ויקיפדיה:הידעת?/מנובמבר 2015

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019


תוכן עניינים

שתי הצעות[עריכת קוד מקור]

התרופה למחלת גושה[עריכת קוד מקור]

  1. התרופה Taliglucerase alfa לטיפול במחלת גושה היא התרופה היחידה המאושרת לטיפול בבני אדם המיוצרת בתוך צמח (גזר) בתהליך של הנדסה גנטית. בשלב זה התרופה מיוצרת בתאי גזר ובתנאי מעבדה ולא בצמח הגדל באדמה.
יש ערך באנגלית על החברה שמפיקה את זה, אך לא בעברית. Tzafrir - שיחה 08:11, 7 באוקטובר 2014 (IDT)
אני לא חושב, שייצור תרופה בתרבית רקמה הוא דבר כה ייחודי (תקנו אותי אם אני טועה). הרי התרופה לא מיוצרת בתוך גזר חי, באדמה. 109.160.151.83 15:50, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

מריה השנייה[עריכת קוד מקור]

  1. המלכה מריה השנייה, מלכת פורטוגל היא המונרך היחיד ששלט באחת ממדינות אירופה מאז התקופה הרומית שלא נולד ביבשת אירופה. (היא נולדה בברזיל).
איקס איקס - שיחה 11:07, 31 באוגוסט 2014 (IDT)
לא נראה לי שזה נכון. מה עם שליטים מונגוליים במזרח אירופה? מה עם העותומנים? חלקם נולד באסיה. זה נראה לי גם מוזר שלא היה אף מלך אחר שנולד במושבות. כמוכן נראה לי שיש היום לפחות מלכה אחת (כלומר: מי שנשואה למלך) במערב אירופה שנולדה בארגנטינה או ברזיל. אשת יורש העצר של דנמרק נולדה באוסטרליה. למרות שלפני כמה עשרות שנים הדיחו בבריטניה שליט בגלל נישואיו לכזו. Tzafrir - שיחה 08:11, 7 באוקטובר 2014 (IDT)
ואם זה נכון, מה מיחוד בזה? יש הרבה משפטים בודדים, שאפשר להוציא מספר השיאים והם עדיין לא יהיו "קטע הידעת". 109.160.151.83 15:53, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. הסתייגויות משתי ההצעות חמויישֶה - שיחה 12:00, 2 בנובמבר 2015 (IST)

המחשת קנה המידה של מערכת השמש[עריכת קוד מקור]

מקור: ירד לפני ארבע שנים בעריכה מהערך "מערכת השמש" בגלל שאין שם מקום לקוריוזים אלא למידע מסוכם יותר. המידע הזה הופיע באותו ערך במשך כמה חודשים וכלל צידוק במקורות מידע.

Solar sys.jpg

מערכת השמש היא אזור בחלל, שבו נמצאים גרמי שמים, הקטנים באופן משמעותי, יחסית למרחקים ביניהם, ועל כן קשה לתפוס באופן מוחשי את המבנה שלה. לשם המחשה, אם נדמה את הכיפה המוזהבת של מסגד כיפת הסלע (קוטר הכיפה 20.3 מטר) למחציתה של השמש, במודל כזה, כוכב חמה יהיה אגרופו הקפוץ של נהג, מחוץ לשער יפו. נוגה וכדור הארץ יהיו כדורי רגל, הראשון בשכונת רחביה והשני בנחלאות. בין הארץ לבין הירח, שיהיה כדור טניס, יחצוץ בניין. מאדים יהיה במשכן כנסת ישראל. כוכב צדק יהיה מכונית בצומת אשתאול. שבתאי יהיה קטנוע במחלף שורק. אורנוס ונפטון יהיו שתי דלעות גדולות, הראשונה במטבח במסעדת חוף באשדוד והשנייה צפה במי הים התיכון, חמישה עשר קילומטר מערבית לחופה של העיר. לבסוף, סדנה - העצם הרחוק ביותר שהתגלה עד כה במערכת השמש, יהיה פרפר, החג באליפסה דרך החרמון, אילת וטוניס.


תודה. 94.159.183.179 01:36, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

לא מתאים ל"הידעת". נחמד ומתאים לחוברת מדע פופולרי לנוער. חמויישֶה - שיחה 11:01, 11 באוקטובר 2015 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:25, 2 בנובמבר 2015 (IST)

מילה לא קיימת שרדה במילון ובסטר במשך 13 שנה[עריכת קוד מקור]

סמליל הוצאת מרים-ובסטר

מילון ובסטר הוא המילון החשוב והמקיף ביותר לאנגלית אמריקנית. הוצאת מרים-ובסטר, האחראית על המילון, ידועה בהקפדה היתרה של צוות העורכים שלה על כל ערך והגדרה. אולם, במהדורה השנייה של המילון, שראתה אור ב-1934, נכללה מילה, שאינה קיימת כלל באנגלית. המילה Dord, מילה ללא כל שימוש מתועד או אטימולוגיה שהוגדרה "צפיפות (בכימיה)". למעשה כוונת המגדירה הייתה לומר D או d ‏(D or d), אך "המילה" המשובשת חמקה מעין צוות העורכים ונכנסה כהגדרה למילון המודפס. הטעות תוקנה רק בהדפסה משנת 1947.


Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 22:38, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
נחמד. לקח לי קצת זמן להבין את המשפט "כוונת המגדירה הייתה לומר D או d ‏(D or d)", יכול להיות שצריך לחשוב על ניסוח חדש. בכל אופן לא ברור האם אכן יש קשר בין D or d לצפיפות? תומר - שיחה 11:24, 28 באוגוסט 2015 (IDT)
אכן קטע מוצלח מאוד ואני מאוד בעדו. לגבי הבעיה שהועלתה פה, אולי יש לנסח כך: "כוונת המגדירה הייתה לומר כי הכימאים מסמנים בנוסחאות את מושג הריכוז באות D או באות d ‏(D or d), שהן האותיות הפותחות של המילה האנגלית Density." תודה. 94.159.183.179 16:43, 28 באוגוסט 2015 (IDT)
תיקון:

מילון ובסטר הוא המילון החשוב והמקיף ביותר לאנגלית אמריקנית. הוצאת מרים-ובסטר, האחראית על המילון, ידועה בהקפדה היתרה של צוות העורכים שלה על כל ערך והגדרה. אולם, במהדורה השנייה של המילון, שראתה אור ב-1934, נכללה מילה שאינה קיימת כלל באנגלית: Dord, מילה ללא כל שימוש מתועד או אטימולוגיה שהוגדרה "צפיפות (בכימיה)". למעשה היה הדבר תוצאה של שרשרת טעויות. כוונת המגדירה הייתה לומר כי צפיפות מסומנת לעתים קרובות באותיות D או d ‏(D or d), שהן האותיות הפותחות של המילה האנגלית Density, אך העורך הבין את המילה כ-Dord. "המילה" המשובשת חמקה מעינם של יתר חברי צוות העורכים והמומחים ונכנסה כהגדרה למילון המודפס. הטעות תוקנה רק בהדפסה משנת 1947.

איך עכשיו? Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:44, 29 באוגוסט 2015 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד. עכשיו על הכייפכּ. 94.159.183.179 16:40, 29 באוגוסט 2015 (IDT)
זו שרשרת עם חוליה אחת. עוזי ו. - שיחה 22:03, 29 באוגוסט 2015 (IDT)
אני ספרתי שלוש חוליות: השמטת שני רווחים ויצירת מילה שאינה קיימת, הכפלת ההגדרה של הצפיפות או קיטוע ההגדרה של הצפיפות ומיון המילה שאינה קיימת לפי סדר האלף בית. 94.159.183.179 00:46, 30 באוגוסט 2015 (IDT)
טוב מאד. חמויישֶה - שיחה 11:28, 31 באוגוסט 2015 (IDT)
ערכתי קצת. טוב מאוד. Le Comte - שיחה 17:20, 31 באוגוסט 2015 (IDT)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 497. חמויישֶה - שיחה 12:53, 2 בנובמבר 2015 (IST)

גזר ועיניים[עריכת קוד מקור]

הצעה למי שרוצה לכתוב הידעת חדש. הקטע הבא מ'כלכליסט' נראה לי מתאים. צריך כמובן לבדוק קודם אם הוא אמין מבחינה היסטורית מחקרית. להלן ציטוט חלקי מhttp://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3610073,00.html וזה המקור שהוא מקשר אליו http://gizmodo.com/youve-been-lied-to-about-carrots-your-whole-life-becau-1124868510 5. מכירים את הסיפור על כך שגזר משפר את הראיה שלך, ספציפית את ראיית הלילה? .. מאיפה מגיעה האגדה הזו? לפני 70 שנה בערך המודיעין הבריטי מצא דרך גאונית להטעות אותם. הוא יצא בקמפיין ציבורי במסגרתו נקרא הציבור לאכול גזרים כי הם משפרים את הראיה ונטען שטייסי ה-RAF אוכלים גזר לארוחת בוקר, צהרים ובהפסקת התה (לארוחת ערב, כמובן, הם אכלו טייסים גרמנים). הגרמנים קנו את הטענה, והסוד של המכ"מ ניצל... --שיע(שיחה) • ח' באלול ה'תשע"ג • 17:36, 14 באוגוסט 2013 (IDT)

איזה סוד של המכ"מ? זה לא ברור. ‏עמיחישיחה 23:05, 17 באוגוסט 2013 (IDT)
לכן צירפתי את המקור בכלכליסט... כדי שהגרמנים לא יבינו שבידי האנגלים מכשיר חדש המאפשר להם לגלות מטוסי אוייב (המכ"מ שאז היה מכשיר חדש וסודי), הם המציאו את האגדה על הגזר... --שיע(שיחה) • י"ב באלול ה'תשע"ג • 00:06, 18 באוגוסט 2013 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:58, 2 בנובמבר 2015 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 11 בספטמבר 2015[עריכת קוד מקור]

סר טעם. ראו תבנית שיחה. חצי חציל 20:47, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

עניתי שם. חמויישֶה - שיחה 08:45, 17 בספטמבר 2015 (IDT)

לא הוסר הוחלט לא להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 10:40, 4 בנובמבר 2015 (IST)

משה אליהו לוי (1782-1854)[עריכת קוד מקור]

אישיות ססגונית וייחודית מכל כך הרבה בחינות, אפשר לכתוב עליו קטע "הידעת?" מעניין.Ben tetuan - שיחה 16:57, 3 בנובמבר 2013 (IST)

דווקא לא מצאתי משהו מסעיר (חוץ מהעובדה שכתה את "המסמך הראשון והחשוב ביותר נגד עבדות שנכתב בידי יהודי אמריקאי" למרות שהיו לו עבדים). חמויישֶה - שיחה 15:58, 5 במרץ 2014 (IST)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:51, 4 בנובמבר 2015 (IST)

דוד לסקוב וקתדרלת קלן[עריכת קוד מקור]

קתדרלת קלן

קתדרלת קלן היא קתדרלה קתולית גדולה בקלן שבגרמניה, שידועה כמופת של אדריכלות גותית. בנייתה החלה ב-1248 בסגנון גותי קורן ובית המקהלה הושלם ב-1322. עם השנים נפסקה העבודה על הקתדרלה והיא הושלמה רק ב-1880 בגל התחייה הגותית, עם בנייתה של חזית מערבית בת שני צריחים מחודדים בגובה 157 מטר לפי התוכניות המקוריות ששרדו מימי הביניים. הקתדרלה הוכרזה כאתר מורשת עולמית ונחשבת על ידי רבים ליצירת מופת ארכיטקטונית. בין מעריצי הקתדרלה נמנה הממציא האדריכל והמהנדס הצבאי הישראלי תא"ל דוד לסקוב, חתן 3 פעמים פרס ביטחון ישראל ומייסד יחידת יפת"ח. במסגרת לימודי האדריכלות שלו ברוסיה הוא הכין עבודה על קתדרלת קלן בה למד אותה על בוריה וראה בה יצירת מופת ארכיטקטונית גאונית. ב-1971 ביקר לסקוב בקתדרלה והתרגש עד דמעות. הקתדרלה הותירה בו רושם עז.

מקור: הערכים קתדרלת קלן והספר משה גבעתי, מבקיע חומות - חייו ופועלו של תא"ל דוד לסקוב, הוצאת ידיעות ספרים - עמ' 181-182. ‏ MathKnight (שיחה) 21:49, 22 באוקטובר 2015 (IDT)

אני ממש לא מבין מה הפואנטה פה. emanשיחה 22:56, 23 באוקטובר 2015 (IDT)
גם אני רואה פה בעיקר "דוד לסקוב אהב את קתדרלת קלן". יכול להיות שבהפסקת הבנייה של הקתדרלה חבוי סיפור מעניין שעשוי להוות בסיס לקטע, אבל לסקוב ממש לא מתקשר. חמויישֶה - שיחה 12:05, 29 באוקטובר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:18, 8 בנובמבר 2015 (IST)

כמה אנשים נדרשים כדי לכרות עץ צפצפה בודד[עריכת קוד מקור]

Populus nigra-bekes.jpg

במהלך מבצע פול באניין שנערך באזור המפורז שבין קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית ב-21 באוגוסט 1976, נשלח על מנת לכרות עץ צפצפה בודד, כח של 23 רכבים אמריקאים ודרום קוריאנים שכלל 16 אנשי הנדסה, 30 מאבטחים חמושים ו-64 מומחי טאקוונדו. על קבוצה זו חיפו 20 מסוקי סער, 7 מסוקי תקיפה מסוג קוברה AH-1, מספר מפציצים מסוג B-52, ומטוסים מסוג F-4 פנטום ו-F-5 טייגר ששייטו באויר לאורך כל זמן הפעולה. בנוסף עמדו מפציצים מסוג F-111 מחומשים, מתודלקים, ומוכנים להמראה מיידית, בבסיס האווירי אושן (Osan). בסמוך לחוף הקוריאני עגנה נושאת המטוסים מידווי כשעל סיפונה עשרות מטוסים נוספים מוכנים לקרב ובקצה האיזור המפורז ניצבו אלפי חיילים חמושים היטב בליווי טנקים וארטילריה. הפעולה ארכה 42 דקות בסך הכל, כאשר מן הצד הצפון קוריאני ניצבו 150 חיילים חמושים בלבד.

מבוסס על הערך מבצע פול באניין. בידל הפייטן - שיחה 01:59, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

אחלה קטע. 94.159.221.174 08:04, 13 באוגוסט 2015 (IDT)
אהבתי. צריך או להכחיל את האדומים, או לבטל את הקישור בדרך אלגנטית. חמויישֶה - שיחה 11:38, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
לדעתי מותר שיהיה בעמוד הראשון קצת אדומים, אבל אם זה צורם לך תסיר אותם. בידל הפייטן - שיחה 16:49, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
אתם בטוחים שלא היה על זה כבר קטע? נשמע לי מאד מוכר. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 17:02, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
כדי לבדוק את העניין, יש להכנס לדף של הערך הראשי של הקטע ולבדוק דפים, שקשורים אליו. 94.159.171.233 18:23, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
לא נראה לי שיש כבר קטע על הנושא. בכל אופן אני לא מצאתי, אינני זוכר כזה וגם דף השיחה של המבצע לא מפנה לקטע כזה. אסור בשום אופן שיופיע בדף הראשי קישור אדום. חמויישֶה - שיחה 12:19, 17 באוגוסט 2015 (IDT)
יש שני קישורים אדומים ואפשר למצוא להם פתרון. במקום "ומטוסים מסוג F-4 פנטום ו- F-5 טייגר", אפשר לכתוב "ומטוסי קרב מסוג F-4 פנטום ומסוג נוסף" ובמקום "נושאת המטוסים מידווי", אפשר "נושאת המטוסים מידווי". 94.159.183.36 14:16, 17 באוגוסט 2015 (IDT)
אדום אחד פתרתי לכם... את השני אפשר פשוט לבטל, אגב זכרתי משהו על קישורים אדומים בעמוד הראשי, זה לא כזו טרגדיה... בידל הפייטן - שיחה 14:02, 18 באוגוסט 2015 (IDT)
אותי מפתיע הרבה יותר ששלחו "מומחי טאקוונדו", כשבעזרת חצי מהנק"ל שהיה שם אפשר לפתור בעיות בקלות רבה יותר. בריאן - שיחה 16:42, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
זה היה באזור מפורז ולא רצו להכניס נשק. כמובן שלא מזיק לנופף בנשק שנמצא בצד. Tzafrir - שיחה 18:54, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

לדעתי חסר קצת תוכן, למה היה כל כך חשוב לכרות אותו? למה היתה התנגדות? וגם הרשימה קצת מוגזמת, מה הקשר למומחי טאקוונדו או למה צריך 30 מהנדסים? Assafn שיחה 09:01, 2 בנובמבר 2015 (IST)

עם העובדות אנחנו לא מתווכחים. זאת הייתה המשימה, וזה היה הכח שנשלח. ולא 30 מהנדסים אלא 16 אנשי הנדסה, אלו האנשים שנדרשו לביצוע הפעולה ההנדסית - כריתת העץ.
מבחינתי הקטע התקבל, אני מחכה שייכתב הערך F-5 טייגר. חמויישֶה - שיחה 11:49, 2 בנובמבר 2015 (IST)
נכתב הערך נורת'רופ F-5! ‏עמיחישיחה 08:34, 4 בנובמבר 2015 (IST)
חמויישה, הוא לא מתווכח עם העובדות, הוא מנסה להבין את הסיפור. גם בזה יש צורך. נרו יאירשיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"ו • 08:47, 4 בנובמבר 2015 (IST)
אכן, השאלה מסקרנת, ומי שיקרא את הקטע ויסתקרן שיכנס לערך מבצע פול באניין, יחכים ונצא כולנו נשכרים. חמויישֶה - שיחה 10:05, 4 בנובמבר 2015 (IST)
קטעי הידעת אמנם לא יכולים לספר את כל הסיפור ולשם כך ישנם קישורים, אבל הם כן צריכים לתת הסבר בסיסי למה משהו קרה, למה היה צורך לכרות את העץ ומה הקשר טקוואנדו. נרו יאירשיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ו • 09:21, 5 בנובמבר 2015 (IST)
יחסית לקטעי הידעת הקטע כבר מעט ארוך. הקטע מעולה, כי מצד אחד יש כאן אנקדוטה, סיפור מעניין ומפתיע שאפילו מעורר חיוך, ומצד שני הוא מגרה להכנס לערך. אגב, בקשר לטקוואנדו אין מידע גם בערך. אני מניח שהתשובה היא שבגלל שמדובר היה באזור מפורז (כפי שכתוב בקטע) לקוריאנים משני הצדדים אסור היה להכנס עם נשק. חמויישֶה - שיחה 09:39, 5 בנובמבר 2015 (IST)
אני חולק עליך לגבי תפקיד "הידעת". המטרה אינה להשאיר חורים בסיפור כדי שאנשים ייכנסו לערך להבין את ההיגיון הפנימי. הסיפור צריך להיות הגיוני גם ללא כניסה לערך. חוסר ההסבר בעניין הטקוואנדו הוא כמובן בעייתי גם בערך (וגם כאן). נרו יאירשיחה • כ"ג בחשוון ה'תשע"ו • 09:50, 5 בנובמבר 2015 (IST)
הסיפור כפי שהוא מתואר בקטע הוא ללא חורים. מי שרוצה להבין את הרקע, כמו למה צריך היה לכרות את העץ או למה הכוחות היו כל כך גדולים יצטרך להכנס לערך. חמויישֶה - שיחה 12:58, 5 בנובמבר 2015 (IST)
כחובב מושבע של קטעי הידעת, אני מסכים עם חמויישֶה וחושב שהמטרה היא להביא אנקדוטה משעשעת, אך כמובן נכונה ולא מוגזמת, ואין צורך לפרט את כל הרקע, בשביל זה תמיד ניתן להיכנס לערך הספציפי ולקרוא. אגב, זמן הדיונים לקטעים כאן, ממש שובר שיאים, וגם קצת מוציא את החשק מלהמשיך ולכתוב קטעים כאלה... בידל הפייטן - שיחה 01:30, 8 בנובמבר 2015 (IST)
בידל הקטע שלך מתקבל ומקבל תאריך הצגה בדף הראשי, וזה תוך פחות משלושה חודשים לאחר שהוצע לראשונה. חלק מהזמן הוא גם בגלל שבשבילו נכתבו שני ערכים חדשים (!!!) (מידווי וF-5 טייגר). זה לא הרבה בכלל. חמויישֶה - שיחה 11:26, 8 בנובמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 498. חמויישֶה - שיחה 13:07, 8 בנובמבר 2015 (IST)

יצחק חרבי[עריכת קוד מקור]

אינטלקטואל יהודי-אמריקני בולט, היהודי הראשון שמחזה שלו הופיע בארה"ב, מכתב שלו לג'יימס מונרו התפרסם מאוד, ממחברי הסידור הרפורמי הקיצוני הראשון.AddMore - שיחה 11:58, 29 בינואר 2015 (IST)

מה שונה בין השורות האלו לבין כל פתיחה של ערך ביוגרפי בויקיפדיה? 94.159.183.143 21:33, 26 באוגוסט 2015 (IDT)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:52, 8 בנובמבר 2015 (IST)

ים סוף[עריכת קוד מקור]

הידעת "ים סוף" תורגם לא נכון שנים כ-"the red sea" אבל התרגום הנכון הוא "the reed sea" מקור פענוח יציאת מצרים NoyaRoyYacov - שיחה 21:18, 2 בפברואר 2015 (IST)

הסרט הזה אינו מקור אמין, בלשון המעטה. בפרט במקרה הזה, השם "הים האדום" לים סוף היה בשימוש כבר על ידי הרודוטוס, הרבה לפני תרגום התנך ליוונית. לא בדקתי אבל אני מניח שהדמיון בין "סוף" ל"אדום" לא עובד ביוונית (כמו שלא בעברית) ועובד במקרה באנגלית. ר', לדוגמה, w:Red Sea#Name.‏ Tzafrir - שיחה 17:42, 21 בפברואר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:52, 8 בנובמבר 2015 (IST)

ניסויים בבעלי חיים מצילים חיים[עריכת קוד מקור]

95% מחיות המעבדה הן חולדות ועכברים.

ב-40 השנים האחרונות, כל זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ביססו את מחקרם על ניסויים בבעלי חיים (למעט מחקרה של ברברה מק'קלינטוק, שנערך על צמחים). האנושות הגיעה להישגיה הרפואיים תודות לניסויים אלה. מפירות הניסויים: תרכיבי חיסון נגד מחלות (גם זריקת החיסון שפיתח יונה סאלק כנגד פוליו וגם החיסון נגד חצבת שפותח על ידי ג'ון אנדרס נוסו לראשונה על קופים), תרופות (נסיוב האינסולין, הוזרק לראשונה לכלבים סוכרתיים), מחקר רפואי (הארכת תוחלת החיים הבריאים בעכברים על ידי דייוויד סינקלייר ושיבוט גנטי בכבשה דולי), חקר התנהגות (למשל הניסוי של פבלוב) והשתלת איברים (הניסויים הראשונים בהשתלת כליה בוצעו בין השנים 1930-1940 בבעלי חיים, רובם שרדו).

