ויקיפדיה:הידעת?/מנובמבר 2022

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

---

מיזם החלפת קטעי הידעת?

• הדף הראשי
• דף המערכת
• רשימת המתנה
• דיונים שלא הושלמו:
  • בעלי קישורים אדומים
  • חסרי מקורות
  • דיונים תקועים
• ארכיון אחרון
• רשימת הקטעים
  • מאגר הידעת? לחגי ישראל
• תבניות

תבנית:הידעת? 3 במאי 2022

איך אפשר לערוך את הקטע הנ"ל? אשמח לקבל הסבר.
לקטע הידעת הנ"ל, יש להוסיף קישורים לערכים של אמנון ברמן ועמנואל רוטשטיין ואין צורך לעשות הפנייה לדף היזכור שלהם. בנוסף לעשות קישור לקורס הטיס בבייקרספילד ולא סתם לקורס טיס. BAswim - שיחה 11:03, 4 במאי 2022 (IDT)

אני מניח, שאתה מתכוון לתבנית הזו: תבנית:הידעת? 484. מכיוון שהביקורת שלך כללה אך ורק דרישה לעדכן קישוריות פנימיות לערכים, שהושלמו בויקיפדיה העברית, ולא כללה שום דרישה לשנות אפילו פסיק אחד מהכתוב בתבנית, יישמתי את הביקורת בלי דיון. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:04, 4 במאי 2022 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 14:35, 7 בנובמבר 2022 (IST)

כתר ארם צובא

בית הכנסת העתיק בחלב לאחר שריפתו ב־1947

כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד משנת 930 בקירוב, שחוקרי המקרא מחשיבים לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, ויתכן שהרמב"ם השתמש בו. נכד נינו של הרמב"ם הביא את ה"כתר" לבית הכנסת המרכזי של חלב, שבסוריה, בשנת 1375, שם הוא נשמר בקפידה לצד "כתרים" עתיקים נוספים של המקרא, בהם "כתר דמשק" ו"כתר" שיוחס לעזרא הסופר. בדורות האחרונים, יהודי חלב אפילו נעלו אותו בכספת, ולא נתנו כמעט לאיש להביט בו. ברבע השני של המאה ה-20, מוסלמים תקפו שוב ושוב את יהודי סוריה. לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה, בכ"ט בנובמבר 1947, אספסוף ערבי וחיילים סורים נהרו לרובע היהודי של חלב, והרסו ושדדו בו מבנים רבים, כולל בית הכנסת העתיק (בתמונה), שבו הם שרפו כארבעים ספרי תורה, בנפט ובשמן. במשך שלושה ימים הסתגרו יהודי חלב הנפחדים בבתיהם, וכשהעזו לצאת הם גילו כי כתר ארם צובא נעלם. ב-1958 נמצא ה״כתר״, והוא מוצג בהיכל הספר, שבמוזיאון ישראל, אך כשליש מדפיו חסרים. ב-1982 נמצא בברוקלין דף מתוך דברי הימים של ה"כתר", ובשנת 2007 נמצא קטע מספר שמות, ששימש כקמע בידי יהודי מחלב.

אומרים ישנה - שיחה 20:10, 19 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד, קטע חשוב על המורשת היהודית. Matankic - שיחה 00:21, 20 באוקטובר 2022 (IDT)

מידע חשוב. חסר פלפל. Tzafrir - שיחה 13:29, 20 באוקטובר 2022 (IDT)

פישטתי ניסוחים. עכשיו קל יותר לראות את הדרמה. 87.69.6.4 19:19, 20 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד. חמויישֶה - שיחה 12:33, 23 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד. ‏עמיחי • שיחה 00:16, 25 באוקטובר 2022 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 14:41, 7 בנובמבר 2022 (IST)

צ'ארלי צפלין

לאחר שהפך צ'ארלי צ'פלין לאחד מהשחקנים הבולטים והמוערכים בתעשיית הקולנוע האמריקאי, יצא צ'פלין לדרך כמפיק עצמאי בשנת 1919. בסרטו הבהלה לזהב, אשר זכה להצלחה גדולה ונחשב לאחד הסרטים הרווחים ביותר בתולדות הסרטים האילמים, צ'פלין מילא שלל תפקידים: הוא כתב את התסריט, כיכב כשחקן הראשי, ביים, הפיק וערך את הסרט. בגרסה מאוחרת יותר של הסרט משנת 1942 הוא אף הלחין את הפסקול.

Matankic - שיחה 20:29, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

לדעתי, הנוסח הזה טוב למדור הידעת של פורטל קולנוע. בשביל שהקטע יתאים למדור הידעת של הדף הראשי, צריך להוסיף משפט אחרון עם פואנטה חזקה. זו דעתי. אומרים ישנה - שיחה 21:06, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

אולי:

לאחר שהפך צ'ארלי צ'פלין לאחד מהשחקנים הבולטים והמוערכים בתעשיית ראינוע האמריקאי, יצא צ'פלין לדרך כמפיק עצמאי בשנת 1919. בסרטו הבהלה לזהב, אשר זכה להצלחה גדולה ונחשב לאחד הסרטים הרווחים ביותר בתולדות הסרטים האילמים, צ'פלין מילא שלל תפקידים: הוא כתב את התסריט, כיכב כשחקן הראשי, ביים, הפיק וערך את הסרט. עם המעבר מראינוע לקולנוע, צ'פלין, בניגוד לכוכבים אחרים, הוכיח כישרון גם יצירת הפסקול. בגרסה מאוחרת יותר של הבהלה לזהב, משנת 1942 הוא אף הלחין את הפסקול. הוא הלחין את הפסקול גם של להיטו הקולנועי זמנים מודרניים, שגם בו שימש בשלל תפקידים, ובו גם היה שחקן מדבר וזמר, אך הוא העדיף שבסרט יהיה מעט דיבור, מחשש לאבד את הקהל, שאינו דובר אנגלית.

אומרים ישנה - שיחה 22:13, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

וגם הגרסה הזו עוד לא מתאימה לדף הראשי. עוד אנשים היו גם השחקן הראשי, גם הבמאי, גם התסריטאי, גם המפיק, גם הזמר, גם המלחין וגם העורך של הסרט של עצמם. ואם לא כל זה, אז כמעט כל זה. ראו אריק איינשטיין, בני היל ואולי גם אחרים. (אומרים ישנה מחוץ לחשבון) 2.53.2.127 08:58, 26 בספטמבר 2022 (IDT)

רגע, כבר יש בנושא קטע טוב מאוד באוסף הכללי.

צ׳אפלין אוכל נעל בסרט ״הבהלה לזהב״.

הבמאי והשחקן צ'ארלי צ'פלין, מראשוני הזוכים בפרס אוסקר, נהג ליצור סרטים בעזרת תסריט עם הנחיות כלליות בלבד ובעזרת ניסוי וטעייה. הוא צילם כל סצנה מאות פעמים כדי לגלות את הדרך הנכונה לבצע אותה וחלק ניכר מעלילת סרטיו הוא פרי אלתור שלו ושל השחקנים האחרים. הצילומים הרבים של כל סצנה הקשו מאוד על השחקנים. בסרטו "הבהלה לזהב", למשל, שתי דמויות מבשלות ואוכלות נעל. במציאות, הנעל הייתה עשויה מסוכר ומאות החזרות על הסצנה אילצו את השחקנים לאכול נעלי סוכר רבות ולקבל שלשול. עיצוב אחת הסצנות בסרטו "אורות הכרך", ארך 116 ימי צילום. לקראת סיום צילומי סרט זה, צ'פלין החליט להחליף את השחקנית הראשית, וירג'יניה צ'ריל, ולצלם את כל הסרט שנית. אולם, אפילו התקציב שלו לא עמד בצילום הסרט פעמיים כשכל סצנה מצולמת מאות פעמים ולכן שכר את צ'ריל מחדש

אומרים ישנה - שיחה 12:42, 26 בספטמבר 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:50, 7 בנובמבר 2022 (IST)

איש השנה של טיים הוא... אתה!

ויקיפטאן, דמות קמע של ויקיפדיה, מצביעה על הקורא

"אתה" (באנגלית: You) היה איש השנה של מגזין טיים בשנת 2006. הרעיון מאחורי הבחירה היה לציין את מיליוני האנשים שתורמים באופן אנונימי תוכן גולשים שנוצר על ידם לאתרי אינטרנט כגון יוטיוב, מייספייס, פייסבוק, ויקיפדיה ואתרי ויקי אחרים, ושלל אתרי אינטרנט נוספים שמכילים תוכן שנוצר על ידי גולשים.

הבחירה ב"אתה" לא הייתה הפעם הראשונה שתואר "איש השנה" לא ניתן לאדם ספציפי אלא לקבוצה, רעיון מופשט או חפץ (למשל, המחשב האישי היה "מכונת השנה" לשנת 1982, וכדור הארץ היה כוכב הלכת של השנה בשנת 1988), אך ההחלטה לבחור ב"אתה" גררה איתה ביקורת, בין השאר בשל קיומם של מועמדים בולטים יותר לאיש השנה ב-2006, כמו הוגו צ'אווס ומחמוד אחמדינז'אד, ותחושה שהבחירה הייתה גימיקית מדי. למרות הביקורת, נתוני המכירות של גיליון זה של המגזין היו מוצלחים למדי.

מבוסס על הערך שכתבתי היום בנושא הזה, ופחות או יותר מועתק ישירות מהפתיח שלו. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 22:14, 29 באפריל 2022 (IDT)

בעד אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:338:D363:8C0D:BB97:5E60:1164 14:07, 30 באפריל 2022 (IDT)

נגד. הרבה פעמים הבחירה גוררת ביקורת כזו או אחרת. יש המון מקרים בהם לא נבחר אדם ספציפי (למשל אשה, בשנת 1975). כך שאני לא מוצא משהו מיוחד בקטע אודות הבחירה הזו. חמויישֶה - שיחה 10:30, 24 במאי 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:16, 9 בנובמבר 2022 (IST)

עד לפני יובל דג חרב היה כשר

עד לשנות ה-70 של המאה ה-20, למעשה, לא היה קיים איסור הלכתי ביהדות על אכילתם של דגי חרב. כבר בגמרא מוזכרים ה"כטספטייס ואכספטייס" כדגים שיש להם קשקשים אך עתידים להשירם, ולכן כשרים. פקפוק בכשרותו עלה לראשונה, ככל הידוע, ב-1951. הרב משה דוד טנדלר, שהיה דוקטור למיקרוביולוגיה, ציין אותו כאסור ברשימה שערך עבור מחלקת הכשרות של האיחוד האורתודוקסי, ונימק שלא מצא לו קשקשים בבגרותו. ב-1961 נוצר פולמוס סביב העניין כשהרב איסר יהודה אונטרמן ענה בשו"ת שדג החרב מותר. פולמוס סוער זה נמשך כעשור, נסוב על דקויות ומחלוקות עבר בשאלת הקשקשים והשלכותיהם על כשרות דגים, ועירב מספר איכתיולוגים. הסוגיה הפכה לאבן בוחן בין הקונסרבטיבים לאורתודוקסים. לבסוף התקבל האיסור על דג החרב בחוגים האורתודוקסיים בפועל, על אף הסתייגויות רבות, אם כי יהודים במדינות הים התיכון כמו טורקיה הוסיפו לאכלו.

עיבוד ועריכה מתוך דג-חרב#כשרות, בהשראת הקטע על החציל. Matankic - שיחה 10:09, 29 בינואר 2022 (IST)

בעד אומרים ישנה - שיחה 14:59, 29 בינואר 2022 (IST)

מעניין. אני תומך בהוספת הקטע הזה. גילגמש • שיחה 15:00, 29 בינואר 2022 (IST)

בעד מותנה, מציע להחליף את המילה "התפוצץ" ועל פי ויקיפדיה:לשון#לא להגזים בשימוש במילות תואר גם המילה "סוער" אינה מתאימה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 11:21, 26 בפברואר 2022 (IST)

אילו מילים חליפיות אתה מציע? אומרים ישנה - שיחה 11:52, 26 בפברואר 2022 (IST)

אומרים ישנה, אולי למשל להחליף את "ב-1961 התפוצץ העניין כשהרב איסר יהודה אונטרמן ענה בשו"ת שדג החרב מותר. בכך נפתח פולמוס סוער שנמשך כעשור," ב"בשנת 1961 נוצר פולמוס סביב העניין כאשר הרב איסר יהודה אונטרמן ענה בשו"ת שדג החרב מותר. פולמוס זה נמשך כעשור,". איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 12:01, 26 בפברואר 2022 (IST)

אני בעד הצעת התיקון שלך, אך גם אם היא לא תמומש, עדין אצביע בעד הקטע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:19, 26 בפברואר 2022 (IST)

בעד 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 20:41, 1 באפריל 2022 (IDT)

בעד ארז האורז • שיחה 20:50, 14 במאי 2022 (IDT)

יישמתי את התיקונים שהוצעו. אני בעד חמויישֶה - שיחה 13:46, 22 בספטמבר 2022 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 14:19, 9 בנובמבר 2022 (IST)

מולר נגד סוויפט

טיילור סוויפט

בשנת 2013, בעיצומו של The Red Tour, סיבוב ההופעות השלישי של טיילור סוויפט, היא השתתפה במפגש מעריצים שאורגן על ידי רדיו KYGO, שם נכחו עשרות ממעריציה ועובדי תחנת הרדיו, שזכו להצטלם אתה. כשהגיע תורם של דייוויד מולר וחברתו דאז, שאנון מלצ'ר, הושיט מולר את ידו מתחת לחצאיתה של סוויפט ונגע לכאורה בישבנה. מיד לאחר המפגש ביניהם היא דיווחה זאת לחברי צוות האבטחה שלה. בעקבות המקרה, הוא הורחק מכל הקונצרטים העתידיים של הזמרת, ואף תחנת הרדיו פתחה בחקירה, שבסופה פוטר מולר. בספטמבר 2015 הגיש מולר כתב תביעה על הוצאת דיבה לסוויפט, ודרש ממנה פיצויים בסך שלושה מיליון דולר על פיטוריו והכתמת התדמית שלו. הנאשמת הוציאה תביעה נגדית נגד מולר בגין התקיפה המינית בסך דולר אמריקני אחד בלבד. לדבריה, כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה. היא חפצה להעלות את המודעות להטרדות מיניות, ולעודד נערות לפתוח במשפט נגד תוקפיהן. ב-12 באוגוסט 2017 דחה חבר המושבעים את תביעתו של מולר מחוסר ראיות. יומיים אחר כך קבעו המושבעים כי מולר נמצא אשם בתקיפה, והוא חויב לשלם לסוויפט דולר אחד. ההכרעה בתיק מקבלת אזכור בווידאו קליפ של השיר "Look What You Made Me Do", בו הזמרת מחזיקה שטר של דולר אחד כשהיא מכוסה בתכשיטים.

תהיו עדינים, זו הפעם הראשונה שלי כאן :) נכתב לפי הערך מולר נגד סוויפט. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 00:02, 16 בנובמבר 2021 (IST)

א. צריך טיפה לתמצת את הפתיח. לא כל פרטי הפרטים על המיקום, הזמן, והפורום חשובים.

ב. איני מכיר את הנושא ולכן איני יודע עד כמה הקטע כן או לא מפתיע.

ג. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:26, 16 בנובמבר 2021 (IST)

תודה. ניקיתי מהפתיח את הזוטות ועכשיו זה נראה יותר טוב. המקרה זכה לסיקורים רבים מפאת מעמדה של סוויפט כאחת מהמוזיקאיות המוכרות ביותר בעולם. אני מציג את Hello513 שמכיר את הזמרת יותר טוב ממני. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 15:31, 16 בנובמבר 2021 (IST)

קטע נהדר, שיכול לעניין רבים. יישר כוח לברק על כתיבתו. Hello513 - שיחה 20:15, 16 בנובמבר 2021 (IST)

"כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה": 1. קצת מאכיל בכפית, 2. משתמע שבתביעות אחרות המצב הפוך. 5.22.128.33 17:46, 17 בנובמבר 2021 (IST)

משתמע מזה רק שלדעתה של הזמרת, בתביעות אחרות המצב הפוך. יש הבדל. מה גם שכן חשוב להסביר למה היא נמקה את סכום התביעה הנמוך, כפי שנמקה. אומרים ישנה - שיחה 18:53, 17 בנובמבר 2021 (IST)

וזו כמובן לא דעתה, וזה לא היה משתמע לולא הצמצום במילים (היא הרי מנסה לעודד תביעות), אז כבר עדיף לצמצם עוד קצת. ממילא זה מיותר, ציון הסכום הסמלי מדבר בעד עצמו. 5.22.128.33 20:14, 17 בנובמבר 2021 (IST)

אם זו לא דעתה, למה כתוב ״לדבריה״? 87.69.6.4 21:52, 17 בנובמבר 2021 (IST)

כתוב "לדעתה בתביעות אחרות המצב הפוך"? לא. משתמע כך מהתקציר? כן. משתמע כך מדבריה המלאים? לא. מיותר? כן. 5.22.128.33 23:00, 17 בנובמבר 2021 (IST)

לי, לא משתמע כך. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 18 בנובמבר 2021 (IST)

תמצות

טיילור סוויפט

בשנת 2013, במהלך סיבוב ההופעות השלישי של טיילור סוויפט, תחנת הרדיו KYGO אירגנה לה מפגש עם עשרות מעריצים. כשהגיע תורו של דייוויד מולר, עובד התחנה, להצטלם עם סוויפט, הוא הושיט את ידו מתחת לחצאיתה, ונגע בישבנה. סוויפט דיווחה זאת מיד, ומולר פוטר מהתחנה. ב-2015 תבע מולר את סוויפט על הוצאת דיבה, ודרש פיצויים בסך שלושה מיליון דולר, על פיטוריו והכתמת שמו. סוויפט הגישה תביעה נגדית בגין תקיפה מינית. לדבריה, כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה. היא חפצה להעלות את המודעות להטרדות מיניות, ולעודד נערות לתבוע את תוקפיהן. חבר המושבעים מצא רק את מולר אשם, והוא חויב לשלם לסוויפט דולר אמריקני אחד בלבד - זה היה סכום התביעה הנגדית. הכרעה זו קיבלה אזכור בווידאו קליפ של השיר "Look What You Made Me Do", בו הזמרת מחזיקה שטר של דולר אחד.

אומרים ישנה - שיחה 16:59, 17 בנובמבר 2021 (IST)

למה „נגע בה לכאורה״? האם זוהי טענה ששנויה במחלוקת? Tzafrir - שיחה 18:52, 17 בנובמבר 2021 (IST)

צפריר, על פי הגרסה שלו הוא נגע בצלע שלה. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 19:36, 17 בנובמבר 2021 (IST)

אבל בית משפט הכריע באותה מחלוקת עובדתית. אפשר להסתמך על הקביעות העובדתיות שלו ללא ההסתייגות „לכאורה״. Tzafrir - שיחה 01:47, 18 בנובמבר 2021 (IST)

אין לי השכלה משפטית. אבל נראה לי שצפריר צודק. אני מוחק את המילה "לכאורה" מגרסת התמצות. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:49, 18 בנובמבר 2021 (IST)

כנ"ל. 5.22.128.33 23:00, 17 בנובמבר 2021 (IST)

אז מה נסגר עם זה? ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 15:01, 30 ביוני 2022 (IDT)

? ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 19:26, 25 ביולי 2022 (IDT)

חמויישה, מה נסגר עם זה? היום הולדת שלה הוא ב-13 לחודש. יהיה נחמד אם הקטע ישתבץ באותו תאריך. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ זוכרים את המוזיקה הישראלית ~ מיזם האירוויזיון 11:17, 5 בדצמבר 2022 (IST)

אני אישית לא התלהבתי מהקטע, אבל מכיוון שאני רואה שלא מעט אנשים השתתפו בדיון בלי להביע הסתייגות, אני מבין שהם בעד. אקבל את הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:21, 5 בדצמבר 2022 (IST)

תודה. אודה לך אם זה ישובץ ל13 בדצמבר, ערך שלה מופיע במדור המומלצים גם כן באותו תאריך. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ זוכרים את המוזיקה הישראלית ~ מיזם האירוויזיון 11:27, 5 בדצמבר 2022 (IST)

אם יסתדר סבבה. אם לא, אנחנו לא צוות ההפקה לחגיגות יום ההולדת של סוויפט. חמויישֶה - שיחה 11:39, 5 בדצמבר 2022 (IST)

חמויישֶה - שיחה 12:16, 5 בדצמבר 2022 (IST)

דגל רובע יוספוב

במהלך מלחמת שלושים השנים, שנערכה בין השנים 1618–1648, נכבשה פראג על ידי צבאות שונים. כשהצבא השוודי ניסה לכבוש את פראג, התגוננו התושבים וגם היהודים לקחו חלק במגננה, שהצליחה למנוע מהשוודים את הכיבוש. מאוחר יותר, כאות תודה לפועלם של המגינים, החליט פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה להעניק להם זכות לשאת דגל לכל שכונה. כך, לראשונה בהיסטוריה, הוצג דגל הנושא את הסמל מגן דוד כסמל ליהדות.

ועכשיו לשם שינוי מגן דוד :) קטע שהעתקתי מהערך יוספוב (מעט מאוד ערכתי). Matankic - שיחה 15:10, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד אומרים ישנה - שיחה 16:49, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד ארז האורז • שיחה 20:53, 14 במאי 2022 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 11:51, 20 בדצמבר 2022 (IST)

רק עכשיו אני מבין, שסמיר שוקרי גאון

נגינה על כינור

הכינור נחשב לאחד מכלי הנגינה הקשים לתפעול. אחת הסיבות לזה היא שאצבעות הכנר צריכות ללחוץ על המיתרים, בצוואר הכינור, במקומות מאוד מדויקים, אך לא מסומנים. זאת בלי כל סריג עזר, בניגוד, למשל, לצוואר הגיטרה. אולם לפרט מבני זה יש גם יתרונות. בניגוד לפסנתר ולגיטרה בעלת סריג רגיל, הכינור יכול לנגן מנגינות בסולמות מוזיקליים מגוונים יותר מאשר מרבית כלי הנגינה, המשמשים במוזיקה המערבית. הוא יכול לנגן בסולמות "מקאם", המקובלים במוזיקה הערבית, שבחלקם יש תווים, שצליליהם מרוחקים זה מזה 3/4 טון, בעוד שהמרחקים בין קלידי הפסנתר, כמו בין פסי סריג הגיטרה הם בכפולות שלמות של חצי טון. אך למרות שמבנה הכינור של המוזיקה הקלאסית המערבית זהה לזה שבמוזיקה הקלאסית הערבית, לכנר שמורגל בנגינת אחת הסוגות האלו לא יהיה פשוט לנגן בשנייה. מיתרי הכינור מכוונים אחרת עבור נגינת כל אחת מהן. הפקת אותו צליל בכינור, שכוון ב"כיוון ערבי", ובכינור, שכוון ב"כיוון מערבי", דורשת לחיצה על המיתרים במקומות שונים.

אומרים ישנה - שיחה 12:36, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

נגד חלש נראה שמי שלא מבין במוזיקה לא ממש יבין ויתחבר לזה. ארז האורז • שיחה 20:53, 14 במאי 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה.. עברה שנה ללא תגובה חיובית. חמויישֶה - שיחה 11:54, 20 בדצמבר 2022 (IST)

כיום לא היו מרשיעים אותו בדבר

רפי נלסון, אילת 1966

כעיתונאי, רפי נלסון סיקר ספינה דנית, ששטה בתעלת סואץ, בשנת 1957, ונשבה על סיפונה בידי המצרים. כשהוחזר ארצה, הוא נשפט על מסירת מידע מסווג לאויב, נקנס באלף לירות וקיבל מאסר על תנאי. זאת למרות שנלסון הוכיח במשפטו, שכלל לא היה בידיו מידע מסווג משמעותי. נלסון השתחרר מצה"ל עשר שנים קודם לכן, כי הפך לנכה צה"ל, וכל ידיעותיו על היערכות הצבא יכלו להיאסף בקלות בידי כל תייר וכל קורא של ביטאון צה"ל, "במחנה". בנוסף הוכיח נלסון, כי גם המידע הזה נסחט ממנו בעינויים. נלסון הורשע כי סיפר בחקירתו, שעודד למסור את המידע בעזרת הבטחה כוזבת, כי יהיה העיתונאי הישראלי הראשון, שיראיין את נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר.

אומרים ישנה - שיחה 10:43, 3 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. אחרי שנה ללא התייחסויות. חמויישֶה - שיחה 11:56, 20 בדצמבר 2022 (IST)

בננה ומוז

בננות

כשאליעזר בן יהודה הציע לחדש מילים במסגרת תחיית הלשון העברית, הוא ביסס רבות מהצעותיו על מילים קרובות בשפה הערבית. לטענתו, השפה הערבית יכולה להיות מקור טוב לחידוש מילים, עקב הקרבה בינה לבין העברית. באופן זה חודשו מילים כגון "רִשְׁמִי" (בדומה ל-رَسْمِي "רַשְׂמִי"), "אָדִיב" (בדומה ל-أَدِيب "אַדִיבּ"), "צַבָּר" (בדומה ל-صَبـَّار "צַבַּאר", קקטוס) ו"בַּדּוּרָה" (בדומה ל-بَنْدُورَة "בַּנְדוּרַה", עגבנייה). כפי שניתן לראות, חלק מהצעותיו של בן יהודה נתקבלו, וחלק - לא. אחת מהצעותיו שלא נתקבלו היא תרגום המילה "בננה" למקבילתה הערבית, "מוֹז" (مَوْز "מַוז"). אך המילה בננה אף היא מגיעה, בסופו של דבר, ממקור ערבי. המילה "בננה" (بَنَانَة "בַּנַאנַה") במשמעותה הערבית היא "אצבע". משם, ככל הנראה, נתגלגלה המילה לשפת ווּלוּף האפריקאית המדוברת בגמביה, שם קיבלה את משמעותה הנוכחית כפרי. משם הופצה המילה על ידי סוחרים ספרדים ופורטוגזיים לכל רחבי תבל. כך הגיעה המילה "בננה" לשפה העברית.

מקורות: כאן, כאן וכאן. זוהי ההצעה הראשונה שלי לפינת "הידעת?" בוויקיפדיה, כך שכל הערה לשיפור ולתיקון תתקבל בברכה! כובש המלפפונים • שיחה 23:33, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

השתלשלות מעניינת מאוד וחובקת עולם של המילה "בננה". נראה לי מתאים בהחלט. Amikamraz - שיחה 01:21, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד אומרים ישנה - שיחה 06:58, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

נראה טוב. Tzafrir - שיחה 08:38, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 20:11, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

נגד לא מתלהב כי לא מוצא את זה מספיק מעניין. בנוסף, לא ניתן להשאיר את המילים בכתב הערבי, מבלי להסביר לקורא איך קוראים אותן (למשל رَسْمِي - ראסמי). חמויישֶה - שיחה 10:22, 5 באוקטובר 2021 (IDT)

סידרתי תעתיקים. זו ממש לא בעיה. אומרים ישנה - שיחה 17:24, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד, אביתר ג' • שיחה • 17:10, 6 בינואר 2022 (IST)

חמויישֶה - שיחה 11:59, 20 בדצמבר 2022 (IST)

איחוד הקטעים "החייל הנאצי המושלם" ו"נאצי ממוצא יהודי" המוצעים למטה

אחרי הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת, בשנת 1940, הוציא היטלר צו גירוש לבני התערובת מדרגה ראשונה, מצבא גרמניה (צבא שכונה "וורמאכט"). בין המגורשים היה ורנר גולדברג – החייל בעל חזות ארית, שהתפרסם בכרזת הגיוס הנפוצה של הוורמאכט (בתמונה), בה הופיע הכיתוב "החייל הגרמני האידיאלי". גם ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה (חיל האוויר), סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן של יהודי. מילך ניסה להסתיר זאת, אך גרינג והיטלר היו מודעים לכך. גרינג מנע את סילוקו, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". כבר בשנת 1935, פתח הגסטפו בחקירת מוצאו של מילך. אך זו הופסקה כי אמו של מילך הכריזה, כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. בסופו של דבר, זכה מילך בתעודת ייחוס ארי.

אומרים ישנה - שיחה 21:54, 6 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. אחרי שנה ללא התייחסויות. חמויישֶה - שיחה 12:00, 20 בדצמבר 2022 (IST)

הוטל קליפורניה, גרסת רוק כבד

קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל.

