות המאפשרת לו לנשום ולהישמר מפני טורפים ואיומים אחרים. מצבו של נהרן האינדוס, יונק ממשפחת הדולפיניים שחי בנהר האינדוס השוצף, חמור מכך; הוא חייב לשחות ללא הפסקה, על מנת להמנע מפציעות, ובשל כך ישן במחזורים קצרים ביותר, הנעים בין 4 ל-60 שניות. לעומת זאת, דולפינים שגדלו בשבי ישנים שינה מלאה - בשתי עיניים עצומות וללא כל תגובה רצונית לגירויים חיצוניים, כאשר המנגנון היחיד השומר על שנתם הוא רפלקס בעיטת הזנב אשר מופעל אוטומטית עם השקיעה במים ומציף אותם מעלה כדי להותיר את חור הנשימה שלהם חשוף לאוויר.

בכל אופן אני בעד שתי הגיסראות האחרונות. Dalila - שיחה 17:01, 10 במאי 2012 (IDT)

את הגרסה הזו פחות אהבתי. במיוחד מפריע לי השימוש במילים "חמור מכך" • בברכה, אמיר (שיחה) 18:15, 10 במאי 2012 (IDT)

או קיי אז נחזור לקודמת. עדיין בעד :) Dalila - שיחה 22:53, 10 במאי 2012 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 013. תומר - שיחה 09:56, 13 במאי 2012 (IDT)

תבנית:הידעת? 30 בינואר - סדרה 2

קטע הידעת הכי חלש שראיתי. קצר מדי, לא מעניין ולא מפתיע. חמויישה - שיחה 13:36, 8 בפברואר 2012 (IST)

מסכים. תומר - שיחה 19:58, 6 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 22:03, 10 במאי 2012 (IDT)

גם אני • בברכה, אמיר (שיחה) 22:14, 10 במאי 2012 (IDT)

אין ספק שזה "הידעת?" לא מוצלח. אפילו פסקת מוזילה פיירפוקס#בחירת השם בערך על הדפדפן עצמו מעניינת יותר. Botend - שיחה 03:50, 11 במאי 2012 (IDT)

מסכימה שקצת יבש... Itzuvit - שיחה 15:15, 11 במאי 2012 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:18, 13 במאי 2012 (IDT)

מספרים גדולים

מתוך הערך שמות מספרים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • י' באלול ה'תשע"א • 13:23, 9 בספטמבר 2011 (IDT). קצת ארוך יצא לי, ייצרך קיצוץ כבד, אך העניין עצמו מתאים ל"הידעת?". בקרוב אנסה לשפר.

כמה הם ביליון או טריליון? האם קיימים המספרים מיליארד או ביליארד? להפתעתנו, התשובה לשאלה זו תלויה במשיב.

על פי שיטת המנייה העשרונית המקובלת כיום, מונים יחידות, עשרות ומאות, ומשמגיעים לאלפים פותחים 'מניין חדש', ושוב מונים יחידות, עשרות ומאות, אך הפעם של אלפים. לדוגמה, המספר 603,550, נקרא בעברית, שש מאות ושלושה אלף חמש מאות וחמישים. במניין העברי הקדום, היו נמנים לעתים גם עשרות אלפים, תחת שם נפרד, הרבבה.

על מנת למנות אלפי אלפים, הומצאה המילה האיטלקית, מיליון, וכך נפתח שוב 'מניין חדש', ואף המיליונים נמנים ביחידות, בעשרות ובמאות. לדוגמה, המספר 205,822,482, נקרא בעברית, מאתיים וחמישה מיליון שמונה מאות ועשרים ושניים אלף ארבעה מאות ושמונים ושתיים.

ומה נעשה אם נרצה לדבר על אלפי מליונים? כאן מתפצלות להן שתי שיטות. השיטה האמריקאית נוטלת מן המיליון את קידומתו 'מי', ומצמידה במקומה קידומת מספרית מתאימה מן הלטינית: אלף מליונים הם ביליון (בי בלטינית - 2), אלף ביליונים הם טריליון (טרי בלטינית - 3), אלף טריליונים הם קוואדריליון (4), וכן על זו הדרך. בשיטה זו, לא קיימים מיליארדים או ביליארדים. לעומת שיטה זו, בשיטה האירופית, הקידומת הלטינית מתייחסת לחזקה המוצבת על המיליון. מליון מליונים, כלומר מליון בחזקת שתיים, הם ביליון (2). מליון בליונים, או מליון מליוני מליונים, דהיינו מליון בחזקת שלוש, הם טריליון (3). מליון בחזקת ארבע הם קוואדריליון (4), וכן על זו הדרך. ומה נעשה, כאשר לא מדובר במליוני מליונים, במליוני בליונים או במליוני טריליונים, אלא באלפים בלבד? הסיומת 'יון' מוחלפת ב'יארד', והתחילית נותרת ללא שינוי: אלף מיליון הם מיליארד, אלף ביליון הם ביליארד ואלף טריליון הם טריליארד.

כך יוצא שביליון אמריקאי (1,000,000,000) הוא מיליארד אירופי, ואילו ביליון אירופי (1,000,000,000,000) הוא טריליון אמריקאי. המספר גוגול נקרא לפי השיטה האמריקאית, עשרה דואוטריגיניטיליון (32), ולפי השיטה האירופית, עשרה סקסדקיליארד (16).

אני אוהבת אבל נראה לי שצריך לקצר Dalila - שיחה 17:19, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

אנסה לעבוד על זה במוצ"ש. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י' באלול ה'תשע"א • 17:57, 9 בספטמבר 2011 (IDT).

אוקיי, ניסיון מחודש (יצא יותר קצר, אבל עדיין פי שניים מכל "הידעת?" אחר):

כמה הם ביליון או טריליון? האם קיימים המספרים מיליארד או ביליארד? להפתעתנו, התשובה לשאלה זו תלויה במשיב.

כולנו מכירים את שיטת המנייה העשרונית המקובלת כיום. אנו מונים מספרים ביחידות, בעשרות ובמאות, עוברים לאחר מכן ל'תחום ספירה' חדש, שגם בו, מונים ביחידות, בעשרות ובמאות, וכן הלאה, עד שיושלם המספר. כשנזקקו למספרים החורגים מ'תחומי הספירה הישנים' של היחידות ושל האלפים, פותח מן האיטלקית שם המספר מיליון, וכך נפתח 'תחום ספירה חדש', לשם ספירת יחידות, עשרות ומאות של מיליונים. לגבי 'תחומי הספירה' שאחרי תחום המיליון, נטושה מחלוקת בין שתי שיטות. השיטה האמריקאית, מונה את חזקות האלפים, שבהן הכפלנו את האלף הראשון: לפי שיטה זו, אלף מיליונים, כלומר הכפלת האלף הראשון ב-1,000², נקראת ביליון (בי בלטינית - 2); אלף ביליונים, כלומר הכפלת האלף הראשון ב-1,000³, נקראת טריליון (טרי בלטינית - 3); וכן הלאה. לעומתה, השיטה האירופית, מונה את חזקות המיליונים: לפי שיטה זו, 1,000,000² הם ביליון, 1,000,000³ הם טריליון, וכן הלאה. עבור אלפי מיליונים, אלפי ביליונים או אלפי טריליונים, מחליפים את הסיומת '-יון' ב'-יארד', וכך, מתקבלים בהתאמה מיליארד, ביליארד (שאינו משחק השולחן) וטריליארד. כך יוצא שביליון אמריקאי (1,000,000,000) הוא מיליארד אירופי, ואילו ביליון אירופי (1,000,000,000,000) הוא טריליון אמריקאי. ואיך אומרים גוגול? שוב, תלוי את מי שואלים!

מה את אומרת? בסדר, או לנסות לקצר עוד? אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ב באלול ה'תשע"א • 00:25, 11 בספטמבר 2011 (IDT).

עדיין יפה ועדיין ארוך. נראה לי שחובה לקצץ בעוד כארבע שורות. וזה קשה. ניסיתי... Dalila - שיחה 21:30, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

אנסה לטפל בזה אחרי שאחזור סופית מן המילואים. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ד' בתשרי ה'תשע"ב • 22:38, 1 באוקטובר 2011 (IDT).

ניסיון אחרון:

כמה הם ביליון או טריליון? האם קיימים המספרים מיליארד או ביליארד? להפתעתנו, התשובה לשאלה זו תלויה במשיב. שם המספר בעל הגזרון האיטלקי, מיליון, היה סנוניתם הראשונה של שמות 'המספרים הגדולים'. כ'תחומי הספירה' המסורתיים שקדמו לו, היחידות והאלפים, נמנה אף המיליון ביחידותיו, בעשרותיו ובמאותיו. לגבי 'תחומי ספירה' הגדולים ממיליון, נטושה מחלוקת בין שתי שיטות. השיטה האמריקאית, מונה את חזקות האלפים שבהן הוכפל האלף הראשון: לפי שיטה זו, אלף מיליונים (1,000²x1,000) הם ביליון (בי בלטינית - 2), אלף ביליונים (1,000³x1,000) הם טריליון (3), וכן הלאה. לעומתה, השיטה האירופית, מונה את חזקות המיליונים: לפי שיטה זו, 1,000,000² הם ביליון, 1,000,000³ הם טריליון, וכן הלאה. הכפלה באלף, גורמת להחלפת הסיומת '-יון' ב'-יארד', ולכן, אלף מיליון הם מיליארד ואלף ביליון הם ביליארד (שאינו משחק השולחן). מכל זה נובע, שביליון אמריקאי (10⁹) הוא מיליארד אירופי, ואילו ביליון אירופי (10¹²) הוא טריליון אמריקאי. ואיך נאמר גוגול? שוב, תלוי את מי שואלים!

טוב. זהו. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"א בתשרי ה'תשע"ב • 00:26, 9 באוקטובר 2011 (IST).

אה, ואגב, ניתן להוסיף את התמונה הזאת.

הי אביתרג, לדעתי זו התקדמות אך נדרשת עוד עבודה - זה לא עובד טוב כמו הגירסה הארוכה. ניסיתי את כוחי.. וכמובן שהארכתי... אבל אולי זה יסייע בהתקדמות:

כמה הם ביליון או טריליון? האם קיימים המספרים מיליארד או ביליארד? להפתעתנו, התשובה לשאלה זו תלויה במשיב. את שיטת המנייה העשרונית המקובלת כיום כולנו מכירים; אנו מונים מספרים ביחידות ואחר בעשרות, ובמאות, משלימים מחזור מנייה ועוברים למחזור מנייה חדש, האלפים, שאף בו, מונים ביחידות, בעשרות ובמאות. שיטה זו עקבית גם כשמדובר במחזור המנייה של המיליון, משום שאף הוא נמנה ביחידותיו, בעשרותיו ובמאותיו. משמגיעים למחזורי מנייה הגדולים ממיליון, מתפצלות להן שתי שיטות. השיטה האמריקאית נותנת שם למחזורי המנייה הנוספים לפי חזקת האלף המוכפל באלף שני. לפי שיטה זו, אלף מיליונים (1,000²x1,000) הם ביליון (בי בלטינית - 2), אלף ביליונים (1,000³x1,000) הם טריליון (3), וכן הלאה. לעומת זאת, השיטה האירופית מתייחסת לחזקת המיליון, וגוזרת כי 1,000,000² הם ביליון, 1,000,000³ הם טריליון, וכן הלאה. למניית האלפים הגבוהים, נעזרת השיטה בסיומת 'יארד'. אלף מיליון מכונים מיליארד, אלף ביליון - ביליארד, וכן הלאה. מהבדל זה בין השיטות, נגזר בעצם כי שמם של מספרים גדולים החורגים ממחזור המיליון, אינו אחיד. כך, שמו של המספר הנקרא ביליון באמריקה (1,000,000,000) נקרא מיליארד באירופה, ואילו המספר שנקרא ביליון באירופה (1,000,000,000,000) נקרא טריליון באמריקה. ואיך נאמר גוגול? שוב, תלוי את מי שואלים!

אני בהחלט בעד התמונה. Dalila - שיחה 12:39, 10 באוקטובר 2011 (IST)

קצת שיפצתי את הנוסח שלך: הוספתי קישורים, וכדי לא להרבות במושגים שאומרים בעצם אותו דבר, השארתי רק את "מחזור מנייה" והורדתי את "תחום ספירה". אגב, לא ערך המספרים הוא שמשתנה, אלא שמם, וגם את זה שיניתי. טו בי קונטיניוד, אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ג בתשרי ה'תשע"ב • 18:18, 10 באוקטובר 2011 (IST).

יופי. עכשיו זה עובד. (תיקנתי פסיק או שניים). אם זה לא ארוך מדי אני בעד. חוץ מזה שיש לי פתאום שאלה לשאול: למה בעצם בפתיחה שואלים אם המספרים הגדולים קיימים אם לא מתייחסים לכך? לא דנים בכך.

אגב, ה'אגב, זה לא הערך שמשתנה', היחסיות פועלת בשתי הכיוונים, ולהפתעתנו, התשובה לשאלה זו תלויה במשיב :) Dalila - שיחה 19:54, 10 באוקטובר 2011 (IST)

על פי השיחה איתך, אני מקצץ את "הידעת?" לנוסח הבא, ואילו עיקר ההסבר יוכנס לערך שמות מספרים בהמשך:

כמה הם ביליון, טריליון, מיליארד או ביליארד? להפתעתנו, התשובה לשאלה זו תלויה במשיב. את שיטת המנייה העשרונית המקובלת כיום כולנו מכירים; אנו מונים מספרים ביחידות ואחר בעשרות ובמאות, משלימים מחזור מנייה ועוברים למחזור מנייה חדש, האלפים, שאף בו, מונים ביחידות, בעשרות ובמאות. שיטה זו עקבית גם כשמדובר במחזור המנייה של המיליון, משום שאף הוא נמנה ביחידותיו, בעשרותיו ובמאותיו. משמגיעים למחזורי מנייה הגדולים ממיליון, מתפצלות להן שתי שיטות: השיטה האמריקאית, הנותנת שם למחזורי המנייה הנוספים לפי חזקת האלף המוכפל באלף שני, והשיטה האירופית, הגוזרת את שמות מחזורי המנייה מחזקת המיליון, ונעזרת בסיומת 'יארד' למניית "האלפים הגבוהים". מן ההבדל שבין השיטות, נגזר בעצם כי שמם של מספרים גדולים החורגים ממחזור המיליון, אינו אחיד. כך, המספר הנקרא ביליון באמריקה (1,000,000,000) נקרא מיליארד באירופה, ואילו המספר הנקרא ביליון באירופה (1,000,000,000,000) נקרא טריליון באמריקה. ומהו שמו של גוגול? שוב, תלוי את מי שואלים!

מה שמו של המספר הזה?

אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט"ז בתשרי ה'תשע"ב • 21:16, 13 באוקטובר 2011 (IST).

מצטערת אביתר. זה אמנם הקיצור הכי טוב, אבל אני חוששת שהדיון בשיטות יהיה בלתי מובן לחלוטין לקורא מבחוץ. צריך לחפש גירסה שתהיה מובנת יותר. אולי אפשר פשוט להימנע מלהבהיר את הגיונן של השיטות בפירוט ולהעמיד תחת זאת משפט כללי ופשוט יותר? אולי כך:

כמה הם ביליון, טריליון, מיליארד או ביליארד? והאם מספרים אלו קיימים? להפתעתנו, התשובה לשאלה זו תלויה במשיב. את שיטת המנייה העשרונית המקובלת כיום כולנו מכירים; אנו מונים מספרים ביחידות ואחר בעשרות ובמאות, משלימים מחזור מנייה ועוברים למחזור מנייה חדש, האלפים, שאף בו, מונים ביחידות, בעשרות ובמאות. שיטה זו עקבית גם כשמדובר במחזור המנייה של המיליון, משום שאף הוא נמנה ביחידותיו, בעשרותיו ובמאותיו. אך כשמגיעים למחזורי מנייה גדולים ממיליון מתפצלות להן שתי שיטות: השיטה האמריקאית והשיטה האירופאית. בשתי השיטות מופיעים אחר המליון, ביליון, טריליון, קוואדריליון וכו', אך המספרים שמסמנים שמות אלו אינם זהים! בנוסף לכך, בשיטה האירופאית, מופיעים גם שמות בעלי סיומת 'יארד' - מיליארד, ביליארד וכו' - שאינם קיימים בשיטה האמריקאית. וכך, המספר הנקרא ביליון באמריקה (1,000,000,000) נקרא מיליארד באירופה (מספר שאינו קיים בשיטה האמריקאית), ואילו המספר הנקרא ביליון באירופה (1,000,000,000,000) נקרא טריליון באמריקה. ומהו שמו של גוגול? שוב, תלוי את מי שואלים!

מה שמו של המספר הזה?

Dalila - שיחה 22:57, 13 באוקטובר 2011 (IST)

קיבלתי את הגירסה שלך, בתיקונים ספורים:

כמה הם ביליון, טריליון, מיליארד או ביליארד? האם שמות מספרים אלו קיימים? להפתעתנו, התשובה לשאלה זו תלויה במשיב. את שיטת המנייה העשרונית המקובלת כיום כולנו מכירים; אנו מונים מספרים ביחידות ואחר בעשרות ובמאות, משלימים מחזור מנייה ועוברים למחזור מנייה חדש, האלפים, שאף בו, מונים ביחידות, בעשרות ובמאות. שיטה זו עקבית גם כשמדובר במחזור המנייה של המיליון, משום שאף הוא נמנה ביחידותיו, בעשרותיו ובמאותיו. אך כשמגיעים למחזורי מנייה הגדולים ממיליון מתפצלות להן שתי שיטות: השיטה האמריקאית והשיטה האירופאית. בשתי השיטות מופיעים אחר המליון, ביליון, טריליון, קוואדריליון ועוד, אך המספרים שמסמנים שמות אלו אינם זהים. נוסף לכך, בשיטה האירופאית, מופיעים גם שמות בעלי סיומת '-יארד', מיליארד, ביליארד ועוד, שאינם קיימים בשיטה האמריקאית. מהבדלים אלו נובע, למשל, שהמספר הנקרא ביליון באמריקה (1,000,000,000) נקרא מיליארד באירופה (שם מספר שאינו קיים בשיטה האמריקאית), ואילו המספר הנקרא ביליון באירופה (1,000,000,000,000) נקרא טריליון באמריקה. ומהו שמו של גוגול? שוב, תלוי את מי שואלים!

מה שמו של המספר הזה?

שכחתי לחתום. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ח בתשרי ה'תשע"ב • 00:02, 16 באוקטובר 2011 (IST).

בעד :) Dalila - שיחה 01:07, 16 באוקטובר 2011 (IST)

גם אני בעד, אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ח בתשרי ה'תשע"ב • 12:55, 16 באוקטובר 2011 (IST).

שבירה

מטרת המיזם לקשר לערכים שונים ומעניינים, ובקטע הזה חסרים קישורים. הייתי מצפה לפחות לקישור לערכים שמות מספרים ומספרים גדולים. לא הבנתי גם את הסיומת עם גוגול - שמו של גוגול הוא גוגול. אני מבין מה רציתם להגיד במשפט הזה, אבל זה די מפוספס לדעתי, ונראה כמו משהו מאולץ, כדי להוסיף לקטע קישור לגוגול. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:00, 9 במאי 2012 (IDT)

הקטע ארכני ועמוס פרטים מיותרים. כדאי לקצץ ולהשאיר רק את הפאנץ'. אובדים בים המידע ואין מוטיבציה להמשיך לקרוא... הקטע גם עמוס ביותר מדי ניסוחים לא אנציקלופדיים (שאלות, סימני קריאה, רטוריקות כדוגמת "להפתעתנו", "כולנו מכירים", "אנו מונים" וכד') - זה לא מתאים לדעתי. מצטרף להערה של אמיר בנוגע לקישורים. תומר - שיחה 21:54, 10 במאי 2012 (IDT)

לגבי אורך הקטע ולגבי הניסוחים בו, אתה כנראה צודק. כפי שניתן לראות, אני ודלילה עבדנו על הקטע הזה די הרבה, וניסינו לשפץ. אנסה לעבוד על זה עוד קצת כשיתפנה לי זמן, אך גם אתה מוזמן לנסות לתקן מה שלדעתך טעון תיקון. לגבי המלצת אמיר ביחס לקישורים, איני מבין אותה. הוא טוען שחסרים בקטע קישורים, בשעה שכל הקישורים שעליהם הוא ממליץ בעצמו, למעט אחד, כבר קיימים בקטע, ואף קיימים בו קישורים נוספים. רשימת הקישורים בקטע: שמות מספרים, השיטה העשרונית, מיליון, גוגול ואפילו אירופה וארצות הברית. אם תסתכל בערך מספרים גדולים שאליו הפנה אמיר, תראה שהוא כלל אינו עוסק בשמותיהם של מספרים גדולים, להבדיל מן הפרק שמות מספרים#שמות של מספרים גדולים, שאליו אכן ישנו קישור בקטע. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ט באייר ה'תשע"ב • 02:36, 11 במאי 2012 (IDT).

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:23, 16 במאי 2012 (IDT)

סיגד למאגר הידעת? חגי ישראל

מציעה את הערך הבא לחג הסיגד הממתין להיכתב במאגר הידעת? של חגי ישראל:

במסורת ביתא ישראל, בנוסף לשלושת הרגלים, קיים חג רביעי של עלייה לרגל, הוא חג המהללה (מאמהרית, תחנון), או בשמו העממי, הסיגד. החג חל בכ"ט בחודש תשואן - הוא כ"ט בחשוון בלוח העברי - 50 יום לאחר יום הכיפורים. זהו יום של צום, טהרה וחידוש הברית בין העם לאלוהיו, ומנהלים אותו הקסים, כהני העדה. הטקס המרכזי של החג נערך בעבר בראש הר גבוה, כסמל להר סיני, וכיום הוא מתקיים בירושלים. החג נקבע בהשראת מעמד דומה המתואר בתנ"ך, אותו קיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון כדי להגן על עם ישראל מהתבוללות.

מה דעתכם? Dalila - שיחה 01:45, 19 ביוני 2011 (IDT)

זה מענין מאד, אבל אני חושש שלהציג מידע כזה במדור "הידעת?" מאיר את חג הסיגד באור אזוטרי, הופך אותו לפיקנטריה, וזה ממש לא נכון ולא מגיע לעדה. זה כמו שהיינו מציגים את המימונה או הסהרנה במדור הידעת - נראה לי שיהיו מי שייעלבו מזה. אשמח לעוד דעות. קלונימוס - שיחה 08:43, 19 ביוני 2011 (IDT)

פיקנטריה? הייחוד של קהילה הוא מביש לדעתך? ומלבד זאת, הסיגד הוא חג רשמי בישראל. Dalila - שיחה 14:47, 19 ביוני 2011 (IDT)

אני חושב שדווקא הקטע הוא לא פיקנטרי ולכן לא כל כך מתאים ל"הידעת?" אלא דווקא לתקציר ערך או למקבץ ערכים. ‏עמיחי • שיחה 21:23, 19 ביוני 2011 (IDT)

אני חושש שלגמרי לא הבנת אותי. מדור "הידעת?" מתאים לפיקנטריה ולקטעים אזוטריים. חג הסיגד, לעומת זאת, הוא חג מרגש ומרכזי של העדה האתיופית. שיבוץ קטע על חג הסיגד במדור זה, פוגע ופוגם במרכזיותו של החג. אם הבנת שאני חושב שחג הסיגד הוא פיקנטרי, הבנת לגמרי לא נכון, ואני כנראה לא הסברתי כיאות. ההיפך הנכון, ודווקא בשל כך הקטע אינו מתאים למדור זה. קלונימוס - שיחה 22:50, 19 ביוני 2011 (IDT)

או קיי. תודה על ההבהרה קולונימוס. בכל אופן ישנם מקטעי הידעת על חגי ישראל ולכן אין סיבה להוציא את הסיגד מן הכלל. אגב איפה נעשה בויקי שימוש במקבצי ערכים או תקצירים? האם המאגר של חגי ישראל שהבאתי לעיל הוא לא חלק מהם? אולי אתם בוחנים את הקטע בעיניים לא מתאימות. הוא נועד לויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/מאגר הידעת? לחגי ישראל המחייב מעבר דרך דף ההמתנה הזה. קטעי החגים הם באמת לא מי יודע מה פיקטנים ביחס לקטעים האחרים. Dalila - שיחה 22:56, 19 ביוני 2011 (IDT)

יש לציין כי הערך סיגד הושבח במסגרת התחרות ואנחנו מקווים להביאו לדרגת ערך מומלץ עד הסיגד הקרוב. הקטע המוצע משתלב במאמץ זה. ליאור ޖޭ • י"ח בסיוון ה'תשע"א • 15:56, 20 ביוני 2011 (IDT)

מתלבט קטע מעניין, ונראה לי שלמרות שהחג הוא חג רשמי בישראל, לא הרבה מודעים אליו, ולכן כדאי שיהיה לו אזכור בעמוד הראשי. לא קיימים קטעי הידעת על כל חגי ישראל, ואלו שקיימים לא מספרים על מסורת החג, אלא קטעים ברוח הידעת הקשורים בחג. כך למשל בקטע על ל"ג בעומר, שיוצר מחר, יש אזכור לאגדה על בר-כוכבא והאריה. לכן, למרות שהקטע טוב ומעניין, אני לא בטוח אם זה המקום המתאים לו. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:12, 9 במאי 2012 (IDT)

הצעה לא ממש שייכת לכאן. אני יכול לדאוג שביום החג, פורטל היום בעמוד הראשי יהיה פורטל ביתא ישראל. • בברכה, אמיר (שיחה) 20:41, 9 במאי 2012 (IDT)

אני יכולה לכתוב קטע קצת יותר פיקנטי. בכל אופן אשמח לדעת להיכן מגישים הצעות של הידעת? בנושא חגי ישראל. וכמובן נשמח אם ביום החג פורטל ביתא ישראל יופיע בעמוד הראשי - בבקשה עשה זאת. Dalila - שיחה 16:39, 10 במאי 2012 (IDT)

הצעה חדשה:

במסורת ביתא ישראל, בנוסף לשלושת הרגלים, קיים חג רביעי של עלייה לרגל, הוא חג המהללה (מאמהרית, תחנון), או בשמו העממי, הסיגד. החג חל בכ"ט בחודש תשואן - הוא כ"ט בחשוון בלוח העברי - 50 יום לאחר יום הכיפורים - וכיום נהוג לחגגו בירושלים, בצעדה היוצאת מהר ציון לכותל ובטקסים בטיילת ארמון הנציב. בעבר, בגלות אתיופיה, נהוג היה לקיים את הטקס המרכזי של החג בראש הר נבחר. קהל הנאספים, היה צועד אל ראש ההר יחד עם כהני העדה וזקניה, כאשר לא פעם היו המשתתפים נושאים על ראשיהם אבנים או ספרי קודש, סמל לכניעה. החג לפי מסורת ביתא ישראל נקבע בהשראת העצרת שקיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון, אך המסורות נבדלות באשר לזמן ונסיבות קביעתו; בעוד מסורת אחת גורסת כי נקבע בראשית המאה ה-6, בימי התנצרותה של האימפריה האתיופית, וכדי להגן על בני הקהילה מהתבוללות, מסורת שנייה גורסת כי נקבע על ידי כהני ונזירי העדה במאה ה-15, בתקופה של רדיפות קשות, וכדי 'לרכך את לב המלכים האתיופיים'.