מציע את "הידעת" הראשון שלי, בתקווה שימצא חן בעיניכם... ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:54, 22 בדצמבר 2014 (IST)

אתה בטוח שזה נכון? עברת על כל זוכה בנפרד? שמזןשיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ה • 09:06, 22 בדצמבר 2014 (IST)
לא מספיק שתעבור על הזוכים אלא דרוש מקור חיצוני לכך. ‏עמיחישיחה 09:39, 22 בדצמבר 2014 (IST)
עברתי על כל עובדה. אספק מקורות עוד מעט. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:42, 22 בדצמבר 2014 (IST)
להלן מקורות לעובדות:
ב-40 השנים האחרונות, כל זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ביססו את מחקרם על ניסויים בבעלי חיים (למעט מחקרה של ברברה מק'קלינטוק, שנערך על צמחים) מקור: animals-and-the-nobel-prize. האנושות הגיעה להישגיה הרפואיים תודות לניסויים אלה. מפירות הניסויים: תרכיבי חיסון נגד מחלות (גם זריקת החיסון שפיתח יונה סאלק כנגד פוליו מקור: מהערך יונה אדוארד סאלק: "זריקת החיסון שפיתח סאלק נוסתה לראשונה בקופים" וגם החיסון נגד חצבת שפותח על ידי ג'ון אנדרס מקור: מהוויקינגליש מהערך Measles vaccine ‏: "Peebles was able to cultivate the virus and show that the disease could be passed on to monkeys inoculated with the material he had collected." נוסו לראשונה על קופים), תרופות (נסיוב האינסולין, הוזרק לראשונה לכלבים סוכרתיים) מקור: מהערך פרדריק בנטינג: "מוצה לראשונה נסיוב האינסולין, ולאחר שהוזרק לכלבים סוכרתיים, ירדה רמת הסוכר בדמם.", מחקר רפואי (הארכת תוחלת החיים הבריאים בעכברים על ידי דייוויד סינקלייר מקור: מהערך: "מצאנו מוליקולות, המאריכות את משך חייהם של עכברים למשל, בכ-20% עד 30%..." ושיבוט גנטי בכבשה דולי), חקר התנהגות (למשל הניסוי של פבלוב) והשתלת איברים (מקור: מהערך השתלת כליה: הניסויים הראשונים בהשתלת כליה בוצעו בין השנים 1930-1940 בבעלי חיים, רובם שרדו) - שאר העובדות מובנים מעצמם (דולי ופבלוב). ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:52, 22 בדצמבר 2014 (IST)
הייתי מציע להגדיר את המושג "40 השנים האחרונות", הכוונה ל-1974 ואילך?--אדג - שיחה 09:45, 22 בדצמבר 2014 (IST)
ראה המקור שציינתי, נכתב ב-2012. איך אתה מציע שנכתוב? 1972 ואילך? ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 09:55, 22 בדצמבר 2014 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 15:10, 23 במרץ 2015 (IST)
א. זה שכל הנובליסטים השתמשו בבעלי חיים, לא בהכרח אומר שיש לניסויים האלה חשיבות אובייקטיבית לעומת שיטות אחרות במחקר הביולוגי. זה מראה על השכיחות והמרכזיות שלהם כשיטה מדעית במאה העשרים, אבל זה לא מה שנטען פה.
ב. הקביעה "האנושות הגיעה להישגיה הרפואיים תודות לניסויים אלה" היא קביעה שטחית וחד צדדית. יש הרבה גורמים, לא פחות חשובים מהניסויים בבעלי חיים, שתודות להם הגיעה "האנושות" להישגיה. בראשם, השיטה המדעית במדעי הטבע. בעלי חיים הם רק כלי, ולא גורם מרכזי. ראו גם את הסעיף הבא.
ג. חלק מהניסויים המוזכרים סותרים ישירות את הטענה בדבר חשיבות הניסויים האלה, ומדגימים את השימוש בבעלי החיים כמודל בטיחותי (נחוץ וחשוב) שלא היווה את קפיצת המדרגה החשובה במחקר: תרכיב סאלק, לדוגמה. גדולתו של סאלק היא כחוקר ווירוסים, שהצליח לבודד, ואז להחליש\להמית את וירוס הפוליו וליצור ממנו מנה שאפשר לתת בזריקה. אגב, הוא והצוות שלו בדקו את התרכיב גם על עצמם ועל ילדיהם.
ד. חלק מהנתונים הם לא מארבעים השנים שבפתיח; השיבוט איננו הישג "רפואי", כי אם הישג מדעי שנתון במחלוקת קשה.

זו לא רשימה מלאה של ההתנגדויות שלי, אבל אני חושב שזה מספיק. Le Comte - שיחה 15:26, 30 ביוני 2015 (IDT)

Le Comte, ההתנגדות שלך עושה רושם לא מדעי. מה פירוש, למשל "השיבוט איננו הישג רפואי, כי אם הישג מדעי שנתון במחלוקת קשה"? השיבוט אינו בהכרח הכפלת בני אדם שלמים. שיבוט חיידקים ושמרים הוא כלי מחקר חשוב מאוד, שגילה הרבה מאוד עובדות בתחום הגנטיקה, הביולוגיה המולקולרית, הביוכימיה והפיסאולוגיה של התא, שהואילו מאוד בריפואי אנשים. וגם ההשגה הראשונה שלך מוזרה מאוד. האם אתה חושב, שכל כך הרבה אנשים, שהצליחו להגיע לפרס נובל, השתמשו לגמרי במקרה, בסתם שיטות חסרות ערך?
Le Comte, אתה עושה רושם, שאתה דובר בשם אותה דת, שעבורה הפלרת מים היא עבירה על מצוות כשרות ועבורה שחרור מחבלים תמיד מביא שלום וכיוצא בזה
תהיתי אם לענות לך כטרוליותך האנונימית. אני מצטער אם הטקסט הראשון שלי נשמע חריף מדי. שיבוט החיידקים והשמרים לא נדרש לדולי הכבשה, שהיא-היא המוזכרת בטקסט וגם לא תרם להם מבחינה מדעית. ממש לא טענתי שהשיטה הזו חסרת ערך, אני טוען שהיומרה לקבוע שבזכותה הושגו התגליות היא חסרת ביסוס, דווקא מבחינה מדעית. Le Comte - שיחה 18:52, 12 ביולי 2015 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד109.160.151.83 14:48, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
אני Symbol oppose vote.svg נגד כי זה נראה קטע אג'נדה. לי אישית אין בעיה עם האג'נדה הזאת וחושב שחיי אדם עדיפים בהרבה על פני חיי בעלי חיים, אבל נראה לי בעייתי שאנשים יקראו קטע "הידעת" בדף הראשי ויחשבו שלויקיפדיה יש אג'נדה בנושא. חמויישֶה - שיחה 11:59, 1 בנובמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:05, 10 בנובמבר 2015 (IST)

היום הנעלם[עריכת קוד מקור]

הידעתם שבסמואה דילגו על 30 בדצמבר 2011? כי הם עברו מצידו האחד של קו התאריך הבינלאומי לצידו השני! ‏עמיחישיחה 17:59, 7 במאי 2015 (IDT)

הי, זה נשמע ממש מעניין - איפה המקור לכך? אמא של גולן - שיחה 13:22, 2 ביוני 2015 (IDT)
מופיע בערך סמואה. ‏עמיחישיחה 14:29, 2 ביוני 2015 (IDT)
נחמד, אבל קצת קצר. אולי צריך לצרף לקטע עוד עובדות מוזרות לגבי תאריכים או עובדות מוזרות לגבי סמואה
מה דעתכם:
Coat of arms of Samoa.svg

קו האורך 180°, שעובר ליד האי סמואה, נקרא קו התאריך. זאת משום, שהתאריך משני צדדיו הוא שונה. אדם שחוצה אותו ממערב למזרח, מדלג על יממה בלוח השנה ואדם שחוצה אותו ממזרח למערב חווה שתי יממות עם אותו תאריך. אלא, שלא רק בני אדם בודדים חוצים את קו התאריך. בשנת 2011 החליטו שלטונות סמואה להחשיב את האי כולו, כאילו הוא לא נמצא יותר ממערבו של האי, אלא ממזרחו. כך, אוכלוסית האי כולו, דילגה באותה שנה על התאריך ה-30 בדצמבר.

תודה. 94.159.171.233 16:16, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
כהערת אגב, יש סיפורים אחרים שקשורים לאזורי זמן. נראה לי שהידוע שבהם הוא זה. אבל גם העובדה המעניינת ששעון הקיץ במדינות מוסלמיות שונות (אך לא בכולן) מבוטל זמנית עבור חודש הרמדאן. Tzafrir - שיחה 18:27, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
רגע. אנחנו מדברים עכשיו על קו התאריך ולא על שעון הקיץ. אפשר לכתוב קטע אחר על שעון קיץ ודת109.160.151.83 18:44, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
הקטע נראה לי בסדר גמור. אני Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 12:28, 2 בנובמבר 2015 (IST)
תודה. 94.159.171.90 00:38, 7 בנובמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 034. חמויישֶה - שיחה 10:42, 11 בנובמבר 2015 (IST)

כל אחד ימות בסוף[עריכת קוד מקור]

מתוך הערך ז'אן לואיז קלמן

Vincent Van Gogh 0011.jpg

בשנת 1965 הייתה ז'אן לואיז קלמן, בת ה-90, ערירית וחסרת יורשים. היא החתימה אדם על חוזה, כך שבתמורה לשכירת חדר בדירתה, ביוקר, הוא יירש אותה אחרי מותה. אלא, שקלמן הפכה לשיאנית גינס באריכות חיים. אותו דייר נפטר לפניה כעבור 30 שנה, ואלמנתו המשיכה לשלם את שכר הדירה במקומו. ב-1989 סיפרה קלמן, בסרט הדוקומנטרי "וינסנט ואני" על פגישתה האישית עם וינסנט ואן גוך וב-1995 היא סיפרה בסרט "לאחר 120 עם ז'אן קלמן", על השינויים הטכנולוגיים הרבים, בהם חזתה במהלך 120 שנה. היא נפטרה בגיל 122.

תודה. 109.160.151.83 16:36, 24 באוגוסט 2015 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד חמויישֶה - שיחה 12:44, 2 בנובמבר 2015 (IST)
תודה. 94.159.171.90 00:35, 7 בנובמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 035. בהיעדר מתנגדים או הסתייגויות. חמויישֶה - שיחה 09:57, 16 בנובמבר 2015 (IST)

שמותיו של בושם האפרסמון[עריכת קוד מקור]

הבושם המכונה בתלמוד בשם אפרסמון (אין קשר בינו לבין הפרי המכונה בימינו בשם זה), שהופק כנראה מן השיח Commiphora gileadensis, נודע באיכותו בעת העתיקה, ונפוץ ברחבי העולם. שמותיו המגוונים של הצמח והבושם בשפות שונות משתלשלים כנראה ממקור שמי. בעברית מקראית המילה בֹּשֶם עשויה לעתים לציין צמח זה או את הסממן המופק ממנו. במקרא גם מופיע פעם אחת הצורה הקרובה בָּשָׂם (בשה"ש ה, א: "אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי"). מצורה זו או מצורה מקבילה בלשון שמית אחרת נשאל כנראה שמו היווני של הצמח balsamon (תעתיק השי"ן השמאלית ב-ls מעיד על מבטאה הצדי הקדום). המילה היוונית נשאלה בחזרה ללשון חכמים בצורות בַּלְסָם ובַלְסְמוֹן, וכן לערבית בַּלַסַאן וללטינית balsamum. ביוונית קיימת גם הצורה opobalsamon שמשמעותה "לשד האפרסמון" (opos = לשד), שנשאלה גם היא ללשון חכמים בצורה אפובלסמון. צורה יוונית זו התגלגלה כנראה לפרסית אמצעית וממנה לארמית בצורה אפורסמא. הצורה התלמודית אֲפַרְסְמוֹן היא כנראה מיזוג בין אפורסמא לבלסמון.

הקטע הנ"ל גולמי מאוד, התוכן מעניין לדעתי אבל יש לארגנו ולערכו מחדש בצורה בהירה וקוהרנטית. אשמח לעזרה. אפשר לשלב תוכן מאפרסמון (בושם) בנוגע לזיהוי הצמח. המקור לחלק מהנתונים הוא Richard Steiner, The Case for Fricative Laterals in Proto-Semitic, New Haven: American Oriental Society, 1977, pp. 123-129. הפרטים בקשר לגלגולי המילים אפורסמא ואפרסמון עדיין מצויים בבירור, ובהמשך אביא להם מקור ואחדד או אתקן אותם. בהמשך התוכן ימצא את מקומו גם בערך אפרסמון (בושם). ‏nevuer‏ • שיחה 11:28, 6 במאי 2015 (IDT)
מקורות נוספים: Claudia A. Ciancaglini, Iranian Loanwords in Syriac, Wiesbaden: Reichert, 2008, p. 114 (תודה לדריה על סריקת המקור); Immanuel Löw, Die Flora der Juden, Wien & Leipzig: R. Löwit, 1928, v. I, p. 302. ‏nevuer‏ • שיחה 13:12, 14 במאי 2015 (IDT)
ערכתי. מעביר ל"הוספה". ‏nevuer‏ • שיחה 14:43, 15 במאי 2015 (IDT)
יפה מאד, אם זה מעניין אותך: הרב חיים יאיר בכרך, ה"חות יאיר", בהערותיו לאורח חיים "מקור חיים" סימן רט"ז סעיף ד, לא הסכים לזיהוי המקובל של אפרסמון עם בלסום, וכתב: "וזה שקר מוחלט כי בלסום הוא שם עשב רגיל ומצוי מה שאין כן אפרסמון הוא שרף...", כנראה לא הכיר את ההתייחסות ל"opobalsamon" שהוא שרף העץ. (אגב, ישנו דיון ארוך בחלקי ה"אפרסמון - צרי" בספר שלטי גיבורים, במהדורתו החדשה זה קל ונח לקריאה וממש מעניין (את המתעניין). את ההצעה למיזוג אפורסמא+בלסמון, מעלה כמדומני שמואל קרויס ב"תוספת הערוך" ל"ערוך השלם" של חנוך קאהוט, בערך "אפרסמון" (עמ' 60). אחפש קישור ברשת אם זה מעניין אותך, יש שם רעיונות נוספים. ביקורת - שיחה 23:03, 20 במאי 2015 (IDT)
תודה, אשמח לכל מידע רלבנטי נוסף. האמת היא שלא נכנסתי כלל לבעייתיות שבזיהוי הבוטני של הצמח, אולי כדאי לעשות זאת בקצרה. אבל גם כך הדיון האטימולוגי מורכב למדי. ההנחה (המבוססת, למיטב הבנתי) שיש קשר אטימולוגי בין השמות השונים שהוזכרו איננה מחייבת את המסקנה (השנויה במחלוקת אולי) שהם כולם מתייחסים לאותו צמח. ראובן מ. - שיחה 23:11, 20 במאי 2015 (IDT)
שלחתי לך הודעה בדוא"ל כדי שאוכל להעביר לך את הדף המדובר, לא מצאתי גירסה חופשית. ביקורת - שיחה 23:20, 20 במאי 2015 (IDT)
תודה לך, הדף ששלחת כולל מידע חשוב שישולב כאן או באפרסמון (בושם)#אטימולוגיה. ראובן מ. - שיחה 00:07, 21 במאי 2015 (IDT)
אגב, גם קרויס מצטט את לעף בעניין המיזוג של אפורסמא ובלסמון. ראובן מ. - שיחה 00:09, 21 במאי 2015 (IDT)
ראיתי, אשלח לך בהמשך את שלטי גיבורים. ביקורת - שיחה 09:22, 21 במאי 2015 (IDT)
מה זה באמת לא מעניין אף אחד? אותי זה מרתק... אולי ניסחתי בצורה יבשושית מדי? ראובן מ. - שיחה 10:06, 8 ביולי 2015 (IDT)
הקטע בסדר. אולי צריך טיפה לסכם אותו. אה ורצוי גם לאפיין את הצמח מעבר לשמו המדעי. 94.159.221.174 22:38, 15 באוגוסט 2015 (IDT)
קיצרתי קצת. ראובן מ. - שיחה 11:44, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 11:59, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
אני מציע תיקונים קלים:
Balsamodendron ehrenbergianum00.jpg

לבושם המכונה בתלמוד בשם אפרסמון, אין קשר להפרי המכונה בימינו בשם זה. הבושם, שהופק כנראה מן השיח Commiphora gileadensis (בתמונה), נודע באיכותו בעת העתיקה ונפוץ ברחבי העולם. שמותיו המגוונים של הצמח והבושם בשפות שונות משתלשלים כנראה ממקור שמי. בעברית מקראית המילה בֹּשֶם עשויה לעתים לציין צמח זה או את הסממן המופק ממנו. במקרא גם מופיע פעם אחת הצורה הקרובה בָּשָׂם (בשה"ש ה, א: "אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי"). מצורה זו או מצורה מקבילה בלשון שמית אחרת נשאל כנראה שמו היווני של הצמח balsamon (תעתיק השי"ן השמאלית ב-ls מעיד על מבטאה הצדי הקדום). המילה היוונית נשאלה בחזרה ללשון חכמים בצורות בַּלְסָם ובַלְסְמוֹן, וכן לערבית בַּלַסַאן וללטינית balsamum. ביוונית קיימת גם הצורה opobalsamon שמשמעותה "לשד האפרסמון" (opos = לשד), שנשאלה גם היא ללשון חכמים בצורה אפובלסמון. צורה יוונית זו התגלגלה כנראה לפרסית אמצעית וממנה לארמית בצורה אפורסמא. הצורה התלמודית אֲפַרְסְמוֹן היא כנראה מיזוג בין אפורסמא לבלסמון.

תודה
לדעתי לא מספיק מעניין. יותר מדי בלשנות עם פחות מדי הפתעה. חמויישֶה - שיחה 10:46, 1 בנובמבר 2015 (IST)
אני אהבתי, לא הפתעה אבל ידיעות חדשות. הידעת? ביקורת - שיחה 11:27, 1 בנובמבר 2015 (IST)
לא נורא אם לא יתקבל, כבר העשרתי גם את ויקיפדיה (אפרסמון (בושם)#אטימולוגיה) וגם את ויקימילון (wikt:אפרסמון) במידע, ודי לי בכך. ראובן מ. - שיחה 12:02, 1 בנובמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:50, 16 בנובמבר 2015 (IST)

דינוזאורים: לטאות ועופות - בתחתית הדף הייתה עוד הצעה בנושא הנ"ל[עריכת קוד מקור]

אגן דמוי לטאה

במאה ה־19 התגלו שלדים שזוהו כשייכים לזוחלים ענקיים. הם כונו דינוזאוריםיוונית: לטאות אימה). בשנת 1887 הוצע לחלק את קבוצת הדינוזאורים לשתי תתי-קבוצות: "בעלי אגן דמוי עוף" ו"בעלי אגן דמוי לטאה". מאה שנים מאוחר יותר החל להתברר שמוצאם של העופות הוא מקבוצה של דינוזאורים. למרבה המבוכה, העופות התפתחו דווקא מאותה קבוצה שהשתייכה לסדרת "בעלי אגן דמוי לטאה".

עפ"י הערכים האמורים וכן (בפרט המידע על זמן הסיווג) הערכים המקבילים להם באנגלית. עדיין חסר בשר. Tzafrir - שיחה 11:11, 5 במאי 2015 (IDT)

Symbol support vote.svg בעד דווקא נראה לי קצר ולעניין. לא כל קטע "הידעת" חייב הרבה בשר. 94.159.183.179 12:55, 29 באוגוסט 2015 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד חזקMathKnight (שיחה) 21:41, 22 באוקטובר 2015 (IDT)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 036. חמויישֶה - שיחה 10:47, 17 בנובמבר 2015 (IST)

אדי דסלר - הנאצי שהצליח בזכות אתלט שחור[עריכת קוד מקור]

ג'סי אוונס

ג'סי אוונס התחרה באולימפיאדת ברלין כשהוא נועל נעליים שיוצרו על ידי "חברת האחים דסלר". מי שהחתים את האתלט היה אדולף (אדי) דסלר, שייסד יחד עם אחיו רודולף את החברה בשנת 1924. אוונס זכה במהלך האולימפיאדה בארבע מדליות זהב וזכור במיוחד כמי ששיבש את תוכניתו של אדולף היטלר להפוך את המשחקים האולימפיים לתעמולה להוכחת עליונות הגזע הארי. בעקבות ההצלחה של אוונס עלה הביקוש לנעלי החברה, ביקוש שנמשך עד תחילת מלחמת העולם השנייה. העובדה שהצלחת המפעל נבעה במידה רבה מהצלחתו של אתלט שחור, לא מנעה מהאחים דסלר להצטרף לשורות המפלגה הנאצית ובמהלך מלחמת העולם השנייה שימשו מפעלי החברה לייצור טילים נגד טנקים עבור הורמאכט. המלחמה הובילה לסכסוך כבד בין האחים בעקבותיו התפרקה החברה המשותפת לשתי חברות מתחרות. אדי הקים את "אדידס" (קיצור של שמו הפרטי ותחילת שם משפחתו) ורודולף הקים את "Ruda", שהפכה מאוחר יותר ל"פומה".

הוצע על ידי משתמש:Eladti שלא חתם.
מעולה, אני Symbol support vote.svg בעד. ערכתי מעט, כי הטענה שהיטלר עזב בגללו את האיצטדיון מוקדם שנויה במחלוקת. חמויישֶה - שיחה 11:30, 4 בנובמבר 2015 (IST)

גם אני מאוד Symbol support vote.svg בעד94.159.171.90 00:28, 7 בנובמבר 2015 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. ניסיתי לחשוב אם אפשר להוסיף משהו על זה שחברה שנוסדה על ידי אדולף עברה בהמשך לבעלותו של לואי דרייפוס (לא קשור לדרייפוס אבל דוד של לואי-דרייפוס). (או חברה גרמנית שעברה לבעלות של שר צרפתי), אבל נראה שאין לזה מקום. Tzafrir - שיחה 11:30, 7 בנובמבר 2015 (IST)
מה המקור לכך שנעליו של אוונס יוצרו על ידי דסלר? Danny-wשיחה 17:26, 7 בנובמבר 2015 (IST)
בערך אדידס. סיפור מעניין בפני עצמו על דסלר שהגיע לכפר האולימפי ושכנע את אוונס לנעול ת'נעליים שלו. חמויישֶה - שיחה 11:58, 8 בנובמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 037. חמויישֶה - שיחה 11:05, 17 בנובמבר 2015 (IST)

יחידת האמזונות של קדאפי[עריכת קוד מקור]


בספר הירוק שפרסם שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי ישנן הרבה אמירות מיזוגיניות, למרות זאת, ביחידת העילית שתפקידה להגן על חייו של קדאפי שירתו נשים בלבד. היחידה כונתה משמר האמזונות ומנתה למעלה מ- 200 נשים לוחמות שנדרשו להצהיר על בתוליהן ונבחרו אישית על ידי קדאפי. בנובמבר 2006 הוזמן קדאפי לפסגת מנהיגי מדינות אפריקה באבוג'ה, בירת ניגריה, אך כשירד ממטוסו יחד עם יחידת האמזונות החמושה, ביקשו כוחות הביטחון המקומיים לפרק אותן מנשקן, קדאפי עזב בכעס את המקום והודיע כי יצעד ברגל 40 קילומטר כדי להגיע לעיר, רק התערבותו של נשיא ניגריה אולוסגון אובאסניו שנכח במקום במקרה, הביאה לסיום התקרית.

מבוסס על הערך משמר האמזונות. בידל הפייטן - שיחה 19:33, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

נחמד. אני בעד. 2.54.8.234 18:05, 2 בספטמבר 2015 (IDT)
אני פחות מתלהב. יחידת האמזונות ידועה מאד, ואישיותו המופרעת של קדאפי ידועה גם היא. הסיפור בניגריה לא מספיק כדי להחזיק קטע "הידעת?" חמויישֶה - שיחה 16:09, 9 בנובמבר 2015 (IST)
כנראה שידיעותיך רבות מאד, אני הופתעתי לשמוע על היחידה הזו, בכל אופן הסיפור בניגריה הוא לא הנקודה הוא רק לעבות קצת את העניין והקוריוז. בידל הפייטן - שיחה 01:56, 17 בנובמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:02, 1 בדצמבר 2015 (IST)

צל עץ תמר[עריכת קוד מקור]

נגן נגנה בביצוע לילית נגר - תקליט מקורי

למרות שהלהיט רב הביצועים צל עץ תמר הוקלט לראשונה בתחילת שנות החמישים, תחנות הרדיו והטלוויזיה שמשמיעות אותו, משלמות עליו תמלוגים רק משנת 1999. זאת ועוד, התשלום עצמו הוא תשלום רטרואקטיבי, שהחל רק בשנת 2014, בעקבות פסק בוררות עם יורשי הפזמונאי והמלחין המקוריים. במשך כל השנים הופיעו במקום שמות היוצרים, שמות בדויים על עטיפות התקליטים של מבצעי השיר וספק אם מבצעי השיר בעצמם ידעו מי כתב אותו. לילית נגר, לדוגמה, שהייתה המבצעת השנייה של השיר, בשנת 1954, סיפרה שהמוזיקאי בובי פנחסי מכר לה אותו תמורת חמש לירות; על עטיפת ומדבקת התקליטון שלה צויין רק שם המעבד המוזיקלי של השיר (ראו תמונה). זהות המחברים האמתיים נתגלתה רק ב-2013, בעקבות תחקירים של יואב גינאי מרשת ב׳ ושל צוות אתר האינטרנט זמרשת. המחברים, אפרים וינשטיין וחיים קוברין, כמו גם יורשיהם, לא היו מעורים בעסקי השעשועים ולכן לא דאגו להסדיר את זכויות היוצרים ביוזמתם, במשך כל אותן השנים.