בשנת 1924 נפתח במרכז לוס אנגלס מלון גדול ומהודר, לאורחים עם תקציב נמוך, בשם מלון ססיל. חמש שנים לאחר הפתיחה הגיע השפל הכלכלי הגדול, והפך את השכונה של המלון לשכונת מצוקה ופשע. לכן המלון התקשה למשוך אורחים גם אחרי חלוף המשבר, ונאלץ להוזיל את מחירי האירוח עוד יותר, להוריד את רמת השירות, ולהגיע עם הרשויות להסכם סבסוד, שהפך אותו לאטרקטיבי עבור דרי הרחוב, שהתקבצו סביבו. המלון החל לככב בחדשות הפלילים. הוא היה משכנם ריצ'רד רמירז ויוהאן "ג'ק" אנטרווגר, שיצאו ממנו למעשי רצח סדרתיים. יתרה מזאת, עד שנת 2015, נהרגו שמונה אנשים בנפילה מקומה גבוהה של המלון, מסיבה לא מוסברת, ותשעה אנשים נוספים מתו בתוכו, בנסיבות לא טבעיות. אישה נוספת, אליסה לאם, טבעה בדודי המים שעל גג המלון, כאשר התחבאה מאויב שהזתה, בעת התקף פסיכוזה. סיבת מותה הובהרה רק כחמישה חודשים לאחר מותה. עד פיענוח תעלומה זו, התפרסמה תיאוריית קונספירציה, לפיה רצח אותה אמן בשם פאבלו ורגרה, שהתארח במלון, ונהג לחבר ולשיר שירים על רציחות, כמקובל בסוגת הרוק הכבד. הזמר קיבל רבבות מכתבי נאצה, שגרמו לאיבוד שפיותו.

77.126.83.125 15:24, 26 בפברואר 2021 (IST)

מעניין. אני בעד, אבל חייבים להוסיף מידע - מיהו אותו אמן שנחשד שרצח את האישה, ולבסוף איבד את שפיותו. אי אפשר להשאיר את זה ככה. חמויישֶה - שיחה 14:01, 28 בפברואר 2021 (IST)

אותו אמן מופיע בסרט התעודה על הנושא. הוא מתראיין שם ממש. הוא מוזכר שם עוד מספר פעמים. אבל בויקיפדיה האנגלית והעברית הוא אינו מוזכר. אולי הוא אינו מוזכר בכוונה, כדי לא לעודד עוד קוקואים לשלוח לו עוד איומים. 77.126.94.156 14:21, 28 בפברואר 2021 (IST)

הנה כתבה על אותו אמן. בבקשה. שמו Pablo Vergara ושם הבמה שלו "מורביד". 77.126.94.156 14:27, 28 בפברואר 2021 (IST)

גרסה חדשה:

קטע מחזיתו הצדדית של מלון ססיל.

פאבלו "מורביד" ורגרה היה זמר יוצר בתחילת דרכו, כשהתארח לשלושה ימים במלון ססיל, בלוס אנג'לס. הוא לא ניחש, שהאירוח הזה יגמור לו את הקריירה ויעיב על שפיותו. אמנם במהלך השנים, מלון זה היה משכנם ריצ'רד רמירז ויוהאן "ג'ק" אנטרווגר, שיצאו ממנו למעשי רצח סדרתיים, ואמנם במהלך השנים, כעשרים מאורחי המלון מצאו את מותם בנסיבות לא טבעיות (כחציים בנפילה מקומה גבוהה של המלון, מסיבה לא מוסברת), אך בזמן בו מורביד התארח במלון, לא קרה שם שום דבר מיוחד. כשנה לאחר התארחותו שם הוא פרסם וידאו קליפ של פזמון, שמהלל רצח, ובו מורביד שיחק רוצח, שרדף אחרי בחורה. נושא וסגנון השיר היו שגרתיים לרפרטואר של מורביד ולאמני הסוגה שלו – הרוק הכבד הגותי. אלא ששלושה ימים לפני פרסום הקליפ, ב-1 בפברואר 2013, אחת מאורחות המלון, אליסה לאם, הוכרזה כנעדרת. עד שהמשטרה הבינה, שלאם טבעה בדודי המים שעל גג המלון, כאשר התחבאה מאויב שהזתה, בעת התקף פסיכוזה, הופצה תיאוריית קשר, לפיה מורביד רצח את לאם. מורביד זכה להלבנת פנים יום יומית ברשת, וקיבל המוני מכתבי נאצה, עד שהזדקק לאישפוז פסיכיאטרי.

77.126.87.32 16:27, 1 במרץ 2021 (IST)

נראה לי אזוטרי מדי. Tzafrir - שיחה 19:58, 13 בדצמבר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה., תומך יחיד. לא מספיק. חמויישֶה - שיחה 12:34, 20 בדצמבר 2022 (IST)

המשקפת של האדריכל הפכה לחלק מהבניין - פורטל:אדריכלות/הידעת?/35

כאשר צוות התכנון בראשות פרנק גרי שתכנן את בניין דיי שבווניס (לוס אנג'לס), קליפורניה, התלבט לגבי תכנון הכניסה לבניין, הניח הפסל קלאס אולדנבורג משקפת על מודל העבודה של הבניין. בסופו של דבר הפכה המשקפת, בקנה המידה המתאים, לחלק מהבניין.

אומרים ישנה - שיחה 12:32, 24 באוקטובר 2022 (IDT)

קוריוז. לא כולל מידע מרחיב אופקים באופן שמתאים לדף ראשי. חמויישֶה - שיחה 13:22, 31 באוקטובר 2022 (IST)

להסיר? Tzafrir - שיחה 19:10, 13 בדצמבר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:50, 21 בדצמבר 2022 (IST)

מדוע צוללות מוארות באדום?

רווחת הסברה כי שודדי הים עטו רטייה על מנת לשמור, בעין המכוסה, על יכולת ראיית הלילה. המעבר התכוף בין הסיפון המואר באור השמש, לפנים האונייה החשוך, הקשה על עיני השודדים להסתגל מחדש לחשכה, והביא לעמדת נחיתות, למשל בעת לחימה. זאת מפני שחשיפה לאור מביאה לפירוק הרודופסין, חלבון קולט אור המצוי בקנים שברשתית, וכדי שישוב לעורר דחף עצבי בסביבה דלת אור, נדרשים מספר דקות לכך שריכוזו יעלה. כיום, על מנת להתגבר על תופעה זאת, באוניות מלחמה ובעיקר בצוללות נעשה שימוש בתאורה אדומה. המדוכים - תאי ראיית היום שברשתית, בשונה מהקנים, רגישים לצבעים, וזאת בשעה שהקנים כמעט וכלל אינם מגיבים לאורכי גל ארוכים. בכך למעשה, תחת תאורה אדומה, מתאפשרת עבודה בסביבה מוארת במקביל לעבודה בסביבה חשוכה – כגון התבוננות מבעד לעדשת הפריסקופ. מאותה סיבה, האור האחורי בכלי רכב קרקעיים הוא אדום.

Matankic - שיחה 20:02, 8 באוקטובר 2022 (IDT)

המשפט הראשון הוא עובדה שמופיעה בערך רטייה ללא מקור. מה מקורה? לדעתי הקטע מוצלח גם בלעדיה. Tzafrir - שיחה 20:10, 8 באוקטובר 2022 (IDT)

אין לזה תיעוד היסטורי. זאת סברה שהרבה מציגים כעובדה (וצריך למחוק מהערך). רציתי להתחיל מאיזו אנקדוטה להכניס קצת 'מוטיבציה' אבל כמובן שאפשר גם בלי.. Matankic - שיחה 21:11, 8 באוקטובר 2022 (IDT)

מעניין. אומרים ישנה מחוץ לחשבון. 2.53.170.39 20:39, 8 באוקטובר 2022 (IDT)

התוכל בבקשה להביא מקור לכך שהתקופה הרפרקטורית בקנים שברשתית היא האחראית להסתגלותם לתנאי תאורה חזקה? תודה וחג שמח, ליאור पॣ • י"ד בתשרי ה'תשפ"ג • 23:03, 8 באוקטובר 2022 (IDT)

לא מצאתי מקור, מלבד לערך ראיית לילה (ביולוגיה) משם נלקח. במקום זאת התייחסתי לחלבון רודופסין, שקשור לראיית לילה. Matankic - שיחה 03:24, 9 באוקטובר 2022 (IDT)

איך החלטת שההסבר לסינוור הוא פירוק חלבונים קולטי אור? אני חשבתי, כל השנים, שההסבר הוא יצירת מחסור במולקולות, הדרושות לדחף עיצבי מהתאים קולטי האור או מתאי עצב, המחוברים אליהם. אנא, בדוק נקודה זו לעומק. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:47, 9 באוקטובר 2022 (IDT)

הפירוק הוא של מלקולות רודופסין בחשיפה לאור (הניסוח הזה לקחתי מאנצילוקפדיה עברית בערך ראייה), מה שמביא למחסור שלהם. Matankic - שיחה 13:45, 9 באוקטובר 2022 (IDT)

זה לא המקור הכי מעודכן... אומרים ישנה - שיחה 15:43, 9 באוקטובר 2022 (IDT)

אולי כדי להתעמק קצת פחות בפיזאולוגיה, ולכתוב "מסיבות פיזאולוגיות"? אומרים ישנה - שיחה 21:02, 9 באוקטובר 2022 (IDT)

מסיבות פיזולוגיות מרגיש קצת 'אנמי'. לא צריך לרדת לפרטים, אבל גם לא רואה איך אפשר להסביר בפחות משורה וחצי. Matankic - שיחה 22:06, 9 באוקטובר 2022 (IDT)

הקטע הזה שגוי. אסיר את הטענה השגויה מהערך רטייה. בכלל, לא כדאי לבסס קטעי "הידעת?" על ערכים חסרי מקורות. גילגמש • שיחה 18:46, 12 בדצמבר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. לוקה במקורות ואולי אף שגוי. חמויישֶה - שיחה 14:22, 21 בדצמבר 2022 (IST)

סופם של האמנים?

במשך שנים נדמה היה שיצירתיות היא תכונה בלעדית לבני אדם, ומחשב, מתוחכם ככל שיהיה, לא יוכל לייצר אמנות. אלא שעם התפתחותן המואצת של טכנולוגיות הבינה המלאכותית, החל מהעשור השני של המאה ה-21, התפתח במיוחד תחום האמנות המבוססת בינה מלאכותית. כלומר, אמנות אשר נוצרת בידי תוכנה (בתמונה). אחת הדרכים היא יצירת תמונות מתוך תיאורים מילוליים, כגון מילות מפתח והנחיות, לעיתים תוך התבססות על טכניקות מסוימות, או אפילו על יצירות ואמנים ידועים. ואכן, באוגוסט 2022 התרחשה תפנית מפתיעה, כאשר לראשונה זכתה יצירה של הבינה המלאכותית 'Midjourney' בתחרות אמנות דיגיטלית שנערכה בקולורדו.

מקור: [1], Matankic - שיחה 17:45, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד אומרים ישנה מחוץ לחשבון 87.69.6.4 18:48, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד, רק שצריך להוסיף ״על״ במשפטון הזה: ״או אפילו יצירות ואמנים ידועים״ - כלומר ״או אפילו על יצירות ואמנים ידועים״.
בנוסף, ״יצירה מבוססת הבינה מלאכותית״, או ״יצירה של הבינה מלאכותית״ או ״יצירה שיצרה הבינה מלאכותית״? למה הכוונה במילה ״מבוססת״? זה נשמע כאילו אמן לקח אותה אחר כך ושינה אותה. אם זה המצב, כדאי לנסח את המשפט אחרת, ואם לא - גם כדאי לנסח את המשפט אחרת.
וגם ״יהבינה *ה*מלאכותית״ ולא ״הבינה מלאכותית״. ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 22:40, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

תוקנו, מעריך מאוד. Matankic - שיחה 23:03, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

הקטע מעניין, אבל אם מוסיפים אותו, נא להוסיף אותו עם מעין {{אקטואלי}}, מכיוון שכל התחום חדש. בהחלט סביר שעוד שנה או שנתיים נקודת המבט שלנו עליו (כולל ההגדרה של אומנות) תהיה שונה לחלוטין. לדוגמה: יכול להיות שיעברו להתייחס לתוצרים הללו ככלים, כמו כל תוכנות גרפיקה. Tzafrir - שיחה 20:15, 8 באוקטובר 2022 (IDT)

בשלושה ימים אחרונים יצרתי תמונות בעזרת בינות מלאכותיות (אפשר לראות את התוצרים המדהימים פה). עכשיו אני די מסתייג מהקטע הזה שהצעתי. התוכנה הזאת תיצור כל מה שנבקש, אבל העניין זה שצריך לבקש. אמן יש לו רעיון ויכולת טכנית. עכשיו ניתן 'לדלג' על הדרישה הטכנית, אבל עדיין נדרשת יצירתיות. לומר על מחשב שהוא יוצר אמנות זה קצת כמו לומר שהטבע הדומם הוא יצירת אמנות.
בעייני כדאי לשקול לנסח מחדש ולהימנע מהתייחסות אל המחשב כאל 'יצירתי' או כאל 'אמן'. מרגיש לי שזה כלי כמו פוטושופ, רק מאוד מאוד מתוחכם. Matankic - שיחה 11:49, 15 באוקטובר 2022 (IDT)

אני נגד, מכיוון שכפי שנאמר מעלי הקטע עוסק באקטואליה, ועשוי להראות מיושן כבר תוך שנה, וגם מכיוון שכותב הקטע עצמו כבר מסתייג. חמויישֶה - שיחה 15:40, 31 באוקטובר 2022 (IST)

להסיר? Tzafrir - שיחה 19:14, 13 בדצמבר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:19, 21 בדצמבר 2022 (IST)

הקפצת אבנים ופצצות על פני המים

הקפצת אבנים על פני המים

הקפצת אבנים הוא משחק עתיק, שמטרתו לזרוק אבן על פני המים באופן כזה, שהמים מחזירים את האבן חזרה מעלה. הצלחה במשחק נמדדת במספר ההקפצות, או לחלופין במרחק המקסימלי אליו האבן מגיעה. ב-1989 אף הוקמה בארצות הברית אגודת ספורט, המקיימת אליפויות עולם בהקפצת אבנים. בשנת 2013 נקבע שיא העולם שעמד על 88 הקפצות. ברעיון הקפצת האבנים בוצע שימוש מעשי במלחמת העולם השנייה, כאשר חיל האוויר הבריטי השתמש בפצצות מקפצות על מי מאגר מים, לצורך הפצצה של סכרים גרמניים, במבצע הנקרא "מבצע נזיפה".

אומרים ישנה - שיחה 11:09, 8 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד Matankic - שיחה 17:28, 8 באוקטובר 2022 (IDT)

זה טוב, אם אין כבר קטע על מבצע נזיפה (זכור לי שיש, אני לא מוצא כרגע). Tzafrir - שיחה 19:13, 13 בדצמבר 2022 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 15:18, 21 בדצמבר 2022 (IST)

חמויישֶה - שיחה 15:27, 21 בדצמבר 2022 (IST)

השלם גדול מסך חלקיו

עם תבוסת ממלכת ירושלים בקרב קרני חיטין ב-1187, קרב אשר סימן תפנית בתקופת שלטון הצלבנים בארץ ישראל, נפל שלל לידי המוסלמים הצלב האמיתי, שעל פי האמונה הנוצרית היה הצלב עליו נצלב ישו. הצלב האמיתי היה לסמלם של הצלבנים, ונלקח לשדה הקרב על מנת לרומם את מורל הלוחמים ולחולל נסים. עצם נפילתו הייתה בעייני הצלבנים מהמפלות הקשות שיכלו לספוג, ונעשו מאמצים דיפלומטיים רבים להשיבו. על פי המסורת הנוצרית, הצלב האמיתי לא אבד לגמרי, ושרידים ממנו נותרו פזורים בכנסיות שונות באירופה. אלא שלמעשה, עד סוף ימי הביניים, כנסיות רבות כל כך טענו שבבעלותן חלקים מהצלב האמיתי, שז'אן קלווין אמר במאה ה-16 שיש מספיק עץ כדי למלא איתם ספינה.

מתבסס על הצלב האמיתי וקרב קרני חיטין, Matankic - שיחה 00:37, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד. אבל בתנאי שהחצי האחרון של המשפט האחרון יושמט. דהיינו, שהקטע יסתיים במילה ״ספינה״. בתודה, משתמש ״אומרים ישנה״ מחוץ לחשבון. 87.69.6.4 08:11, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

לא צריך את כתבי הקודש הנוצרים. צליבה הייתה מנהג רומאי מוכר ואנחנו לא צריכים להסתמך על כתבי הקודש הנוצרים כדי לדעת מה היה גודלו של צלב. Tzafrir - שיחה 10:14, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

הנקודה היא שמאמיני כתבי הקודש האלו מגכיחים את כתבי הקודש האלו. אם הנוצרים מאמינים שישו נצלב על צלב בודד, הם לא יכולים לומר שכל כך הרבה כנסיות מכילות חלקים ממנו. זה יסתכם ביער של צלבים. אומרים ישנה - שיחה 10:57, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

צלב הוא בכל זאת קרש גדול. והמאמין הפשוט לא הכיר יותר מכנסיה אחת או שתיים שבה היו חלקים זעירים מאותם שני קרשים עצומים. חוץ מזה, זה שיש כל מיני רמאים בכנסיות אחרות, לא אומר שפיסת הצלב שנמצאת בכנסיה שלי אינה חלק מהצלב האמתי. Tzafrir - שיחה 11:05, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

עכשיו מסתיים בספינה. Matankic - שיחה 11:37, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

יש הערכה טובה יותר מזו המאוד משוחדת של קלווין? Tzafrir - שיחה 09:55, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד, ואני מסכימה עם אומרים ישנה באשר למשפט האחרון - הסוף שלו מיותר ולא ברור ההקשר שלו לטקסט. ‏Saifunny‏ ♾️ שיחה 10:14, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

גם ההסטוריון והסופר, אומברטו אקו, מגכיח בדיוק את המנהג הזה, בספרו, שם הורד. הדמויות אומרות שם זו לזו, שאם באמת כל כך הרבה כנסיות מכילות כל כך הרבה חלקים מהצלב של ישו, אולי ישו נצלב על יער שלם. (אבל לפני שתכניסו את זה לקטע, בדקו שוב את הציטוט. קראתי את הספר לפני שלושים שנה). אומרים ישנה - שיחה 11:00, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד חמויישֶה - שיחה 11:32, 7 בנובמבר 2022 (IST)

חמויישֶה - שיחה 15:34, 21 בדצמבר 2022 (IST)

אפרופו ההיסטוריה של הקולנוע: מי לא הצליח לעבור לסרט עם פסקול?

לורל והארדי, בתצלום פרסומי לקידום סרטם "The Flying Deuces" ‏(1939)

הצמד לורל והארדי (בתמונה) כיכב בקומדיות ראינוע, שהתבססו על מבוכות של ניגודים בין דמות "הרזה" המבולבל (סטן לורל), לבין דמות ה"שמן", הפיקח והסמכותי (אוליבר הארדי). משנת 1927, עם המצאת הפסקול, נדרש הצמד לנהל דיאלוגים בסרטיו, והדבר שיפר את ביצועיו. באופן טבעי היו לשניים מבטאים שונים לחלוטין. לורל היה בריטי והארדי מדרום ארצות הברית. גם צ'ארלי צ'פלין ודמות "הנווד" שלו הסתדרו היטב עם החידוש. זאת למרות, שצ'פלין העדיף למעט בדיבור בסרטיו, מפחד איבוד הקהל, שאינו דובר אנגלית. צ'פלין העדיף תוצרי שמע אחרים בפסקול, והוא אפילו חזר לאולפן, והקליט פסקול מוזיקלי, שהלחין עבור להיט הראינוע שלו, הבהלה לזהב. לעומתם, לבאסטר קיטון, המעבר לסרטים עם פסקול היה קשה. לקח לו מספר עשורים כדי לשוב ולהיות כוכב סרטים. קיטון עסק באמנויות הבמה מאז שהיה פעוט, ולא התקשה לדבר מול מצלמות. אולם היה לו קשה להסתגל לעבודה בתאגידים גדולים, כמו אולפני הקולנוע, שיכולים להפיק סרטים עם פסקול.

אומרים ישנה - שיחה 19:40, 30 בספטמבר 2022 (IDT)

הקטע מאד מבולבל. הוא מספר שללורל והארדי היו מבטאים שונים, ולא ממשיך לפתרון הבעיה הזו. עובר לצ'רלי צ'פלין והתאמתו לפסקול מדבר, ואז מדלג לבאסטר קיטון. ואצלו, אחרי שכל הקטע מכוון לעניין של דיבור בפסקול, מסתבר שהפסקול לא קשור לעניין, אלא בירוקרטיה. לא. חמויישֶה - שיחה 15:26, 7 בנובמבר 2022 (IST)

אפרופו ההיסטוריה של הקולנוע: מי לא הצליח לעבור לסרט עם פסקול?

לורל והארדי, בתצלום פרסומי לקידום סרטם "The Flying Deuces" ‏(1939)

הצמד לורל והארדי (בתמונה) כיכב בקומדיות ראינוע, שהתבססו על מבוכות של ניגודים בין דמות "הרזה" המבולבל (סטן לורל), לבין דמות ה"שמן", הפיקח והסמכותי (אוליבר הארדי). משנת 1927, עם המצאת הפסקול, נדרש הצמד לנהל דיאלוגים בסרטיו, והדבר שיפר את ביצועיו. באופן טבעי היו לשניים מבטאים שונים לחלוטין. לורל היה בריטי והארדי מדרום ארצות הברית. גם צ'ארלי צ'פלין ודמות "הנווד" שלו הסתדרו היטב עם החידוש. זאת למרות, שצ'פלין העדיף למעט בדיבור בסרטיו, מפחד איבוד הקהל, שאינו דובר אנגלית. צ'פלין העדיף תוצרי שמע אחרים בפסקול, והוא אפילו חזר לאולפן, והקליט פסקול מוזיקלי, שהלחין עבור להיט הראינוע שלו, הבהלה לזהב. לעומתם, לבאסטר קיטון, המעבר לסרטים עם פסקול היה קשה. לקח לו מספר עשורים כדי לשוב ולהיות כוכב סרטים. קיטון עסק באמנויות הבמה מאז שהיה פעוט, ולא התקשה לדבר מול מצלמות. אולם היה לו קשה להסתגל לעבודה בתאגידים גדולים, כמו אולפני הקולנוע, שיכולים להפיק סרטים עם פסקול.

אומרים ישנה - שיחה 19:40, 30 בספטמבר 2022 (IDT)

הקטע מאד מבולבל. הוא מספר שללורל והארדי היו מבטאים שונים, ולא ממשיך לפתרון הבעיה הזו. עובר לצ'רלי צ'פלין והתאמתו לפסקול מדבר, ואז מדלג לבאסטר קיטון. ואצלו, אחרי שכל הקטע מכוון לעניין של דיבור בפסקול, מסתבר שהפסקול לא קשור לעניין, אלא בירוקרטיה. לא. חמויישֶה - שיחה 15:26, 7 בנובמבר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:05, 22 בדצמבר 2022 (IST)

היווצרות הקולנוע

האחים לומייר

מקובל לחשוב כי אדיסון המציא את הקולנוע, אך זה לא מדוייק. הקולנוע הוא אמנות טכנולוגית מורכבת מאוד, שהומצאה בשלבים רבים - חלקם בידי עובדים של אדיסון. בשנת 1894 המציאו האחים לומייר (בתמונה) את המקרן, שאיפשר להציג סרטי ראינוע בפני קהל באולם, במקום בפני אדם בודד, דרך חור הצצה. האחים החלו בהקרנות מסחריות של רצף סירטוני תיעודה, בני פחות מדקה כל אחד. כל סירטון צולם בשוט בודד, ולא חובר לסירטונים האחרים, כי עריכת הקולנוע טרם הומצאה. לפי דיווח עיתונאי, בעת הקרנת הסירטון ״הרכבת מגיעה לתחנה״, הצופים, שזה היה ביקורם הראשון באולם ראינוע, הפגינו חשש כי הרכבת שעל המסך תדרוס אותם.

אומרים ישנה מחוץ לחשבון 91.199.94.96 11:48, 29 בספטמבר 2022 (IDT)

אני חושב שהאחים לומייר מוכרים מספיק והמשפט הראשון לא מוצדק. Tzafrir - שיחה 15:26, 29 בספטמבר 2022 (IDT)

ובנוסף אמינות הדיווח מהמשפט האחרון מוטלת בספק. חמויישֶה - שיחה 15:40, 7 בנובמבר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:06, 22 בדצמבר 2022 (IST)

יהלומים לנצח - הברקה שיווקית

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 החלו להתגלות באפריקה מרבצים עצומים של יהלומים. דוגמה לכך היא השפרגביט, אזור לאורך חופיה של נמיביה, שם נתגלו יהלומים פזורים על חולות החוף. כתוצאה מהצפת השוק ביהלומים, ומתוך חשש לפגיעה בערכם הכספי, התאגדו משקיעים וייסדו ב-1888 את דה בירס. בהמשך עשרות השנים היווה התאגיד מונופול עולמי בכריית והספקת יהלומים, וכך, באופן מלאכותי, הביא הקרטל למחירם לנסוק. נוספו לכך מאמצי שיווק מתוחכמים - החל משנות השלושים של המאה ה-20 יצא התאגיד במסע פרסום שקישר בין יהלומים לרומנטיקה וסמל סטטוס, וזאת באמצעות תעשיית הקולנוע, אשר הקנו ליהלומים את הפופולריות שיש להם כיום. למעשה, ביחס לשאר אבני החן המצוים בטבע, היהלום כלל אינו נדיר, ואפילו ניתן בתנאי מעבדה לייצר יהלום מלאכותי, אשר זהה במבנה המולקולרי ובתכונותיו ליהלום טבעי.

כבר היה קטע על יהלומים, אבל לא בעניין הזה. חיברתי בעצמי. אני מתבסס בעיקר על הכתבה הזו, אבל גם על הערך באנגלית Diamond (gemstone), האנציקלופדיה העברית ומקורות נוספים. אם יהיה צורך בעוד מקורות אצרף. Matankic - שיחה 02:58, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

האם יהלום מלאכותי, כיום, זול יותר מטבעי? 2A0D:6FC7:406:58E5:69BA:25E:4082:29B9 09:17, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

הוא הרבה יותר זול, וזה רק מחדד את המחיר הגבוה של היהלומים הטבעיים. מצד שני, בין הטבעיים נמכרים גם יהלומים מלאכותיים, במחיר מלא. Matankic - שיחה 09:29, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

אם כיום, יהלום מלאכותי זול מטבעי, אני בעד הקטע. משתמש אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:406:58E5:69BA:25E:4082:29B9 09:57, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

יהלום 3 קרט מלאכותי עולה 25,000$ פחות מיהלום טבעי. וזה אותו חומר בדיוק. לא סתם, מרגע הרכישה, הפחת במחיר הוא 50% ויותר. Matankic - שיחה 09:56, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

אני בעד. זה אחלה נושא לקטע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 09:49, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

קרטל או מונופול? המשפט הזה לא ברור. בר 👻 שיחה 16:10, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

גם קרטל וגם מונופול. היום כנראה רק קרטל. Matankic - שיחה 16:58, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

יהלומים נחשבו יוקרתיים רק החל מסביבות שנת 1938? זה לא נראה לי. אני מכיר כמה תיאורים ספרותיים ישנים יותר של יהלומים. גם הערך אומר שהם רק חיזקו את התדמית הקיימת. יש סיפור דומה על פנינים. מקריאה ראשונה של הערכים האנגליים על יהלומים ועל דה־בירס, הם לא מזכירים כלל את הנושא. Tzafrir - שיחה 10:03, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

עד 1740 המקור של היהלומים היה רק הודו, ואז גם גילו בברזיל, ועדיין היו יקרים ונדירים. אחרי שגילו 'הרבה' יהלומים באפריקה, דאגו לווסת את ההיצע באופן מלאכותי וגם גרמו לביקוש (יש אפילו מטבע לשון 'Diamond are forever' וגם שם של סרט ש'דה בירס' הכניסו לציבור לראש). היום שכבר אפשר לייצר אותם במעבדה בכלל אין סיבה שהם יהיו כל כך יקרים. Matankic - שיחה 11:47, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

פורטל:היישוב/הידעת?/81

אמין אל חוסייני עם היטלר

מבצע אטלס היה מבצע שאותו יזם המופתי, חאג' אמין אל-חוסייני, בשיתוף פעולה עם אדולף היטלר להצנחת אנשי קומנדו גרמנים שיתסיסו מחדש את המרד הערבי הגדול, יפעלו כנגד היהודים וירעילו את בארות המים של תל אביב. ב-6 באוקטובר 1944 צנחו ליד יריחו שלושה גרמנים ושני ערבים, כשעמם נשק, מפות, כסף רב ורעל. חלקם נתפסו מייד, והנותרים לא הצליחו לבצע כל פעולה של ממש. את אווירת אותם הימים, והחשש ביישוב מפני מרגלים וצנחנים גרמנים ביטאה סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ בספרה "שמונה בעקבות אחד" שיצא ב-1945, בו חושפת חבורת ילדים מרגל גרמני. אולם בגרסתו המוסרטת של אותו הספר, שצולמה בשנות ה-60, הפך המרגל הגרמני למרגל בשירות מדינות ערב.