פיקנטי יותר, לא? Dalila - שיחה 23:28, 10 במאי 2012 (IDT)

בהחלט. אבל ארוך מידי. אני מציע לפצל לשני קטעים:

1. במסורת ביתא ישראל, בנוסף לשלושת הרגלים, קיים חג רביעי של עלייה לרגל, הוא חג המהללה (מאמהרית, תחנון), או בשמו העממי, הסיגד. זהו יום של צום, טהרה וחידוש הברית בין העם לאלוהיו, ומנהלים אותו כהני העדה. החג חל בכ"ט בחודש תשואן - הוא כ"ט בחשוון בלוח העברי - 50 יום לאחר יום הכיפורים - וכיום נהוג לחגגו בירושלים, בצעדה היוצאת מהר ציון לכותל ובטקסים בטיילת ארמון הנציב. בעבר, בגלות אתיופיה, נהוג היה לקיים את הטקס המרכזי של החג בראש הר נבחר. קהל הנאספים, היה צועד אל ראש ההר יחד עם כהני העדה וזקניה, כאשר לא פעם היו המשתתפים נושאים על ראשיהם אבנים או ספרי קודש, סמל לכניעה.
2. במסורת ביתא ישראל, בנוסף לשלושת הרגלים, קיים חג רביעי של עלייה לרגל, הוא חג המהללה (מאמהרית, תחנון), או בשמו העממי, הסיגד. החג חל בכ"ט בחודש תשואן - הוא כ"ט בחשוון בלוח העברי - 50 יום לאחר יום הכיפורים - וכיום נהוג לחגגו בירושלים, בצעדה היוצאת מהר ציון לכותל ובטקסים בטיילת ארמון הנציב. החג נקבע בהשראת העצרת שקיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון, אך המסורות נבדלות באשר לזמן ונסיבות קביעתו; בעוד מסורת אחת גורסת כי נקבע בראשית המאה ה-6, בימי התנצרותה של האימפריה האתיופית, וכדי להגן על בני הקהילה מהתבוללות, מסורת שנייה גורסת כי נקבע על ידי כהני ונזירי העדה במאה ה-15, בתקופה של רדיפות קשות, וכדי 'לרכך את לב המלכים האתיופיים'.

• בברכה, אמיר (שיחה) 20:32, 12 במאי 2012 (IDT)

אני מעדיפה את המשולב. אולי כך:

במסורת ביתא ישראל, בנוסף לשלושת הרגלים, קיים חג רביעי של עלייה לרגל, הוא חג המהללה, או בשמו העממי, הסיגד. החג חל בכ"ט בחודש תשואן - הוא כ"ט בחשוון בלוח העברי - 50 יום לאחר יום הכיפורים, וכיום נהוג לחגגו בירושלים. בעבר, בגלות אתיופיה, נהוג היה לקיים את הטקס המרכזי של החג בראש הר נבחר. קהל הנאספים, היה צועד אל ראש ההר יחד עם כהני העדה וזקניה, כאשר לא פעם המשתתפים נשאו על ראשיהם אבנים או ספרי קודש, סמל לכניעה. החג לפי מסורת ביתא ישראל נקבע בהשראת העצרת שקיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון, אך המסורות נבדלות באשר לזמן ונסיבות קביעתו; בעוד מסורת אחת גורסת כי נקבע בראשית המאה ה-6, בימי התנצרותה של האימפריה האתיופית, וכדי להגן על בני הקהילה מהתבוללות, מסורת שנייה גורסת כי נקבע על ידי כהני ונזירי העדה במאה ה-15, בתקופה של רדיפות קשות, וכדי 'לרכך את לב המלכים האתיופיים'.

מה דעתך? Dalila - שיחה 22:22, 12 במאי 2012 (IDT)

בעד רעיון מענין, יעל - שיחה 22:26, 12 במאי 2012 (IDT)

כל הרעיונות האחרונים טובים בעייניי. אין לי העדפה ברורה. נחכה לעוד דעות. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:30, 12 במאי 2012 (IDT)

אני מסכים עדיין עם ההערות בפתיחת הדיון. הנושא אינו מתאים להידעת, ולא משנה כמה נהפוך בכך. האור האזוטרי שנשפך על קטע הידעת מטבעו של המיזם, אינו מוסיף להסברה על החג, ובנוסף לכך - אתה לא יוצא מקריאתו עם "וואו" או לומד משהו מפתיע. תומר - שיחה 09:49, 13 במאי 2012 (IDT)

בכל אופן, תנאי הכרחי להעברת הקטע הוא הכחל תשואן. תומר - שיחה 09:50, 13 במאי 2012 (IDT)

אני חושב שהקטע הפיקנטי הוא היותו רגל רביעי. אם יש לכך סימוכין (כלומר מקום במסורת ביתא ישראל שיש ארבעה רגלים) - כדאי לפתח את הקטע בכיוון הזה. שאר הדברים המוזכרים בקטע - אינם מתאימים להידעת? (לדעתי) ‏עמיחי • שיחה 13:42, 13 במאי 2012 (IDT)

אני חושב שקטעי הידעת ראוי שיהיו מפתיעים/פיקנטים, אבל מידי פעם אפשר גם קצת להתגמש. הרי המטרה של המיזם היא להעשיר את הידע של הקורא, ולקשר מהעמוד הראשי לערכים שאולי לא היו מקושרים אחרת (ככה אני רואה את זה). בקריטריונים האלה, הקטעים המוצעים עומדים בכבוד. אני גם לא רואה הבדל מהותי בין אופי הקטעים כאן לתבנית:הידעת? שביעי של פסח - סדרה 2 • בברכה, אמיר (שיחה) 15:38, 13 במאי 2012 (IDT)

לא תהיה הכחלה מיידית של לוח השנה הביתא ישראלי, ולכן הורדתי את הסימון. אני בעד הקטע. לדעתי הוא מספק מיידע מעניין ומעורר איזושהי סקרנות לגבי המסורת השונה של ביתא ישראל. כמו כן זהו חג רשמי בישראל אז נראה לי שיש אינטרס כללי להציג משהו בעניינו. Dalila - שיחה 16:48, 13 במאי 2012 (IDT)

הטיעון של תומר לא מובן לי, כי קטעי הידעת לימי חג אינם חייבים להיות מפתיעים או איזוטריים. מבין שני הניסוחים החדשים המוצעים, הייתי מחליף בנוסח הראשון את "הקסים, כהני העדה" ב-"כהני העדה". בנוסח השני הייתי מחליף את המלכים בקיסרים, תרגום קרוב יותר למונח המקורי (עצ'ה). ליאור पॣ • כ"ב באייר ה'תשע"ב • 16:57, 13 במאי 2012 (IDT)

ליאור לעניות דעתי 'לב המלכים האתיופים' הוא מעין ציטוט. בכל אופן האם אינך מעדיף את הקטע האחרון שהצעתי? Dalila - שיחה 17:07, 13 במאי 2012 (IDT)

פספתי אותו לגמרי, סליחה! כמובן שהוא עדיף (: ליאור पॣ • כ"ב באייר ה'תשע"ב • 17:12, 13 במאי 2012 (IDT)

סיכום: להבנתי כל המתדיינים מסכימים שהקטע מעניין ומקשר לערכים חשובים שלרוב לא מקושרים מהעמוד הראשי. המחלוקת היא האם זה קטע המתאים למיזם או לא, וכאן לא נצליח להגיע לקונצנזוס. נראה לי שיש רוב בעד הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:29, 16 במאי 2012 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה של דלילה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? סיגד - סדרה 1. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:29, 16 במאי 2012 (IDT)

Puppet on a String

הזמרת סנדי שו, נציגת בריטניה לתחרות האירוויזיון ב-1967, כלל לא רצתה בתחילה להשתתף בה. היא גם סלדה מן השיר ששרה – Puppet on a String - והתאכזבה כאשר הוא נבחר לייצג את בריטניה מתוך חמישה שירים מועמדים, שהיא ביצעה בתכנית הקדם-אירוויזיון הבריטית. בתחרות עצמה הוביל השיר לניצחון סוחף וגרף יותר מכפליים הנקודות שקיבל השיר שהגיע למקום השני. היה זה הניצחון הבריטי הראשון באירוויזיון.

מה דעתכם? יואב ר. - שיחה 19:49, 24 במרץ 2011 (IST)

חמוד, אבל לא מלהיב במיוחד. תומר - שיחה 17:38, 30 במאי 2011 (IDT)

דווקא לא רע בכלל, בעיני. קלונימוס - שיחה 22:54, 19 ביוני 2011 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 20:25, 9 במאי 2012 (IDT)

אמנם לא וואו, אבל חמוד. אם יתקבלף אפשר לשבץ אותו ב-26.5, יום הגמר של אירוויזיון 2012. • בברכה, אמיר (שיחה) 20:31, 9 במאי 2012 (IDT)

לדעתי צריך להכחיל את סנדי שו. צריך גם למצוא תמונה - ייתכן שעטיפת הסינגל זה מספיק שימוש הוגן. תומר - שיחה 21:06, 9 במאי 2012 (IDT)

צודק. לא שמתי לב. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:21, 9 במאי 2012 (IDT)

שני דברים נוספים:

1. שו או שואו? מה התעתיק הנכון? ראיתי את שניהם בערכים שונים.
2. האם כדאי להרחיב: למשל שהיא עלתה לבמה יחפה, או על ההצלחה שהשיר זכה לה - תרגומים לשפות שונות והמון קאברים.

• בברכה, אמיר (שיחה) 22:56, 10 במאי 2012 (IDT)

לדעתי יוסיף אם הקטע יורחב, למשל על ההצלחה של השיר. לגבי כך שעלתה יחפה - לפי הערך שלה בוויקיפדיה באנגלית, הופעה כשהיא יחפה הייתה מנהג אצלה, וסימן היכר, כך שאני לא בטוח שזה מתאים לקטע - זה עוד היבט בנוגע לשו, שלא מתקשר בלעדית עם השיר Puppet...‎ תומר - שיחה 00:53, 11 במאי 2012 (IDT)

• הרחבתי קצת:

הזמרת סנדי שו, נציגת בריטניה לתחרות האירוויזיון ב-1967, כלל לא רצתה בתחילה להשתתף בה. היא גם סלדה מן השיר ששרה – Puppet on a String - והתאכזבה כאשר הוא נבחר לייצג את בריטניה מתוך חמישה שירים מועמדים, שהיא ביצעה בתכנית הקדם-אירוויזיון הבריטית. בתחרות עצמה הוביל השיר לניצחון סוחף וגרף יותר מכפליים הנקודות שקיבל השיר שהגיע למקום השני. היה זה הניצחון הבריטי הראשון באירוויזיון. בעקבות הזכיה היה השיר ללהיט בינלאומי. הוא הגיע לראש טבלת הסינגלים בבריטניה ולפסגת המצעדים גם באוסטריה, אירלנד, נורווגיה וגרמניה. עם השנים בוצעו לשיר יותר ממאתיים גרסאות כיסוי ב-30 שפות שונות. בינהן גרסאות בצרפתית, איטלקית, ספרדית וגרמנית, שהקליטה שו עצמה. • בברכה, אמיר (שיחה) 20:54, 12 במאי 2012 (IDT)

לאחר תחילת העבודה על הערך סנדי שו שאני מכחיל, אני מציע גרסה רחבה יותר, שכוללת עוד פרטים נוספים:

הזמרת סנדי שו, נציגת בריטניה לתחרות האירוויזיון ב-1967, כלל לא רצתה בתחילה להשתתף בה, שכן חששה שהדבר יפגע בתדמיתה. היא גם סלדה מן השיר ששרה - Puppet on a String ("בובה על חוט") - והתאכזבה כאשר הוא נבחר לייצג את בריטניה מתוך חמישה שירים מועמדים, שהיא ביצעה בתוכנית הקדם-אירוויזיון הבריטית. היא סברה כי השיר סקסיסטי ולא מייצג היטב את הסגנון המוזיקלי שלה. מעבר לכך, לפני התחרות שקלו ברשת ה-BBC להדיח אותה מייצוג בריטניה באירוויזיון, כיוון שהייתה המאהבת בפרשיית גירושין מתוקשרת. בתחרות עצמה הוביל השיר לניצחון סוחף וגרף יותר מכפליים הנקודות שקיבל השיר שהגיע למקום השני. היה זה הניצחון הבריטי הראשון באירוויזיון. בנוסף לכך, היה השיר ללהיט בינלאומי, הגיע לפסגת המצעדים במדינות רבות באירופה, וכן זכה ליותר מ-200 גרסאות כיסוי ב-30 שפות שונות (את חלקן ביצעה שו עצמה).

תומר - שיחה 21:06, 12 במאי 2012 (IDT)

טוב, הגרסה של תומר הרבה יותר מעניינת. רק הערה אחת - הייתי מוסיף שחלק מהגרסאות בשפות הזרות היא הקליטה בעצמה (למרות אי-חיבתה אליו בתחילה). ―Amirki (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוספתי. תומר - שיחה 21:30, 12 במאי 2012 (IDT)

לא מעניין לדעתי. הידרו - שיחה 22:32, 12 במאי 2012 (IDT)

אחד השירים המושמעים ביותר מימי ילדותי. שנתיים לפניו זכה שיר בעל שם דומה Poupée de cire, poupée de son - בובת שעווה, בובת קש, שגם הוא הפך ללהיט וגם עליו סיפרו כל מיני מעשיות (...בעת ששרה את השיר באירוויזיון, פרנס גל היתה תמימה מכדי להבין את המשמעות הנסתרת של מילות השיר. היא חשה שנוצלה על ידי גינסבורג,... מתוך הערך) איתן - שיחה 19:50, 15 במאי 2012 (IDT)

נבחרה הגרסה של תומר. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 001. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:09, 16 במאי 2012 (IDT)

כיצד טובעים

אנשים טובעים מתנהגים אחרת לגמרי מכפי שמתואר בסרטים. הם לא זועקים לעזרה, לא מנופפים בידיים ולא בועטים ברגליים. אם מישהו יתרגם את הערך על כך לתוך הערך טביעה, נוכל אולי ליצור קטע הידעת קצר שעשוי להציל חיים. או סתם לעניין את קוראינו. ליאור ޖޭ • ג' באדר ב' ה'תשע"א • 14:07, 9 במרץ 2011 (IST)

קדימה, להציע! ‏עמיחי • שיחה 10:34, 1 ביוני 2011 (IDT)

לא הבשיל • בברכה, אמיר (שיחה) 17:18, 16 במאי 2012 (IDT)

קורט גדל והחוקה האמריקאית

קורט גדל היה לוגיקאי אוסטרי שתרם תרומות חשובות ללוגיקה המתמטית (בהן משפט השלמות ומשפטי האי שלמות). עקב מלחמת העולם השנייה הוא עזב את אוסטריה ועבר לארצות הברית. בשנת 1947 הוא קיבל אזרחות אמריקאית. לשם כך היה עליו ללמוד את עקרונות המשטר האמריקאי. הוא נדהם לגלות בחוקת ארצות הברית פרצה לוגית אשר אמורה לאפשר, לטענתו, השתלטות של דיקטטור על השלטון. למרות ניסיונות השכנוע של מלוויו (אלברט איינשטיין ואוסקר מורגנשטרן), הוא הביע את חששו זה לבוחן וכמעט סירב לקבל אזרחות אמריקאית מהסיבה הזו.

למישהו יש רעיון למשפט סיום מתאים? יש לציין שגם סיפור מותו של גדל מפתיע. אבל נראה לי מורבידי מדי. Tzafrir - שיחה 20:00, 28 במרץ 2011 (IST)

אני חושש שהקטע אמורפי מידי; יש לפרט מהי הפירצה, וָלא - להתייחס לזה כאל אגדה אורבנית... גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה

אכן נפלו כמה שגיאות בתאור שלי: לפי התאור של מורגנשטיין (קובץ PDF) הבוחן עלה בטעות על השאלה, אבל היה מספיק נבון כדי לא להתחיל להתווכח עם גדל על הנקודה הזו ועבר הלאה. אין שם, או שמקום אחר, תאור של הפרצה עצמה. כמוכן (לפי הערך האנגלי. לא קראתי את הספר שעליו הוא מתבסס) זה היה בדצמבר 1947 ולא ב־1948. Tzafrir - שיחה 20:56, 28 במרץ 2011 (IST)

לא מספיק מבוסס. אבל הידעת על משפטי האי שלמות יכול לעניין. ועוד רעיון: הידעת על מתמטיקאים פורצי דרך שהתחרפנו: קנטור, טיורינג וגדל. דניאל ב. 15:37, 29 במרץ 2011 (IST)

כאמור, אני לא מעוניין בסיפורים המורבידיים. קל מאוד לכתוב משהו פשטני ושגוי על משפטי האי שלמות של גדל (ר' הערך הנוכחי). אבל נלך בכיוון קצת שונה. משפט האי שלמות השני של גדל דרש כמה תנאים ממערכת ההוכחה. בפרט: אין דרישה שבמערכת תהיה כמות סופית של אקסיומות. אבל יש דרישה שנוכל לחשב אם טענה מסוימת היא אקסיומה. זה הוביל לנסיונות להבין מה בדיוק אפשר לחשב. המודלים הפשטניים של תחשיב למבדא ומכונת טיורינג ותזת צ'רץ'-טיורינגהגיעו מכאן. Tzafrir - שיחה 19:20, 29 במרץ 2011 (IST)

דווקא חשבתי שסיפור מותו של גדל יכול להוות קטע הידעת מעניין וראוי. קטע זה, בכל אופן, מעניין אבל הפרצה שבחוק חייבת להיות מוזכרת. תומר - שיחה 21:20, 29 במרץ 2011 (IST)

הסיפור הוא סיפור ידוע. הפרצה עצמה לא ידועה. מן הסתם היא נובעת ממשהו שהוא ההבדל בין התאוריה למעשה. Tzafrir - שיחה 12:44, 30 במרץ 2011 (IST)

צריך לכתוב את הקטע שיהיה מפתיע ומעורר עניין ולא רק סיכום של הערך עליו. מי כותב? ‏עמיחי • שיחה 10:35, 1 ביוני 2011 (IDT)

לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 22:58, 26 ביולי 2011 (IDT)

מה רע בנוסח הקטע כפי שהוא? אגב, סיפרו לי פעם על פיזיקאי שניגש למבחן נהיגה עיוני, נשאל "מהו חשמל?", השיב כמיטב הבנתו וכמובן נכשל (: ליאור ޖޭ • י"ט באלול ה'תשע"א • 13:05, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

הוחזר לדיונים • בברכה, אמיר (שיחה) 16:50, 16 במאי 2012 (IDT)

הוספתי בקטע קצת קישורים ושיניתי את השנה. לא ברור לי מדוע הקטע אינו מספיק מבוסס (כך כתב דניאל), אבל אם אין מקור - זו בעיה קריטית. בסך הכול, הקטע יפה מאוד ואשמח אם הוא יעבור. אני חושב שכדאי להוסיף בסוף הקטע "הפרצה עצמה אינה ידועה" (אם מוצאים מקור שאומר את זה) - כדי למנוע שקוראים רבים יצאו מהקטע מוטרדים, כמו התגובות הראשונות של נחי ושלי. תומר - שיחה 17:03, 16 במאי 2012 (IDT)

לא זוכר למה כתבתי את זה בזמנו, אבל אם יש סימוכין רציניים שזה אכן קרה אז זה בסדר. אולם בלי לדעת מה השאלה, אני לא רואה הרבה טעם בקטע. יש מיליון ואחת דברים שאפשר לכתוב על גדל. לדעתי הסיפור הזה לא בטופ. דניאל • תרמו ערך 13:06, 17 במאי 2012 (IDT)

במחשבה נוספת, בעיניי הקטע הזה קצת ילדותי: כאילו בגלל שגדל היה לוגיקן דגול הוא יכול היה למצוא פרצות לוגיות בחוקה בקלות יותר מאשר אחרים. אולי זה נכון, אבל באמת שיש קשר קלוש בין יכול מבריקה בלוגיקה טהורה לבין יכולת למצוא סתירות בטקסט משפטי.

הפואנטה של הסיפור היה היא הדווקנות והפרנואידיות של גדל כפרסונה, ולזה אני לא בטוח שיש הצדקה. Nachy • שיחה 14:04, 17 במאי 2012 (IDT)

גדל גם חיבר "הוכחה" בלוגיקה מודלית לטיעון האונטולוגי [1]. דניאל • תרמו ערך 14:43, 17 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:03, 17 במאי 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 17 במרץ - סדרה 1

מציע להסיר את הקטע - כדי להבין את הפאנץ' באמת דרושה הבנה במדעים שאין לרוב האנשים, ללא ההבנה הזאת, הקטע מעט סתמי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 14:05, 18 במרץ 2011 (IST)

לא מסכים - מציע לעורך באופן "יותר ידידותי" למי שאינו בקיא במדעים, אבל בסך הכל זה דווקא פריט נחמד. צנטוריון - טלגרף - כחול או אפור, לא משנה - הדם אדום בכל מקרה... 12:13, 29 במרץ 2011 (IST)

לא להסיר. קטע מעניין. קלונימוס - שיחה 14:22, 29 במרץ 2011 (IST)

בואו נשאל ככה, מה אתם מבינים ממנו? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 14:10, 30 במרץ 2011 (IST)

אהמ? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 13:20, 4 באפריל 2011 (IDT)

הייתי משנה לקטע על התלות בלחץ האוויר כאשר מרתיחים מים איתן - שיחה - 19:30, 6 באפריל 2011 (IDT)

עוד הערות? ‏עמיחי • שיחה 23:14, 19 באפריל 2011 (IDT)

טוב, אז לערוך ולהשאיר. מי עורך? ‏עמיחי • שיחה 10:33, 1 ביוני 2011 (IDT)

אם לא ייערך - הוא יוסר. ‏עמיחי • שיחה 16:00, 13 ביוני 2011 (IDT)

החלק על הסקאלה ההפוכה מעניין ומובן. מהקטע של השינוי והלאה - טכני ומתעסק בקטנות, וגם לא מלהיב. תומר - שיחה 14:50, 20 ביוני 2011 (IDT)

הצעה אפשרית:

סולם צלזיוס המקורי היה למעשה הפוך מזה המוכר לנו כיום. אנדרו צלזיוס, ממציא סולם צלזיוס, קבע את נקודת ה-0 בסקלה כנקודת הרתיחה של מים בלחץ ממוצע של גובה פני הים, ואת נקודת ה-100 בסקלה כנקודת הקיפאון של אלו. את הסולם ההפוך, המוכר לנו, בו טמפרטורת הקיפאון של המים מגדירה את הערך 100 בסולם, וטמפרטורת הרתיחה, את הערך 0, קבע למעשה הבוטנאי קארולוס ליניאוס, שהיה האדם הראשון שהזמין ייצור של מד חום סולם צלזיוס אך הפוך. במהלך המאה העשרים, עבר סולם צלזיוס שינוי קטן נוסף, כאשר כויל מחדש באמצעות הנקודה המשולשת של המים - הנקודה בה מים עשויים להימצא, תחת תנאים מסויימים, בכל שלושת מצבי הצבירה - והאפס המוחלט - הטמפרטורה הנמוכה ביותר שחומר יכול להגיע אליה. כתוצאה מכך, וממדידות מדוייקות יותר, ידוע כיום כי נקודות הקיפאון או הרתיחה של המים כבר אינן מגדירות את הערכים 0 ו- 100 בסולם צלזיוס; נקודת הקיפאון של מים מזוקקים סטנדרטיים, הינה למעשה נמוכה בכאלפית המעלה מ-C°‏0, ונקודת הרתיחה שלהם, בלחץ של אטמוספירה אחת, נמוכה ב-16.1 אלפיות המעלה מ-C°‏100.
Dalila - שיחה 00:46, 22 ביוני 2011 (IDT)

תודה אבל זה ארוך מדי, לטעמי. ‏עמיחי • שיחה 16:13, 27 ביוני 2011 (IDT)

אפשר לקצר:

סולם צלזיוס המקורי היה למעשה הפוך מזה המוכר לנו כיום. אנדרו צלזיוס, ממציא סולם צלזיוס, קבע את נקודת ה-0 בסקלה כנקודת הרתיחה של מים בלחץ ממוצע של גובה פני הים, ואת נקודת ה-100 בסקלה כנקודת הקיפאון של אלו. את הסולם ההפוך, המוכר לנו, קבע למעשה הבוטנאי קארולוס ליניאוס, שהיה האדם הראשון שהזמין ייצור של מד חום צלזיוס אך עם סולם הפוך. כיום, מכויל סולם זלציוס קצת אחרת, באמצעות מדדים משוכללים יותר שהוצעו במהלך המאה העשרים, וידוע כי הערך 100 ו-0 מציינים בו רק בקירוב את טמפרטורת הרתיחה ונקודת הקיפאון של מים מזוקקים.

