ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/13

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

בר מצווה של תאומים[עריכת קוד מקור]

קיים מצב בו תאומים יחגגו את טקס הבר מצווה לפי התאריך העברי בהפרש של חודש כשהקטן יותר יחגוג את בר המצווה חודש לפני תאומו הגדול. כשתאומים נולדים בשנה מעוברת בסוף אדר א' - הראשון לפני השקיעה של ל' באדר א' והשני אחרי השקיעה (א' באדר ב') -, ושנה ה- 13 ללידתם היא שנה פשוטה, יוצא שהראשון יחגוג את בר המצווה שלו ב-א' בניסן (לפי הנהוג) או בכ"ט באדר, והשני יחגוג בא' באדר - כמעט חודש שלם לפני תאומו הגדול ממנו. כמו כן קיים מקרה הפוך: ילד שנולד חודש אחרי חבירו יחגוג יום לפני חבירו. כשחבירו נולד בשנה מעוברת ב-כ"א באדר א' והוא נולד ב-כ' באדר ב', והשנה ה- 13 ללידתם היא שנה פשוטה. זה שנולד באדר ב' יחגוג ב-כ' באדר וחבירו יום למחרת.

מה דעתכם?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 20:40, 5 בפברואר 2009 (IST)

יפה. יש כמובן גם את המקרה ההפוך, כמו הבן שלי שנולד בכ' אדר ב' ויחגוג את הבר מצווה שלו שבוע לפני החבר שלו שנולד חודש לפניו, בכ"א אדר א', מכיוון שבר מצווה שלו חלה (בשנה הבאה) בשנה שאינה מעוברת. ‏עמיחי 21:10, 5 בפברואר 2009 (IST)

להכניס את המקרה ההפוך?. אגב: בנך יחגוג יום לפני ולא שבוע לפני. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:16, 5 בפברואר 2009 (IST)

למה לא להכניס? שבוע לפני בגלל שיום ההולדת של בני יחול בשבת ושל חברו למחרת ולכן יחגוג את שבת בר מצווה בשבת שלאחריה. ‏עמיחי 21:25, 5 בפברואר 2009 (IST)

"שבת" בר מצווה זה משהו אחר. אני דיברתי על הטקס ביום ההולדת עצמו. הכנסתי אבל זה לא ארוך מדיי?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:31, 5 בפברואר 2009 (IST)

אמשיך מחר כי אני חייב לעוף - כמה אירוני - ל... חגיגת בר מצווה של בן דוד... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:33, 5 בפברואר 2009 (IST)

אם אתה עוד פה אשמח להמשיך עכשיו. בסוף הספקתי וחזרתי למחשב כבר עכשיו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:39, 5 בפברואר 2009 (IST)

טוב מאוד, שיניתי את הפתיחה השאלתית. אמנם זה "הידעת?", אבל לא נראה לי שאנשים באמת מתחילים לקרוא מהכותרת. סתם עומר • שיחה 00:21, 6 בפברואר 2009 (IST)

אין בעיה. אנסח גם את שני קטעי הידעת האחרים שכתבתי ללא פתיחה שאלתית. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 00:25, 6 בפברואר 2009 (IST)

העיקר שעמיחי יוכל לספר לבנו שהוא מככב בויקיפדיה... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 00:33, 6 בפברואר 2009 (IST)

תאומים אחאים בני שבועיים ישנים

ביהדות חוגגים את יום ההולדת של אדם על פי הלוח העברי. בשל כך יתכן מצב בו תאומים יחגגו את טקס בר המצווה כאשר הקטן מביניהם יחגוג את בר המצווה חודש תמים לפני תאומו הגדול. זאת במידה והתאומים נולדו בשנה מעוברת, ביום האחרון של חודש אדר א', כאשר הראשון נולד לפני השקיעה, בל' באדר א' והשני נולד אחרי השקיעה בא' באדר ב', והשנה ה-13, שנת בר המצווה, לאחר לידתם היא שנה פשוטה. היות ובשנה פשוטה אין חודש אדר ב', יחגוג הקטן את בר המצווה בא' באדר. ואילו הגדול יחגוג את בר המצווה שלו ב-א' בניסן, היות ובחודש אדר רגיל יש רק 29 ימים. יתכן גם מקרה הפוך. ילד שנולד חודש אחרי חברו יחגוג בר מצווה יום לפניו. למשל מי שנולד בשנה מעוברת בכ' באדר ב' וחברו נולד חודש לפניו בכ"א באדר א', ושנת בר המצווה שלהם היא שנה פשוטה. שני הילדים יחגגו את בר המצווה בחודש אדר, כאשר הקטן שנולד בחודש אדר ב' יקדים ויחגוג יום לפני חברו.

סליחה, הוא יחגוג בכ"ט באדר ולא בא' בניסן מפאת הספק לגבי הנחת התפילין שהיא מצווה מדאורייתא וספק דאורייתא לחומרה. בכל מקרה הידעת הזה עדיין נשאר מעניין ועם הפאנץ' רק בהבדל של יום אחד. בברכה, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ב' באדר ה'תשס"ט• 11:04, 26 בפברואר 2009 (IST)

תוקן. חגי אדלר • שיחה • ל-92 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באדר ה'תשס"ט • 12:01, 26 בפברואר 2009 (IST)

יש לנו מערך של 10 שעות לימוד עם הרב על הלוח העברי. הוא בפרוש אמר א' בניסן, וכך תיקנתי. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 04:38, 5 במרץ 2009 (IST)

הייתי מציע שתשאל אותו שוב. היות ול' לחודש עדיין שייך לחודש הקודם. בברכה, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט' באדר ה'תשס"ט• 10:33, 5 במרץ 2009 (IST)

שלחתי לו דוא"ל עם הדיון. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 10:47, 5 במרץ 2009 (IST)

הקטע הנ"ל - ערוך ומוגה מעט:

ביהדות חוגגים את יום ההולדת של אדם על פי הלוח העברי. בשל כך ייתכן מצב שבו תאומים יחגגו את טקס בר המצווה כאשר הקטן מביניהם יחגוג את בר המצווה חודש תמים לפני תאומו הגדול. זאת במקרה שהתאומים נולדו בשנה מעוברת, ביום האחרון של חודש אדר א', כאשר הראשון נולד לפני השקיעה, בל' באדר א' והשני נולד אחרי השקיעה בא' באדר ב', והשנה ה-13, שנת בר המצווה, לאחר לידתם היא שנה פשוטה. היות שבשנה פשוטה אין חודש אדר ב', יחגוג הקטן את בר המצווה בא' באדר, ואילו הגדול יחגוג את בר המצווה שלו ב-א' בניסן, היות שבחודש אדר רגיל יש רק 29 ימים. ייתכן גם מקרה הפוך: ילד שנולד חודש אחרי חברו יחגוג בר מצווה יום לפניו. למשל, מי שנולד בשנה מעוברת בכ' באדר ב' וחברו נולד חודש לפניו בכ"א באדר א', ושנת בר המצווה שלהם היא שנה פשוטה. שני הילדים יחגגו את בר המצווה בחודש אדר, כאשר הקטן שנולד בחודש אדר ב' יקדים ויחגוג יום לפני חברו. אלדד • שיחה 07:42, 26 באפריל 2009 (IDT)

התוספתן[עריכת קוד מקור]

הסרת התוספתן היא מהניתוחים השכיחים בעולם, ומבוצעת לרוב בעקבות דלקת התוספתן. אצל בני אדם שנולדו ללא איבר זה לא נמצאו מחלות הקשורות להיעדרו, ובמשך שנים רבות לא היה ידוע תפקידו של התוספתן. לאחרונה, תאוריה ומחקרים חדשים סבורים שהתפקיד נמצא, והתוספתן הוא מאגר של חיידקים "טובים", אשר משמש את גוף האדם במקרים של זיהום במערכת העיכול.

מקורות: [1] [2] טבעת-זרם - שיחה 23:26, 16 בפברואר 2009 (IST)

ובאותה ההזדמנות, אולי כדאי להסיר את התוספתן מתבנית:הידעת? 20 בפברואר - סדרה 1. טבעת-זרם - שיחה 02:30, 17 בפברואר 2009 (IST)

זה הידעת של היום! ‏עמיחי 14:33, 20 בפברואר 2009 (IST)

תיקנתי אותו. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 04:35, 5 במרץ 2009 (IST)

גירסה נוספת לענ"ד:

הסרת התוספתן היא מהניתוחים השכיחים בעולם, ומבוצעת לרוב בעקבות דלקת התוספתן. אצל בני אדם שנולדו ללא איבר זה לא נמצאו מחלות הקשורות להיעדרו, ובמשך שנים רבות לא היה ידוע תפקידו של התוספתן ומכך אף נגזר שמו בשפה העברית מלשון תוספת. לאחרונה, תאוריה ומחקרים חדשים סבורים שהתפקיד נמצא, והתוספתן הוא מאגר של חיידקים "טובים", אשר משמש את גוף האדם במקרים של זיהום במערכת העיכול.

לעיונכם, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט' באדר ה'תשס"ט• 06:53, 5 במרץ 2009 (IST)

הגרסא של יהודה טובה יותר. אני ממליץ להשתמש בה. טבעת-זרם - שיחה 10:25, 8 במרץ 2009 (IST)

פנס[עריכת קוד מקור]

הידעת שהמילה העברית פנס היא גלגול, דרך לשון חז"ל, של המילה היוונית PHANOS? הגלגול הטורקי של המילה, פנר, הוא שמו של הפנס הגדול של איסטנבול, המגדלור שלה ועל שם הפנר נקראה גם השכונה היוונית הסמוכה למגדלור. תושבי השכונה היוונים היו משכילים ועשירים ונהגו לקנות מהשער הנשגב את השלטון על ארצות אירופאיות כפופות לאימפריה העות'מאנית - שליטים אלה נקראו פנרים או פנריוטים. גם מועדון הספורט של השכונה, פנרבחצ'ה, כולל בשמו את הפנר. בברכה. ליש - שיחה 17:13, 7 בינואר 2009 (IST)

לא ידעתי. ‏עמיחי 16:16, 15 בינואר 2009 (IST)

יפה, ומגרה לקרוא את הערכים. יאיר • שיחה 01:02, 6 בפברואר 2009 (IST)

יפה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 01:13, 6 בפברואר 2009 (IST)

יש לזה סימוכין? כי במילון שלי (שהוא אמנם לא שלם) המילה φανερ לא מופיעה. דניאל צבי • שיחה 02:09, י"ב בשבט ה'תשס"ט (6.02.09)

ויאסטרוב נותן את ϕανός (פֵנוֹס) בתור מקור ל"פנס". דניאל צבי • שיחה 02:14, י"ב בשבט ה'תשס"ט (6.02.09)

המילון רב מילים של יעקב שויקה מציין במפורש: "מיוונית דרך לשון חז"ל" ואבן שושן כותב: "מיוונית: PHANOS". המילה הבסיסית היא "פן" והסיומת משתנה על פי שפת הדובר. פנס בעברית, פנר בטורקית וכך הלאה. בברכה. ליש - שיחה 06:26, 6 בפברואר 2009 (IST)

בסדר, אז צריך לשנות את הניסוח, כי הרי אין מילה ביוונית שקוראים לה "פנר". המקור ביוונית הוא פַנוֹס (בפ"א רפה), ומשם זה התגלגל בצורות שונות לשפות שונות. דניאל צבי • שיחה 13:29, י"ב בשבט ה'תשס"ט (6.02.09)

שיניתי בהתאם. ראה אם זה בסדר. בברכה. ליש - שיחה 14:43, 6 בפברואר 2009 (IST)

חוץ מזה שאני לא אוהב כשכותבים יוונית באותיות לטיניות (אבל יכול להיות שפה זה הכרחי), הכל טוב. דניאל צבי • שיחה 23:16, י"ג בשבט ה'תשס"ט (7.02.09)

דניאל, הוסף גם תעתיק ביוונית. חגי אדלר • שיחה • ל-106 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ו בשבט ה'תשס"ט • 00:58, 9 בפברואר 2009 (IST)

ביטוי משוכל[עריכת קוד מקור]

בניגוד למקובל, ההיסטוריונים שוללים את ייחוס התפשטות תופעת השימוש בביטוי משוכל לוויליאם ארצ'יבלד ספונר מרצה בכיר באוניברסיטת אוקספורד במשך כשישים שנה (עד 1930). המונח ביטוי משוכל מציין שיבושי לשון דוגמת "זולמי בעבועים" (שיבוש מ"בולמי זעזועים"). השימוש בביטוי משוכל מתועד כבר במאה ה-12. התפשטות התופעה החלה במהלך המאה התשע עשרה. מסופר גם שנשיא ארצות הברית אברהם לינקולן השתמש בשיבושי לשון למטרות שעשוע והומור.