אומרים ישנה - שיחה 12:30, 9 ביולי 2022 (IDT)

מבצע אטלס עשוי להיות נושא מעניין לקטע, אבל לדעתי המשך הקטע ל"שמונה בעקבות אחד" ולסרט עליו אינם מעניינים מספיק. חמויישֶה - שיחה 11:30, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

מה יקרה אם נמחק את החצי השני של הקטע? אומרים ישנה - שיחה 13:16, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:55, 25 בדצמבר 2022 (IST)

על חורים עתיקים בשיניים פרה-היסטוריות

שן טיפוסית

בשרידים אנושיים שנתגלו בשנים האחרונות, נמצאה תגלית מעניינת: בשיניהם של בני האנוש הקדומים, שגילם תוארך לכ-15,000 שנים לפני זמננו, נמצאו חורים. החורים, וחיידקי הפה הגורמים לאותם חורים, אינם תופעה מודרנית. הם הופיעו כבר אצל אבותינו הקדומים, גם אם בשכיחות נמוכה. במהלך פירוקו של חד-סוכר, מייצרים חיידקי הפה תוצרי לוואי חומציים – בעיקר חומצה לקטית – המאכלים את זגוגית השן, את שכבת הדנטין, ומאוחר יותר אף את מוך השן המכיל כלי דם ועצבים. הסוכרוז והממתקים שאותם אנו צורכים בעקבות המהפכה התעשייתית, החמירו בצורה ניכרת את יצירת החורים בשיניים, אך גם בשיניהם של אנשי המערות היו חורים: בירקות שורש, באגוזים ובדגנים, שאותם הם צרכו, ישנן פחמימות. אנזימי הרוק פירקו את הפחמימות לחד-סוכרים, וכך, נוצרו חורים גם בפיהם של אנשי המערות, כתוצאה מפירוק חד-הסוכרים.

מקור מרכזי הוא סרטון של טד-אד, "What causes cavities? Mel Rosenberg". בברכה, אביתר ג' • שיחה • 17:07, 23 במאי 2022 (IDT).

בעד. אבל ממליץ לנסות לשנות את סדר הדברים. להתחיל עם העששת בתקופה המודרנית ולסיים עם הקדמונים. (משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון). 2A0D:6FC7:211:375F:4C2C:88F4:4DE0:6275 19:09, 23 במאי 2022 (IDT)

שן טיפוסית

חורים בשיניים הם בעיה שכיחה בתרבות המודרנית. המהפכה התעשייתית אפשרה הפקה המונית ומתועשת של דו וחד-סוכרים, וצריכת סוכרים אלו במוצרי המזון, גרמה לָחורים. חיידקי הפה המפרקים את החד-סוכרים שבפה, מייצרים במהלך הפירוק תוצרי לוואי חומציים – ובעיקר חומצה לקטית – שעלולים לאכל את זגוגית השן, את שכבת הדנטין, ומאוחר יותר אף את מוך השן המכיל כלי דם ועצבים. איכול חלקי השן הוא היוצר את החור, וכשחור זה מגיע אל העצבים, חשים גם את הכאב הטיפוסי. לפיכך, ניתן היה לחשוב כי בשיניהם של אנשי המערות לא אמורים להימצא חורים: חיידקי הפה מפרקים רק חד-סוכרים, ואילו תזונתם של אנשי המערות הייתה מבוססת על צריכת שומן וחלבון מן החי, ועל צריכת רב-סוכרים הקיימים בירקות שורש, באגוזים ובדגנים. אלא שבשיניהם של בני אנוש, שגילם תוארך לכ-15,000 שנים לפני זמננו, דווקא נמצאו חורים, גם אם מעטים. ההסבר שניתן לתופעה היה, כי אנזימי הרוק שבפה, פירקו את רב-הסוכרים לחד-סוכרים. חד-סוכרים שאותם פירקו החיידקים.

איך זה עכשיו? אביתר ג' • שיחה • 16:40, 30 במאי 2022 (IDT)

בעד. בתודה, משתמש ״אומרים ישנה״ מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:20A:E287:14DE:5A35:5560:9F4E 20:21, 30 במאי 2022 (IDT)

בעד חמויישֶה - שיחה 20:47, 20 בספטמבר 2022 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 11:56, 25 בדצמבר 2022 (IST)

"הילד הבוכה לא נשרף כי הוא מקולל"

אחת הגרסאות הידועות של "הילד הבוכה"

ציור "הילד הבוכה" (בתמונה), בו מופיעה דמות ילד דומע במעיל, היה נפוץ ומוכר מאוד בישראל ובעולם, בשנות ה-70 וה-80. החל משנות ה-80 התפתחו אגדות אורבניות סביב הציור, הקושרות אותו לקללות ולמאגיה. בשנת 1985 פרסם ג'ון מרפי בעיתון הבריטי, "דיילי סטאר", כי בשרפה, שפרצה בבית מגורים בדרום יורקשייר, אחד השרידים היחידים, שנותרו בלא פגע, היה תמונת "הילד הבוכה". הדיירים היו משוכנעים, שהסיבה לדליקה לא הייתה רשלנותם, אלא דווקא התמונה ה"מקוללת". הצהובון "סאן" אימץ את הסיפור, ופרסם כתבת שער בה ציטוטי כבאים, לפיהם היו 50 מקרים דומים. הכבאים האמינו כי התמונה מקוללת, וסירבו להכניסה אל בתיהם. עורך העיתון, קלווין מקנזי, אף ארגן טקס שרפה פומבית של ציורי "הילד הבוכה". מאוחר יותר, שירות כיבוי האש הודיע כי הסיבה לדליקותם הנמוכה של הציורים הייתה, ככל הנראה, סוג הקרטון עליו הדפסו.

אומרים ישנה - שיחה 14:09, 19 בפברואר 2022 (IST)

על איזה ג’ון מרפי מדובר? Tzafrir - שיחה 21:40, 19 בפברואר 2022 (IST)

על אחד שלא מופיע בדף הפירושונים, כנראה. 87.69.6.4 23:00, 19 בפברואר 2022 (IST)

אולי הוא לא נשרף כי הדמעות שלו כיבו את האש? אביתר ג' • שיחה • 11:52, 21 בפברואר 2022 (IST)

נגד. אנקדוטה שולית. חמויישֶה - שיחה 11:13, 15 בספטמבר 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. כמעט שנה ללא תגובה חיובית. חמויישֶה - שיחה 12:00, 25 בדצמבר 2022 (IST)

אידי אמין, על קצה המזלג

קריקטורה של אידי אמין, צייר: אדמונד ואלטמן

בשנת 1971, הנהיג אידי אמין הפיכה צבאית ומשטר צבאי באוגנדה. הוא הוציא להורג בעריפת ראש קצינים שלא תמכו בו, ולפי השמועות, האכיל אמין את עצמו ואת תניניו בהם. אמין ייסד "חוליות רצח" להעלמת תומכי השליט הקודם, כולל הארכיבישוף של אוגנדה, נשיא בית המשפט העליון, רקטור אוניברסיטת מקררי, נגיד הבנק המרכזי ואחדים משריו. אמין גירש את 60,000 האסיאתים, שהיוו חלק חשוב ממעמד הביניים באוגנדה, בטיעון שאלוהים דרש זאת ממנו, בחלומו. אמין ניתק את הקשרים הדיפלומטיים עם בריטניה, וקרא לעצמו "הוד מעלתו הנשיא לכל החיים, פילדמרשל החאג' דוקטור אידי אמין, VC, DSO, MC, אדון כל חיות האדמה ודגי הים, כובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט, ומלך סקוטלנד". אמין ניתק את הקשרים גם עם ישראל, הציע לארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) את בניין שגרירותה, והזמין מטוס שחטפה החזית העממית לשחרור פלסטין לנחות באנטבה (ראו מבצע יונתן). אולם את כנפי הצניחה שקיבל מצה"ל, המשיך לענוד. הוא ענד מדליות כה רבות, עד שחולצותיו נקרעו מן המשקל. אמין הפך גם לפרנואיד ואינפנטיל, ולכן הועלתה השערה, כי הוא סבל מסיבוך של עגבת במוח. ב-1978, לאחר שרצח 100,000 עד 500,000 מאזרחיו, וכשהוא נעדר קשרים דיפלומטיים עם כל מדינה שהיא, פלש עם צבאו לטנזניה. ב-1979 טנזניה השתלטה על אוגנדה, והדיחה את אידי אמין.

אומרים ישנה - שיחה 22:04, 16 בפברואר 2022 (IST)

עוד אנקדוטה מעניינת היא שכל ימי שלטונו הוא ענד כנפי צניחה שהוענק לו מצה"ל.. אבל הקטע גם ככה ארוך. נניח "הוא ענד מדליות כה רבות, ובראשן גם כנפי צניחה צה"ליות, [...]". Matankic - שיחה 00:28, 17 בפברואר 2022 (IST)

יש עוד הרבה מאוד אנקדוטות עליו. ניסיתי להתמקד רק במעשיו הבלתי שפויים, כשליט. מצד שני, אם למרות ניתוק היחסים עם ישראל, על כנפי הצניחה הוא לא ויתר...אומרים ישנה - שיחה 17:49, 17 בפברואר 2022 (IST)

אהבתי את זה שהוא המליך את עצמו על סקוטלנד. הסקוטים שמעו שהוא המלך שלהם, או שהם חשבו בטעות שהמלכה שלהם היא אליזבת השנייה? אביתר ג' • שיחה • 11:50, 21 בפברואר 2022 (IST)

לפי הספירה של הסקוטים היא אליזבת הראשונה! ‏עמיחי • שיחה 11:53, 21 בפברואר 2022 (IST)

ארוך בערך פי 2 ממה שמקובל. חמויישֶה - שיחה 13:57, 27 בפברואר 2022 (IST)

ראה גרסה מקוצרת קצת למטה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:55, 28 בפברואר 2022 (IST)

הייתי מוותר על "אמין הפך גם לפרנואיד ואינפנטיל, ולכן הועלתה השערה, כי הוא סבל מסיבוך של עגבת במוח". לא ברור לי על מה נסמכת האבחנה הזאת, מה גם שמיותר להוסיף השערות בקטע שהוא גם כך ארוך למדי. בר 👻 שיחה 18:23, 27 בפברואר 2022 (IST)

באמת אין לזה מקור בערך העברי, ובערך האנגלי זה לא מופיע, למרות שהערך האנגלי הוא ערך מומלץ. אומרים ישנה - שיחה 12:26, 28 בפברואר 2022 (IST)

מצאתי לזה סימוכין באינטרנט. אבל גם בהם כתוב שזו הערכה, ולא כתוב מי בדיוק העריך. עבור הערך העברי זה יספיק - לפחות מבחינתי. השאלה היא אם זה יספיק לקטע הידעת. אומרים ישנה - שיחה 12:31, 28 בפברואר 2022 (IST)

נוסח מקוצר

{{מסגרת|]]יו. אמין גירש רבבות אסיאתים, שהיוו חלק חשוב ממעמד הביניים, בטיעון שאלוהים דרש זאת, בחלומו. אמין ניתק את הקשר הדיפלומטי עם בריטניה, וקרא לעצמו "הוד מעלתו הנשיא לכל החיים, פילדמרשל החאג' דוקטור אידי אמין, VC, DSO, MC, אדון כל חיות האדמה ודגי הים, כובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט, ומלך סקוטלנד". אמין ניתק גם את הקשר עם ישראל, הציע לאש"ף את בניין שגרירותה, וסייע למחבלים פלסטינים שחטפו מטוס (ראו מבצע יונתן). אולם את [[סיכות צה"ל|כנפי הצני

קריקטורה של אידי אמין, צייר: אדמונד ואלטמן

בשנות ה-70 הנהיג אידי אמין משטר צבאי באוגנדה. הוא ערף את ראשי הקצינים שלא תמכו בו, ולפי השמועות, גם אכל אותם. "חוליות הרצח" שייסד רצחו מאות אלפי אזרחים, כולל הארכיבישוף של אוגנדה, נשיא בית המשפט העליון, רקטור אוניברסיטת מקררי, נגיד הבנק המרכזי ואחדים משרחה שקיבל מצה"ל, המשיך לענוד. הוא ענד מדליות כה רבות, עד שחולצותיו נקרעו ממשקלן. וכשהוא נעדר קשרים עם כל מדינה שהיא, פלש עם צבאו לטנזניה, הובס והודח.}}אומרים ישנה - שיחה 17:31, 27 בפברואר 2022 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 11:15, 15 בספטמבר 2022 (IDT)

נבחרה הגרסה המקוצרת. חמויישֶה - שיחה 12:06, 25 בדצמבר 2022 (IST)

גבול זה לא מושג כל כך מגביל

נהר הירדן

הגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן עובר במרכזו של נהר הירדן (בתמונה). אולם בשל סחף קרקע, המתרחש סמוך לקו המים בבקע הירדן, הועתק תוואי גדר המערכת המקורי מספר קילומטרים מערבית לנהר הירדן, בסמוך למקום בו עובר כביש 90. הגדר אינה סימון הגבול אלא אביזר ביטחוני. השטחים שנמצאים בין תוואי הגדר לקו המים נכללים בשליטה ישראלית ורובם מיועדים לחקלאות יישובי מועצה אזורית ערבות הירדן. באותו אופן, בערבה, הגבול עובר במרכז נחל הערבה, שהוא נחל אכזב. שם נבנתה גדר מערכת עשרות שנים מאוחר יותר מאשר באזור נהר הירדן. ועד שנת 2019, עיבדו החקלאי הערבה הישראלים את שדות מובלעת צופר, שהיו בבירור בשטח ממלכת ירדן.

שיפוץ קטע שהציע משתמש:שועל בשנת 2014. אומרים ישנה - שיחה 10:52, 15 באפריל 2022 (IDT)

אני חושב שזה לא ממש מדויק. הגבול שם נקבע בשלב מסוים לפי הנחל, אבל הנחל המשיך לזוז. בהמשך ישראל גם השתלטה על שטחים שלא היו אמורים להיות שייכים לה לפי המפות המנדטוריות המקוריות.

כמוכן לאורך חלק גדול מהגבול (גם מול לבנון, ונראה לי שגם מול מצרים וסוריה) הגדר עוברת במרחק מה מהגבול עצמו. Tzafrir - שיחה 11:29, 17 באפריל 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:12, 25 בדצמבר 2022 (IST)

מה יונקים ימיים שותים?

אריה ים

יונקים ימיים אשר חיים באוקיינוסים או בסביבתם, כגון אריות ים (בתמונה), שותים מי ים רק לעיתים. בדומה ליונקים המותאמים לחיים במדבריות, יונקים ימיים מפרישים שתן המכיל כמויות קטנות של מים וריכוז גבוה מאוד של מלח, מה שמצמצם את פליטת המים מגופם. זאת הודות לתהליך דו-שלבי אשר מתבצע בכליות. בראשונה, סינון הפלזמה עם ריכוז המלחים הגבוה מהדם, ובשנית, ספיגה מחודשת של המים מהפלזמה אל הדם. עיקר הנוזלים שייונקי הים מפיקים, למעשה, מגיע מהדגים שהם צדים, להם ריכוז מלחים בדם אשר קרוב לזה שלהם. עם זאת, כלבי ים נצפו גם אוכלים שלג על מנת לצרוך ממנו מים.

קטע שחיברתי על סמך המקורות: [2][3][4]. Matankic - שיחה 14:45, 11 בפברואר 2022 (IST)

בעד. חתימה: אומרים ישנה מחוץ לחשבון. 2.53.31.106 15:52, 11 בפברואר 2022 (IST)

הקטע מנוסח באופן שגוי. לא ברור איך בדיוק עובדות הכליות של הדולפין ואני חושב שיש פה טעות. גילגמש • שיחה 22:02, 11 בפברואר 2022 (IST)

הקטע לא מתמקד בדולפינים. יש פה תמונה של דולפין, אבל כתבתי 'יונקים ימיים' שזה כולל גם ליוויתנים ועוד כל מיני. תמצתתי את מה שהיה כתוב ב-Scientific American בקישור הזה. Matankic - שיחה 22:35, 11 בפברואר 2022 (IST)

בדקתי את הקישור. זה לא מה שכתבת כאן (ובנוסף יש גם טעות כתיב). עוד אציין שהמאמר לא מסביר מה מיוחד כל כך ביונקים ימיים. גם יונקים שאינם ימיים סופגים נוזל בחזרה בתהליך יצירת השתן. גילגמש • שיחה 22:38, 11 בפברואר 2022 (IST)

יש טעות כתיב אז מתקנים, זה מיזם שיתופי. יש טעות לוגית אז גם מתקנים. אני כן מוכן לקבל שאין הבדל מיוחד בינם לבין יונקים יבשתיים, רק שהם מוקפים כל הזמן במים מלוחים בשונה מיונקים יבשתיים. וזה מה שייחודי פה. Matankic - שיחה 22:45, 11 בפברואר 2022 (IST)

קצת חידדתי. Matankic - שיחה 23:39, 11 בפברואר 2022 (IST)

פלזמה היא נוזל הדם. דם מגיע לכליות - עובר פעם אחת דרך הפילטר ורב הנוזל עובר לתוך הכליות. כדי שלא נשאר בלי נוזל בדם ונמות רוב המים נספגים בחזרה מהשתן שנוצר בחזרה לדם (או לפלזמה כאן זה מונח שקול). ככה עובדות הכליות בגוף האדם (ולא מה שכתבת). מכאן שאין הבדל בין מה שמופיע במאמר שקישרת למה שיש בגוף האדם. כדי שיהיה קטע הידעת טוב צריך להיות איזשהו פאנץ'. יתכן שיונקים ימיים מרכזים את השתן טוב יותר ויתכן שיש מגנון נוסף. אני לא בקיא בביולוגיה ימית אז לא אתקן. באשר לתיקונים שהצעת שאבצע - לרב, אני מסתק בביקורת עמיתים ולא מתערב בתוכן הקטע. גילגמש • שיחה 02:44, 12 בפברואר 2022 (IST)

אפשר להיכנס פחות לפרטים טכניים. אפשר לכתוב, פשוט, שהשתן של היונקים הימיים מכיל יותר מומסים ופחות מים, בהשוואה ליונקים יבשתיים. לא להסביר איך זה קורה, מבחינה טכנית. 2.53.29.144 09:44, 12 בפברואר 2022 (IST)

ניסוח משופר

אריה ים

הים הפתוח הוא סביבת מחיה דלה במי שתיה, כמו המדבר. לכן, כדי לשרוד בכזו סביבה, בעלי החיים צריכים להיות מותאמים למחסור זה. כלבי ים, לדוגמה, מסוגלים לאכול כמויות גדולות של שלג, ולמצות ממנו מי שתייה, בגופם. התאמה כזו קיימת גם אצל הגמל הדו דבשתי, החי במדבריות מרכז אסיה. הוא אוכל את השלג, שמביאה הרוח מסיביר, לפני שזה ממריא ישירות לאדים, מבלי להפוך לשלוליות מים נוזלים. אצל דולפינים יש התאמה של הכליות ליצירת שתן דל מים. דולפינים מאבדים כה מעט מים, עד שהם כמעט ואינם צריכים כלל לשתות. את רוב המים הם משיגים מאכילת דגים טריים, שמליחות גופם דומה לזו של הדולפינים.

2.53.29.144 10:13, 12 בפברואר 2022 (IST)

יותר כללי, נחמד. Matankic - שיחה 10:24, 12 בפברואר 2022 (IST)

מחקתי את הקודם, הוספתי על בלוטות מלח. Matankic - שיחה 16:31, 12 בפברואר 2022 (IST)

הסר את התוספת על הצבים והעופות. קטע "הידעת" אמור להיות קצר וקולע. לא כל מה שנכון אמור להופיע בו. צריכה להיות לו פואנטה. כמו לבדיחה. אומרים ישנה - שיחה 17:02, 12 בפברואר 2022 (IST)

קטע נחמד. יונקים אחרים גם מזיעים. צריך לציין במפורש שדולפינים לא מזיעים? Tzafrir - שיחה 09:10, 13 בפברואר 2022 (IST)

הקוראים יודעים שדולפינים לא צריכים להזיע. אומרים ישנה - שיחה 18:20, 13 בפברואר 2022 (IST)

אני לא מבין למה לציין שכלבי ים ממצים מים מהשלג... שלג הוא צורה של מים. אין מה למצות פה. גם אדם מסוגל "למצות" מים מהשלג. פשוט אוכלים את זה וזהו זה. זה אולי לא נעים כי זה קר אבל חוץ מזה אין פה משהו מיוחד. גילגמש • שיחה 18:04, 14 בפברואר 2022 (IST)

אני בכלל לא בטוח שבריא לבן אדם לאכול שליש קילוגרם קרח בפרק הזמן הקצר בו יכול לקחת לו לשתות פחית משקה קל. אומרים ישנה - שיחה 14:42, 15 בפברואר 2022 (IST)

לא דיברתי על בריא לעומת לא בריא. קרח לא אוכלים, אלא מפשירים ואז שותים. אני מכיר תיאורים רבים של שימוש בשלג לשתייה או להפקת מים על ידי המסתו בחום. בכל אופן, בעיני הקטע הזה לא חד די הצורך. יש בו פוטנציאל רב ואני חושב שבסך הכל הנושא מעניין מאוד אבל הניסוח הנוכחי לא מוצא חן בעיני. גילגמש • שיחה 07:19, 16 בפברואר 2022 (IST)

זהו, שכלבי הים והגמלים הדו דבשתיים, מפשירים אותו בקיבה. אומרים ישנה - שיחה 22:14, 16 בפברואר 2022 (IST)

Gilgamesh, להבנתי, העניין הוא שכלבי הים והגמלים עוד לא גילו את האש, ואין להם ידיים כדי להבעיר אש או לחמם בדרך אחרת את הקרח. לכן, הפתרון של הפשרת הקרח שיהיה ראוי לשתייה לא מתאים להם. הם פשוט אוכלים קרח, וכך מקבלים את המים שהם צריכים. לעומת זאת, האדם לא בנוי לצרוך מים בצורה כזו. אביתר ג' • שיחה • 11:26, 21 בפברואר 2022 (IST)

אביתרג גם בן אדם לא חייב להפשיר את הקרח כדי להשתמש בו. אני מניח שיצא לך לאכול קרטיב או גלידה או מזון קפוא אחר. לכן, האמירה שבן אדם לא בנוי לצרוך מים בצורה כזאת שגויה. גילגמש • שיחה 11:29, 21 בפברואר 2022 (IST)

אכן, יצא לי לאכול קרטיב או גלידה, אבל לפי מה שאומרים ישנה טוען, אם הייתי צריך לבסס את כל צריכת המים שלי על צריכת מים קפואים, לא הייתי מוצלח בזה כמו הגמלים הדו דבשתיים וכלבי הים, שמסוגלים לצרוך כמויות ענקיות של קרח בזמן קצר. כוס שתייה של כ-250–300 מ"ל (דהיינו, כ-250–300 גר'), אדם מסוגל לשתות תוך כחצי דקה או אולי פחות. סבורני, שכמות זהה של קרח אדם יוכל לצרוך רק בנגיסות קטנות, מה שייקח לו כחמש דקות או יותר. אביתר ג' • שיחה • 11:42, 21 בפברואר 2022 (IST)

נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 13:26, 25 בדצמבר 2022 (IST)

פורטל:היישוב/הידעת?/8 יכול לעלות לדף הראשי

בול דואר להנצחת אברהם שטרן

חיילים אלמונים, שירו של אברהם שטרן (יאיר), מפקד הלח"י, ידוע כיום כהמנונו של ארגון זה. אולם, עד לשנת 1939, שבה פרש "יאיר" מהאצ"ל, והקים את הלח"י, היה זה המנונו של האצ"ל. אחרי פרישתו של שטרן מהאצ"ל, שונה המנון האצ"ל לבית השלישי של "שיר בית"ר", מאת זאב ז'בוטינסקי. דהיינו, יחד עם שטרן וחבורתו, פרש מהאצ"ל גם ההמנון.

לא אני כתבתי. רק העתקתי לכאן. 77.126.5.230 15:21, 7 בפברואר 2021 (IST)

יפה, אבל קצת דומה לתבנית:הידעת? 23 בספטמבר - סדרה 1. אולי לאחד? ‏עמיחי • שיחה 15:25, 7 בפברואר 2021 (IST)

ההבדל בין הקטעים משמעותי מספיק. החלפתי תמונה כדי שלא ייווצר רושם של דימיון. 77.126.5.230 15:37, 7 בפברואר 2021 (IST)

שניהם לא ארוכים. לאחד. חמויישֶה - שיחה 09:13, 8 בפברואר 2021 (IST)

איחוד סביר יראה בערך כך:

אברהם שטרן (יאיר)

אברהם שטרן (יאיר) מוכר כיום כמפקד הלח"י. אולם שטרן מעולם לא הכיר שום ארגון בשם "לח"י". כל זמן ששטרן היה בין החיים, שם הארגון שחבריו והוא הקימו כשפרשו מהאצ"ל, היה "הארגון הצבאי הלאומי בישראל". רק שנה לאחר מותו שונה שם הארגון ללח"י - לוחמי חירות ישראל. כמו כן, שירו של שטרן, חיילים אלמונים, המוכר כיום כהמנון הלח"י, היה במשך כשמונה שנים המנונו של האצ"ל. רק לאחר פרישתם של יאיר וחבריו, שונה המנון האצ"ל לבית השלישי של "שיר בית"ר", מאת זאב ז'בוטינסקי.

77.126.22.136 10:47, 8 בפברואר 2021 (IST)

לא רע. חמויישֶה - שיחה 10:58, 8 בפברואר 2021 (IST)

אהבתי. ארז האורז • שיחה 00:16, 12 ביולי 2022 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 14:27, 25 בדצמבר 2022 (IST)

הגלדיאטור היהודי

ריש לקיש, מגדולי אמוראי ארץ ישראל, שפעל בטבריה במאה השלישית, היה לגלדיאטור בצעירותו ובטרם חזרתו בתשובה. אותה העת, ארץ ישראל נשלטה על ידי הרומאים, וקרבות גלדיאטורים נערכו תדיר באמפיתיאטראות, בערים בעלות תרבות הלניסטית, כמו קיסריה ובית ג'וברין. על פי המסופר בתלמוד הבבלי, ריש לקיש, שנודע בחוסן גופו, נאלץ לתקופה למכור עצמו ל'לודאים' (גלדיאטורים בארמית תלמודית), וכי הרג וגבר על יריביו בעורמה. בין הגלדיאטורים היהודים, היו שמכרו עצמם מאונס, אך גם כאלו שרצו לנהוג כמנהגי הרומאים ולזכות בתהילה. ההלכה היהודית נחלקה בעניין הגלדיאטורים. תחילה, אסרה על השתתפות במופעי גלדיאטורים וצפייה בהם, ואף התנגדה לפדיונם של גלדיאטורים יהודים. חכמים מסוימים הציגו גישה מתונה יותר, שמאוחר יותר הפכה למקובלת, כי במקרים אחדים תתאפשר הצפייה בקרבות, למשל כדי להתיר עגינות, והיו חכמים שראו חובה בפדיון גלדיאטורים יהודים.

היה על הפיראט היהיודי. עכשיו על הגדיאטור היהודי ;) . מקורות: אנצ' העברית בערך "גלדיאטרים"; מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק מחודש אוגוסט האחרון; הערך בוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 20:56, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

איך צפיה בקרב גלדייטורים מתיר עגינות? איך עבד עוזב את קרבות הגלדיאטורים מרצונו והופך לרב? אומרים ישנה - שיחה 22:35, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

שאם הוא מת, יוכלו לבשר על כך לאשתו. ואם טורפים אותו חיות, יוכלו לזהות אותו.