מתאים? Dalila - שיחה 19:49, 17 במאי 2012 (IDT)

אני בעד. אולי כדאי לקשר את "מדדים משוכללים" ל"נקודה המשולשת" ?! דעות נוספות יתקבלו בברכה. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:18, 17 במאי 2012 (IDT)

בעד. נראה לי שהקישור לנקודה משולשת סתם יבלבל. תומר - שיחה 20:35, 18 במאי 2012 (IDT)

הקטע שוכתב. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:36, 18 במאי 2012 (IDT)

שפנפנת הפלייבוי והטעות בתרגום

ארנבת

שפן

שפנפנת פלייבוי (באנגלית: Playboy Bunny) הוא שם שניתן למלצרית העובדת ברשת מועדוני הלילה של חברת פלייבוי (המוציאה לאור של ירחון פורנוגרפי בשם זה) שפעלה בארצות הברית בשנים 1960 עד 1988. מקור השם באנגלית הוא בלוגו של הירחון "פלייבוי", שבו פרופיל של ארנבון, העונד עניבת פרפר, שפורסם בגיליון השני של הירחון.
למצעֵר, מקור הביטוי "שפנפנת פלייבוי" בעברית הוא בטעות נפוצה בתרגום. למעשה, התרגום הנכון למושג "Playboy Bunny" בשפה האנגלית היה אמור להיות "ארנבת פלייבוי". אולם בעברית קיים לעתים קרובות בלבול, שמקורו לא ברור, בין השפן ממשפחת השפניים, לבין הארנבת ממשפחת הארנביים. מדובר בבעלי חיים ממינים שונים, השייכים למשפחות טקסונומיות נפרדות.

מעורר חיוך ולכן מתאים ל"הידעת". . ‏Danny-w‏ 18:31, 19 באפריל 2011 (IDT)

לא הבנתי מה הכוונה במילה "למצער". קלונימוס - שיחה 22:51, 19 ביוני 2011 (IDT)

קלונימוס, "למצער" פירושו "לפחות", ועל כן המלה אכן אינה מתאימה בהקשרה. יש לנסח את הטקסט קצת אחרת, ולמצער, להוריד את המלה "למצער" במהירות האפשרית. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ב בתשרי ה'תשע"ב • 21:19, 9 באוקטובר 2011 (IST).

הערה: יש להבדיל גם בין ארנבון לבין ארנבת שהם מינים שונים ואף סוגים שונים במשפחת הארנביים. bunny בסלנג אנגלי הוא rabbit כלומר ארנבון, ולא ארנבת (באנגלית hare). לכן תרגום מדוייק זואולוגית ולשונית של "שפנפנת פלייבוי" יהיה "ארנבונת פלייבוי". בנוגע למקור הבלבול בין שפן הסלע לארנבון, האשמים הם מרטין לותר והמלך ג'יימס הראשון אשר תרגמו את התנ"ך לגרמנית ולאנגלית, ובגלל בורות בזואולוגיה או מחסור במילה (השפן הוא חיה אפריקנית שאינה מצויה באירופה, ואין לה שם באנגלית או בגרמנית) תרגמו את השפן לארנבון. H. sapiens - שיחה 08:59, 2 באוגוסט 2011 (IDT)

אם יש לך מקור לטענה הזו תוכל להכניסה לערך שפנפנת פלייבוי. דניאל ב. • תרמו ערך 09:19, 2 באוגוסט 2011 (IDT)

הועבר לדיונים• בברכה, אמיר (שיחה) 17:22, 17 במאי 2012 (IDT)

לדעתי זה יבש ולא מעניין. אז מתבלבלים בין שפן לארנב - זה כל אחד יודע, זה לא קטע הידעת. הקישור לפלייבוי לא מוסיף עניין רב. יוסאריאן • שיחה 17:27, 17 במאי 2012 (IDT)

יוסאריאן די צודק. לעומת זאת, אם יובא מקור לאנקדוטה שציין H. sapiens, זה יוכל להיות קטע הידעת טוב מאוד (קטע אחר כמובן, ונושא לדיון אחר...). תומר - שיחה 19:35, 17 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:48, 19 במאי 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 22 באפריל - סדרה 2

האמינות של הסיפור מוטלת בספק. ראו הערתי בשיחה:אבניבי. המקור שהובא כשהתקבל הקטע (אתר "מימה") הוא לא טוב כל כך, ונראה כי פרט המידע עליו הוא מבוסס הוסף על ידי גולש. תומר - שיחה 19:27, 7 ביוני 2011 (IDT)

ובכלל, נראה שכל הקטע מבוסס על אתר "מימה", אז ייתכן שיש שם שגיאות נוספות. תומר - שיחה 19:29, 7 ביוני 2011 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 18:48, 13 במאי 2012 (IDT)

לפי האתר הרשמי של נורית הירש היה רק רעיון לשלוח אותו לפסטיבל שירי הילדים, אבל לא מוזכר שום קשר לתאריך ההצעה. גם אין שם סימוכין לכך שהוא הוצע קודם להכל עובר חביבי. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:59, 13 במאי 2012 (IDT)

מאחר ו"עובדה" אחת כבר התבררה כשגויה ועוד אחת בברורים, אין מנוס מלהסיר את הקטע. תמיד אפשר יהיה לשחזר אם יתבררו פרטים חדשים. • בברכה, אמיר (שיחה) 19:50, 16 במאי 2012 (IDT)

הוסר עד לברור יתר הפרטים. • בברכה, אמיר (שיחה) 19:50, 16 במאי 2012 (IDT)

תגובתה של נורית הירש: ”לאחר בדיקה יסודית ואימות העובדות ,הנה הפרטים המדוייקים: השיר "אבניבי" שנכתב על ידי אהוד מנור והולחן על ידי נורית הירש זכה בביצועם של יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתא ב-22 באפריל 1978 בתחרות האירווויזיון. למעשה, השיר, שעוסק בשפת הילדים המוצפנת, שפת הבי"ת, יועד לפסטיבל שירי הילדים, אולם כשהשיר היה גמור ,נורית ואהוד שינו את דעתם והחליטו להגיש אותו לתחרות הקדם אירוויזיון. אבניבי סיים בתיקו עם שירה של חדוה עמרני "בלב אחד".אז התכנסה וועדת השופטים אשר החליטה פה אחד שהשיר אבניבי ייצג את ישראל באירוויזיון. לפני פסטיבל הזמר והפזמון הוא הוצע ללהקת הכל עובר חביבי, שדחתה אותו בטענה שהוא "ילדותי מדי"” • בברכה, אמיר (שיחה) 15:56, 20 במאי 2012 (IDT)

אם כך, דרוש רק תיקון קל. תומר - שיחה 17:28, 20 במאי 2012 (IDT)

שיניתי בהתאם את תבנית:הידעת? 22 באפריל - סדרה 2. תעבור על זה בבקשה.

כמו-כן, העברתי את סנדי שו לתבנית:הידעת? 26 במאי 2012. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:43, 20 במאי 2012 (IDT)

שיניתי עוד עניין קטן, לגבי מדוע גבר על "בלב אחד". נראה לי זהו. תומר - שיחה 17:48, 20 במאי 2012 (IDT)

הוחלט לא להסיר את הקטע.. המידע השגוי הוסר והדרוש תיקון - תוקן. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:52, 20 במאי 2012 (IDT)

השערת הרצף

• ישנן טענות במתמטיקה שלא ניתן להוכיח ואף לא ניתן להפריך. כך למשל במקרה של השערת הרצף, שאותה ניסח מייסד תורת הקבוצות גאורג קנטור. על אף שהקדיש לכך מאמצים רבים, לא הצליח קנטור להוכיח את השערתו זו, ובמשך שנים רבות נחשבה ההשערה אחת הבעיות הפתוחות החשובות במתמטיקה, ואף הייתה הבעיה הראשונה ברשימת 23 הבעיות הפתוחות שמנה דויד הילברט בשנת 1900. ב-1937 הראה קורט גדל כי העקביות של תורת הקבוצות, לפי אקסיומות צרמלו-פרנקל, לא תינזק אם השערת הרצף תיחשב אף היא אקסיומה. מנגד, בשנת 1963 הראה פול כהן כי גם הוספת אקסיומה השוללת את השערת הרצף למערכת האקסיומות של צרמלו-פרנקל מביאה למערכת עקבית. מכך נובע שאין אפשרות להוכיח את ההשערה או את שלילתה במסגרת התורה המתמטית המקובלת המבוססת על מערכת אקסיומטית זו.
  

אחת ההשערות המתמטיות המוכרות וסיפור ידוע לבעלי רקע מתמטי. אך אני חושב שהסיפור יעניין ויפתיע קוראים שטרם נחשפו למתמטיקה במסגרת אקדמית. אני רק מקווה שלא ניסחתי את הסיפא של הקטע באופן טכני מדי. תומר - שיחה 13:56, 23 בינואר 2011 (IST)

נראה לי שזה קצת טכני מידי. הייתי שמח לשמוע דעה של אנשים שמתמטיקה היא לא התחום החזק שלהם. • אמיר (שיחה) 19:32, 29 בינואר 2011 (IST)

מאוד טכני. גם את הקטע הקודם היה לי מאוד קשה להבין - יחסית לקטע "הידעת?", שאמור להיות נגיש לרפרוף. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 11:27, 2 בפברואר 2011 (IST)

ניסיתי לשפר: ישנן טענות במתמטיקה שלא ניתן להוכיח ואף לא ניתן להפריך. כך למשל במקרה של השערת הרצף, שאותה ניסח מייסד תורת הקבוצות גאורג קנטור. על אף שהקדיש לכך מאמצים רבים, לא הצליח קנטור להוכיח את השערתו זו, ובמשך שנים רבות נחשבה ההשערה אחת הבעיות הפתוחות החשובות במתמטיקה, ואף הייתה הבעיה הראשונה ברשימת 23 הבעיות הפתוחות שמנה דויד הילברט בשנת 1900. לבסוף הראו קורט גדל ופול כהן שנכונותה אך גם אי-נכונותה של ההשערה אינן סותרות את מערכת ההנחות המתמטית המקובלת, ועל כן בעצם לא ניתן להוכיח את הטענה אך גם לא להפריכה. תומר - שיחה 17:54, 30 במאי 2011 (IDT)

נראה לי שהצלחת לפשט את הקטע כך שיהיה מובן גם למי שאינו מתמטיקאי, אך אין לי יכולת אמיתית לשפוט, כי אני כן. • אמיר (שיחה) 03:41, 12 ביולי 2011 (IDT)

הצעת עריכה טיפה יותר סיפורית: Dalila - שיחה 18:12, 9 בספטמבר 2011 (IDT)

במתמטיקה ישנן טענות שלא ניתן להוכיח ואף לא להפריך. כך למשל, במקרה של השערת הרצף, שניסח מייסד תורת הקבוצות, גאורג קנטור. השערת הרצף נחשבה לאחת הבעיות הפתוחות, החשובות במתמטיקה, ואף הייתה הראשונה ברשימת 23 הבעיות המתמטיות של המאה ה- 20, שמנה דויד הילברט בשנת 1900. משך שנים קנטור ואחרים ניסו להוכיח את ההשערה, או להפריכה, אך לא הצליחו לעשות זאת. רק בשנת 1937 חלה התקדמות מסוימת במעמדה, כאשר קורט גדל הצליח להוכיח כי הנחת אמיתותה משתלבת במערכת האקסיומות המתמטיות המקובלות בלי לערערה. עם זאת, ב-1963, הראה פול כהן כי גם ההנחה ההפוכה, השוללת את השערת הרצף, משתלבת באותה מערכת בלי לערערה. כך בעצם הוכח שהשערת הרצף היא טענה מתמטית שאמיתותה אינה תלויה ביתר האקסיומות המקובלות, ובעצם היא טענה שלא ניתן להפריכה ולא ניתן להוכיחה.

אם רוצים לדבר על בעיות מתמטיות שלא ניתן להוכיח או להפריך צריך להתחיל מה"אמא של כולם" - אקסיומת המקבילים (או "הפוסטולט החמישי") שדורות רבים של מתמטיקאים ניסו להוכיח על סמך אקסיומות פשוטות יותר, אך בסופו של דבר קיבלוה כאקסיומה בפני עצמה, ורק במאה ה-19 הראו יאנוש בויאי, ניקולאי לובצ'בסקי וגאוס (כל אחד לחוד) שניתן ליצור גאומטריה קונסיסטנטית גם בלעדיה. קיפודנחש - שיחה 00:26, 5 במאי 2012 (IDT)

זה עניין אחר. לא ניתן להכניס את שני הנושאים יחד לקטע אחד. אני לא מכיר את הנושא, ולא ממש הבנתי את הפואנטה של הסיפא שלך - כך שאני לא בטוח שיהיה קל לנסח קטע הידעת עליה הנגיש לכלל הציבור. תומר - שיחה 11:11, 5 במאי 2012 (IDT)

למה זה עניין אחר? זה אותו סיפור בדיוק. דניאל • תרמו ערך 21:36, 8 במאי 2012 (IDT)

לגבי הקטע - עיינתי בו כעת בעין בוחנת, וגם שיניתי טיפה דברים שצרמו לי קצת. נראה לי שהתיאור "רק בשנת 1937 חלה התקדמות מסוימת במעמדה" אינו מדויק - להבנתי, לאחר הוכחתו של גדל ב-1937, השערת הרצף נחשבה נכונה. תומר - שיחה 11:19, 5 במאי 2012 (IDT)

ב-1937 משפטי האי-שלמות של גדל כבר היו ידועים לכל. אף אחד לא הסיק מההוכחה של גדל שהשערת הרצף נכונה. טכניקת ההוכחה החדשנית של גדל הדגישה שמדובר רק בהוכחת עקביות לא בהוכחת טענה. דניאל • תרמו ערך 21:36, 8 במאי 2012 (IDT)

אהה, הבנתי. אם כך, נראה לי שיהיה מסובך מדי לתאר את הנושא בצורה מדויקת, וכעת הנוסח די מטעה. אולי כדאי לוותר. תומר - שיחה 01:16, 9 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 20:25, 9 במאי 2012 (IDT)

לא הבנתי מה הבעיה עם הניסוח. ההקשר של גדל הוא באקסיומת הבנייה.אולי אבל כדאי לפשט את הקטע ולהוסיף לו את אקסימות המקבילים. נישן על זה. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:19, 9 במאי 2012 (IDT)

לאחר ההבהרה של דניאל, אני חוזר בי מהטענה על ניסוח מטעה. אשמח גם לעוד תגובות לגבי המוּבנוּת, לאחר העריכה של דלילה. תומר - שיחה 21:27, 9 במאי 2012 (IDT)

בתור אחת שלא באה מהתחום. הניסוח מרגיש לי מעט רוחבי. כאילו מנסים לדחוס כמה שיותר מידע חשוב בפסקה אחת ענקית. הייתי מעדיפה שזה יהיה יותר ממוקד. בעצם.. שאני אבין ישר ולעניין מה "הידעת" כאן. בעצם כל העניין הוא שמתחילים בניסוח המתייחס לטענה שלא ניתן להפריך או להוכיח, ומסיימים בכך שלא ניתן להפריך או להוכיח, אבל זה יוצא מעט מסורבל וארוך בדרך. אם הייתי קוראת.. הייתם מאבדים אותי ב1937 וחבל כי זה דווקא מעניין. יש אפשרות לקצר? Itzuvit - שיחה 16:48, 19 במאי 2012 (IDT)

ואם נסיר את השורה הראשונה:

השערת הרצף, שניסח מייסד תורת הקבוצות, גאורג קנטור, נחשבה לאחת הבעיות הפתוחות, החשובות במתמטיקה, ואף הייתה הראשונה ברשימת 23 הבעיות המתמטיות של המאה ה- 20, שמנה דויד הילברט בשנת 1900. משך שנים קנטור ואחרים ניסו להוכיח את ההשערה, או להפריכה, אך לא הצליחו לעשות זאת. רק בשנת 1937 חלה התקדמות מסוימת במעמדה, כאשר קורט גדל הצליח להוכיח כי הנחת אמיתותה משתלבת במערכת האקסיומות המתמטיות המקובלות בלי לערערה. עם זאת, ב-1963, הראה פול כהן כי גם ההנחה ההפוכה, השוללת את השערת הרצף, משתלבת באותה מערכת בלי לערערה. כך בעצם הוכח שהשערת הרצף היא טענה מתמטית שאמיתותה אינה תלויה ביתר האקסיומות המקובלות, ובעצם היא טענה שלא ניתן להפריכה ולא ניתן להוכיחה. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:57, 19 במאי 2012 (IDT)

עכשיו זה הרבה יותר "הידעת" ממקודם. בהחלט השתפר. כי זה מרגיש פחות מסורבל. וגם נשארתי עד הסוף. :) Itzuvit - שיחה 17:00, 19 במאי 2012 (IDT)

בעד הגירסה האחרונה של אמיר. Dalila - שיחה 17:50, 19 במאי 2012 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 9 באוגוסט - סדרה 2. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:34, 19 במאי 2012 (IDT)

צ'יק צ'אק

קטע חמוד מתוך הערך אולימפיאדת ברלין (1936) ותודה למשתמש:BAswim על המידע:

באולימפיאדת ברלין, שהתקיימה ב-1936, ניצחה בתחרות הקפיצה לגובה איבויה צ'אק מהונגריה. ברגע שהודיע הכרוז על ניצחונה של צ'אק, הגיעה גם הידיעה שבבריכת השחייה ניצח השחיין ההונגרי פרנץ צ'יק במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי. האוהדים ההונגרים לא ידעו את נפשם מרוב שמחה ופרצו בקריאות "צ'יק צ'אק", "צ'יק צ'אק", שאליהן הצטרף כל הקהל. מאז היה "צ'יק צ'אק" לביטוי המתאר דבר-מה מהיר מאוד.

הבעיה - צריך למצוא מקור חיצוני אמין לסיפור. • בברכה, אמיר (שיחה) 14:12, 19 במאי 2012 (IDT)

ערכתי קצת. נחמד. תומר - שיחה 15:28, 19 במאי 2012 (IDT)

חיפשתי מקור - המקור הוא כנראה כתבה זו של נתן זהבי. עם זאת, הסיפור כנראה שגוי, לפי כתבה זו של רוביק רוזנטל. תומר - שיחה 15:35, 19 במאי 2012 (IDT)

אפשר אולי:

באולימפיאדת ברלין, שהתקיימה ב-1936, ניצחה בתחרות הקפיצה לגובה איבויה צ'אק מהונגריה. ברגע שהודיע הכרוז על ניצחונה של צ'אק, הגיעה גם הידיעה שבבריכת השחייה ניצח השחיין ההונגרי פרנץ צ'יק במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי. ארועים אלו הולידו אגדה אורבנית לפיה האוהדים ההונגרים שלא ידעו את נפשם מרוב שמחה פרצו בקריאות "צ'יק צ'אק", "צ'יק צ'אק", שאליהן הצטרף כל הקהל ומאז היה "צ'יק צ'אק" לביטוי המתאר דבר-מה מהיר מאוד. למעשה, מקור הביטוי במילה הגרמנית Zickzack, שפירושה ברק והוא נכנס לשפה העברית המדוברת דרך היידיש. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:03, 19 במאי 2012 (IDT)

אני לא יודע אם זו אגדה אורבנית. באנגלית לא מצאתי לזה כלל מופעים. יכול להיות שזה פשוט משהו שההוא שמוזכר בכתבה של זהבי, שלח לזהבי במייל. לא ברור אם זה גדל לממדי אגדה אורבנית. תומר - שיחה 02:00, 20 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. אי דיוקים רבים. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:38, 20 במאי 2012 (IDT)

מקור המושג מוזיאון

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/תקועים
מקור המושג מוזיאון במילה Μουσεῖον ביוונית עתיקה, שמשמעותה "היכל המוזות". המוזיאון הראשון המוכר כיום נוסד במאה ה-4 לפנה"ס, באלכסנדריה שבמצרים ההלניסטית, כנראה על ידי תלמי הראשון. ייעודו היה מקום למפגש וללמידה של הוגי דעות, משוררים ומדענים, והוא כלל את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. המוזיאון הראשון שהכיל אוסף של חפצי אמנות היה כנראה בפרגמון שבאסיה הקטנה, באותה תקופה.

מתוך הערך מוזיאון, כמובן. אפשר לעבות למי שיש הצעות. יוסאריאן • שיחה 08:18, 10 בנובמבר 2009 (IST)

ביקשו לא להעלות עוד קטעים חבר. הציוני ✡ שיחה 20:57, 10 בנובמבר 2009 (IST)

אכן. אשוב ואבקש להתמקד בדיונים הפתוחים ובכתיבת הצעות לקטעים עבור מיזם היובל. יוסאריאן, ברשותך - אסיר את הקטע לעת עתה. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 21:11, 10 בנובמבר 2009 (IST)

אה אחוז, לא שמתי לב. יוסאריאן • שיחה 07:43, 11 בנובמבר 2009 (IST)

לעת עתה בתקועים. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 10:46, 11 בנובמבר 2009 (IST)

― סוף העברה

צריך להוסיף בטקסט גופא מהן "מוזות". צריך להוסיף תמונה. תומר - שיחה 21:57, 10 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 21:58, 10 במאי 2012 (IDT)

• נסיון הרחבה:

מקור המונח מוזיאון הוא במילה Μουσεῖον ביוונית עתיקה, שמשמעותה "היכל המוזות". בימי קדם, לפני שהאמן - בין אם הוא מלחין, משורר או פילוסוף - היה מתחיל לחבר יצירה חדשה, הוא היה פונה אל המוזות: אלות היצירה, האמנויות והמדעים, ומבקש מהן שתנחנה אותו בעבודתו, ותסייענה לו.
המוזיאון הראשון המוכר כיום נוסד במאה ה-4 לפנה"ס, באלכסנדריה שבמצרים ההלניסטית, כנראה על ידי תלמי הראשון. ייעודו היה מקום למפגש וללמידה של הוגי דעות, משוררים ומדענים, והוא כלל את הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. המוזיאון הראשון שהכיל אוסף של חפצי אמנות היה כנראה מוזיאון שהוקם בפרגמון שבאסיה הקטנה, באותה תקופה. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:34, 12 במאי 2012 (IDT)

נהדר :)  אהבתי יעל - שיחה 22:26, 12 במאי 2012 (IDT)

בעד רק צריך להחליט על תמונה - אולי זו של הספרייה של אלכסנדריה. תומר - שיחה 17:23, 14 במאי 2012 (IDT)

רבותי, ומה עם המוזיאון הראשון באמת? המאה ה-4 זה קטן עלינו. דניאל צבי • שיחה 17:28, כ"ב באייר ה'תשע"ב (14.05.12)

הייתי עושה שינוי קטן למען אלו שיודעים מה הן מוזות ומנסח את שני המשפטים הראשונים כך: "מקור המונח מוזיאון הוא במילה Μουσεῖον ביוונית עתיקה, שמשמעותה "היכל המוזות", אלות היצירה, האמנויות והמדעים. בימי קדם, לפני שהאמן - בין אם הוא מלחין, משורר או פילוסוף - היה מתחיל לחבר יצירה חדשה, הוא היה פונה אל המוזות ומבקש מהן שתנחנה אותו בעבודתו, ותסייענה לו." ‏ישרון • שיחה 23:29, 17 במאי 2012 (IDT)

כל המידע בקטע דורש אימות, ובמידת הצורך שינוי הערך עצמו. • בברכה, אמיר (שיחה) 13:18, 19 במאי 2012 (IDT)

רמזתי לזה קצת בעדינות קודם, אבל אחזור על זה - הקטע לא נכון. אולי במאה ה-4 קם המוסד הראשון שקרא לעצמו מוזיאון, אבל הוא לא המוזיאון הראשון - היה מוזיאון בבבל מאתיים שנה לפני כן (שאנחנו לא יודעים איך הוא קרא לעצמו). דניאל צבי • שיחה 18:16, כ"ט באייר ה'תשע"ב (21.05.12)

ההצעה לא התקבלה. מידע לא נכון, וחסר ערך על המוזיאון הראשון שהציג דניאל צבי. • בברכה, אמיר (שיחה) 20:13, 21 במאי 2012 (IDT)

שכתוב תבנית:הידעת? יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - סדרה 2

אני לא מציע להסיר את הקטע, אלא להרחיבו. כרגע מדובר בהידעת קצרמר. • בברכה, אמיר (שיחה) 15:32, 13 במאי 2012 (IDT)

בעד, יעל - שיחה 23:23, 14 במאי 2012 (IDT)

צריך לעשות הצבעה בשביל להרחיב? ‏ישרון • שיחה 23:18, 17 במאי 2012 (IDT)

אתה יכול להציע הרחבה כאן, ונראה אם יש לה תמיכה. • בברכה, אמיר (שיחה) 14:57, 18 במאי 2012 (IDT)

נגד הסרה. דווקא אחד היותר מעניינים מבחינתי. Itzuvit - שיחה 19:00, 18 במאי 2012 (IDT)

כפי שציינתי בתחילה - אני לא מציע למחוק את הקטע, אלא להרחיבו. שיניתי את הכותרת בהתאם.