מהערך ביטוי משוכל שכתבתי. בברכה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:57, 8 בפברואר 2009 (IST)

כדאי לסביר בשליש משפט מה זה ביטוי משוכלל, אם איזו הדגמה בעברית. אולי "משחק מילים המתבטא בעיקר בשיכול אותיות, לדוגמה 'שבורית זכוכה'". סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 01:24, 9 בפברואר 2009 (IST)

הוספתי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! - למנטר, הקלק 13:23, 9 בפברואר 2009 (IST)

משנה הדוגמה לצוחה ובוכקת (שיבוש של "בוכה וצוחקת"). הרבה יותר ידוע. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 05:12, 5 במרץ 2009 (IST)

העין כמיניאטורה של היקום[עריכת קוד מקור]

צילום תקריב של עין אנושית

לפי ספרי אגדות היסטוריים ביהדות העין מהווה מיניאטורה של היקום. רש"י כותב בתלמוד בבלי (בכורות ט"ז, א') בשם ספרי אגודות ש"העין דומה לעולם קטן". העפעף העליון הוא השמיים, התחתון הוא הקרקע, הלובן שבעין דומה לאוקיינוסים והאישון מדמה את השמש. על פי ספר הזוהר הקרנית היא המדמה את היבשה והאישון את קודש הקדשים של בית המקדש.

בברכה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 12:03, 5 בפברואר 2009 (IST)

קטע טוב, אבל מה הכוונה ב"את היבשת"? נוי - שיחה 13:34, 6 בפברואר 2009 (IST)

תיקנתי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 14:14, 6 בפברואר 2009 (IST)

לא מכיר את הציטוט מהזוהר, במסכת דרך ארץ יש נוסח אחר. דניאל צבי • שיחה 14:21, י"ב בשבט ה'תשס"ט (6.02.09)

את הזוהר ראיתי באחד המפרשים שם, נדמה לי ב"חק נתן". אבדוק שוב לתת מקור מדוייק. לגבי הנוסח בדרך ארץ, אינני מבין מהו ה"קמט" ומהו ה"פרצוף". אדרבה אם אתה יכול תוסיף בעברית מדוברת את הנוסח שבדרך ארץ. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:06, 6 בפברואר 2009 (IST)

הזוהר מובא בחידושי "צאן קדשים" מבעל התורת חיים על הש"ס (שהגהותיו נמצאות על הדף במסכת בכורות תחת השם "הגהות צ"ק (=צאן קדשים)"). (בתלמוד בבלי הוצאת עוז והדר מודפס מתחת לחיושי המהרש"א). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:10, 7 בפברואר 2009 (IST)

הפרצוף זה הבבואה של מי שמסתכל לתוך העין (ומכאן גם מקור המילה "אישון" - איש קטן(. אני לא זוכר לגבי הקמט. דניאל צבי • שיחה 23:13, י"ג בשבט ה'תשס"ט (7.02.09)

אז נשאיר את זה כך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:27, 7 בפברואר 2009 (IST)

תיקנתי כמה הפניות לדפי פירושונים. נא להקפיד בעתיד. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 05:38, 5 במרץ 2009 (IST)

בשר בחלב[עריכת קוד מקור]

על אף שעל פי ההלכה היהודית צריך להמתין זמן מסויים אחרי אכילת מאכל בשרי כדי לאכול מאכל חלבי מפני האיסור של בשר בחלב, קיים מצב בו יהיה אסור לאכול מאכל חלבי גם אחרי שעבר הזמן הדרוש, ומיד אחרי ברכת המזון יותר האיסור. על פי ההלכה, אסור לאכול מאכל חלבי בסעודה בשרית מפני האיסור של בשר בחלב, על אף שעבר כבר הזמן המספיק הדרוש מאכילת הבשר, כדרישת ההלכה. אולם אחרי ברכת המזון מותר מיידית לאכול מאכל חלבי ואין צורך בכל המתנה.

מקווה שאקבל תגובות (או: מה קורה פה...). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 20:48, 5 בפברואר 2009 (IST)

אני אישית שומר 3 שעות, אבל קצת הזוי להניח שמישהו אוכל בארוחה בשר וממשיך לאכול פרווה באופן רצוף מספיק בשביל שלא ייעלם חיוב ברכת המזון באמצע מחמת הפרש הזמן הארוך (כמדומני בדר"כ שעה וקצת) וכל זה לאורך 6 שעות. ‏DGtal‏ 00:46, 6 בפברואר 2009 (IST)

לחם. אבל אני מסכים שזה לא סביר. יאיר • שיחה 00:49, 6 בפברואר 2009 (IST)

אף אחד לא דיבר על "סבירות". ההלכה דורשת 5 שעות לפחות. הקטע הזה הוא הלכה מפורשת בספרי ההלכה. יש פה משהו מעניין גם אם זה לא סביר שיקרה. ויאיר אם אתה כבר פה אז לקחת כבר את הזמן?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 00:55, 6 בפברואר 2009 (IST)

המשפט הראשון מניח ידע קודם. עדיף להתחיל במשפט השני- "על פי ההלכה...". יאיר • שיחה 00:51, 6 בפברואר 2009 (IST)

אם תתחיל מהידע הקודם איבדת את הפואנטה. אבל בוא ננסה...

על פי ההלכה היהודית, אסור לאכול מאכל חלבי בסעודה בשרית מפני האיסור של בשר בחלב, על אף שעברו כבר חמש שעות מאכילת הבשר, כדרישת ההלכה. אחרי ברכת המזון מותר מיידית לאכול מאכל חלבי ואין צורך בהמתנה של חמש שעות נוספות.

לי זה לא מריח. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 00:59, 6 בפברואר 2009 (IST)

זה לא נכון, ההלכה לא דורשת 5 שעות. או שמא אתה טוען שדברי הרמ"א בשו"ע הם כנגד ההלכה? 5 שעות ומקצת הוא רק אחד מהמנהגים, כמו גם 6, 5 וחצי, 4, 3 ו-1. דניאל צבי • שיחה 01:03, י"ב בשבט ה'תשס"ט (6.02.09)

כנראה שהמוח שלי מתחיל להחליד... אתה צודק. בדקתי בשו"ע. תיקנתי ועל הדרך גם נפטרנו מה"אי סבירות". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 01:11, 6 בפברואר 2009 (IST)

נראה לי שהקטע הזה מקצועי מדי. הוא לא מסביר למה הייתי חושב שמצב כזה לא יקרה, הוא מניח שהקורא מכיר את איסור בשר בחלב (מה שנכון לגבי משתתפי הדיון הזה). סתם עומר • שיחה 02:25, 6 בפברואר 2009 (IST)

עכשיו טוב יותר?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 03:19, 6 בפברואר 2009 (IST)

אני לא הבנתי כלום. Ranbar - שיחה 23:54, 4 במרץ 2009 (IST)

ניסית לעיין בקישורים הרבים שבקטע הזה?. אם לא ידעת (הידעת?...) זו אחת מן המטרות בכתיב קטעי הידעת. שתלמד דרך הקישורים על עניינים ונושאים חדשים שלא היו מוכרים לך עד אז. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:56, 4 במרץ 2009 (IST)

לדעתי הניסוח הקריפטי מבריח ולא קורא להקלקה. אם יש קישור וההקשר הכללי ברור הוא קורא להקלקה עליו אבל אם המשפט סתום לחלוטין ומתפרש עבור הקורא ההדיוט (כן, זה אני) רק לאחר לחיצה על לינקים וקריאת מאמרים בנושא שאינו בבת-עינו הלחלוחית אובדת והקטע מתפספס. אני במצב שפשוט המילים לא מתחברות לי למשפט קוהרנטי בכלל, כי לכם זה כל-כך ברור שאתם מקצרים מאד ומקמצים במידע. איך ברכת המזון קשורה לחמש שעות? מה הברור במשפט ומה בו "הידעת"?Ranbar - שיחה 00:10, 5 במרץ 2009 (IST)

אני לא מבין למה הקטע לא מסביר מספיק את העניין, כנראה שמה שרואים מפה לא רואים משם. כתוב בקטע שעל אף שבדרך כלל צריכים לחכות זמן מסויים בין אכילת בשרי לבין חלבי יש מצב בו אף אם עבר הזמן הדרוש להמתנה, עדיין יהיה אסור, ומיד אחרי ברכת המזון יותר האיסור. (ברכת המזון אכן לא קשורה לזמן הדרוש להמתנה. מי אמר שזה קשור?). אח"כ בא הקטע המסביר מהו מצב זה ואיך ברכת המזון קשור למצב זה. בסעודה שאכלו בה בשרי, אסור לאכול באותה סעודה חלבי, אף אם עברו 10 שעות (הרבה מעבר למה שצריך להמתין לכל הדעות בין אכילת בשרי לבין חלבי). אחרי שבירכו ברכת המזון בסוף הסעודה הבשרית, מותר מיידית לאכול חלבי. מה לא ברור?. ההידעת? הוא על המצב שבו אף אם המתינו הרבה מעבר לזמן הדרוש להמתנה בין אכילת בשרי לבין חלבי, עדיין אסור לאכול חלבי, ומיד אחר ברכת המזון (שלכאורה לא קשור לאיסור בשר בחלב כלל; כן, זהו גם חלק מה"הידעת?"), מותר לאכול חלבי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 00:51, 5 במרץ 2009 (IST)

אני ואתה מבינים בנושא אז אולי זה נשמע לנו פשוט. צריך להקשיב למי שאינו שולט בחומר. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 04:31, 5 במרץ 2009 (IST)

כן, כתבתי שכנראה מה שרואים משם לא רואים מפה, אבל בכל זאת ככל שניסיתי לקרוא את הקטע שוב ושוב לא מצאתי כל נקודה בלתי ברורה. יכול להיות שהוא לא טרח לעיין טוב ורק רפרף על הקטע. הרי מה שהברתי בתגובתי האחרונה, קשה להכניס לקטע. בוא ונסתכל על זה כמו קטע הידעת? במתמטיקה. אני מאמין שאם היה קטע כזה, היו הרבה שהיו צריכים להתעמק קצת כדי להבין אותו. מה לעשות לא הכול קל בחיים. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 04:40, 5 במרץ 2009 (IST)

לכן גם לא תמצא כמעט קטעים על מתמטיקה... וברצינות, עבוד עם רנבר, אולי מחוץ לדיון זה, לניסוח קטע טוב. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 05:31, 5 במרץ 2009 (IST)

מה אני יגיד לך, ניסיתי לעבור שוב על כל הקטע ואינני מוצא איפה להבהיר קצת את מה שכתוב כבר. מלבד אם אתחיל לכתוב פה כמה KB בהם אפרט מא' עד ת' את כל הענין ההלכתי הזה. לך תלַמד עכשיו כמו רבי בחיידר לילדים בני 10. אולי רנבר יטרח ויבין את הכתוב ויוכל לנסח את הקטע, כך שיובן יותר בקלות. (למען הסר ספק: אני לא מזלזל חס וחלילה ברנבר כהוא זה) הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 06:50, 5 במרץ 2009 (IST)

הנה גירסה מחודשת, שאקוה שתענה לכל הצרכים.