ריש לקיש כנראה מכר את עצמו למשך תקופה מסוימת. גם בהלכה יש דבר כזה "עבד עברי": יהודי שנזקק לכסף ולא יהיה מסוגל לממן את עצמו (או שהיה לו חוב ונמכר בעל כורחו), היה יכול "למכור את עצמו" לעבדות למשך תקופת זמן מוגבלת, שאחריה היה משתחרר (בד"כ 6 שנים).. כנראה לריש לקיש היה "סידור" דומה. כלומר הוא לא היה 'עבד' במובן של שבוי מלחמה, אלא עבד במובן של משרה. רבי יוחנן כנראה זיהה בו פוטנציאל והחזיר אותו בתשובה (וחיתן אותו עם אחותו), לא מפורט מספיק בערך.. Matankic - שיחה 23:13, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

אם שאלת, כנראה שזה לא עולה מן הקטע. כדאי לשקול לשנות את הניסוח. Matankic - שיחה 23:32, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 15:14, 25 בדצמבר 2022 (IST)

מאנקדוטות הערוץ הראשון

מנחם בגין

שידור אופרת הסבון דאלאס החל בישראל בשנת 1981, כשלוש שנים לאחר שהחל בארצות הברית. הסדרה זכתה לפופולריות עצומה, ושידורה בערוץ הראשון, שהיה אז הערוץ הטלוויזיה היחיד במדינה, הביא לאחוזי צפייה גבוהים ביותר. בעת ביקור שחקני הסדרה בארץ, ב-1982, סופר להם כי קיבוץ גינוסר שינה שוב ושוב את מועד אספת חבריו, כדי שזו לא תתקיים בעת שידור הסדרה. שיא הביקור היה במעון ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, שקיבל את השחקנים בכבוד רב. הוא הצטלם עמם, כשהוא חובש כובע בוקרים, שהם העניקו לו, וביקש שיגלו לו איך תמשיך ותתפתח העלילה. בגין ביקש שיספרו לו מי ירה בדמות הגיבור, ג'יי אר. הוא הבטיח כי ישמור את הדבר בסוד, כשם ששמר את סודות המחתרות. השחקן סטיב קנאלי לחש על אזנו את התשובה, שהייתה ידועה מזה זמן רב ל-90 מיליון צופי טלוויזיה בארצות הברית. תשובה, שגם מנחם בגין יכול היה לדעת, אילו התקין על גג מעונו אנטנה, שקולטת את שידורי הטלוויזיה הירדנית.

אומרים ישנה - שיחה 21:39, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

נראה לי טוב. Tzafrir - שיחה 18:17, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

משעשע. בעד. חמויישֶה - שיחה 10:07, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

אכן משעשע מתלבט אם זה מעניין את הקוראים. Assafn • שיחה 15:00, 4 במרץ 2022 (IST)

חמויישֶה - שיחה 15:22, 25 בדצמבר 2022 (IST)

מיאו, חתולה! 😺

מצפייה בחתול שבפרוותו שלושה צבעים, ניתן לדעת כמעט בוודאות שלמעשה מדובר בחתולה. חתולות בעלות דפוס פרווה כזה מכונות "קליקו", וצבע הפרווה הבסיסי שלהן הוא לבן. הן שכיחות הרבה יותר מאשר חתולים זכרים, היות שצבעי הפרווה בקרב חתולים נקשרים עם כרומוזום X. בעוד שלזכרים יש רק כרומוזם X אחד (והשני הוא כרומוזם Y) לנקבות יש שני כרומוזומי X. צבע אחד מקושר לכרומוזום X האימהי, והצבע השני מקושר לכרומוזום X האבהי. אולם, קיימים מקרים נדירים בהם גם חתולים זכרים הם חתולי קליקו, למשל בעקבות תסמונת קליינפלטר, או כימרה עם שני סוגי תאים שונים, או שבהיותו עובר חלק מתאי העור שלו עברו מוטציה.

שכחתי לחתום. בר 👻 שיחה 18:38, 12 בדצמבר 2022 (IST)

1. שכחת לחתום.
2. אני בעד הקעט.
3. ברור לי לחלוטין שהקטע נכון מאוד, מבחינה עובדתית. (אולי למעט המילה "קליקו", שאינה מוכרת לי ולא בדקתי אותה).
4. בלי קשר להיותי בעד הקע, אני מציע להוסיף להסבר הכרומוזומלי את המילים "כמקובל ביונקים". אבל גם אם הצעתי תדחה, אני עדיין בעד הקעט.
5. צריך רק לבדוק אם עדיין אין קטע כזה. טרם בדקתי.
6. תודה אומרים ישנה - שיחה 13:57, 12 בדצמבר 2022 (IST)

לגבי 3, ראה חתול קליקו. תודה. בר 👻 שיחה 18:38, 12 בדצמבר 2022 (IST)

מצויין! אומרים ישנה - שיחה 20:37, 12 בדצמבר 2022 (IST)

• כדאי לנסח. "פרווה בת שלושה צבעים" קצת גורם לי אי-נוחות.
• צבע אחד מקושר לכרומוזום X האימהי, הצבע השני מקושר לכרומוזום X האבהי, ומה עם הצבע השלישי? מהיכן הוא מגיע?
• חוץ מזה, אני בעד.

אביתר ג' • שיחה • 12:49, 13 בדצמבר 2022 (IST)

הוספתי הסבר לגבי הצבע השלישי וניסחתי אחרת. בר 👻 שיחה 12:58, 13 בדצמבר 2022 (IST)

הערך האנגלי w:Tortoiseshell cat, שהוא קישור אדום בערך על קליקו, אומר שגם זו דוגמה נפוצה יחסית וקיימת כמעט רק אצל נקבות. נראה שהמידע לגבי שלושה צבעים נכון, אבל אני לא בטוח שאפשר להסתמך רק על הערך על קליקו. Tzafrir - שיחה 19:19, 13 בדצמבר 2022 (IST)

למיטב זכרוני, זה היה כתוב גם בספר הלימוד שלי לביולוגיה, בתואר הראשון.... מזמן. אומרים ישנה - שיחה 21:10, 14 בדצמבר 2022 (IST)

@Tzafrir זאת עובדה ידועה למדי. אישית שמעתי אותה בהרצאה בנושא גנטיקה של ד"ר דורית שוויקי, אבל מצרף סימוכין מצד וטרינרים:

• ד"ר יואב קורן, מרבית הסיכויים שמדובר בחתולה נקבה, מרכז וטרינרי טבעון
• ד"ר טליה מור, תעלומת שלושת הצבעים, מרפאה לחיות בית

בר 👻 שיחה 23:06, 14 בדצמבר 2022 (IST)

איך קוראי הקטע יכולים לדעת שזה נכון? האם המידע הזה צריך להופיע בערך חתול? Tzafrir - שיחה 08:35, 15 בדצמבר 2022 (IST)

לא נראה לי, שבערך "חתול", יש צורך לפרט לגבי כל תכונה ותכונה, כל גן וגן, של החתול. אולי יש לעובדה הזו מקום בערך צבע שיער. אולי. אומרים ישנה - שיחה אומרים ישנה - שיחה 21:56, 15 בדצמבר 2022 (IST)

המידע כבר מופיע בערך חתול קליקו. בר 👻 שיחה 00:20, 26 בדצמבר 2022 (IST)

ר’ מה שכתבתי למעלה על הערך הזה. Tzafrir - שיחה 07:33, 26 בדצמבר 2022 (IST)

אני גם בעד, אם כי אני חושב שצריך לנסח מחדש את מילות הפתיחה. אנחנו לא פונים לקוראים "בפעם הבאה שתצפו ב..." זה טוב בפייסבוק, בעיתון וכו'. אנחנו אנציקלופדיה, אנחנו מוסרים מידע. חמויישֶה - שיחה 11:39, 21 בדצמבר 2022 (IST)

שיניתי בהתאם. בר 👻 שיחה 00:18, 26 בדצמבר 2022 (IST)

חמויישֶה - שיחה 10:09, 26 בדצמבר 2022 (IST)

על עברות שמותיהן של דמויות ספרותיות

תקופת ההשכלה, תחיית הלשון העברית ותחילתה של הציונות המדינית היו מלוות בתרגומן של יצירות לועזיות רבות ללשון המתחדשת, העברית. מתרגמים רבים לא הסתפקו בתרגום תוכן היצירה, ונטו אף לעברת את שמות גיבוריה, אם כדי להעצים את היותה של העברית "שפה מדוברת" שיכולה לתת ביטוי לכל תוכן ולכל שם מבלי להזדקק לשימוש בשפת המקור, אם כדי להנגיש את הבנת תכונותיהם של הגיבורים מתוך שמותיהם לקוראים דוברי העברית, ואם מכל סיבה אחרת. עברות השמות נקט באחת משלוש דרכים: תרגום תוכני, או נתינת שם עברי הדומה בצליליו לשם בשפת המקור, או נתינת שם המתאים לחריזה. בשנת 1878 תרגם יצחק סלקינסון את מחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, לעברית. כל הדמויות במחזה זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו את השמות רם ויעל. אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את השם עליזה בתרגום משנת 1927. הנזל וגרטל של האחים גרים קיבלו את השמות עמי ותמי. כל הדמויות מן הספר יהושע הפרוע קיבלו בתרגומים שמות עבריים, וכך שטרובלפטר (פטר הפרוע) הפך ליהושע הפרוע או ליפתח המלוכלך, וְקספר סרבן המרק הפך לברק המפונדרק. אורה הכפולה מקורה בתרגום שמה של לוטכן, ורוּמְפֶּלְשְׁטִילְצְכֶן קיבל מסיבות ברורות שם אחר, קליט יותר − עוץ לי גוץ לי. עברות השמות לא נעצר בשמותיהן של הדמויות הספרותיות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' הששי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

סבורני שזוהי תופעה מעניינת. המקורות ברובם בערכים הרלוונטיים בוויקיפדיה. אלישבע נמצאת כאן וכאן. כמו כן, קיימות דוגמאות רבות נוספות כמו מיקי מעוז ועריצה מדיאש בפייסבוק של האקדמיה, כאן אביתר ג' • שיחה • 13:29, 2 בנובמבר 2021 (IST)

אהבתי! ‏עמיחי • שיחה 14:37, 2 בנובמבר 2021 (IST)

בעד. אגב, האם השמפו, שייצרה הדוגמנית תמי בן עמי, נמכר בגרמניה כ"גרטל הנסלסון"? אומרים ישנה - שיחה 19:03, 2 בנובמבר 2021 (IST)

רם ויעל זה נחמד. אבל כמה שנים קודם לכן לא סתם שינו את שמו של דון קישוט לאבינועם, אלא גם העבירוהו לארץ ישראל: „אבינועם הגלילי או משיח האוויל״. Tzafrir - שיחה 22:08, 2 בנובמבר 2021 (IST)

"הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1871 בידי נחמן פרנקל תחת השם אבינועם הגלילי או משיח האוויל. כנהוג בתרגומים שנעשו בתקופה זאת לעברית, עיברת פרנקל את שמות הדמויות והעביר את התרחשות העלילה לארץ ישראל שלאחר מרד בר כוכבא." - זה כבר לא תרגום. זה סיפור בהשראת סיפור אחר. אומרים ישנה - שיחה 22:18, 2 בנובמבר 2021 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 09:50, 3 בנובמבר 2021 (IST)

חשבתי אולי לקצר קצת בדוגמאות, ולהוסיף עוד התייחסות לעניין נוסף בקטע: המגמה הזו של תרגום שמות של גיבורים ספרותיים די דעך בשלב מסוים (שנות ה-80? שנות ה-90?), כנראה בגלל שהעברית כבר לא "נלחמה" על המעמד שלה, ולא הייתה צריכה להיות פעולת מיסיון כדי להנחיל אותה, מאחר שכבר רוב דוברי העברית בארץ היו דוברי עברית כשפת אם. לכן, אם ב"פו הדב" הישן, טיגר נקרא "נמיר", בחדש חזרו לקרוא לו טיגר, ו"עריצה מדיאש" של 101 דלמטים חזרה להיות קרואלה דה-ויל. נראה לי מתאים להוסיף את העניין הזה, לאו דווקא בניסוח הנ"ל. מה אתם אומרים? אביתר ג' • שיחה • 16:43, 3 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה טובה כמו שהיא. אני מפחד לקלקל. 2.53.156.95 17:18, 3 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה ארוכה מדי. אבל אולי היא גדושה בגלל שמנסים לציין את כולם. לא צריך לציין את כולם. איך אפשר להפנות את הקוראים לעוד מידע? ערך? קטגוריה? Tzafrir - שיחה 18:08, 3 בנובמבר 2021 (IST)

בערך תרגום שיש אליו כאן קישור, מופיעות חלק מהדוגמאות. אפשר לקצץ את הדוגמאות שמופיעות בתרגום ולהשאיר רק מה שלא מופיע. אביתר ג' • שיחה • 19:20, 3 בנובמבר 2021 (IST)

מה דעתכם על הניסוח המקוצר הבא:

יהושע הפרוע או יפתח המלוכלך, הלא הוא Der Struwwelpeter (פטר הפרוע)

תקופת ההשכלה, תחיית הלשון העברית ותחילתה של הציונות המדינית היו מלוות בתרגומן של יצירות לועזיות רבות לעברית. מתרגמים רבים לא הסתפקו בתרגום תוכן היצירה, ונטו אף לעברת את שמות גיבוריה. עברות השמות נקט באחת משלוש דרכים: תרגום תוכני, או נתינת שם עברי הדומה בצליליו לשם בשפת המקור, או נתינת שם המתאים לחריזה. לוטכן גיבורת הספר "Das doppelte Lottchen" (אורה הכפולה), קיבלה בתרגום משנת 1951 את השם אורה. בשנת 1878 תרגם יצחק סלקינסון את מחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, לעברית. כל הדמויות במחזה זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו את השמות רם ויעל. אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את השם עליזה בתרגום משנת 1927, והנזל וגרטל של האחים גרים קיבלו את השמות עמי ותמי. עברות השמות לא נעצר בשמותיהן של הדמויות הספרותיות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' הששי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

יש כאן דוגמה לכל אופני התרגום, תוכני (לוטכן=אורה), צלילי (רומיאו ויוליה=רם ויעל, אליס=עליזה) וחריזה (הנזל וגטל=עמי ותמי). אביתר ג' • שיחה • 13:50, 8 בנובמבר 2021 (IST)

בעד אבל את מה שהסברת בסוגריים, תחת הקטע, יש להסביר בתוכו. אומרים ישנה - שיחה 14:52, 8 בנובמבר 2021 (IST)

איך זה עכשיו?

יהושע הפרוע או יפתח המלוכלך, הלא הוא Der Struwwelpeter (פטר הפרוע)

תקופת ההשכלה, תחיית הלשון העברית ותחילתה של הציונות המדינית היו מלוות בתרגומן של יצירות לועזיות רבות לעברית. מתרגמים רבים לא הסתפקו בתרגום תוכן היצירה, ונטו אף לעברת את שמות גיבוריה. עברות השמות נקט באחת משלוש דרכים: תרגום משמעות, או נתינת שם עברי הדומה בצליליו לשם בשפת המקור, או נתינת שם המתאים לְחריזה. לוטכן גיבורת הספר "Das doppelte Lottchen" (אורה הכפולה), קיבלה את שמה העברי, אורה, בתרגום משמעות. בתרגומו של יצחק סלקינסון למחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, כל הדמויות זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו ב"תרגום צלילי" את השמות רם ויעל. גם עליזה, הלא היא אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את שמה ב"תרגום צלילי". הנזל וגרטל של האחים גרים, קיבלו את השמות עמי ותמי ב"תרגום חריזה". עברות השמות לא נעצר בשמותיהן של הדמויות הספרותיות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' הששי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

אביתר ג' • שיחה • 18:12, 9 בנובמבר 2021 (IST)

אפשר גם כך

יהושע הפרוע או יפתח המלוכלך, הלא הוא Der Struwwelpeter (פטר הפרוע)

בתקופת תחיית הלשון העברית מתרגמי ספרות עבריים רבים לא הסתפקו רק בתרגום תוכנן של יצירות. הם גם עברתו את שמות גיבוריהן. חלקם נתנו לדמויות שמות עבריים עם צליל דומה לזה שבשפת המקור. למשל, בתרגומו של יצחק סלקינסון למחזהו של שייקספיר רומיאו ויוליה, כל הדמויות זכו לשמות עבריים מקראיים, ושתי הדמויות הראשיות קיבלו ב"תרגום צלילי" את השמות רם ויעל. גם עליזה, הלא היא אליס, מהרפתקאות אליס בארץ הפלאות, קיבלה את שמה ב"תרגום צלילי". אחרים שמרו רק על חריזה שהייתה קיימת במקור בין שמותיהם של שתי דמויות. לדוגמה, הנזל וגרטל של האחים גרים, קיבלו את השמות עמי ותמי. שיטת העברות השלישית הייתה שמירה על משמעות השמות. כך לוטכן, גיבורת הספר "Das doppelte Lottchen", אורה הכפולה, קיבלה את שמה העברי, אורה (בגרמנית: לוט - אור, כן - מוספית הקטנה). עברות השמות לא נעצר בספרות, ובשנת 1936, עם המלכתו של המלך ג'ורג' השישי, כתבה עיריית תל אביב-יפו איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' השישי והמלכה אלישבע", הלא היא אליזבת, המלכה האם.

אומרים ישנה - שיחה 20:39, 9 בנובמבר 2021 (IST)

קצת שיפצתי את הניסוח שלך. תוכל לראות בהשוואה לגרסה הקודמת. העריכה העיקרית שלי היא התיקון שקשור ללוטכן. לוטכן אינו אור בגרמנית. לוט זה אור (כמו light באנגלית), וְכן זה מוספית הקטנה. תרגום יותר מדויק לשמה של לוטכן היה צריך להיות אורית. אביתר ג' • שיחה • 10:14, 10 בנובמבר 2021 (IST)

סבבה. עכשיו צריך רק למחוק בקו את הגרסאות שכבר לא רלוונטיות (כל גרסה, שהכותב שלה נסוג ממנה ואיש לא הגיב עליה בחיוב), ולקוות שמישהו ישים לב, לגרסאות הנותרות. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:30, 10 בנובמבר 2021 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 11:36, 22 בנובמבר 2021 (IST)

נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 10:12, 26 בדצמבר 2022 (IST)

על שפות מעניינות

לדוגמה מלטזית, שמשלבת ערבית ואיטלקית shoshie8 • שיחה • כ"ה באדר ה'תשפ"א • 16:30, 9 במרץ 2021 (IST)

וואלה, נתת לי פה רעיון. מלטזית היא באמת נושא מעניין לקטע הידעת. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 - שיחה 12:34, 8 ביולי 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:53, 26 בדצמבר 2022 (IST)

קטעים שישבו שנים ברשימת המתנה בפרק "רעיונות לא מגובשים"

תארים שאנשים החזיקו בהם למשך זמן קצרצר

• לואי אנטואן, דוכס אנז'ולם היה מלך צרפת למשך עשרים דקות.
• הרב שאול ואהל היה, לפי האגדה, מלך פולין ללילה אחד.
• פנינה רוזנבלום הייתה חברת הכנסת למשך ארבעה חודשים.
• רונן צור היה חבר כנסת שלושה חודשים.
• נטע דוברין הייתה חברת כנסת למשך חודשיים.
• אורנה אנג'ל הייתה חברת כנסת במשך שבוע.
• ויקטור בריילובסקי היה שר במשך חמישה ימים בלבד

31.154.190.225 22:09, 24 בדצמבר 2015 (IST)

שים שיש כבר קטע מוכן כאן שמחכה להכחלת אדומים, שהעליתי לאחרונה לתבנית:לטיפול דחוף. ‏עמיחי • שיחה 23:39, 24 בדצמבר 2015 (IST)

יש באמת בעיה עם הקטע הזה. הרי אם מדברים על שיאי עולם, אז לך תדע על איזה טיפוס נידח צריך לכתוב ערך רק בשביל שיהיה קטע הידעת. אולי אם נתמקד רק בשיאי ישראל יהיה קל יותר? אבל אז השאלה היא אם יש מספיק בשר לקטע. 31.154.190.225 12:52, 25 בדצמבר 2015 (IST)

אפשר למחוק את ההצעה הזו כי כבר יש קטע כזה כתוב. הוא מחכה להחלה של כל הקישורים שבו. 77.125.2.162 13:42, 14 בספטמבר 2018 (IDT)

היאבקות בתמנונים

משעשע, מנפלאות הטבע האנושי. Carny הרבה זמן לא ערך. אולי מישהו אחר מעוניין להפוך את הקטע להידעת? ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 17:08, 12 במרץ 2016 (IST)

גחליליות והשמש

למי שלא מכיר: what-if.xkcd.com הוא סדרה מעניינת של מאמרים שנכתבו של ידי היוצר של xkcd: תשובות די רציניות לשאלות מופרכות. מדי פעם יש שם רעיונות שמתאימים לפינה הזו. לדוגמה: מתוך Sun Bug מס' 151): הידעתם שגחלילית מפיקה, יחסית למשקלה, יותר אנרגיית קרינה מאשר השמש? Tzafrir - שיחה 14:29, 20 ביולי 2016 (IDT)

כמה זמן ארך שלום 30 השנה?

רעיון יפה, צריך לחשוב איך להציג אותו:
"שלום שלושים השנים היה חוזה שלום שנחתם ביוון העתיקה בין אתונה לספרטה בשנת 446 לפנה"ס, ואשר שם קץ למלחמה הפלופונסית הראשונה שהתחוללה מאז שנת 460 לפנה"ס, והעניק ליוון תקופה של שלום יחסי עד פרוץ המלחמה הפלופונסית השנייה. שם החוזה נובע מהתקופה שהוא היה אמור לחול עליה, 30 שנים, אולם בפועל הוא שרד רק 15 שנה. "
בברכה- ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:00, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

אמנת השלום הנצחי החזיקה מעמד עשר שנים (לפי הערך האנגלי). נדמה לי שהיו עוד כמה מקרים שלום שהיה אמור להיות נצחי. Tzafrir - שיחה 08:57, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

גם מלחמת מאה השנים ומלחמת מאה השנים השנייה ארכו שתיהן יותר ממאה שנים. שיר § שיג § שיח § 16:41, 21 באוקטובר 2016 (IDT)

Lsjbot

בוט שהיה פעיל בוויקיפדיה השוודית ובוויקיפדיה בסבואנו ובווארי־וארי, ויצר את רוב הערכים בהן. יצר כמעט 3 מליון ערכים וכמעט חצי מהערכים בויקיפדיה השוודית. לווארי־וארי, יש מעל 1,259,000 ערכים. מדובר בוויקיפדיה "חריגה" בגודלה, שכן מספר דוברי השפה כשפת אם עומד רק על כ-2.6 מיליון איש. תארו לכם לאיפה אפשר להגיע. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:10, 7 ביולי 2018 (IDT)

זה לא הרבה פחות מדוברי העברית. אני לא רואה כאן מקום לקטע שלא בפורטל ויקיפדי פנימי. Tzafrir - שיחה 15:24, 31 בדצמבר 2018 (IST)

תמונת החור השחור

התמונה של החור השחור במרכז M87 יכולה להדגים כמה עקרונות לא טריוויאליים של הפיזיקה המודרנית. מי רוצה להרים את הכפפה? Tzafrir - שיחה 15:33, 21 באפריל 2019 (IDT)

תן כמה דוגמאות לעקרונות כאלו, בבקשה. 91.199.94.96 12:24, 16 בינואר 2020 (IST)

ראשית כל, התמונה היא כמובן לא של החור השחור עצמו אלא של דיסקת הספיחה שמסביבו. החור השחור נמצא בתוך החור שבטבעת. החומר שבדיסקה מסתובב סביב החור השחור במהירות גבוהה מאוד, שקרובות למהירות האור ולכן מורגשים בהם השפעות תורת היחסות הפרטית. לדוגמה, הצד הקדמי (התחתון) של הטבעת נראה בהיר יותר מהצד אחורי (העליון) מכיוון שכשהחומר בתנועה בכיוון אלינו [אני לא מבין בדיוק את התופעה כאן]. Tzafrir - שיחה 22:34, 16 בינואר 2020 (IST)

חומטים

במאמר המתורגם הזה, שאין לי גישה אליו כי אני לא מנוי, מסבירים איך קרה שהחומט "איבד" את רגליו, ואיך חלק ממיני החומטים "קיבלו" חזרה רגליים. מין צחוק הגורל של האבולוציה. אם למישהו יש גישה למאמר המתורגם או המקורי, אשמח אם ייכתוב קטע "הידעת?" בנושא. אביתר ג' • שיחה • 17:59, 23 בנובמבר 2020 (IST)

אישים ידועים ששימשו כ"גוי של שבת"

אין לי רעיון איך לנסח את זה בצורה מתאימה: לפי הערך אלביס פרסלי הוא שימש בתפקיד הנכבד הנ"ל. כך גם חסיד אומות העולם יאאפ פנראט וקולין פאוול. הגיוני שאנשים עבדו כעובדי משק בית, אבל הופתעתי לגלות שמישהו טרח לזכור את זה. ביקורת - שיחה 18:54, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

ומה מיוחד דווקא בג'וב הזה? הרבה אנשים מפורסמים עשקו בכל מני משרות זמניות פשוטות לפני שהתפרסמו. אגב, חוץ מגוי של שבת יש גם גוי שקונה את כל החמץ בפסח וכיוצא בזה. יש גם יהודים ומוסלמים שמשתתפים בוועדה הקתולית להכרזה על קדושים. 94.159.145.168 10:30, 2 בינואר 2016 (IST)

הארי טרומן גם הוא נכנס לקטגוריה הזו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:16, 15 באוגוסט 2019 (IDT)

מצודת דואומון

מישהו זוכר אם היה פעם קטע על מצודת דואומון? המצודה הצרפתית נכבשה במהלך קרב ורדן מלחמת העולם הראשונה בטעות על ידי חייל גרמני בודד ולאחר מספר ימים עקב התפוצצות מחסן תחמושת חשבו הגרמנים כי זו התקפה צרפתית ונלחמו בעצמם וספגו מאות הרוגים... בידל הפייטן - שיחה 03:41, 18 בדצמבר 2015 (IST)

הכנס בבקשה לערך מצודת דואומון, לחץ שם על הלחיץ "דפים המקושרים לכאן" ובדוק אם היו דיוני "הידעת" הקשורים לערך. בהצלחה!31.154.175.62 16:01, 18 בדצמבר 2015 (IST)

אין עדיין ערך על המצודה, בערך קרב ורדן לא מצאתי, אערוך זאת בימים הקרובים בל"נ. בידל הפייטן - שיחה 02:15, 23 בדצמבר 2015 (IST)

יש את גלוסקמת דואומון.אודי - שיחה 19:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אנשים שהייתה להם קריירה מרשימה במוזיקה לצד קריירה מרשימה במקצוע שונה לגמרי

• גידי קורן היה תלמיד לרפואה והפך לרופא חוקר ומרצה ומנהל מחלקה לרפואת ילדים, תוך כדי שהוא היה מלחין ואמרגן שכתב הרבה מאוד חומר, בעיקר ללהקת האחים והאחיות
• קונדוליסה רייס - פרופסורית להיסטוריה, מנהלת אוניברסיאה ושרת החוץ של ארצות הברית, ובו זמנית מלווה בפסנתר את יו-יו מה וגם מתעמלת אולימפית.