אני חושב שיש להוסיף שאמנם הוא היה הצעיר ביותר, אבל זה לא ששאר הלוחמים בתש"ח היו בני 18+. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:34, 18 במאי 2012 (IDT)

ניסיון:

צעיר הנופלים במערכות ישראל הוא נסים גיני אשר נפל כשהוא ילד בן עשר שנים בלבד. גיני, ששימש קשר בין עמדות הלוחמים ברובע היהודי בעיר העתיקה במהלך מלחמת העצמאות, נפגע ב-28 במאי 1948 מפגיעת צלף.
נסים גיני לא היה הילד היחיד שנטל חלק במלחמת העצמאות ברובע, יחד אתו סייעו למגני הרובע היהודי גם אחיו בן ה-12 ואחותו בת ה-14 וילדים רבים אחרים מהרובע. גם ביתר הארץ סייעו מאות ילדים ללוחמים הישראלים במלחמת העצמאות.

‏ישרון • שיחה 22:46, 20 במאי 2012 (IDT)

טוב יותר. תומר - שיחה 19:59, 22 במאי 2012 (IDT)

אכן. Itzuvit - שיחה 20:04, 22 במאי 2012 (IDT)

הקטע שוכתב. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:44, 23 במאי 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 6 בספטמבר - סדרה 2

קצרמר לא מעניין. אפשר אולי לאחד עם תבנית:הידעת? 20 ביולי - סדרה 2 • אמיר (שיחה) 21:27, 5 ביולי 2011 (IDT)

לדעתי הקטע על המשוט גם מפוקפק. יוסאריאן • שיחה 21:07, 8 במאי 2012 (IDT)

תהיה זו הועלתה בעבר. ראה שיחת תבנית:הידעת? 6 בספטמבר - סדרה 2 • בברכה, אמיר (שיחה) 20:14, 17 במאי 2012 (IDT)

אני לא בטוח שהם מספיק קשורים בשביל לאחד. ‏ישרון • שיחה 23:21, 17 במאי 2012 (IDT)

האם אתה חושב שצריך להשאיר אותם כפי שהם? • בברכה, אמיר (שיחה) 14:58, 18 במאי 2012 (IDT)

לדעתי הם בסדר כך. אבל צריך לחפש מקור לעניין המשוט, שבו הטיל יוסאריאן ספק. תומר - שיחה 15:00, 18 במאי 2012 (IDT)

אז ככה: לגבי הקטע על המשוט וה-M16. די חרשתי את גוגל ולא מצאתי מקור רציני. באנגלית כל מה שמצאתי זה את זה (האתר funtrivia), שהוא כמובן לא מקור רציני. בעברית הרבה יותר קל למצוא התייחסויות, אבל ה"ביסוס" שמצאתי זה שתי הודעות בפוסט בפורום בהיידפארק, לעומת שלילת הטענה בפורום צבא וביטחון בפרש. ייתכן שזו אגדה אורבנית, שקנתה אחיזה חזקה יותר בישראל דרך שיעורים בצה"ל. אני מציע להסיר את הקטע ואת הטענה המפוקפקת מהערך (למעשה, ראיתי כעת שהיא לא בערך, שזה כבר טוב...). תומר - שיחה 15:15, 18 במאי 2012 (IDT)

נכון או לא נכון - הקטע מצ'עמם. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:17, 18 במאי 2012 (IDT)

אותי הוא מעניין. אולי אפשר להרחיב את הקטע כך שיעסוק גם בדברים נוספים שאפשר לעשות עם רובה מלבד לירות. ‏ישרון • שיחה 16:48, 23 במאי 2012 (IDT)

בכל אופן, זו כנראה טענה שגויה. אם כך, אין מקום להידעת שכזה. תומר - שיחה 16:52, 23 במאי 2012 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:55, 23 במאי 2012 (IDT)

תמונת עולם מהופכת

תמונת תקריב של עין אנושית

עקרון הפעולה של העין – ואופן העברת המידע למוח ועיבודו, המאפשרים ראייה – הוא מורכב והבנתו נוגעת לתחומים כפוטוכימיה ואופטיקה. הדמות שיוצרת העין האנושית נוצרת באמצעות עדשה מרכזת, ולפיכך מתקבלת על הרשתית דמות ממשית והפוכה, שמגיעה כך למוח דרך עצב הראייה. המוח יוצר ממנה תפיסה של דמות ישרה, בתהליך שמעורבים בו מנגנונים נוספים, כמו זה של חוש שיווי-המשקל. תינוקות עד סמוך לגיל שנה אכן חווים תמונת עולם מהופכת, משום שמרכז העיבוד המתאים במוח עדיין אינו מפותח דיו.
עובדה מעניינת שנתקלתי בה בערך עין. עדיף שיעברו על הקטע מביני עניין (בגוף האדם ובאופטיקה). תומר - שיחה 17:50, 30 במאי 2011 (IDT)

זה לא מדויק. נכון שעל הרשתית מתקבלת דמות ממשית והפוכה, אבל הטענה שהמוח הופך אותה טומנת בחובה הנחה סמויה כי מישהו צופה בדמות הזו. בקיצור, אני מציע למצוא משהו מגניב אחר לומר על מערכת הראייה, אולי על תופעות תוך-עיניות . ליאור ޖޭ • כ"ד באב ה'תשע"א • 09:24, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

לא הבשיל הועבר מרשימת ההמתנה • בברכה, אמיר (שיחה) 18:03, 23 במאי 2012 (IDT)

פוקינג, אוסטריה

האם כבר היה "הידעת" על הכפר הפצפון הזה, משמעות שמו וההשלכות על חייו ופרנסתו? Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 13:57, 3 במאי 2011 (IDT)

לא, אין. ‏עמיחי • שיחה 22:43, 3 במאי 2011 (IDT)

אתה רוצה להציע קטע? ‏עמיחי • שיחה 10:34, 1 ביוני 2011 (IDT)

כן, בימים הקרובים. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 21:57, 5 ביוני 2011 (IDT)

לא הבשיל הועבר מרשימת ההמתנה. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:05, 23 במאי 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 27 באפריל - סדרה 2

אין ערך על אוניברסיטת מיאמי (אוהיו), וראו ההערות בדף השיחה. בכלל, אני לא מוצא את הקטע מלהיב, כך שגם אם ייכתב ערך, אני בעד הסרת הידעת זה. תומר - שיחה 21:29, 27 באפריל 2012 (IDT)

בעד ‏ישרון • שיחה 23:19, 17 במאי 2012 (IDT)

מסכים עם תומר ועם התגובות בדף השיחה. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:44, 20 במאי 2012 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 20:41, 24 במאי 2012 (IDT)

רוזי רואיז

בשנת 1980 הוכרזה רוזי רואיז כמנצחת בריצת הנשים במרתון בוסטון בזמן שיא נשי של שעתיים, 31 דקות ו-56 שניות. בסופו של דבר התברר כי היא לא רצה את כל המסלול בן 42 הקילומטרים ו-195 המטרים, אלא לקראת סיום המירוץ קיצרה את המסלול דרך קהל הצופים. רואיז מעולם לא הודתה בחשדות שהועלו כנגדה ולא ידוע מדוע וכיצד בדיוק ביצעה את המעשה, שכן אין תיעוד מצולם למקרה. לאחר שהתבררה התרמית המיוחסת לרואיז, קיבלה הזוכה האמיתית, ז'קלין גארו, מדליית זהב במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה שבוע לאחר המרתון. לאחר התקרית, שיפרו מרתון בוסטון ומירוצים אחרים את אמצעי הבטיחות שלהם כנגד תרמיות, לרבות מעקב וידאו אחר המסלול כולו ושבבים מיוחדים המתעדים את הזמן שבו מגיעים הרצים לכל תחנה.

פומפריפוזה - שיחה 18:12, 9 באפריל 2011 (IDT)

קטע טוב. קלונימוס - שיחה 22:53, 19 ביוני 2011 (IDT)

לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 16:25, 10 ביולי 2011 (IDT)

יש הערות/תגובות? ‏עמיחי • שיחה 22:39, 26 ביולי 2011 (IDT)

אין? ‏עמיחי • שיחה 12:52, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

קטע יפה מאוד. תומר - שיחה 22:58, 28 בינואר 2012 (IST)

הוחזר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:12, 16 במאי 2012 (IDT)

מעניין. חסרים קישורים פנימיים. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:30, 16 במאי 2012 (IDT)

הוספו קישורים. אבל חסרה תמונה - ניתן גם להשתמש בתמונת שימוש הוגן במקרה זה לדעתי. תומר - שיחה 18:43, 16 במאי 2012 (IDT)

אין תמונת שימוש הוגן שלה. הצעות נוספות? • בברכה, אמיר (שיחה) 20:03, 16 במאי 2012 (IDT)

התכוונתי שאפשר להעלות משהו בשימוש הוגן. תומר - שיחה 20:57, 16 במאי 2012 (IDT)

אם לא מוצאים תמונה שלה אפשר את תמונת הלוגו של מרתון בוסטון. (הגהתי מעט את הקטע). מעניין. בעד. Dalila - שיחה 23:06, 16 במאי 2012 (IDT)

הוספתי תמונת שימוש הוגן. זה אירוע היסטורי שלא ניתן לתת לו אילוסטרציה תחליפית באמצעים חופשיים מז"י. תומר - שיחה 23:11, 16 במאי 2012 (IDT)

מה שחסר בקטע הזה הוא התשובה לשאלה - איך גילו את התרמית? המילים "בסופו של דבר התברר..." מסתירות הרבה מידע מעניין שלא נחשף. אני נותרתי סקרן ולא מסופק - אם היא לא הודתה ולא היו ראיות חד משמעיות, על סמך מה "התברר"? יוסאריאן • שיחה 17:25, 17 במאי 2012 (IDT)

בערך עצמו כתוב: "רואיז עוררה חשדות מרגע "זכייתה": איש לא ראה אותה רצה בתחילת המירוץ, היא לא הופיעה בתצלומי הווידאו של המירוץ, והיו שהעידו כי זינקה אל המסלול במייל האחרון. לאחר בדיקה התברר כי רואיז נתפסה כשהיא מרמה במרתון ניו יורק כחצי שנה לפני כן." אבל הוספת המידע הזה לקטע, תהפוך אותו לארוך מידי. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:41, 17 במאי 2012 (IDT)

הקטע הזה קצת חופף לתבנית:הידעת? 10 בנובמבר - סדרה 2 - החפיפה לא עד כדי כך גדולה, אבל ראוי לשקול זאת. דניאל צבי • שיחה 18:26, כ"ה באייר ה'תשע"ב (17.05.12)

הייתי מורידה את המשפט 'שכן אין תיעוד מצולם למקרה'. הוא מפריע משום מה - לדעתי הוא מעורר את הספק לגבי מעשה הרמייה והתהייה כיצד נודע (שהועלתה פה). Dalila - שיחה 02:11, 20 במאי 2012 (IDT)

נסיון נוסף

בשנת 1980 הוכרזה רוזי רואיז כמנצחת בריצת הנשים במרתון בוסטון בזמן שיא נשי של שעתיים, 31 דקות ו-56 שניות. רואיז עוררה חשדות מרגע "זכייתה" מכיוון שאיש לא ראה אותה רצה בתחילת המירוץ, היא לא הופיעה בתצלומי הווידאו של המירוץ, והיו שהעידו כי זינקה אל המסלול דרך הקהל במייל האחרון. לאחר בדיקה התברר כי רואיז נתפסה כשהיא מרמה במרתון ניו יורק כחצי שנה לפני כן. רואיז מעולם לא הודתה בחשדות שהועלו כנגדה, אולם לאחר שהתבררה התרמית, קיבלה הזוכה האמיתית, ז'קלין גארו, מדליית זהב במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה שבוע לאחר המרתון. לאחר התקרית, שיפרו מרתון בוסטון ומירוצים אחרים את אמצעי הבטיחות שלהם כנגד תרמיות, לרבות מעקב וידאו אחר המסלול כולו ושבבים מיוחדים המתעדים את הזמן שבו מגיעים הרצים לכל תחנה. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:07, 20 במאי 2012 (IDT)

דעות? • בברכה, אמיר (שיחה) 18:30, 20 במאי 2012 (IDT)

לדצערי מסורבל למדי ועובד פחות מהקטע הראשון. Dalila - שיחה 23:12, 22 במאי 2012 (IDT)

OK.נחזור להצעתך הקודמת. אני הייתי מוריד את רוב המשפט החל ב"ולא ידוע מדוע וכיצד בדיוק ביצעה את המעשה, שכן אין תיעוד מצולם למקרה. " מדוע? - כדי לנצח אני מניח. כיצד? התשובה בקטע עצמו. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:17, 23 במאי 2012 (IDT)

עריכה אחרת:

בשנת 1980 הוכרזה רוזי רואיז כמנצחת בריצת הנשים במרתון בוסטון בזמן שיא נשי של שעתיים, 31 דקות ו-56 שניות, אך התברר כי לא רצה את כל המסלול אלא הצטרפה אליו לקראת הסיום, בזינוק מבין קהל הצופים. על המעשה העידו אי אילו אנשים וכמו כן לא נמצא תיעוד מצולם להופעתה בתחילת המירוץ או לכל אורכו. רואיז מעולם לא הודתה בחשדות שהועלו כנגדה, זאת למרות שבבדיקת רקע התברר כי גם רימתה במרתון ניו יורק, כחצי שנה לפני כן. אחר בירור התרמית המיוחסת לרואיז, קיבלה הזוכה האמיתית, ז'קלין גארו, מדליית זהב במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה שבוע לאחר המרתון. בעקבות האירוע שיפרו מרתון בוסטון ומירוצים אחרים את אמצעי הבטיחות כנגד תרמיות, לרבות מעקב וידאו אחר המסלול כולו ושבבים מיוחדים המתעדים את הזמן שבו מגיעים הרצים לכל תחנה.

אני חייבת להודות שהקטע עדיין לא ממש שובה אותי. Dalila - שיחה 00:33, 24 במאי 2012 (IDT)

מצטער שאני מקשה, אבל לא בטוח שהבנתי: את הקטע המקורי אהבת ואת מה שכתבת פחות? • בברכה, אמיר (שיחה) 16:01, 24 במאי 2012 (IDT)

לדעתי אין חובה לכתוב איך גילו את התרמית. מספיק שיש את זה בערך. הקטע הראשון הכי טוב בעיניי. תומר - שיחה 17:20, 24 במאי 2012 (IDT)

תומר, אני נוטה להסכים איתך, אבל קרא את הערתי הקודמת. המשפט "ולא ידוע מדוע וכיצד בדיוק ביצעה את המעשה, שכן אין תיעוד מצולם למקרה." בעייתי בעיני. צריך לנסח אותו מחדש. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:23, 24 במאי 2012 (IDT)

ניתן להחליף את המשפט השני והשלישי ב"בסופו של דבר התברר על סמך עדויות וראיות נוספות כי היא לא רצה את כל המסלול בן 42 הקילומטרים ו-195 המטרים, אלא לקראת סיום המירוץ קיצרה את המסלול דרך קהל הצופים. רואיז מעולם לא הודתה בחשדות שהועלו כנגדה ואין תיעוד מצולם לקפיצתה למסלול דרך הקהל." אני תומך גם בקיצוץ של כל החלק מ"ואין תיעוד..." במשפט השלישי - הוא סתם לא עקרוני ומוריד מהפיקנטיות. תומר - שיחה 17:41, 24 במאי 2012 (IDT)

אז הקטע שאנו דנים בו עכשיו הוא:
בשנת 1980 הוכרזה רוזי רואיז כמנצחת בריצת הנשים במרתון בוסטון, בזמן שיא נשי של שעתיים, 31 דקות ו-56 שניות. בסופו של דבר התברר על סמך עדויות וראיות נוספות כי לא רצה את כל המסלול בן 42 הקילומטרים ו-195 המטרים אלא זינקה אליו דרך קהל הצופים לקראת סיום המירוץ. למרות פסילתה, מעולם לא הודתה רואיז בחשדות שהועלו כנגדה. לאחר בירור התרמית, קיבלה הזוכה האמיתית, ז'קלין גארו, מדליית זהב במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה שבוע לאחר המרתון. בעקבות התקרית, שיפרו מרתון בוסטון ומירוצים אחרים את אמצעי הבטיחות שלהם כנגד תרמיות, לרבות מעקב וידאו אחר המסלול כולו ושבבים מיוחדים המתעדים את הזמן שבו מגיעים הרצים לכל תחנה. • בברכה, אמיר (שיחה) 19:18, 24 במאי 2012 (IDT)

אכן, זה נראה לי פתרון טוב. תומר - שיחה 19:24, 24 במאי 2012 (IDT)

הגהתי מעט (בעיקר כפל מילים). מסכימה שזה הנוסח הטוב ביותר. הבעיה שהוא קצת עיתונאי, רשימתי כזה. בקטע הראשון למרות בעיותיו היתה זרימה סיפורית יותר (היו פחות משפטים שנפתחו ב'למרות', 'לאחר'... גם עם גיוון במילות הקישור האלו זה יוצא רשימתי ופחות חינני). Dalila - שיחה 21:19, 24 במאי 2012 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 27 באפריל - סדרה 2. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:38, 24 במאי 2012 (IDT)

איך תשבץ היגיון בעיתון כמעט והביא לביטול הפלישה לנורמנדי

במלחמת העולם השנייה, תכננו בעלות הברית פלישה צבאית רחבת היקף שנודעה בשם הפלישה לנורמנדי. חלק מההכנות לפלישה הייתה הטעיה שבמסגרתה פיזרו רמזים שונים שגרמו לגרמנים לחשוב שהיא תתרחש במקום אחר. מקום הפלישה נשמר בקפדנות בסודיות מוחלטת. כמה ימים לפני הפלישה נדהמו אנשי המודיעין הבריטי לגלות ששמות קוד הקשורים לפלישה הופיעו שוב ושוב בתשבץ היגיון של הדיילי טלגרף, הבינו שאין מדובר בצירוף מקרים ושקלו לבטל את הפלישה, אך בסופו של דבר לא עשו זאת. רק למעלה מ-20 שנה מאוחר יותר התברר שהתלמידים, שנתנו את הרעיונות להגדרות, נהגו לבצע עבור החיילים שליחויות, וכך שמעו על המילים החשודות, וכמעט הביאו לביטולו של אחד המבצעים הגדולים בהיסטוריה.

מקור: [2]. תודה לעמיחי שפרסם בויקיפדיה:כיכר העיר. שדדשכ • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ב • 21:57, 8 בפברואר 2012 (IST)

בעד. רק יש את האדומים. ולמה הכוונה ב"התלמידים"? וגם: לא ברור איך מהתלמידים זה הגיע לעיתון. תומר - שיחה 17:59, 23 במאי 2012 (IDT)

בעצם, הערכים האדומים הם לא כל כך קריטיים. לא עקרוני שיהיו ערכים שיסבירו את המושגים "פלישה צבאית" ו"הטעיה". מה שמשאיר רק את הנקודות הלא ברורות. תומר - שיחה 19:17, 24 במאי 2012 (IDT)

אני מתנגד להוספת הקטע עד שיביאו מראה מקום רציני יותר מהבלוג הזה. מדובר בטענה כבדת משקל ולא ראוי לבסס אותה על בלוג עלום שם. מעבר לכך, אני מפקפק בנכונות הטענה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 19:21, 24 במאי 2012 (IDT)

אם אין מקור רציני שתומך בזה, אין לזה מקום. תומר - שיחה 19:25, 24 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. לא מספיק אמין. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:08, 26 במאי 2012 (IDT)

וניל

וניל

חברת קוקה-קולה היא הצרכן הגדול ביותר בעולם של תמצית הווניל הטבעית. כאשר הוצג לצרכנים טעם חדש של קולה בשנת 1985, קרסה כלכלת מדגסקר - המבוססת על וניל - והתאוששה רק לאחר שהקולה החדשה נכשלה. הסיבה היא שבקולה החדשה השתמשו בונילין, תחליף סינתטי זול יותר, וכך יצוא הווניל ממדגסקר ירד לפחות ממחצית.

סנופקין - שיחה 13:18, 12 במאי 2012 (IDT)

גדול! מקור? ‏עמיחי • שיחה 13:59, 13 במאי 2012 (IDT)

ראו דיון קודם מ-2008 • בברכה, אמיר (שיחה) 15:20, 16 במאי 2012 (IDT)

לאור הדיון מ-2008, אני לא חושב שיש להעביר את הקטע אם לא מביאים לו סימוכין. כנראה גם צריך להסיר את זה מהערך. תומר - שיחה 03:01, 18 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה.. נגנז בשלב ההמתנה - לאור דיון העבר וחוסר במקורות חדשים. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:38, 26 במאי 2012 (IDT)

הטבח הגדול ביותר שבע"ח ביצעו בבני אדם

ע"פ ספר גינס שיאי עולם משנת 2006 (העובדה שזה היה הטבח הגדול ביותר שבע"ח ביצעו בבני אדם מופיע במהדורת 2008, אבל הפירוט של המקרה מופיע במהדורת 2006 בעמוד 90)- הטבח הגדול ביותר שבעלי חיים ביצעו בבני אדם היה ב19 בפבואר 1945. חטיבה יפנית שהייתה מוצבת באי ראמרי במיאנמר (אז- בורמה) הותקפה ע"י חיל הים הבריטי ונאלצה לסגת. הדרך היחידה ליסוג הייתה חציית 16 ק"מ של ביצות מנגרובים ששרצו באלפי תניני ים. התנינים תקפו אותם, ובבוקר למחורת, מהחטיבה שמנתה כ1000 חיילים- נשארו רק 20 חיילים.