94.159.171.90 00:02, 7 בנובמבר 2015 (IST)

קטע מצוין. דני. Danny-wשיחה 09:04, 7 בנובמבר 2015 (IST)
תודה! 94.159.171.90 09:06, 7 בנובמבר 2015 (IST)
מעניין. חייבים לערוך באופן ששמות היוצרים יופיעו בקטע. חמויישֶה - שיחה 12:04, 8 בנובמבר 2015 (IST)
הכנסתי את שמות היוצרים, כבקשתך. 109.160.134.223 19:16, 8 בנובמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 038. חמויישֶה - שיחה 12:04, 1 בדצמבר 2015 (IST)

הצבעה קולית[עריכת קוד מקור]

Houses.of.parliament.overall.arp.jpg

הצבעה קולית היא הליך בבית מחוקקים בו מכריז יושב ראש הישיבה על השאלה העומדת על הפרק ואז מבקש מהתומכים להכריז בעת ובעונה אחת על תמיכתם ואת המתנגדים להכריז בעת ובעונה אחת על התנגדותם. על פי מיטב שמיעתו מחליט יושב ראש הישיבה על תוצאות ההצבעה. בבית הנבחרים הבריטי קוראים התומכים "אכן" (באנגלית עתיקה "Aye") והמתנגדים קוראים "לא" (No). אם יש חברי פרלמנט החולקים על החלטתו של יושב הראש, מתקיימת הצבעה בשיטת "חלוקה" (Division). על פי שיטה זו יוצאים חברי בית הנבחרים מהאולם ונכנסים לאחד משני מבואות: מבואת ה"אכן" (the "Aye" lobby), ומבואת ה"לא" (the "No" lobby) המצויות משני צידי אולם בית הנבחרים. במבואות אלה נרשמים שמות החברים על ידי מזכירי בית הנבחרים. כמו כן, ממונים עבור כל אחת מהמבואות שניים מחברי בית הנבחרים כ"מונים" (Tellers) אשר סופרים את מספר חברי הבית הנמצאים בה. בדאל אירן, הבית התחתון האירי, מכריזים המתנגדים Tá (כן באירית) והמתנגדים מכריזים Níl (לא). במקרה שיש חברי פרלמנט החולקים על קביעתו של יושב ראש הישיבה, הם צועקים Votáil!‎ (הצבעה!). במקרה כזה נשמעים במשך שש דקות פעמונים בכל רחבי בניין הדאל הקוראים לחברים להגיע להצבעה. לאחר ארבע דקות נוספות ננעלות דלתות אולם הדאל ומתחילה הצבעה ממוחשבת.

Itaygur - שיחה 23:16, 8 בינואר 2015 (IST)

זה לא רק בעתיקה. גם עכשיו המילה הזאת בשימוש בחיל הים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:02, 9 בינואר 2015 (IST)
האם ייכתב ערך על הצבעה קולית? ראיתי שגם בתוך הפרלמנט הקנדי מתקיימת הצבעה כזו. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 10:06, 19 בינואר 2015 (IST)
גם לזה נגיע. Itaygur - שיחה 13:09, 19 בינואר 2015 (IST)
הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 09:34, 31 במרץ 2015 (IDT)
זה קטע די מעניין. אני מציע למחוק את כל השמות העבריים ("מבואת ה"אכן") אלא אם יש מקור מאוד רציני שמשתמשים בביטוי הזה. אין מניעה להשתמש רק בשמות הלועזיים. ואין צורך לציין שהתונכים צועקים "כן" והמתנגדים צועקים "לא" (אם הם היו צועקים דבר אחר, נניח "חתול", היה ראוי לציין). כדאי להוסיף באיזה פרלמנטים השיטה המצויינת הזו נהוגה, וממתי היא נהוגה. את הסימן קריאה אחרי Votáil כדאי להוריד, קודם כל משיקולי כיווניות, ושנית מאחר שכבר כתוב "צועקים". אפשר לנסח את הקטע גם אחרת, שידון רק בנעשה בפרמלט האירי (כולל נעילת הדלתות) ולהזכיר בסוף פרלמנטים נוספים. כך נמנע מהצורך להכחיל את הצבעה קולית ‏«kotz» «שיחה» 11:33, 20 ביולי 2015 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד. אולי צריך טיפה לתמצת, אבל הקטע טוב ובשל. 109.160.151.83 18:19, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
קראתי כבר כמה פעמים, ובכל פעם אני שואל את עצמי: אבל למה עושים את זה? במיוחד כשהחלופה היא הצבעה ממוחשבת? הבעיה היא שאין ערך בנושא... ואין תשובה בטקסט. אני מסכים עם ההערות של קוץ, בגדול. כרגע זה מפוזר מדי לדעתי. Le Comte - שיחה 00:10, 25 באוגוסט 2015 (IDT)
עצם העובדה שעושים את זה היא מעניינת, גם אם לא ממש יודעים למה. אולי עושים את זה בגלל מסורת. (גם מוסד הנשיאות בישראל הוא מסורבל ויקר ומיותר ואני שואל את עצמי כל בוקר למה הוא ממשיך להתקיים). 94.159.183.143 08:01, 25 באוגוסט 2015 (IDT)
גם בכנסת מצביעים היום בהצבעה ממוחשבת בכל מקרה. בעבר, בהצבעה שתוצאותיה היו ידועות מראש, היה היו"ר מכריז, מי בעד, מי נגד, מעיף מבט מהיר על כמות המצביעים וקובע מיד את התוצאה. רק בהצבעות חשובות ושקולות היו ממנים שני ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה שימנו את הקולות אחד אחד ויקבעו תוצאה מדוייקת. Itaygur - שיחה 09:02, 25 באוגוסט 2015 (IDT)
לא מספיק טוב לדעתי. חמויישֶה - שיחה 14:38, 1 בדצמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:38, 1 בדצמבר 2015 (IST)

תאודור ה.[עריכת קוד מקור]

אני לא יודע בדיוק איך לנסח את זה כקטע "הידעת":

מי האיש? יהודי שנולד בבודפשט באמצע המאה ה־19. לאחר מכן עבר לווינה והיה כתב ועורך בעיתון נויה פרייה פרסה. בשנות התשעים של המאה ה־19 הוא כתב ספר ובו תיאור אוטופי עתידני של מדינה וזה הוליד תנועה שלמה. ניסיון לממש את האוטופיה באוגנדה נכשל. היה לו זקן שחור ושמו היה תאודור ה.

האיש יכול להיות כמובן תאודור הרצל, אך התיאור מתאים גם לעמיתו תאודור הרצקה.

Tzafrir - שיחה 00:48, 10 באוקטובר 2015 (IDT)

Like Thumbup.svg.
אולי כך:
Hertzka.jpg

תאודור הרצ... היה עיתונאי יהודי אידיאליסט שחור זקן שנולד בבודפשט באמצע המאה ה־19. בהמשך חייו עבר לווינה ושימש כתב ועורך בעיתון נויה פרייה פרסה. ספר שכתב בשנות התשעים של המאה ה־19 ובו תיאור אוטופי עתידני של מדינה, היכה גלים ויצר תנועה של תומכי רעיונותיו במדינות רבות. ניסיון לממש את האוטופיה באוגנדה נכשל.

ולא, הוא לא כלל בשער ספרו את המוטו "אם תרצו - אין זו אגדה", שמו לא היה תאודור הרצל אלא תאודור הרצקה.

מה דעתך? ביקורת - שיחה 20:55, 10 באוקטובר 2015 (IDT)
נראה טוב. Tzafrir - שיחה 23:33, 10 באוקטובר 2015 (IDT)
לא אוהב התחכמויות כאלה. זה חמוד, אבל לא מתאים לאנציקלופדיה. ראובן מ. - שיחה 23:39, 10 באוקטובר 2015 (IDT)
לא מתאים לאנציקלופדיה אבל לדעתי מאד מתאים לקטע הידעת. Assafn שיחה 12:20, 12 בנובמבר 2015 (IST)
חמויישה, מה אומר? ביקורת - שיחה 13:51, 11 באוקטובר 2015 (IDT)
בפורמט שהוצע - ממש לא. חמויישֶה - שיחה 15:13, 11 באוקטובר 2015 (IDT)
אני מעדיף את הגרסה שהחלה במילים "מי האיש". 94.159.139.125 18:25, 7 בנובמבר 2015 (IST)
אי אפשר לבסס קטע על זה ששמו מזכיר מאד את שמו של הרצל. גם לא הדימיון בביוגרפיה. אם יש משהו אחר שיצדיק הידעת בקורות חייו, סבבה, אבל לא ראיתי משהו כזה. חמויישֶה - שיחה 12:08, 8 בנובמבר 2015 (IST)
למה אי אפשר? זה מאד מעניין לדעת על יהודי נוסף עם ביוגרפיה דומה, וה"פלפל" הוא דמיון השמות. או שלא הבנתי למה משמשת הפינה, עד היום חשבתי שמדובר בהבלטת קטע סנסציוני על מנת לגרום להתעניינות הקוראים בערך כלשהו. ביקורת - שיחה 12:18, 8 בנובמבר 2015 (IST)
טוב, יש לי איזה קצה חוט לרעיון, שאולי אם נצליח להכניס גם אותו אל הקטע, הוא כן ימצא חן בעיניי כולם...אולי...
היה עוד פעיל ציוני, חוץ מהשניים האלו, שהחבר'ה קראו לו "הרצל". החומר שהוא כתב הפך למאוד פופולרי בקונגרס הציוני השישי ורבים באותו קונגרס ציטטו את כתביו ואפילו שרו אותם בשירה אדירה - נפתלי הרץ אימבר.
אני עוד לא יודע איך דוחפים את זה לשם, כששומרים על המסגרת המסורתית של קטע "הידעת". אבל אם נסדר את קטע "הידעת" הזה, בצורת חידת "זה הסוד שלי", אז אולי זה כן יילך. פשוט לשאול מי משלושת האישים הבאים הוא בנימין זאב תאודור הרצל ולהביא תקציר על כל אחד מהם.
109.160.134.223 19:25, 8 בנובמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. לא הכיוון. חמויישֶה - שיחה 13:08, 6 בדצמבר 2015 (IST)

שפתו הרשמית של אף אחד[עריכת קוד מקור]

מתוך הערכים שבקטע

AlArabeya.svg

מדינות ערב מכירות בערבית הספרותית - שפת הקוראן - כשפתן הרשמית. זאת למרות, שמזה מאות שנים, איש לא דובר אותה כשפת אם ולא מדבר אותה במסגרות לא רשמיות. גם למרות, שברבות מהמדינות האלו קיימים קורסים רבים ומילונים, לפחות של אחד מניבי הערבית המדוברת המקומיים.

עניין השמרנות הלשונית הקיצונית אינו ייחודי למדינות ערב. ראשית, גם ניב הערבית, שבו מדינת ישראל מכירה כרשמי (לצד השפה העברית) הוא הניב של הקוראן. שנית, גם הניבים הרשמיים של הגרמנית והאיטלקית הם אלו, שבהם נכתבו יצירות הספרות החשובות. לכן, מרבית דוברי השפות האלו אינם מבינים את הניב הרשמי של ארצם, לפני תחילת הלימודים בבית הספר. גם בשווייץ, בה יש ארבע שפות רשמיות, הגרמנית הרשמית אינה הגרמנית השוויצרית והאיטלקית הרשמית אינה האיטלקית השוויצרית.

תודה. 94.159.183.143 18:28, 26 באוגוסט 2015 (IDT)

מעניין. אפשר להשוות לאיטליה וסין (ובדורות הקודמים: צרפת) שבהן השפה הרשמית הפכה לשפה המדוברת בעזרת מערכת החינוך ותקשורת ההמונים. Tzafrir - שיחה 12:13, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
תודה על המחמאה. לגבי הצרפתית, אם איני טועה, בכול אירופה של היום יש ניב בודד של צרפתית. אני לא יודע איך נוצר המצב הזה, שיש הרבה ניבים של גרמנית ואיטלקית, אבל בשביל ניב שונה של צרפתית, יש לנסוע לקנדה או להאיטי. לא יודע איך זה קרה. ולגבי הסינית אני יודע אפילו הרבה פחות. כך שאם תרצה להשוות, תצטרך לכתוב גרסה חדשה לקטע בעצמך. אני לא יודע לעשות את זה. 94.159.183.179 16:20, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
אפולוגטיקה שמנצחת דחליל קש. הטענה שמדינות ערב נחשלות אינה נובעת משום פרמטר אובייקטיבי חלילה; זו סברה מוטעית הנובעת רק מן העובדה שהשפה הרשמית אינה שגורה בפי התושבים. עוזי ו. - שיחה 21:42, 3 בספטמבר 2015 (IDT)
אני חושש, ששגית בהבנת הנקרא. לא כתוב, שהנחשלות היא רק בגלל עניין השפה או שאין נחשלות בכלל. כתוב, שעניין השפה אינו סממן של הנחשלות. בכול מקרה, יש לחשוב כיצד להבהיר את הנקודה הזו, כך שלא יהיו שגיאות בהבנת הנקרא. 94.159.183.179 22:19, 3 בספטמבר 2015 (IDT)
שיניתי. האם השינוי הזה מנקה לי את הקש מהראש :-) 94.159.183.179 22:28, 3 בספטמבר 2015 (IDT)
אני לא מומחה לתחום, אבל למיטב הבנתי הקטע יוצר רושם שגוי. הערבית הספרותית, בהגדרה, אינה הערבית המדוברת, אבל כל הערבים מבינים אותה היטב, כי היא שפת הכתיבה והנאום. היא שפתם הרשמית של כל הערבים, לצד השפה המדוברת. זה נובע כמובן מהקוראן, אבל הפך למסורת עצמאית. אם אינני טועה גם ערבים שאינם מוסלמים כותבים וקוראים בשפה זו. ממילא זה טבעי אם יש מעמד רשמי לערבית - זו תהיה הערבית הספרותית. חוץ מזה הקטע מנוסח באופן בעייתי. נרו יאירשיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"ו • 10:29, 7 בדצמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:33, 7 בדצמבר 2015 (IST)

גירוש יהודי אנגליה[עריכת קוד מקור]

גירוש יהודים מאירופה, בין השנים 1100-1600

אף על פי שיהדות בריטניה היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ומונה כרבע מליון בני אדם, הצו המורה על גירוש יהודי אנגליה משנת 1290, שניתן על ידי המלך אדוארד הראשון, עדיין בתוקף ומעולם לא בוטל. למרות שהצו משנת 1290 לא בוטל באופן פורמלי, לאחר שהאמנציפציה ו-Jewish Relief Act 1858 ביטלו כל אפליה בין אנגליקנים לשאר אזרחי אנגליה, אין משמעות מעשית לצו זה.

מתניה שיחה 19:20, 1 ביוני 2015 (IDT)
האם אפשר לעבות את זה בפרטים על תקדים רובנס [1] (בהנחה שמה שכתוב שם נכון)? Tzafrir - שיחה 11:45, 2 ביוני 2015 (IDT)
חשבתי על זה, אבל קשה מאוד לאמת את זה, ואין הרבה לאן לקשר. מתניה שיחה 13:29, 2 ביוני 2015 (IDT)
אני משנה את "בני אדם, הצו המורה" ל-"בני אדם. זאת למרות הצו המורה":

הקהילה היהודית בבריטניה היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם; היא מונה כרבע מליון בני אדם. הקהילה קיימת למרות, שצו המורה על גירוש יהודי אנגליה משנת 1290, שניתן על ידי המלך אדוארד הראשון עדיין בתוקף ומעולם לא בוטל. אולם, למרות שהצו משנת 1290 לא בוטל באופן פורמלי, לאחר שהאמנציפציה ו-Jewish Relief Act 1858 ביטלו כל אפליה בין אנגליקנים לשאר אזרחי אנגליה, אין משמעות מעשית לצו זה.

תודה. 94.159.183.179 16:52, 28 באוגוסט 2015 (IDT)
אל תשנה. עכשיו המשפט הראשון לא הגיוני תחבירית. אולי אם תוריד גם את "אף על פי ש". אני לא חושב שיש צורך לשנות. חמויישֶה - שיחה 12:22, 30 באוגוסט 2015 (IDT)
ואיך עכשיו? 2.54.8.233 23:36, 2 בספטמבר 2015 (IDT)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 039. חמויישֶה - שיחה 12:39, 9 בדצמבר 2015 (IST)

שקיעה כחולה על מאדים[עריכת קוד מקור]

כשצופים בשמש השוקעת על מאדים, השקיעה נראת בצבעים אחרים מהשקיעה על כדור הארץ. האבק הנמצא באטמוספירה של מאדים סופג את האור הכחול ומעביר אותו ישר קדימה, בעוד שאר הצבעים מתפזרים באופן שווה. כך שהשמיים סביב השמש נראים כחולים, בעוד ששאר השמיים הינם בצבע אדום-חום-צהוב . האטמוספירה של מאדים מורכבת מ-95% פחמן דו-חמצני, 3% חנקן, 1.6% ארגון ומעט חמצן ומים. בנוסף, השמש השוקעת שומרת על צורתה ואינה נראית פחוסה כמו בכדור הארץ, כיוון שהאטמוספירה במאדים דלילה יחסית. השקיעה בתמונה היא השקיעה הראשונה בצבע שצילם הרובר קיוריוסיטי, השוהה במכתש גייל.

מבוסס לפי התמונה של קיוריוסטי באתר JPL והכתבה הזו בברכה אמא של גולן - שיחה 01:42, 24 במאי 2015 (IDT)

אהבתי. מספר הערות:
  1. הכותרת קצת מטעה כי השמש עצמה אינה כחולה. מציע להסתפק ב"השקיעה במאדים".
  2. אפקט ההכחלה דומה להכחלת השמיים בכדו"א, אלא שבשל דלילות האטמופירה, קרני השמש עוברות דרך מספיק ממנה בשביל לצבוע אותה בכחול רק בסמוך לקו האופק.
  3. מציע לציין שהאטמוספרה דלילה בערך פי 100 מבכדור הארץ, במקום את הרכב האטמוספרה.
  4. אני מתלבט אם שווה להזכיר גם את משך היממה שהוא 24 שעות ו-39 דקות ארציות, ושהמרחק מהשמש גדול בכמחצית ולכן היא נראית קטנה בשליש. בברכה, גנדלף - 01:53, 04/06/15
אני מציע: "הידעת, אדם הצופה בשמיים, על המאדים, בצהרי היום, יראה את השמיים אדומים ואם הוא יצפה בהם בעת השקיעה, הוא יראה אותם כחולים - בדיוק ההפך ממה שיראה אדם הצופה בשמיים ועומד על כדור הארץ....

אדם הצופה בשמיים, על המאדים, בצהרי היום, יראה את השמיים אדומים ואם הוא יצפה בהם בעת השקיעה, הוא יראה אותם כחולים - בדיוק ההפך ממה שיראה אדם הצופה בשמיים ועומד על כדור הארץ. השקיעה על המאדים נותנת גוון כחול כי האבק הרב הנמצא באטמוספירה הדלילה שלו סופג את האור הכחול ומעביר אותו ישר קדימה, בעוד שאר הצבעים מתפזרים באופן שווה. זאת בניגוד למצב באטמוספרה הסמיכה ודלת האבק של כדור הארץ, ששוברת דווקא את שאר אורכי גלי האור ומסיטה קדימה את האור האדום. בנוסף, השמש השוקעת נראית על המאדים בצורתה האמתית ולא נראית פחוסה כמו בכדור הארץ, כיוון שהאטמוספירה הדלילה יחסית לא יוצרת את אפקט העיוות הזה. השקיעה בתמונה היא השקיעה הראשונה בצבע שצילם הרובר קיוריוסיטי, השוהה במכתש גייל.

תיקנתי לפי הביקורת. הקטע טוב. ועדיין, הוא דורש הסבר יותר מעמיק מתחום האופטיקה. 109.160.151.83 12:44, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 12:25, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 040. בסוף. חמויישֶה - שיחה 15:27, 10 בדצמבר 2015 (IST)

סם יוסטון[עריכת קוד מקור]

מתוך הערך על אודותיו

Wiki samhouston.JPG

סם יוסטון (1793 - 1863) הוא האדם היחיד שכיהן כמושל של שתי מדינות שונות בארצות הברית – של טנסי ושל טקסס. יוסטון כיהן גם כמפקד הצבא וכנשיא רפובליקת טקסס, טרם סיפוחה לארצות הברית. מעבר לכך, בין הקריירה שלו בטנסי לבין זו שבטקסס, הורשע יוסטון בתקיפה אלימה. בפוליטיקה האמריקנית של ימינו היתה הרשעה כזו מסיימת כנראה את חייו הציבוריים. גם העובדה שיוסטון נשאר בחיים אחרי אותה תקיפה היא בגדר נס; שכן יריבו כיוון אקדח אל חזהו מטווח קרוב ולחץ על ההדק - אך האקדח לא ירה.

תודה. 109.160.151.244 20:47, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

  • קטע נחמד, ומבוסס, ככל הידוע לי. Reuveny - שיחה 21:32, 21 באוגוסט 2015 (IDT)
נחמד מאוד! ערכתי קצת, ברשותו. Le Comte - שיחה 00:59, 22 באוגוסט 2015 (IDT)
בעריכה שלך חסר לי הדגש על הרעיון, שלא רק שהוא היה מושל שתי מדינות בארצות הברית, הוא גם היה נשיא מדינה, מחוץ לארצות הברית. אבל אם כל המחלוקת תסתיים בנקודה הזו, אשרנו. 109.160.151.244 01:28, 22 באוגוסט 2015 (IDT)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 041. חמויישֶה - שיחה 10:41, 14 בדצמבר 2015 (IST)

קירבה משפחתית פילוגנטית[עריכת קוד מקור]

התנינאים נראים כמו אב-הטיפוס של הזוחל האולטימטיבי: זוחלים על 4 רגליים, בעלי עור מכוסה אוסטאודרמים וקשקשים, בעלי דם קר המטילים בצים. למרות זאת, התנינאים קרובים יותר מבחינה אבולוציונית לעופות מאשר לקשקשאים הכוללים לטאות ונחשים. התנינאים והעופות מוצאם בקלייד ארכוזאוריה ובעוד שהתנינאים נשארו ללא שינוי ניכר מאז הקרטיקון, העופות התפתחו מהדינוזאורים בסוף תור היורה.

לא מגובש. בברכה, MathKnight-at-TAU שיחה 14:51, 19 בפברואר 2014 (IST)
"קרובים יותר מבחינה גנטית" עדיף על "קרובים יותר מבחינה אבולוציונית". אל האבולוציה צריך להגיע רק במשפטים האחרונים. (וחוץ מזה, התנינאיים הם לא בדיוק בעלי דם קר. הם מקרה גבול בין דם קר לחם. אני לא יודע להסביר בדיוק למה. ראיתי פעם מומחה מסביר את זה ולא התעמקתי). 94.159.182.213 22:18, 27 בנובמבר 2014 (IST)

התנינאים נראים כמו אב-הטיפוס של הזוחל האולטימטיבי. הם זוחלים על ארבע רגליים כך שגחונם קרוב לקרקע, הם בעלי עור מכוסה אוסטאודרמים וקשקשים והם נחשבו במשך שנים לבעלי דם קר - כיום הם נחשבים לשלב מעבר בין דם חם לקר. למרות זאת, התנינאים קרובים יותר מבחינה גנטית לעופות מאשר לקבוצות הזוחלים האחרות; מאשר לצבים ולקשקשאים (לטאות ונחשים). התנינאים והדינוזאורים, מוצאם האבולוציוני בקלייד ארכוזאוריה. בעוד שהתנינאים נשארו ללא שינוי ניכר מאז הקרטיקון, מהדינוזאורים התפתחו העופות, בסוף תור היורה.