לא הייתה לה קריירה מוזיקלית מרשימה (הקונצרט האמור נערך כאשר היא הייתה מדינאית בכירה). לא ראיתי שהיא הייתה מתעמלת אולימפית. Tzafrir - שיחה 19:51, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

94.159.144.140 19:22, 15 במאי 2016 (IDT)

• עקיבא נוף - ח"כ לשעבר, היה תמלילן, מלחין וזמר. גרי רשף - שיחה 12:06, 16 ביוני 2016 (IDT)

אבל עקיבא נוף לא ממש עשה זאת בו זמנית וגם לא היה מצטיין, לא בזה ולא בזה. 109.160.190.228 17:33, 16 ביוני 2016 (IDT)

עיין ערך מים לדוד המלך. ‏עמיחי • שיחה 15:23, 19 ביוני 2016 (IDT)

אולי נדבר על אמנים שהם פוליטיקאים? נתחיל עם דוד המלך עצמו ועם שלמה. נמשיך משם לשיר "מים לדוד המלך" ולעקבא נוף. הלאה אל ציון קינן - המשורר והתמלילן של הגבעתרון, אל נאווי, ראש עריית ב"ש, שהיה נדמה לי גם משורר - צריך לבדוק את זה ואל מאיר אריאל ודודו זכאי, שהיו גם מזכירי הקיבוצים שלהם. אולי נזכיר שיהורם גאון ושמואל וילוז'ני היו חברי מועצת עיר. נסיים עם ארצות הברית - קלינט איסטווד וקונדוליסה רייס. זה יהיה קטע מגובש, אבל רשימתי משהו. בלי איזו הפתעה מיוחדת. רק עם הפתעות קטנות. 109.160.190.228 15:09, 20 ביוני 2016 (IDT)

ציון קינן? זה לא מוזכר בערך אודותיו! ‏עמיחי • שיחה 18:29, 20 ביוני 2016 (IDT)

סליחה. המשורר הוא יצחק קינן. ציון קינן הוא משנורר ולא משורר. קל להתבלבל. 109.160.190.228 22:26, 20 ביוני 2016 (IDT)

• בריאן מיי - גם גיטריסט קווין וגם ד"ר לאסטרופיזיקה ולהבדיל
  • נדמה לי שיש כבר קטע על ההשכלה האקדמית של אנשי קווין.
• זאב טנא - גם מוזיקאי וגם טבעול... Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:22, 20 ביוני 2016 (IDT)

אכן יש קטע על קווין חמויישֶה - שיחה 17:03, 20 ביוני 2016 (IDT)

• ברוס דיקינסון, סולן איירון מיידן - למד היסטוריה; טייס בואינג 757. Liad Malone - שיחה 00:04, 31 באוקטובר 2016 (IST)

בתי החולים אסף הרופא ושמואל הרופא לא נהנים מפטור ממחצית הארנונה, בניגוד לשאר בתי החולים בארץ

צריך לבדוק אם המצב עדין כך, או שהאבסורד הזה נגמר בשנת 2011 - 2012, בעקבות בג"ץ. בכול מקרה, העניין היה כזה: בתחילת שנות החמישים, תקנת שר או חוק של הכנסת, נתנו פטור מלא מארנונה, לכול בית חולים, שנמצא ביישוב, שמוגדר כ"עיר עולים". חמישה יישובים בארץ הוגדרו ככאלה, משום שהיו בהם הרבה מאוד עולים חדשים. אחד היישובים שהוגדר כך, היה באר יעקב, שבו היו שני בתי החולים האלו. בשלב הבא, הכנסת או תקנת שר, פטרו את שאר בתי החולים בארץ ממחצית הארנונה. בשלב השלישי, שעדיין היה בשנות החמישים, בוטל החוק שנותן פטור מלא מארנונה לבתי חולים ב"ערי עולים". כך יצא, שאסף הרופא ושמואל הרופא שילמו במשך כחמישים או שישים שנה פי שניים יותר ארנונה מאשר בתי החולים האחרים בארץ. (ועם השטח האדיר של אסף הרופא, זה המון כסף). במשך השנים האלו, לא רק שלא הצליחו לסדר, שגם בערי עולים תהייה חצי ארנונה. לא הצליחו גם לסדר, שבאר יעקב תמחק מרשימת ערי העולים. זאת למרות שבאר יעקב הפכה לאחד היישובים עם האוכלוסייה המבוססת בישראל. מקור: http://mynetrishon.co.il/article/2254

הארנונה בישראל - עם עיוותי "ערי עולים" (תקנה שנצמחה לה בשנות ה50? ובלתי רלוונטית בעליל דהיום), חוק הקפאת הארנונה מ1985, ומספר גורמים נוספים - מלא בעיוותים. דווקא עיוות בו הממשלה (כי אסף הרופא זה בית חולים ממשלתי) משלמת בעודף לרשות מקומית - הוא לא הבעייתי שבהם. אם אתה רוצה עיוות - אתה יודע למה החנויות בארץ כה קטנות לעומת ארה"ב נאמר? כי בארץ משלמים ארנונה לא ריאלית לעסקים (עסק, ככלל, דווקא "עולה לרשות" פחות מתושב. עסק לא צורך חינוך, תרבות, וכולי וכולי) - המצב הוא שלמעשה עסקים משלמים הרבה באובר, ורוב בתי התושבים הם הפסדיים לרשות. התוצאה היא שמחד רשויות מתחרות על עסקים (ונמנעות מבניית מגורים - ובפרט דירות קטנות שהפסדיות במיוחד) - ומאידך עסקים פותחים על שטח קטן ככל האפשר. וכך - סופר או חנות טיפוסית בארץ קטנה בפקטור מאוד יפה לעומת חנות/סופר מקבילה בארה"ב מבחינת מספר קונים.Icewhiz - שיחה 18:50, 6 ביולי 2017 (IDT)

האם תוכל לכתוב על זה קטע קצר וקולע? 84.229.41.114 20:44, 6 ביולי 2017 (IDT)

אני לא בטוח שזה לא חורג לתוך מחקר מקורי - בטח כאשר נכנסים להשוואות ישראל-חו"ל. אפשר לכתוב על הקפאת הארנונה ב1985 יחסית בקלות - לקשור פנימה את העיוותים גורר אותנו לתוך תחומי מדורי הדעה (וזה לא שלא חסר כאלה ביחס לארנונה בארץ). זה נראה לי עמוק יותר ממה שאפשר לכסות ב"הידעת", וגם בעייתי - כי כל העניין של חלוקת הכנסות ארנונה (וכן תמיכה/איזון ברשויות חלשות) הינו עניין של עמדה פוליטית אקטואלית (זה לא שרוב העוסקים במלאכה לא חושבים שזה עיוות רבתי - אבל עדיין יש כאלו המנסים לנצל את העיוות - למשל נתניה שמנסה לקבל סטטוס של עיר עולים (היא כרגע לא מוגדרת ככזו)).Icewhiz - שיחה 14:21, 9 ביולי 2017 (IDT)

קטעי "הידעת" אינם אמורים לכסות נושא שלם. הם אמורים רק לתת אנקדוטה. זו גם לא צריכה להיות האנקדוטה הכי חמורה. היא צריכה להיות מוזרה וקלה להבנה. לכן אני מציע כן לחזור לעניין קיצוץ פטור הארנונה של אסף הרופא. (רק שוב, צריך לראות מה המצב העדכני) 84.229.41.114 23:17, 9 ביולי 2017 (IDT)

אני לא חושב שהנושא מתאים להידעת. נראה לי כבד מדי ובירוקרטי להחריד. גילגמש • שיחה 06:24, 10 ביולי 2017 (IDT)

מסכים עם גליגמש. חמויישֶה - שיחה 11:17, 10 ביולי 2017 (IDT)

כיסא דביק וכיסא בלתי דביק

לפחות עד שנת 2017, מעולם לא היה ראש מועצה אזורית של עמק חפר, שהפסיד בבחירות. לכן מאז שנת 1940, שבה שלטונות המנדט הבריטי הכירו במועצה אזורית זו, כיהנו בתפקיד ראש מועצה זו רק ארבעה אנשים (חיים בן צבי, עמוס דגני, נחום איצקוביץ' ורני אידן). זאת ועוד, טרם ההכרה הראשון מבין ראשי המועצה, בן צבי, שימש טרם ההכרה במועצה, מאז 1936, כראש הוועד, שהבריטים עמדו להכיר בו בתור מועצה. כך שניתן לומר, שבעמק חפר, ראשי מועצה מכהנים בממוצע, במשך מעט יותר מעשרים שנה, כל אחד. רשות מקומית שמדגימה תופעה הפוכה לזו היא עיריית בני ברק. מאז 1939 ועד 2017 כיהנו שם 15 ראשי עירייה, שמתוכם חמישה כיהנו בשתי תקופות שאינן רצופות. דהיינו, מאז 1937 התחלף שם ראש העירייה או ראש מועצה עשרים ואחת פעמים. בממוצע, ראש עיריית בני ברק מחזיק במשרתו קצת פחות מארבע שנים. רבות מההחלפות הן בגלל הסכמי רוטציה, לאחר תיקו בבחירות.

אני מציע פה קטע, שיש בו בעיה אחת. שתי הדוגמאות שבו הן לא מספיק קיצוניות. אם מישהו מכיר שתי דוגמאות קיצוניות יותר, או לפחות דוגמה אחת קיצונית יותר מזו של בני ברק, אז יהיה בקטע טעם. תודה. 77.127.75.31 13:22, 1 באפריל 2017 (IDT)

דוגמה קיצונית היא זו של מועצה אזורית גיזו, שבעשר שנות קיומה החליפה ארבעה ראשי מועצה. אבל ספק אם זה מה שיחייה את הקטע, כי מדובר על מועצה שדי מהר הפסיקו את קיומה... 77.127.21.24 17:31, 18 באפריל 2017 (IDT)

מלחמת אחים שכירי חרב

בתקופת המאה ה-18, גרמניה המודרנית הייתה מחולקת לעשרות מדינות קטנות אשר החזיקו צבאות קטנים ומקצועיים. הנסיכים ששלטו במדינות אלו היו מוכנים לרוב להשכיר את צבאותיהם למעצמות זרות. כאשר פרצה מלחמה, מדינות גרמניה יכלו לשלוח אספקה מיידית של חיילים מאומנים שהיו מוכנים להיכנס לקרב בכל רגע נתון. בין 1706 ל-1707, 10,000 הסים שרתו בצבאו של אויגן, נסיך סבויה. בשנת 1714 6,000 הסים לחמו במסגרת הצבא השוודי במלחמת הצפון הגדולה. בשנת 1715 נשכרו 12,000 הסים בידי ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה, כדי להילחם ביעקוביטים. בשנת 1744, במסגרת מלחמת הירושה האוסטרית, 6,000 הסים נלחמו במסגרת הצבא הבריטי בפלנדריה, בעוד 6,000 נוספים לחמו במסגרת הצבא הבווארי.

המדינה שסיפקה את המספר הגדול ביותר של שכירי חרב הייתה רוזנות הסן-קאסל. קרל, רוזן הסן-קאסל, היה הראשון שעשה זאת, ויורשיו המשיכו לעשות כמוהו וכך גם שליטים נוספים. ההיסטוריון צ'ארלס אינגראו (Ingrao) טוען בספרו "The Hessian Mercenary State" שבסופו של דבר הפכה הסן-קאסל ל"מדינת שכירי חרב". רוזני הסן-קאסל השכירו את חייליהם לכל דורש במטרה להשתמש בכסף כדי לחזק את שלטונם, וזאת מבלי להכריז מלחמה מעולם על מי מהצדדים. כך נוצר מצב אירוני שבמלחמת הירושה האוסטרית לחמו הסים משני צדי המתרס, הן בצבא הבריטי והן בצבא הבווארי.

מתוך הערך הסן (חיילים). אברהם צבאן 13:36, 28 באפריל 2020 (IDT)

ספייה (צבע)

הצבע ספיה שמוסף באופן מלאכותי לתמונות כדי שיראו ישנות מבוסס על נוזל חום שמופק מדיונון. המילה ספיה היא ביוונית דיונון וכל המשפחה הטקסונומית נקראת כך בעקבות המילה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 01:23, 25 באפריל 2020 (IDT)

תרמית טום מור

מתיחת 1 באפריל, על חוק מגוחך שאף אחד מהמחוקקים לא טרח לקרוא. לאחר שייכתב הערך החונק מבוסטון ויגדל הערך טום מור. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:26, 22 באפריל 2020 (IDT)

מי זה הקיפוד?

הקיפוד הוא בין בעלי החיים המופיעים בתנ"ך, בעיקר בנבואות ישעיהו ומיכה. אבל הוא מתואר שם כבעל חיים החי באזורי חורבן ואגמי מים, תכונות שאינן מאפיינות את מי שאנו מכנים היום קיפוד. בגלל זה הרבה חוקרים סבורים שהקיפוד בתנ"ך הוא בעצם הקטופה, היות שדורסי לילה ידועים כסמל של חורבן בפולקלור העממי ובגלל שהיא חיה בביצות. בתורה שבעל פה יש בעל חיים בשם "קופד" שככל הנראה הוא מי שאנו מכנים היום קיפוד. יש שסבורים שבגלל זה נוצרה ההתבלבלות, אך יש כאלו שרואים בכך ראיה ש"קיפוד" זה שם כללי לבעלי חיים עם צורה קוצנית, היות שצורת הנוצות המזדקרות של הקטופה מזכיר קוצים.

הפגנות מגוכחות

אני כותב את הקטע כאן כי הוא לא שלם וגם כי עוד לא חיפשתי לו תימוכין.

במדינה דמוקרטית, אחת החרויות הבולטות היא חופש ההפגנה. מותר לאזרחים למחות בקול רם ובהנפת שלטים נגד תופעות שלא מוצאות חן בעיניהם. החוק גם לא מגביל את זכות המחאה לכזו שחייבת להיות הגיונית על פי קריטריונים אלו או אחרים. כך, למשל, כאשר יש מפולת של ערכי המניות בבורסה זו או אחרת, צצות הפגנות נגד ירידת ערך המניות. זאת למרות שברור, שאיש לא תכנן ירידה כזו וספק אם מישהו שולט בזה בכלל. היו גם אנשים שהפגינו נגד מדיניות כן נשלטת, אלא שהם הפגינו נגד מדיניותם שלהם עצמם. כך, למשל, יאיר צבן, כשהיה שר העבודה והרווחה, הכין שלט קרטון גדול, והצטרף אותו למפגינים תחת חלונו שלו, נגדו עצמו. 77.126.37.36 09:35, 16 ביולי 2017 (IDT)

מעניין לראות מקור להפגנה שיאיר צבן הצטרף אליה. אגב, נראה לי שהוא לא היה שר העבודה, אלא שר הקליטה. חמויישֶה - שיחה 13:11, 21 בנובמבר 2017 (IST)

לעניין שר שמצטרף למפגינים נגדו: אני מניח שהיו כל מיני מקרים. שהרי מי שצריך לספק את הכסף הוא משרד האוצר. אם המטרה מספיק ראויה לשר, הוא יכול להעזר במפגיינים כדי ליצור לחץ ציבורי. Tzafrir - שיחה 13:44, 21 בנובמבר 2017 (IST)

תבנית:הידעת? 18 באוקטובר - סדרה 1

אין מקור למידע שבקטע בערכים המקושרים. Tzafrir - שיחה 22:20, 17 באוקטובר 2022 (IDT)

בדיון הם כן מביאים מקורות: ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/13#ניו יורק דיילי ניוז. תודה אומרים ישנה - שיחה 22:51, 17 באוקטובר 2022 (IDT)

הצעת שיפור לפורטל:מדעי החלל/הידעת?/4

ראו הערותי בשיחת פורטל:מדעי החלל/הידעת?/4.

פורטל מתמטיקה

בקטעי 'הידעת' בדף פורטל:מתמטיקה/הידעת?/קטעי הידעת קטע 39 צריך להמחק לפי האמור בדף השיחה. בברכה לבי-בה - שיחה 17:18, 30 ביולי 2017 (IDT)

חמויישה, מישהו יכול לעשות משהו בנידון? לבי-בה - שיחה 03:16, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

הכנסתי לחלל הריק קטע חליפי, שסיכמתי מתחילת הערך קרל פרידריך גאוס. תודה. 77.125.68.114 18:47, 28 בפברואר 2020 (IST)

טופל מזמן. נראה לי שיש לארכב. 77.126.128.250 11:21, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

תיקון תבנית:הידעת? 3 בינואר 2016

איינשטיין נפטר בשנת 1955 ולכן זכויות היוצרים יפוגו בתחילת שנת 2026. מעבר לכך, סימנים מסחריים (רשומים או לא רשומים) לא פגים. אבל האם השם איינשטיין הוא סימן מסחרי של האוניברסיטה העברית? זה נשמע לי מוזר. הערך עליו מזכיר רק זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 08:21, 3 בינואר 2016 (IST)

מעניינת הפסיקה הזאת בארצות הברית, שזכויות היוצרים פגו לאחר חמישים שנה. ‏עמיחי • שיחה 10:03, 3 בינואר 2016 (IST)

הידיעה מתייחסת לסימן המסחרי (ומאשרת את תוקפו בעבר) ולא לזכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 17:26, 3 בינואר 2016 (IST)

פרשת שלישיית ביתנאל גרין ונשות דאעש

בשנת 2015 שלוש נערות מוסלמיות בנות 15 שלמדו בבית הספר ביתנאל גרין שבלונדון, בריטניה, ברחו מבית הוריהן בסתר, עלו על טיסה לאיסטנבול, טורקיה, ומשם אבדו עקבותיהן. לאחר חקירה של משטרת המטרופולין של לונדון התברר כי שלוש הבנות, ששמותיהן היו אמירה עבאס, שמימה בגום וקדיזה סולטנה, יצרו קשר עם פעילת המדינה האסלאמית בשם אקסה מחמוד, גם היא תושבת בריטניה שערקה לארגון. מחמוד הסיתה אותם לעבר האסלאם הקיצוני והפצירה בהן להצטרף למדינה האסלאמית בסוריה. בהמשך נעשו מאמצים שונים להשיב את הבנות לבריטניה אך אלו עלו בתוהו; במשך אותה שנה דיווחים שונים מסרו כי כל שלוש הבנות הגיעו לא-רקה, נישאו לפעילי ג'יהאד וילדו להם ילדים. במשך מספר שנים נודע מעט מאוד על גורל השלישייה ומקורות זרים דיווחו כי סולטנה נהרגה בעת שניסתה לברוח מא-רקה. גורלה של בגום התברר רק בשנת 2019, אז מצא אותה העיתונאי האמריקאי אנתוני לויד במחנה פליטים בסוריה. נכון להיום, לא ידוע מה עלה בגורלה של עבאס. אף על פי שהמקרה של השלוש הוא המוכר ביותר, הסברה הרווחת כיום גורסת כי ישנן למעלה מ-550 נשים צעירות ונערות שעברו הסתה כבדה בידיי פעילי ג'יהאד ושוכנעו להצטרף למדינה האסלאמית. נשים אלו, שרבות מהן הגיעו לסוריה ונהרגו במלחמת האזרחים, זכו לכינוי "נשות דאעש". באשר לשלשיית הבנות, המקרה שלהן התפרסם בכל העולם בשם שלישיית ביתנאל גרין ואף שימש בסיס לסדרת הטלוויזיה השוודית ח'ליפות.

בעד. ג'ון בונהם המלך! | דברו! | מיזם תוניסיה 17:37, 1 במרץ 2021 (IST)

יש לי בעיה עם המונח שטיפת מוח: גם לפי הערך, משמעות המונח לא לגמרי ברורה. מעבר לכך, מה בדיוק מעניין במקרה שלהן? שעשו עליו סדרת טלוויזיה? Tzafrir - שיחה 18:49, 1 במרץ 2021 (IST)

הקטע מעניין בתור חלק מערך. הוא לא מתאים להיות קטע "הידעת". הוא לא מספר משהו, שיפתיע את הקוראים. הוא רק מעמיק את הידיעה על תופעה, שהקוראים מכירים. 77.126.87.32 20:20, 1 במרץ 2021 (IST)

Tzafrir, לדעתי כל הקטע הוא הקטע המעניין. כמה מהקוראים כבר מכירים את המקרה, או את תופעת "נשות דאעש"? הקטע על סדרת הטלוויזיה הוא פשוט פרט טריוויה שקשור לקטע, ניתן להסיר אותו. החלפתי את העניין של 'שטיפת מוח' למרות שלפי דעתי הוא די ברור בעניין הזה. ג'ון בונהם המלך! | דברו! | מיזם תוניסיה 09:23, 2 במרץ 2021 (IST)

יצא לי להיתקל בנושא בעבר. הקטע נראה לי סנסציוני ולא מעמיק. המדינה האיסלאמית ייצגה, בשנות השיא שלה, חזון מושך מאוד למוסלמים קיצוניים שונים. ואמנם היו גם מאמינים כאלו שהגיעו אליהו ממקומות שונים בעולם. מתוך עשרות מליוני(?) מוסלמים באירופה, הגיעו אלפים בודדים(? ^{[דרוש מקור]}) ומהם כמה מאות נשים. משום מה גם אצלנו, בתוך המדינה האיסלאמית#גיוס מתייחסים קודם לגיוס נשים ולוחמות (והכותרת עומדת בעינה למרות חוסר עדויות ללוחמות) לפני גיוס זרים. האם הגיעו נשים גם ממדינות מוסלמיות ולא רק ממדינות המערב? נראה לי שגם בטורקיה ובמצריים יש מספיק נשים צעירות שיכולות להרשות לעצמן לנסוע עד לגבול סוריה.

אולם השיא של החליפות חלף מהר ולאחר ניצחונות מדהימים ראשונים וביסוס של מדינה, החלו הפסדים והצטמקות של המדינה. בהתאם הצטמצם גם זרם הכספים שהיא הרוויחה והלוחמים שלה הרוויחו פחות. גם לוחמים וגם נשים שונות החלו להתפכח מהאמונה במדינה האיסלמית ולנסות לברוח (גם כדי להציל את עצמם). אחרים המשיכו לדבוק באמונתם למרות הקשיים. Tzafrir - שיחה 09:50, 2 במרץ 2021 (IST)

לא מתאים לקטע הידעת. ארוך מאד ובלי גילוי מפתיע, משום שהתופעה מוכרת לרוב הקוראים. נגד. חמויישֶה - שיחה 11:47, 9 במרץ 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:09, 26 בדצמבר 2022 (IST)

חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע

לוח זיכרון לזכר הנעדרים שנמצאו והובאו לקבורה בגן הנעדרים, בית הקברות הצבאי, הר הרצל

נכון לשנת 2021, טרם אותר מקום קבורתם של 173 מחללי מערכות ישראל, והרשויות עמלות על תיקון המצב (ראו התמונה). ב-2013 שונה שם המנוח על מצבה בהר הרצל, מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן". זאת אחרי שהובהר, כי לא היה בקרבות הרלוונטיים שום חייל בשם "מיר", וזהותו של מאמאן הוכחה במיצוי DNA מעצמותיו והשוואה עם היחיד מעשרת אחיו, שנותר בחיים. מאמאן, שעלה ממרוקו ונפל במלחמת העצמאות, נקבר תחת שם שגוי, כי מילותיו האחרונות היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר").

אומרים ישנה - שיחה 14:23, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

אני ממש בעד. הקטע הזה גרם לי לומר "וואו" בקול - ולדעתי זה אומר שהוא בוודאות מספיק מעניין כדי להיות בעמוד הראשי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 09:22, 2 באוקטובר 2021 (IDT)

מה פתאום חייל שעלה ממרוקו דיבר ביידיש? אביתר ג' • שיחה • 16:02, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

למרות שהוא היה מרוקאי, הוא היה דובר יידיש. עולם מוזר. קרא את מקור הידיעה בסימוכין של הערך חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. אומרים ישנה - שיחה 17:40, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

כל הפרטים בסיפור הזה לא פחות ממדהימים. אביתר ג' • שיחה • 17:55, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

נכון! אומרים ישנה - שיחה 18:23, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 12:22, 26 בדצמבר 2022 (IST)

קטע טוב מפורטל להט"ב: אופס, איבדנו מתנקש

ברטראן דלנואה

ברטראן דלָנוֹאֶה, ראש עיריית פריז משנת 2001 עד 2014, היה הפוליטיקאי הצרפתי הבכיר הראשון, שהכריז על נטייתו המינית כהומוסקסואל. ב-2002 נדקר דלנואה בעת שהתערבב בציבור, בחגיגות לילה לבן (nuit blanche) בעירו. הפציעה לא סיכנה את חייו, והוא שוחרר מבית החולים כעבור שבועיים. המתנקש, אזדין ברקן, טען שהוא שונא פוליטיקאים מהמפלגה הסוציאליסטית והומוסקסואלים. ברקן קיבל אישור לעזוב את בית החולים לחולי נפש, לאחר שסיים שם את הטיפול. ב-2007 הוא לא הגיע לפגישה עם רופאיו ומאז נעלמו עקבותיו.

אומרים ישנה - שיחה 09:46, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. שנה ללא התייחסויות. חמויישֶה - שיחה 12:53, 26 בדצמבר 2022 (IST)

תרומתה של המפד"ל לתרבות הרוק הישראלית

ברי סחרוף.

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 נאסר על נהגים צעירים בישראל לנהוג בין אחת בלילה לחמש לפנות בוקר. איסור זה נועד להפחית את מספר תאונות הדרכים בהן מעורבים נהגים צעירים כתוצאה מעייפות ומשכרות. כעבור כשנתיים וחצי בוטל האיסור, לאחר שנתוני משטרת ישראל העלו כי הנהגים הצעירים דחו את שעות היציאה והחזרה לבילויים לשעות מאוחרות עוד יותר, כך שיספיקו לבלות מחוץ לבית בשעות העוצר על הכביש. בתקופת האיסור האריך מועדון הרוקסן את שעות פעילותו עד חמש בבוקר, והקהל השבוי נחשף להופעות של להקות רוק חדשות רבות. כך תרם החוק הכושל לפריחתו של הרוק הישראלי בתחילת שנות התשעים.

סימוכין: [5],[6],[7],[8],[9]. ליאור पॣ • ח' בתשרי ה'תשפ"ב • 20:19, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

לא הזכרתי את אפקט הקוברה כי חשבתי שהקטע מהודק יותר בלעדיו. ליאור पॣ • ח' בתשרי ה'תשפ"ב • 20:39, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד הקטע כמו שהוא, למרות שהקטע לא מזכיר את המפדל. 2A0D:6FC7:33E:9235:3D67:4003:E4A7:324B 22:40, 13 בספטמבר 2021 (IDT)

נגד חזק. קטע מאד ספקולטיבי. כמעט אף טענה בו לא מוכחת. גם אם נקבל את הטענה שצעירים דוח את שעת החזרה מהבילוי דווקא בגלל החוק, ולא בגלל שנהיה מקובל לבלות עד שעה מאוחרת יותר, וגם אם נקבל את ההשערה שהרוקסן האריך את פעילותו על שעה 5 דווקא בגלל זה, אין אפשרות להוכיח שלמועדון אחד בארץ, שמספר ימים בשנה פעל יותר שעות הייתה השפעה מהותית או השפעה בכלל על פריחתו של הרוק הישראלי. כל הטענה די מופרכת. חמויישֶה - שיחה 15:06, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

ציינתי מספר מקורות התומכים בטענות המופיעות בקטע. הטענה הראשונה שלא קיבלת מופיעה במקור כך: ”ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ובטיחות בדרכים, אמר כי התקנה נועדה למנוע נסיעת נהגים חדשים בלילה - כשהם עייפים או לאחר בילוי. עם זאת, אמר, בעקבות התקנה שונו הרגלי הבילוי של הצעירים. במקום להתחיל את הבילוי בסביבות השעה תשע בערב ולסיימו ב-3:00-2:00 לפנות בוקר, הם החלו לבלות ב-12:00-11:00 בלילה, ולסיים לאחר 5:00 לפנות בוקר. שינוי שעות הבילוי, אמר בקר, גרם לכך שהשיטה החדשה לא השיגה את מטרתה.” ([10]). היא מופיעה שנית כאן: ”רעיון זהה לחלוטין, שכלל איסור נהיגה של נהגים צעירים בשעות לילה מאוחרות, נוסה לפני מספר שנים, כשהוא מלווה בקמפיין תקשורתי נרחב. אתם תוהים לאן נעלמו אותן תקנות? נתוני המשטרה במשרד התחבורה הוכיחו כי גם אם נרשמה ירידה במספר התאונות ב"שעות האסורות", הייתה עליה בשעות מאוחרות יותר. במילים אחרות, הנהגים הצעירים שנאלצו לדחות את חזרתם הביתה עקב "שעות העוצר", המתינו לשעות בוקר מאוחרות יותר. ואז נהגו עייפים (עוד יותר), לעיתים שתויים (עוד יותר), עם כל המשתמע מכך.” ([11]). הטענה השנייה שפסלת מופיעה כאן: ”מאחר ובתקופה מסויימת אסור היה לנהג צעיר לנהוג בין השעות אחת בלילה וחמש לפנות בוקר, הרחיבו ב"רוקסן" את שעות הפעילות עד לחמש, על הדקה, וכך הייתי מוצא את עצמי, עם דמדומי השחר, מדדה לחניה ומנסה להיזכר היכן שמתי את הרכב או יותר טוב – היכן, לעזעזל אני גר...” ([12]). השפעתו הרבה של מועדון הרוקסן על "דור הרוקסן" ברוק הישראלי קשורה לכך שבאותה תקופה לא היו יותר מדי חלופות בקנה המידה של רוקסן: המדינה היתה קטנה, הבארבי טרם נפתח, הפינגווין וקולנוע דן כבר לא פעלו ובפאבים הקיבוציים לא ניתן להופיע בפני אלף או אלפיים איש כמו ברוקסן. גם אם נתעלם מהטענה כי "להקה שלא הגיעה לרוקסן לא הייתה קיימת" ונסתפק בראייה הביקורתית של בועז כהן, ערן צור ודפנה ארד, מובן שלמועדון המסוים הזה היה מעמד דומיננטי באותן שנים. אשר לטענתך כי הארכת שעות הפעילות היתה מוגבלת למספר ימים בשנה, אין לי שמץ של מושג על מה היא נסמכת. שבת שלום ושנה טובה, ליאור पॣ • י"ב בתשרי ה'תשפ"ב • 16:12, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

סליחה, מה ההבדל הגדול בין 21:00 עד 3:00 לבין 24:00 עד 5:00? על פניו, הקהל אמנם עזב את המועדונים בשעה מאוחרת יותר, אך הוא גם הגיע אליהם בשעה מאורחת יותר. כך שלא היו יותר שעות בילוי. אומרים ישנה - שיחה 22:13, 17 בספטמבר 2021 (IDT)

כשדנה ברגר אומרת שאלף איש היו מגיעים כל ערב, כעניין שבשגרה, היא לא מתכוונת לומר שהלהקה שלה הופיעה ארבע או חמש שעות ברציפות. המופע המרכזי שלה ארך 90-150 דקות, לפניהם היתה הופעת חימום או שתיים של להקות שוליים ואחריהם עוד הופעה של להקת שוליים כזו או אחרת. במצב הקיים היום, אנשים יכולים לדלג על הופעת החימום ולהגיע ישר למופע המרכזי, או לחתוך מהמועדון בין הדרן להדרן של המופע המרכזי, או אפילו לנטוש הופעה שלא נראית להם ולצאת לבלות במקום אחר. לעומת זאת, בשנות העוצר הקהל הצעיר נאלץ לצאת לדרך מספיק מוקדם כדי להגיע למועדון לפני אחת ואז היה מנוע מלצאת לכל מקום אחר במשך ארבע שעות. אם אלף איש הגיעו למופע המרכזי, הברירה שעמדה בפניהם עד חמש בבוקר היתה להישאר למופע השוליים שאחריו או לנמנם בחוץ, וכך ההרכבים הצעירים זכו לחשיפה יתרה.