ההלכה היהודית קובעת; כי איסור בשר בחלב, חל גם על אכילת מאכל חלבי תוך כדי סעודה בשרית שנאכל בה לחם, למרות שחלף זמן ההמתנה הנדרש בין אכילת בשר לחלב. כתוצאה מכך, ייתכן מצב בו שני אנשים יאכלו מנה בשרית באותו זמן כשהאחד יטול את ידיו ויברך ברכת המוציא על לחם, ואילו השני יאכל רק את מנת הבשר. אם יאריכו השניים את שהייתם סביב השולחן לאחר סיום המנה הבשרית, עד שיעבור פרק זמן ההמתנה בין בשר לחלב, יוכל מי שלא אכל לחם לשתות קפה עם חלב בארוחה, ואילו חברו לא יוכל להצטרף לשתיה, לפני שיברך ברכת המזון, החותמת את הסעודה. אולם, מייד לאחר מכן, מותר לו מיידית לשתות או לאכול מאכלי חלב ללא כל המתנה נוספת.

נראה לי שזה מספק ומבהיר הכל וגם נותן פאנץ'. בברכה, יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט' באדר ה'תשס"ט• 08:06, 5 במרץ 2009 (IST)

הערת אגב לדיגיטל, בארוחת שבת בבוקר אליה מגיעים אורחים, או בטיש אצל חסידים בליל שבת וכן בסעודת פורים, יכולה להיות מציאות של סיום אכילת הבשר והמשך הארכת הסעודה לחמש ורבע עד 6 שעות בהן ממשיכים לאכול על השולחן מכל הבא ליד, או נוגסים מפעם לפעם בפיסת לחם לאחר סיום המנה העיקרית כדי לא להיפטר מברכת המזון. בברכה יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט' באדר ה'תשס"ט•

יהודה'לה יקירי, היית מגיע לפה חודש בדיוק וחוסך ממני ומהשאר דיונים מיותרים... מגיע לך עשרררר... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 08:19, 5 במרץ 2009 (IST)

כל הכבוד ליהודה! עכשיו זה הרבה יותר ברור, אבל גם מעלה יותר תמיהות. אני הבנתי ממה שנכתב קודם שאם אכלתי סטייק, חיכיתי חמש שעות ואז אכלתי עוד סטייק וברכתי ברכת המזון אז איכשהו "התאפס המונה" ואני יכול מיד לאכול חלבי. יהודה הבהיר כי ה"סעודה הבשרית" היא סעודה משותפת (אגב, מה הופך אותה למשותפת? זה שאוכלים על אותו שולחן? ואם מדובר בחדר-אוכל ואני אוכל על אותו שולחן עם מישהו זר?) שבה מישהו אחר אוכל בשרי ואני לא (אבל אני אוכל לחם, ואם אני אוכל רק תפוח? מה הקשר ללחם דווקא?), אז ברכת המזון "חותמת" את הסעודה ומותר לאכול חלבי. ואם, נגיד שנינו אוכלים ואני מסיים לנשנש קודם וחברי עדיין בתוך הסטייק ואני מברך לבד? ול"איש והאגדה" - תנסה לפרק את הטרמינולוגיה הדתית (שהיא טרמינולוגיה שטבעית לך ואולי לכל הסובבים אותך אבל לחלוטין לא שקופה) לדוגמאות יומיומיות. Ranbar - שיחה 09:32, 5 במרץ 2009 (IST)

רנבר יקירי עיין בבקשה כאן (חלק זה בערך נערך על ידי), ובכן נטילת ידיים על לחם, יוצרת "קביעות סעודה", מה שהופך את הארוחה לארוחה לכל הדעות. לכן, ברגע שאדם נטל את ידיו, עד שלא בירך ברכת המזון לא הסתיימה סעודתו (אלא אם כן הוא "ברח" ולא "ברך"

). לעומתו, מי שאכל את כל המנות מבלי לאכול לחם, הרי שהוא שבע דיו אך לא קבע סעודה. מרגע שיסיים את ביס הבשר האחרון, עליו למנות את פרק הזמן הנהוג עד לאכילת מאכלי חלב. כנ"ל גם בארוחה חלבית שנטלו עליה ידיים. למשל: אם אכלתי כריך עם גבינה לבנה, או לחילופין טוסט עם סלט ירקות וקינחתי בקפה עם חלב, למרות שמבחינה הלכתית די בשתיפת הפה או בהמתנה של חצי שעה (עדיף שניהם), אסור לי לטעום נקניק בשרי לפני ברכת המזון, מאחר ואני עדיין בתוך הסעודה הקבועה (אכילת הלחם הפכה אותה לכזו) שמרכיביה הפכו אותה לחלבית. עכשיו, הארוחה לא חייבת להיות משותפת כלל, רק היתה זו הדגמה לצורך הפאנץ', ושוב אדגיש כל נישנוש בשרי מחייב המתנה של פרק זמן מסויים (תלוי במסורת הפסיקה ההלכתית של הסועד) בין שעה ל-6 שעות. אולם אם התעכבתי בברכת המזון כיון שאכלתי פירות, פיצוחים, שתיתי בירה, טעמתי עוד קצת לחם עם חומוס ולגמתי עוד קצת שרדונה עם קוויאר ליד (פוי איזה גרגרנות) וחלף הזמן הנדרש בין הבשר לחלב, לא אוכל לטעום חלב עד שלא אברך ברכת המזון. וכן, לא מדובר בסעודה משותפת, זו הייתה רק הדגמה (מטעית אמנם ולכן שיניתי אותה, עיין\נו לעיל). העיקרון הוא שפרק הזמן שחולף אינו מספיק אם טרם ביצעת את סיום הליך "קביעות הסעודה" הנקבע באמצעות ברכת המזון. (WOW כמה כתבתי.) אקוה שהנושא הובהר,
איש רב תודות על המחמאות. ואגב אולי תבדקו לי את הפצצה האטומית, למרות שנראה לי שהיא כבר בעמדת שיגור. יהודה מלאכי • שיחה • ויקיהדות • ט' באדר ה'תשס"ט• 10:09, 5 במרץ 2009 (IST)

או, עכשיו זה "הידעת" כהלכתו - מלמד אותי דבר שלא ידעתי באופן מתומצת וברור (אפילו לי (-: ). תודה. Ranbar - שיחה 12:46, 5 במרץ 2009 (IST)

ועכשיו נותר רק לתת מקור הלכתי לנאמר בקטע. ‏עמיחי 12:49, 5 במרץ 2009 (IST)

אולי תמצא לי מקור לחיוב על נטילת ידיים. אתה לא רואה פה שעברו על הקטע כמה ויקיפדים דתיים ואף אחד לא פקפק בהלכה זו?. זו הלכה ידועה וברורה לי כשמש בצהריים. אבל אם כבר דרשת אתן לך מקור: ש"ך, יורה דעה, סימן פח, ס"ק ה. בברכה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:05, 5 במרץ 2009 (IST)

בלבלתם אותי לגמרי. מזל שאני עם בשר בחלב לא מתעסק, אבל מבין קצת בבקר לחלב והרבה בבקר לבשר. והכי אני ממליץ על בשר מבקר לחלב איתן • שיחה 19:10, 6 במרץ 2009 (IST)

איתן, אתה רוצה לדבר לעניין ולהבהיר מה בלבל אותך, או סתם לקלקל קטע הידעת? טוב?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 19:21, 7 במרץ 2009 (IST)

נראה לי שהאפשרות השנייה... איתן • שיחה 21:07, 7 במרץ 2009 (IST)

אררר... איזו ציניות

, תפסיק. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:53, 7 במרץ 2009 (IST)

הבית הלבן[עריכת קוד מקור]

בעקבות בקשתו של חגי אדלר לקטע הידעת אמריקאי לכבוד יום עצמאותם, אני מעלה כאן כמה אפשרויות. אתם מוזמנים להביע את דעתכם מהו המתאים ביותר, ואותו נפתח:

בזמן מלחמת 1812 שרפו הבריטים את הבית הלבן לאחר שכבשו אותו דקות מספר לאחר שהנשיא ג'יימס מדיסון והגברת הראשונה של ארצות הברית דולי מדיסון נמלטו משם. האגדה מספרת שארוחת הערב הייתה עדיין חמה...
משהו הירואי על ההמנון הלאומי האמריקאי הדגל זרוע הכוכבים.
משהו אחר...

מה דעתכם? ‏עמיחי 02:19, 1 במרץ 2009 (IST)

הראשון. גם הבית הלבן הוא ערך יפה עם ערכי משנה וגם יש לזה פוטנציאל של עניין. yanshoof - שיחה 09:20, 3 במרץ 2009 (IST)

עוד דעות? ‏עמיחי 00:00, 5 במרץ 2009 (IST)

גם אני אהבתי את הראשון, אבל אם תפרט יותר על שאר האופציות אולי זה ישתנה.. Ranbar - שיחה 00:05, 5 במרץ 2009 (IST)

תכתוב את שלושת הקטעים המלאים ונוכל לדון. אתה מקמץ במילותיך?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 00:55, 5 במרץ 2009 (IST)

לראשון יש הפוטנציאל הרב ביותר. צור משהו עסיסי. כבר הוספתי שם שני קישורים. חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 05:27, 5 במרץ 2009 (IST)

טיוטה ראשונה: הבית הלבן, מעונו הרשמי של נשיא ארצות הברית מאז 1800, לא היה כל כך לבן לאחר שהצבא הבריטי שרף אותו בשנת 1814 כנקמה על שריפת בניין הפרלמנט הקנדי, ששכן אז בעיר טורונטו בזמן מלחמת 1812. רעיית הנשיא ג'יימס מדיסון, הגברת הראשונה דולי מדיסון, הייתה מהאחרונים לעזוב את הבניין, דקות ספורות לפני שהחיילים הבריטים הגיעו ואכלו את ארוחת הערב שהכינה. מדיסון הצילה מן השריפה דיוקן של ג'ורג' וושינגטון. גם בניין משרד האוצר נשרף באותו אירוע.

הערות יתקבלו בברכה, ‏עמיחי 00:58, 8 במרץ 2009 (IST)

אני לא יכול לוותר על "הארוחה עדיין הייתה חמה...". "לא היה כ"כ לבן", נראה לי כספרותי, יותר מאשר אנציקלופדי. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 01:03, 8 במרץ 2009 (IST)

עדיין לא מצאתי מקור ראוי לשמו לארוחה החמה. אני זוכר שקראתי את זה איפשהו. אני ממשיך לחפש. ‏עמיחי 01:09, 8 במרץ 2009 (IST)

תחפש, ובהצלחה. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 01:10, 8 במרץ 2009 (IST)

זה קטע טוב. ולדעתי זה גם לא נורא אם יש שאריות כתיבה ספרותית בקטעי הידעת. (ועדיין עדיף אם יהיו סימוכין) סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 19:07, 8 במרץ 2009 (IST)

תודה. עוד הערות? ‏עמיחי 13:34, 19 במרץ 2009 (IST)

"Ich dien"[עריכת קוד מקור]

הנה רעיון להידעת? נחמד:

על סמלו של יורש העצר הבריטי, נוצות נסיך ויילס, מופיעות שתי מילים בגרמנית: "Ich dien", שפירושן "אני משרת". האגדה מספרת, שאדוארד, הנסיך השחור, בנו של אדוארד השלישי, מלך אנגליה, נלחם בשנת 1346 במלך העיוור יוהן מלוקסמבורג. לאחר הקרב שבו נהרג יוהן, נטל אדוארד את קסדתו לעצמו, וכך הפך המוטו של המלך הגרמני לסמל אצולה בריטי.
הסבר שונה לגמרי למילים אלו נעוץ בעובדה שאדוארד נעזר בקשתים וולשים בעת המלחמה כנגד הצרפתים. "Eich Dyn" בוולשית פירושו "האיש שלכם", משפט שנהג הנסיך האנגלי לומר לחייליו הוולשים כדי להתחבב עליהם. מילים אלו נשמעות בדיוק כמו המילים הגרמניות "Ich dien", וכך הגיעו המילים לסמלו של אדוארד, נסיך ויילס. ברי"א • שיחה • י"ג באדר ה'תשס"ט • 23:33, 8 במרץ 2009 (IST)

יפה. ערכתי והכחלתי קצת. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:44, 8 במרץ 2009 (IST)

בעבקבות הקטע, כתבתי את הערך אדוארד, הנסיך השחור. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 01:48, 9 במרץ 2009 (IST)

אז Eich זה איש בוולשית, או שמא Dyn זה איש בוולשית? ליאור ޖޭ • ט"ו באדר ה'תשס"ט • 07:25, 11 במרץ 2009 (IST)

היעדת? נחמד ביותר, אבל ראוי אולי לציין כי אדוארד לא היה וולשי אלא אנגלי וכך המשפט "האיש שלכם" נועד לחברם אליו • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 08:09, 11 במרץ 2009 (IST)

הוספתי מילה המבהירה את העניין. ברי"א • שיחה • י"ט באדר ה'תשס"ט • 11:43, 15 במרץ 2009 (IST)

אין ספק שיותר טוב

• עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 12:44, 15 במרץ 2009 (IST)

הערה קטנה ואני לא יודע כמה זה אקוטי. הסמל המדובר הוא סיכה הרלדית ולא "סמל אצולה" (ואם כבר סמל אצולה אז יותר נכון לכתוב שלט אצולה שזה לא ממש מה שמופיע בו • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 23:20, 17 במרץ 2009 (IST)

סיגליות[עריכת קוד מקור]

אני לא בטוח אם כבר יש קטע על זה. אפשר לשים אותו ב-9 בנובמבר. ניסוח ראשוני.