תודה. 94.159.183.179 08:31, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

תודה על ניסוח הקטע. מה המשמעות של "שלב מעבר בין דם קר לדם חם"? האם זה מוסבר באחד מהערכים המקושרים? ר' גם תנינאים#פיזיולוגיה ומטבוליזם. Tzafrir - שיחה 12:09, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
אני לא מבין לעומק את עניין שלב המעבר בין הדם הקר לחם. בעיקרון, יצורים עם דם חם לא התפתחו במוטציה בודדת מיצורים עם דם קר. ההתפתחות הזו הייתה עם שלבים. אלא שאני לא התעמקתי מעולם בשלבים האלו. 94.159.183.179 16:25, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
אם צריך לבחור בין שתי ההצעות לקטע על האבולוציה שלה העופות דרך הדינו', אני מעדיף את ההצעה השנייה, שעוסקת באגן דמוי לטאה מול אגן דמוי עוף. תודה. 94.159.183.179 13:01, 29 באוגוסט 2015 (IDT)
נכון להיום, קטע הידעת השני, שעסק באותו נושא (רק בלי להיכנס לגנטיקה), התקבל. ולכן הקטע הזה, לדעתי, הפך למיותר. 94.159.182.104 14:37, 14 בדצמבר 2015 (IST)
מסכים. חמויישֶה - שיחה 10:26, 15 בדצמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 10:35, 15 בדצמבר 2015 (IST)

הליך הדחת נשיא ארצות הברית[עריכת קוד מקור]

מקור: הערך "אנדרו ג'ונסון".

עטיפת הטיים מגזין מפברואר 1998

בעקבות פרשת מוניקה לווינסקי, עבר הנשיא ביל קלינטון, בבית הנבחרים האמריקני, הליך של בירור והצבעת הדחה. הנשיא היחידי שעבר הליך כזה מלבד קלינטון היה אנדרו ג'ונסון. את ג'ונסון, בניגוד לקלינטון, ניסו להדיח, למרות שלא היה מעורב שום שערורייה; אלא בגלל, שמדיניותו לא מצאה חן בעיניי חברי הקונגרס. כוחו של ג'ונסון בקונגרס היה חלש מאוד, גם משום שהיה חבר המפלגה הדמוקרטית בקונגרס עם רוב רפובליקני וגם משום שאת הקריירה הפוליטית שלו הוא עשה במדינות ארצות הברית הדרומיות, שלא יוצגו בבתי הנבחרים בזמנו – מיד אחרי שהפסידו במלחמת האזרחים האמריקנית. הדחת נשיא דורשת רוב של שני שליש בקונגרס וג'ונסון ניצל על חודו של קול. אולם, תפקידו בבית הלבן, ממילא הסתיים מספר חודשים מאוחר יותר.

94.159.183.216 19:09, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

נחמד. חמויישֶה - שיחה 11:04, 11 באוקטובר 2015 (IDT)
תודה94.159.171.90 00:29, 7 בנובמבר 2015 (IST)

התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 042. ללא התנגדויות או הסתייגויות. חמויישֶה - שיחה 10:04, 16 בדצמבר 2015 (IST)

שמן הקנולה[עריכת קוד מקור]

תרמיל לפתית פתוח

שמן קנולה הוא שמן נפוץ, אולם בניגוד לשמן זית או שמן תירס, אין צמח ששמו קנולה. שמן הקנולה מופק מהלפתית (השם הנפוץ של כרוב הלפת). בשנות השבעים של המאה העשרים פותח בקנדה זני של לפתית שהפיק שמן עם רמות נמוכות יותר של חומצה ארוצית (אנ'). יצרני השמן רצו לתת לו שם שיבדל אותו מקודמיו. באותה ההזדמנות הם רצו להיפטר משם לא מוצלח: שמה האנגלי של הלפתית הוא rapeseed, מילה שפירושה המילולי באנגלית הוא "זרע אונס". פירוש השם קנולה הוא קיצור של "שמן קנדי" (לפי גרסה אחת) או ראשי תיבות של "שמן קנדי עם חומציות נמוכה" (לפי גרסה אחרת).

לפי הערך באנגלית על חומצה ארוצית, עד היום אין עדויות סבירות לכך שרמות סבירות של חומצה ארוצית גורמות לנזק לאנשים (העדויות התקבלו מניסויים על חיות ולא קיבלו אישוש מתצפיות על אנשים. יכול להיות נחמד להוסיף את זה, אבל אני חושש לבלבל את הקוראים. Tzafrir - שיחה 16:42, 9 ביולי 2015 (IDT)
נדמה לי, ששמן לפת הוא "שמן קולזה". 94.159.221.174 17:08, 7 באוגוסט 2015 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. לא נוצר דיון. חמויישֶה - שיחה 16:12, 22 בדצמבר 2015 (IST)

באופניים אל הקוטב הדרומי[עריכת קוד מקור]

כביש חוצה הקוטב הדרומי

הדרך אל הקוטב הדרומי, בלב יבשת אנטארקטיקה, קשה ומסוכנת, בשל האקלים הקיצוני, מדבר הקרח, ועוד. האדם הראשון שהגיע אל הקוטב הדרומי היה רואלד אמונדסן, שעשה זאת ב-14 בדצמבר 1911, במזחלות רתומות לכלבים. במהלך השנים הגיעו בני אדם אל הקוטב הדרומי במטוס, בספינת אוויר, וכיום, עם פריצת כביש חוצה הקוטב הדרומי, ניתן להגיע אל הקוטב גם ברכב מתאים. בדצמבר 2007 הוכיחה מריה לֶייג'רְסְטָם (Leijerstam) כי ניתן להגיע אל הקוטב גם באמצעי תחבורה אחרים: היא רכבה אל הקוטב באופנוח מותאם לרכיבה בתנאי קרח. לייג'רסטם רכבה אל הקוטב מתחנת מק-מרדו, מרחק של 638 קילומטרים לאורך כביש חוצה הקוטב הדרומי. היא עברה את המרחק במשך עשרה ימים, כשהיא רוכבת בכל יום במשך עשר עד שבע עשרה שעות. למרות שצרכה בכל יום 4,000 קלוריות, איבדה לייג'רסטם יותר מ-8% ממשקל גופה במהלך המסע. לדבריה, הוכיחה במסע כי ההגעה אל הקוטב באופניים היא דרך אפשרית, שיתרונותיה בעלותה הנמוכה ובכך שאינה מזהמת ואינה פוגעת בסביבה.

על פי האתר הזה. קלונימוס - שיחה 09:35, 7 במאי 2015 (IDT)

נשמע מעניין. נראה לי שהיא זכאית לערך. Tzafrir - שיחה 12:43, 7 במאי 2015 (IDT)

הועבר לדיונים. חמויישֶה - שיחה 14:04, 20 ביולי 2015 (IDT) מעניין. לדעתי כדאי

  1. אחרי "אופנוח" לכתוב בסוגריים מה זה
  2. להחליף את הביטוי "רכב מתאים" כי גם מטוס זה כלי רכב מתאים. אפשר לכתוב: טרקטור זחלילי
  3. "בשל האקלים הקיצוני, מדבר הקרח, ועוד" - חמקמילים
  4. מטוס ← מטוס

‏«kotz» «שיחה» 15:27, 20 ביולי 2015 (IDT)

לא הבנתי את הערתך מספר 3. מסכים עם 1 ו-4, חולק על 2. אפשר אולי לנסח "כלי רכב שמתאים לנסיעה בדרך זו". חמויישֶה - שיחה 13:56, 21 ביולי 2015 (IDT)
אני מציעה: "רכב קרקע מותאם לתנאי הסביבה", כיון שזחלילי שלג ומזחלות ממונעות שימשו כבר במשלחות שקדמו לה בעשרות שנים. הכביש לקוטב הדרומי מאפשר שימוש בכלי רכב שלא היו אפשריים קודם, בתנאי השטח הקיימים. קלונימוס, האם אתה מתכוון לכתוב ערך בנושא זה? אם לא, אשמח לכתוב אותו בעצמי.שלומית קדם - שיחה 17:59, 21 ביולי 2015 (IDT)
ההצעה של שלומית בהחלט נראית לי. שלומית, את מוזמנת לכתוב את הערך - לא אגיע לזה בזמן הקרוב. מה זה "חמקמילים"? קלונימוס - שיחה 18:03, 21 ביולי 2015 (IDT)
במשפט "למרות שצרכה בכל יום 4,000 קלוריות, איבדה לייג'רסטם יותר מ-8% ממשקל גופה במהלך המסע", חסרות כנכראה המילים "רק מעט". 94.159.221.174 08:11, 13 באוגוסט 2015 (IDT)
קלונימוס, ויקיפדיה:חמקמילים. לגופם של דברים, אני לא רואה מדוע המילים שהוזכרו, ראויות להגדרה חמקמילים. ביקורת - שיחה 12:04, 13 באוגוסט 2015 (IDT)

הדרך אל הקוטב הדרומי, בלב יבשת אנטארקטיקה, היא קשה ומסוכנת. זאת בשל האקלים הקיצוני, מדבר הקרח ועוד. רואלד אמונדסן ומשלחתו היו האנשים הראשונים שהגיעו אל הקוטב הדרומי. הם שעשו זאת במזחלות רתומות לכלבים, בתקופה בה משלחות אחרות נכשלו במשימת ההגעה אל הקוטב. אולם כיום, לאחר פריצת כביש חוצה הקוטב הדרומי, ניתן להגיע אל הקוטב אפילו באופניים. בדצמבר 2007, מריה לֶייג'רְסְטָם (Leijerstam) הגיעה אל הקוטב באופנוח מותאם לרכיבה על קרח. היא רכבה מרחק של 638 קילומטרים, במשך עשרה ימים, כשבכול יום היא הקדישה זמן גם למנוחה. היא הגיעה אל הקוטב במצב בריאותי טוב - היא איבדה רק מעט יותר מ-8% ממשקל גופה במהלך המסע.

סיכמתי. 94.159.221.174 20:43, 15 באוגוסט 2015 (IDT)
מה שיפרת? בעיני הסיכום קצר מדי. קלונימוס - שיחה 20:53, 15 באוגוסט 2015 (IDT)
בוא ונחשוב מה הפואנטה פה. לדעתי, הפואנטה היא, שפעם ההגעה לקוטב הדרומי הייתה מסע מפרך עם ציוד מיוחד בסכנת חיים ובסיכוי נמוך להגיע והיום אפשר לעשות זאת בהרבה יותר קלות. מה שיפרתי? הורדתי ים של פרטים טפלים כמו המטוסים וספינות האויר ומספר הקלוריות ומספר שעות הרכיבה ביום והחזרתיות על שמו של הכביש...וגם הסברתי מהם אופנוח...מה חסר פה, לדעתך? 94.159.221.174 01:01, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
זאת לא בדיוק הפואנטה. נכון שהיום קל יותר להגיע לקוטב, אבל חוץ מזה הדגש הוא על ההגעה המקורית והייחודית לקוטב, ששונה מכל מה שהיה לפני כן. לכן חשוב להדדיש את הכלבים והמטוסים וספינות האוויר והמזחלות וכו', כדי לתת את הניגוד לאופניים. הסיפור עם הקלוריות וכו' בא לצבוע את המידע הזה באור יותר פיקנטי ומוסיף עניין. קלונימוס - שיחה 16:16, 19 באוגוסט 2015 (IDT)
חביבי, אם אתה רוצה שיבינו את הפואנטה, כדאי שתתמקד בה. הקטע המקורי מכיל המוני פרטים ולא רואים את היער מרוב עצים. מרוב צבעים פיקנטיים, אין לי מושג מה אתה רוצה בכלל. 109.160.151.244 21:46, 19 באוגוסט 2015 (IDT)
אני עם קלונימוס. הקטע לא הולך לאיבוד. הוא בסדר גמור. חמויישֶה - שיחה 14:13, 20 באוגוסט 2015 (IDT)
חמויישה, אם לדעתך הקטע בסדר גמור, אז למה אנחנו מבזבזים זמן בהצעות לתיקונו. שלח אותו לשימו כמות שהוא ונעבור לדבר על הקטע הבא. שבת שלום. 109.160.151.244 15:15, 21 באוגוסט 2015 (IDT)
בגלל שבדיון הנוכחי יש בעיקר הערות וויכוחים על ניסוח. אני מחכה בד"כ לשמוע יותר תמיכות, שלא נשמעו פה עדיין מספיק. חמויישֶה - שיחה 13:03, 3 בספטמבר 2015 (IDT)
אולי אם יש כאן בעיקר הערות וויכוחים על ניסוח, אז הקטע לא כל כך בסדר? :-) 94.159.183.179 18:18, 3 בספטמבר 2015 (IDT)
המשפט האחרון נראה לי מבלבל: נראה לי שאיבוד 8% ממשקל הגוף זה משהו רציני. אולי כדאי להשמיטו? Tzafrir - שיחה 00:08, 4 בספטמבר 2015 (IDT)
94.159 - לא. צפריר - זה לא ממש רציני לאדם בריא לאחר עשרה ימים רצופים של מאמץ אינטנסיבי. לדעתי אפשר להשאיר. אני רוצה לדעת חוץ מזה אם הקטע טוב בעיני הקוראים. חמויישֶה - שיחה 11:34, 6 בספטמבר 2015 (IDT)
אתה "רוצה לדעת עם הקטע טוב בעיני הקוראים" אבל אתה מתעלם מכל הצעות התיקון של כל הקוראים. זה לא עובד כך. או שאתה תחליט לבדך או שתקשיב לאחרים - לפחות לחלק מהאחרים. אבל גם לא להחליט לבד וגם לא להקשיב לאחרים, פירושו להקפיא כל דיון לכמה שנים. אי אפשר ככה. 94.159.183.179 20:07, 8 בספטמבר 2015 (IDT)
אני באמת מצטער. סתם, לא באמת. אבל לא אקבל החלטה על דעת עצמי בלבד. אם לא יהיו תומכים אארכב, אבל אני לא כל כך ממהר לעשות את זה לקטע שהוא בסדר. אגב, דעותיך שלך נחשבות קצת פחות משל אחרים ומתייסים אליך באופן יותר מסוייג כי אתה לא רשום. זה מוזר לקבל הערות והצעות ממישהו שאפילו שם אין לו. זה אוטומטית חשוד בהטרלה. תירשם. חמויישֶה - שיחה 16:56, 9 בספטמבר 2015 (IDT)
לא זה מה שאמרתי. אתה מגיב לדברים שונים לחלוטין מהדברים שכתבתי. וזו לא הפעם הראשונה. לא ביקשתי שתומר אמן לדברי. ביקשתי שקבל את הצעות התיקון של עמיתי. 94.159.183.179 20:17, 10 בספטמבר 2015 (IDT)
חוץ מזה, לא יזיק לך גם לומר מילה טובה לפעמים. כתבתי לך עשרות הצעות לקטעי "הידעת" ואתה טרחת לספר רק אילו מהם אתה לא אוהב. אז לידיעתך, לאנונימים אין עור של פיל. תודה. 94.159.183.216 22:06, 10 בספטמבר 2015 (IDT)
אני מסכימה שהקטע הראשון היה ארוך מידי ועמוס והשני הרבה יותר טוב ומתאים. לדעתי גם אין בעיה עם הניסוח של8%. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:40, 24 בדצמבר 2015 (IST)
התקבל נבחרה גירסת האנונימי. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 043. חמויישֶה - שיחה 08:55, 27 בדצמבר 2015 (IST)

שפת הפרנקים[עריכת קוד מקור]

Godefrey of Bouillon.jpg

לינגואה פרנקה היא שפה בינלאומית המגשרת בין שפות שונות (כמו האנגלית כיום). זהו ביטוי איטלקי שמשמעותו המילולית היא "שפת הפרנקים". הפרנקים היו שבט גרמאני שישב בשולי האימפריה הרומית באזור שפך נהר הריין. לאחר נפילתה הם השתלטו בהדרגה על שטחים גדולים בהרבה שהפכו בסופו של דבר לגרעיני צרפת וגרמניה. רבים ממשתתפי מסע הצלב הראשון היו אצילים פרנקים ובסופו של דבר כונו כל הצלבנים "פרנקים". שפת המסחר שם הייתה בעיקרה איטלקית, מעורבת במילים משפות רבות אחרות, ושפה זו כונתה "לינגואה פרנקה". עם השנים זכו גם שפות אחרות (לדוגמה: הצרפתית) למעמד דומה. שפת הפרנקים נעלמה מצרפת אך שרדה בארצות השפלה ובפרנקוניה. מספר שפות, כגון ההולנדית המודרנית התפתחו ממנה.

את הקטע כתב משתמש:Tzafrir ושכח לחתום.

1. כתוב בקטע "שפת המסחר שם הייתה בעיקרה איטלקית". למה הכוונה במילה "שם"?
2. מהקטע ניתן לחשוב, שההולנדית המודרנית התפתחה בעיקר מהאיטלקית. לעניות דעתי, זה לא נכון. 94.159.221.174 17:05, 7 באוגוסט 2015 (IDT)
Symbol oppose vote.svg נגד. טוב, לאחר שלא קיבלתי תשובות לשאלות שלי, נכנסתי לערך לינגואה פרנקה וגיליתי, שהמושג מוצג שם באופן שונה לחלוטין ממה שהוא מוצג פה. הקטע שפה, הוא מאוד לא מדוייק ולא מובן וגם חסר פואנטה. 94.159.183.179 12:17, 29 באוגוסט 2015 (IDT)
לא ברור לי איך הבנת את זה מהקטע. שפת הפרנקים, שפת הצרפתים, ולינגואה פרנקה הן שלוש שפות שונות (ולא קשורות, מלבד בשם) - שלוש קבוצות שונות שנקראו "פרנקים". Tzafrir - שיחה 09:16, 4 בנובמבר 2015 (IST)
אתה צודק. טעיתי. סליחה. 31.154.190.225 12:46, 24 בדצמבר 2015 (IST)

משהו שכנראה מפורט מדי:

שלושה עמים שונים, שדיברו שלוש שפות שונות, נקראו פרנקים. הפרנקים היו שבט גרמאני שישב בשולי האימפריה הרומית באזור שפך נהר הריין. לאחר נפילתה הם השתלטו בהדרגה על שטחים גדולים בהרבה שהפכו בסופו של דבר לגרעיני צרפת וגרמניה. שפת הפרנקים נעלמה מצרפת אך שרדה בארצות השפלה ובפרנקוניה. מספר שפות, כגון ההולנדית המודרנית התפתחו ממנה. ממלכת צרפת המשיכה להיקרא "ממלכת הפרנקים" ובהמשך "הממלכה הפרנקית"[דרוש מקור: בעברית זה לא ברור בגלל המילה "צרפת"], אך שפתה נשארה השפה המקורית של הארץ, שמוצאה מהלטינית הוולגרית. רוב אנשי מסע הצלב הראשון הגיעו הן מצרפת והן מפרנקוניה ואולי בשל כך כונו הצלבנים "פרנקים". השפה המקובלת בין הסוחרים בערי הצלבנים (שהיו איטלקים בעיקרם) נודעה בשם לינגואה פרנקה ("שפת הפרנקים" באיטלקית).

Tzafrir - שיחה 09:37, 4 בנובמבר 2015 (IST)

שאלות:
1. האנגלית וההולנדית הן שפות דומות האם האנגלית התפתחה, בין השאר, משפתם של השבטים הפרנקים?
2. האם הפואנטה של הקטע צריכה להיות, שהאיטלקית נקראה "שפת הפרנקים" למרות שהיא בכלל לא הייתה שפה של השבטים הפרנקים? אם כן, אז זה יכול לדעתי להיות קטע מעולה, אם רק ננסח אותו נכון.
תודה 31.154.190.225 12:51, 24 בדצמבר 2015 (IST)

למרות שהאיטלקית והצרפתית התפתחו משפתם של הרומאים, הלטינית ולא משפתו של השבט הפרנקי, שישב בגבול האימפריה הרומית, האיטלקית והצרפתית נקראו בתקופות שונות "לינגואה פרנקה". יתרה מזאת, מרבית העולם עדיין קורא לצרפתית "פרנסית"/"פרנקית". "לינגואה פרנקה" הוא ביטוי, שמשמעותו המילולית היא אמנם "שפת הפרנקים", אך פירושו בפועל הוא "השפה בינלאומית", המגשרת בין שפות שונות, כמו האנגלית כיום. כמו כן, השבט הפרנקי השתלט בסופו של דבר על שטחה של צרפת של ימינו, אך למרות שהוא אימץ שפה לטינית, השפה שהוא אימץ, כמו הארץ שהוא כבש, קרויים כיום על שמו.

31.154.190.225 13:29, 24 בדצמבר 2015 (IST)
אני מצטערת, אבל אני לא מרגישה את הפואנטה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:44, 24 בדצמבר 2015 (IST)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. לאחר מספר נסיונות, לא נשמעה תמיכה. חמויישֶה - שיחה 11:06, 28 בדצמבר 2015 (IST)

אום אל מנגל[עריכת קוד מקור]

בשר בקר צלוי על מנגל

יערות ארץ ישראל הטבעיים נכרתו ברובם על ידי העות'מאנים במלחמת העולם הראשונה, כדי להזין את רכבות הקיטור. לצורך זה נהגו ליצר מהעץ הכרות פחם עץ. פחם אבן, שהניע רכבות בחלקים אחרים של העולם, קשה להשגה בארץ ישראל. אולם, לא רק בארץ ישראל היה חוסר במכרות פחם: חומר הדלק של רכבות הקיטור, במערב הפרוע, היה קורות עץ. קורות עץ הן זולות יותר מפחם עץ, אך הן מפיקות אש בטמפרטורה נמוכה יותר. תעשיית פחמי העץ הייתה נפוצה בארץ בעבר והעניקה את ליישוב אום אל פאחם את שמו. שרידים של פחם עץ נתגלו, למשל, בתעשיית הארגמן הקדומה של עכו. אולם, כיום, פחם עץ משמש כמעט רק למנגל.


תודה. 94.159.183.179 13:36, 1 בספטמבר 2015 (IDT)

נחמד. שכתבתי ופיסקתי מעט. חמויישֶה - שיחה 13:07, 29 באוקטובר 2015 (IST)
תודה. 94.159.171.90 00:31, 7 בנובמבר 2015 (IST)
אהבתי. Symbol support vote.svg בעד חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:16, 24 בדצמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 044. חמויישֶה - שיחה 13:29, 28 בדצמבר 2015 (IST)

אננטיומרים - שכתוב[עריכת קוד מקור]

הגעתי למסקנה, שתחילת הקטע מתאימה לערך ולא לקטע "הידעת". לכן אני מחליף את הפתיח:

Enantiomers.png

כאשר מפיקים את הסוכרוז - סוכר המטבח - במעבדה כימית, בלא סיוע שום חומר ביולוגי, מקבלים סוכרוז מעורבב בתוצר נוסף, בעל מתיקות דומה לשלו אך חסר יכולת, לגרום להשמנה. החומר הנוסף הוא L-סוכרוז, שהוא האננטיומר השמאלי של הסוכרוז הרגיל - הD-סוכרוז. דהיינו, מולקולות הסורכוז הרגיל מעורבות במולקולות שהמבנה שלהן הוא כמו תמונת מראה של הסוכרוז הרגיל. הלשון חשה את מתיקות הL-סוכרוז, אך מערכת העיכול אינה מעכלת אותו. הפרדת שני האננטיומרים חייבת להיעשות בעזרת חומר ביולוגי ואחריה, הL-סוכרוז יכול לשמש כממתיק מלאכותי.