המציאות הזו מונצחת למשל בפתיח לשיר מספר 8 באלבום האוסף נושאי המגבעת. עם רדת הלהקה מהבמה שואל המנחה את הקהל בלעג "חברים, מישהו פה ממהר הביתה?" ואז קובע בשמם שהדרן אחד לא יספיק, בעוד הקהל המשולהב קורא ללהקה לשוב לבמה.

כמובן שהיו גורמים נוספים מלבד החוק הזה שתרמו לפריחת דור הרוקסן, כגון שובם ארצה של רמי פורטיס וברי סחרוף והצלחת הגראנג'. שבוע טוב, ליאור पॣ • י"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 01:07, 19 בספטמבר 2021 (IDT)

מצטער. הקטע כולו ספקולציות. הנחות לא מוכחות על גבי הנחות אחרות. אפילו אם היה פאנץ' אדיר (ואין כזה) הייתי מתנגד. חמויישֶה - שיחה 11:19, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

סיפקתי סימוכין חיצוניים לכל מילה המופיעה בקטע. לצערי, הערותיך מלמדות כי לא עיינת בהם כלל. ליאור पॣ • א' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:24, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

האם הסימוכין הללו מופיעים גם בערכים שמקושרים? הייתי רוצה שהקטע יעמוד בזכות עצמו (וערכים ממרחב הערכים) ללא צורך של הקוראים להגיע לשיחה הזו. הטענה הזו לא מוזכרת כלל בערך על הרוק הישראלי. אני הייתי מרגיש יותר טוב עם הקטע אם היא הייתה מוזכרת שם. Tzafrir - שיחה 09:56, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:58, 26 בדצמבר 2022 (IST)

שחמט בצינוק

אמן שחמט במשחק סימולטני

נתן שרנסקי, שהיה אסיר ציון ואחר כך פוליטיקאי ופעיל חברתי ישראלי, ישב ממושכות בצינוק, שבכלא הסובייטי, בשל פעילותו הציונית. לטענתו, אחד הדברים שסייעו לו לשמור על שפיותו וגם על שמחת חייו היה כישרונו בשחמט. הוא טוען שבדמיונו הוא שיחק בשחמט, נגד עצמו, בלא שנזקק ללוח משחק או לכלים כל שהם. את כישורי השחמט שלו ההוא הוכיח, כשגארי קספרוב ביקר בישראל. שרנסקי נבחר לשמש כאחד היריבים של אמן השחמט, במשחק סימולטני (מצב בו אמן שחמט מנהל כ-20 משחקים נגד כ-20 יריבים בו זמנית) והיה מהבודדים שניצחו את קספרוב. גם הטענה כי שרנסקי שיחק שחמט בדמיונו אמינה. יש שחמטאים, שמסוגלים לזה. יש גם שחמטאים, שמשחקים נגד יריב, כאשר רק היריב רואה את הלוח, והוא מכריז בקול רם על שמות המשבצות שאליהן הוא מזיז את הכלים. יש אפילו שחמטאים, שמנהלים משחק סימולטני עיוור – רק 20 יריביהם ל-20 המשחקים, המתקיימים בו זמנית, רואים את לוחות המשחק.

אומרים ישנה - שיחה 00:41, 19 בספטמבר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:00, 26 בדצמבר 2022 (IST)

יש לי ציפור קטנה בלב, עם גרגרת

יגאל בשן.

אחת המילים ששינו את משמעותן מהעברית המקראית לעברית בת זמננו היא המילה "נפש". במקרא, פירושה היה "צוואר". אך כיום איננו תופשים את מחלות הנפש כעניינו של רופא האף, האוזן והגרון. למרות שינוי משמעות זה, משמעותו של הביטוי "בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים, ס"ט, ב') לא השתנתה באופן מהותי; מפלס המים עלה ומסכן את החיים. גם הביטוי התלמודי "ציפור הנפש", לא שינה את משמעותו – דבר מה רגיש ויקר מאוד לאדם. אלא שמשהו בו הפך משונה קמעה, כי בניגוד לפזמון של יגאל בשן, לאנשים אין ציפורים בלב. גם הכתיב של הביטוי השתנה. "צפר נפשו", המופיע בתלמוד הבבלי, הוא כינוי לקנה הנשימה או לגרגרת.

אומרים ישנה - שיחה 08:13, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

קטע טוב. אבל כדאי למצוא ניסוח חלופי כי כיום לא מגדירים אדם כחולה נפש וחבל להיכנס על כך למחלוקות מיותרות. Tzafrir - שיחה 09:48, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

אולי "היום לא תופשים מחלות נפש כעיניינו של רופא אף אוזן גרון"? אומרים ישנה - שיחה 10:39, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

תיקנתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:24, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

ישנה תבנית:הידעת? 135. היא הרבה יותר "בלשנית", ועם זאת לא מעניינת פחות. חמויישֶה - שיחה 14:18, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

אני חושב, שלשני הקטעים יש זכות קיום, זה לצד זה. הפואנטה שלהם שונה. האחד אומר שיש לומר "באו מים ..." ולא "הגיעו מים ...". השני אומר שציפור הנפש היא גרוגרת הצוואר. אומרים ישנה - שיחה 10:24, 16 בספטמבר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:03, 26 בדצמבר 2022 (IST)

אם חשבתם שפרשת הולילנד חמורה...

הקדושים המעונים של פנמה (1892): פרדיננד דה לספס, בנו שארל ואייפל

אחד המיזמים הגדולים והמוצלחים של המאה ה-19 היה כריית תעלת סואץ. היזם והמנהל, פרדיננד דה לספס, גייס את מרבית ההון להגשמת המיזם במכירת מניות מראש, לציבור הרחב. עם השלמת המיזם, בשנת 1869, הוא החל למכור מניות עבור אחד הכישלונות הגדולים של המאה ה-19 - שערוריית כריית תעלת פנמה. התעלה, שהייתה אמורה להיחפר בשנות ה-80 של המאה ה-19, הושלמה, בסופו של דבר, רק ב-1914, בעזרת ציוד הנדסי וזיכיון, שמכר כונס הנכסים של דה לספס. זאת אחרי ש-800,000 איש איבדו את כספם, ו-500 חברי פרלמנט נשפטו על שוחד עובד ציבור.

תוספת אפשרית:

יתכן כי פועלו של דה לספס היה גורם חשוב בהתהוות מדינת ישראל. יש המונים את תעלת סואץ כגורם חשוב לעליית אעלה בתמר, שהייתה חלק חשוב מהעלייה הראשונה. ויש המונים את שערוריית פנמה, שחלק מהמעורבים בה היו יהודים, כגורם חשוב להחמרת האנטישמיות בצרפת ולהכנת הקרקע לפרשת דרייפוס, והצטרפות הרצל לתנועה הציונית.

אומרים ישנה - שיחה 12:33, 11 בספטמבר 2021 (IDT)

הקטע לא ברור. הייתה שם שערורייה. על מה ולמה? אבל אם כבר שערורייה, אין כמו חברת הים הדרומי (מקור השם בועה) ושערורייה שבה היו מעורבים גורמי ממשל רבים. Tzafrir - שיחה 20:46, 11 בספטמבר 2021 (IDT)

עד כמה שהבנתי, יותר מדי אנשי ציבור שמו רגל למיזם, והיה צריך לשחד אותם. בהמשך, כשהמיזם התחיל להיתקע, כי יותר מדי כסף הלך לשוחד, דה לספס התחיל לשחד אנשים, כדי שלא יגלו לציבור, שהמצב רע. לא לגמרי הבנתי מהערך העברי. אולי אקרא אותו שנית. אומרים ישנה - שיחה 01:00, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

כדאי באמת להסביר מה הייתה השערורייה, אחרת הקטע כללי מדי ולא ברור. קלונימוס - שיחה 10:12, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

הערך העברי, כמו הערך האנגלי, מסביר רק את התוצאות של הקלקולים. לא את אופן ההתקלקלות. אבל הערך הצרפתי מסביר בפרוטרוט. רק שהצרפתית שלי לא בדיוק במשלב אנציקלופדי, ואני גם לא רוצה להסתמך על תוכנות תרגום.

לפי מה שאני מבין מהערך הצרפתי, דה לספס ניגש למיזם חפירת תעלת פנמה כאילו הוא זהה למיזם חפירת תעלת סואץ. הוא גם גייס בדיוק אותו סכום, בדיוק באותן שיטות - בעיקר הקמת חברה, שמחרה מניות. אלא שכשנגשו להתחיל שם את העבודה, גילו שהחפירה בפנמה תעלה פי שניים מהחפירה בסואץ, מסיבות טכניות. לכן דה לספס היה צריך למכור עוד הרבה מניות, והפחד העיקרי שלו היה שיתגלה, שיש לו בעיות, כי אז הוא לא יצליח למכור עוד מניות.

בינתיים העובדים שלו חלו, בפנמה, קודם במגפת מלריה, אחר כך במגפת קדחת צהובה. בהמשך הייתה להם איזו תאונה. אולי תאונה עם מכשור עבודות עפר. בקיצור, מתו לו הרבה עובדים. בסופו של דבר העבודות התחילו באיחור גדול ולאט מאוד. כל זאת עם הפסדים כספיים גדולים.

עכשיו הקטע שאני לא בטוח שהבנתי נכון: ובינתיים, לפי החוק הצרפתי, דה לספס היה צריך, כנראה להגיש דוחות כספיים לממשלה ולבעלי המניות הצרפתיים, כי החברה שלו הייתה רשומה כחברה צרפתית. כאלו דוחות היו הופכים כל מכירת מניות נוספות לבלתי אפשרית.

עכשיו שוב קטע, שאני יותר בטוח בהבנתו: דה לספס ניסה לשנות את חוקי צרפת, כדי להציל את המיזם שלו. הוא מינה את הבן שלו ועוד מישהו, יהודי, לחלק שוחד למאות חברי פרלמנט. העסק שלו לא השתקם, ולבסוף הוא לא רק פשט רגל, אלא הסתבך משפטית וסיבך משפטית המונים. גם גרם להמונים לאבד את כספם.

ועכשיו השאלה הקשה: נגיד שנצליח להבהיר בדיוק מה קרה שם, למשל על ידי גיוס ויקיפד, שהצרפתית שלו משובחת. נניח גם שנצליח גם לצרף את המידע הרלוונטי בשניים או שלושה משפטים לקטע שהצעתי. התוצאה תהייה קטע "הידעת", שהערך העיקרי שהוא מפנה אליו הוא ערך שדורש השלמה. לא שמתי עליו תבנית "השלמה", אבל אם כל המידע שפירטתי חסר בו, הוא כן צריך השלמה. זה לא מקרה שדרשתם ממני את המידע הזה. הוא באמת נחוץ וחסר. עד שהערך העברי יושלם, דינו של הקטע הזה יהיה כמו דינם של קטעים עם קישוריות מרכזיות, שדורשות הכחלה. ועם הצרפתית הבינונית שלי, השלמת הערך העברי תהייה טירחה גדולה מאוד עבורי. אומרים ישנה - שיחה 21:47, 24 בספטמבר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:05, 26 בדצמבר 2022 (IST)

מידע תורשתי מתומצת

הדמיית קומפלקס צמד החלבונים GroES ו-GroEL

מרבית הגנים, שבחומר התורשתי מקודדים לחלבונים. גם לנגיפים יש חומר תורשתי, כמו לתאים שבגוף האדם. אולם נפחו של גופיף נגיף טיפוסי קטן בהרבה מנפח גרעין התא של תאים אנושיים. נפח זה קטן בהרבה גם מנפחו של חיידק. לכן, כדי שהחומר התורשתי של הנגיף יוכל להידחס אל תוך הנפח הזעיר של גופיף הנגיף, המידע בחומר תורשתי זה מתומצת בשיטות מתוחכמות. אחת השיטות היא קידוד לחלבונים, המורכבים מתת-יחידות זהות רבות. החלבון GroEL (הדמיה בתמונה), למשל (שהוא חלבון סוכך ממוצא אבולוציוני נגיפי, שמצוי בחיידקים), מורכב מ-14 תת-יחידות זהות. לכן הגן שלו קצר פי 14 מגנים של חלבונים רבים, בעלי גודל דומה לו.

אומרים ישנה - שיחה 18:31, 21 באוקטובר 2021 (IDT)

זה סינית. נכון, אני מפגר, וגם עברית אני לא מבין כל כך טוב, אבל זה באמת כתב חידה. חמויישֶה - שיחה 11:17, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

איזה מושג פה לא מוכר לך? גן? חלבון? תורשה? נגיף? נפח? חיידק? תא? אבולוציה? קידוד? - אלו מושגים שלדעתי, הרוב המוחץ של דוברי העברית, כן מכירים. אומרים ישנה - שיחה 18:15, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

תורשה מצריכה מידע תורשתי. המידע הזה מחולק ליחידות מידע, שקרויות "גן". מרבית הגנים מקודדים לחלבונים. למשל החלבון "המוגלובין" הוא החלבון הנושא בדם את החמצן ואת הפחמן הדו חמצני. למשל החלבון מיוזין, שאחראי להתכבצות השרירים. למשל הלבון רטינל, שקולט אור בעיניים. חלבון הוא מולקולת ענק שהיא מיקרו מכונה.

גן הוא יחידת מידע. הוא מקודד בעזרת חומר, שנקרא DNA. לא נראה לי משהו פה חדש במיוחד למרבית דוברי העברית. אומרים ישנה - שיחה 18:57, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מסכים עם חמויישה. זה קטע מורכב מאוד שדורש ידע מקצועי. אולי אפשר לשלב בפורטל רפואה או משהו כזה. כמו כן יש לתקן את "בכדי" ל"כדי". גילגמש • שיחה 19:54, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

תוקן. אומרים ישנה - שיחה 21:05, 28 באוקטובר 2021 (IDT)

מהמעט שהספקתי לקרוא אמש, נראה ש-GroEL הוא חלבון חיידקי המסייע בין היתר לנגיפים להדביק את הפונדקאי של החיידק (כנימות עלה למשל). הוספתי ^{[דרוש מקור]} לערך הרלוונטי בתקווה לקבלת הבהרות. בכל אופן, מבנה רביעוני הומאומרי המורכב ממספר רב של תת-יחידות זהות (או הטרומר המורכב ממספר רב של שתי תת-יחידות בלבד) שכיח מאד גם בקרב בעלי חיים וכמובן בקרב חיידקים. תעלות אשלגן למשל בנויות מארבע תת-יחידות זהות, כך שמוטציה אחת מספיקה כדי "לעדכן" בצורה אחידה את מבנה התעלה. מבחינה אבולוציונית זו, יש היגיון במבנה רביעוני הומאומרי גם בהיעדר לחץ אבולוציוני לגנום מזערי. שבת שלום, ליאור पॣ • כ"ג בחשוון ה'תשפ"ב • 15:33, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

חלבוני סוכך עוזרים, קודם כול, לחלבונים אחרים של התא שמייצר אותם, לקבל מבנה מתקפד ונכון. ולגבי ההגיון שלי או שלך, הוא לא רלוונטי. טענות על הגיון בביולוגיה צריכות נימוקים משכנעים, למשל מתורת המשחקים, מהמתמטיקה, מהפיזיקה או מהכימיה והוכחות בתצפית או בניסוי. האם יש לך כאלו נימוקים עבור טענתך "מבחינה אבולוציונית זו, יש היגיון במבנה רביעוני הומאומרי גם בהיעדר לחץ אבולוציוני לגנום מזערי"? אומרים ישנה - שיחה 18:02, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

ליאור צודק: מחיפוש ממושך במאמרים מדעיים ומהתייעצות עם ביוכימאי, שמכיר את התחום, ספק גדול אם מישהו מקצועי אוחז בדעה, לפיה המוצא האבולוציוני של הGroEL הוא נגיפי. נימוק תמצות המידע התורשתי מעיד, לדעת מומחים, על מוצא אבולוציוני חיידיקי. יש הרבה דוגמאות לשיטות תמצות מידע בחומר התורשתי החיידקי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 13:02, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ב'

הדמיית קומפלקס צמד החלבונים GroES ו-GroEL

מרבית הגנים, שבחומר התורשתי שלנו, מכילים מידע, שמקודד לייצור חלבונים. גם לחיידקים יש חומר תורשתי, כמו לתאים שבגוף האדם. אולם נפחו של חיידק טיפוסי קטן בהרבה מנפח גרעין התא של תאים אנושיים. לכן, כדי שהחומר התורשתי של החיידק יוכל להידחס אל תוך הנפח הזעיר שלו, המידע בחומר תורשתי זה מתומצת בשיטות מתוחכמות. אחת השיטות היא ייצור חלבונים קטנים יותר, שדורשים פחות מידע לשם ייצורם. שיטה אחרת היא קידוד לחלבונים, המורכבים מתת-יחידות זהות רבות. החלבון GroEL (הדמיה בתמונה), למשל, שהוא חלבון סוכך חיידקי, מורכב מ-14 תת-יחידות זהות. לכן הגן שלו קצר פי 14 מגנים של חלבונים רבים, בעלי גודל דומה לו.

אומרים ישנה - שיחה 18:47, 29 באוקטובר 2021 (IDT)

א. המשפט הראשון נראה לי טאוטולוגי ומטעה ככזה - חלקים גדולים מהגנום אינם מקודדים לחלבונים ולכן בהגדרה אינם גנים, אך חלק מהדנ"א הלא מקודד מעורב עמוקות בבקרת שעתוק, בבקרה שלאחר שעתוק ובעיבוד חלבונים לאחר התרגום.

ב. כדאי להוסיף קישור למבנה רביעוני.

ג. המשפט האחרון מרמז כי קיימים חלבונים רבים בגודל דומה ל-GroEL ושהגן המקודד להם ארוך פי 14 מזה המקודד להומאומר של GroEL. אני לא מכיר מקור התומך בטענה הזו. יותר מכך, אפילו אם היפותטית היה חלבון המורכב מ-14 תת-יחידות שונות זו מזו, ניתן היה לקודד את כולן לגן אחד קצר באמצעות שחבור חליפי. אני מציע שנשווה את GroEL לחלבון אחד בגודל דומה שאין לו מבנה רביעוני והגן המקודד לו ארוך יותר. כך ניתן לקוראים עוגן ברור להיאחז בו. ליאור पॣ • כ"ה בחשוון ה'תשפ"ב • 09:35, 31 באוקטובר 2021 (IST)

לגבי סעיף א', אתה טועה. החלקים הגדולים בחומר התורשתי, שמקודדים לשום דבר או לשום דבר מזוהה, לא קרויים גנום. גנום זה רק הגנים. גן יכול לקודד לRNA, שמקודד לחלבון, לסוגי RNA שאינם מקודדים לחלבון, לאתר קשירה של דברים לDNA ואולי עוד כמה דברים. אבל מה שמקודד לשום דבר, אינו גנום. הוא DNA שאינו נושא גנום.

לגבי סעיף ב', אני לא מבין מה הקשר למבנה הרביעוני. אם אתה רוצה קטע "הידעת" שקשור למבני הרביעוני, כתוב קטע, שמשווה מיוגלובין להמוגלובין. או אולי קטע שמסביר על פעולת החלבון שהוזכר פה, בלי קשר לגן שלו.

ג' הצעות קטעי "הידעת" שעסקו בשחבור חילופי, בהזזת מסגרת ובשיטות תמצות נוספות, נדחו פה. בטח ובטח אי אפשר להסביר את כל הדברים האלו בפיסקה קצרה של קטע "הידעת" אחד. בכל מקרה, שווה לחפש חלבון באותו גודל, בלי שום שיטת תמצות, ולהשוות. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:46, 31 באוקטובר 2021 (IST)

א. במידה והצדק עמך, יש לשכתב את הערך גנום (בעברית ובאנגלית לפחות) ואת הערכים האחרים שציינתי. לא אתיימר לפסוק שהצדק עמי מאחר וחלפו 14 שנה מאז הקורס שלקחתי בבקרה לאחר שעתוק של ביטוי גנים, וכבר אז לא הצטיינתי במבחן.

ב. קטע הידעת המוצע כאן עוסק במבנה רביעוני של חלבונים ולכן חסר קישור לערך הנדון. ליאור पॣ • כ"ו בחשוון ה'תשפ"ב • 17:37, 31 באוקטובר 2021 (IST)

סבבה, לגבי הפירוש העקום של המילה "גנום". בוויקיפדיה, גנום זה כל הגנים וגם כל מה שלא. סבבה. רק שהקטע המוצא לא מכיל את המילה "גנום". כרגע הוא מכיל רק את המילה "גנים". ולגבי המושג "מבנה רביעוני", נראה אותך מצליח לדחוף אותו לפה. הערך לא עוסק בו אלא בתמצות הגנום. אם אתה רוצה שהוא יעסוק גם בו, הכפל את אורך הקטע פי ארבעה, והסבר מהו מבנה ראשוני, שניוני, שלישוני ורביעוני. אומרים ישנה - שיחה 18:51, 31 באוקטובר 2021 (IST)

לא צריך להסביר את הכל. צריך לכתוב משהו כמו „מאותו גן מקודדים שני חלבונים שונים״ ולקשר לערך שמפרט. אבל זכור לי במעומעם שיש איזשהו מקרה אצל חיידק או נגיף שבו המשפט האמור נכון עוד יותר: אותו רצף בסיסים מקודד שני חלבונים שונים. נדמה לי שהשני מקודד עם שלשות בסיסים שבהיסט של בסיס אחד מהראשון. כלומר, לדוגמה, אם יש רצף AACGTACGTA, החלבון הראשון מקודד בשלישיות AAC GTA CGT והשני: בשלישיות ACG TAC GTA. יש באמת מקרה כזה או שזכרוני סתם מטעה אותי? Tzafrir - שיחה 23:47, 31 באוקטובר 2021 (IST)

אבל לא בזה דן הקטע. 87.69.6.4 06:22, 1 בנובמבר 2021 (IST)

נוסח ג' הפשטה, התחמקות מעניינים לא הכרחיים ומענה לביקורת

הדמיית קומפלקס צמד החלבונים GroES ו-GroEL

נפח חיידק קטן בהרבה מנפח תא בגוף האדם. לכן לחיידק יש פחות מקום לחומר תורשתי מאשר לתא אנושי. אחת התוצאות של עובדה זו, היא שמידע בחומר התורשתי של החיידק, שמקודד לייצור חלבונים, הוא קצר יותר מזה שבאדם. בחיידקים יש שיטות רבות לתמצות המידע הזה. השיטה הפשוטה ביותר היא ייצור חלבונים קטנים יותר. עוד שיטה היא ייצור חלבונים, שמורכבים ממספר יחידות זהות – כך הגן, המקודד לחלבון, צריך לקודד רק לחלק מהחלבון. שיטה זו מיושמת, למשל, בחלבון GroEL (הדמיה בתמונה), שמורכב מ-14 תת-יחידות זהות. שיטה אחרת, שנקראת שחבור חליפי, מנצלת את העובדה, שקיימים חלבונים שונים, שחלקים מתוכם זהים. בשיטה זו, המידע על החלק הזהה מתוך החלבונים השונים מופיע בחומר התורשתי רק פעם אחת. שיטת תמצות נוספת, שקרויה הזזת מסגרת קריאה, מאפשרת ייצור שני חלבונים שונים לחלוטין (ותיאורטית גם שלושה חלבונים שונים לחלוטין) בעזרת פיסת מידע גנטי, באורך שמקודד לחלבון בודד.

אומרים ישנה - שיחה 11:11, 1 בנובמבר 2021 (IST)

א. תודה רבה על התייחסותך להערותיי!

ב. אם זכרוני אינו מטעני, בניסויי אבולוציה במבחנה בחיידקי אשרישיה קולי, חיידקים שנחשפו לריכוז קבוע של סוכר נתון איבדו עם הדורות את הגנים הדרושים לייצור אנזימים המפרקים סוכרים אחרים. תוצאה זו מרמזת שקצב החלוקה של חיידקים מושפע מאורך הגנום שלהם וזו אחת הסיבות שהגנום שלהם קצר.

ג. גם אם זכרוני מטעה אותי והטיעון לעיל שגוי, ההשוואה לנפח תא אנושי אינה רלוונטית מאחר והגנום האנושי אצור בגרעין התא, שנפחו קטן יותר באופן משמעותי.

ד. כמו כן, גנום אנושי צריך לקודד לכל החלבונים בכל הרקמות השונות הקיימות ברחבי הגוף האנושי, לרבות מנגוני הבקרה האחראים לביטויים ברקמה המתאימה ובנסיבות המתאימות לאורך כל חיי האדם. חיידק צריך לקודד רק את הנתונים הדרושים לתא אחד קטן.

ה. בכוונתי להיעדר מדף הדיונים הזה בתקופה הקרובה עקב מטלות אחרות. בהצלחה עם הקטע הזה! יום טוב, ליאור पॣ • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב • 09:43, 3 בנובמבר 2021 (IST)

נפח חיידק קטן יותר גם מגרעין תא אדם. חוץ מזה, הגרעין מתמחה בהכלת DNA. שאר הפונקציות של התא האנושי נמצאות בשאר התא. ולגבי שאר ההערות. הן נכונות. אבל אין להן מקום בקטע קטן... אומרים ישנה - שיחה 20:10, 3 בנובמבר 2021 (IST)

עדיין נגד, כי הקטע ביולוגי מדי ולא מובן להדיוטות. ואני חושש שגם מי שמבין את הקטע בקלות לא בהכרח מוצא אותו מעניין. חמויישֶה - שיחה 11:40, 22 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:28, 26 בדצמבר 2022 (IST)

כתיבת שמך על הקירות - השחתה, אמנות, או עדות היסטורית?

כתבתי בהשראת קטע ממדור ״הידעת״ של פורטל ירושלים:

מבנה המשאבות בשער הגיא והכיתוב (מצד שמאל של המבנה, למעלה) כפי שחודש ביום העצמאות תשע"א

בשנת 2020 הוגש נגד שפי פז כתב אישום על השחתת מקרקעין, בשל כתיבת סיסמאות על דלת שגרירות האיחוד האירופי. אולם, לא תמיד היחס לכתיבה על רכוש הזולת היה כה שלילי. קירות רומא בעת העתיקה היו מכוסים גרפיטי. על עמוד בכנסיית הקבר מתנוססת כתובת כזו, משנת 1384, שאיש לא טרח עדיין למחוק. צילומים של הכותל המערבי, מימי השלטון העותמני, מראים כי הוא היה מכוסה גרפיטי. בשנת 1948, לוחם הפלמ"ח, ברוך ג'מילי, ״עיטר״ מבנה בשער הגיא בשמו, ועד שהרשויות טרחו למחוק כתובת זו, בשנות ה-80, היא הפכה לפואנטה במערכון של הגשש החיוור, ושלמה ארצי שר עליה שיר הלל, שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1974. ג׳מילי תבע את הרשויות, ודרש, שישחזרו את הגרפיטי. הוא טען, שלגרפיטי הזו יש ערך היסטורי, כמו לגרוטאות המשוריינים בשער הגיא. ג'מילי, אמנם, הפסיד גם במשפט וגם בערעור, אך בשנת 2011 הרשויות דווקא כן שחזרו את הגרפיטי (כמתועד בתמונה). השיחזור מומן מתקציב שימור אתרי המורשת הלאומיים.