גם אם העובדות נכונות (מה שלא נראה לי סביר) הרי שיש סיבות נוספות לנפגעים רבים כל כך. יתכן שחלק מהחיילים היו פצועים ולא יכלו להמשיך, יתכן שהם הותקפו מהאויר ויתכנו סיבות נוספות. גם אם הקטע אכן אמיתי ותניני ים זללו כ-1000 בני אדם, עדיין הקטע לא מתאים לעמוד הראשי. גילגמש • שיחה 15:21, 11 באוקטובר 2011 (IST)

מסכים שהקטע אינו מתאים להידעת. תומר - שיחה 17:12, 24 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה.. נגנז בשלב ההמתנה - לא מספיק אמין ולא מתאים לעמוד הראשי. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:48, 26 במאי 2012 (IDT)

אליאס נח'לה

הוספתי אתמול פרטים בערך אליאס נח'לה והשתלשלות המאורעות שלו עם צבא ההצלה וחזרה לארץ רק במסגרת איחוד משפחות. יש כאן בשר? ‏Wierzba‏ • שיחה • 21:39, 24 במרץ 2011 (IST)

נסיון: אליאס נח'לה כיהן כחבר כנסת במשך 14 שנים במפלגת לוויין של מפא"י אך שהותו בישראל וקרבתו להנהגה במדינת ישראל לא היו מובנים מאליהם. לאחר ששירת מגיל צעיר בחיל הספר העבר-ירדני, בתקופת מלחמת העצמאות הצטרף לצבא ההצלה שלחם לצד ערביי ארץ ישראל ונגד הקמת המדינה. בעקבות מבצע חירם התיישב בלבנון ושם שהה כארבע שנים עד שהתאפשרה חזרתו במסגרת הסכם איחוד משפחות. שנה לאחר מכן הוא החל בפעילות ציבורית מקומית בכפר מגוריו ובשנת 1959 נבחר לכנסת והגיע בה למעמד סגן יושב ראש הכנסת. ‏Wierzba‏ • שיחה • 22:14, 24 במרץ 2011 (IST)

נחמד. מה המקור? תומר - שיחה 15:53, 4 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 13:07, 11 במאי 2012 (IDT)

מעניין. מצטרף לתומר • בברכה, אמיר (שיחה) 21:01, 12 במאי 2012 (IDT)

בעיניי הניסוח מעט מסורבל. הצעה לרה-ניסוח: סגן יו"ר הכנסת אליאס נח'לה ממפלגת לוויין של מפא"י, שירת מגיל צעיר בחיל הספר העבר-ירדני ובתקופת מלחמת העצמאות הצטרף לצבא ההצלה שלחם נגד הקמת המדינה. בעקבות מבצע חירם התיישב בלבנון ולאחר ארבע שנים התאפשרה חזרתו במסגרת הסכם איחוד משפחות. שנה לאחר מכן הוא החל בפעילות ציבורית מקומית בכפר מגוריו, ובשנת 1959 נבחר לכנסת והגיע בה למעמד סגן יושב ראש הכנסת. Nachy • שיחה 03:05, 17 במאי 2012 (IDT)

האמת, שאהבתי יותר את הניסוח הקודם. תומר - שיחה 18:57, 18 במאי 2012 (IDT)

כנ"ל. הניסוח המקורי באמת מעט יותר מסורבל, אך הוא מנוסח בצורה מעניינת יותר. ‏LightBringer‏ • שיחה 19:17, 23 במאי 2012 (IDT)

גם אני בעד הניוסח המקורי. עוד דעות? • בברכה, אמיר (שיחה) 21:05, 26 במאי 2012 (IDT)

Wierzba כבר אינו פעיל. פניתי אליו במייל בעניין והוא לא השיב. אני מניח שהוא הסתמך על הספרות, שכן לא מצאתי מידע על זה באינטרנט מלבד ויקיפדיה ואתרי מראה (ניסיתי גם לחפש בקישור שניתן ל"דבר", שכן כידוע גוגל לא מחפש שם, אבל נראה שיש שגיאה במתן הלינק; ניסיתי גם לחפש בארכיון "דבר" לפי שם הכתבה ש-Wierzba הוסיף, אבל גם אותה לא מצאתי משום מה). לדעתי הדבר הנכון לעשות הוא לגנוז כעת את הקטע, ולהשיבו רק כשיובאו, אם יובאו, מקורות, שכן לא ניתן לדעתי להציג בעמוד הראשי מידע שאינו ניתן לאימות. תומר - שיחה 14:32, 27 במאי 2012 (IDT)

תיקנתי את הקישור בערך עצמו ומצאתי עוד התייחסויות פה, פה ופה אבל לא הספקתי לקרוא אותן. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:19, 27 במאי 2012 (IDT)

אוקיי, הכול בסדר. הכתבה שמקושרת מהערך כוללת את כל המידע הרלוונטי. תומר - שיחה 17:23, 27 במאי 2012 (IDT)

נבחרה הגרסה המקורית. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 11 ביוני - סדרה 2. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:42, 27 במאי 2012 (IDT)

הרמת כוסית

השקת כוסות

מקור מנהג הרמת הכוסית ביוון העתיקה, בתקופות בהן היה נפוץ חשש מהרעלה. כדי להרגיע את האורחים מזג המארח את היין מכלי משותף, לגם ראשון מכוסו כדי להדגים את בטיחות השתייה, ואז הרים את כוסו כלפי האורחים במחווה של הזמנה לשתות לבריאות. על פי אמונה רווחת אחרת, מטרת השקת הכוסות זו בזו בעת שתיית "לחיים" הינה ערבוב מעט מהמשקה שבשתי הכוסות, על מנת שהשותה יוכל לדעת שהאדם שמולו לא הרעיל את המשקה שבכוסו.
מתוך הערך הרמת כוסית. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 06:12, 28 ביולי 2011 (IDT)

מעניין. צריך להוסיף מקור. תומר - שיחה 19:02, 18 במאי 2012 (IDT)

המקור הוא בערך, וזה מופיע גם בערך האנגלי. Nachy • שיחה 23:42, 21 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:15, 26 במאי 2012 (IDT)

בדקתי את עניין האמינות. הערך הרמת כוסית תורגם מהגרסה הזו של הערך המקביל באנגלית, שאכן כללה מידע על הכלי המשותף, מידע משולל מקור. לא בדקתי מתי ואיך, אבל כיום הערך האנגלי שכולל 35 הערות שוליים לעומת 0 בעבר, מציין "According to various apocryphal stories, the custom of touching glasses evolved from concerns about poisoning", ז"א שהסיפורים על מקורות המנהג הקשורים בענייני הרעלות - מפוקפקים. המשפט האחרון אכן נכון (מבוסס על תוספת מאוחרת זו), אבל מטעה, שכן מדובר באמונה רווחת, אך אמונה רווחת שגויה, לפי האתר סנופס. האתר סנופס מספר שהמקורות האמיתיים של המנהג הם כפי הנראה הצליל הנעים שנוצר בעת השקת הכוסות, והעצמת תחושת ההשתתפות באיחולים המובעים בהרמת הכוסית, על ידי תוספת של מגע פיזי. עוד הוא מוסיף, שכדי לערבב את הכוסות יש צורך למלא את הכוסות עד הסף, מה שעלול להביא לבזבוז נוזלים מיותר. תומר - שיחה 18:51, 27 במאי 2012 (IDT)

אם כך, אז אפשר להסיר. Nachy • שיחה 20:17, 27 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה) 20:22, 27 במאי 2012 (IDT)

שאיפת אדי כספית

כובענים נחשפו למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו את הדוודים שבהם התבשל הלבד ספוג הכספית. מחלות נפש (שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח) נחשבו לסימן היכר אופייני לבעלי אומנות זו. דוגמה לכך נמצאת בסיפור "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", שם הדמות הכובען המטורף לקתה כנראה בפסיכוזה כתוצאה מחשיפה לכספית. יש הטוענים שגם ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה שנגרמו מכספית ששאף בעת שישן במעבדתו כשערך ניסויים במתכות שונות.

הכובען המטורף

סנופקין - שיחה 20:46, 8 במרץ 2012 (IST)

יפה. מקורות? תומר - שיחה 15:38, 4 במאי 2012 (IDT)

ספרו של סטיבן ג'ואן "הכובען המטורף ואייזק ניוטון - התופעות המוזרות של המוח" ([3]). סנופקין - שיחה 19:23, 8 במאי 2012 (IDT)

יפה מאוד, רק הייתי משנה את הניסוח בהקשר של הכובען המטורף- לא ניתן לומר כי הוא פסיכוטי עקב חשיפה לכספית. כוונתי היא, שלא ניתן לייחס את הטירוף שלו להסבר רציונאלי, אך האנלוגיה היא בהחלט במקום. ‏LightBringer‏ • שיחה 00:01, 9 במאי 2012 (IDT)

מסכים שהניסוח הזה קצת חורק. אולי עדיף "שם הכובען המטורף נראה כמי שלקה בפסיכוזה שמקורה בחשיפה לכספית". תומר - שיחה 01:11, 9 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 19:49, 24 במאי 2012 (IDT)

אני בכלל לא הייתי כותב שהכובען לקה בטרוף כתוצאה מהחשיפה לכספית, לא אולי ולא בטוח. בשביל שזה יהיה הגורם צריך שקרול ישמע על זה. אני מניח שמה שקרה זה שהיה נפוץ שכובענים מטורפים (ואנחנו יודעים שזה בגלל הכספית) וכשקרול היה צריך דמות של משוגע הוא בחר בכובען. הייתי כותב פשוט את המשפט ככה "דוגמה לכך נמצאת בסיפור "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בו מופיעה דמות של כובען מטורף." ‏ישרון • שיחה 21:22, 24 במאי 2012 (IDT)

דרך אגב, אני הכרתי את זה. גם חברים שלי. ‏ישרון • שיחה 21:24, 24 במאי 2012 (IDT)

אני לא הכרתי. תומר - שיחה 22:25, 24 במאי 2012 (IDT)

עריכה לאור ההערות:
בעבר כובענים נחשפו למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו בדוודים בהם התבשל לבד ספוג כספית. הפרעות נפשיות, שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח, נחשבו בשל כך למאפיין נפוץ של בעלי אומנות זו. דוגמה לכך נמצאת בסיפור "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", בדמות הכובען המטורף. יש הטוענים שגם ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה כתוצאה משאיפת כספית בעת שישן במעבדתו, כאשר ערך ניסויים במתכות שונות.

קטע חביב ביותר. Dalila - שיחה 19:48, 25 במאי 2012 (IDT)

בעד הניסוח של דלילה. הוספתי קישורים פנימיים. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:13, 27 במאי 2012 (IDT)

עדיף. תומר - שיחה 18:18, 27 במאי 2012 (IDT)

נבחרה הגרסה של דלילה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 14 בדצמבר - סדרה 1. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:25, 28 במאי 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 11 ביוני - סדרה 2

לא מלהיב. תומר - שיחה 20:33, 17 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:43, 20 במאי 2012 (IDT)

אכן לא מלהיב. מה זה הגוף הפציפיסטי הזה? ברור שלא הצטרפו. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 22:50, 20 במאי 2012 (IDT)

כמו תומר • בברכה, אמיר (שיחה) 16:31, 28 במאי 2012 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:31, 28 במאי 2012 (IDT)

שורשים בני שתי אותיות

בלשנים רבים סבורים שבשפה הפרוטו שמית השורשים כללו שתי אותיות בלבד, ורק בתקופה מאוחרת יותר התווספה האות השלישית. עדות לתופעה זאת הן משפחות של שורשים שבהן שתי האותיות הראשונות הן זהות, ואילו האות השלישית נועדה לגוון ולדייק את המשמעות. הדוגמה הגדולה והידועה ביותר היא משפחת השורשים המציינים "להוציא משהו ממשהו אחר": פר"א, פר"ד, פר"ה (לפרות ולרבות), פר"ז, פר"ח, פר"ט, פר"ך, פר"ם, פר"ס, פר"ע, פר"ץ, פר"ק, פר"ר (לפורר) ופר"ש. מקרים נוספים הם קצ"ב, קצ"ה, קצ"ע, קצ"ץ וקצ"ר, וכן גז"ז, גז"ם וגז"ר.

שדדשכ • שיחה • י"ד בטבת ה'תשע"ב • 17:45, 9 בינואר 2012 (IST)

נחמד, אבל אולי כדאי להוסיף בטקסט הסבר מה זה "פרוטו שמית" (יש הפניה לערך, אבל עדיף גם שהטקסט יסביר). וצריך להוסיף מקורות. תומר - שיחה 15:51, 4 במאי 2012 (IDT)

מקור: [4] (פסקה אחת לפני אחרונה) שדדשכ • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ב • 16:04, 4 במאי 2012 (IDT)

לגבי הדוגמה הארוכה - תשובתו של רוביק רוזנטל הייתה "אם כי לא כל מה שהבאת שייך לכאן בהכרח", ונראה לי שכל מה שהובא שם צוין כאן. בנוסף, מה המקור לכך שזו "הדוגמה הגדולה והידועה ביותר"? תומר - שיחה 16:10, 4 במאי 2012 (IDT)

ראיתי את זה במדור לשון במוסף "שבת" של יעקב עציון לפני מספר שנים. את המקור של רוזנטל מצאתי למעשה רק עכשיו. שדדשכ • שיחה • ט"ז באייר ה'תשע"ב • 20:48, 8 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:23, 18 במאי 2012 (IDT)

בהחלט מעניין. קלונימוס - שיחה 16:51, 20 במאי 2012 (IDT)

לדעתי התוכן מעולה אבל הניסוח צריך להיות יותר ידידותי. ‏ישרון • שיחה 17:39, 20 במאי 2012 (IDT)

'אפשר להרכיב רשימה ארוכה ומרשימה של שורשים, בעלי הוראה קרובה, הנבדלים זה מזה רק ב-ל הפועל [...]. אולם, אפילו נכונה הנחה זו [של הרחבה משורש דו-עיצורי] לגבי חלק מן השורשים, אי אפשר להוכיח, כי במקרה מסויים אמנם כך הייתה ההתפתחות. כיצד, למשל, נוכל לדעת, אם "פרץ" שייך מבחינה היסטורית לשורש הדו-עיצורי "פר"? שמא לפנינו עירוב של השורשים "פרר" ו-"פצץ"? יתר על כן, אפשר להראות, שאכן הקשר בין מקצת שורשים מעין אלו תנייני הוא. [...] יוצא, כי רק באורח כללי נוכל לומר, שחלק מן השורשים השלמים מוצאו ביסודות דו-עיצוריים; ועלינו להודות, כי אין בידינו נתונים מספיקים להפוך הכרה כללית זו לשיטה, אשר בעזרתה נוכל להבחין בין שורשים, שאמנם הורחבו מיסודות דו-עיצוריים לבין כל שאר השורשים' (יהושע בלאו, תורת ההגה והצורות, הקיבוץ המאוחד תשל"ב, עמ' 111. ההדגשות במקור). ‏nevuer‏ • שיחה 17:46, 20 במאי 2012 (IDT)

הוא עדיין לא סותר את הקטע: גם הוא אומר שנוכל לומר זאת באופן כללי. אפשר אולי להוסיף משפט הסתייגות. האם לאחר המשפט "אכן הקשר בין מקצת שורשים בין אלו" הוא מפרט אילו? כי אם כן, אתה יכול למחוק אותם מהרשימה. ישרון: איזה ניסוח אתה מציע? שדדשכ • שיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ב • 23:25, 20 במאי 2012 (IDT)

במשפט הראשון צריך להסביר קצת מהי פרוטו שפה, או לפחות לאפשר את הבנת הקטע בלי הכרת המושג. במשפט השני הביטוי "עדות לתופעה זו" הוא מורכב מדי לדעתי (חוץ מזה - האם מדובר ב"תופעה"?), כנ"ל הביטוי "לגוון ולדייק את המשמעות". את המשפט השלישי הייתי הופך: קודם מציג את משפחת השורשים ואז מנתח את הקשר ביניהם והמשפט האחרון נראה לי מיותר בניסוחו הנוכחי (אם רוצים להשאיר כדאי להוסיף לו הקדמה בנוסח "אך קיימים גם מקרים נוספים:.." ‏ישרון • שיחה 23:40, 20 במאי 2012 (IDT)

אוקיי, ניסיון:

בלשנים רבים סבורים שבשפה הפרוטו שמית שממנה נוצרו כלל השפות השמיות (ביניהן עברית), הכיל כל השורש שתי אותיות בלבד, ורק בתקופה מאוחרת יותר התווספה אליהן אות שלישית. כתוצאה מכך ניתן להבחין במשפחות של שורשים שבהן שתי האותיות הראשונות הן זהות, ואילו האות השלישית נועדה לתת לשורש משמעות מדויקת יותר. הדוגמה הנרחבת והידועה ביותר לכך היא משפחת השורשים המתחילים באותיות פ' ור': פר"א, פר"ד, פר"ה (לפרות ולרבות), פר"ז, פר"ח, פר"ט, פר"ך, פר"ם, פר"ס, פר"ע, פר"ץ, פר"ק, פר"ר (לפורר) ופר"ש. שהמשמעות בכולם היא "להוציא משהו ממשהו אחר" בצורות שונות. דוגמאות נוספות הן משפחות הפעלים קצ"ב, קצ"ה, קצ"ע, קצ"ץ וקצ"ר, וכן גז"ז, גז"ם וגז"ר. אך עדיין לא ניתנה הוכחה שאכן שורשי הפעלים נוצרו בדרך זו.

התייחסתי לכל ההערות (כולל זאת של nevuer) מלבד האחרונה, שכן לא ברור לי מה הבעייה במילים אלו (הן פשוט נתינת דוגמאות נוספות) והשימוש במילה "אך" שגוי כיוון שאין פה ניגוד. שדדשכ • שיחה • כ"ט באייר ה'תשע"ב • 00:56, 21 במאי 2012 (IDT)

אני לא אפתח דיון על ה"אך". שיניתי קצת, שחזר לפי הבנתך. על המשפט האחרון הייתי מוותר (הוא גלגול של "(אם כי אין דרך לדעת האם כולם אכן נוצרו בדרך זו)"). ‏ישרון • שיחה 02:28, 21 במאי 2012 (IDT)

אני חושב שהמשפט "אך עדיין לא ניתנה הוכחה שאכן שורשי הפעלים נוצרו בדרך זו" אינו עולה בקנה אחד עם הציטוט מהספר של בלאו, שכן הספר דיבר על כך ש"אי אפשר להוכיח". תומר - שיחה 11:39, 21 במאי 2012 (IDT)

אני הייתי מוותר על המשפט הזה לגמרי כאמור, אבל אני לא חושב שאפשר לטעון שלעולם לא תינתן הוכחה. אפשר פשוט לכתוב "אין הוכחה" אבל זה מיותר כי כתוב שמדובר בסברה של בלשנים בלבד. ‏ישרון • שיחה 17:58, 21 במאי 2012 (IDT)

כדאי לדייק. אנחנו לא מדברים פה על השלב של הפרוטושמית. אין שום ספק שבפרוטושמית היו שורשים תלת-עיצוריים רבים; אמנם לצדם היו גם שורשים דו-עיצוריים (מוטב להקפיד על המינוח: עיצורים ולא אותיות). ההשערה היא שחלק מהשורשים התלת-עיצוריים האלה התפתחו - בשלב קדום עוד יותר - משורשים דו-עיצוריים, ובנוגע להשערה הזאת אמר בלאו את מה שאמר. ‏nevuer‏ • שיחה 20:42, 22 במאי 2012 (IDT)

לא הבנתי - ההצעה האחרונה שגויה או לא? תומר - שיחה 17:18, 24 במאי 2012 (IDT)

את השגיאות הברורות אפשר לתקן; אבל זה לא ממש יעזור. אחרי שנתקן נצטרך להוסיף אלף הבהרות והסתייגויות. זה פשוט נושא בעייתי שלא מתאים לבמה של "הידעת". ‏nevuer‏ • שיחה 22:42, 24 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. מבוי סתום • בברכה, אמיר (שיחה) 18:48, 30 במאי 2012 (IDT)

פינגווינים

מקור: ידע כללי.

פינגווין הסלעים

ההצעה המקורית

למרות ייחוס הפינגווינאים לקוטב הדרומי, הם נמצאים גם באזורים חמים, כמו ניו זילנד, הגלפגוס, אוסטרליה ואף אפריקה. פינגווינים אלו בדרך כלל מקננים במאורות ובמחסות בין סלעים, אך מספר מינים מטילים ביצים על הסלע החשוף.

תוספות

בנוסף, ישנה מחלוקת בנוגע למקור השם. יש גורסים כי השם "פינגווין" מקורו לטיני (pinguis = "שמן"). השערה זו מתבססת על איות המילה בשפות כמו צרפתית (pingouin) וגרמנית (pinguin), שבהן האות השנייה היא i, ולא על דרך האנגלית, בה האות השנייה הינה e.

אחרים גורסים כי מקור שמו של עוף זה הוא דווקא ולשי. הללו טוענים כי זהו הלחם בסיסים של המילה pen (=ראש) עם המילה gwyn (=לבן) המתייחס לאלקה גדולה, עוף ימי דמוי פינגווין שנכחד במאה ה-19 ובקדמת ראשו שני כתמים לבנים. ואולם, המסתייגים מגרסה זו מצביעים על-כך שהיא אינה מתיישבת עם צורות הכתיב שאינן אנגליות; על-כך שאין בנמצא דוגמאות נוספות למילים ולשיות שהשתרשו בלשונות אירופאיות; וכן על-כך שאין לולשית כל קשר יוצא דופן עם בעל-חיים זה, כזה שהיה מוביל להשאלת הביטוי בשפות אחרות. ראוי לציין כי על-אף שנדמה כי הסברה הראשונה היא המניחה את הדעת, בחר אברהם אבן-שושן להתייחס דווקא אל זו השנייה במילונו, בהוסיפו את הכיתוב "ראש לבן?" בצד המונח, המצביע על מקור אטימולוגי משוער.

בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 16:20, 8 בינואר 2012 (IST)

הקטע לא ברור. נראה שחסרה מילה. תומר - שיחה 19:56, 6 במאי 2012 (IDT)

תיקנתי. בנימין - שיחה - הקליטו ערך! 13:46, 9 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים • בברכה, אמיר (שיחה) 16:50, 16 במאי 2012 (IDT)

קצר מידי ולא עף לי הסכך. • בברכה, אמיר (שיחה) 19:07, 16 במאי 2012 (IDT)

נאלץ להסכים. תומר - שיחה 23:12, 16 במאי 2012 (IDT)

יש לציין, לאחר התגובות הנ"ל הוסיף בנימין עוד שתי פסקאות. כעת הקטע ארוך מדי, ואני לא חושב שהוא נהיה יותר מעניין. הבעיה האמיתית היא שאין כאן בשר להידעת, לא האורך, לדעתי - אם זה היה קצר וקולע, זה גם היה טוב בעיניי. תומר - שיחה 13:31, 18 במאי 2012 (IDT)

דווקא המשפט הראשון מעניין (מודה ומתוודה שלא ידעתי זאת). האטימולוגיה מיותרת בעיני, ארוכה ולא מתאימה כ"כ לפסקת "הידעת". לו ניתן יהיה להרחיב על מקום הימצאותם של הפינגווינים עם פרטים פיקנטיים נוספים, לעניות דעתי זה יהיה קטע ראוי. ‏LightBringer‏ • שיחה 22:04, 18 במאי 2012 (IDT)

ייתכן והייתי נחרץ מידי, כי ידעתי את זה, ולכן לא הופתעתי. אשמח לתגובות נוספות ואולי לעוד קצת פיתוח של ההצעה המקורית כפי שהציע LightBringer. • בברכה, אמיר (שיחה) 13:34, 19 במאי 2012 (IDT)

נראה לי בסדר גמור, כולל ההתייחסות למקור השם. קלונימוס - שיחה 16:50, 20 במאי 2012 (IDT)

לדעתי הקטע על האטימולוגיה מיותר ולא מתאים. החלק שלפני כן בכיוון של הידעת?, אבל הוא קצר מדי ותמציתי. אם רוצים לשפר ולקבל קטע טוב, ניתן להרחיב בכמה נושאים: א. לציין אילו מינים/משפחות/סוגים חיים בקוטב הדרומי, ואילו מהם חיים בארצות חמות ואיפה בדיוק. האם רוב הפינגווינים בעולם חיים באזורים קרים או חמים? ב. האם ה"אב הקדמון" של הפינגווין השתכן באזורים חמים או קרים? היכן קרה ה"פיצול"? כיצד הגיעו הפינגווינים לקוטב הדרומי? ג. איך קרה שהפינגווינים מתקשרים דווקא לאזורים קרים ולא לחמים? האם זה כך בכל המדינות, או שרק במדינות שאין בהן פינגווינים, ועבורן הקוטב הדרומי פשוט יותר "אקזוטי"? (אגב, האם זה רק הקוטב הדרומי, ולא הצפוני?) ד. כיצד מחזיקים פינגווינים של אזורים קרים בגני חיות באזורים חמים, למשל בישראל? כיצד מתחזקים סביבה קרה מספיק על שטח קטן בתוך אזור חם? (או שבד"כ מחזיקים בהם פינגווינים של אזורים חמים?) לא חייבים להתייחס לכל הנקודות, אבל הקטע כרגע די קצר ולא מעורר עניין רב, למרות שנראה שיש כאן פוטנציאל, ואם יתווסף חומר בנקודות אלו - יכול לצאת משהו טוב. תומר - שיחה 16:47, 24 במאי 2012 (IDT)

זה לגמרי לא מתאים. החלקים אינם קשורים זה לזה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 16:51, 24 במאי 2012 (IDT)

אפשרות שנייה לתוספות ולשינוי הטקסט

מקור: ידע כללי והערך האנגלי על הפינגוויניאים (ספרתי את מספר הפינגווינים בכל איזור בעזרת הרשימה הטקסונומית שבערך האנגלי).

פינגווין הסלעים

למרות ייחוס הפינגווינאים לקוטב הדרומי, הם נמצאים גם באזורים חמים, כמו ניו זילנד, הגלפגוס, אוסטרליה ואף אפריקה. יתרה מכך, אף מספר הפינגווינים הנמצאים בקוטב הדרומי קטן בהרבה ממספר הפינגווינים החיים בארצות החמות: ישנם רק 5 מינים של פינגווינים החיים בקוטב הדרומי, בעוד ש15 אחרים נמצאים באזורים חמים. פינגווינים אלו בדרך כלל מקננים במאורות ובמחסות בין סלעים, אך מספר מינים מטילים ביצים על הסלע החשוף.