להפרדת אננטיומרים יש שימוש גם ברוקחות. כך, למשל, אם מפרידים את התרופה "ריטלין" לשני האננטיומרים המעורבים בה, ניתן להשתמש באננטיומר הימני בלבד, שנקרא "פוקולין". ה"פוקולין" מקל על תסמיני לקות קשב, ריכוז והיפראקטיביות פי עשרים יתר מהאננטיומר האחר, אולם שני האננטיומרים נותנים תופעת לוואי די דומות. לכן, נתינת הפוקולין בלבד, במקום הריטלין כולו, פוטרת את המשתמש מחצי מתופעות הלוואי.

תודה. 94.159.183.179 17:47, 3 בספטמבר 2015 (IDT)

טכני מדי Assafn שיחה 09:07, 2 בנובמבר 2015 (IST)
נרדמתי באמצע Face-smile.svg חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:00, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אננטיומרים - שכתוב השכתוב[עריכת קוד מקור]

פחות פרטים, יותר מהויות ופחות שפה טכנית ואנלוגיה מהעולם המוכר:

Enantiomers.png

גשר ארסמוס הוא גשר תלוי, א-סימטרי, ברוטרדם, שמיתריו מתוחים אל עמוד גבוה, המצוי בחלקו הדרומי של הגשר. אילו העוסקים במלאכת בנייתו היו מתבלבלים ומקימים במקומו גשר, הבנוי כמו תמונת מראה שלו (כשעמוד המיתרים דווקא בצד הצפוני), סביר שהגשר היה שמיש באותה המידה בדיוק. בתחומי הביוכימיה והפרמקולוגיה, לחוסר סימטריה יש משמעות שונה מאשר בהנדסה אזרחית. קיים חומר, שהמולקולות שלו בנויות כתמונות מראה של מולקולות הסוכרוז (סוכר המטבח). חומר זה הוא מתוק כמו הסוכרוז אך לא מזין. הגוף לא יכול לעכל אותו. שמו של חומר זה הוא L-סוכרוז והוא משמש כממתיק מלאכותי. לשני חומרים, שהמולקולות שלהם בנויות כתמונות מראה זו של זו, קוראים "אננטיומרים". הרבה תרופות הן עירוב של שני אננטיומרים ואחת הדרכים ליצר תרופות דלות תופעות לוואי היא לסלק מתוך התרופה את האננטיומר שאינו מועיל.

תודה 31.154.190.225 13:00, 28 בדצמבר 2015 (IST)

אני אישית מצאתי את המידע מעניין. לא מעניין מספיק בשביל קטע הידעת. חמויישֶה - שיחה 13:18, 28 בדצמבר 2015 (IST)
זו התקדמות. בגרסאות הקודמות אף אחד לא מצא את המידע בכלל שמח 31.154.190.225 13:48, 28 בדצמבר 2015 (IST)
מה יקרה אם נוסיף לסוף הקטע את המשפט "פוקלין, למשל, היא תרופה דלת תופעות לוואי, שמיוצרת מריטלין על ידי סילוק אחד האננטיומרים ומסייעת לאנשים עם לקות קשב, ריכוז והיפראקטיביות אך גורמת לפחות אובדן תיאבון ופחות הפרעות שיינה מהריטלין." 31.154.190.225 16:37, 28 בדצמבר 2015 (IST)
חבל על המאמץ. הקוראים הולכים לאיבוד. אני מארכב. חמויישֶה - שיחה 12:34, 29 בדצמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:34, 29 בדצמבר 2015 (IST)

בני היל[עריכת קוד מקור]

Benny Hill.JPG

הידעת, לקומיקאי האנגלי, בני היל לא היה מעולם שום עיסוק מלבד עבודתו. היל, שבמשך עשרות שנים הופיע בטלוויזיה ב-״המופע של בני היל״, בו הוא שיחק בכול התפקידים הראשיים וגם שר ועבורו הוא כתב והלחין את מרבית החומר, לא עשה במרבית חייו שום דבר אחר. היל נפטר בדירה שכורה, בגיל 68, כרווק, שמעולם לא היה לו שום קשר רומנטי רציני וכול רכושו, 7.5 מיליון לירות שטרלינג (של שנת 1991) התחלק בין שבעה אחייניו, אותם הוא בקושי הכיר.

94, אם אתה רוצה לעשות מזה טקסט הידעת, אתה צריך להיות מסוגל לתת דוגמאות קצת יותר ברורות לאיך התנהלו חייו של אדם שלטענתך (שאני מקווה שמגובה במקור כלשהוא) לא עשה שום דבר חוץ מלעבוד. זה שהוא מת כרווק עשיר וסוציומט בדירה שכורה לא אומר הרבה על הטענה העיקרית של הטקסט. אגב, פעם (לפני חודש וחצי בערך) היה נהוג פה לציין מקור של טקסטים כשהציעו אותם, וגם לחתום אחרי זה. Le Comte - שיחה 23:18, 18 באוגוסט 2015 (IDT)
המקור הוא הערך על בני היל בויקיפדיה האנגלית. ולא צריך כל כך להתרגש מכל דבר. לא צריך לדבר אלי כאילו אני עבריין ולא צריך לקרוא לאדם, שמכור לעבודה, בכינוי "סוציומט". אפשר לשמור קצת על כבוד המת. סוציומט הוא טפיל ולא מי שהקדיש את כל חייו לחברה. בני היל הוא בדיוק ההפך מסוציומט. תודה. 109.160.151.244 20:41, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. לא זוכה לתגובות. חמויישֶה - שיחה 13:31, 30 בדצמבר 2015 (IST)

אופרת פוגי[עריכת קוד מקור]


הידעת? למרות, שלהקת כוורת, שנחשבת לאחת מלהקות הרוק האהודות בישראל, בכול הזמנים, לקח לה זמן, עד שהיא הצליחה למצוא מפיק, שיסכים להוציא לה אלבום ולהפיק לה מופע. אחת הסיבות לעיכוב הייתה כוונתה של הלהקה להקליט ולהציג את אופרת הרוק ההומוריסטית "אופרת פוגי", בתור המופע והתקליט. זאת בניגוד למקובל בזמנו. אברהם דשא (פשנל) הפיק ללהקה, בשנת 1973, מופע ואלבום, אחרי שדני סנדרסון פירק את האופרה לשירים ומערכונים נפרדים. ב1976, הלהקה התפרקה והיו לה אחודים חד-פעמיים ב- 1984, 1990, 1998 וב- 2013. האופרה הוצגה לראשונה לקהל והקלטתה יצאה לראשונה לאור רק באחוד האחרון.

מעבר לניסוח המסורבל של הפסקה הראשונה - באיזו הופעה באיחוד האחרון הוצגה האופרה במלואה? הייתי בהופעה האחרונה בפארק הירקון והאופרה לא הוצגה. הוצגו קטעים ממנה שהוצגו גם באיחודים הקודמים. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 21:46, 15 באוגוסט 2015 (IDT)

זה מה שכתוב בערכים ואם יש פה טעות, אז אשמח שתתקן גם את הקטע וגם את הערכים. אשמח גם אם תציע ניסוח זורם יותר. תודה! 94.159.221.174 23:54, 15 באוגוסט 2015 (IDT)
לא ראיתי אף ערך שכתוב בו שהאופרה הוצגה לקהל באיחוד האחרון, כך שבערכים אין טעות.
לגבי הניסוח - יותר מדי פסיקים שקוטעים משפטים, ומילים מיותרות שמסרבלות את הטקסט. "ללהקת כוורת, הנחשבת לאחת מלהקות הרוק האהודות בישראל בכל הזמנים, לקח זמן למצוא מפיק שיסכים להפיק לה מופע ואלבום."
גם אין צורך לציין את פירוק הלהקה ואת כל האיחודים בקטע, הם לא רלוונטים לו למעט האחרון. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 00:10, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

הידעת? למרות, שלהקת כוורת הייתה אחת מלהקות הרוק האהודות בישראל בכול הזמנים, לקח לה זמן, עד שהיא הצליחה למצוא מפיק, שיסכים להוציא לה אלבום ולהפיק לה מופע. אחת הסיבות לעיכוב הייתה כוונתה של הלהקה להקליט ולהציג את אופרת הרוק ההומוריסטית "אופרת פוגי", בתור המופע והתקליט. בשנת 1973 הסכים אברהם דשא (פשנל) להפיק לכוורת מופע ואלבום, אחרי שדני סנדרסון פירק את האופרה לשירים ומערכונים נפרדים וגנז חלקים נרחבים ממנה. נכון לשנת 2015, האופרה לא הוצגה בשלמותה, מעולם מול קהל. אך ב-2013 נמכרה לראשונה ההקלטה השלמה שלה.

איך הגרסה הזו? 94.159.221.174 00:25, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
מה השתנה בניסוח של הפיסקה הראשונה? הוא עדיין מסורבל. מלבד זאת, עדיין לא מעט סימני פיסוק לא במקום. אבל הפיסקה האחרונה יותר טובה. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 17:04, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
אולי תדגים אתה איך צריך לשנות? ואני לא כותב את הדבר כדי להתגרות, חס ושלום. כנראה, שאני פשוט לא מבין אותך עד הסוף ואבין רק אחרי, שאתה תדגים. סליחה ותודה. 94.159.171.233 18:25, 16 באוגוסט 2015 (IDT)
אולי כך:

הידעת? להקת כוורת הייתה אחת מלהקות הרוק האהודות בישראל בכול הזמנים. למרות זאת, לקח זמן עד שהיא הצליחה למצוא מפיק, שיסכים להוציא לה אלבום ולהפיק לה מופע. אחת הסיבות לעיכוב הייתה כוונתה של הלהקה להקליט ולהציג את אופרת הרוק ההומוריסטית "אופרת פוגי", בתור המופע והתקליט. בשנת 1973 הסכים אברהם דשא (פשנל) להיות המפיק של כוורת, אחרי שדני סנדרסון פירק את האופרה לשירים ומערכונים נפרדים וגנז חלקים נרחבים ממנה. נכון לשנת 2015, האופרה לא הוצגה בשלמותה, מעולם מול קהל. אך ב-2013 נמכרה לראשונה ההקלטה השלמה שלה.

הנה הצעה עם פתיחה יותר קומפקטית (ועם הרבה פחות פסיקים):

ללהקת כוורת, אחת מלהקות הרוק האהודות בישראל בכל הזמנים, לקח זמן רב למצוא מפיק למופע ואלבום הבכורה שלה. אחת הסיבות לכך הייתה כוונתה להקדיש אותם במלואם לאופרת הרוק ההומוריסטית "אופרת פוגי". אברהם דשא (פשנל) הסכים ב-1973 להיות המפיק של כוורת רק לאחר שדני סנדרסון פירק את האופרה לשירים ומערכונים נפרדים וגנז חלקים נרחבים ממנה. רק ב-2013 יצאה הקלטת האופרה לאור בשלמותה, ונכון ל-2015 היא מעולם לא הוצגה בשלמותה מול קהל.

Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 23:44, 16 באוגוסט 2015 (IDT)

סבבה. מי בעד? 94.159.171.233 00:03, 17 באוגוסט 2015 (IDT)
ההצעה האחרונה טובה. אני בעד. אני לא מבינה את הרעיון להתחיל קטעי הידעת במילה "הידעת". חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:48, 24 בדצמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 045. חמויישֶה - שיחה 13:38, 30 בדצמבר 2015 (IST)

השריפה הגדולה של שיקגו[עריכת קוד מקור]

מקור: מהערכים העברי והאנגלי על השריפה הגדולה של שיקגו והקטגוריה האנגלית Category:Fires beginning October 8, 1871

Chicago-fire1.jpg

השריפה הגדולה של שיקגו התרחשה בין ה-8 באוקטובר ל-10 באוקטובר 1871. היא כילתה כ-10 קמ"ר מהעיר, הרסה כליל 17,500 מבנים וגרמה למותם של מאות אנשים. שריפת ענק זו הייתה כנראה בלתי נמנעת. אחת הסיבות להתפשטותה הייתה תשישות הכבאים מכיבוי שריפות קודמות במקום. יתרה מזאת, באותו לילה בו פרצה שריפה זו, פרצו שריפות ענק גם ביישוביי מפרץ גרין ביי, המצויים, כמו שיקגו, על חופו המזרחי של אגם מישיגן, וגם ביישובים על חופה המזרחי של ימת יורון, שבאותה מערכת אגמים. באחת מערי מפרץ גרין ביי, גרמה השריפה לנזקים גדולים יותר אפילו מאלו שגרמה השריפה בשיקגו. באותו לילה נשרפו גם אזורי יער רבים במדינת מישיגן.

109.160.151.83 11:58, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

מעניין למי שלא שמע על השריפה הזאת. מושך להכנס לערך. תגובות, מישהו? חמויישֶה - שיחה 16:40, 22 בדצמבר 2015 (IST)
אותי זה לא מעניין לפי הגדרתך. אבל הקטע צריך הגהה. ביקורת - שיחה 10:26, 23 בדצמבר 2015 (IST)
מעבד התמלילים שלי לא מזהה שם שום שגיאת כתיב. אולי תוכל לסייע בזיהוי השגיאות לשם ההגהה? 31.154.190.225 10:45, 29 בדצמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:51, 30 בדצמבר 2015 (IST)

מחוזות רקובים עם בוחרים בודדים[עריכת קוד מקור]

מה אתם אומרים על הערך הזה - מחוז רקוב ומחוז כיס? ידעתם שהיו מחוזות בחירה באנגליה בהם היו בוחרים בודדים בלבד? ‏עמיחישיחה 14:49, 10 במרץ 2011 (IST)

אני בעד :) Dalila - שיחה 01:13, 22 ביוני 2011 (IDT)
בבקשה:

בפרלמנטים רבים ישנה פשרה בין ייצוג המספר המוחלט של הקולות, שקיבלו המועמדים בבחירות, לבין ייצוג אזורי. כך, בקונגרס של ארצות הברית, יש שני בתים – חברי בית הנבחרים מייצגים מספרים אבסולוטיים של בוחרים ובסנאט מיוצגת כל אחת ממדינות ארצות הברית בשני סנטורים. גם בפרלמנט הבריטי יש שני בתים. אולם, מכיוון שבבית הלורדים יושבים בכירים מהאצולה ומהכנסייה האנגליקנית, שאינם נבחרים על ידי איש, בית הנבחרים הבריטי צריך לייצג את הפשרה בין בחירת רוב האזרחים לבין בחירת רוב מחוזות הבחירה. אלא, שגם משימת ייצוג זו לקתה בחסר במשך מאות שנים, כי תחומיהם של מחוזות הבחירה לא עודכנו בהתאם לדמוגרפיה. היו מחוזות, שהכילו ערים נטושות ומתפוררות אשר נותרו בהם תושבים מעטים ביותר. מספר הבוחרים בהם היה קטן כל כך, עד שמועמד בודד יכול היה לשחד את כולם מכיסו שלו. מחוזות אלו כונו "מחוזות רקובים" ו"מחוזות כיס". בזמן מסוים, מתוך 405 חברי פרלמנט נבחרים, 293 נבחרו על ידי פחות מ-500 בוחרים כל אחד.

תודה. 94.159.183.179 19:12, 30 באוגוסט 2015 (IDT)
הרעיון יפה, אני מציעה להסיר את החלק של ארצות הברית ולהתרכז רק בסיפור של בריטניה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:18, 24 בדצמבר 2015 (IST)
האם תוכלי בבקשה לנסח גרסה של הקטע, שקולעת לטעמך? 31.154.190.225 19:20, 24 בדצמבר 2015 (IST)

בפרלמנט הבריטי יש שני בתים, בית הלורדים שבו יושבים בכירים מהאצולה ומהכנסייה האנגליקנית, שאינם נבחרים על ידי איש, ובית הנבחרים הבריטי המייצג מחוזות הבחירה. שיטה זאת מייצגת את הפשרה בין בחירת רוב האזרחים לבין בחירת רוב מחוזות הבחירה. אלא, שגם משימת ייצוג זו לקתה בחסר במשך מאות שנים, כי תחומיהם של מחוזות הבחירה לא עודכנו בהתאם לדמוגרפיה. היו מחוזות, שהכילו ערים נטושות ומתפוררות אשר נותרו בהם תושבים מעטים ביותר. מספר הבוחרים בהם היה קטן כל כך, עד שמועמד בודד יכול היה לשחד את כולם מכיסו שלו. מחוזות אלו כונו "מחוזות רקובים" ו"מחוזות כיס". בזמן מסוים, מתוך 405 חברי פרלמנט נבחרים, 293 נבחרו על ידי פחות מ-500 בוחרים כל אחד.

זאת הצעתי, מה דעתך? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:30, 24 בדצמבר 2015 (IST)

בעיה. לא מובן מהקטע שלך באיזו פשרה מדובר. משתמע כאילו בית הנבחרים אמור לייצג רק מחוזות. 31.154.190.225 19:36, 24 בדצמבר 2015 (IST)
תקן את הצעתי כרצונך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:41, 24 בדצמבר 2015 (IST)
ההשוואה למנהל התקין של אמריקה הכרחית כדי להסביר מה לא תקין בבריטניה. 31.154.190.225 19:43, 24 בדצמבר 2015 (IST)

אולי:

חלק מעיר רפאים

בקונגרס של ארצות הברית יש שני בתים – בית הנבחרים, שחבריו מייצגים מספרים אבסולוטיים של בוחרים והסנאט, בו מיוצגת כל אחת ממדינות ארצות הברית בשני סנטורים. גם בפרלמנט הבריטי יש שני בתים. אולם, מכיוון שבבית הלורדים יושבים רק בכירים מהאצולה ומהכנסייה האנגליקנית, שאינם נבחרים על ידי איש, בית הנבחרים הבריטי צריך לייצג את הפשרה בין בחירת רוב האזרחים לבין בחירת רוב מחוזות הבחירה. אלא, שגם משימת ייצוג זו לקתה בחסר במשך מאות שנים, כי תחומיהם של מחוזות הבחירה לא עודכנו בהתאם לדמוגרפיה. היו מחוזות, שהכילו ערים נטושות, אשר נותרו בהם תושבים מעטים ביותר. מספר הבוחרים בהם היה קטן כל כך, עד שמועמד בודד יכול היה לשחד את כולם מכיסו שלו. מחוזות אלו כונו "מחוזות רקובים" ו"מחוזות כיס". בזמן מסוים, מתוך כ-400 חברי פרלמנט נבחרים, כמעט 300 נבחרו על ידי פחות מ-500 בוחרים כל אחד.

31.154.190.225 19:45, 24 בדצמבר 2015 (IST)

בסדר גמור. חמויישֶה - שיחה 13:25, 28 בדצמבר 2015 (IST)
תודה. 31.154.190.225 14:03, 28 בדצמבר 2015 (IST)
הוספתי את המילה "רק" בין המילה "יושבים" למילה "בכירים". 31.154.190.225 14:05, 28 בדצמבר 2015 (IST)
הורד תוכן, והקטע גדל Face-smile.svg. אבל בסך הכל בסדר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:31, 30 בדצמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 046. חמויישֶה - שיחה 17:14, 30 בדצמבר 2015 (IST)

מלחמה של יום אחד[עריכת קוד מקור]

כידוע לכל תלמיד, מלחמת העולם השניה, המלחמה שבה נהרגו יותר אנשים מבכל מלחמה אחרת, החלה בתאריך 1 בספטמבר. מה שפחות ידוע הוא שהיא הסתיימה בתאריך 2 בספטמבר (סיום הלחימה בין ברית המועצות ליפן). אמנם בהפרש של שש שנים (החלה בשנת 1939 והסתיימה בשנת 1945).

אני מנסה לחשוב איך אפשר לעבות את זה בעזרת קרב חלקין גול. Tzafrir - שיחה 12:57, 13 ביוני 2014 (IDT)
חסר משמעות לדעתי. חמויישֶה - שיחה 10:48, 4 בנובמבר 2015 (IST)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 13:25, 3 בינואר 2016 (IST)

מנחם פורוש ומאיר לנסקי[עריכת קוד מקור]

מקור: פיסקה מהערך "מנחם פורוש".

Menachem Porush.jpg

בסוף שנות השישים, הקים חבר הכנסת מנחם פורוש, בירושלים, את מלון המרכז (נודע גם כ"מלון המלכים") כנציג חברה של משקיעים אמריקניים עלומי שם. בשנת 1971 התברר, שהחברה החזיקה 100,000 דולר, כספי נאמנות של ג'ו "הקצב" סטאשר - שותפו של מאיר לנסקי - מראשי המאפיה בארצות הברית והופיעו בעיתונות פרסומים המאשימים את פרוש בסיוע למאפיונרים. פרוש טען, שלא ידע על קשריו של סטאשר ואינו בודק בציציות משקיעיו ותורמיו. אולם, על פי ידיעות מהעשור השני של שנות האלפיים, גם פרוש עצמו היה ידיד של לנסקי.

תודה. 94.159.183.179 07:42, 29 באוגוסט 2015 (IDT)

האם לנסקי היה היהודי היחיד שישראל סירבה להעלותו לישראל למרות חוק השבות (תוך הפעלת הסעיף על "עבר פלילי")? Tzafrir - שיחה 15:08, 29 באוגוסט 2015 (IDT)
אם לא היחיד אז לפחות היחיד, שאני מודע לו. אגב, איך השאלה הזו יכולה לקדם את הדיון? 94.159.183.179 16:30, 29 באוגוסט 2015 (IDT)
קטע טוב.אני בעד. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:09, 24 בדצמבר 2015 (IST)
תודה. 31.154.190.225 19:21, 24 בדצמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 047. חמויישֶה - שיחה 15:00, 4 בינואר 2016 (IST)

שחפית הקוטב[עריכת קוד מקור]

ציפורים רבות נודדות במהלך חילופי העונות אך אף ציפור אינה מרחיקה לנדוד כמו שחפית הקוטב. שחפית הקוטב נודדת בין החוג הארקטי הצפוני לחוג הארקטי הדרומי ובכך הופכת להיות החיה שנודדת הכי הרבה בימינו, בערך 19 אלף קילומטרים בעונת נדידה. יש מקרים בהם תועדו פריטים שנודדים מעל 80 אלף קילומטרים בעונה, בערך פעמיים היקף כדור הארץ. למרות המרחק הרב ששחפית הקוטב עוברת, היא ממעיטה לעוף מעל הקרקע ונדיר לצפות בה מעל אדמה מלבד בעונת הקינון והרבייה. מכיוון ששחפית החורף עוברת קיץ צפוני וקיץ דרומי באזורי הקטבים היא החיה שחווה הכי הרבה שעות שמש ביחס לאורך חייה.

הייתי שמח אם היה הסבר או סיבה לכך שפריטים תועדו נודדים 80 אלף ק"מ - פעמיים היקף כדוה"א בעונה אחת. מה ההיגיון? טעות בניווט? חמויישֶה - שיחה 10:02, 7 בדצמבר 2015 (IST)
אהבתי את הקטע. Reuveny - שיחה 10:18, 7 בדצמבר 2015 (IST)
זה אדיר!!!94.159.182.104 12:41, 8 בדצמבר 2015 (IST)
קטע מצוין, הורדתי את השם המדעי, הוא נמצא בערך ומסרבל את הטקסט כאן. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:28, 24 בדצמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 049.

שפרה ופועה[עריכת קוד מקור]

על שמן של המיילדות במצרים, שפרה ופועה, נקראו רחובות בחיפה ובבאר שבע. גם בשכונת קריית משה בירושלים נמצאים רחוב שפרה ורחוב פועה, אולם רק אחד מהם, רחוב שפרה, קרוי על שם אחת המיילדות. רחוב פועה קרוי על שם פועה רקובסקי, פעילה ציונית ופמיניסטית בפולין, שעלתה לארץ ישראל בשנת 1935.