77.126.83.208 22:40, 4 במרץ 2021 (IST)

שנה המתנה ואפס תגובות. לדעתי, אפשר לגנוז את ההצעה. אומרים ישנה - שיחה 17:31, 12 במרץ 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:27, 26 בדצמבר 2022 (IST)

כל קוץ בנוסטלגיה פרח

מגדל השעון ותוספות אחרות בשער יפו 1908-1918

בשנת 1902, האימפריה העות'מאנית הקימה מגדלי שעון במספר ערים בארץ ישראל, לציון 25 שנה לשלטון הסולטאן, עבדול חמיד השני. אולם בירושלים היא הקימה מגדל כזה רק ב-1907 – על שער יפו (בתמונה). בסיס המגדל הירושלמי היה ריבועי, ובראשו נקבעו ארבעה שעונים, שפנו לארבע רוחות השמים. השעון המערבי והמזרחי הציגו את השעה באופן המקובל כיום ("שעה אירופית"), בעוד ששני השעונים האחרים הציגו את השעה בשיטה העות'מנית (שיטת השעות הזמניות). מעל השעונים הוצבו פעמון, סהר וכוכב. עם תחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, אנשי ציבור ואמנים הפעילו לחץ לפירוק מגדל השעון שעל שער יפו, בטענה שהוא מכוער ולא מתאים לחומות ירושלים. אחד מהאישים האלו היה בוריס שץ, שהבריטים פרקו לו את ביתן בצלאל, בדיוק בטיעון זה. ב-1922, מגדל שעון זה, אכן פורק. אם כי הבריטים הצמידו לשער יפו תא טלפון אדום, בסגנון לונדוני, ובלחץ מכובדים ערבים, הם בנו מגדל השעון חדש, בקרבת החומה, שפורק רק ב-1934. ב-2004 הנפיק השירות הבולאי הישראלי סדרת בולים בשם "מגדלי שעון עות'מאניים בישראל", שכללה בול של מגדל השעון הירושלמי, שפורק כי נחשב למכוער.

מקורות: הערכים המוזכרים בערך, למעט תא הטלפון, שניתן לראות בתמונות בויקישיתוף. אומרים ישנה - שיחה 22:09, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:16, 26 בדצמבר 2022 (IST)

פורטל:היישוב/הידעת?/81

אמין אל חוסייני עם היטלר

מבצע אטלס היה מבצע שאותו יזם המופתי, חאג' אמין אל-חוסייני, בשיתוף פעולה עם אדולף היטלר להצנחת אנשי קומנדו גרמנים שיתסיסו מחדש את המרד הערבי הגדול, יפעלו כנגד היהודים וירעילו את בארות המים של תל אביב. ב-6 באוקטובר 1944 צנחו ליד יריחו שלושה גרמנים ושני ערבים, כשעמם נשק, מפות, כסף רב ורעל. חלקם נתפסו מייד, והנותרים לא הצליחו לבצע כל פעולה של ממש. את אווירת אותם הימים, והחשש ביישוב מפני מרגלים וצנחנים גרמנים ביטאה סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ בספרה "שמונה בעקבות אחד" שיצא ב-1945, בו חושפת חבורת ילדים מרגל גרמני. אולם בגרסתו המוסרטת של אותו הספר, שצולמה בשנות ה-60, הפך המרגל הגרמני למרגל בשירות מדינות ערב.

אומרים ישנה - שיחה 12:30, 9 ביולי 2022 (IDT)

מבצע אטלס עשוי להיות נושא מעניין לקטע, אבל לדעתי המשך הקטע ל"שמונה בעקבות אחד" ולסרט עליו אינם מעניינים מספיק. חמויישֶה - שיחה 11:30, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

מה יקרה אם נמחק את החצי השני של הקטע? אומרים ישנה - שיחה 13:16, 4 באוגוסט 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:38, 26 בדצמבר 2022 (IST)

איך ארגון משטרה נולד? נוסח ב׳

ג'ון אדגר הובר

בשנת 1908 הקימו פקידי משרד המשפטים הפדרלי של ארצות הברית מחלקת בילוש לא חמושה ודלת סמכויות, בת 34 עובדים. נבחרי הציבור קיבלו דיווח על ההקמה רק לאחר מעשה. עד שנת 1924, שבה מונה ג'ון אדגר הובר (בתמונה) למנהל המחלקה, מספר העובדים בה גדל פי עשרים. הובר החזיק במשרה זו במשך 48 שנים, עד יום פטירתו, והקדיש לה את כל זמנו. הוא מעולם לא הקים משפחה, הוא גר אצל אמו, וכשיצא לחופשות בילה בחברת סגנו ומזכירתו. מיד עם כניסתו לתפקיד הוא החליף רבים מעובדיו בעורכי דין ורואי חשבון. הוא עסק בהתמדה בשיפור איכות והגדלת כמות כוח האדם בארגון, שיפור שיטות העבודה שלו, הרחבת סמכויותיו, והעסקתו במשימות חשובות ככל האפשר. הוא העסיקו במלחמה בארגונים חתרניים, במאפיה, במבריחים ובעבריינים שהתחמקו ממשטרות מקומיות, ובאיתור נעדרים, מרגלים זרים ורוצחים סדרתיים. מעריכים כי נבחרי הציבור לא עמדו בדרכו של הובר, כי בלשיו גילו מידע מביך או מפליל גם אודותם. כך הפך ה-FBI לגוף אכיפת החוק הבולט בארצות הברית.

2A0D:6FC7:33F:2D79:6132:E666:4491:95F4 08:26, 14 במאי 2022 (IDT) (משתמש:אומרים ישנה מחוץ לחשבון)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:39, 26 בדצמבר 2022 (IST)

מוזיקה, בין תרבות מקומית לתכונה אוניברסלית

‏קובץ קול המדגים את הסולם המוזיקלי הערבי "מקאם סבא"^ⓘ‏^?‏

יש תרבויות, שהמוזיקה המסורתית שלהם מנוגנת בסולמות פנטטוניים. אפשר לנגן את השירים המסורתיים שלהם בעזרת חלק קטן יותר מקלידי הפסנתר, מהמקובל ברוב סוגות המוזיקה ההמערבית. בסולם דו מז'ור פנטטוני מצויים רק התווים דו, רה, מי, סול, לה ודו. זאת בניגוד הדיאטוני דו מז'ורי, המוכר מהמוזיקה המערבית, ומכיל גם את התווים פה וסי. לאדם שמורגל רק בשמיעת מוזיקה בסולמות פנטטוניים, שיר בסולם דיאטוני, כמו יונתן הקטן, ישמע צורם מאוד. במוזיקה ערבית מקובלים סולמות מסוג מקאם (דוגמה בקובץ הקול). לפסנתר חסרים קלידים, שמאפשרים את נגינת חלק מהסולמות האלו, ומי שרוצה לנגנם על גיטרה יכול להוסיף לה סריג. המשותף לכל הסולמות המוזיקליים, מכל התרבויות, הוא שמרווח גובה הצליל (מרווח אורך גל הקול) בין קצות כל סולם הוא שישה טון. מרווח זה קרואי אוקטבה, והוא טבוע באדם. שישה טון הוא הבדל הגובה בין הצלילים של שני מיתרים, שאחד מהם קצר פי שניים מהשני.

אומרים ישנה - שיחה 16:22, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

לא הבנתי את המשפט האחרון. Tzafrir - שיחה 16:35, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

החלפתי אותו. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:43, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

אני חושב שהקטע מדגים באופן ארוך, מסורבל ומורכב את הנקודה המעניינת מאד ששישה טון (או 12 חצאי טון) הם מרווח שטבוע באדם. כדאי לוותר על ההסברים המעמיקים מדי בנוגע לסולמות פנטטוניים, ולכתוב משהו כללי יותר. חמויישֶה - שיחה 10:05, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

זה נישתי מידי עד כדי כך שמתאים יותר לפורטל מוזיקה מאשר לעמוד הראשי. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 19:35, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה. ומה לגבי נוסח ב', למטה? אומרים ישנה - שיחה 19:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אותו הדבר לצערי. מי שלא שמתמצא בתווים לא ממש מבין את הפואנטה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ב'

‏לחצו להשמעת התו רה^ⓘ‏^?‏ לקול של כל אדם יש תדר גל יסודי. אצל גברים תדר זה נע בין 85Hz ל-155Hz ואצל נשים בין 165Hz ל-255Hz. בנוסף לתדר היסוד, אנשים יכולים להפיק צלילים עיליים – צלילים גבוהים יותר, כל אדם עד גבול מסוים. אם מבקשים משני אנשים לשיר בצוותא, הם ינסו לשיר באותם תדרים בדיוק. אם לא יצליחו בזה, האדם עם הקול הגבוה יותר ישיר בתדרים, שגובהם כפול מזה של חברו, בדיוק פי 2, 4 או 6. התאמת תדרים זו היא אינסטינקטיבית, ונעימה לאוזן. כמו כן, המוזיקאים נותנים אותו שם לתוים, שהתדרים שלהם גבוהים זה מזה במכפלה של מספר זוגי. התווים שתדירותם 293.665Hz, 587.33Hz ו-1174.66Hz (הקשיבו להקלטה) נקראים, בהתאמה, רה של האוקטבה הראשונה, רה של האוקטבה השנייה ורה של האוקטבה השלישית.

אומרים ישנה - שיחה 14:48, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

מקורות: הערך קול, הערך דיבור, הערך טון (מוזיקה), הערך רה באנגלית והסרטון מסדרת EXPLAINS של נטפליקס, פרק מספר 1. אומרים ישנה - שיחה 19:40, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. דווקא נושא מעניין. אולי כדאי לנסות בעתיד מכיוון אחר. חמויישֶה - שיחה 09:50, 27 בדצמבר 2022 (IST)

מלחמת העצבים

תא עצב במיקרוסקופ

קמילו גולג'י, שעל שמו קרויים כיום מספר מושגים בסיסיים בביולוגיה, נולד בשנת 1843, בכפר, שכיום קרוי על שמו, והקדיש את חייו למחקר מערכת העצבים המרכזית. גולג'י פיתח שיטת צביעה (שגם היא קרויה כיום על שמו), המאפשרת לצבוע חלקים מרקמת עצבים, ולראות אותם היטב, על רקע שאר רקמת העצב, שלא נצבעה. בזמן בו הוא השתמש בשיטה, ניטש ויכוח בין המדענים בשאלה, אם העצבים מורכבים תאי עצב נפרדים. גולג'י סבר שרשת העצבים אינה מורכבת מתאים נפרדים, והמאמר המדעי בו דיווח על התצפית בעצבים, בעזרת הצביעה, כביכול חיזק השערה זו. אלא שקולגה שלו, סנטיאגו רמון אי קחאל, שסבר ההפך ממנו, השתמש דווקא בשיטת הצביעה שפיתח גולג'י, כדי להוכיח שגולג'י טועה. רמון אי קחאל, שהיה מדען וצייר, ואדם מוכשר, שבנה תותח כבר בגיל 11, דילל את הצבע של גולג'י, וחזר על הצביעה. כאשר הצבע היה דליל יותר, קל היה לראות במיקרוסקופ, שרשת העצבים בנויה מתאים נפרדים, ושביניהם יש רווחים קטנים, שכיום נקראים סינפסות. בשנת 1906, חלקו גולג'י ורמון אי קחאל את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בזכות תגלית זו.

אומרים ישנה - שיחה 14:57, 29 בינואר 2022 (IST)

בעד אביתר ג' • שיחה • 11:09, 30 בינואר 2022 (IST)

קטע נחמד, אבל קצת "איבדתי" אותו תוך כדי הקריאה. הייתי מציע מעט לפשט או לתמצת (אבל כמובן גם בצורה הזאת הוא בסדר). Matankic - שיחה 23:55, 30 בינואר 2022 (IST)

אפשר למחוק את עניין התותח. 87.69.6.4 21:53, 31 בינואר 2022 (IST)

הסרתי את עניין התותח. אומרים ישנה - שיחה 22:05, 1 בפברואר 2022 (IST)

בעד Matankic - שיחה 22:51, 1 בפברואר 2022 (IST)

אני חושב שהקטע שגוי. סינפסה זה מבנה קטן מאוד ולא ראיתי אף פעם סינפסה מתחת למיקרוסקופ אור, גם לא תחת צביעת גולג'י. גם הערך האנגלי על הסינפסה מזכיר את הצורך להשתמש במיקרוסקופ אלטקרוני כדי לראות את הסינפסה: en:Synapse אני מציע לבדוק את הקטע הזה מחדש. גילגמש • שיחה 22:06, 11 בפברואר 2022 (IST)

טופל. תודה. 2.53.29.144 10:24, 12 בפברואר 2022 (IST)

חמויישֶה - שיחה 10:42, 27 בדצמבר 2022 (IST)

כדור הארץ לא בדיוק מקיף את השמש

הקפצה של קטע, שזכה לשבחים, לראש העמוד, בהתאם למסוכם בדף השיחה. 77.126.38.41 08:57, 22 בפברואר 2021 (IST)

שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. למעשה כדור הארץ והשמש יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, ומכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכדור הארץ, נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך השמש, אך אינה מרכז השמש. השמש מקיפה נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות, באופן ישיר, מכדור הארץ.

104.254.90.122 11:53, 25 במאי 2020 (IDT)

לא רע. עדכנתי קצת. Tzafrir - שיחה 13:30, 25 במאי 2020 (IDT)

תיקנתי פיסוק וקצת ניסוח. אבל יש לי שאלה מידעית שלא הייתי בטוח אם לתקן- לא נכון יותר לומר שמרכז המסה המשותפת שכדור הארץ והשמש סובבים סביבה היא של מערכת השמש כולה? מהקטע עולה שהיא מרכז המסה של כדור הארץ והשמש בלבד. אוֺדוֺ - שיחה 15:02, 25 במאי 2020 (IDT)

אולי זה יותר נכון. לא יודע. אבל אני יודע שזה יסרבל מאוד את הקטע. 77.126.16.89 15:21, 25 במאי 2020 (IDT)

לא בהכרח. הנה הצעה שיכולה להחליף את המשפט שמתחיל ב-"למעשה כדור הארץ...": למעשה למערכת השמש יש מרכז כבידה משותף וסביבו חגים כל הגורמים בה. מרכז כבידה זה נמצא בתוך השמש, שכן היא הגורם המסיבי ביותר במערכת, אבל הוא לא נמצא במרכז השמש. אוֺדוֺ - שיחה 16:40, 25 במאי 2020 (IDT)

א. זה כן יותר מסובך. ב. אני עדיין לא יודע אם זה נכון. אולי נתחיל בלשאול פיזיקאי? 104.254.90.122 17:39, 25 במאי 2020 (IDT)

כדור הארץ מקיף את השמש באליפסה, ונראה לי שהודברים צריכים להשתקף בפסקה. Ronam20 - שיחה 17:43, 25 במאי 2020 (IDT)

כדור הארץ אכן מקיף את השמש באליפסה. אבל זה לא רלוונטי. 104.254.90.122 21:20, 25 במאי 2020 (IDT)

אגב, אי אפשר לכתוב, שכלל מערכת השמש מקיפה את מרכז במסה המשותף של כולה כי כל פלנטה מקיפה את השמש במהירות זוויתית אחרת. בזמן שפלנטה אחת מקיפה את השמש פעם אחת, פלנטה אחרת מקיפה את השמש מספר פעמים. השמש מקיימת את סכום הרטיטות שלה סביב מרכזי מסה אחדים שיש לה עם פלנטות אחדות. 77.125.44.197 06:08, 26 במאי 2020 (IDT)

א. נראה לי שאם אנחנו שמים לנו מטרה לתקן אי-דיוק, נכון שנהיה מדוייקים ברמת הסביר. ב. אני חושב שזה משמעותית יותר פשוט דווקא. ג. שיטוט קצר באתר של נאסא בנושא העלה שיש מרכז משותף שכל הכוכבים של מערכת השמש סובבים סביבו. אבל לא ברור (לי) מה מערכת היחסים שלו עם המרכז המשותף של שני כוכבים/כוכב ושמש (הנה קישור). מתייג את אילן שמעוני, קובץ על יד, saifunny, hagay1000, eman, ינון גלעדי, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורה, Byc63, Avishay, איתמראשפר, Pixie.ca (בנושאים מסויימים)‏בעלי הידע באסטרונומיה לבקשתך. אוֺדוֺ - שיחה 10:13, 26 במאי 2020 (IDT)

אנחנו לא מנסים ללמד כל פרט ופרט הקשור לתנועות גרמי השמיים, בדיוק מושלם. אנחנו מנסים לספר משהו מעניין על פרט בודד בתנועה, וגם אותו לא להפוך למושלם, אלא לשפר את הדיוק של הבנתו. אף אחד לא מבין אף נושא בדיוק מושלם, חוץ מאלוהים. ולגבי כל פרט ופרט בתנועת כדור הארץ, אין לזה מקום גם בערך שלם בויקיפדיה. חלק מהפרטים האלו מופיעים בערך משל עצמם, כמו נקיפת כדור הארץ, וחלק לא מופיעים כלל. 77.125.47.34 18:08, 30 במאי 2020 (IDT)

חוץ מזה, אם כל כוכבי הלכת וגם כוכבי הלכת הננסיים נעים סביב מרכז הכובד של כלל מערכת השמש, ולא כל אחד מהם עם השמש סביב מרכז המסה של הזוג, אז איך זה שלכוכבי לכת שונים יש זמני הקפה שונים של השמש? ואיך זה שהמסלול של פלוטו חוצה את המסלול של נפטון? ואיך זה שמסלולי השביטים חוצים את מסלולי כלל כוכבי הלכת? קטע הידעת צריך להיות פשוט, ממוקד, ומשפר השכלה. הוא לא אמור להיות כל ויקיפדיה ביחד, בפסקה בודדת. 77.125.47.34 18:12, 30 במאי 2020 (IDT)

א. הבאתי מידע מהאתר של נאסא. סיפקתי קישור. אתה רוצה להתווכח עם נאסא, שלח להם מכתב. אין לי יכולת לעמוד בחקירה הצולבת שלך מכיוון שאני לא אסטרונום או פיזיקאי, מה גם שאני לא מבין למה אתה חושב שאני אמור לענות לך על השאלות האלה שבמובהק לא רלוונטיות לקטע. אתה טענת שלא ניתן לומר שיש מרכז משותף, הבאתי לך קטע שמראה שדווקא אפשר לומר את זה ואפילו גופים רשמיים אומרים את זה. ב. הצעתי עריכה פשוטה, לא מסובכת שלדעתי מפשטת ומדייקת את הקטע. בקטע המקורי אתה מביא מידע כדי להסביר את טענתך, המידע הזה לא נכון (שוב, להבנתי) והצעתי להכניס במקומו את המידע הנכון והרלוונטי. זה תיקון פשוט מאוד ולא יותר מורכב מהקטע המקורי. אני לא מבין את הטענה שלך "להביא את כל ויקיפדיה בפסקה בודדת". בכל מקרה, ניסיתי לעזור לך להפוך קטע מעניין ורלוונטי לראוי ולהופיע על העמוד הראשי של ויקיפדיה. אני מרגיש שהעזרה שלי לא מתקבלת בטוב, ושאתה מתאמץ לבטל את הדברים שיש לי לכתוב לך. חבל לי שככה אתה בוחר להתנהל, אבל לא אמשיך את ההתכתבות פה כי ניכר שאתה לא מעוניין להיות בשיחה על זה. אוֺדוֺ - שיחה 20:15, 30 במאי 2020 (IDT)

הקטע הוא טוב והוויכוח בין שניכם הוא על נקודה קטנה. אוי אפשר להוסיף בסוגריים בסוף (ליתר דיוק: בגלל שיש במערכת השמש מספר כוכבי לכת, תנועת השמש בפועל יותר מסובכת, אך מרכז התנועה המשותף נמצא עדיין בתוך השמש). אבל את ההסבר המלא צריכים לתת איפשהו, והמקום לכך הוא בערך. כרגע מפנים לכוכבי לכת חוץ שמשיים, ושם יש פסקה אחת על שיטת הגילוי הזו. זה לא מספיק. Tzafrir - שיחה 07:52, 31 במאי 2020 (IDT)

טוב. התעמקתי קצת. הדבר הכי מדוייק לכתוב, עבור מי שלא למד את תורת היחסות, הוא שהירח וכדור הארץ מקיפים שניהם את נקודת מרכז המסה שלהם, באליפסה, שנקודת מרכז המסה שלהם היא באחד משני מרכזיה. מרכז המסה המשותף של הירח וכדור הארץ, מקיף את מרכז המסה המשותפת של השמש, הירח וכדור הארץ, באליפסה, שמרכז המסה המשותף לשלושתם מצוי באחד משני מרכזיה. ואילו השמש מקיפה את מרכז המסה המשותף לכלל העצמים במערכת השמש. היא מקיפה אותו באליפסה, שהוא מצוי באחד משני מרכזיה. מרכז המסה המשותף לכלל העצמים במערכת השמש מצוי לעתים די קרוב למרכז השמש ולעתים ממש על המשטח החיצוני שלה. לרוב הוא איפה שהוא בדרך ביניהם. מקומו תלוי במיקום כלל העצמים שבמערכת השמש. בקיצור, את כל הזה, אני לא בטוח שאפשר לכתוב בקטע הידעת. 77.127.40.122 17:41, 1 ביוני 2020 (IDT)

גרסה עם דיוק רב יותר, שאני שם פה רק כדי להבהיר שקטע "הידעת" לא יכול ללמד את כל האסטרונומיה בפסקה אחת. אני עדיין בעד הגרסה הקודמת:

שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

מקובל לחשוב, שהירח סובב סביב כדור הארץ. אלא שדעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. למעשה כדור הארץ והירח יוצרים מערכת, הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, ומכיוון שכדור הארץ מסיבי בהרבה מהירח, נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך כדור הארץ, אך אינה מרכז כדור הארץ. כדור הארץ מקיף נקודה זו כשם שהירח מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). באותו אופן, כדור הארץ לא בדיוק מקיף את השמש – נקודת מרכז המסה המשותפת לכדור הארץ ולירח, מקיפה את נקודת המסה המשותפת לשניהם ולשמש. ואילו השמש מקיפה את נקודת מרכז המסה, המשותפת לה ולכלל גרמי השמים, שבמערכת השמש. לעיתים נקודה זו די קרובה למרכז השמש, ולעתים היא קרובה למשטח החיצוני שלה – זאת בתלות במיקום כוכבי הלכת. תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות, באופן ישיר, מכדור הארץ.

77.127.40.122 18:21, 1 ביוני 2020 (IDT)

להלן גרסה אלטרנטיבית פשוטה יותר. כאמור, אני בעד הגרסה הראשונית. לא הגרסאות האלטרנטיביות.

שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק קל. מדויק יותר לומר שכדור הארץ והשמש יוצרים מערכת הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה, אך מכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכדור הארץ נקודת מרכז המסה המשותפת נמצאת בתוך השמש, אך אינה מרכז השמש. השמש מקיפה נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). מדויק אפילו יותר לומר שנקודת מרכז המסה המשותפת לכדור הארץ ולירח מקיפה את נקודת מרכז המסה המשותפת לשניהם עם השמש, ושהשמש מקיפה את מרכז המסה המשותף לכלל גרמי מערכת השמש. תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות, מכיוון שלא ניתן להבחין באותן פלנטות באופן ישיר מכדור הארץ.

77.127.55.211 12:45, 4 ביוני 2020 (IDT)

כדור הארץ לא בדיוק מקיף את השמש - גרסא חדשה

שני גופים (כוכב ולווין) מסתובבים סביב מרכז המסה שלהם

לפני שקופרניקוס וגלילאו פרסמו את מחקריהם, מקובל היה לחשוב שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. כיום מקובל לחשוב שכדור הארץ סובב סביב השמש, אך גם דעה זו לוקה בחוסר דיוק. המציאות אינה פשוטה. אם לשם פשטות נזניח את קיומם של כל הירחים במערכת השמש, נוכל לומר כי כל הגורמים במערכת השמש, לרבות כדור הארץ ולרבות השמש עצמה, יוצרים מערכת, הסובבת סביב נקודת מרכז המסה שלה. ומכיוון שהשמש מסיבית בהרבה מכל שאר גרמי השמיים שבמערכת השמש גם יחד, נקודת מרכז המסה המשותפת לכלל מערכת השמש נמצאת בתוך השמש עצמה. אולם, נקודה זו אינה מרכז השמש. מרכז השמש מקיף נקודה זו כשם שכדור הארץ מקיף אותה (ראו המחשה בתמונה). תנועה זו של השמש נראית מהחלל החיצון כרטט. תנודות רטט דומות של כוכבים (שמשות) אחרים מנוצלות בידי האסטרונומים כדי לגלות פלנטות במערכת כוכבי לכת רחוקות. זאת משום, שלא ניתן להבחין באותן פלנטות, באופן ישיר, מכדור הארץ.

77.126.91.245 18:52, 16 בינואר 2021 (IST)

הוספתי קישור שנראה לי חשוב. עדיין הייתי מעדיף שיהיה בו עוד בשר. אבל זה כבר לא רע. Tzafrir - שיחה 10:00, 22 בפברואר 2021 (IST)

בלת"ק: התמונה מטעה את הקוראים יותר מכל אי-דיוק שהיא מנסה לחדד. היא מציגה כדור ארץ גדול יותר מכפי שהוא באמת, במרחק קטן הרבה הרבה יותר מכפי שהוא באמת. ראו סרטון זה למשל. אם משתמשים בתמונה הזו צריך לזרוק מהקטע את ההתייחסות לשמש ולכדור הארץ ולהותיר בו רק את מה שמתאים לתמונה המוצגת: בעיה דו-גופית האופיינית לכוכב לכת חוץ-שמשי גדול. ליאור पॣ • י"ד באדר ה'תשפ"א • 17:39, 25 בפברואר 2021 (IST)

כל הדגמים הלימודיים של מערכת השמש הם בקנה מידה שגוי. גם אם תשים פה אילוסיטרציה אחרת של השמש וכדור הארץ, היא תהייה בקנה מידה שגוי. לכן כתובה המילה "המחשה" בהפנייה אל התמונה. 77.126.45.39 20:23, 25 בפברואר 2021 (IST)

אהבתי את הקטע. אני לא רואה בעיה בחוסר הדיוק שעליו מצביע ליאור. גילגמש • שיחה 14:31, 22 ביולי 2022 (IDT)

נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 10:48, 27 בדצמבר 2022 (IST)

המחבלים שאיחרו לפיגוע

החזרה לשעון החורף בישראל

ב-5 בספטמבר 1999, התפוצצו, בו זמנית, שתי מכוניות תופת, האחת בחיפה והשנייה בטבריה. המחבלים שנסעו במכוניות התופת נהרגו, אך חוץ מהם לא נפגע איש. בעקבות חקירת האירוע העריכו במערכת הביטחון כי טעות היא שגרמה לאותם מחבלים לצאת באיחור למשימתם, ולהתפוצץ לפני שהגיעו ליעדם המתוכנן: מרכיבי הפצצות, תושבי הרשות הפלסטינית, כיוונו את פיצוץ המטענים על פי שעון הקיץ, שהונהג אז בשטחי הרשות. אולם ישראל עברה כבר יומיים קודם לכן לשעון החורף. המחבלים שנסעו במכוניות התופת היו ערבים אזרחי ישראל, ועל כן שעוניהם כוונו לשעון החורף של ישראל. לכן, האחרונים סברו כי המטענים יתפוצצו שעה מאוחר יותר, מכפי שהתפוצצו בפועל. על תפקודם של המחבלים באותו יום, הוענק להם הפרס ההיתולי, פרס דרווין.

המקורות לכך בערך שעון הקיץ בישראל, ובאתרי ynet ופרס דרווין. אביתר ג' • שיחה • 13:26, 11 בנובמבר 2021 (IST)

א. בעד

ב. אפשר קצת לתמצת.

ג. פרס דרווין חסר משמעות באופן כללי, ובפרט למי שממילא התאבד בכוונה.

ד. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:15, 11 בנובמבר 2021 (IST)

• בעד גילגמש • שיחה 16:29, 11 בנובמבר 2021 (IST)

א. גם אני בעד.

ב. ניסיתי לתמצת. איך זה עכשיו?