בשיר "סיגליות" אותו שר הזמר דייויד ברוזה למילותיו של יהונתן גפן, מופיע הקטע "מי שולח זר פרחים סגול כשהאביב פורח... בתשיעי בכל נובמבר". מקורו של השיר הוא במשוררת הספרדיה ססיליה, שכתבה אותו על-פי עונות השנה בחצי הכדור הדרומי, שם חודש נובמבר אכן חל באביב.

הנה השיר המקורי להנאתכם. ‏עמיחי 00:19, 15 במרץ 2009 (IST)

יפה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 00:20, 15 במרץ 2009 (IST)

תודה. הוספתי תמונה. עוד תגובות? ‏עמיחי 13:33, 19 במרץ 2009 (IST)

קטע טוב, אבל למה היא כתבה את השיר לפי העונות בחצי הכדור הדורמי כשהיא גרה בצפוני? וגם צריך לכתוב את הערך עליה. סתם עומר • שיחה 22:23, 19 במרץ 2009 (IST)

מתוך הערך עליה בויקי האנגלית: "The daughter of diplomats, she spent her childhood in several countries and was raised by an American nun." כך שיתכן שאביה שירת כדיפלומט במדינות אמריקה הדרומית, ומכאן ההשראה. ייתכן גם שהדברים נכתבו מתוך ידיעה שרוב מאזיניה הם תושבי אמריקה הלטינית שרובם דוברי ספרדית ומניינם גדול על תושבי ספרד. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 22:51, 19 במרץ 2009 (IST)

בלי סיבונים... מישהו כותב את הערך? חגי אדלר • שיחה • ל-76 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 16:14, 20 במרץ 2009 (IST)

אני, בלי נדר, בקרוב. ‏עמיחי 01:53, 22 במרץ 2009 (IST)

ססיליה הוכחלה! ‏עמיחי 12:04, 22 במרץ 2009 (IST)

העברת ההנהגה מאב לבן[עריכת קוד מקור]

במדינות בהן יש מונרך עוברת בדרך כלל המלוכה בירושה לילדיו, כרגיל על פי כלל העדפת הבן הבכור. גם בדיקטטורות מסוימות עוברת הנהגת המדינה מאב לבן, כך למשל בשאר אל אסד ירש את אביו חאפז אל אסד. צירוף מקרים מעניין הביא למצב דומה, באופן ייחודי, גם בכנסת ישראל. עם מותו בשנת 1971 של חבר הכנסת מטעם המפד"ל הרב ד"ר ישראל שלמה בן-מאיר, החליף אותו הבא בתור ברשימת המועמדים, בנו ד"ר יהודה בן-מאיר.

מה דעתכם? ‏עמיחי 09:12, 26 במרץ 2009 (IST)

אנקדוטה חביבה. אני תומך. :-) ‏Danny-w‏ 09:43, 26 במרץ 2009 (IST)

גמאני. סתם עומר • שיחה 15:31, 26 במרץ 2009 (IST)

חמוד. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 23:24, 26 במרץ 2009 (IST)

ניו יורק דיילי ניוז[עריכת קוד מקור]

עיתונאי ניו יורק דיילי ניוז חשדו כי ישנן פרצות חמורות במשרד מרשם המקרקעין של עירם, אשר מאפשרות לנוכלים לגנוב בניינים שלמים מבעליהם החוקיים. כדי להדגים הדבר, הציגו אנשי העיתון למרשם המקרקעין מסמכים מזוייפים אשר מעבירים את בעלות בניין האמפייר סטייט לידיהם. פקידי המרשם לא שמו לב שהבעלים החדשים מתקראים "Nelots Properties" - שיכול אותיות ל"רכוש גנוב", או שחתימות העדים ונוטריון הן של כוכבת הסרט קינג קונג פיי ריי ושודד הבנקים המפורסם ווילי סאטון - ואישרו את העברת הבעלות. כתבי העיתון, משהוכיחו את טענתם, החזירו את שטר המכר לבעליו החוקיים.

מקור: [3]([4]). אני יכול לכתוב את הערכים על ווארי וסאטון, אבל תצטרכו לבקש ממישהו שמבין בתחום לתרגם את שטר מכר (אנ'). יש לי גם סיפור אחר, בו גנבו חוף בג'מייקה, אלא שבמקרה הזה החוף באמת נעלם ועד היום לא יודעים לאן. וכן, אני רציני. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:44, 27 בפברואר 2009 (IST)

הידעת? מעולים כאלה כבר מזמן לא נמצאו במחוזותינו! חגי אדלר • שיחה • ל-92 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' באדר ה'תשס"ט • 00:54, 28 בפברואר 2009 (IST)

אדיר. אוכל לכתוב על הניו-יורק דיילי ניוז. סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 19:50, 28 בפברואר 2009 (IST)

אני קצת חושש להכניס לאדומים עם ארבעה ערכים. אולי תרגיעו אותי ותכחילו 2-3? חגי אדלר • שיחה • ל-86 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באדר ה'תשס"ט • 05:33, 5 במרץ 2009 (IST)

את "שטר מכר" סידרתי, והוא לא כזה נחוץ שמחייב קישור מדוייק כ"כ. הוספתי גם קישור על "בעלות". הקטע הוא אדיר ואסור להחמיץ אותו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 06:57, 5 במרץ 2009 (IST)

אם מישהו יתן לי קישורים חיצוניים על פיי ווארי וווילי סאטון, אני לוקח על עצמי לכתוב עליהם קצרמרים, והניו-יורק דיילי ניוז הרי עומר לקח על עצמו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 07:00, 5 במרץ 2009 (IST)

אני רק חיכיתי לנושא של שטר מכר וכבר הבעתי נכונות לכתוב בעצמי על ווארי וסאטון, אבל אם תקדים אותי - מה טוב. הממ... כשהלכתי לתת לך את הקישורים לאנגלית גיליתי שכבר יש ערך ווארי, ואני פשוט טעיתי בתעתוק שמה - פיי ריי (תיקנתי בגוף התבנית). לגבי סאטון - (אנ'). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:09, 5 במרץ 2009 (IST)

באמת חביב. ‏עמיחי 13:36, 19 במרץ 2009 (IST)

אני מבין שיש הסכמה, אבל מה קורה עם ההתנדבויות לערכים? אם לא יהיה תוך שבוע אסדר בעצמי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:18, 24 במרץ 2009 (IST)

One down - two to go. חגי, מה לגבי שטר מכר? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:03, 28 במרץ 2009 (IDT)

הרי ידוע שאנו זרזי ערכים. אני חושב שזה ערך חשוב שצריך לכתוב. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בניסן ה'תשס"ט • 10:28, 29 במרץ 2009 (IDT)

אחלה מחשבה, אבל האם יש מי שיעשה זאת? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:02, 29 במרץ 2009 (IDT)

כשיהיה האחרון, נכניס אותו לטבלה שלנו וכבר נמצא מישהו. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בניסן ה'תשס"ט • 11:09, 29 במרץ 2009 (IDT)

אייר ג'ורדן[עריכת קוד מקור]

לא יודע כמה זה טוב או מתאים. בכל מקרה זה הידעת הראשון שלי:

הכדורסלן הנודע מייקל ג'ורדן הוא אחד הספורטאים המשווקים ביותר בהיסטוריה מאז ומעולם. במהלך השנים הוא השתתף בפרסומן של חברות ידועות רבות דוגמת קוקה קולה, שברולט‎ ומקדונלד'ס. אחת מהשותפויות הבולטות ביותר שלו החלה בשנות ה-80 עם חברת נייקי כשזו הייתה קטנה ולא מוכרת. במסגרת השותפות, יצרה החברה קו מיוחד של נעליים על שמו וקרא לו בשם "אייר ג'ורדן". שיווקן של הנעליים נחל הצלחה כה רבה עד כי החברה לא הצליחה לעמוד בביקוש, והדבר הביא להתפשטות של תופעה בשם "שוד נעליים" בה אנשים נשדדו מנעליי ה"אייר ג'ורדן" שלהם באיומיי אקדח. השותפות עם ג'ורדן הניבה לחברה במהלך השנים רווח של למעלה משני מיליארד דולר. החברה כיום הינה בין הגדולות בתחומה בעולם, ומשרדה הראשי השוכן במדינת אורגון שבארצות הברית קרוי על שמו של ג'ורדן.

מעבר לצורך בערך על הנעליים, יש מקור לנושא השוד? ומה לגבי המיתוס(?) שה-NBA אסרו על נעילת הנעליים עקב צבעיהן, שלא תאמו לכללים, וקנסו את ג'ורדן חזור וקנוס מאחר וזה התעקש לנעול אותן בכל מקרה (טוב, שילמו לו כסף עבור זה). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 15:45, 20 במרץ 2009 (IST)

הממ... לפי הערך נייקי (באופן פחות מפורש) והערך האנגלי en:Nike, Inc. (שטוען כי חלשה אז על 50% מהשוק) נייקי החתימה את ג'ורדן רק ב-1984, אחרי שכבר הייתה לחברה מצליחה וגדולה למדי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 15:49, 20 במרץ 2009 (IST)

הפריצה שלהם הייתה עם סטיב פרפורטיין שהיה לפני MJ, אבל קשה לי להאמין שהם חלשו אז על 50% מהשוק. אדידס היו אז חזקים בהרבה. אני מניח שמדובר רק בשוק האמריקאי. קרתי לפני כמה שנים ששוויו של MJ לכלכלה האמריקאית הוא יותר מ-10 מיליארד דולר. זה משהו ששוה להכניס, בלוויית הסימוכין. חגי אדלר • שיחה • ל-76 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 16:06, 20 במרץ 2009 (IST)

באופן כללי צריך כאן סימוכין. אבל בוא נסכים שהיא לא הייתה חברה קטנה, גם אם לא חלשה על 50% כטענת ויקי האנגלית (ללא מקור, אבל כן יש מקור לכך שבאותה שנה הפכו הונפקו בבורסה). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 16:10, 20 במרץ 2009 (IST)

מי הציע את זה? האם הוא מתכוון לכתוב את הערך? אם לא, חבל שנכלה כאן זמן בדיונים. חגי אדלר • שיחה • ל-76 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 16:13, 20 במרץ 2009 (IST)

הכדורסלן הנודע מייקל ג'ורדן הוא אחד הספורטאים המשווקים ביותר בהיסטוריה מאז ומעולם. במהלך השנים הוא השתתף בפרסומן של חברות ידועות רבות דוגמת קוקה קולה, שברולט‎ ומקדונלד'ס. אחת מהשותפויות הבולטות ביותר שלו החלה בשנות ה-80 עם חברת נייקי כשזו הייתה חברת נעלי ספורט אמריקאית מצליחה שדשדשה בשווקים הבינלאומיים. במסגרת השותפות, יצרה החברה קו מיוחד של נעליים על שמו, וקרא לו בשם "אייר ג'ורדן". השימוש במותג נאסר תחילה בליגת ה-NBA עקב צבען החריג, והחברה נאלצה לשלם קנסות כבדים של עד חמש אלף דולר שהוטלו על ג'ורדן בכל משחק שהוא עלה לשחק איתן. שיווקן של הנעליים נחל הצלחה כה רבה עד כי החברה לא הצליחה לעמוד בביקוש, והדבר הביא להתפשטות של תופעה בשם "שוד נעליים" בה אנשים נשדדו מנעליי ה"אייר ג'ורדן" שלהם באיומיי אקדח. השותפות עם ג'ורדן הניבה לחברה במהלך השנים רווח של למעלה משני מיליארד דולר. החברה כיום הינה בין הגדולות בתחומה בעולם, ואחד האגפים במשרדה הראשי השוכן במדינת אורגון שבארצות הברית קרוי על שמו של ג'ורדן.