לפי כלל ברגמן, הפינגווינים הגדולים ביותר נמצאים בקוטב הדרומי, והקטנים - באיזורים החמים יותר. ―בנימין (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני עדיין חושב שזה לא מספיק טוב. התוספת היחידה שהיא כביכול פיקנטית היא שיש יותר מינים של פינגווינים באזורים החמים, אבל אין מאחורי זה פואנטה, שכן מספר המינים אינו מעיד על מספר הפרטים. במילים אחרות, הקטע החדש מציין שיש פי 3 מינים של פינגווינים באזורים חמים מאשר פינגווינים באזורים קרים, אבל אין כאן פואנטה, לעומת פרט כמו שיש פי 3 יותר פרטים באזורים חמים מאשר באזורים קרים, שלו כן יש פואנטה. (מעבר לכך שהניסוח הנוכחי מטעה ונראה שגוי - "יש רק 5 פינגווינים", "לעומת 15 אחרים"). אזכור כלל ברגמן לא תורם. תומר - שיחה 17:27, 24 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:50, 30 במאי 2012 (IDT)

שיא בן 17 שנים ש(כמעט) נשבר פעמיים במקצה אחד

פייטרו מנאה שקבע את שיא העולם בריצת 200 מטר ב 12 בספטמבר 1979, 19.72 שניות, החזיק בשיא 17 שנים. במבחנים לאולימפיאדת אטלנטה ב 1996 שבר מייקל ג'ונסון את השיא, כשהוא עובר את המרחק בתוך 19.66 שניות. ב-1 באוגוסט באותה שנה, בריצת הגמר של מקצה זה באולימפיאדה שבר ג'ונסון את השיא פעם נוספת, הפעם תוך 19.32 שניות. הזוכה במדלית הכסף בתחרות זו, פרנקי פרדריקס מנמיביה, בניסיונו להדביק את הפער מגו'נסון, קבע תוצאה של 19.68 שניות, מהירה אף היא יותר מהשיא בן 17 השנים.

חמויישה - שיחה 13:27, 5 בפברואר 2012 (IST)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:23, 18 במאי 2012 (IDT)

לא רואה בזה דבר מלהיב באופן יוצא דופן. או שהפואנטה לא מספיק מודגשת. תומר - שיחה 22:25, 18 במאי 2012 (IDT)

מסכים עם תומר, לא הבנתי את הפואנטה. קלונימוס - שיחה 16:52, 20 במאי 2012 (IDT)

לא יודע אם אני בעד או נגד אבל לפי הבנתי הפואנטה היא שאחרי שבע עשרה שנה שהשיא עמד על כנו בשנת 1996 הוא נשבר שלוש פעמים, פעמיים באותו מקצה. ‏ישרון • שיחה 17:36, 20 במאי 2012 (IDT)

ישרון - בינגו. זו אכן הפואנטה. אגב, באופן דומה, בוב בימון קבע שיא עולם בקפיצה לרוחק באולימפיאדת מקסיקו בשנת 1968 (8.90). רק כעבור 23 שנה מייק פאוול הצליח לשבור אותו (8.95), באליפות העולם באתלטיקה 1991, אבל מה שמעניין הוא שגם קרל לואיס שזכה במדליית כסף שבר את השיא (עם 8.91) שנחשב עד כמה דקות לפני כן לנצחי. אולי יש כאן עוד קטע, או הרחבה לקודם, לא משנה. חמויישֶה - שיחה 13:10, 24 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:53, 30 במאי 2012 (IDT)

מלחמה בגלל ספינה

מאז היווסדה, ארה"ב תמיד העדיפה להישאר נייטרלית ברוב המלחמות. אולם מספר פעמים, היא נגררה למלחמות בגלל פגיעות בה. לא פחות משלושה מהם - בגלל פגיעות בספינותיה: מלחמת ארצות הברית-ספרד, מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השניה. בשתיים הראשונות- לא היו אלה פגיעות בה: בנוגע לראשונה, היום יותר סביר שהספינה "מיין" התפוצצה מדליפת גז ולא הוטבעה ע"י הספרדים בהוואנה. בנוגע לשנייה, היום, כבר ברור שהספינה "לוסיטניה" הכילה נשק במטענה ולא הייתה אוניית נוסעים תמימה. רק במקרה האחרון, בפרל הארבור, היפנים, בין השאר, הטביעו 8 ספינות בכוונה כדי לפתוח במלחמה.

קודם כל, כמדומני האייטם הזה הגיע ישר לכאן בלי להיות ברשימת ההמתנה. אז דבר ראשון, אם אני צודק, הוא צריך לעבור לשם. דבר שני, יש כאן טענות שדורשות מקור. הטענה בדבר "לוסיטניה", שמופיעה פה כעובדה ("ברור שהיא נשאה נשק") לא מופיעה אפילו בערך שלה. אם יש לטענה מקור, צריך להוסיף אותה ואת המקור שלה קודם כל לערך. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 16:37, 22 באפריל 2011 (IDT)

תיקון שלי, הטענה על "לוסיטניה" כן מופיעה בערך, אך ללא מקור. בנוסף, הניסוח באייטם כאן אומר כאילו לא הייתה פגיעה חיצונית ב"לוסיטניה", וזה פשוט לא נכון - היא נפגעה מטורפדו גרמני, והגרמנים התגאו בהטבעתה. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 16:40, 22 באפריל 2011 (IDT)

ודבר נוסף - ארצות הברית הצטרפה למלחמה אחרי שפוענח מברק צימרמן, שנתיים אחרי טיבוע ה"לוסיטניה". אז קשה מאד לומר שה"לוסיטניה" הייתה הסיבה לכניסת ארצות הברית למלחמה, מברק צימרמן הוא סיבה מרכזית הרבה יותר. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 16:46, 22 באפריל 2011 (IDT)

זה קטע בעייתי מכמה וכמה בחינות. המשפט הראשון, "מאז היווסדה, ארה"ב תמיד העדיפה להישאר נייטרלית ברוב המלחמות", נכון רק באופן חלקי מאד. מאז מלחמת העולם השנייה ארה"ב השלימה בתחום המלחמות את כל מה שהחסירה במאות הקודמות, ואף יותר. כך ש"רוב המלחמות" זה לא בדיוק נכון. שנית, גם לפני כן ארה"ב נכנסה לכמה מלחמות מיוזמתה כשזה התאים לה, למשל מלחמת 1812 ומלחמת ארצות הברית-מקסיקו. נכון יותר לומר שארה"ב הייתה בדלנית, ולא רצתה להיות מעורבת בסכסוכים אירופיים. בנוסף, קשה מאד להגיד שארה"ב "נגררה" למלחמת ארצות הברית-ספרד. חלק גדול מדעת הקהל בארה"ב רצתה במלחמה, והנטיות האימפריאליסטיות של ארה"ב הובילו אותה להתנגשות זו. שלישית, כפי שציין Tdunsky, "לוסיטניה" לא הייתה הגורם המכריע לכניסת ארה"ב למלחמה, אלא רק גורם אחד בשורה ארוכה מאד של גורמים שהביא אותה לכניסה למלחמה זמן רב לאחר מכן. דרך אגב, לוחמת הצוללות הבלתי מוגבלת של הגרמנים הופסקה רק ארבעה חודשים לאחר הטבעת ה"לוסיטניה". רביעית, אכן המתקפה היפנית על פרל הרבור הייתה הגורם למהפך בדעת הקהל בארה"ב, שאיפשרה לנשיא רוזוולט להכריז על מלחמה. ואולם, רוזוולט כבר למעשה סייע לבריטים באופן נרחב ובלתי רשמי חודשים לפני כן, והכוחות המזויינים של ארה"ב הבינו עוד זמן רב לפני כן שמלחמה עם יפן היא בלתי נמנעת. בקיצור, אני נגד (האייטם וגם המלחמות). קלונימוס - שיחה 23:14, 19 ביוני 2011 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. נגנז בשלב ההמתנה • בברכה, אמיר (שיחה) 18:56, 30 במאי 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 26 באוגוסט - סדרה 1

― הועבר מהדף שיחה:עמוד ראשי
ישנה סתירה קשה בין המידע המופיע ב"הידעת" של היום לבין הערך ינואר הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.229.106.18 10:45, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא רואה סתירה. דניאל ב. • תרמו ערך 11:35, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אני חושב שהוא צודק. בהידעת כתוב שינואר ופברואר נוספו רק לאחר יולי ואוגוסט, וינואר כתוב שנוספו הרבה לפני יוליוס ואוגוסטוס. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"א • 11:58, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

זה גם סותר את מה שכתוב בערך לוח השנה הרומי, שם כתוב שהוספת ינואר ופברואר מיוחסת למלך השני של רומא נומה פומפיליוס. eman • שיחה • ♥ 12:10, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

החלפתי הידעת. עכשיו צריך לטפל בסתירה. דניאל ב. • תרמו ערך 12:13, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

חשבתי שיהיה קל לטפל בזה במהירות, אך טעיתי. לפי הוויקיפדיה האנגלית בערך en:Roman calendar החודשים יולי ואוגוסט נקראו גם הם על שם מספרים - קווינטיליס וסקסטיליס, שזה נראה לי סביר. אבל הם טוענים שכבר אצל נומה פומפילוס השנה החלה בינואר, ואני קצת מתקשה להאמין בכך. כמו כן כדאי להסביר שמעבר ל 10 החודשים היתה תקופה (של ינואר ופברואר) שלא השתייכה לאף חודש. eman • שיחה • ♥ 12:34, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

אפשר לשנות לקטע כזה (גילוי נאות - אני כתבתי את הקטע המקורי, שנוספו לו אי אילו תוספות, שכנראה לא היו מדויקות עיינו בשיחת תבנית:הידעת? 26 באוגוסט - סדרה 1):

יוליוס קיסר

שמות החודשים ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר, החותמים את השנה על פי הלוח הגרגוריאני, נגזרים מהמילים הלטיניות שבע, שמונה, תשע, ועשר (בהתאמה), אף שכיום הם החודשים התשיעי עד השנים-עשר במספר. הסיבה לכך היא שזה היה מיקומם בלוח השנה הרומי המקורי, שהחל ב1 במרץ. החודשים מרץ, אפריל, מאי, יוני, יולי ואוגוסט נקראו על-שם אלים והקיסרים יוליוס קיסר ואוגוסטוס. ראש השנה האזרחית כיום הוא 1 בינואר, בין היתר בשל סיבות דתיות נוצריות. ‏עמיחי • שיחה 15:01, 26 באוגוסט 2011 (IDT)

המעבר לשנה שמתחילה בינואר היה עוד לפני הלוח היוליאני. בלוח היוליאני המקורי לא היו עדיין חודשים שנקראו ע"ש יוליוס ואוגוסטוס. Tzafrir - שיחה 17:48, 12 במרץ 2012 (IST)

אני קצת מתקשה להחליט מה לעשות עם הקטע הזה. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:50, 24 במאי 2012 (IDT)

אני מציע לשאול את המשתתפים המקוריים של הדיון האם עדיין יש סתירה. תומר - שיחה 16:57, 24 במאי 2012 (IDT)

האם השאלה היא לגבי הנוסח הקיים או הנוסח החלופי המוצע כאן בדיון? ‏עמיחי • שיחה 22:44, 24 במאי 2012 (IDT)

לגבי החדש. תומר - שיחה 12:31, 25 במאי 2012 (IDT)

אני לא בטוח שיש בעייה. לוח השנה היוליאני לא מוזכר בקטע החדש ולכן לדעתי אין סתירה. כדאי לשאול את צפריר שוב. תודה, ‏עמיחי • שיחה 20:49, 28 במאי 2012 (IDT)

אני לא מצליח לנסח משהו חלופי, אבל יש שם יותר מדי דברים שגויים:

• הוספת ינואר ופברואר הייתה, לפי המסורת הרומית, בימי המלך השני של רומה, שהוסיף את ינואר ופברואר והקים לוח ירחי עם שנה מעוברת פעם בשנה-שנתיים. הרבה לפני הופעת השמות יולי ואוגוסט.
• לפי הוויקי האנגלי, לא ברור בדיוק מתי ינואר הפך להיות לחודש הראשון, אבל זה היה לכל המאוחר בשנת 189 לפנה"ס ואולי אף הרבה קודם לכן. לא היו מעורבים בכך שיקולים נוצריים.
• אפריל (ופברואר) לא קרויים על שם אלים.

Tzafrir - שיחה 16:30, 29 במאי 2012 (IDT)

אפריל על-שם אפרודיטה, אבל יש יותר מדי סימני שאלה. להסיר. ‏עמיחי • שיחה 01:28, 31 במאי 2012 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 15:01, 31 במאי 2012 (IDT)

הכרוכית בשפות שונות

מתוך הערך כרוכית:

הסימן @

במדינות שונות מכונה הסימן @, ששימושו העיקרי בציון כתובות דואר אלקטרוני, בכינויים שונים. בישראל מכנים את הסימן במילת הסלנג "שטרודל" (בשל המאפה הדומה לו בצורתו) או בחלופה העברית "כרוכית", באוסטריה - מולדת עוגת השטרודל - הוא מכונה "a מסחרי", באנגלית – "at" (אצל), בצ'כיה ובסלובקיה – "הרינג", בגרמניה ובסלובניה – "קופיף", ברומניה ובהולנד – "זנב קוף", ברוסיה – "כלבלב", בשוודיה ובדנמרק – "חדק של פיל", באיטליה ובצרפת – "חילזון", בקוריאה - "שבלול" ובאיסלנד – "אוזן".

יש פה בשר לקטע פיקנטי? ‏עמיחי • שיחה 19:32, 20 ביוני 2011 (IDT)

מעניין :) אבל ממתי קוראים פה לסימן הזה "שבלול"? תומר - שיחה 19:39, 20 ביוני 2011 (IDT)

מן הראוי להציג את הסימן עצמו @ :) Dalila - שיחה 01:11, 22 ביוני 2011 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:19, 24 במאי 2012 (IDT)

ביצעתי בקטע כמה התאמות לקטע הידעת העומד בפני עצמו, שלא כחלק מערך, וגם הוספתי קישורים. חסרה העובדה שבישראל הוא גם מכונה "כרוכית"... דבר נוסף: בחלק מהמקרים מצוין הכינוי "חילזון" ובחלק "שבלול", בעוד שאלו מילים נרדפות. תומר - שיחה 21:21, 26 במאי 2012 (IDT)

הסרתי מהערך את פרט המידע הטוען שבישראל קוראים לזה "שבלול". לדעתי צריך להסיר את זה גם מהקטע. תומר - שיחה 21:25, 26 במאי 2012 (IDT)

הרבה יותר טוב. ומה הבעיה עם הכרוכית? כתוב שזה נקרא שטרודל ושטרודל זה כרוכית. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:27, 26 במאי 2012 (IDT)

נטלתי את החירות לשנות את הקטע לתפיסתי גם בעניינים אלו, של "שבלול" ו"כרוכית". תומר - שיחה 21:29, 26 במאי 2012 (IDT)

הייתי משנה את 'במילה "כרוכית" הנרדפת ל"שטרודל"' למשהו בסגנון 'בחלופה העברית - "כרוכית"' • בברכה, אמיר (שיחה) 21:32, 26 במאי 2012 (IDT)

לא עקרוני לי. תומר - שיחה 21:33, 26 במאי 2012 (IDT)

אני תומך בקטע, ומסכים עם הצעת הניסוח של אמיר. אגב, גם בויקיפדיה עברנו תהפוכות עם המילה עד שהתקבע השם הנוכחי. ראו שיחה:כרוכית. Danny-w • שיחה 21:40, 26 במאי 2012 (IDT)

שיניתי בהתאם • בברכה, אמיר (שיחה) 17:56, 27 במאי 2012 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 26 באוגוסט - סדרה 1. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:04, 31 במאי 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 6 ביולי - סדרה 2

חלש. תומר - שיחה 20:47, 17 במאי 2012 (IDT)

אכן. לא קוהרנטי ולא ברור מה אוסף הרשויות עושה בהידעת הזה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 18:46, 24 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:41, 26 במאי 2012 (IDT)

סתמי בעיני. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:41, 26 במאי 2012 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:26, 2 ביוני 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 22 במאי - סדרה 2

קצרמר לא מלהיב • בברכה, אמיר (שיחה) 19:58, 16 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:19, 23 במאי 2012 (IDT)

גם לדעתי. תומר - שיחה 12:43, 24 במאי 2012 (IDT)

וגם לדעתי. קלונימוס - שיחה 14:02, 5 ביוני 2012 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 15:28, 5 ביוני 2012 (IDT)

לורד קיצ'נר רוצה אותך

כרזת הדוד סם

הכרזה "לורד קיצ'נר רוצה אותך"

הכרזה הנושאת את דמותו של הדוד סם, שעיצב ג'יימס מונטגומרי פלאג ב-1917, ובה נעשה שימוש לעידוד הגיוס לצבא ארצות הברית בשתי מלחמות העולם, הפכה זה מכבר לסמל תרבותי. עם זאת, היא מבוססת על כרזה מוקדמת יותר, בשם "לורד קיצ'נר רוצה אותך", שפורסמה בבריטניה שלוש שנים קודם לכן, ובה נראה שר המלחמה הבריטי הוריישו קיצ'נר מצביע אל עבר הצופה בתנוחה זהה לזו של הדוד סם, ומתחתיו הכיתוב "רוצה אותך. הצטרף לצבא מולדתך! אלוהים, נצור את המלך". כרזה זו זכתה גם לחיקויים רבים אחרים, למשל בידי הצבא הלבן, הגדודים העבריים, הרייכסווהר ואף שירות היערות של ארצות הברית בכרזה המציגה את הקמע שלו Smokey Bear.

בעיקר לפי הערך לורד קיצ'נר רוצה אותך. צריך רק להכחיל את שירות היערות האמריקאי. תומר - שיחה 15:32, 4 במאי 2012 (IDT)

תגובות? תומר - שיחה 13:59, 18 במאי 2012 (IDT)

נחמד. בא לך לעשות מעשה סנדי שו?! • בברכה, אמיר (שיחה) 21:12, 26 במאי 2012 (IDT)

המעשה בוצע. תומר - שיחה 22:11, 26 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:56, 27 במאי 2012 (IDT)

דעות נוספות? • בברכה, אמיר (שיחה) 17:56, 27 במאי 2012 (IDT)

בעד. משהו מוצלח ולכן שהתפשט לכל עבר :) יעל - שיחה 20:49, 2 ביוני 2012 (IDT)

בעד גם כן. ‏LightBringer‏ • שיחה 02:05, 6 ביוני 2012 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 22 במאי - סדרה 2. • בברכה, אמיר (שיחה) 14:52, 6 ביוני 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 13 באוגוסט - סדרה 2

בנאלי. תומר - שיחה 21:19, 17 במאי 2012 (IDT)

אכן. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 18:48, 24 במאי 2012 (IDT)

אולי כדאי לנסות להרחיב את הקטע. אין כמעט קטעי הידעת המקשרים לערכי רוק. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:42, 28 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:42, 28 במאי 2012 (IDT)

אם זו הבעיה, אפשר לנסות למצוא משהו מעניין על רוק. אבל הפואנטה פה לא מעניינת, ולא נראה לי שניתן לשנות את זה. תומר - שיחה 18:27, 28 במאי 2012 (IDT)

מסכים עם תומר. ‏ישרון • שיחה 23:58, 28 במאי 2012 (IDT)

זו לא הבעיה ב"ה" הידיעה. אבל הקטע לא כזה רע בעיני. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:25, 2 ביוני 2012 (IDT)

מה הפואנטה פה? שפעם להקות רוק בריטיות עשו סיבובי הופעות בארה"ב וזה זכה לכינוי "הפלישה הבריטית"? תומר - שיחה 16:34, 2 ביוני 2012 (IDT)

אתה חושב שאם זה היה סתם סיבוב הופעות של להקות בריטיות בארה"ב, היו ממציאים לזה שם, ועוד "פלישה"?! והיו כותבים על זה ערך בוויקיפדיה שלא הוצע מעולם למחיקה? • בברכה, אמיר (שיחה) 16:56, 2 ביוני 2012 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 15:01, 6 ביוני 2012 (IDT)

פורטל:מדעי המחשב/הידעת?/27

נכתב על ידי משתמש:Gran

קטע הקוד השנוי במחלוקת קועקע על זרוע מפגין

בעוד חוקי הייצוא של ארצות הברית אוסרים על ייצוא נשק ואמצעי הצפנה חזקים, ייצוא של ספרים אינו יכול להיות מוגבל, עקב חופש הדיבור המעוגן בחוקה. בשנת 1993 נפתחה חקירה פלילית כנגד פיל צימרמן בעילה שהפצת תוכנת ההצפנה PGP שפיתח ופרסם בקבוצות הדיון יוזנט, הינה עבירה על חוקי הייצוא. כתגובה לכך, פרסם צימרמן ספר, שהכיל הדפסה של קוד המקור של תוכנת PGP. על ספר זה לא קיימת הגבלת ייצוא, וכל אדם החפץ בתוכנה יכול היה לסרוק את דפי הספר ובכך לטעון את התוכנה אל מחשבו. חוקי ייצוא הנוגעים להצפנה עדיין קיימים בארצות הברית, אך עברו שינוי מהותי במהלך שנות ה-90 לאור מקרה זה, וכיום ניתן להפיץ תוכנה הכוללת הצפנה בצורה פשוטה יחסית.

• בברכה, אמיר (שיחה) 20:07, 10 במאי 2012 (IDT)

ערכתי מעט את הטקסט. אהבתי. רק לא הצלחתי להבין כיצד ניתן לסרוק דפים וכך לטעון תוכנה למחשב. תומר - שיחה 13:57, 18 במאי 2012 (IDT)

ערכתי טיפונת קישורים חיצוניים. אולי אפשר לשנות מעט את הסדר, אם זה מועיל לקריאות (להלן). לא בטוח מה עדיף. באשר לסריקה: אפשר לעשות זאת בעזרת זיהוי תווים אופטי, אבל זה מידע מיותר לקטע זה. הוספתי את המילה "להקליד" כדי להיות יותר ברור בנושא זה.

תודה לאמיר על הצעת הקטע. Gran - שיחה 05:06, 19 במאי 2012 (IDT)

בשנת 1993 נפתחה חקירה פלילית כנגד פיל צימרמן בעילה שהפצת תוכנת ההצפנה PGP שפיתח ופרסם בקבוצות הדיון יוזנט, הינה עבירה על חוקי הייצוא. בעוד חוקי הייצוא של ארצות הברית אוסרים על ייצוא נשק ואמצעי הצפנה חזקים, ייצוא של ספרים אינו יכול להיות מוגבל, עקב חופש הדיבור המעוגן בחוקה. כתגובה, פרסם צימרמן ספר, שהכיל הדפסה של קוד המקור של תוכנת PGP. על ספר זה לא קיימת הגבלת ייצוא, וכל אדם החפץ בתוכנה יכול היה להקליד או לסרוק את דפי הספר ובכך לטעון את התוכנה אל מחשבו. חוקי ייצוא הנוגעים להצפנה עדיין קיימים בארצות הברית, אך עברו שינוי מהותי במהלך שנות ה-90 לאור מקרה זה, וכיום ניתן להפיץ תוכנה הכוללת הצפנה בצורה פשוטה יחסית.