ג. לא ברור שהתאבדו בכוונה. יכול להיות שהתכוונו להגיע ליעדם מעט לפני 18:30, לרדת מהרכב ולהיבלע בהמון ברחוב אחר, ולאחר הפיצוץ לחזור לבתיהם. הפיצוץ הפתיע אותם כשהיו בדרך, שעה לפני שתכננו אותו.

ד. בבקשה. אביתר ג' • שיחה • 16:48, 11 בנובמבר 2021 (IST)

תמצתי עוד. אגב, הורדתי את ציון שמה של ירושלם, גם בגלל שהוא מיותר, כשלעצמו, וגם בגלל שהוא לא הגיוני. נסיעה מחיפה לירושלים, כמו נסיעה מטבריה לירושלים, עורכת יותר משעה. עוד היה מיותר שם ציון השעות המפורשות, יום השבוע המפורש, והמספר המדויק של המחבלים במכוניות התופת. אומרים ישנה - שיחה 13:13, 12 בנובמבר 2021 (IST)

אני נגד. האנקדוטה נהדרת. סיפור משעשע, ללא ספק. אבל בסופו של דבר יש לנו כאן רק סיפור נקודתי מצחיק, ללא שום דבר אנציקלופדי, מלמד, מחדש, מסקרן או מרחיב אופקים. לא אתנגד לקטע אם תהיה תמיכה נוספת. חמויישֶה - שיחה 09:47, 14 בנובמבר 2021 (IST)

אם רוצים להרחיב למשהו משמעותי יותר: יש מאגר של פרטי שינויי אזורי הזמן בשנים השונות. הקובץ על אסיה כולל פרטים על ישראל (חפשו Israel) ופלסטין (Palestine). מדובר על מושגים פנימיים של הקובץ (יש עוד שם פנימי בשם Zion ואחרים, השמות של אזורי זמן בפועל הם שמות של ערים). הקובץ אמנם ברובו בפורמט מאוד מוגדר, אבל רובו הוא הערות שמתעדות את השינויים. באותן שנים תאריך השינוי של שעון הקיץ בארץ השתנה משנה לשנה (לעתים בהתראה קצרה) לפי זהותו של שר הפנים התורן ושיקולים קואליציוניים אחרים. תאריך ההתחלה והסיום של שעון קיץ בארצות מוסלמיות (ונדמה לי שגם ברשות) יכול להשתנות משנה לשנה בגלל צום הרמדאן (אבל לא בדקתי מה היה התאריך באותן שנים). למעוניינים, אני רואה שם שבשנת 1999 הם עברו מהסתמכות על אזור הזמן הירדני לאזור זמן של עצמם. הירדנים שינו את התחלת שעון הקיץ לאחד ביולי(!) בגלל הרמדאן(?) אבל הפלסטינים לא שינו את תאריך ההתחלה. Tzafrir - שיחה 10:27, 14 בנובמבר 2021 (IST)

אם תסתכל בניסוחים הראשוניים של הקטע, הייתה התייחסות לעניין הזה מהצד הישראלי שלה: ה-5 בספטמבר 1999, היה יום ראשון כ"ד באלול, תשנ"ט. בשבת - שישה ימים לאחר מכן, היה ראש השנה, תש"ס. האשכנזים התחילו איפוא לומר סליחות במוצ"ש, והייתה לי ספקולציה שלכן, כנראה, קבע שר הפנים את העברת השעון ליום שישי יומיים קודם. כך זמן חצות הלילה שממנו מותר להתחיל לומר סליחות נהיה מוקדם יותר בשעה. שר הפנים באותה שנה היה נתן שרנסקי, אך ב-1999 שרנסקי עוד לא התערב בתחילתו ובסופו של שעון הקיץ (אלא רק ב-2000), וזמני שעון הקיץ נקבעו על פי צו של אליהו סויסה שר הפנים הקודם, שהיה אמור להיות תקף מ-1998 עד 2001. סויסה מש"ס, עשה ככל יכולתו להקדים את תחילת שעון החורף, כדי להקל על אומרי הסליחות, על הצמים ביום הכיפורים ועל מתפללי ותיקין. אמנם הספרדים מתחילים לומר סליחות כבר מתחילת אלול, אבל באותה שנה תחילת אלול הייתה באמצע אוגוסט, ומסתבר שלהקדים את תחילת שעון החורף לאוגוסט היה כבר מעבר ליכולותיו של סויסה. את כל הדברים האלו לא ציינתי, גם כי חלקם ספקולציות שלי, וחלקם מנפחים את הקטע עד לאין שיעור. לגבי דבריו של חמויישה, אני לא מסכים שאין בקטע "שום דבר אנציקלופדי, מחדש, מסקרן, או מרחיב אופקים". מהקטע ישנם קישורים לערכי שעון קיץ ושעון חורף, (שמהם קל להגיע גם לערך על שעון הקיץ בישראל, וממנו ללמוד על הסמטוכה שהייתה בישראל סביב המעבר חזרה לשעון החורף לפני שהתקבע החוק הקיים). שנית, מהקטע מגיעים לערך על אודות פרס דרווין, שמחכים ומסקרן בדרכו. שלישית, הקטע מאיר שוב נקודה ישנה ומאד מעניינת: בתקשורת בין בני אדם, ובמקרה הזה, בין המשלחים ומכיני הפצצות ברשות לבין המפגעים בארץ, צריך להקפיד על שפה משותפת ועל מערכת יחידות אחידה, כי אחרת (למזלנו) דברים מתפקששים. ממש כמו בחללית שהתפוצצה כי האמריקאים דיברו בגלונים והאירופאים דיברו בליטרים, כאן הפיגוע נמנע כי הפלסטינים דיברו בשעון קיץ והערבים הישראלים דיברו בשעון חורף. אביתר ג' • שיחה • 11:48, 14 בנובמבר 2021 (IST)

ניטפוק: סוויסה שינה את ההגדרות כבר בשנת 1997. קישור מהקובץ האמור: ftp://ftp.cs.huji.ac.il/pub/tz/announcements/ . באופן כללי באוניברסיטה העברית מתחזקים גם שעון אטומי שהוא מקור הזמן של מדינת ישראל (לפחות היה בעבר) וגם מסנכרנים את הגדרות הזמן שלנו עם העולם. Tzafrir - שיחה 12:15, 14 בנובמבר 2021 (IST)

{ למרות התנגדותי... חמויישֶה - שיחה 13:20, 27 בדצמבר 2022 (IST)

הו, ברונו!

הגרסה הטרגית

קרייסקי בשנת 1970

בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה, בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. אם כי היחס של קרייסקי לגולדה לא היה יוצא דופן. כשניצול השואה היהודי-אוסטרי, שמעון ויזנטל, ביקש מקרייסקי, שלא יקים קואליציה עם חברי פרלמנט, שעברם מתקופת השואה מפוקפק, קרייסקי טען שוויזנטל אינו רגיש לסבל, שקרייסקי עבר במלחמת העולם השנייה, ושמפעל ציד הנאצים של ויזנטל אנטי-פטריוטי. כשמנחם בגין ניסה להניא את קרייסקי מלהכיר באש"ף, והתנצח עמו בנושא, קרייסקי עבר לגידופים על רקע עדתי - "בסך הכול מדובר בעורך דין קטן מפולין".

מקור: הערכים וגם http://www.goldameir.org.il/index.php?dir=site&page=content&cs=525&langpage=heb

אומרים ישנה - שיחה 10:53, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

הגרסה הקומית

קרייסקי בשנת 1970

בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. גולדה סיפרה לעיתונאים, שההתבטאויות המזלזלות של קרייסקי לא מפתיעות אותה, כי כשהיא ביקרה אותו, הוא בקושי הגיש לה שתי נקניקיות. קרייסקי הבטיח, בתגובה, כי בביקור הבא גולדה תקבל שלוש נקניקיות.

אומרים ישנה - שיחה 11:14, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:01, 28 בדצמבר 2022 (IST)

שיא עולם נצחי

אובה הון

מטיל הכידון המזרח-גרמני אובה הון מחזיק בשיא עולם נצחי שלא יישבר כנראה לעולם, משום שכללי התחרות שונו לאחר שקבע שיא עולם בהטלה למרחק של יותר מ-100 מטרים. בתחרות שנערכה בברלין באצטדיון על שם פרידריך לודוויג יאן ב-20 ביולי 1984, קבע הון בהטלת כידון שיא עולם של 104.80 מטר, שיפור לשיא בן השנה של טום פטרנוף מארצות הברית (99.72 מטר). שבועיים לאחר מכן, נמנע מהון להשתתף באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) ולנסות לזכות במדליית הזהב, בשל החרם שהוטל על משחקים אלו על ידי מדינות הגוש הקומוניסטי.

בתחרות גביע התאחדות האתלטיקה הבינלאומית שנערכה בקנברה, אוסטרליה בשנת 1985 הטיל הון את הכידון למרחק של 96.96 מטר, תוצאת השנה בעולם.

בניגוד לאמונה הרווחת, זריקתו של הון לא הייתה הסיבה בגינה הוחלט לשנות את עיצוב הכידון לתחרויות הטלת כידון החל משנת 1986. השינוי הוצעו עוד קודם לזריקתו של הון, לא רק על מנת לקצר את טווח זריקת הכידון, אלא גם כדי למנוע מהכידון ליפול על הארץ ובכך למנוע מדידה מדויקת. בקצהו של הכידון החדש קיים חוד מתכת הגורם לכידון להינעץ בקרקע בסיום הטלתו, וזוהי הנקודה המדויקת בה נמדד מרחק הכידון מנקודת הזריקה. לפיכך, תוצאות השיא של תחרויות הטלת כידון "אופסו" משנת 1986, ושיאו של הון נחשב ל"שיא עולם נצחי".

לכבוד המשחקים האולימפיים, מתוך הערך עליו. עיקר הניסוח של המשתמשים BAswim ופגז. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 11:48, 31 ביולי 2021 (IDT)

יש כאן חומר טוב לקטע "הידעת". אבל צריך לנפת מהקטע המוצע הרבה פרטים לא רלוונטיים. 84.94.43.230 14:26, 31 ביולי 2021 (IDT)

גרסה ממוקדת:

אובה הון

ב-20 ביולי 1984, קבע מטיל הכידון המזרח-גרמני, אובה הון, שיא עולמי, שכנראה לא יישבר לנצח. הון לא בהכרח הצליח להגיע לגבול היכולת האנושית בתחום הטלת הכידון, אם בכלל יש גבול כזה. השיא כנראה לא יישבר לעולם, משום שכללי התחרות שונו מאז קביעת השיא. בתחרות שנערכה בברלין, באצטדיון פרידריך לודוויג יאן, קבע הון שיא עולם של 104.80 מטר, והחל משנת 1986 שונה עיצובו של הכידון התקני של התחרות. הכידון החדש מצויד בחוד מתכת, הגורם לו להינעץ בקרקע בסיום הטלתו, במקום להשתטח עליה, וכך להקל מאוד את מדידת מרחק הזריקה. ומכיוון שהכידון התקני כיום נוטה למסלול הטלה תלול משהיה לפני 1986, ספק אם השיא של הון אי פעם יישבר.

84.94.43.230 14:42, 31 ביולי 2021 (IDT)

אני מסכים שהגירסה הראשונה ארוכה מידי אך כאן הושמטו יותר מידי פרטים. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:41, 31 ביולי 2021 (IDT)

אילו פרטים, בדיוק, חסרים לך פה? אפשר להשלים אותם. זה לא קשה. 84.94.43.230 08:58, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

אני לא אוהב את הקטע. אמנם השיא מוכר ומפורסם, אבל שינוי הכללים וההשפעה על השיא אינם דבר נדיר. ישנם ענפי ספורט שבוטלו מהאולימפיאדה (ריצת שדה, ריצת 60 מטר, קפיצה מהמקום, טיפוס בחבל ועוד), שגם השיאים בהם לא ישברו. הסיפור על השיאים שלא ישברו בגלל בגדי הים המתקדמים באולמיפיאדת בייג'ין מעניין אפילו יותר. חמויישֶה - שיחה 11:12, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

אכן, יש עוד מקרים בהם שיא בו מחזיק מישהו לעולם לא יישבר, פשוט כי הכללים שונו מאז. גם נדיה קומנץ' היא דוגמה לכך. Dovno - שיחה 11:20, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

אז אפשר לכתוב קטע כללי, שאומר, שלא כל שיא עולם צפוי אי פעם להישבר, ולתת את שלוש הדוגמאות האלו - הכידון, בגד הים ומה שלא היה שם עם נאדיה אקומונצ'י. 84.94.43.230 14:50, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

אפשר. אני לא בטוח שכדאי. חמויישֶה - שיחה 15:31, 1 באוגוסט 2021 (IDT)

כמעט מאה שיאי עולם נצחיים בשחייה באותה אולימפיאדה

איימון סאליבן ומייקל פלפס עוטים חליפת לייזר רייסר כשהם מתכוננים לזנק למשחה 4X100 מטר חופשי באולימפיאדת בייג'ינג (2008).

חליפת השחייה התחרותית, לייזר רייסר, יוצרה לקראת אולימפיאדת בייג'ינג (2008). שחיינים, ששחו בחליפה זו, שברו באולימפיאדה זו עשרות רבות של שיאים – שיאי עולם ושיאים אולימפיים. זה היה הישג חסר תקדים בעולם השחייה. אולם לא הכול ראו זאת בעין יפה, וסביב החליפה קם דיון אתי בגבולות התערבות הטכנולוגיה בהישגי הספורטאים. בסופו של דבר, החל משנת 2010, החליפה, וחליפות שחייה אחרות, שיוצרו בהשראתה, נאסרו לשימוש בתחרויות רשמיות. כיום מותר לשחיינים להתחרות רק בבגדי רחצה מטקסטיל, שאינם משפיעים על צורת הגוף, חספוסו, ויכולת הציפה שלו. תוקנן גם, שגברים ישחו רק בבגדים, שלא יחרגו מחלק הגוף, שבין הברכיים למותניים, ונשים בבגדים, שלא יחרגו מהברכיים לכתפיים. ככל הנראה, שיאי העולם שנקבעו בעזרת חליפות לייזר רייסר, לא ישברו עוד לנצח.

84.94.43.230 18:55, 7 באוגוסט 2021 (IDT)

הקביעה בסוף ספקולטיבית ואין לה מקום פה. היא גם הוכחה כלא נכונה עובדתית - חלק גדול מהשיאים שנקבעו בתקופת החליפות כבר נשברו בלעדיהן. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 21:05, 7 באוגוסט 2021 (IDT)

אם כך, ההצעה הקודמת לכתוב קטע על שיא העולם הנצחי בזריקת מוט, היא דווקא כן הצעה טובה. 84.94.43.230 21:54, 7 באוגוסט 2021 (IDT)

לא זה ולא זה. יכול להיות שאפשר לכתוב קטע על הלייזר רייסר, כי שבירת 100 שיאי עולם בשחייה באולימפיאדה אחת הייתה אירוע חסר תקדים. אי אפשר לכתוב שכנראה לא ישברו (ובטח שלא אחרי שחלקם כבר נשברו). השיא של הטלת הכידון הוא מקרה נקודתי אך לא מספיק מיוחד. חמויישֶה - שיחה 09:19, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

תיקנתי לפי הערותכם. האם עכשיו הכול בסדר? 84.94.43.230 09:25, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

עכשיו זה תקין. לדעתי גם מספיק מעניין (בקושי) בשביל להוות קטע הידעת. מעניין לשמוע אחרים אם הם מוצאים את זה מעניין. חמויישֶה - שיחה 10:39, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

לפי ויקיפדיה באנגלית, נשברו באולימפיאדת בייג'ינג 25 שיאי עולם ו-65 שיאים אולימפיים בשחייה. אולי 100 שחיינים קבעו תוצאות יותר טובות משיא העולם הקודם, אולי. דורש בדיקה. או שנשברו 100 שיאי עולם בכל תקופת החליפות (שחלקם שיפרו שיאי עולם קודמים שנקבעו גם הם עם חליפות), גם זה דורש בדיקה. אבל לא נשברו 100 שיאי עולם באולימפיאדת בייג'ינג, זה פשוט לא נכון. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 17:16, 8 באוגוסט 2021 (IDT)

אם כך, אני מניח שכותב הערך העברי חישב 65 + 25 = 90 ~ 100. אפשר לתקן את הניסוח ל"עשרות רבות של שיאים - שיאים אולימפיים ושיאי עולם". מיד אעשה זאת. 84.94.43.230 11:11, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. הקטע הסופי מספיק טוב לדעתי, אולם איש לא הביע דעתו. ניתן להציע שוב. חמויישֶה - שיחה 16:05, 28 בדצמבר 2022 (IST)

הציפור שמשתמשת באדם כדי להשיג דבש

אוביל הדבש הוא ציפור הניזונה בעיקר מתוצרי כוורות דבורים כגון חלות דבש, זחלי דבורים ודונג דבורים. תקיפת כוורות היא משימה לא פשוטה והאוביל פיתח שיטות שונות כדי לנצל את הסביבה לשירותו. בדומה לקוקייה, האוביל מטיל את ביציו בקינים של ציפורים אחרות כדי לא לבזבז אנרגיה על גידול הגוזלים. לגוזלים טופר מיוחד במקור המאפשר להם לחסל את המתחרים בקן ולזכות בכל המזון. אסטרטגיה מעניינת נוספת, שהחלה כנראה עוד בתקופתו של ההומו ארקטוס, נוצרה בהדדיות עם האדם. האוביל יודע להשמיע קולות ציוץ מיוחדים כדי לתקשר עם האדם ולהדריך אותו עד לכוורת דבורים. כך נוהגים השבטים באפריקה למצוא את חלות הדבש הטעימות וכמנחה הם משאירים חלק מחלת הדבש לאוביל. שמו המדעי של האוביל, Indicator indicator (באנגלית: מכוון), נקבע על פי תכונה זו.

מתבסס על הערך Assafn • שיחה 11:22, 8 בדצמבר 2020 (IST)

לא הבנתי מה המקור. למשל בערך לא מוזכרת שנת 1588 שמוזכרת בקטע. תומר - שיחה 21:13, 10 בדצמבר 2020 (IST)

כתבתי למעלה, המקור מתבסס על הערך בויקיפדיה, ספציפית התאריך נמצא בחיפוש גוגל [13] שיניתי להומו ארקטוס לפי אותו קישור. Assafn • שיחה 00:08, 11 בדצמבר 2020 (IST)

התלבטתי האם אפשר להשמיט את הקטע על הגוזלים הרצחניים ולהרחיב את מה שכתוב על התקשורת עם האדם. Assafn • שיחה 00:21, 11 בדצמבר 2020 (IST)

קטע טוב, אבל נראה לי קצת מטעה להסתיר את העובדה שעוד לפני שיתוף הפעולה עם האדם, האוביל שיתף פעולה עם גירית הדבש ואולי גם בעלי חיים אחרים. Tzafrir - שיחה 01:09, 11 בדצמבר 2020 (IST)

לא הוספתי מכיוון שאין הסכמה בין כל החוקרים שאכן יש שיתוף פעולה עם חיות אחרות מלבד האדם. לפחות נכון לעכשיו אין תיעוד מדעי לשיתוף פעולה שכזה. Assafn • שיחה 11:05, 11 בדצמבר 2020 (IST)

אם תשמיט את טפילות הקינון, ואם המקורות מהימנים, יהיה קטע מעולה. 77.126.17.253 12:01, 13 בדצמבר 2020 (IST)

גירסה בלי טפילות הקינון:

אוביל הדבש היא ציפור, הניזונה בעיקר מתוצרי כוורות דבורים - ביצי דבורים, זחלי וגלמי דבורים ודונג דבורים. תקיפת כוורות היא משימה לא פשוטה, והאוביל פיתח שיטות שונות לשם כך. למשל, כנראה עוד בתקופתו של ההומו ארקטוס, נוצרה בהדדיות בין האוביל לאדם. האוביל יודע להשמיע קולות ציוץ מיוחדים כדי לתקשר עם האדם, ולהדריך אותו עד לכוורת דבורים. יש שבטים באפריקה, שנוהגים למצוא כך דבש, ולהשאיר חלק מחלת הדבש לאוביל. שמו המדעי של האוביל, Indicator indicator (באנגלית: מכוון), נקבע על פי יכולתו לכוון אנשים לכוורות בר.

77.126.51.53 16:17, 19 בפברואר 2021 (IST)

הגרסה בלי הטפילות טובה הרבה יותר. אתמוך בהוספה אם המקורות אכן חזקים. גילגמש • שיחה 14:28, 22 ביולי 2022 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. לא הייתה הסכמה גורפת, ולא הובאו מקורות שמשכנעים כי מדובר בשיתוף פעולה מודע בין האדם לציפור. חמויישֶה - שיחה 13:27, 29 בדצמבר 2022 (IST)

"אפרופו דלקת העיניים שלך, ישוע..."

הכנסיה ומגדל הפעמונים של בית החולים האיטלקי ברחוב הנביאים

בעשורים האחרונים, קופות החולים מנהלות תחרות על לבו של צרכן שירותי הבריאות הישראלי. מצב זה אינו לגמרי חדש. למעשה, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים, המצב היה קיצוני בהרבה. עם היציאה מן החומות, הרחוב היוקרתי בירושלים היה רחוב הנביאים. ודווקא ברחוב זה, התמקמו שמונה בתי חולים, ולצדם מרפאות קטנות, שהתחרו זה בזה, בטיפול ואשפוז חולי אוכלוסייתה הקטנה של העיר. אלא שבניגוד לימנו, הקרב בין מוסדות הרפואה לא היה על כספו של המטופל. אחדים ממוסדות אלו אפילו הציעו שירות חינם. הקרב היה על נשמת המטופל. חלק נכבד ממוסדות הרפואה מומן בידי המיסיון, והצוות הרפואי בו שידל את היהודים והמוסלמים להמיר את דתם. המוסדות האחרים קמו כדי לתת למטופלים ברירה רוחנית, יותר מאשר ברירה בריאותית.

77.126.47.139 11:19, 7 בפברואר 2021 (IST)

מעניין. מה המקור? חמויישֶה - שיחה 11:43, 7 בפברואר 2021 (IST)

המקור הוא הערך "רחוב הנביאים", שהוא ערך מומלץ. חוץ מזה, כמו הרבה ירושלמים, אני מכיר חלק נכבד משמונת המבנים, שהיו פעם בתי חולים, ברחוב הזה. 77.126.8.21 12:20, 7 בפברואר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. אני בעד, אבל לא השתתפו עוד אנשים בדיון. חמויישֶה - שיחה 13:28, 29 בדצמבר 2022 (IST)

מה הקשר ליום המשפחה?!

שטר של חמש לירות ישראליות עם דיוקנה של הנרייטה סאלד, על רקע בית החולים הדסה הר הצופים. מצדו השני של השטר איור שער האריות בירושלים.

הפעילה הציונית-פמיניסטית, רבת ההישגים, הנרייטה סאלד, מעולם לא הקימה משפחה. למרות זאת, זכרה מונצח בישראל דווקא בציון יום המשפחה בתאריך פטירתה - ל' בשבט. במדינות עולם רבות אחרות, מצוין יום המשפחה, ביום ראשון של השבוע השני של חודש מאי. כמו כן, יום האישה הבינלאומי מצוין ב-8 במרץ בכל שנה. על פניו נראה, כי מדינת ישראל צריכה הייתה לציין ב-ל' בשבט יום אישה מקומי ולא יום משפחה מקומי. אלא שעד אמצע שנות ה-90, ליום המשפחה קראו "יום האם", ואילו ליום האישה הבין לאומי קראו "יום הפועלות הבינלאומי". סאלד לא הייתה מנהיגת פועלות. היא הקימה בתי חולים וגני ילדים, וארגנה את עליית הנוער. לכן פעילותה הזכירה יותר את תפקידה של אם המשפחה, מאשר את תפקידה של הפועלת.

77.126.54.203 23:27, 11 בפברואר 2021 (IST)

יפה. אבל היא נפטרה אחרי השקיעה - א' באדר א', כמצוין בערך אודותיה. זו יכולה להיות עוד אנקדוטה... ‏עמיחי • שיחה 22:56, 13 בפברואר 2021 (IST)

תודה. צריך לחשוב על הנקודה. אולי שינו ל-ל בשבט, כי לראש חודש אדר יש חשיבות משלו. בטח כזו שלא נעים לדחוף לה יום זיכרון למישהו. 77.126.26.81 23:51, 13 בפברואר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. מיעוט משתתפים בדיון. חמויישֶה - שיחה 13:30, 29 בדצמבר 2022 (IST)

גרסת המבול הקדומה ביותר ושיטפונות שקשורים אליה

אני מקפיץ למעלה קטע שקיבל הרבה ביקורות חיוביות, כפי שסוכם בדף השיחה, שמותר לעשות. 77.126.67.209 10:53, 24 בפברואר 2021 (IST)

תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות

הגרסה המוקדמת ביותר של סיפור המבול שנמצאה, היא גרסה של בריאת העולם מתוך המיתולוגיה השומרית, בה זיאוסודרה הוא גיבור הסיפור. גרסה זו נשמרה באופן חלקי בכתב יד שומרי, מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה, ובעלת קווי דמיון רבים לאגדות מבול של עמים שונים במזרח התיכון, וכמו כן, גם לתיאור המקראי של נח. אחת השורות באפוס מספרת, שלאחר שיטפונות המבול החלה מלכות השמיים בעיר כיש. על פי ממצאים ארכאולוגים התפתחה העיר כיש במאה ה-29 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שיטפונות מקומיים בכמה ערים שומריות סמוכות.

Theshumai - שיחה 01:07, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

יפה. אני בעד. 77.125.91.170 10:18, 4 בספטמבר 2018 (IDT)

בעד הקטע. אני מציעה להזכיר גם את אתרחסיס ואת אותנפישתים. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי הרוח 20:47, 12 בספטמבר 2018 (IDT)

תודה על ההצעה. חשבתי על זה, אבל רציתי שהפאנץ' יהיה שיש ממצאים שמגמים את הגרסה העתיקה ביותר של הסיפור כסיפור שיטפון מקומי, ולכן העדפתי לנסות לכוון ל'קצר וקולע'. Theshumai - שיחה 17:31, 15 בספטמבר 2018 (IDT)

קראתי את זיאוסודרה. יש שם עוד פרט נחמד: שכנראה בסיפור השומרי המקורי הסירה נסחפה במורד הנהר לארץ רחוקה. אבל טעות תרגום הפכה את הארץ הרחוקה (בשומרית) להר (באכדית). וכך הגענו בסוף להר אררט. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 בספטמבר 2018 (IDT)

תומך בהוספת הקטע. גילגמש • שיחה 22:02, 11 בספטמבר 2020 (IDT)

גם אני תומך, יופי של קטע. בברכה, איתמראשפר - שיחה 00:51, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

אני מוסיף לקטע את עניין טעות התרגום:

תמונה המתארת את סיפור המבול ממסורות הדתות האברהמיות

הגרסה המוקדמת ביותר של סיפור המבול שנמצאה, היא גרסה של בריאת העולם מתוך המיתולוגיה השומרית, בה זיאוסודרה הוא גיבור הסיפור. גרסה זו נשמרה באופן חלקי בכתב יד שומרי, מתוארכת למאה ה-17 לפני הספירה, ובעלת קווי דמיון רבים לאגדות מבול של עמים שונים במזרח התיכון, וכמו כן, גם לתיאור המקראי של נח. אחת השורות באפוס מספרת, שלאחר שיטפונות המבול החלה מלכות השמיים בעיר כיש. על פי ממצאים ארכאולוגים התפתחה העיר כיש במאה ה-29 לפנה"ס, זמן קצר לאחר שיטפונות מקומיים בכמה ערים שומריות סמוכות. בסיפור השומרי המקורי הסירה נסחפה במורד הנהר לארץ רחוקה. כנראה שטעות תרגום הפכה את הארץ הרחוקה (בשומרית) להר (באכדית). כך בסיפור המקראי התיבה נחה על הר אררט.

13:33, 25 בפברואר 2021 (IST)

אני מעדיף את הגרסה המקורית והקצרה, בלי סיפור מקור שם הרי אררט. 77.126.45.39 16:43, 25 בפברואר 2021 (IST)

קראתי את הקטע פעם נוספת ושמתי לב לתאריך. האם יש מקור לנאמר פה? מאה 17 לפנה"ס זה לא בדיוק התקופה השומרית. אמנם, הכתב השומרי השתמר באזור אבל בכל זאת כדאי לוודא שאין פה טעות. גילגמש • שיחה 16:56, 25 בפברואר 2021 (IST)

נבחרה הגרסה המקורית. חמויישֶה - שיחה 13:40, 29 בדצמבר 2022 (IST)