ערך על הנעליים אני מוכן לכתוב. השאלה אם הידעת מתאים. יורי - שיחה 16:15, 20 במרץ 2009 (IST)

לדעתי כן, אם כי הוא זקוק לעוד ליטוש וסימוכין. ולמה אתה לא חותם על ההצעה המקורית? אתה לא רוצה קרדיט? חגי אדלר • שיחה • ל-76 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 16:19, 20 במרץ 2009 (IST) חגי אדלר • שיחה • ל-76 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 16:18, 20 במרץ 2009 (IST)

שכחתי. בכל מקרה אם הייתי רוצה קרדיטים לא הייתי כותב בויקי. זה המקור בנוגע לשוד הנעליים קישור. מה עוד צריך? יורי - שיחה 16:27, 20 במרץ 2009 (IST)

המילה "מקומית" לא מתאימה בעיני. אולי "בטרם זו הפכה לבינלאומית", וגם לזה צריך להביא סימוכין. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 16:29, 20 במרץ 2009 (IST)

שיניתי בהתאם למקור הזה: קישור. יורי - שיחה 16:47, 20 במרץ 2009 (IST)

בן גוריון ובינה מלאכותית[עריכת קוד מקור]

עיינו בקישור וצרו ממנו משהו. יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 10:21, 29 במרץ 2009 (IDT)

נו טוף החלטתי ליצור לבד.

פרופ' יובל נאמן הוזעק יום אחד ללשכתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון. ראש הממשלה היה מוטרד מהפיתוח הטכנולוגי המואץ של הבינה המלאכותית והוא שאל את נאמן ששימש אז כיועצו לענייני מדע, האם לדעתו רובוטים ומחשבים, יהיו תמיד בשליטת בני אנוש או שייתכן כי הם יתעלו על יוצריהם, יפתחו עצמאות ויהיו בעלי יכולות גבוהות יותר משל בני האדם? משנענה כי הסבירות הזו אכן תיתכן, דפק בן-גוריון על השולחן ואמר; כי ראש הוועדה לאנרגיה אטומית פרופ' ארנסט דוד ברגמן, הבטיח לו כי זה לא יקרה. נאמן פייס אותו באמצעות הקביעה החז"לית במסכת סנהדרין, כי "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו", ולכן אם נראה במכונות בעלות אינטלגנציה כתלמידים שלנו, גם אם הן תתעלינה על יוצריהן ביום מן הימים לא תהיה לנו סיבה לקנא בהן. ההסבר סיפק את בן גוריון והוא נרגע.

נראה לי ארוך, כל הרוצה לשפר ולקצר, מוזמן! בברכה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ד' בניסן ה'תשס"ט • 11:09, 29 במרץ 2009 (IDT)

וואוו, זה טוב. נראה לי מתאים ככה. סתם עומר • שיחה 00:57, 30 במרץ 2009 (IDT)

קטע מצויין. סימוכין?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 15:17, 30 במרץ 2009 (IDT)

אכן טוב. לדעתי יש לפתוח מייד בנקודה (ועוד זוטות שונות):

ראש הממשלה דוד בן גוריון הוטרד מן הפיתוח הטכנולוגי המואץ של הבינה המלאכותית. הוא זימן ללשכתו את יועצו לענייני מדע, הפרופ' יובל נאמן, ושאל אותו האם לדעתו רובוטים ומחשבים יהיו תמיד בשליטת בני אנוש או שייתכן כי הם יתעלו על יוצריהם, יפתחו עצמאות ויהיו בעלי יכולות גבוהות יותר משל בני האדם? משנענה כי הסבירות הזו אכן תיתכן, דפק בן-גוריון על השולחן ואמר כי ראש הוועדה לאנרגיה אטומית פרופ' ארנסט דוד ברגמן, הבטיח לו כי זה לא יקרה. נאמן פייס אותו בקביעה החז"לית במסכת סנהדרין, כי "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו", ולכן אם נראה במכונות בעלות אינטלגנציה כתלמידינו, גם אם הן תתעלינה על יוצריהן ביום מן הימים לא תהיה לנו סיבה לקנא בהן. ההסבר הניח את דעתו של בן גוריון.

דב ט. - שיחה 15:23, 30 במרץ 2009 (IDT)

דב עכשיו טוב יותר רק הוספתי פרפופ' כי אז יש לנו הפניה לעוד ערך.

איש אמרתי לעיין בקישור לפני שהתגברתי על עצמי ובכן, הקישור כאן לקוח מתוך קישורים חיצוניים, בערך יובל נאמן. מספק?! בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ה' בניסן ה'תשס"ט • 17:25, 30 במרץ 2009 (IDT)

תוספת לאחר שנכתב הערך: חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ז' בניסן ה'תשס"ט • 22:00, 31 במרץ 2009 (IDT) כשהיה ראש ממשלת ישראל, הזעיק דוד בן גוריון את יובל נאמן לדיון בסוגיה חמורה שהטרידה אותו עמוקות. נאמן הניח כי מדובר במצבה של המדינה או עניין בטחוני כלשהו, אך שאלתו של בן גוריון עסקה דווקא בהתפתחות הבינה המלאכותית והרובוטיקה אשר העלתה בו את החשש שהמכונות יעלו יום אחד ביכולותיהן על בני האדם. יובל נאמן הרגיע אותו בהזכירו שהמסורת היהודית מורה לאדם שלא לקנא בתלמידיו, ובן גוריון התרצה.

סימוכין לסיפור: הכתבה "בשבילו זה גרעינים" שיצאה בעיתון שבעה ימים שבעיתון ידיעות אחרונות מה-18 למארס 2005. (קישור לעותק מקוון שלה מופיע בערך יובל נאמן) יובל מדר - שיחה 21:43, 31 במרץ 2009 (IDT)

יובל, הרגע (אבל ממש הרגע) כתבו את הקטע הזה! תסתכל במוכנים! ‏עמיחי 21:55, 31 במרץ 2009 (IDT)

מצוין. לא הבחנתי בכך. יובל מדר - שיחה 23:04, 31 במרץ 2009 (IDT)

אלכסיי ליאונוב[עריכת קוד מקור]

אלכסיי ליאונוב היה האדם הראשון ש"טייל" בחלל, אבל משימתו התארכה פי שתיים כי מתכנניה לא צפו שחליפת החלל שלו תתנפח עד כדי כך שלא יוכל להכנס חזרה בפתח החללית. לא זו בלבד, אלא שבנחיתתו, עקב תקלה, נחת במקום שומם בהרי האוראל ושהה שם זמן רב יותר מאשר בחלל גאלוס - שיחה 12:56, 12 בינואר 2009 (IST)

מה, לא היו להם מסוקים? מה זה חללית נעלמת ליומיים? חגי אדלר • שיחה • ל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח בטבת ה'תשס"ט • 07:55, 14 בינואר 2009 (IST)

בטח נעלמת. זה לפני המצאת ה-GPS וזו מדינה קצת יותר גדולה מישראל ואפילו ממיזורי. ‏עמיחי 16:17, 15 בינואר 2009 (IST)

GPS אולי לא, אבל כשהייתי בצבא ב-1977 כבר היה "מירי" (יש את זה עוד היום?) ושאר אמצעי איכון. חגי אדלר • שיחה • ל-111 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ו בטבת ה'תשס"ט • 10:22, 22 בינואר 2009 (IST)

הסיפור מוכר גם לי. אבל מה זה טייל בחלל? איך אפשר לטייל בחלל? אם כבר ביצע הליכת חלל. יורי - שיחה 11:54, 26 בפברואר 2009 (IST)

הוספתי את הקישור, אך השארתי את ה"טייל", כי לדעתי כך נהוג לכנות את ההליכה בחלל, וכך זה נראה טוב יותר (חסרה לי פה איזה מילה קולעת טובה לתאר את העדיפות שלי את טייל על פני הליכה בהקשר של החלל). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 06:54, 5 במרץ 2009 (IST)

טייל בחלל נשמע לי כמו בדיחה טובה. כל עוד היא תישאר בדף הזה ולא תעבור לעמוד הראשי אני אמשיך לצחוק . יורי - שיחה 23:01, 10 במרץ 2009 (IST)

ואני ימשיך לצחוק כל הדרך אל החלל... וברצינות: למיטב ידיעתי המינוח "טיול בחלל" מאוד מקובל. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 13:21, 16 במרץ 2009 (IST)

אז מתי הטיול הבא? - רן בר ותמרה באים לצלם? - אני מקוה שהוא לא רק למיטיבי לכת! - בכל מקרה הטיול בחלל מכונה ככל הידוע לי הליכה בחלל או פעילות חוץ רכבית. בברכה, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • ב' בניסן ה'תשס"ט • 14:26, 27 במרץ 2009 (IDT)

אני אשפץ את זה בדף המערכת. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' בניסן ה'תשס"ט • 10:33, 31 במרץ 2009 (IDT)

היהודייה[עריכת קוד מקור]

ב-1924 הפיקה האופרה הארצישראלית, שנוסדה בתל אביב על ידי המוזיקאי הרוסי-יהודי מרדכי גולינקין, בעברו מנצח בבית האופרה בסנקט פטרבורג, את האופרה היהודיה והעלתה אותה על הבמה גם בירושלים. נציג הוותיקן טען כי תלבושתו של הקרדינל ותוכן הליברית מהווים פגיעה בנצרות. גולינקין נכנע לדרישות איש הדת ושינה את התלבושת והטקסט בהתאם לדרישותיו. המשורר אורי צבי גרינברג יצא בהתקפה חריפה כנגד הכניעה וכינה אותה "סטירת לחי ליישוב העברי".

מקור כאן

ערכתי את הקטע והוספתי קישורים רבים. מי כותב את הערך? חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' בניסן ה'תשס"ט • 15:27, 27 במרץ 2009 (IDT)

w:La Juive

ארנולד שוורצנגר[עריכת קוד מקור]

ארנולד שוורצנגר, מושל קליפורניה כיום, היגר לארצות הברית בשנת 1968 עם 20 דולר בכיסו בזכותו של היהודי ג'ו ווידר העומד בראש הפדרציה הבינלאומית של פיתוח הגוף, שזיהה את הפוטנציאל הטמון בשוורצנגר כמפתח גוף. משם שוורצנגר רק הלך והתקדם בתחום פיתוח הגוף, כאשר בשיא ייסד תחרות על שמו הארנולד קלאסיק, לאחר מכן עשה הסבה מקצועית לשחקן כאשר הופעתו השרירית המיוחדת השיגה לו מספר תפקידים הבנויים למידותיו. שוורצנגר ניצל את הפופולריות שצבר מסרטי הקולנוע שבהם כיכב כדי להיבחר כמושל קליפורניה.