הקטע הוצע לפני שנתיים על ידי משתמש:דוד שי. הוא מעולה לדעתי ואני 👍אהבתי. הוא נדחה בין השאר משום שאז טרם נכתב ערך על הדמות העיקרית בקטע. יש מקום לדון מחדש. חמויישֶה - שיחה 11:03, 16 בדצמבר 2015 (IST)
הקטע בסדר. אבל אם רוצים לשפר אותו עוד, צריך להסביר איך קרא, שבירושלים, ליד רחוב שפרה המילדת נמצא רחוב פועה רקובסקי במקום רחוב פועה המילדת. לא הצלחתי למצוא תשובה מפורשת לשאלה הזו משני הערכים המרכזיים שבקטע, אבל מהמקורות של אחד מהם קיבלתי רמז. כתוב במקור, שטקס הסרת הלוט / השקת רחוב פועה רקובסקי התקיים ברחוב על שמה, שנמצא ילד רחוב "ימין אבות". דהיינו, יכול להיות, שרחוב שפרה נוסד אחרי שרחוב פועה רקובסקי כבר היה קיים. 94.159.182.59 13:03, 16 בדצמבר 2015 (IST)
לא רלוונטי. הקטע לא צריך את ההסבר הזה. מה גם שהוא לא נכון: השם לרחוב שפרה ניתן ב-1959 ולרחוב פועה ניתן שמו ב-1965. יתכן מאד שמי שהחליט שהרחוב הזה ימוקם כל-כך קרוב לרחוב שפרה חשב שזה יהיה נחמד שרחוב שפרה ורחוב פועה יהיו סמוכים. חמויישֶה - שיחה 14:13, 16 בדצמבר 2015 (IST)
רגע, המידע שאתה מביא יכול לשפר את הקטע. אפשר להוסיף בסוף הקטע את המשפט: זאת ועוד, השם לרחוב שפרה בירושלים ניתן ב-1959 ואילו לרחוב פועה ניתן שמו רק ב-1965; במשך שש שנים היה בירושלים רק רחוב "שפרה" ולא רחוב "פועה". 31.154.175.62 16:04, 18 בדצמבר 2015 (IST)
בעיני הקטע נחמד כמו שהוא. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:26, 24 בדצמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 048. חמויישֶה - שיחה 12:26, 12 בינואר 2016 (IST)

הדחת ג'יימס סטיוארט[עריכת קוד מקור]

(צירוף מקרים מעניין קצת יותר מהקודם)

ב5 בנובמבר 1605 תכננו קושרים קתולים להדיח את מלך אנגליה הפרוטסטנטי ג'יימס לבית סטיוארט. בחמישי לנובמבר 1688 קושרים פרוטסטנטיים הפעילו קשר שהפיל את מלך אנגליה הקתולי ג'יימס לבית סטיוארט. השליט החדש היה הנסיך ההולנדי וילם השלישי (שגם כמלך אנגליה הוא היה ויליאם השלישי). הוא היה בנה של הנסיכה מרי לבית סטוארט. ליתר ביטחון הוא גם נישא למרי נוספת מבית סטיוארט, אך גם זה לא הקנה לו את התואר המיוחל והוא שלט כמלך במשותף עם אשתו.

כעדות לכך שהשם מרי היה נפוץ: המלך המודח היה בנה של הנרייטה מארי, אשתו השנייה (הקתולית) הייתה מרי ממודנה. אחותו וביתו הבכורה היו אמו וביתו, בהתאמה, של ויליאם. ג'יימס הוא צורה של השם יעקב, ולכן זהו שם טוב לבנה של מרי. וילם עצמו נולד ב־4 בנובמבר. אך לפי הלוח הגרגוריאני שהיה נהוג אז כבר בהולנד ועדיין לא באנגליה. Tzafrir - שיחה 18:48, 14 ביוני 2014 (IDT)
יש הרבה צירופי מקרים בעולם, כשזה מגיע לשמות. לאשתי ולאחת מחברותי לשעבר יש אותו שם פרטי ושם המשפחה של חברתי לשעבר הוא שם הנעורים של חמותי. אז מה. 94.159.183.179 16:16, 27 באוגוסט 2015 (IDT)

לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:45, 12 בינואר 2016 (IST)

ממליכת המלכים[עריכת קוד מקור]

Relief Esarhaddon Louvre AO20185.jpg

נַקִיַה-זַכּוּתּוּ הייתה אחת מנשותיו של המלך האשורי סנחריב שמלך בין השנים 681-705 לפנה"ס. מוצאה לא היה אשורי, כנראה הייתה ממוצא ארמי ואולי יהודי. היא ילדה לסנחריב את בנו הצעיר ביותר אסרחדון. בהשפעתה בחר סנחריב את אסרחדון ליורשו בהעדיפו אותו על פני כל ילדיו האחרים. כדי להבטיח את שלטון בנו השביע סנחריב את נאמניו בשבועת נאמנות לבנו, פעולה זאת הייתה חריגה באשור. כשאסרחדון הפך למלך, היא הייתה מעורבת בכל הפעילות השלטונית, נקראה "המלכה האם" והופיעה לצד בנה במקדשים השונים. כשאסרחדון ביקש לבחור לו יורש, הוא העדיף את בנו הצעיר אשורבניפל על פני בנו הבכור שמש-שום-אוכין. הוא מינה את נקיה-זכותו כמוציאה לפועל של החלטתו. לאחר שאסרחדון מת, בחרה נקיה-זכותו גם היא להשביע את תושבי הממלכה בשבועת אמונים כמו שנעשה עם אביו. שני המלכים אסרחדון ואשורבניפל נמנו על המלכים החזקים בתקופה הנאו-אשורית

להלן הצעתי. המקורות בערך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:14, 24 בדצמבר 2015 (IST)

יפה. כהערת אגב, חסר לנו ערך על בגואס (אנ'), שהמליך שלושה מלכים פרסיים, עד שלבסוף נהרג על ידי האחרון שבהם. Tzafrir - שיחה
הקטע מעניין אותי מאוד, אבל חסר לי הקע השכלתי בהיסטוריה, כדי לדעת אם הוא מתאר תופעה ייחודית או שיגרתית. 31.154.190.225 11:50, 28 בדצמבר 2015 (IST)
תודה. ולהערתך: כמה מלכות היו בהיסטוריה העתיקה? מעטות מאד, ובאשור לא מלכה אפילו לא אחת, ראה מלכי אשור וגם מלכי בבל. במקורות של אשור, מופיעה עוד דמות נשית אחת סמירמיס שהמידע עליה הוא חצי מיתי. כאן מדובר במישהי שלא הייתה אפילו ממוצא אשורי, גם השבועה היא חריגה וזה מצוין בקטע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 12:01, 28 בדצמבר 2015 (IST)
באופן אישי, אני מאמין לך. השאלה היא איך גורמים לקוראים להבין את זה (או אם יוצאים מתוך הנחה, שבניגוד אלי הקוראים האחרים כולם כן יבינו את זה). 31.154.190.225 13:20, 28 בדצמבר 2015 (IST)
הלוואי ולא הייתה בעיה בנושא של מלוכת נשים, או שלטון נשים, לאורך ההיסטוריה, היא קיימת גם היום, ולכן איני חושבת שיש מקום להקדיש לכך הסבר, זה מיותר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:04, 30 בדצמבר 2015 (IST)
הניחוש שלי הוא שלא מדובר על תופעה מאוד נדירה גם אם לא כל כך נפוצה (אבל תיעודה נדיר בהרבה, מכיוון שתיעוד הדברים הללו לא מקובל). ר' לדוגמה ליוויה שהתפרסמה בתרבות הפופולרית. שימו לב שלא מדובר כאן על מלכה אלא על עוצרת. ר' גם קלאופטרה הראשונה, מלכת מצרים ושאר נשים מאותה השושלת. Tzafrir - שיחה 13:27, 4 בינואר 2016 (IST)
מעניין. חמויישֶה - שיחה 13:28, 4 בינואר 2016 (IST)
בוודאי שהיו עוד נשים משפיעות בהיסטוריה, אבל כאן מדובר בתקופה קדומה בלמעלה מ-600 שנים, בעולם הרבה פחות ידוע לנו. זה לא בית תלמי שבו אחים ואחיות התחתנו ביניהם וחלקו את השלטון ורצחו אחד את השני (נבצר מבינתי איך לא יצאו שם כולם מפגרים) או רומא שהתרבות בו הייתה שונה לחלוטין. וכאן יש גם תיעוד מעניין של השבעה כפולה של הנתינים. לקלאופטרה יש קטע הידעת, לליוויה אין. היא בהחלט ראויה לקטע הידעת. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:51, 4 בינואר 2016 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 050.

תבנית:הידעת? 404[עריכת קוד מקור]

לדעתי כל הפאנץ' בקטע היה שאיש לא חזה בנפילת טיפה בניסוי. זלגו 8 טיפות, לפני נפילת הטיפה השמינית הניסוי נוטר במצלמות אבל בגלל תקלה הצילום לא עבד בזמן שהטיפה נפלה. עד כאן סבבה. ב-2014 נפלה טיפה נוספת והנאמר בקטע כבר לא נכון. א. כי צולמה טיפה שיורדת ב. כי הניסוי השתבש מעט משום שהטיפה נגעה בטיפה שלפניה בלי שעזבה לגמרי את המשפך.
לדעתי אין למה לעדכן את הקטע ויש למחוק אותו מכיוון שהוא כבר לא רלוונטי. חמויישֶה - שיחה 14:21, 15 בנובמבר 2015 (IST)

אני מציע:

אחד העקרונות בעיצוב ניסוי מדעי הוא קבלה של תוצאות ברורות ומהירות. אולם, לכול כלל יש יוצא מן הכלל. בשנת 1927 באוניברסיטת קווינסלנד, התחיל פרופ' תומאס פרנקל ניסוי שנודע בשם ניסוי טיפת הזפת, אשר נחשב לפי ספר השיאים של גינס כניסוי המעבדה הפעיל הוותיק בעולם (פעיל עד היום). פרנקל ניסה להוכיח שחלק מסוגי הזפת כגון ביטומן נראים במבט שטחי מוצקים לחלוטין, אך למעשה בטמפרטורת החדר הם נוזלים הזורמים באיטיות רבה. פרנקל הניח דוגמת זפת בתוך משפך אטום והניח לו להתקבע במשך שלוש שנים. ב-1930 הוא שבר את האטם בתחתית המשפך והזפת החלה לזרום. במשך למעלה משמונים וחמש שנה, מאז ועד היום, נפלו כבר תשע טיפות זפת מן המשפך, בממוצע אחת כל תשע שנים, כשהפעם האחרונה הייתה ב-2014. רק את נפילת הטיפה האחרונה הצליחו לתעד. עד אז איש לא חזה בנפילת טיפה, ועל אף שבזמן נפילת הטיפה האחרונה הניסוי כבר נוטר באמצעות מצלמת רשת, תקלה טכנית מנעה את תיעוד הנפילה. למרות איטיות קבלת התוצאות, הניסוי אף זיכה פרנקל ועמיתו בפרס איג נובל.

94.159.139.95 10:30, 5 בינואר 2016 (IST)

יש לי כמה בעיות עם הניסוח שהצעת: אין עיקרון של קבלת תוצאות מהירות. זה רגיל למדי שניסויים אורכים שנים. בנוסף, אני מניח שאחת הסיבות לפרס האיג נובל הייתה דווקא התמשכותו ולא "למרות". איג נובל הוא לא פרס יוקרתי. הוא מעט היתולי. בנוגע לשאר הקטע, הוא כבר לא ברור, עם פואנטה מוגדרת, כפי שהיה לפני כן. הקוראים יאבדו את ההבנה מה בדיוק קרה בניסוי ובאיזה שלב. חמויישֶה - שיחה 11:11, 5 בינואר 2016 (IST)
אותי לימדו, שניסוי צריך להיות פשוט, זול ומהיר ולא להמשך שמונים וחמש שנה. נכון שיש ניסויים מאוד לא זולים, אבל לפי מה שלימודו אותי, זה מחוסר ברירה. ניסוי צריך להיות פשוט, זול ומהיר משום שהמדענים צריכים לגלות תגליות רבות במהלך הקריירה שלהם לא להקדיש קריירה שלמה לניסוי בודד. הוא גם צריך להיות כזה כדי שכול דכפין יוכל לחזור בקלות על הניסוי ולבדוק את טענות החוקר. לכן, למשל, ניסוי שאפשר לעשות בחיידק, עושים בחיידק ולא בשמר. ניסוי שאפשר לעשות בשמר, עושים בשמר ולא בתולעת. ניסוי שאפשר לעשות בתולעת עושים בתולעת ולא בזבוב וכן הלאה לגבי עכבר, ארנב וכולי. אותי לימדו, שאף אחד לא מחזיק פילי מעבדה כי עבודה עם פילים היא ממושכת ומסורבלת ומסובכת מכול בחינה. זה מה שלימדו אותי. 94.159.139.95 12:34, 5 בינואר 2016 (IST)
יפה לימדו אותך. באמת. זה לא עוזר לקטע להיות נכון יותר או יותר ברור לקורא. הקורא הממוצע יבין רק שהינסוי הזה ארך המון זמן. ספק רב אם הוא יבין את האנקדוטה בנוגע לכך שאיש לא ראה טיפה נופלת למרות שזלגו 8 טיפות והניסוי היה מנוטר זמן רב לפני שזלגה טיפה מס' 8. חמויישֶה - שיחה 12:57, 5 בינואר 2016 (IST)
אבל, כמו שאמרת, האנקדוטה הישנה כבר לא רלוונטית כי ב2014 כבר כן ראו את הטיפה. לכן, אם עדיין רוצים לעשות משהו עם הסיפור הזה, צריך להחליף אנקדוטה. אני מציע אנקדוטה חדשה של ניסוי שערך 85 שנה (אחרי שלוש שנות הכנה נוספות). 94.159.139.95 13:04, 5 בינואר 2016 (IST)
ואני לא חושב שזה לבד מחזיק קטע הידעת, ולכן הצעתי למחוק אותו. חמויישֶה - שיחה 13:50, 5 בינואר 2016 (IST)
אילו ניסויים מדעיים אחרים, שאתה מכיר, ערכו יותר מארבעים שנה? 94.159.139.95 14:19, 5 בינואר 2016 (IST)
לא מכיר. אבל מיד כשאכיר אני מתחייב שלא בהכרח יכתב עליהם קטע הידעת.
שמע, אסכם את העניין: הניסוי עצמו פחות מעניין בעיני מאשר העובדה שזלגו 8 טיפות ראשונות בלי שאף אחד ראה זאת. הניסוי מטופש סך הכל. אני בטוח שזו לא פסגת עבודתו של פרופ' פרנל, הוא בא להוכיח נקודה מסויימת והוכיח אותה. הייתי מאמין שזפת הוא לא מוצק לחלוטין כמו שהאמנתי למורה לטבע בכיתה ז' כשאמרה שגם מתכת יכולה לפעפע למתכת אחרת בתהליך איטי מאד. זו הסיבה שהניסוי זכה באיג נובל, כי הוא לא תרם כלום לאנושות למרות שנים ארוכות של ניסוי מתמשך. אבל עכשיו, כשלא קיים כבר העניין עם הטיפות אין הצדקה לקטע לדעתי. חמויישֶה - שיחה 14:28, 5 בינואר 2016 (IST)
אה. זה לא בדיוק זה. בשמונה הטיפות הראשונות, לא נצפה ולא תועד רגע הנפילה המדוייק. המדענים באו שעבודה בבוקר וגילו את הטיפות החדשות שכבר נזלו, על המשטח שתחת המשפך. עובדה שידעו שהן נזלו וגם ידעו באיזה תאריך.
זה לא אידיוטי בכלל משום שלמרות שהתוצאות מגיעות לאט, ההשקעה בניסוי הייתה נמוכה ביותר. שמו קצת זפת בפינה של המעבדה והתפנו לעיסוקים אחרים. אם שמונים וחמש שנים מישהו היה מקדיש לזה שעה ביום או אפילו עשר דקות ביום, אז זה היה דבילי.
מדובר פה בניסוי יוצא דופן ומעניין, לדעתי. 94.159.139.95 15:19, 5 בינואר 2016 (IST)
הוסר הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:37, 27 בינואר 2016 (IST)

מלחמה כתוצאה מרצח[עריכת קוד מקור]

מלחמות רבות בהיסטוריה החלו כתוצאה מרצח של אדם בודד. אחר מהמקרים המוזרים יותר קרו במאה ה-13 לפני הספירה כאשר המלך החיתי שופילוליומש הראשון קיבל במפתיע מכתב ממלכת מצריים בו סיפרה שהתאלמנה לאחרונה והיא מעוניינת שישלח את אחד מילדיו כדי שיהיה לה לבעל ופרעה למצריים. שופילוליומש שהתפלא על המכתב שלח נציג כדי שיבדוק האם המכתב אמיתי ובתגובה שלחה המלכה שגריר בו הצהירה שוב על כוונותיה. לבסוף התרצה שופילוליומש ושלח למצריים את בנו הרביעי זאננאנה שנרצח עם הגיעו לשם, כנראה על ידי מתנגדים למלכה. בתגובה תקף המלך את ערי המצרים באיזור הלבנט והפך אלפים מהם לעבדים. במהלך מלחמה זו ואחרות השתמש המלך בחידקי Francisella tularensis כנשק הביולוגי הראשון שידוע מההיסטוריה. למרבה האירוניה העבדים ששבה הביאו עמם את המחלה שהכריע את המלך עצמו ובנו יורשו ארנוואנדש השני.

Assafn שיחה 12:52, 12 בנובמבר 2015 (IST)
מאיפה המקור שהוא השתמש בחיידק כנשק ביולוגי? מהערך עליו נראה ההיפך, שהוא כבש כיבושים קונבציונאליים והמגפה שהשתוללה באזור לא פסחה גם עליו. חמויישֶה - שיחה 14:01, 12 בנובמבר 2015 (IST)
Siro Igino Trevisanato. (2007). The 'Hittite plague', an epidemic of tularemia and the first record of biological warfare. Medical hypotheses. 69(6):1371-1374 Assafn שיחה 13:48, 13 בנובמבר 2015 (IST)
אם מלחמה כתוצאה מרצח אדם בודד אינה דבר כה מיוחד ודווקא לוחמה ביולוגית בעת העתיקה, היא-היא הדבר המיוחד פה, אז הקטע צריך להתעסק בעיקר בלוחמה ביולוגית בעת העתיקה ולא במלחמה כתוצאה מרצח. 109.160.149.214 20:09, 13 בנובמבר 2015 (IST)
אני אהבתי את הסיפור מאחורי פתיחת המלחמה אין לי בעיה להוריד את השורה האחרונה אם אתה רוצה לכתוב הידעת אחר על נשקים ביולוגים. Assafn שיחה 20:35, 14 בנובמבר 2015 (IST)
אני מרגיש קצת לא נוח לבסס את הקטע הזה על מה שנראה במבט ראשון כמו השערה לא לגמרי מבוססת. ראשית כל, היא לא מופיעה בערכים שלנו (ורצוי שהיא תופיע, אחרת מי שמחפש מידע נוסף מהקטע לא יבין על מה מדובר). שנית, מעיון מאוד חטוף בתגובות למאמר, נראה שיש מי שמערערים על ההשערה הזו. האם יש מישהו מהתחום שיכול לתמצת בצורה יותר טובה את מה שמקובל על החוקרים בתחום? Tzafrir - שיחה 00:42, 15 בנובמבר 2015 (IST)
הבהרה: אם הטענה נכונה (ליתר דיוק: מקובלת על רוב החוקרים בתחום) - אני חושב שזהו קטע מוצלח. ובעצם רק עכשיו שמתי לב שהראיה לכך שזה קטע מוצלח הוא שכבר יש קטע הידעת על הנושא הזה בדיוק. Tzafrir - שיחה 06:36, 15 בנובמבר 2015 (IST)

מכיוון שלפי התגובות יש בעיה עם המשפט האחרון, אני מושך את ההצעה הקודמת שלי ומפרסם אותה שוב ללא הקטע הביולוגי

מלחמות רבות בהיסטוריה החלו כתוצאה מרצח של אדם בודד. אחר מהמקרים המוזרים יותר קרו במאה ה-13 לפני הספירה כאשר המלך החיתי שופילוליומש הראשון קיבל במפתיע מכתב ממלכת מצריים בו סיפרה שהתאלמנה לאחרונה והיא מעוניינת שישלח את אחד מילדיו כדי שיהיה לה לבעל ופרעה למצריים. שופילוליומש שהתפלא על המכתב שלח נציג כדי שיבדוק האם המכתב אמיתי ובתגובה שלחה המלכה שגריר בו הצהירה שוב על כוונותיה. לבסוף התרצה שופילוליומש ושלח למצריים את בנו הרביעי זאננאנה שנרצח עם הגיעו לשם, כנראה על ידי מתנגדים למלכה. בתגובה תקף המלך את ערי המצרים באיזור הלבנט והפך אלפים מהם לעבדים.

Assafn שיחה 03:16, 15 בנובמבר 2015 (IST)

נראה סביר. צריך לתת קצת הקשר היסטורי על מלכת מצריים: אלמנתו של אחנתון (אפשר גם לכתוב שהיא הייתה אולי נפרטיטי - זה לא ברור על איזו אישה מדובר) "הפך אלפים מהם לעבדים" היה משהו די צפוי במלחמות של אותן השנים. מעבר לכך, האם נכון להגיד שבכך החלה היריבות בין ממלכת החיתים למצריים (שהניבה בהמשך את הסכם השלום המתועד הראשון, אשר מופיע אצלנו בקטע אחר)? או שאולי התחלת היריבות הייתה בכיבוש ממלכת מיתני כמה שנים קודם לכן? Tzafrir - שיחה 06:52, 15 בנובמבר 2015 (IST)
לא ידוע מי היתה האלמנה שכתבה את המכתב היו כמה נשים. לגבי קרב קדש זה כבר סיפור לעוד הידעת ולא רק הסכם השלום. אם אני זוכר נכון היתה שם גם ההטעיה המודיעינית הראשונה כאשר החיתים שלחו סיירים שיתפסו וימסרו מיקום שגוי של הצבא החיתי ועוד... Assafn שיחה 12:00, 15 בנובמבר 2015 (IST)
אחת המטרות של ההערה שלי הייתה להוסיף קישורים לנוסח שלך. לדוגמה:

מלחמות רבות בהיסטוריה החלו כתוצאה מרצח של אדם בודד. אחד מהמקרים המוזרים יותר קרו במאה ה-13 לפני הספירה כאשר המלך החיתי שופילוליומש הראשון קיבל במפתיע מכתב ממלכת מצריים, אלמנתו של אחנתון (שאולי הייתה נפרטיטי) ובו סיפרה שהתאלמנה לאחרונה והיא מעוניינת שישלח את אחד מילדיו כדי שיהיה לה לבעל ופרעה למצריים. שופילוליומש שהתפלא על המכתב שלח נציג כדי שיבדוק האם המכתב אמיתי ובתגובה שלחה המלכה שגריר בו הצהירה שוב על כוונותיה. לבסוף התרצה שופילוליומש ושלח למצריים את בנו הרביעי זאננאנה שנרצח עם הגיעו לשם, כנראה על ידי מתנגדים למלכה. בתגובה תקף המלך את ערי המצרים באיזור הלבנט והפך אלפים מהם לעבדים.

יכול להיות שקצת הגזמתי לכיוון השני. Tzafrir - שיחה 12:55, 15 בנובמבר 2015 (IST)
עכשיו זה באמת יותר ממוקד. ממוקד אבל לא מספיק מחודד. אולי צריך לכתוב שהאיש נרצח בקום שהתלננו אליו, שיגיע אליו? Nirshamty - שיחה 15:16, 23 בנובמבר 2015 (IST)
על פי ספרו של איתמר זינגר, הוא תקף את ערי ארץ עמקו שהיו בשליטת מצרים. לא את מצרים עצמה. בנוסף אני ממליצה להשאיר את המחלה, רק לא את ההשערה לגבי החיידק. במקור נכתב שנתקפו במגפה נוראה שקטלה רבים, כולל את שופילוליומש הראשון, ובנו הבכור. אצל זינגר שמו של הבן שנרצח הוא זננצה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:54, 24 בדצמבר 2015 (IST)

מלחמות רבות בין מדינות בהיסטוריה החלו כתוצאה מרצח של אדם בודד. אחד מהמקרים המוזרים יותר קרו במאה ה-13 לפני הספירה כאשר המלך החיתי שופילוליומש הראשון קיבל במפתיע מכתב ממלכת מצריים, אלמנתו של אחנתון (שאולי הייתה נפרטיטי) ובו סיפרה שהתאלמנה לאחרונה והיא מעוניינת שישלח את אחד מילדיו כדי שיהיה לה לבעל ופרעה למצריים. שופילוליומש שהתפלא על המכתב שלח נציג כדי שיבדוק האם המכתב אמיתי ובתגובה שלחה המלכה שגריר בו הצהירה שוב על כוונותיה. לבסוף התרצה שופילוליומש ושלח למצריים את בנו הרביעי זננצה שנרצח עם הגיעו לשם, כנראה על ידי מתנגדים למלכה. בתגובה תקף המלך את ערי המצרים באזור ארץ עמקו והפך אלפים מהם לעבדים. למרבה האירוניה השבויים ששבה, הביאו עמם מגפה נוראה שהכריעה את המלך עצמו ואת בנו יורשו ארנוואנדש השני.