אפשר גם לתת קישור לזיהוי תווים אופטי דרך המילה "לטעון". בכל אופן, בסופו של דבר מדובר בזוטא. תומר - שיחה 10:23, 19 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:15, 26 במאי 2012 (IDT)

אני כמובן אוהב את הקטע ואפילו מאוד. אין לי העדפה ברורה לגבי הניסוחים השונים שהוצעו. דעות נוספות יתקבלו בברכה. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:18, 27 במאי 2012 (IDT)

מעניין ומשעשע, מידע הוא כמו דגים באוקיינוס - אי אפשר לעצור אותו, גם לא חוקים שאבד עליהם הכלח, בעד! :) יעל - שיחה 20:53, 2 ביוני 2012 (IDT)

שני סיפורים מעניינים נוספים מאותו כיוון הם w:DeCSS ו-w:AACS encryption key controversy. בשני המקרים המידע האמור הופץ בדרכים יצירתיות בהרבה (כולל הדפסה על חולצות ושירים). Tzafrir - שיחה 09:24, 3 ביוני 2012 (IDT)

נקודה קטנה: אני לא לגמרי בטוח שניתן לכתוב שהשינוי בחוקי ההצפנה בארה"ב היה בגלל מאבקו של צימרמן (אם כי יש לו חלק חשוב בכך). במשך שנים הוא (יחד עם עוד קהילה מצומצמת של משוגעים לדבר) קול קורא במדבר. אבל עם פרוץ האינטרנט התברר שחייבים טכנולוגיות הצםנה והזדהות יותר רציניות כדי לסחור שם, ולכן נוצר לחץ גם מצד גופים עסקיים. השינוי בחוקי ההצפנה היה בשנת 2000. דרך אגב, גם למדינת ישראל יש להלכה חוק דומה - צו הצופן. Tzafrir - שיחה 09:37, 3 ביוני 2012 (IDT)

אפשר לשנות את "עברו שינוי מהותי במהלך שנות ה-90 לאור מקרה זה" ל- "עברו שינוי מהותי לאור מקרה זה ומקרים דומים" • בברכה, אמיר (שיחה) 15:13, 6 ביוני 2012 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 13 באוגוסט - סדרה 2. • בברכה, אמיר (שיחה) 07:48, 14 ביוני 2012 (IDT)

אגדת התותחן הנבגד

ב-19 ביולי 1588 התחולל הקרב הראשון בין הארמדה הספרדית לבין הצי האנגלי. הקרב היה ברובו ללא תוצאות, אך במהלכו התרחש פיצוץ גדול באונייה הספרדית סאן סלבדור אשר בו נהרגו עשרות מלחים וקצינים ומרבית הניצולים נטשו את הספינה. מאוחר יותר, השתלטו האנגלים על הספינה הנטושה וגררו אותה לחוף. האגדה מספרת שהפיצוץ נגרם במכוון על ידי תותחן גרמני שכעס על כך שקפטן הספינה ניהל רומן עם אשתו ששהתה על הסיפון. ההיסטוריונים שוללים סיפור זה ומרביתם גורסים כי הפיצוץ התרחש עקב תקלה או רשלנות, מכיוון שהפקודות שניתנו לארמדה לפני יציאתה מליסבון אסרו במפורש על צירוף נשים לארמדה, וכי קשה להאמין שאישה הוסתרה בה במהלך כל אותם שבועות בים. עם זאת, כאשר הובאה האונייה על ידי האנגלים לווימות', שלח ראש העיר ללונדון את רשימת הפריטים שהיו בספינה וכן רשימה של ניצולים. באופן מפתיע דיווחו של ראש העיר ציין כי מספר הפצועים הניצולים היה 20, וביניהם - אישה גרמנית אחת.

מקור: Arthur Herman, To Rule the Waves: How the British Navy Shaped the Modern World. Harper Perennial, 2005. ‏. לא זוכר כרגע את מספר העמוד, אשלים בהמשך. קלונימוס - שיחה 21:46, 27 במרץ 2011 (IST)

לדיונים. ‏עמיחי • שיחה 16:03, 13 ביוני 2011 (IDT)

ערכתי מעט. ראוי לדעתי לציין את העיר שראש העיר המופיע בסיפור מכהן בה. Dalila - שיחה 00:01, 22 ביוני 2011 (IDT)

במחילה, אני עדיין לא מבין. ההיסטוריונים יודעים על האישה הגרמנית ברשימת הניצולים ועדיין טוענים כי לא צורפו נשים לארמדה? איך הם מסבירים את דיווחו של ראש העיר? ליאור ޖޭ • כ"ו בסיוון ה'תשע"א • 16:15, 27 ביוני 2011 (IDT)

יש תשובות / הערות? ‏עמיחי • שיחה 22:42, 26 ביולי 2011 (IDT)

אם לא יהיו תגובות - הקטע לא יאושר! ‏עמיחי • שיחה 12:52, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא מאמין שמישהו רצה לפוצץ את הספינה בכוונת זדון, אך הסיפור יפה. גילגמש • שיחה 12:57, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

סליחה, לא שמתי לב עד עכשיו להתייחסות. ההיסטוריונים כנראה לא הכירו את הדיווח הנ"ל, וייתכן שיש להם התייחסות ביקורתית אחרת לדיווח. קלונימוס - שיחה 16:34, 10 באפריל 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. תומר - שיחה 15:49, 16 במאי 2012 (IDT)

אני חושב שהכרחי שיהיה ערך על האונייה סאן סלבדור. אחרת זה לגמרי חסר קונטקסט. תומר - שיחה 15:49, 16 במאי 2012 (IDT)

אני לא בטוח. זאת לא אונייה חשובה במיוחד. די בידיעה שהייתה חלק מהארמדה הספרדית. קלונימוס - שיחה 16:47, 20 במאי 2012 (IDT)

אני מסכים עם קלונימוס בעניין זה. מדובר בספינה אלמונית למדי. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 00:34, 28 במאי 2012 (IDT)

חשבתי על זה עוד. הסיפור נחמד, אבל כמו הקטע על הדו-קרב שכאן - הוא חסר כל קונטקסט. במילים אחרות, סיפור חביב, אך חסר כל ערך מוסף אנציקלופדי. תומר - שיחה 12:36, 2 ביוני 2012 (IDT)

נוטה להסכים עם תומר. זהו סיפור מעניין המתאים יופי לערך על האנייה עצמה, אך אינני רואה כיצד הוא יעשיר את הקורא. ‏LightBringer‏ • שיחה 02:53, 11 ביוני 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה) 08:00, 14 ביוני 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 6 באוקטובר - סדרה 2

לא הופתעתי. תומר - שיחה 03:22, 18 במאי 2012 (IDT)

מזכיר קצת את קטעי "הידעת" שיש בגלי צה"ל בשם "מה הקשר" וכך אפשר לגלות מה הקשר בין פג לשיר של זמר מסוים. לא אהבתי. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 18:47, 24 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:25, 2 ביוני 2012 (IDT)

דווקא חמוד בעיני. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:25, 2 ביוני 2012 (IDT)

חמוד גם בעיני. עניין יואב קוטנר מוסיף קצת פיקנטיות. קלונימוס - שיחה 14:05, 5 ביוני 2012 (IDT)

הוחלט לא להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 08:08, 14 ביוני 2012 (IDT)

אנליז מישל

גירוש שדים

אנליז מישל הייתה גרמניה דתיה ילידת קלינגנברג, בחבל הארץ בוואריה שבגרמניה. כמאמינים רבים שהשתייכו לכנסייה הקתולית, האמינה מישל בכל מאודה בסקרמנטים הקתוליים.

מגיל 16 סבלה מישל מהפרעה נפשית, ובעקבות כך סבלה מבעיות תת-תזונה, אשר המשיכו והחמירו עם הזמן עד למותה. סבלה של מישל נבע בין היתר מרגשות אשם על חטאי הכמורה באותם ימים; בעזרת צומה ניסתה לכפר על "חטאי הכנסייה הקתולית", כדבריה. היא סבלה מהזיות על שדים ורוחות. משפחתה ניסתה לסייע לה תחילה באמצעות טיפולי פסיכיאטריה שונים. אך משלא מצאו פתרון לדבר, נעזרו ההורים בשני כמרים, האב ארנולד רנז ופסטור ארנסט אלט, אשר ביצעו פעמים רבות טקסי גירושי שדים במישל, עד מותה.

לאחר מותה, הורשעו הוריה ושני הכמרים בהרג רשלני, שנבע מאי המשך טיפול רפואי פסיכיאטרי.

סנופקין - שיחה 11:05, 10 במאי 2012 (IDT)

אין פאנץ' ברור. תומר - שיחה 14:36, 10 במאי 2012 (IDT)

כמו תומר. קלונימוס - שיחה 10:46, 10 ביוני 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. נגנז בשלב הדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 08:17, 14 ביוני 2012 (IDT)

סיפורו של מוחמד לטיף

סיפור מעניין שמצאתי במסגרת העבודה על נבחרת ארץ ישראל בכדורגל.

מוחמד לטיף היה כדורגלן מצרי שהבקיע שערים בשני המשחקים נגד נבחרת ארץ ישראל בכדורגל במוקדמות מונדיאל 1934. שנים לאחר מכן התגייס לצבא המצרי והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות באזור כיס פלוג'ה, שבו כותר כח של הצבא המצרי בעקבות מבצע יואב. במהלך הכיתור נשבה לטיף על ידי חיילי צה"ל, וכשאלה זיהו את השחקן שהצטיין נגד נבחרתם שיחררו אותו מיד למצרים.

מקור: הכתבה הזאת של אשר גולדברג. 11:05, 2 בספטמבר 2011 (IDT) ―ברוקולי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נחמד. אם תרצה, גם לפריץ ואלטר יש סיפור דומה. אולי אפשר לשלב בניהם. Botend - שיחה 11:22, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא חושב שזה כזה דומה. לטיף שוחרר למרות שהיה מצרי ופריץ ואלטר שוחרר תוך התחזות לאדם אחר. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:26, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

לא אמרתי שהסיפורים זהים, אך קווי הדימיון בין הכדורגלנים אשר גויסו, נפלו בשבי, ושוחררו בזכות היותם כדורגלנים מוכרים - קיימים. הסיפור של לטיף הוא "פיקנטי" יותר, ומתאים יותר להידעת, אבל חסר לו קצת נפח. הצעתי לך את הסיפור של ואלטר כניסיון עיבוי, אך אני מסכים איתך שהוא פחות מתאים. זו הסיבה שלא הצעתי אותו כשכתבתי את הערך על ואלטר. לא חובה Botend - שיחה 11:32, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

צה"ל לא לקח בשבי את חיילי כיס פלוג'ה. חיילי הכיס התפנו למצרים בסיומו של משא ומתן ארוך למדי. יתכן והכדורגלן נשבה במהלך אחד הקרבות שהיו סביב כיס פלוג'ה, אבל זו רק השערה.אודי - שיחה 11:06, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

תיקנתי בהתאם. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:08, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

התיקון לא טוב לטעמי. איש מחיילי צה"ל לא היה יכול להתקרב לעמדות המצריות ו"לשחרר" מהן חיילים. עדיף אולי: "במהלך הקרבות באזור נשבה לטיף. חיילי צה"ל... נקודה נוספת יש למוחמד לטיף ערכים בכמה ויקיפדיות, למשל . כדאי לכתוב עליו קצרמר.אודי - שיחה 11:44, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

תיקנתי שוב. אראה לגבי הקצרמר. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:52, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מסכים שהערך על לטיף נדרש, בייחוד שכבר יש עליו ערכים בוויקיפדיות אחרות. אודי, האם הבעיה בטקסט עודנה קיימת? תומר - שיחה 21:48, 10 במאי 2012 (IDT)

תרגמתי את הערך על לטיף מאנגלית, וגם הוספתי את המידע מכאן. תומר - שיחה 17:12, 27 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 20:24, 27 במאי 2012 (IDT)

איפה זה "הדיונים"? בכל מקרה, לדעתי כדאי להחליף את המשפט "לטיף היה אחד מהחיילים המצרים שנשבו על ידי חיילי צה"ל" כי מתקבל הרושם השגוי שהיו המוני חיילים כאלו. לדעתי, עדיף: "במהלך הכיתור נשבה לטיף על ידי חיילי צה"ל".אודי - שיחה 23:56, 27 במאי 2012 (IDT)

שיניתי את המשפט. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:13, 28 במאי 2012 (IDT)

אני לא מאמין לכתבה הזאת. הסיכוי ששחררו שבוי רק כי הכירו אותו הוא לא גבוה בעיני. צריך הוכחות יותר רציניו מתכבה בעיתון. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 00:07, 28 במאי 2012 (IDT)

מדובר באחד המומחים הבולטים בארץ לתולדות הכדורגל, ולבטח במקור אמין. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:13, 28 במאי 2012 (IDT)

לפרט זה אין קשר לכדורגל, אלא להיסטוריה צבאית. אני בספק שמר גולדברג הוא היסטטוריון צבאי מדופלם. הסיפור נשמע לי לא אמין. ככה סתם השומרים שחררו? מה עשו המפקדים של אותם שומרים? איך חזר למצרים? הסיפור נראה לי בדיוני. צריך להעמיק את החקר בסוגיה זו לפני שמעלים את זה לעמוד הראשי. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 00:15, 28 במאי 2012 (IDT)

ודאי שיש קשר לכדורגל. אלמלא היה כדורגלן איש לא היה שומע עליו, ובוודאי שאיש לא היה משחררו. באמת צריך לספר על הברדק שהיה אז בצה"ל? הרי בגלל אותו ברדק בדיוק חודורוב ז"ל חטף משפט צבאי... אדבר עם גולדברג מחר. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:16, 28 במאי 2012 (IDT)

אני לא חושב שהיה ברדק. צבא זאת מערכת מסודרת מאוד. מה שנראה לך כברדק הוא רק מראית עין. אילו היה ברדק, מדינת ישראל לא הייתה מתקימת. לוגיסטיקה, תכנונים אסטרטגיים, פעילות טקטקית בשטח כל זה דורש תיאום וארגון. אני לא חושב שהכל תפקד למופת, אך בוודאי שהמצב רחוק מ"ברדק". דבר עם הברנש וששאל למקורותיו. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 00:25, 28 במאי 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. יותר מידי סימני שאלה. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:24, 16 ביוני 2012 (IDT)

קוד ההפקה

קוד ההפקה או 'קוד הייז' היה מערכת של הנחיות הנוגעות להפקת סרטי קולנוע אשר אומצו מרצון על ידי אגודת מפיקי ומפיצי הקולנוע של אמריקה. הקוד קבע במפורש מה נחשב כמקובל מבחינה מוסרית בהפקת סרטי קולנוע בארצות הברית ומה נחשב כבלתי מקובל והיווה את אחד הגורמים המרכזיים בעיצוב הקולנוע ההוליוודי של שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. קוד ההפקה כלל עקרונות כמו איסור הצגת עירום, סטיות מיניות, לעג לדת, קדושת חיי המשפחה תישמר. כל הסרטים המופקים נדרשו לעבור במינהל קוד ההפקה על מנת לקבל את אישורו. כך למשל אגדה אורבנית מספרת שעל השימוש במילה Damn בסרט חלף עם הרוח בסצינת הסיום שילם דייוויד או. סלזניק, המפיק, 5000$.

ניצוצות - שיחה 15:51, 29 באוגוסט 2011 (IDT)

לצערי די יבש ביחס לשפע החומר העסיסי שיש בנושא. (ראי למשל הכתבה הראשונה ברשימת הקישורים החיצוניים) Dalila - שיחה 23:07, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

האמת היא שבמקור תיכננתי לכתוב רק את האגדה האורבנית. היא נראית לי פיקנטית מספיק, לא? ניצוצות - שיחה 23:45, 30 באוגוסט 2011 (IDT)

זו אופציה. הנושא הזה מציע שפע של אפשרויות. (אני אוהבת את הקטע שההתמודדות של הוליווד עם הסנקציות הגופניות (ובעיקר לגבי הפרונט הנשי) גרמה לה למצוא ולהמציא את החושניות של מחשוף הגב העמוק)... אם רק תתחילי באגדה האורבנית זה כבר ישתפר פלאים. בניסוח הנכון אפשר להכיל את המידע הבסיסי בד בבד עם הפיקטנריה. זה לגמרי מתאים להידעת? בהצלחה Dalila - שיחה 00:30, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 14:57, 6 ביוני 2012 (IDT)

הנושא מעניין. יכול להיות שעדיף לתאר רק את האנדקוטה על "חלף עם הרוח". תומר - שיחה 17:33, 9 ביוני 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:30, 16 ביוני 2012 (IDT)

הסרת/שכתוב תבנית:הידעת? 10 באוקטובר - סדרה 2

לא ממש מלהיב. תומר - שיחה 19:10, 24 במאי 2012 (IDT)

להמלט משבי זה לא עניין פשוט ושגרתי כל כך, בטח בדרגתו (לפחות בפעם השנייה) ובטח שלעשות את זה פעמיים. אני מוצא את הרעיון דווקא מעניין מאוד, אך מצריך שכתוב. כרגע זה כתוב בצורה יבשה להחריד. דרוש תיאור בריחתו בפעם הראשונה וייתכן שאפשר יהיה להפוך את זה להידעת מוצלח מספיק. Botend - שיחה 19:17, 24 במאי 2012 (IDT)

זה יכול לעשות את זה קטע טוב. אם זה נשאר ככה - אין לזה מקום. תומר - שיחה 19:19, 24 במאי 2012 (IDT)

בערך הצרפתי אודותיו יש פירוט מעט רב יותר אודות נסיבות בריחתו הראשונה ומקור (לא מקוון). דרושים דוברי צרפתית שיוכלו להסביר לנו בדיוק מה רשום שם, וניתן יהיה לשכתב. Botend - שיחה 19:28, 24 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים.. מישהו פה דובר צרפתית? • בברכה, אמיר (שיחה) 08:19, 14 ביוני 2012 (IDT)

משתמש:מגיסטר דובר צרפתית. אני מציע לפנות לפומפה. לא יודע אם הוא דובר צרפתית, אך הוא מכיר את הז'ירו הזה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 08:22, 14 ביוני 2012 (IDT)

ניסיון:

זו תמונה לא רעה של המצוק ממנו ירד ז'ירו

"אנרי ז'ירו, ממנהיגי ההתנגדות הצרפתית לנאצים במלחמת העולם השנייה היה בין היחידים שנמלטו מן השבי במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה. במלחמת העולם הראשונה נפל בשבי ב-1914, לאחר שנפצע קשה. הוא אושפז בבית חולים בבריסל, ורופא ד"ר פראר, שהפעיל במקום רשת אנטי גרמנית, סייע לו להימלט להאג שבהולנד הנייטרלית, ומשם הגיע לאנגליה ושב לצרפת להמשך הלחימה. במלחמת העולם השנייה היה מפקד ארמיה, ונפל בשבי במהלך התבוסה הצרפתית במערכה על צרפת. כקצין בכיר, ודמות פוליטית בעלת השפעה, נשלח לטירת קניגשטיין הסמוכה לדרזדן. הוא נמלט מן הטירה לאור יום. כאשר יצא לטיולו היומי, עבר את השומר שאמר לו שלום, ואז חפר והוציא מן האדמה חבל שהוכן מראש, והשתלשל בו במורד הצוק בירידה של 150 מטרים. לאחר מכן גילח את שפמו, לבש משקפי שמש ומעיל גשם, והתחבא בין השיחים, בעוד השומרים מחפשים אחריו. הוא היה כה קרוב אל השומרים עד שיכל לשמוע אותם משוחחים על בריחתו. הוא יצר קשר עם אנשי מחתרת שהעבירו אותו אל האזור הצרפתי החופשי. משם הצליח לצאת בטיסה לגיברלטר, יצר קשר עם בעלות הברית, והיה בין מפקדי מבצע לפיד בו הוחלף משטר וישי בצפון אפריקה במשטר אוהד לבעלות הברית. ז'ירו היה כה גאה בבריחותיו עד שהכתיר את הביוגרפיה שלו בכותרת "Mes evasions" - בריחותי."

מקורות - כתבה בפלסטיין פוסט ואתר הנצחה צרפתי רשמי. אם הידעת הזה נשאר, אתנדב לכתוב את טירת קניגשטיין, יש ערך יפה בוויקי האנגלית. פומפריפוזה - שיחה 17:03, 16 ביוני 2012 (IDT)

 אהבתי. אבל זה קצת ארוך, לא?! • בברכה, אמיר (שיחה) 17:42, 16 ביוני 2012 (IDT)

בוא ננסה נוסח יותר מהודק:

"הגנרל הצרפתי אנרי ז'ירו נמלט מן השבי במלחמת העולם הראשונה וגם במלחמת העולם השנייה. במלחמת העולם הראשונה נפל בשבי לאחר שנפצע קשה. הוא אושפז בבית חולים בבריסל, ורופא שהפעיל במקום רשת אנטי גרמנית, סייע לו להימלט להאג שבהולנד הנייטרלית, ומשם הגיע לאנגליה ושב לצרפת להמשך הלחימה. במהלך המערכה על צרפת במלחמת העולם השנייה, בה שימש כמפקד ארמיה, נפל בשבי. בשל דרגתו, הוחזק בטירת קניגשטיין הסמוכה לדרזדן. הוא נמלט מן הטירה לאור יום. כאשר יצא לטיולו היומי, עבר את השומר שבירך אותו לשלום, חפר והוציא מן האדמה חבל שהכין מראש, והשתלשל בו במורד הצוק 150 מטרים. לאחר מכן גילח את שפמו, לבש משקפי שמש ומעיל גשם, והתחבא בין השיחים, בעוד השומרים מחפשים אחריו. הוא יצר קשר עם אנשי מחתרת שהעבירו אותו אל האזור הצרפתי החופשי. משם הצליח לצאת לגיברלטר שהוחזקה על ידי הבריטים, והיה בין מנהיגי ההתנגדות הצרפתית לנאצים מחוץ לגבולות צרפת. ז'ירו היה כה גאה בבריחותיו עד שהכתיר את הביוגרפיה שלו בכותרת "Mes evasions" - בריחותי."

מעולה. אם הדברים לא מוזכרים בערך עליו בפירוט זה - כדאי להרחיב. תומר - שיחה 18:12, 16 ביוני 2012 (IDT)

הקטע שוכתב. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:24, 21 ביוני 2012 (IDT)

טרגדיית משפחת ואן אריק

משמאל לימין: קארי, פריץ, קווין, כריס (מקדימה), מייק ודייוויד

משפחת ואן אריק התפרסמה בשנות ה-80 כמשפחה הלוחמת של עולם ההיאבקות. אולם המזל לא המשיך להאיר למשפחה פנים זמן רב. למשפחה היו חמישה בנים (מלבד אחד שהתחשמל למוות בילדותו), ורק אחד מהם (קווין) נשאר בחיים עד היום (2012). דייויד מת בגיל 26, ככל הנראה ממנת יתר של סם. קארי נפצע בתאונת דרכים, רגלו נקטעה, הוא התמכר לסמים, נעצר מספר פעמים ובסופו של דבר התאבד. מייק נפצע במהלך סיבוב הופעות והתקשה לשוב ולהופיע והתאבד גם הוא, וכריס, הצעיר, התאבד לאחר שלא הצליח להשתלב בענף ההיאבקות והיה מדוכא ממות אחיו. ―חמויישה (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האמת, לא התלהבתי. גם הצירוף "המשפחה הלוחמת של עולם ההיאבקות" לא ברור. תומר - שיחה 16:05, 30 באפריל 2012 (IDT)

קארי ואן אריק, דייויד ואן אריק וקווין ואן אריק היו "אלילים" בישראל של שנות השמונים. אין אדם מעל גיל 30 שלא זוכר אותם. יש לי חבר שנראה לי שעד היום לא שטף את היד כי קארי ואן אריק לחץ לו אותה בביקור שלו בתל אביב. יש משהו מפתיע בצרוף הזה של כמעט משפחה שלמה שכל אחד בה מצא בה את מותו בנפרד, לאחר חיי תהילה. חמויישֶה - שיחה 09:25, 2 במאי 2012 (IDT)

עד היום הוא לא שטף? אולי כדאי לכתוב הידעת על חבר שלך :)

בכל אופן, כך אני חושב (עדיין). ייתכן שאחרים יחשבו אחרת. תומר - שיחה 11:41, 2 במאי 2012 (IDT)

ואן אריק! אליל ילדותי (תרתי משמע). בהחלט מעניין. קלונימוס - שיחה 10:45, 10 ביוני 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:32, 16 ביוני 2012 (IDT)

עברו יותר מ-20 שנה מאז שהמשפחה נעלמה. עדיין, היום נכנסים לערך משפחת ואן אריק כמעט עשרים פעם ביום, בדומה לברט הארט, שנחשב לגדול המתאבקים אי פעם (אם יש דבר כזה...) ועדיין פעיל היום. אין ספק שה'ואן אריקים' הותירו חותם, בפרט בישראל, בה לא שודרו אז בכלל קרבות ה'קאץ', וכולם צפו בהם בערוצים ירדניים או מזרח תיכוניים אחרים. העניין המפתיע, הפאנץ', הוא ברור - לא מדובר פה בכוכב בודד, כמו מייק בראנט שמת, או ג'ים מוריסון, אלא בארבעה מתוך חמישה אחים שמתו טרם זמנם. אני מבין שאנשים בני פחות מ-30 לא כל כך מכירים, ובכל זאת, יש כאן בשר. חמויישֶה - שיחה 13:08, 19 ביוני 2012 (IDT)

זה לא קשור לכמה פופולריים בני המשפחה. לדעתי פשוט אין פה שום דבר חריג שמצדיק הידעת. לא מדובר במאורע נדיר כל כך. מדובר גם בסיפור מדכא למדי. דניאל • תרמו ערך 13:11, 19 ביוני 2012 (IDT)

אתה רציני? לא מדובר במאורע כל כך נדיר?! אם תמצא לי עוד משפחת מפורסמים (חוץ ממשפחת קנדי, שמצדיקים בפני עצמם קטע הידעת על קללת קנדי) שארבעה מבני המשפחה מתו כל אחד בנפרד בנסיבות טרגיות, אני מושך את הקטע ממועמדות. חמויישֶה - שיחה 13:39, 19 ביוני 2012 (IDT)

לא, לא מדובר במאורע נדיר. בהרבה משפחות מתים בני המשפחה בטרם עת (והעובדה שזו משפחה מפורסמת לא רלוונטית). מה גם שהם לא מתו בנסיבות נפרדות. כולם התאבדו וברור שיש מתאם בין ההתאבדויות. דניאל • תרמו ערך 17:10, 19 ביוני 2012 (IDT)

א. "אולם המזל לא המשיך להאיר למשפחה פנים זמן רב" - כדאי למצוא ניסוח אחר.