לטעמי הסיפור של שוורצנגר יחסית מוכר ולא יחדש לאף אחד. AMIRBL25 - שיחה 21:05, 2 בפברואר 2009 (IST)

אני חושב שהעובדה שהוא היגר עם 20 דולר בלבד, ושהוא היגר בעזרת ג'ו וידר הן עובדות לא ידועות. והסיפור לא כזה מוכר הרוב חושבים שהוא היה רק שחקן ולא ידוע שהיה מפתח גוף בתחילת דרכו הציוני האחרון - שיחה 22:10, 2 בפברואר 2009 (IST)

קודם כל צריך פה סימוכין ותאריכים. אח"כ כדאי להוסיף כמה סרטים בכיכובו. כל הרעיון בהידעת? ליצור הרבה הפניות. וגם לשלב את מריה שרייבר אפשר, ואיך הוא אפילו חלק ממשפחת הנסיכים של ארצות הברית. חגי אדלר • שיחה • ל-109 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' בשבט ה'תשס"ט • 22:38, 2 בפברואר 2009 (IST)

מי שיכול להוסיף ולשפר מוזמן לעשות זאת אפשר להוסיף את מריה שרייבר, תרגמתי חלק מהערך..הציוני האחרון - שיחה 23:15, 2 בפברואר 2009 (IST)

אפשר גם להוסיף את הקטע הזה : "שוורצנגר מספר שהוא הגיע לארצות הברית חודשיים לפני הבחירות לנשיאות בשנת 1968, ויצא לו לראות המון תעמולה פוליטית של ניקסון והמפרי. דבריו של המפרי נשמעו לו כמו הסוציאליזם האוסטרי שממנו ברח. לעומת זאת, ניקסון דיבר על פתיחת גבולות המדינה להגירה, כלכלה חופשית וצבא חזק. כששאל חבר שלו מאיזה מפלגה ניקסון, והוא ענה שהוא רפובליקני, שוורצנגר החליט שהוא רפובליקני". הציוני האחרון - שיחה 20:27, 3 בפברואר 2009 (IST)

ארנולד שוורצנגר, מושל קליפורניה כיום, היגר לארצות הברית בשנת 1968 עם 20 דולר בכיסו בזכותו של היהודי ג'ו ווידר העומד בראש הפדרציה הבינלאומית של פיתוח הגוף, שזיהה את הפוטנציאל הטמון בשוורצנגר כמפתח גוף. משם שוורצנגר רק הלך והתקדם בתחום פיתוח הגוף, כאשר בשיא ייסד תחרות על שמו הארנולד קלאסיק,לאחר שהגיע לפסגת עולם פיתוח הגוף, ארנולד התחיל לראות את עולם זה כקריירה שמגיעה למבוי סתום. הוא החליט לעשות הסבה מקצועית לשחקן. הופעתו השרירית המיוחדת השיגה לו מספר תפקידים הבנויים למידותיו אשר הביאו לו פרסום נרחב אותה הוא ניצל כדי להיבחר כמושל קליפורניה.שוורצנגר מספר שהוא הגיע לארצות הברית חודשיים לפני הבחירות לנשיאות בשנת 1968, ויצא לו לראות המון תעמולה פוליטית של ריצ'רד ניקסון ויוברט האמפרי. דבריו של המפרי נשמעו לו כמו הסוציאליזם האוסטרי שממנו ברח. לעומת זאת, ניקסון דיבר על פתיחת גבולות המדינה להגירה, כלכלה חופשית וצבא חזק. כששאל חבר שלו מאיזה מפלגה ניקסון, ונענה שהוא רפובליקני, החליט שהוא רפובליקני - דבר חריג בקהילת הוליווד שרובה הגדול תומך במפלגה הדמוקרטית.

ערכתי מחדש שייראה יותר מעניין אבל נראה לי שזה ארוך מדי לקטע הידעת..אשמח אם תחוו דעה הציוני האחרון - שיחה 23:24, 7 בפברואר 2009 (IST)

זה באמת נראה לי ארוך מדי, הגרסה הקודמת עדיפה בעיניי. סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 01:16, 9 בפברואר 2009 (IST)

כן גם אני חשבתי כך, פשוט הוספתי את הקטע על הפוליטיקה איך הוא נהיה רפובליקניהציוני האחרון - שיחה 18:15, 9 בפברואר 2009 (IST)

אולי אפשר לעשות על זה קטע אחר אבל כך זה פשוט מכביד. סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 23:50, 9 בפברואר 2009 (IST)

חוזר על דברי ממקודם - סיפורו של שוורצנגר ידוע למדי ואינו מספיק פיקנטי בשביל קטע "הידעת?" עצמאי. AMIRBL25 - שיחה 14:26, 6 במרץ 2009 (IST)

לי הוא לא היה ידוע. על סמך מה אתה אומר שהוא מוכר?. בברכת פורים שמח, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 01:14, 8 במרץ 2009 (IST)

אני הכרתי את הסיפור ואני מניח שרוב האנשים הכירו אותו. בזמנו שהוא רק נבחר דיברו על כך הרבה בתקשורת. מלבד זאת, הקטע לא כל כך איכותי. עניין 20 הדולרים דורש סימוכין, ועדיין לא הבנתי כיצד ג'ו ווידר עזר לו להגר לארה"ב. AMIRBL25 - שיחה 10:46, 8 במרץ 2009 (IST)

כידוע הוא התחיל בתור מפתח גוף ווידר, שחיפש מפתחי גוף, כנראה סייע לו להגיע לארה".ב אולי שלח לו כרטיס טיסה או משהו דומה הציוני האחרון - שיחה 22:11, 17 במרץ 2009 (IST)

אכין מזה משהו המוכנים. חגי אדלר • שיחה • ל-72 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ז בניסן ה'תשס"ט • 11:37, 10 באפריל 2009 (IDT)

שמות החודשים בלוח השנה הרומי[עריכת קוד מקור]

החודשים ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר חותמים את השנה על פי הלוח הגרגוריאני. שמות החודשים נובעים מן המספרים שבע, שמונה, תשע ועשר בהתאמה. הסיבה לכך היא שזה היה מספרם הסידורי בלוח השנה הרומי, שבו ראש השנה היה ב-1 במרץ. חודשיו הראשונים נקראו על-שם אלים וקיסרים (יוליוס קיסר ואוגוסטוס). כיום 1 בינואר משמש כראש השנה האזרחית, גם בגלל סיבות דתיות נוצריות.

מה דעתכם על טיוטה זו? ‏עמיחי 09:12, 26 במרץ 2009 (IST)

פעם שמעתי הסבר אחר, שטען שהחודשים דווקא נספרו מינואר, אבל ברבות השנים דחפו עוד 2 חודשים לפניהם, ולכן ההיסט. טבעת-זרם - שיחה 18:17, 28 במרץ 2009 (IDT)

הלוח של רומלוס התחיל במרץ והסתיים בדצמבר. הלוח היוליאני הוסיף את שני החודשים הראשונים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 18:22, 28 במרץ 2009 (IDT)

שמעתי שאוגוסט נקרא על שם אוגוסטוס ויולי נקרא על שם יוליוס קיסר. אם זה נכון נראה לי שעדיף להוסיף את זה. תומר א. - שיחה 10:41, 29 במרץ 2009 (IDT)

זה נכון כמובן. הוספתי התייחסות לעניין. ‏עמיחי 10:44, 29 במרץ 2009 (IDT)

שמעתי שזה לא נכון שיש קשר בין ה-1 בינואר לנוצרים. "חודשיו הראשונים"? 5-6 מתוך 12 זה לא ראשונים. אני גם לא בטוח שיש לעובדה הזו מקום... כדאי להוסיף את זה שבלוח המקורי היו 10 חודשים ועוד 61 יום "בלי חודש". סתם עומר • שיחה 10:45, 30 במרץ 2009 (IDT)

אתה מוזמן לערוך ע"פ הערותיך. ‏עמיחי 01:44, 16 באפריל 2009 (IDT)

פופמוביל[עריכת קוד מקור]

הצעה למחר 11 במאי, לקראת ביקור בנדיקטוס. ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 09:20‏, 10/05/2009 • ט"ז באייר ה'תשס"ט

כלי רכב רבים שימשו את האפיפיורים לדורותיהם, אולם הכינוי פופמוביל נולד רק החל מתקופתו של יוחנן פאולוס השני עבור כלי רכב בהם האפיפיור נראה היטב כאשר הוא מברך קהל בעת נסיעותיו. לאחר ניסיון ההתנקשות ביוחנן פאולוס השני בשנת 1981 כוסה הרכב בזכוכית משוריינת מכל צדדיו. מאז, יוצרו דגמים רבים של רכב ממוגן עבור האפיפיור. בנדיקטוס השישה עשר עושה שימוש רב בפופמוביל המבוסס על רכב ספורט תוצרת מרצדס-בנץ מסוג M-Class בו קיים מרחב גדול המוגן בזכוכית משוריינת; האפיפיור נכנס לרכב מדלת אחורית, עולה מספר מדרגות, מתיישב על כיסא, ומוגבה באמצעות מעלית הידראולית כך שייראה לעיני כל.

ערכתי זוטות. לא ברור לי המשפט: "ומאז יוצרו דגמים רבים של רכב ממוגן", אולי נעשה משפט חדש: מאז יוצרו דגמים רבים של רכב ממוגן עבור האפיפיור. תומר א. - שיחה 09:25, 10 במאי 2009 (IDT)

אם אתם נותנים על זה גז היום, אני מעלה אותו מחר זמנית, במקום הקיים. אבל שיהיו תגובות. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט"ז באייר ה'תשס"ט • 09:27, 10 במאי 2009 (IDT)

עוד משפט שאפשר להוסיף ואולי לא: לוחית הרישוי של מכוניות הפופמוביל מסומנות "SCV 1‏". SCV הם ראשי תיבות באיטלקית של מדינת הוותיקן Stato della Città del Vaticano. ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 09:32‏, 10/05/2009 • ט"ז באייר ה'תשס"ט

המשפט הנוסף מיותר. כן, סביר להניח שלא כולם יודעים זאת - אבל אני גם בספק אם אכפת להם. בגדול אציין שגם לקטע עצמו חסר "עוקץ". זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:12, 10 במאי 2009 (IDT)

מראש לא היתה כוונה להפיל אף אחד מהכסא מרוב תדהמה, גם לא את זה שיושב על כסא הידראולי מוגבה. ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 12:43‏, 10/05/2009 • ט"ז באייר ה'תשס"ט

דווקא חביב. לא כולם מכירים את הפופמוביל, והתמונה מגניבה. ‏עמיחי 18:04, 10 במאי 2009 (IDT)

כבר שבועיים שאני קורא בעיתון על הוויכוח של השב"כ עם אנשי האבטחה של האפיפיור (הם יבואו לכאן עם המדים שלהם? יהיה מעניין) על הפופמוביל. היה על זה אפילו אייטם בחדשות אמש, או ביום שישי. אין כאן משהו חדש ומעניין במיוחד. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 18:05, 10 במאי 2009 (IDT)

אולי אין כאן עוקץ, אבל הערך הראשי מעניין, ובטוחני שהרבה יכנסו אליו לקרוא אותו. אני מהמר על למעלה מ-500 כניסות, וגם נבדוק זאת, אם יש הסכמה. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז באייר ה'תשס"ט • 19:59, 10 במאי 2009 (IDT)

אהבתי, אני בעד. הציוני האחרון - שיחה 20:46, 10 במאי 2009 (IDT)

כמה הסכמות צריך עוד לגייס כדי שזה יכנס מחר? תומר א. - שיחה 21:06, 10 במאי 2009 (IDT)

על אף הרגשתי שמדובר בברירת מחדל לאור חוסר באופציות אחרות, ושלטעמי לו לא היה עניין אקטואלי- לא היינו מקבלים הנוסח הזה, חגי יודע שהוא יכול להתעלם מהתנגדותי אם זה מה שיעמוד בפני ההופעה מחר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:33, 10 במאי 2009 (IDT)

חמישה בעד, וגם זהר לא בדיוק נגד, אלא טוען שזה לא מפיל מהכסא. אני מעביר. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז באייר ה'תשס"ט • 21:35, 10 במאי 2009 (IDT)

753 כניסות לערך + 437 כניסות לתמונה קובץ:Popemobile_passes_the_White_House.jpg אתמול (והערך הוצג רק עד הערב בגלל ל"ג בעומר) ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 04:15‏, 12/05/2009 • י"ח באייר ה'תשס"ט

שימוש צבאי בכדורים פורחים[עריכת קוד מקור]

במלחמת העולם השנייה, הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הקיפו את לונדון בעזרת בלונים מעוגנים. מכיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים - הם נאלצו לטוס גבוה, ויכולת הדיוק שלהם נפגעה. זאת לא הפעם הראשונה בה נעשה שימוש צבאי בכדורים פורחים בזמן מלחמת צרפת פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה. בנוסף, נמלטו מנהיגים צרפתים בכדור פורח מהעיר הנצורה.