הצעה נוספת שהחזירה את נושא המגפה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:02, 30 בדצמבר 2015 (IST)
משתמש:חמויישה למה הקטע הזה לא אושר? בדקתי אתו מול ספרו של איתמר זינגר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 13:57, 27 בינואר 2016 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 051. חמויישֶה - שיחה 14:23, 27 בינואר 2016 (IST)

סייג השתיקה[עריכת קוד מקור]

Marx Brothers 1948.jpg

הידעת? למרות שאדולף ארתור "הארפו" מרקס שיחק בעשרים סרטיםMarx Brothers#Filmography, קולו לא נשמע באולם הקולנוע מעולםHarpo Marx#Personal life. בשבעה עשר סרטים הוא שיחק דמות קבועה של אילם, לצד אחיוהאחים מרקס. לשני סרטים נוספים, דמות האילם שלו הושאלה, לצד דמויות הוליוודיות מגוונות מסרטים שונים, שהציגו את הוליווד עצמהLa Fiesta de Santa BarbaraStage Door Canteen. בסרט שנותר, הארפו דווקא כן דיבר, אלא שזה היה סרט אילםToo Many Kisses. כשנסתיימה קריירת המשחק של הארפו, הוא פרסם אוטוביוגרפיה בשם "הארפו מדבר"Harpo Marx#Personal life. אחיו, לאונרד "צ'יקו" מרקס, דיבר לעומת זאת בכל שבעה עשר סרטי האחים מרקס, אולם הוא דיבר במבטא איטלקי מזוייף. גם בפעם היחידה בה שיחק במסגרת אחרת, היה זה בפרק פיילוט לסדרת טלוויזיה שעסקה באיטלקיםMarx Brothers#Filmography.

נראה מאוד מעניין. ערכתי קצת. עניין ההשאלה והדמויות הנוספות לא ברור. גם הסייפא על צ'יקו לא ברורה - הוא דיבר גם שם במבטא איטלקי? Le Comte - שיחה 23:34, 18 באוגוסט 2015 (IDT)
הכי פשוט לקרוא את המידע בערך האנגלי Marx Brothers#Filmography 109.160.151.244 20:26, 19 באוגוסט 2015 (IDT)
אפשר גם לוותר על האנקדוטה עם צ'יקו ולכתוב מה שכתוב בערך האנגלי. שם מוסבר, שהרפו, לא דיבר מעולם מול קהל גם לפני כשהאחים מרקס עוד היו שחקני תאטרון נודדים, לפני שהם עברו להיות שחקני קולנוע. הערך ממשיך בזה, שבפעם הראשונה והאחרונה, שהרפו דיבר מול קהל, זה היה במסיבת העיתונאים, בה הוא הכריז על יציאתו לפנסיה. 109.160.151.244 00:29, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

גרסה ממוקדת יותר, שנשענת טוב יותר על המקורות[עריכת קוד מקור]

הידעת? למרות שאדולף ארתור "הארפו" מרקס שיחק בעשרים סרטיםMarx Brothers#Filmography, קולו לא נשמע באולם הקולנוע מעולםHarpo Marx#Personal life. בשבעה עשר סרטים הוא שיחק דמות קבועה של אילם, לצד אחיוהאחים מרקס. בשני סרטים נוספים, הוא אמנם לא שיחק לצד אחיו, אך בכול זאת שיחק את אותה דמות. (דמות האילם שלו "הושאלה", לצד דמויות הוליוודיות מגוונות מסרטים שונים, שהציגו את הוליווד עצמהLa Fiesta de Santa BarbaraStage Door Canteen). בסרט שנותר, הארפו דווקא כן דיבר, אלא שזה היה סרט אילםToo Many Kisses.

זאת ועוד - לפני שהאחים מרקס היו שחקני קולנוע, הם היו שחקנים ונגנים בתיאטרון הוודוויל וגם אז, הרפו שיחק את דמות האילם. ככול הנראה, הפעם היחידה בה הרפו השמיע את קולו מול קהל, הייתה במסיבת העיתונאים, בה הוא הכריז על צאתו לפנסיה. לאחר שנסתיימה קריירת המשחק של הארפו, הוא פרסם אוטוביוגרפיה בשם "הארפו מדבר"Harpo Marx#Personal life.

משערים, שהרפו שיחק תמיד את דמות האילם מאותה סיבה שאחיו, לאונרד "צ'יקו" מרקס, שיחק תמיד דמות, שמדברת במדברת במבטא איטלקי מזוייף. כנראה שהם עשו זאת כדי להקל על הקהל בהבדלה בין קולותיהם הדומים של בני המשפחה. יתכן גם, שמסיבה דומה, דמותו של הרפו תמיד חבשה פאה נוכרית, דמותו של צ'יקו חבשה כובע ודמותו של ג'וליוס הנרי "גרוצ'ו" מרקס הייתה בעלת שפם עבות - האחים גם נראו דומים והקשו על הקהל להבדיל ביניהם.

הפיסקה האחרונה לא הכרחית - אפשר איתה ואפשר בלעדיה...אפשר גם עם חציה. אותו דבר לגבי המשפט שבסוגריים. 109.160.151.244 13:34, 20 באוגוסט 2015 (IDT)

להשערות - אם אין מדובר בתיאוריה מדעית תקפה - אין מקום במשפטי "הידעת". Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 16:17, 21 באוגוסט 2015 (IDT)
קיבלתי ומחקתי. תודה. 109.160.151.244 17:55, 21 באוגוסט 2015 (IDT)
עוד הערות:
אין צורך לציין את שמו המלא. מספיק לציין "הארפו מרקס", מי שילך לערך יראה את שמו המלא.
לגבי "דיבר בסרט אילם", זה ניסוח מבלבל. צריך לשנות את זה למשהו בנוסח "רק בסרט אחד היה להארפו תפקיד עם טקסט, אלא שזה היה סרט אילם".
גם ההערה בסוגריים, על "השאלת דמות האילם", מיותרת ומאריכה את הטקסט באופן סתמי.
המשפט הפותח בפסקה השנייה - לצמצם. ה"זאת ועוד" מיותר. "כבר כששיחקו האחים בתיאטרון הוודויל, לפני תחילת הקריירה הקולנועית שלהם, גילם הארפו את תפקיד האילם."
בכלל, כל ההערה על תיאטרון הוודוויל ו"הפעם היחידה בה הארפו השמיע קולו מול קהל" כנראה אינה נכונה. בתחילת הקריירה שלו הארפו דיבר וגם שר עם אחיו, ודמות האילם התפתחה בהדרגה כיוון שהתקשה לזכור טקסטים. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 01:12, 22 באוגוסט 2015 (IDT)
מי אמר שהוא התקשה לזכור טקסטים?...כתבתי את הקטע על פי הערך האנגלי על אודותיו. אם אתה חושב שיש פה בעיות, בוא ונחפש להן פתרון. האם תוכל לנסח בעצמך נוסח חדש לקטע זה? 109.160.151.244 01:37, 22 באוגוסט 2015 (IDT)
מי אמר? אחיו, גראוצ'ו, בספר זכרונותיו. אם קראת את הערך האנגלי אתה אמור לדעת זאת.
והניסוח המחודש לקטע לא נכון הוא - למחוק אותו. אין ניסוח שיעשה אותו נכון. גם הקטע בסוגריים שדיברתי עליו - מיותר ויש למחוק אותו. לשאר הצעתי כבר. Tdunskyדברו אליהמשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 10:39, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

למרות שהארפו מרקס שיחק בעשרים סרטיםMarx Brothers#Filmography, קולו לא נשמע באולם הקולנוע מעולםHarpo Marx#Personal life. בשבעה עשר סרטים הוא שיחק לצד אחיוהאחים מרקס, כשלכול אחד מהם הייתה דמות קבועה. הדמות שלו הייתה דמות אילמת. בשני סרטים נוספים, הוא אמנם לא שיחק לצד אחיו, אך בכול זאת שיחק אותה דמות. בסרט שנותר, להארפו דווקא כן היה טקסט, שהוא אמר, אלא שזה היה סרט אילם ולכן רק נראו בו תנועות שפתיו של הרפו Too Many Kisses.

לפני שהאחים מרקס היו שחקני קולנוע, הם שיחקו בתיאטרון הוודוויל, שם הם פיתחו את דמויותיהם הקבועות. כך שגם בחלק נכבד מהופעותיו שם, הרפו שיחק את דמות האילם. לאחר סיום הקריירה, הרפו פרסם אוטוביוגרפיה בשם "הארפו מדבר"Harpo Marx#Personal life.

לפי הביקורת של הגולשים האחרים109.160.151.83 11:46, 22 באוגוסט 2015 (IDT)

הגירסה האחרונה המתומצתת טובה בעיני. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:51, 24 בדצמבר 2015 (IST)
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 052. חמויישֶה - שיחה 15:16, 11 בפברואר 2016 (IST)

"בדיקת רקמות" אינה בודקת רקמות[עריכת קוד מקור]

מקורות - הערך המרכזי של הקטע:

מזוודת זיהוי פלילי של משטרת ישראל

בדיקת רקמות להוכחת אבהות, כלל אינה משווה בין מבני הרקמות של שני האנשים הנבדקים. היא אפילו לא משווה את המבנים של תאים בודדים מגופם. היא משווה סמנים בחומר התורשתי. סמנים אלו יהיו זהים בשתי דגימות חומר ביולוגי, שנלקח מאותו אדם או מתאומים זהים ויהיו שונים לחלוטין בין אנשים חסרי קירבה משפחתית. בין קרובים מדרגה ראשונה מחצית מהסמנים יהיו זהים. כך, שלמעשה, כאשר הבדיקה כן מוכיחה קרבה משפחתית, היא לא מבדילה בין נבדקים שהם אב ובנו לבין נבדקים שהם אחים. גם יחידות משטרה לזיהוי פלילי ולחיפוש נעדרים מבצעות בדיקות סמני DNA. מאה אחוז זהות בין הסמנים מגוף החשוד והמחומר הביולוגי, שהושאר בזירת הפשע (למשל על בדל סיגריה שהפושע עישן או במסטיק שהוא ירק) קושרים את החשוד לזירה והשוואת סמנים בין גווייה לא מזוהה לבין בני משפחת נעדר יכולה לאשש או לשלול את זהות הגווייה.

94.159.139.95 11:53, 4 בינואר 2016 (IST)

לא הבנתי: מה בדיוק משווים בבדיקת רקמות? האם לא ממצים את החומר התורשתי מתאי גוף שונים? ואם כן, האם לא מדובר על רקמות? Tzafrir - שיחה 13:16, 4 בינואר 2016 (IST)

רקמת תאים היא צבר תאים וחומרים בין-תאיים בעלי מוצא, תפקוד ומבנה משותפים, האחראים על ביצוע פעולה מסוימת או יותר. בגופי יצורים מורכבים קיימים ארבעה סוגי רקמות עיקריים: רקמת עצב, רקמת שריר, רקמת אפיתל ורקמת חיבור

הערך רקמה
כשאב וקטין, שהוא ספק בנו עושים "בדיקת רקמות", ממצים את החומר התורשתי שלהם מתאי דם לבנים. הדם נחשב רקמה רק לצרכים מנהליים. הוא לא באמת רקמה. אין בו מארג של תאים. הדם אינו רקמה כשם שטייסת תחזוקה אינה באמת יחידה שטסה. חוץ מזה, יש גם מי שמחשיבים בכלל את הדם לאיבר ולא לרקמה מאותן סיבות מנהליות. מעבר לזאת, כשממצים את החומר הגנטי מתאים שנמצאים במסטיק או בפילטר של סיגריה, ברור שלא ממצים מרקמה.
חוץ מכל זה, אפילו אם כן היו ממצים את החומר הגנטי מרקמות, היו משווים את החומר הגנטי ולא את הרקמות. בדיקת רקמות אינה בודקת רקמות כשם שהיא לא בודקת איברים. כמו שלא צריך לקרוא לה "בדיקת איברים", לא צריך לקרוא לה "בדיקת רקמות".
ודרך אגב, גם אין טעם למצות חומר תורשתי מרקמות מגוונות. הוא ממילא זהה בכולן אצל אותו אדם. 94.159.139.95 14:10, 4 בינואר 2016 (IST)
נ.ב. יחידת הזיהוי הפלילי בודקת הרבה פעמים נוזל זרע שהושאר בזירת אונס וגם נוזל זרע הוא לא רקמה אלא אוסף תאים בודדים חסרי כל סדר. 94.159.139.95 14:21, 4 בינואר 2016 (IST)
אני בעד הקטע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:55, 4 בינואר 2016 (IST)
תודה. אגב, האם באמת אנשים מתקשים להבין גם אחרי קריאת הקטע, שאין קשר בין "בדיקת רקמות" לבין רקמות? 94.159.139.95 16:08, 4 בינואר 2016 (IST)
אני הבנתי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:17, 4 בינואר 2016 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 053. חמויישֶה - שיחה 15:21, 11 בפברואר 2016 (IST)

פרדי מרקורי[עריכת קוד מקור]

מתוך הערך על אודותיו

FreddieMercuryNov1977.jpg

לזמר פרדי מרקורי, סולן קווין ומהמוסיקאים הבולטים של המאה העשרים, היה מבטא בריטי מושלם. הוא גם נהג לעלות לבמה עטוף בדגל בריטניה[2] ולשיר "אנחנו אלופי העולם" – שיר מלא גאווה לאומית בריטית. אלא שמרקורי היגר לבריטניה רק בגיל 18. הוא נולד בסטון טאון שבזנזיבר, בשם פַֿרוֹךְ בּוּלְסָרָה (בגוג'ראטית: ફારોખ બલ્સારા‌). הוריו היו ממוצא פרסי, בני הדת הזורואסטריות ובנעוריו הוא למד בפנימייה, בבומביי שבהודו.

תודה. 109.160.151.244 16:21, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

מקסים. ערכתי קצת. Le Comte - שיחה 00:51, 22 באוגוסט 2015 (IDT)
תודה על המחמאות. הקטע הזה חשוב גם, כי יש שלושה קטעי "הידעת" על פרדי מרקורי ושלושתם זהים. אחד ב"הידעת" הכללי, אחד בפורטל חינוך ואחד בפורטל מוזיקה. רצוי שיהיו שלושה קטעים שונים על האיש. 109.160.151.244 01:31, 22 באוגוסט 2015 (IDT)
לא לגמרי נכון. בולסרה נולד במושבה הבריטית זנזיבר כבן למשפחה של עובדי מדינה בריטיים במושבה. בשנת 1963 זכתה זנזיבר לעצמאות מבריטניה. בשנת 1964 פרצה בה מהפכה קומוניסטית ובני משפחת בולסרה ברחו לאנגליה. מה שכן: הוא אמנם נולד מעט לפני שהודו זכתה בעצמאותה, אך נעוריו עברו עליו בפנימיה בבומביי שהייתה כבר חלק מהודו העצמאית. Tzafrir - שיחה 17:42, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
ראשית, תודה על ההבהרה. שנית, בהתאם להבהרה, יש לחשוב אם צריך לתקן לא רק את ההצעה שלי לקטע "הידעת" אלא גם את הערך על אודות מרקורי. שלישית, אשמח אם תסביר לי קצת יותר את העניין. הרי גם אבא שלי נולד במושבה בריטית - בארץ ישראל המנדטורית ולמרות שאבי מאוד מלומד בשפה האנגלית, את המבטא שלו קשה לבלבל עם במטא ילידי. קשה גם לראות באבי לחובב מולדת בריטי. חוץ מזה, ההורים של פרדי מרקורי גרו בהודו בעצמם לפני שהם עברו לזנזיבר. לא מדובר במשפחה בריטית. פשוט לא. תודה 109.160.151.83 18:05, 24 באוגוסט 2015 (IDT)
אם הם היו כל כך הודים, למה הם לא ברחו מזנזיבר להודו? מעבר לכך, יש לי ניחוש שגם הפנימיה הזו בהודו הייתה לפי מסורת בריטית. Tzafrir - שיחה 10:00, 25 באוגוסט 2015 (IDT)
ולי יש ניחוש, שהקורא הממוצע, יופתע לגלות שפרדי מרקורי הוא פרסי, שנולד בזנזיבר, התחנך בזנזיבר ובהודו ועבר לבריטניה רק כמבוגר. לא טענתי, שהסיפור נוגד את חוקי הפיזיקה. טענתי רק, שהוא מפתיע ומעניין. 94.159.183.143 17:51, 25 באוגוסט 2015 (IDT)
פרסי? לא כל זורוסטרי הוא פרסי. שמו הוא, כאמור, בשפה הג'וגרטית. הוא לכל היותר ממוצא פרסי. מעבר לכך, אני לא מכיר כל כך טוב אותו כאומן, אבל ממה שאני מכיר הוא נראה כרוקיסט מורד ולא בדיוק פטריוט בריטי. אבל אם כבר מזכירים את הזורוסטרים, אפשר לנסות ליצור משהו עם מאזדה. Tzafrir - שיחה 19:47, 25 באוגוסט 2015 (IDT)
לפי הערך הוא ממוצא פרסי. לפי הערך, ההורים שלו לא גרו בבריטניה לפני שגרו בזנזיבר. ומה הקשר לרוקר מורד? האיש אולטרה פטריוט וגם רוקרים אחרים מבריטניה נתפסים כבריטים ולא כחסרי לאום. החיפושיות נפתשות כבריטיות, ה"מי" נתפשים כבריטיים וכולי. אתה האדם הראשון ששמעתי עליו, שכשהוא שומע רוקר בריטי עם מבטא מושלם, ברור לו לחלוטין, שהאיש אינו בריטי 94.159.183.143 20:32, 25 באוגוסט 2015 (IDT)
אחדד את הנקודה - לגלות שפרדי מרקורי הוא נולד וגדל רחוק מאוד מבריטניה, להורים שנולדו וחיו רחוק מאוד מבריטניה הרחוקה, זה כאילו כמו לגלות ששיקספיר נולד וגדל בזנזיבר ובהודו, להורים פרסים שרק מקבלים משכורת מבריטניה. 94.159.183.179 12:04, 27 באוגוסט 2015 (IDT)
מבחינתי הקטע בסדר גמור. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:59, 24 בדצמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 054. חמויישֶה - שיחה 13:51, 14 בפברואר 2016 (IST)

אישטוון שמו[עריכת קוד מקור]

Sallói István.jpg

ספורטאים רבים זכו לאורך השנים בכינויים מתקשורת הספורט, מעמיתיהם או מהאוהדים, המעידים בין היתר על מראה חיצוני, על ביצועיהם או על אופיים. הכדורגלן ההונגרי אישטוון שאלוי נקרא עם הגיעו לישראל "סטפן", הגרסה הגרמנית לשמו, לאחר ששחקני קבוצתו החדשה בית"ר ירושלים לא הצליחו להגות את השם "אישטוון" בקלות. למרבה האירוניה, עם הצטרפותם של הכדורגלנים אישטוון האמר ואישטוון פישונט לבית"ר מספר שנים לאחר מכן, נאלצו שחקני הקבוצה לשבור שיניים ולשנן את השם ההונגרי, אך הכינוי "סטפן" כבר דבק בשאלוי שהמשיך להיקרא כך בפי האוהדים והתקשורת בישראל גם כשעבר לשחק במכבי הרצליה ואף לאחר פרישתו.

חסר פואנטה. מה שכן, לפי הערך עליו הוא אמנם לא עבר גיור, אך יש לו עבר בגיור. Tzafrir - שיחה 13:19, 4 בינואר 2016 (IST)
הפואנטה היא שבניגוד ל"פרעוש", "האווירון" ו"העיט", או אפילו "דבא", סטפן קיבל את הכינוי רק בגלל שלא היו מסוגלים להגיד את שמו האמיתי. איתי - שיחה 13:22, 4 בינואר 2016 (IST)
בדיוק מאותה סיבה רפעת טורק מכונה "ג'ימי" ווינסנט ון גוך חתם על תמונותיו רק את שמו הפרטי (הצרפתים לא הצליחו להגות "ך") 94.159.139.95 14:18, 4 בינואר 2016 (IST)
אני בטוח ששאלוי הוא לא המקרה היחיד בעולם (אגב, בשם רפעת כן נעשה שימוש פה ושם, אני לא זוכר שנתקלתי באזכור לשמו של שאלוי בצמוד לשם אישטוואן באותה תקופה, כמעט בכלל), אבל אני חושב שיש לקטע גוון משעשע בעיקר כי אחריו הגיעו עוד שני אישטוואנים. איתי - שיחה 14:28, 4 בינואר 2016 (IST)
יש טענה, של דן שומרון אמורים היו לקרוא בכלל דניאל שימרון. 94.159.139.95 15:07, 4 בינואר 2016 (IST)
בעיני הקטע נחמד, רק חסר תאריך. יש להוסיף את העשור בו הוא פעל בישראל. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:53, 4 בינואר 2016 (IST)

הוספתי. ואת הכותרת של הפסקה נא לקרוא במלרע Face-smile.svg איתי - שיחה 17:22, 4 בינואר 2016 (IST)

Sallói István.jpg

ספורטאים רבים זכו לאורך השנים בכינויים מתקשורת הספורט, מעמיתיהם או מהאוהדים, המעידים בין היתר על מראה חיצוני, על ביצועיהם או על אופיים. הכדורגלן ההונגרי אישטוון שאלוי נקרא עם הגיעו לישראל ב-1994 "סטפן", הגרסה הגרמנית לשמו, לאחר ששחקני קבוצתו החדשה בית"ר ירושלים לא הצליחו להגות את השם "אישטוון" בקלות. למרבה האירוניה, עם הצטרפותם של הכדורגלנים אישטוון האמר ואישטוון פישונט לבית"ר מספר שנים לאחר מכן, נאלצו שחקני הקבוצה לשבור שיניים ולשנן את השם ההונגרי, אך הכינוי "סטפן" כבר דבק בשאלוי שהמשיך להיקרא כך בפי האוהדים והתקשורת בישראל גם כשעבר לשחק במכבי הרצליה חמש שנים לאחר שהצטרף לבית"ר, ואף לאחר פרישתו מכדורגל בשנת 2000.