ב. אני מסכים שזה לא מקטעי "הידעת?" המוצלחים. אין פה הפניות להרבה ערכים קשורים ומעניינים (מטרת המיזם), ויש משהו מדכא ולא נעים בסיפור הזה - זה מזכיר לי את הפינה הנוראית בבוקר בגל"צ, בה הדס שטייף מספרת בעליצות ובחדווה סיפורים על נדכאי גורל. יוסאריאן • שיחה 17:28, 19 ביוני 2012 (IDT)

טוב, אני הרמתי ידיים. כשאני התוודעתי לסיפור הזה נשארתי עם פה פעור (וכשסגרתי אותו תיקנתי את הערך עליהם). אבל כבר שני אנשים פה חושבים שהוא לא מתאים ל'הידעת' בגלל שהוא מדכא, אז אני כבר לא יודע מה להגיד. אני חשבתי שזה הידעת קלאסי! דמויות מוכרות עם סוף לא הגיוני. ודניאל אני חושב שאתה טועה. גם אמפירית - אין באמת הרבה משפחות שכמעט כל בני המשפחה מתים בהן. גם בנוגע לעובדות, דיוויד מת מאוברדוז. וגם העובדה שמדובר בכוכבים מפורסמים בהחלט קשורה, כי כנראה לא נכניס קטע הידעת על משפחה אלמונית שכל ילדיה מתו, אבל במשפחה מפורסמת זה גם יותר מעורר עניין וגם יותר מפתיע. חמויישֶה - שיחה 17:46, 19 ביוני 2012 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:38, 21 ביוני 2012 (IDT)

קוד סודי לטילים בליסטיים

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים היו לארצות הברית בסיסי טילים גרעיניים רבים. על-מנת לשפר את השליטה עליהם, הותקנה מערכת יקרה שדרשה הקלדה של קוד סודי שהגיע מהפיקוד העליון בבית הלבן. פיקוד חיל האוויר האמריקאי, שהיה אחראי לטילים הבליסטיים, החליט שבשעת פקודה יש סיכון שמישהו לא ימצא את הקוד הסודי. לכן הם קבעו את הקוד הסודי של כל הטילים בבסיסים ל-00000000. קביעת הקוד לשמונה אפסים הייתה חלק מתרגולת שיגור הטיל בתרגילים. רק בשנת 1977 הוחלף הקוד לקוד סודי.

מקור: http://www.cdi.org/blair/permissive-action-links.cfm , מתוך w:Permissive Action Link Tzafrir - שיחה 15:58, 31 באוקטובר 2011 (IST)

אהבתי. חסרה תמונה. תומר - שיחה 21:40, 10 במאי 2012 (IDT)

בעד. כמה תמונות אפשריות:

• 
  כותרת 1
• 
  כותרת 2

קלונימוס - שיחה 11:01, 10 ביוני 2012 (IDT)

אני מעדיף תמונות מעט יותר מבהילות:

• 
  כותרת 1
• 
  כותרת 2

ליאור पॣ • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 11:26, 10 ביוני 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 08:15, 14 ביוני 2012 (IDT)

רעיון יפה, אהבתי את הסמל התכול. יעל - שיחה 11:50, 14 ביוני 2012 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 10 במאי - סדרה 1. • בברכה, אמיר (שיחה) 22:47, 21 ביוני 2012 (IDT)

ארנסט בווין תומך הציונות

ארנסט בווין בשנות ה-40

שר החוץ הבריטי ארנסט בווין מוכר בתולדות המאבק על הקמת מדינת ישראל כמי שהוביל את המדיניות הבריטית למניעת עלייה יהודית חופשית לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה. בעיני היהודים נתפס בווין כאנטישמי, או למצער כאנטי-ציוני. בעיני היישוב בארץ ישראל ומנהיגיו ייצג את הביטוי החריף ביותר של המדיניות האנטי-ציונית של ממשלת בריטניה. ואולם, במשך שנים, עד למינויו כשר החוץ, נודע ארנסט בווין כתומך עקבי בדרישות הציונים, וכניסתו למשרד החוץ, משרד שהיה ידוע בשל עמדתו הפרו-ערבית, הגבירה את התקווה שהתוכנית הפרו-ציונית של מפלגת הלייבור עומדת בפני הגשמה. האיש שגרם לשינוי עמדתו של בווין ולמעברו מן התמיכה בצד הציוני לתמיכה בצד הערבי, היה יועצו רב ההשפעה הרולד בילי, שהיה אוהד הערבים, התרבות הערבית והשאיפות הלאומיות של הערבים, ולפיכך שולל הציונות ושאיפות היהודים להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בווין היה חסר השכלה, וניסיונו הצטמצם לענייני איגודים מקצועיים ויחסי עבודה; הוא היה משולל כל ניסיון בדיפלומטיה וביחסים בינלאומיים והושפע מיועצו בעל ההשכלה הגבוהה והניסיון המדיני, שגרם לשינוי ביחסו לשאלת ארץ ישראל.

מקורות: הערכים המתאימים. קלונימוס - שיחה 23:55, 10 באפריל 2011 (IDT)

נחמד, קצת ארוך. כדאי לגבות במקורות ראשוניים. תומר - שיחה 20:48, 31 במאי 2011 (IDT)

הועבר לדיונים• בברכה, אמיר (שיחה) 17:22, 17 במאי 2012 (IDT)

אני בעד בכל אופן. תומר - שיחה 16:40, 19 במאי 2012 (IDT)

דעות נוספות? • בברכה, אמיר (שיחה) 16:56, 23 במאי 2012 (IDT)

לדעתי כדאי לספר את זה לפי סדר ההתרחשות: קודם לתאר את תמיכתו ואח"כ לכתוב על השינוי והסיבות אליו. ‏ישרון • שיחה 17:05, 23 במאי 2012 (IDT)

שיניתי את סדר הדברים, וגם קיצרתי את הטקסט:

במשך שנים, עד למינויו כשר החוץ של בריטניה, נודע ארנסט בווין כתומך עקבי בדרישות הציונים, וכניסתו למשרד החוץ, משרד שהיה ידוע בשל עמדתו הפרו-ערבית, הגבירה את התקווה שהתוכנית הפרו-ציונית של מפלגת הלייבור עומדת בפני הגשמה. אך יועצו רב ההשפעה הרולד בילי, ששלל את הציונות ואת שאיפות היהודים להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, הביא לשינוי עמדתו של בווין. בווין היה חסר השכלה ומשולל כל ניסיון בדיפלומטיה וביחסים בינלאומיים והושפע מיועצו בעל ההשכלה הגבוהה והניסיון המדיני, שגרם לשינוי ביחסו לשאלת ארץ ישראל. בתולדות המאבק על הקמת מדינת ישראל נודע בווין כמי שהוביל את המדיניות הבריטית למניעת עלייה יהודית חופשית לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה, וכמייצג עמדה אנטי-ציונית חריפה בתוך ממשלת בריטניה.

תומר - שיחה 16:32, 24 במאי 2012 (IDT)

יותר טוב, אבל הצעתי אחר שעדיף בעיניי:

במשך שנים, עד למינויו כשר החוץ של בריטניה, נודע ארנסט בווין כתומך עקבי בדרישות הציונים. בעקבות זאת כניסתו למשרד החוץ, משרד שהיה ידוע בשל עמדתו הפרו-ערבית, הגבירה את התקווה שהתוכנית הפרו-ציונית של מפלגת הלייבור עומדת בפני הגשמה. אך תקווה זו התבדתה ובתולדות המאבק על הקמת מדינת ישראל נודע בווין דווקא כמי שהוביל את המדיניות הבריטית למניעת עלייה יהודית חופשית לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה, וכמייצג עמדה אנטי-ציונית חריפה בתוך ממשלת בריטניה. הגורם לשינוי זה הוא יועצו רב ההשפעה הרולד בילי, ששלל את הציונות ואת שאיפות היהודים להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בווין, שהיה חסר השכלה ומשולל כל ניסיון בדיפלומטיה וביחסים בינלאומיים, הושפע מיועצו בעל ההשכלה הגבוהה והניסיון המדיני ושינה את יחסו לשאלת ארץ ישראל.

‏ישרון • שיחה 16:12, 31 במאי 2012 (IDT)

יש לזה מקורות מתאימים? עד כמה וודאית מידת ההשפעה של יועצו, במה זה נתמך? מהערך על בילי אני למד שבילי עצמו ניסח דברים ברוח דומה (לגבי השפעת היועצים, לא השפעתו האישית), אבל בנוסח מרוכך יותר מהנוסח המוצע כאן. לדעתי אין בסיפור משום אנקדוטה מרתקת או מפתיעה, ואם רוצים להשאיר אותו - כדאי לנסח בצורה שתהיה מדוייקת ואמינה. יוסאריאן • שיחה 17:15, 31 במאי 2012 (IDT)

קלונימוס כתב שהמקורות הם הערכים המתאימים. אולי כדאי לפנות אליו להסברים נוספים. ‏ישרון • שיחה 22:24, 2 ביוני 2012 (IDT)

לא ברור לי אילו הסברים נוספים מתבקשים. כל מי שמתמצא בתולדות הציונות מכיר את בווין בתור אחד מהמייצגים החריפים ביותר של המדיניות האנטי-ציונית הבריטית. העובדה שהוא החל דווקא כתומך הציונות מפתיעה למדי, לפחות אותי. מבחינת מקורות, אני חושב שהערך על הרולד בילי באנגלית די ברור, ומבסס את העניין. בכל זאת אנסה לחפור עוד קצת בנידון. קלונימוס - שיחה 07:13, 5 ביוני 2012 (IDT)

מה שראיתי בערך באנגלית זה את הדברים According to The New York Times, his views on the issue may have helped persuade Ernest Bevin to try to limit Jewish immigration to the region, שהם הרבה פחות נחרצים לעומת הקטע. ראו גם את שיחת משתמש:אברהם אמיר#הרולד בילי, מהדיון שם לא עולות ראיות ברורות אחרות שעוזרות לבסס קביעה חד-משמעית, ואכן יש בעייתיות מסוימת בניסוח הדברים, כפי שאמר יוסאריאן. פתרון אפשרי הוא הוספת הסתייגויות, ושינוי הקטע "הגורם לשינוי זה הוא יועצו רב ההשפעה הרולד בילי, ששלל את הציונות ואת שאיפות היהודים להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בווין, שהיה חסר השכלה ומשולל כל ניסיון בדיפלומטיה וביחסים בינלאומיים, הושפע מיועצו בעל ההשכלה הגבוהה והניסיון המדיני ושינה את יחסו לשאלת ארץ ישראל" ל"ייתכן שהגורם לשינוי זה היה יועצו רב ההשפעה הרולד בילי, ששלל את הציונות ואת שאיפות היהודים להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. ייתכן שבווין, שהיה חסר השכלה ומשולל כל ניסיון בדיפלומטיה וביחסים בינלאומיים, הושפע מיועצו בעל ההשכלה הגבוהה והניסיון המדיני ועל כן שינה את יחסו לשאלת ארץ ישראל". ניסוח זה מספיק מבוסס, ונראה לי עדיין מעניין. תומר - שיחה 13:56, 5 ביוני 2012 (IDT)

מקובל עלי. אפשר גם לשייך לקטגוריה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". קלונימוס - שיחה 11:06, 11 ביוני 2012 (IDT)

בתוספת ההסתייגות - על איזו גרסה אנחנו הולכים? של תומר או של ישורון? • בברכה, אמיר (שיחה) 07:58, 14 ביוני 2012 (IDT)

עדיף של ישרון. תומר - שיחה 17:37, 16 ביוני 2012 (IDT)

נבחרה הגרסה של ישורון (+ הסתייגות). הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 15 ביוני - סדרה 2. • בברכה, אמיר (שיחה) 23:20, 29 ביוני 2012 (IDT)

פשפשים

פשפשים

פשפשים הם אחת מתת-הסדרות הנפוצות ביותר בעולם החרקים וניתן למוצאם כמעט בכל בית גידול, על צמחיה, במים מתוקים, מתחת לאדמה ואפילו בשלג או באמצע האוקיאנוס. מתוך כ-40,000 מינים רק מין אחד, פשפש המיטה, ניזון מדם אדם, אך בשל מין יחיד זה שמם של כל הפשפשים נודע לשמצה. רובם של הפשפשים צמחוניים ועלולים להזיק לגידולים חקלאיים, ומקצתם טורפים ומשמשים כמדבירים ביולוגים של מזיקים אחרים. באנגלית כל חרק בלתי מזוהה נקרא פשפש (bug) ולכן, כאשר מתיחסים לפשפש אמיתי, נאלצים לכנותו בשם 'true bug'.‏ Assafn • שיחה 15:35, 30 ביוני 2011 (IDT)

הגהתי מעט - חמוד ביותר Dalila - שיחה 21:21, 1 ביולי 2011 (IDT)

מז"א "אחת מתת-הסדרות המצליחה ביותר בעולם החרקים"? צריך לשנות ניסוח, כרגע הוא חסר משמעות. תומר - שיחה 14:02, 18 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 15:59, 24 במאי 2012 (IDT)

ובסך הכול, אני לא חושב שהקטע ערוך בצורה מקצועית מספיק (המשפט עם "המצליחה" והמשפט המפוקפק "בזכות מין יחיד זה שמם של כל פשפשים יצא לשמצה") וגם לא מעניין מספיק. תומר - שיחה 16:25, 24 במאי 2012 (IDT)

הניסוח באמת צריך לעבור עריכה, אבל לדעתי זה מעניין שלמרות שיש כ-40,000 סוגי פשפשים רק אחד ניזון מדם ובגללו יצא "שם רע" לכל הפשפשים. • בברכה, אמיר (שיחה) 16:36, 24 במאי 2012 (IDT)

האם אכן יצא כזה שם? אני לא שמעתי על זה לפני כן. תומר - שיחה 16:54, 24 במאי 2012 (IDT)

המילה "פשפש" לא מעלה בך קונוטציות שליליות?! • בברכה, אמיר (שיחה) 17:01, 24 במאי 2012 (IDT)

יש למילה קונוטציות שליליות, אבל אני לא חושב שכחרק מוצץ דם. לפחות לא אצלי. תומר - שיחה 17:17, 24 במאי 2012 (IDT)

הגהתי מעט. כולל החלפת המילים 'מצליחה' ו'בזכות'. לדעתי הקטע לא טוען שיצא להם שם רע כמוצצי דם, אלא כמזיקים. אם ההסבר שיש מין אחד מוצץ דם הוא המקור לכך נכון, אז זה בסדר. Dalila - שיחה 21:30, 24 במאי 2012 (IDT)

גם המילה "משגשגת" לא נראית לי. לא ברור לי למה התכוון המשורר, אבל אני לא חושב ש"משגשגת" קולע. אולי הכוונה "אחת מתת-הסדרות הגדולות ביותר/נפוצות ביותר בעולם החרקים". תומר - שיחה 22:35, 24 במאי 2012 (IDT)

יצא לשמצה-צריך לשנות ל"נודע לשמצה". מלבד זאת הקטע מצויין. בנימין - שיחה - הקליטו ערך! 18:52, 25 במאי 2012 (IDT)

העניין עם המשגשגת מאד ברור - הוא מובהר במשפט הבא. הוספתי ו' חיבור לשם הסר כל ספק. שיניתי לנודע לשימצה. אגב הביטוי 'יצא לשימצה' לדעתי הוא תיקני באותה מידה. Dalila - שיחה 19:32, 25 במאי 2012 (IDT)

אם זו הכוונה ב"משגשגת", לדעתי עדיף "נפוצות". תומר - שיחה 21:07, 26 במאי 2012 (IDT)

שיניתי לנפוצות :) Dalila - שיחה 13:55, 29 במאי 2012 (IDT)

קטע מעניין ומנוסח היטב. אני בעד. ‏LightBringer‏ • שיחה 02:03, 6 ביוני 2012 (IDT)

אם הם נודעו לשמצה כמין מזיק ולא כמין של מוצצי דם זה סותר את המשפט "אך בשל מין יחיד זה שמם של כל הפשפשים נודע לשמצה". • בברכה, אמיר (שיחה) 07:54, 14 ביוני 2012 (IDT)

הכי טוב פשוט להסיר את "אך בשל מין יחיד זה שמם של כל הפשפשים נודע לשמצה". תומר - שיחה 17:39, 16 ביוני 2012 (IDT)

זו הפואנטה מרכזית של הקטע אי אפשר להוריד את זה. אם ממש מתעקשים אפשר לשנות "אך בשל מין יחיד זה שמם של כל הפשפשים נודע לשמצה כחרקים עוקצים" Assafn • שיחה 12:54, 17 ביוני 2012 (IDT)

השאלה היא: האם יש לכך מקור? תומר - שיחה 14:50, 17 ביוני 2012 (IDT)

אי אפשר להוכיח אם משהו נודע לשמצה חוץ מהוכחה אמפירית, פעמים רבות אני קורא או שומע אנשים שבטוחים שפרעושים ופשפשים הם אותו דבר או לפחות ששניהם חרקים מוצצי דם ולא מודעים כלל שיש פשפשים שאינם מוצצי דם ( לדוגמא הנה דברי מדביר מוסמך ) ומתיחסים לפשפשים כמוצצי דם. Assafn • שיחה 16:45, 17 ביוני 2012 (IDT)

זה מחקר מקורי. אני לא מבקש מקור שיוכיח את תדמיתו, אלא מקור רציני שיטען שזו תדמיתו. תומר - שיחה 17:01, 17 ביוני 2012 (IDT)

מדביר מוסמך זה מקור מספיק רציני. אם תחפש באתרים של מדבירים תגלה שרובם אינם מבחינים בין פשפש המיטה לכל הפשפשים ותמיד מתיחסים לרמת התת-סדרה כמזיקים מוצצי דם. עוד דוגמא [כאן]. Assafn • שיחה 14:05, 18 ביוני 2012 (IDT)

אוקיי, השתכנעתי. הוכחת את הנקודה בצורה טובה לדעתי. מבחינתי ניתן להעביר את הקטע כך. תומר - שיחה 23:09, 29 ביוני 2012 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 23 ביוני - סדרה 2. • בברכה, אמיר (שיחה) 23:28, 29 ביוני 2012 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 15 ביוני - סדרה 2

יבש. תומר - שיחה 20:37, 17 במאי 2012 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 19:21, 22 במאי 2012 (IDT)

גבולי בעיני. • בברכה, אמיר (שיחה) 19:21, 22 במאי 2012 (IDT)

כתוב קצת יבש, אולי בנוסח שונה זה יהיה מעניין, כי סך הכל זה די נחמד, מצד שני, אז הוא היה דומה לשגרירות... Itzuvit - שיחה 19:24, 22 במאי 2012 (IDT)

תרצי לנסות להרטיב אותו מעט, או לפחות ללחח? • בברכה, אמיר (שיחה) 21:04, 26 במאי 2012 (IDT)

קצר מאד. קלונימוס - שיחה 14:02, 5 ביוני 2012 (IDT)

בפרק ההיסטוריה בערך סנט הלנה, יש כמה פרטים מעניינים. לדעתכם כדאי לנסות לעבות את הקטע? • בברכה, אמיר (שיחה) 08:03, 14 ביוני 2012 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:28, 30 ביוני 2012 (IDT)

9 בנובמבר בגרמניה

ה-9 בנובמבר הוא תאריך שבו התרחשו מספר אירועי מפתח בהיסטוריה של גרמניה. המונח הגרמני לציון יום זה נקרא "Schicksalstag" (שׁיקְזַאלְסְטַאגְ; "יום הגורל"), בו נעשה שימוש זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה בידי מספר היסטוריונים ועיתונאים ושימוש נרחב בידי כלי התקשורת הגרמנים לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989. מבין האירועים הרבים שפקדו את גרמניה בתאריך זה, ניתן למנות חמישה אירועים מכוננים לאורך ההיסטוריה: ב-1848 הוצא להורג המנהיג הליברלי רוברט בלום, פעולה שנתפסה לעיתים קרובות כאירוע הסמלי לכישלון האולטימטיבי של מהפכות 1848; ב-1918 קרס הרייך השני במהלך המהפכה הגרמנית ובמקומו עלתה רפובליקת ויימאר; ב-1923 נכשל ניסיון המהפכה של היטלר לעלות לשלטון (הפוטש במרתף הבירה), אך העלה את היטלר למעמד של דמות דומיננטית בפוליטיקה הגרמנית; ב-1938 התרחש ליל הבדולח שהיה הטבח הגדול הראשון ביהודי גרמניה; ב-1989 הופלה חומת ברלין, פעולה שהחלה סדרה של אירועים שבעטיהם אוחדה גרמניה מחדש.

Rhone •‏ 17:45, 17 במאי 2011 (IDT)

קטע מעניין ומתאים מאוד לשיבוץ ב-9 בנובמבר. אבל חייבים להכחיל לפני כן את רוברט בלום. תומר - שיחה 17:37, 30 במאי 2011 (IDT)

אשתדל לכתוב לכל הפחות קצרמר בימים הקרובים. Rhone •‏ 04:12, 8 ביוני 2011 (IDT)

הועבר לדיונים. • בברכה, אמיר (שיחה) 21:14, 19 במאי 2012 (IDT)

לדעתי זה קטע מצויין, ובינו לבין העמוד הראשי עומד רק רוברט בלום. אשמח לדעות נוספות. • בברכה, אמיר (שיחה) 15:35, 20 במאי 2012 (IDT)

בעד קלונימוס - שיחה 16:53, 20 במאי 2012 (IDT)

בהמתנה להכחלת ערכים. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:47, 20 במאי 2012 (IDT)

הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 9 בנובמבר - סדרה 1. • בברכה, אמיר (שיחה) 18:47, 20 במאי 2012 (IDT)

ניתן לגרמנים לנצח

• בשנת 1930 עבד הבמאי לואיס מיילסטון על הסרט "במערב אין כל חדש", על פי ספרו של אריך מריה רמרק, המציג את זוועות מלחמת העולם הראשונה מנקודת הראות של חייל גרמני הנהרג בסופו של הספר. מיילסטון נדרש על ידי מפיקי הסרט להמציא לסרט "סוף טוב" בנוסח הוליווד, על מנת להתאים את הרומן המלחמתי הגדול לקהל האמריקאי. בתגובה השיב מיילסטון - "יש לי סוף טוב לסרט. ניתן לגרמנים לנצח!". מיילסטון שמר על סופו המקורי של הספר, והסרט שביים זיכה אותו בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר, ונחשב עד היום לאחד מסרטי המלחמה הטובים שנוצרו.

מקור [5]

האמת שדי חלש לדעתי. תומר - שיחה 20:49, 31 במאי 2011 (IDT)

מסכים עם תומר. ‏Danny-w‏ 22:36, 31 במאי 2011 (IDT)

גם כאן, בעיני נראה דווקא לא רע בכלל. קלונימוס - שיחה 22:56, 19 ביוני 2011 (IDT)

מציעה שכתוב שמחזק קצת:

• בשנת 1930 עבד הבמאי לואיס מיילסטון על הסרט "במערב אין כל חדש", המבוסס על ספרו של אריך מריה רמרק ואשר מציג את זוועות מלחמת העולם הראשונה מנקודת הראות של חייל גרמני הנהרג בסופו. מפיקי הסרט, למודי מסורת האסקפיזם ההוליוודית, דרשו ממיילסטון לשכתב את התסריט ולהמציא לו "סוף טוב", בנוסח הוליווד, שיתאים לטעם הקהל האמריקאי. מיילסטון שמצא את הדרישה כאבסורדית השיב בסרקזם: "יש לי סוף טוב לסרט. ניתן לגרמנים לנצח!". מיילסטון שמר כמובן על סופו המקורי של הספר, והסרט שביים זיכה אותו בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר ונחשב עד היום לאחד מסרטי המלחמה הטובים שנוצרו.

Dalila - שיחה 03:14, 12 ביולי 2011 (IDT)

יפה יפה, אך הייתי שומט את המילה כמובן מן המשפט האחרון. ליאור ޖޭ • ח' באלול ה'תשע"א • 14:42, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

:) הכמובן הקטן הזה בונה את הסיפוריות - במקרה זה סגירה... בלעדיו זה סיום יבש יותר.... כמובן שאפשר לנסח אחרת. יש לך הצעה? Dalila - שיחה 19:16, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

הגרסה החדשה הרבה יותר טובה. הקטע חביב. תומר - שיחה 18:44, 19 במאי 2012 (IDT)

בעצם יש כאן בעיה קרדינלית של ערך אדום - במערב אין כל חדש (סרט) אינו קיים. תומר - שיחה 18:44, 19 במאי 2012 (IDT)

בהמתנה להכחלת ערכים. נבחרה הגרסה של דלילה. • בברכה, אמיר (שיחה) 17:04, 23 במאי 2012 (IDT)