(אפשר להוסיף:

ב-16 באפריל 1981 ניסו שני מחבלים לחדור לשטח ישראל באזור מנרה בעזרת כדור פורח הבלון זוהה והופל על ידי כוחות נ"מ המצוידים בתותחי וולקן. התפתח קרב עם המחבלים על הקרקע והם חוסלו .

נפוליאון תיכנן לפלוש לאנגליה בעזרת צי של כדורים פורחים, אך תוכניתו זו לא יצאה אל הפועל.)

הציוני האחרון - שיחה 23:14, 6 במאי 2009 (IDT)

דעות? הציוני האחרון - שיחה 21:32, 11 במאי 2009 (IDT)

אני בעד. ‏עמיחי 17:32, 12 במאי 2009 (IDT)

עיון קצר בערך המדובר מגלה עוד שימושים צבאיים ואין לדבר סוף. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • כ"ג באייר ה'תשס"ט • 13:26, 17 במאי 2009 (IDT)

יום הפועלים הבינלאומי[עריכת קוד מקור]

הידעת שחג הפועלים, הנחוג ב-1 במאי, והדגל האדום, סמל הסוציאליזם, נקבעו ליעודם בעקבות מהומות היימרקט, בשיקגו, מהומות שהתפתחו בעקבות שביתה שערכו האיגודים המקצועיים בארצות הברית למען הגבלת יום העבודה ל-8 שעות? במהלך המהומות נהרגו 60 פועלים ו-6 שוטרים וצבעו של הדגל האדום מזכיר את דמם השפוך. בברכה. ליש - שיחה 06:27, 1 במאי 2009 (IDT)

ידעתי. ‏עמיחי 15:58, 1 במאי 2009 (IDT)

גם ידעתי. הציוני האחרון - שיחה 22:02, 3 במאי 2009 (IDT)

לא ידעתי והשכלתי. AMIRBL25 - שיחה 22:55, 3 במאי 2009 (IDT)

ידעתי, אבל עם מספיק הרחבות אולי זה יהיה יותר מפתיע. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:47, 4 במאי 2009 (IDT)

המכון לסקסולוגיה[עריכת קוד מקור]

"המכון לסקסולוגיה" הוקם בשנת 1919 בידי הרופא והסקסולוג היהודי-גרמני מגנוס הירשפלד, מחלוצי התנועה לזכויות ההומוסקסואלים, והיה הגוף הראשון בעולם שהוקדש לחקר המין. כשהתברר תפקידם של האשכים בייצור הורמונים גבריים, פותחה במכון תאוריה כי ההבדלים בין הומוסקסואלים והטרוסקסואלים נובעים משוני במבנה האשך. באוסף המכון היו דגימות רבות של רקמת אשך (ממקור לא ידוע), והחוקרים דימו לראות תאים "נשיים" ברקמות של הומוסקסואלים וטרנסווסטיטים. כמה מעמיתיו של הירשפלד הציעו לטפל בהומוסקסואלים באמצעות סירוסם והשתלת רקמת אשך גברית בגופם. לאחר שנים הם הודו בכישלון השיטה, אבל אפילו הירשפלד הפנה כמה פציינטים לניתוחים כאלה.

מקור: הערך מגנוס הירשפלד. תומר - שיחה 22:28, 14 באפריל 2009 (IDT)

תגובות, מישהו? תומר - שיחה 13:56, 24 באפריל 2009 (IDT)

מעניין, אבל מזעזע ביותר. ברק שושני - שיחה 11:56, 25 באפריל 2009 (IDT)

הייתי מוסיף שכיום ידוע שההבדלים בין הומוסקסואלים להטרו-סקסואלים נובעים מהתפתחות שונה במוח בזמן ההיריון (ככה לפחות לפי איזושהי תוכנית שראיתי בערוץ 8 - מקווה שהבנתי נכון את מה שאמרו שם). תומר א. - שיחה 12:13, 25 באפריל 2009 (IDT)

לא מדויק. ייתכן שיש קשר כלשהו, אבל כל מחקר מוצא משהו אחר ועדיין לא ידוע בדיוק מהם הגורמים שקובע את הנטייה המינית. ראו גם w:Homosexuality#Etiology. ברק שושני - שיחה 12:17, 25 באפריל 2009 (IDT)

אוקי, אז אני חושב שצריך להוסיף את זה לערך. הידעת? אנקדוטליים זה נחמד, אבל מה הערך המוסף של הקורא? תומר א. - שיחה 12:20, 25 באפריל 2009 (IDT)

מזעזע מדי לדף הראשי לא? הציוני האחרון - שיחה 22:33, 2 במאי 2009 (IDT)

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2000[עריכת קוד מקור]

מה דעתכם על קטע המבוסס על בחירות צמודות מאד (אנ')? ‏עמיחי 00:18, 8 באפריל 2009 (IDT)

מעניין מישהו? ‏עמיחי 01:44, 16 באפריל 2009 (IDT)

הייתי מתרכז בתפקידיו של en:Returning Officer וההשפעה שיש לו בבחירות צמודות. ‏Wierzba‏ • שיחה • 01:55, 16 באפריל 2009 (IDT)

עוד דעות? ‏עמיחי 19:39, 21 באפריל 2009 (IDT)

כתוב משהו ונביע. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באייר ה'תשס"ט • 07:35, 26 באפריל 2009 (IDT)

ניסיון ראשון:

הבחירות הצמודות המפורסמות ביותר היו הבחירות לנשיאות ארצות הברית בפלורידה בשנת 2000, בהן ניצח ג'ורג' וו. בוש את אל גור ב-537 קולות בלבד, מתוך כ-6 מיליון קולות במדינה וכ-105 מיליון קולות בכל ארצות הברית. עם זאת היו בחירות צמודות עוד יותר - על אף שמבחינה סטטיסטית הדבר כמעט בלתי-אפשרי, הסתיימו מספר בחירות בתיקו. מתוך ששת המקרים המתועדים של בחירות ארציות או מחוזיות שנסתיימו בתיקו, חמישה היו בקנדה: בחלקם היו בחירות חוזרות ובחלקן קצין הבחירות (יו"ר ועדת הבחירות) (אנ') הטיל את הקול המכריע.

זו טיוטה ראשונית. אתם מוזמנים לערוך ולהוסיף על פי ראות עיניכם. ‏עמיחי 15:52, 1 במאי 2009 (IDT)

אהבתי. הציוני האחרון - שיחה 22:35, 2 במאי 2009 (IDT)

אהבתי, אבל לא צריך לכתוב ערך על הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2000? (אנ') AMIRBL25 - שיחה 22:55, 3 במאי 2009 (IDT)

מסכים. בלי זה, זה סיבון... חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י' באייר ה'תשס"ט • 23:12, 3 במאי 2009 (IDT)

אכן ערך הראוי להיכתב, אך למרבה הצער - לא על ידי. מי לוקח אותו? ‏עמיחי 17:33, 12 במאי 2009 (IDT)

אני מוכן לכתוב קצרמר. הציוני האחרון - שיחה 11:26, 13 במאי 2009 (IDT)

תודה. ‏עמיחי 11:41, 21 במאי 2009 (IDT)

ישראל ישעיהו-שרעבי[עריכת קוד מקור]

ישראל ישעיהו-שרעבי היה פעיל במפלגת מפא"י עוד לפני קום המדינה. בבחירות לאסיפה המכוננת הוצב במקום ה-77 הלא-ריאלי ברשימת המועמדים של מפלגתו, שזכתה ב-46 מנדטים. אך זמן מה לאחר שנציג העדה התימנית אברהם טביב נפטר, נכנס ישעיהו-שרעבי לכנסת לאחר שכל המועמדים שלפניו התפטרו מן הרשימה. הוא כיהן בכנסת 26 שנים רצופות ואף שימש כיושב הראש שלה.

מה דעתכם? מקור "הכל פוליטי" מאת עמוס כרמל בערך עליו. הנה רשימת המועמדים של מפא"י לכנסת הראשונה. ‏עמיחי 21:15, 23 במאי 2009 (IDT)

חביב ביותר הציוני האחרון - שיחה 11:55, 24 במאי 2009 (IDT)

נחמד מאד. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:07, 24 במאי 2009 (IDT)

ענק! חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ה' בסיוון ה'תשס"ט • 16:40, 28 במאי 2009 (IDT)

פרנץ פרדיננד[עריכת קוד מקור]

רבים תולים את פרוץ מלחמת העולם הראשונה בהתנקשות בחייו של יורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד בסראייבו ב-1914, אך ייתכן שרצח מוקדם יותר הביא את פרנץ פרדיננד לתפקיד זה. ב-1889 נמצאו בעיירה מאיירלינג שבאוסטריה תחתית גופותיהם של יורש העצר רודולף, בנו יחידו של הקיסר פרנץ יוזף ואהובתו הברונית מריה וטסרה, במה שנראה כהתאבדות משותפת. אך מאה שנה מאוחר יותר, בדצמבר 1992, לאחר שגופת הברונית נגנבה מקברה - בדקה אותה משטרת אוסטריה ומצאה כי היא נרצחה במכות ממכשיר קהה ואילו הנסיך נורה שש פעמים ברובה שלא היה שלו. התעלומה מי רצח אותם נותרה בלתי פתורה.

המקורות מערכים בויקי האנגלית. מה דעתכם? ‏עמיחי 11:53, 21 במאי 2009 (IDT)

נחמד מאוד, רק תדאג לקשר לערך הרצח בסרייבו. AMIRBL25 - שיחה 20:31, 21 במאי 2009 (IDT)

מפתיע ומעניין. אביעדוס • שיחה 22:06, 21 במאי 2009 (IDT)

אחלה. כאלה הידעת? אני אוהב. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ח באייר ה'תשס"ט • 22:46, 21 במאי 2009 (IDT)

תודה על המחמאות. הוספתי את הלינק המבוקש. אתם מוזמנים לערוך. ‏עמיחי 09:49, 22 במאי 2009 (IDT)

יפה מאוד. הציוני האחרון - שיחה 10:26, 22 במאי 2009 (IDT)

ירחי מאדים[עריכת קוד מקור]

יוהנס קפלר, אסטרונום ומתמטיקאי בן המאה ה-16, טען כי למאדים שני ירחים - שנים רבות לפני שפותחו הטלסקופים המשוכללים שאפשרו לראות כי הוא צדק. רק ב-1877 נתגלו ירחי מאדים, פובוס ודימוס, על ידי האסטרונום האמריקאי אסף הול, ותחזיתו של קפלר התאמתה. אבל טענתו של קפלר לא הייתה ניחוש גרידא: ב-1610 צפה גלילאו גליליי לראשונה בקיומם של ארבעה ירחים סביב צדק. קפלר סבר שישנה חוקיות מסויימת במספר הירחים סביב כוכבי הלכת, וניחש שמדובר בסדרה הנדסית - לכדור הארץ ירח יחיד, למאדים שניים, ולצדק, כפי שהיה ידוע באותה עת, ארבעה. כיום ידוע שסביב צדק ישנם לא פחות מ-63 ירחים, מה שהורס את הסדרה של קפלר - אבל לא מפחית מנכונות ניחושו.

מה אתם אומרים? אני מקווה שאין כבר אחד כזה, כי אז כל עמלי לשווא. אדם נבו;שיחה 23:00, 8 ביוני 2009 (IDT)

יפה. אך איך הכותרת קשורה?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 23:08, 8 ביוני 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אהבתי את הכותרת. תומר א. - שיחה 23:13, 8 ביוני 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: :הו, עיקר שכחתי: על פי ויקיפדיה:הכה את המומחה#פליאדות (צביר כוכבים). הכותרת מדבריו של תומר שם. ותודה לברק שושני. אדם נבו;שיחה 23:15, 8 ביוני 2009 (IDT)

גופותיהן של אלברט איינשטיין והו צ'י מין[עריכת קוד מקור]

איינשטיין

הפיזיקאי היהודי הנודע אלברט איינשטיין ואבי האומה הוייטנאמית הו צ'י מין, הורו בצוואתם שגופתם תישרף, בנמקם את הבקשה בכך שלא יווצר פולחן אישיות סביב קברם. אולם בקשת שניהם לא קוימה במלואה. גופתו של איינשטיין אכן נשרפה על ידי בני משפחתו ואפרה פוזר על פני נהר הדלוור, אך שלא בידיעת והסכמת המשפחה, נותחה גופתו קודם לכן על ידי הד"ר תומס שטולץ הארווי והד"ר הנרי אברהמס, שהוציאו ממנה את מוחו ועיניו של איינשטיין לצרכי מחקר. שרידי המוח שנשמר במשך עשרות שנים, באדיקות כמעט פולחנית, בידי הארווי, מצויים כיום במרכז הרפואי האוניברסיטאי של פרינסטון ניו ג'רזי. בניגוד לאיינשטיין, צוואתו של נשיא וייטנאם, הו צי' מין, לא קויימה כלל. גופתו נחנטה, והיא מוצגת לראווה בארון זכוכית שבמאוזוליאום הקרוי על שמו, בהאנוי הבירה, ונערך סביבה פולחן אישיות, בניגוד גמור לרצונו כפי שהובע בצוואה שהותיר.

אמנם הפאנץ' קצת מרוח בין השורות ולא מוחץ, אך לדעתי נשמע מעניין. לתגובתכם/ן אצפה בברכה ובידידות, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 11:31, 7 ביוני 2009 (IDT)

בכדי להחזיר את המחץ לפאנץ', אני מציע לספר קודם רק על הו צ'י מין, ורק אח"כ לשלב כבדך אגב את איינשטיין. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 14:05, 7 ביוני 2009 (IDT)

שיניתי קצת, אולי זה יקשר יותר. על מנת להבין את ה"אדיקות הפולחנית" עיינו כאן. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 14:38, 7 ביוני 2009 (IDT)

אהבתי ביותר! הציוני האחרון • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשס"ט • 23:19, 8 ביוני 2009 (IDT)

ואם אפשר גם תמונה של אבי האומה הוויטנאמית. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 23:27, 8 ביוני 2009 (IDT)

פוארטו ריקו[עריכת קוד מקור]

(מתוך פורטל:בלשנות/הידעת?/59)

מקור שם האי פוארטו ריקו הוא בטעות אנוש. במסעו השני הגיע כריסטופר קולומבוס לאי פוארטו ריקו ב-19 בנובמבר 1493. האי היה מאוכלס על ידי אינדיאנים משבט הארווק הידועים בשם טאינו. האינדיאנים כינו את האי בוריקן או בורינקן. קולומבוס העניק לאי את השם סן חואן באוטיסטה על שם הקדוש הנוצרי יוחנן המטביל. העיר המרכזית באי נוסדה ב-1509, ונחשבת כיום לעיר העתיקה ביותר בשטחי ארצות הברית. קולומבוס כינה אותה בשם "פוארטו ריקו" שפירושו "נמל עשיר". עקב טעות שנפלה באחת המפות הספרדיות המוקדמות, קיבלה עיר הנמל את שמו של האי "סן חואן", ואילו האי כונה בשמה של עיר הנמל "פוארטו ריקו". השמות שהוחלפו, לאי ולעיר, נותרו מאז.

נחמד, לא? :-) . ‏Danny-w‏ 02:30, 11 במאי 2009 (IDT)

נחמד בהחלט... הציוני האחרון - שיחה 12:09, 11 במאי 2009 (IDT)

נחמד מאוד. תומר א. - שיחה 12:14, 11 במאי 2009 (IDT)

חביב. ‏עמיחי 17:33, 12 במאי 2009 (IDT)

מגדר בלשון[עריכת קוד מקור]

מפתח

גשר

בניסוי בלשני בתחום המגדר בלשון, שביקש לבדוק את הקשר בין חשיבה לשפה, ובפרט איך מגדריות בשפה משפיע על חשיבת הדוברים, התבקשו דוברי גרמנית ודוברי ספרדית לתאר חפצים שמינם הדקדוקי בשתי השפות הפוך, כגון מפתח וגשר.

התוצאות היו חד-משמעיות: דוברי גרמנית (שעבורם מפתח הוא זכר) בחרו בתארים כגון "קשה", "כבד", "משונן", "מתכתי" ו"שימושי", בעוד דוברי ספרדית (שעבורם מפתח הוא נקבה) בחרו בתארים כמו "מוזהב", "קטן", "נוצץ", "יפהפה". ולהפך: הגרמנים (שעבורם גשר הוא נקבה) בחרו בתארים כגון "יפה", "אלגנטי", "שברירי", "שליו", "נאה", "דקיק"; והספרדים (שעבורם גשר הוא זכר) בחרו ב"גדול", "מסוכן", "ארוך", "חזק", "מוצק" וכדומה. במילים אחרות, למרות השרירותיות של מין החפצים, הדוברים נוטים להשליך עליהם תכונות "גבריות" או "נשיות" בהתאמה.

מה דעתכם? ‏Danny-w‏ 12:08, 26 באפריל 2009 (IDT)

אהבתי

אמיר - שיחה 18:01, 26 באפריל 2009 (IDT)

כנ"ל. הציוני האחרון - שיחה 19:06, 26 באפריל 2009 (IDT)

מעולה. רק המשפט הראשון קצת ארוך. אם תוכל להגיד מתי קרה האירוע, נוכל לכתוב "בx התקיים ניסויי בלשני.... חשיבת הדוברים. בניסוי התבקשו דוברי...". הוספתי גם קישורים. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:03, 24 במאי 2009 (IDT)

כאמיר בתוספת "מאוד". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - חתמת כבר? 14:09, 2 ביוני 2009 (IDT)

כיהודה ועוד לקרא, נחמד ומעניין, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • ט"ו בסיוון ה'תשס"ט • 14:42, 7 ביוני 2009 (IDT)

היראו אונודה[עריכת קוד מקור]

זה סיפור מוכר קצת, אבל הופתעתי לגלות את שם החייל ופרטים ספציפים יותר לגביו, כמו גם את השנה. הבעיה היחידה היא שהערך על החייל לא יעמוד בקווים המנחים, ולכן אנסה לבנות את זה בלעדיו:

מלחמת העולם השנייה הסתיימה ב-15 באוגוסט 1945, כאשר הקיסר היפני הירוהיטו הודיע על כניעת האימפריה לארצות הברית, ימים ספורים לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי. אך ההודעה לא הגיעה לכל החיילים שיפן פרסה ברחבי האוקיינוס השקט, בנסיון לעצור את התקדמות בעלות הברית. אחד הקצינים, היראו אונודה, סרב להכנע עד ל-1974, עת תייר יפני מצא אותו, שומר על עמדתו במעבה היער באחד מאיי הפיליפינים ומתעמת עם תושבי האי, בהם ראה כוחות אויב. החייל ייחס כוונות תעמולה ודיסאינפורמציה לעיתונים ועלוני מידע שהוצגו לו. לבסוף הובא מפקדו, אשר בינתיים פרש לחיי אזרחות, ורק אז השתכנע החייל לסיים את המלחמה.

אולי צריך קצת לקצץ. המקור, בכל אופן, הוא en:Hiroo Onoda. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:59, 10 בפברואר 2009 (IST)

על פי הערך יש את en:Teruo Nakamura שהתגלה אחריו. אי אפשר לכתוב הידעת! בלי להזכיר גם אותו. יורי - שיחה 11:50, 26 בפברואר 2009 (IST)

הסיפור של היראו אונודה פי אלף, וצריך עליו גם ערך. לא יאמן ששללן לו את הפנסיה. חגי אדלר • שיחה • ל-92 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' באדר ה'תשס"ט • 00:52, 28 בפברואר 2009 (IST)

ממש מעניין, לא הכרתי קודם הציוני האחרון - שיחה 10:46, 18 במרץ 2009 (IST)

כולה טוראי. יש לשלול את זכאותו למקום הראשון ולהעניקה לגיבור האמיתי, הלא הוא הקצין. גילגמש • שיחה 15:12, 27 במרץ 2009 (IDT)

הוא הלך בשדות[עריכת קוד מקור]

(אולי מתאים להצבה ביום השואה)

ברומן הוא הלך בשדות, במסגרת התלישות אותה מייצגת מיקה, אין מוזכרת משפחתה ואין אזכור ממשי לחייה הקודמים. ידוע לקורא שהיא באה "משם", ללא הורים או משפחה, רכוש או שייכות. בעוד שבספר משולבים באומנות ובדיוק פרטים רבים, הקשורים לבעלה אורי, להוריו, ולקיבוץ שבו הם חיים, אין מוזכרים פרטים אודות המקום ממנו באה מיקה. את העובדה שהיא באה "משם" מלחשים ילדי המשק, הדבר אינו נאמר באופן ישיר, ואין לאיש עניין לדעת מהיכן באה, ומה קרה למשפחתה.

בעת פרסום הרומן שיקפו עובדות אלה את המצב הנתון בארץ, את יחס היישוב היהודי לניצולי השואה, ואת השתיקה שנגזרה על הניצולים, במסגרת ציפיית החברה הקולטת לאימוץ הזהות הישראלית ולהסרת הזהויות הקודמות. כיום, בפרספקטיבה של שנים, יכולות עובדות אלה להתפרש גם ככתב האשמה לחברה לא סובלנית ואטומה, שלא ידעה ולא רצתה לדעת כיצד להתמודד עם כאב השואה.

מה דעתכם? ‏Danny-w‏ 10:34, 29 באפריל 2009 (IDT)

קטע מעניין, אבל די ידוע שהניצולים גזרו (נגזרה?) על עצמם שתיקה. הציוני האחרון - שיחה 22:37, 2 במאי 2009 (IDT)

עם עוד קצת עיבוד, אכן יכול להתאים ליום השואה. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז בסיוון ה'תשס"ט • 00:18, 9 ביוני 2009 (IDT)

ערכתי עריכה מקיפה. להלן התוצאה:

ברומן הוא הלך בשדות מאת משה שמיר, במסגרת התלישות אותה מייצגת הדמות מיקה, אין אזכור ממשי לחייה הקודמים. בעוד שבספר משולבים באומנות ובדיוק פרטים רבים, הקשורים לבעלה אורי, להוריו, ולקיבוץ בו הם חיים, על מיקה רק ידוע, מליחושי ילדי המשק, שהיא באה "משם", ללא הורים, משפחה, רכוש או שייכות, ואין לאיש עניין לדעת מהיכן באה ומה קרה למשפחתה. כזה היה המצב בארץ ישראל ב-1947, עת פורסם הרומן. היישוב היהודי התעלם מעברם של ניצולי השואה ואלה גזרו על עצמם שתיקה כדי להקלט במהירות בחברה הישראלית והסרת הזהות הקודמת. כיום, בפרספקטיבה של שנים, נראה כי החברה בתקופה זו הייתה לא סובלנית ואטומה, שלא ידעה, ולא רצתה לדעת, כיצד להתמודד עם כאב השואה.

יפורסם ביום השואה. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד בסיוון ה'תשס"ט • 15:45, 16 ביוני 2009 (IDT)

חגי שים לב שהתמונה לא עונה לתנאי שימוש הוגן. הציוני האחרון ~ שיחה 22:04, 25 ביוני 2009 (IDT)

ודאי שעונה. בדקנו את זה 20 פעמים. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 22:25, 25 ביוני 2009 (IDT)

אם כן, צריך לשנות את התבנית בה כתוב במפורש:"תמונה זו היא עטיפת ספר... אי לכך, ניתן להשתמש בתמונה זו בערך הוא הלך בשדות בלבד." הציוני האחרון ~ שיחה 00:10, 26 ביוני 2009 (IDT)

זו הנקודה! הידעת? הזה נחשב ערך "הוא הלך בשדות ". חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ד' בתמוז ה'תשס"ט • 01:12, 26 ביוני 2009 (IDT)