בסדר, שנדע מתי פעל בלי להיכנס לערך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 17:30, 4 בינואר 2016 (IST)
קטע מגניב. ועוד שחקן עבר של מכבי הרצליה - אז זה עוד בונוס :) תומר - שיחה 21:00, 5 בינואר 2016 (IST)
משתמש:חמויישה. האם יש סיבה למה הקטע הזה נשאר כאן ולא עובר לקטעים שאושרו? האם אתה רואה בעיה? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 14:00, 11 בפברואר 2016 (IST)
האמת היא שאני חשבתי שמוזר ששחקן משני בבולטות שלו בליגה הלא בולטת שלנו יהיה נושא מרכזי לקטע הידעת (כשאני אומר שחקן משני אני מתכוון בראיה של היום. הוא לא באותה רמת זיכרון עם זאהי ארמלי או ראובן עטר. פחות או יותר כמו רומן פץ. אני יודע שב-3 השנים הראשונות שלו בבית"ר הוא היה בולט מאד). בנוגע לקושי לבטא שמות זרים יש קטע מעניין יותר. חמויישֶה - שיחה 14:56, 11 בפברואר 2016 (IST)
משתמש:חמויישה, כדורגל הוא לא הקטע שלי. אם אתה לא חושב שהקטע מתאים, אז עדיף להוציא אותו מכאן לקטעים שלא אושרו. הצעות ששוכבות כאן זמן רב, מעמיסות על הדף, ו ומרתיעות עורכים להשתתף כאן בדיונים. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:04, 11 בפברואר 2016 (IST)
לא מסכים לגבי הבולטות וגם לא חושב שזה קריטריון לקבלת הקטע או פסילתו. האם חמויישה הוא הפוסק הסופי והיחיד או שהעובדה שלא היו התנגדויות אלא ההפך אמורה להספיק? איתי - שיחה 22:35, 11 בפברואר 2016 (IST)
הוא לא הפוסק האחרון, אבל יש משהו בדבריו. מבחינה זאת, אני מוכנה לקבל את דעתו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:11, 12 בפברואר 2016 (IST)
איתי, אני מציע להשאיר את דרך קבלת ההחלטות פה בנוהל המקובל לה היום. כל אחד מהמתעניינים הבודדים בעריכת הקטעים האלו מביע את דעתו ומנסים לשכנע זה את זה בדרך ידידותית, בלי ספירת קולות פורמלית. וכן, מנהל המיזם יהיה הפוסק היחידי. זה מה שאפשר לעשות במיזם דל משתתפים וכך עדיף במיזם שתפקידו הוא לחבר קטעים נחמדים וקצרצריפ ולא לפסוק בעניינים קריטיים. ממש לא כדאי וספק גם אם אפשר, שנגיע פה לנהלי הצבעות כמו בדיוני חשיבות או מחלוקת. עדיף לוותר על פיסקה פה או פסקה שם מאשר להעכיר את האווירה ולגרש את רוח היצירתיות. 109.160.150.117 18:18, 12 בפברואר 2016 (IST)
שלא תטעה, זו הייתה שאלת תם ואני מברך כל משתמש שלוקח על עצמו תחום מסוים כפרויקט, ובפרט פרויקט אישי. אני יודע שאין הצבעות אבל רציתי לדעת אם בסוף על פיו של אדם אחד יישק דבר. הרי יכול להיות ששלושה-ארבעה יאהבו ואחד שמחליט יאהב פחות והקטע סתם ייפול. אין לי איזה דחף יוצא דופן שהקטע יתקבל, אני בסך הכל (כמו בשאר תרומותיי כאן) רוצה לעזור לקדם את המיזם. מתאים -יופי. לא מתאים - חבל, אבל לא נורא. חמויישה יודע טוב ממני אם חסרים לו קטעים, מה הרף שלו לקבלת קטעים חדשים וכמה זה דחוף. איתי - שיחה 12:53, 13 בפברואר 2016 (IST)
איתי. אני באמת לא אוהב להיות דיקטטור ומתחנן לאנשים נוספים שיביעו את דעתם. היו קטעים רבים שקיבלתי למרות שלא אהבתי, פשוט בגלל שרבים אחרים הביעו בהם תמיכה. בנוגע לקטע הנוכחי, גם Tzafrir הביע חוסר התלהבות. אם הייתי מתחשב בדעתי בלבד הייתי מארכב את הקטע מיד. אבל ראיתי שיש לו תמיכה מסויימת והשארתי אותו כאן בדף הדיונים (אולי יותר מדי) כדי לראות אולי יגיע מישהו ויוסיף טוויסט שיכריע את הכף לטובה. זה לא קרה, ואני עדיין סבור כפי שכתבתי. תודה לכולם על ההבנה. חמויישֶה - שיחה 10:54, 14 בפברואר 2016 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:10, 15 בפברואר 2016 (IST)

כלי נשיפה מעץ ממתכת[עריכת קוד מקור]

כלי הנשיפה נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: כלי נשיפה מעץ וכלי נשיפה ממתכת. כלי נשיפה מעץ הם כלים שבמקור היו עשויים מעץ, אולם (לפחות כפי שהם מופיעים בתזמורת סימפונית) הם כיום עשויים כולם ממתכת. למעט חלק בודד: לחלק גדול מהם (כגון האבוב והקלרנית) יש בפייתם עלה (או זוג עלים) שעשויים מסוג של קנה. לרבים מהם (כגון החליל) יש עד היום גרסאות נפוצות מעץ.

עוד הצעה על שם שכבר לא מתאים. גם העלים עשויים במקרים רבים מסוג מסויים של פלסטיק, אבל נראה לי שלא בתזמורות מסודרות. Tzafrir - שיחה 21:25, 19 בדצמבר 2015 (IST)

נחמד. אגב, השבוע ראיתי ילד מתאמן בנגינה בטרומבון, שעשוי כולו מפלסטיק. 31.154.175.62 21:47, 19 בדצמבר 2015 (IST)
זה באמת מבלבל. Tzafrir - שיחה 23:03, 19 בדצמבר 2015 (IST)
לא כל כך פואנטי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 18:24, 24 בדצמבר 2015 (IST)
במקום "כלי הנשיפה נחלקים לשתי קבוצות עיקריות" יש לכתוב "מקובל מאוד לחלק את כלי הנשיפה לשתי קבוצות עיקריות". כך יהיה קל בהרבה להבין את הפואנטה. 31.154.190.225 11:56, 28 בדצמבר 2015 (IST)
גם אני לא התלהבתי. חמויישֶה - שיחה 12:19, 12 בינואר 2016 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:40, 15 בפברואר 2016 (IST)

ארכימדס[עריכת קוד מקור]

לפי הערך עליו.

Archimedes Heat Ray conceptual diagram.svg

אישיותו התוססת של המלומד היווני הקדום, ארכימדס, זכורה כמו המצאותיו (למשל, בורג ארכימדס) ותגליותיו (חוק ארכימדס). אחרי גילוי המשפט הנושא את שמו, מסופר כי הוא יצא עירום לרחוב בצעקות "אאורקה". ארכימדס עיכב את כיבוש אי מולדתו, כשכלל את הקטפולטה, המציא את הבליסטרה, כמו גם מכונה לירי חצים ומראות ענק שסנוורו את המלחים ושרפו את ספינותיהם. בסופו של דבר, הרומאים כבשו את האי וחסו על חייו. אך הוא מצא את מותו, כשהתנפל על לוחם, שמחק שרטוט שלו על החול.

94.159.183.216 15:12, 14 בספטמבר 2015 (IDT)

אין כאן חידוש, סיפור האאורקה מאד ידוע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:10, 24 בדצמבר 2015 (IST)
הקטע מכיל עוד סיפורים מפתיעים. 31.154.190.225 19:11, 24 בדצמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:41, 15 בפברואר 2016 (IST)

שעון שמש[עריכת קוד מקור]

מקור: הערך "שעון שמש".

שעון שמש אנכי באוסטריה

שעון שמש עשוי להתפש כפריט טכנולוגיה פרימיטיבי וטריוויאלי. אולם, אין הדבר כך. אמנם אין בשעון שמש מנוע או ממסרות ולא צריך לדאוג עבורו למקור אנרגיה, אך בנייתו מצריכה ידע בטריגונומטריה ובמדעי כדור הארץ. אין די בקביעת מוט ובחלוקת המשטח האנך לו לזוויות שוות, בכדי ליצור שעון שמש. זאת משום, שהצל לא בהכרח ינוע על פני גזרות שוות במשך זמנים שווים ולא בהכרח ינוע בימי חודש אחד כפי שנע בימי חודש אחר. הזווית בין המוט למשטח, מיקום הסימנים על המשטח והזוית בין המשטח לכיוון כוח הכובד, מחושבים כולם בהתאם לקו הרוחב בו נמצאים.

94.159.183.216 19:09, 15 בספטמבר 2015 (IDT)

אהבתי. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:09, 24 בדצמבר 2015 (IST)
תודה! 31.154.190.225 19:11, 24 בדצמבר 2015 (IST)
התקבל הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 055. חמויישֶה - שיחה 16:49, 15 בפברואר 2016 (IST)

הבנקאים הציונים באים[עריכת קוד מקור]

מתוך הערך בנק אנגלו-פלשתינה

שלט רחוב על שם הבנק, ביפו

בתחילת המאה ה-20, מלווי הכספים בארץ ישראל היו בעיקר גברים אלימים או כאלו, שיכלו לשחד את החייליי הצבא הטורקי כדי שיגבו את חובם בכוח הזרוע. ובהתאם לשיטות גביה מסוכנות אלו, הריבית על ההלוואות הייתה חמישים אחוז. קיום המפעל הציוני דרש בנקאות מודרנית, שתאפשר לאנשי המושבות ולסוחרים ללוות כסף באופן סביר, ליזום ולהתפתח. לשם כך, ב1902 נוסד אַפַּ"ק, לימים בנק אנגלו-פלשתינה, לימים בנק לאומי. מנהלו הראשון, זלמן ליבוטין, יסד אגודות הלוואה וחיסכון, שנתנו הלוואות בריבית נמוכה למי שנהגו לחסוך כסף בבנק. ליבוטין הנהיג גם את עקרון שלושת ה-C במתן הלוואות – Capital, Character, Capacity – הערכת רכוש ניתן למשכון, אופיו של הלווה ויכולת החזרתו מבחינת כמות וזמן. את העקרונות האלו הוא הפעיל גם על המושל העות'מני של ירושלים, בעל מוסר התשלומים הירוד, כשאישר לו רק הלוואה קטנה ובשעבוד כל הכנסות המס ממחוז חברון. פקיד מהבנק נסע לחברון וגבה את המסים מהרועים כהחזר להלוואה. עם פתיחת "הבנק העות'מני" בירושלים, התחמק ליבוטין ממתן הלוואות נוספות למושל, בטיעון "אין לנו להיכנס לגבולי עסקי הבנק הזה".

תודה 94.159.183.216 01:33, 16 בספטמבר 2015 (IDT)

לא כל כך רואה את הפואנטה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:08, 24 בדצמבר 2015 (IST)
יכול להיות שצריך להשמיט חלק מהעובדות שבקטע ולהתמקד בשאר. 31.154.190.225 19:13, 24 בדצמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:49, 15 בפברואר 2016 (IST)

עטרה וקרניים[עריכת קוד מקור]

גולגולת טריצרטופס

הצרטופסיים היא משפחה של דינוזאורים צמחוניים בעלי עטרה (מעין צווארון גרמי) וקרניים ששגשגה בשלהי הקרטיקון באמריקה הצפונית. הפלאונטולוגים היו חלוקים שנים רבות על מטרתן העיקרית של העטרה והקרניים. בהתחלה סברו שמדובר בכלי נשק להגנה עצמית מפני טורפים, אך עם גילוי מגוון רב של מיני צרטופסיים עם מגוון עטרות שונות ומשונות המקושטות בזיזים שונים ובהן יש "חלונות" גדולים בעצם, הדעה הרווחת כיום היא שהמבנים הללו שימשו בעיקר לצורך תצוגה או חיזור, שכן ערכם ההגנתי היה נמוך עקב שבירותם. עם זאת, העטרה והקרניים של הטריצרטופס היו חזקות ובנויות היטב לשמש ללחימה: קרני הטריצרטופס היו ארוכות, חסונות וחדות והעטרה שלו הייתה מגן עצם מוצק (ללא "חלונות") מצופה בקרטין ועור עבה. ישנן ראיות במאובנים לכך שהטריצרטופס אכן השתמש בקרניו ללחימה, בטורפים אך גם נגד טריצרטופסים אחרים.

הקטע הוצע על ידי משתמש:MathKnight-at-TAU שלא חתם

כשלעצמו, זה מידע מאוד מעניין. השאלה היא אם הוא מתאים לקטע "הידעת". האם כל מקרה בו קודם המדענים חשבו משהו אחד ואחר כך התקבל עוד מידע והם שינו דעה, הוא מקרה מתאים לקטע "הידעת"? יש גם מקרים בהם המדענים שינו דעה שוב ושוב כמו בתנועת מטוטלת. למשל, הדעה של המדענים על הנאנדרטלים. כשהתפתחה הארכיאולוגיה בארופה ונמצא השלד הראשון של הנאנדרטל, חשבו שהוא שלד של הומו סאפיאנס נכה. כשהתגלו עוד שלדים כאלו באירופה, קראו לזה בשם והחליטו שהנאנדרטלים והסאפיינס הם חיות שונות, כמו החמור והסוס. אחר כך, התפתחה הארכיאולוגיה במזרח התיכון והתגלו שלדים של משפחות מעורבות. זה גרם לאבולוציונרים לשנות דעה ולהחליט, שהנאנדרטלים והסאפיינס הם רק גזעים שונים. בהמשך, התפתח מיצוי הDNA מעצמות ושוב חזרו לקביעה, שהנאנדרטלים והסאפיינס אינם אותה חיה והחליטו שהטיפוסים המעורבים מהמזרח התיכון היו עקרים כפרדות....למה אני מספר את כל זה? כדי לומר שזו דרכו של המדע. שינוי דעה של הממסד המדעי אינה דבר כה נדיר ומפתיע. 109.160.134.223 17:17, 8 בנובמבר 2015 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 16:49, 15 בפברואר 2016 (IST)

כדורגל חופים בליגת העל[עריכת קוד מקור]

אצטדיוני כדורגל לובשים חג ביום של משחק מכריע או בעל חשיבות מיוחדת. לא כך היה לקראת משחק הכדורגל בין מכבי חיפה למכבי רמת עמידר בעונת 1983/1984. חיפה, שהייתה כפסע מזכייה ראשונה באליפות הליגה הלאומית הגיעה לאימון המסכם על כר הדשא באצטדיונה הביתי בקריית אליעזר ונחרדה לגלות שלרוע מזלה הדשא נתקף מחלה והפך צהוב כולו. הנהלת האצטדיון ועובדי עיריית חיפה ניסו למנוע מהקבוצה לקיים את האימון על כר הדשא הצהוב וזאת כדי לאפשר להם לנסות ולשקם את הדשא, ואם לא יעלה בידם לעשות כן, לצבוע אותו בירוק באמצעות ריסוס. לאחר דין ודברים בין העובדים לבין מאמן הקבוצה שלמה שרף והתערבות כוח משטרה שהוזעק למקום כדי להפריד בין הנצים הוחלט שהקבוצה תקיים את האימון כמתוכנן. ניסיונות נוספים לצביעת הדשא בירוק נעשו על ידי עובדי העירייה ביום המשחק, וזאת כדי למזער את הפגיעה בחגיגיות המעמד. צביעת הדשא לא צלחה ועובדי העירייה הסתפקו לבסוף בהתנצלות פומבית בפני הקהל בכריזת האצטדיון שנענתה בקריאות בוז מצד האוהדים. המשחק, שהתקיים ב-26 במאי 1984, הסתיים בניצחון חיפני וצבע הדשא לא עצר בעד עשרות אלפי אוהדים צוהלים לבושים בחולצות ירוקות לפרוץ לתחומי המגרש ולהעניק לדשא את הצבע שאבד לו.

לרגל הריסת אצטדיון קריית אליעזר. נראה לי שיצא מעט ארוך, אשמח לשמוע אם הרעיון בכלל מתאים ואם כן, שעמיתיי היקרים ישפרו אותו כראות עיניהם. איתי - שיחה 22:54, 26 בדצמבר 2015 (IST)

קיצרתי:

אצטדיוני כדורגל לובשים חג ביום של משחק מכריע או בעל חשיבות מיוחדת. לא כך היה לקראת משחק הכדורגל בין מכבי חיפה למכבי רמת עמידר בעונת 1983/1984. חיפה, שהייתה כפסע מזכייה ראשונה באליפות הליגה הלאומית הגיעה לאימון המסכם על כר הדשא באצטדיונה הביתי בקריית אליעזר ונחרדה לגלות שלרוע מזלה שהדשא נתקף מחלה והפך צהוב כולו. הנהלת האצטדיון ועובדי עיריית חיפה ניסו למנוע מהקבוצה לקיים את האימון על כר הדשא הצהוב החולה וזאת כדי לנסות לאפשר להם לנסות ולשקם את הדשא לו להחלים, ואם לא יעלה בידם לעשות כן, לצבוע אותו בירוק באמצעות ריסוס. לאחר דין ודברים מתוחים בין העובדים העירייה לבין מאמן הקבוצה, שלמה שרף, והתערבות כוח משטרה שהוזעק למקום כדי להפריד בין הנצים הוחלט שהקבוצה כן תקיים את האימון כמתוכנן. הדשא לא החלים וניסיונות נוספים לצביעת הדשא בירוק כשלו נעשו על ידי עובדי העירייה ביום המשחק, וזאת כדי למזער את הפגיעה בחגיגיות המעמד. צביעת הדשא לא צלחה ועובדי העירייה הסתפקה לבסוף בהתנצלות פומבית בפני הקהל בכריזת האצטדיון שנענתה בקריאות בוז מצד האוהדים. המשחק, שהתקיים ב-26 במאי 1984, הסתיים בניצחון חיפני וצבע הדשא לא עצר בעד עשרות אלפי אוהדים צוהלים לבושים בחולצות ירוקות לפרוץ לתחומי המגרש ולהעניק לדשא את הצבע שאבד לו.

31.154.190.225 17:10, 27 בדצמבר 2015 (IST)

👍אהבתי תודה, איתי - שיחה 17:17, 27 בדצמבר 2015 (IST)

הרעיון שלך לקטע הוא רעיון יפה מאוד. 31.154.190.225 17:22, 27 בדצמבר 2015 (IST)
הקטע לאחר קיצוץ, מוצלח. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 12:03, 28 בדצמבר 2015 (IST)

הגרסה המקוצרת בלי סימני מחיקות וסימני הוספות ועם שינויים קלים:

SabaEliezer18.jpg

אצטדיוני כדורגל לובשים חג ביום של משחק מכריע או בעל חשיבות מיוחדת. לא כך היה לקראת משחק הכדורגל בין מכבי חיפה למכבי רמת עמידר בעונת 1983/1984. חיפה, שהייתה כפסע מזכייה ראשונה באליפות הליגה הלאומית הגיעה לאימון המסכם על כר הדשא באצטדיונה הביתי בקריית אליעזר ונחרדה לגלות, שהדשא נתקף מחלה והפך צהוב. הנהלת האצטדיון ועיריית חיפה ניסו למנוע מהקבוצה לקיים את האימון על הדשא החולה, כדי לאפשר לו לנסות ולהחלים. לאחר דין ודברים מתוחים בין העירייה לבין מאמן הקבוצה, שלמה שרף, שכללו התערבות כוח משטרה, הוחלט שהקבוצה כן תקיים את האימון, כמתוכנן. הדשא לא החלים וניסיונות לצביעת הדשא בירוק כשלו. העירייה הסתפקה לבסוף בהתנצלות פומבית בפני הקהל, בכריזת האצטדיון, שנענתה בקריאות בוז מצד האוהדים. המשחק, שהתקיים ב-26 במאי 1984, הסתיים בניצחון חיפני וכלום לא עצר בעד רבבות אוהדים צוהלים, לבושים בחולצות ירוקות, לפרוץ לתחומי המגרש ולהעניק לדשא את הצבע שאבד לו.

לדעתי הקטע מדי "מליצי" עבור אנציקלופדיה. "אצטדיוני כדורגל לובשים חג" - הם לא. "להעניק לדשא את הצבע שאבד לו" - הדשא נשאר צהוב... הניסוחים האלה טובים לעיתון. פחות טובים לאנציקלופדיה. ניסוח אחר עשוי להיטיב. חמויישֶה - שיחה 12:16, 12 בינואר 2016 (IST)
לגבי "לובשים חג" - נראה לי הגדרה טובה, גם אם מליצית מעט, למה שקורה ביום של משחקים כמו המשחק הזה. משחקי גמר ומשחקי אליפות בדרך כלל מלווים בהכנות מיוחדות של האצטדיון מכל הבחינות, הן מצד הנהלת האצטדיון והקבוצה המארחת והן מצד האוהדים וזה נכון גם במקרה הזה. לגבי "להעניק לדשא את הצבע שאבד לו" אני אוהב את זה, אבל אני לא אובייקטיבי. אפשר פשוט לוותר על סוף המשפט. איתי - שיחה 15:25, 12 בינואר 2016 (IST)
לא העניקו לדשא את הצבע החסר לו אלא העניקו למגרש את הצבע החסר לו. התיקון הקטן הזה יכול לפתור את הבעיה. 94.159.171.59 21:12, 12 בינואר 2016 (IST)
לדעתי זה טוב ואם יש התנגדות אפשר להפוך את המשפט לפחות ציורי וזהו. איתי - שיחה 19:13, 23 בפברואר 2016 (IST)
Symbol support vote.svg בעד. "לובשים חג" לא מש מפריע לי. תומר - שיחה 20:12, 23 בפברואר 2016 (IST)
גם לי לא מפריע, אני ממליצה גם לתקן כפי שהאנונימי הציע ולשנות את הסוף למשפט "אלא העניקו למגרש את הצבע החסר לו". חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:41, 23 בפברואר 2016 (IST).
התקבל נבחרה הגרסה האחרונה עם התיקון שהוצע. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 056. חמויישֶה - שיחה 12:13, 24 בפברואר 2016 (IST)

מדוע השפעת היא מחלת חורף?[עריכת קוד מקור]

וירוס השפעת

יש נטייה להידבק במחלת השפעת דווקא בחורף בשל מבנה הנגיף שלה. לנגיף זה יש מעטפת חלבונית, דמוית ג'ל, שמגנה עליו מהתייבשות באוויר. כשהנגיף חודר לגרון האדם העומד להידבק, חום גוף המאחסן החדש מתיך את המעטפת ומאפשר חדירה של הנגיף אל תוך תאיו. אולם במזג אוויר חם, מעטפת זו מותכת עוד באוויר והנגיף עשוי להתייבש.

נגיפי השפעת מועברים מפה לפה, בעיקר כאשר מתעטשים וכך מפיצים תרסיס של טיפות רוק זעירות המכילות אותם. ניתן להידבק גם במגע פה עם משטחים שזוהמו בטיפות אלו. כשהלחות באוויר גבוהה, יכולת נגיפי השפעת להדביק נשארת גם לאחר שבוע בו הנגיף נמצא בטמפרטורת גוף האדם, מעל שלושים יום כאשר הנגיף נשמר בטמפרטורה של אפס מעלות צלזיוס, ולזמן בלתי מוגבל בטמפרטורות מאוד נמוכות.

תודה. 94.159.171.59 19:34, 25 בינואר 2016 (IST)

תודה על הקטע החורפי. כמה נקודות:
  • צריך להבדיל בין ההצטננות הנפוצה יותר (שגם שמה מרמז על חורף) לשפעת החמורה יותר אך הנפוצה פחות.
  • גם לגבי ההצטננות לא ברור הקשר הישיר לקור. ר' הצטננות#"הצטננות" כשם לא הולם. מוזכרים שם מספר גורמים. לדוגמה: רעידות משמשות את הגוף כדי להעלות את חום הגוף במצבים שונים: גם כשקר וגם כשיש זיהום והגוף רוצה להעלות את החום.
  • לעניין השפעת: הערך עליה לא מזכיר את הטענה הזו. בוויקי האנגלית מפרטים, והמקור שלהם הוא [3].
  • ההדבקה היא בעיקר לפה? לא לאף? (וגם לעיניים).Tzafrir - שיחה 08:40, 26 בינואר 2016 (IST)
  • "צינון" לא רלוונטי פה, למיטב הבנתי.
  • כל המידע, שבקטע הזה, הועתק מהערך "שפעת". אם קשה למצוא שם את המידע הזה, זה בגלל שאותו ערך אינו מסודר.
  • תודה 94.159.171.59 10:57, 26 בינואר 2016 (IST)
היום הדרכתי בעריכה בוויקיפדיה, את ד"ר משתמש:צבי בן-ישי שהמומחיות שלו היא נגיפים, הראיתי לו את הקטע והוא אמר שהוא שגוי, מבנה הנגיף אינו הגורם להופעת המחלה בחורף, אלא התנאים בחורף, שנמצאים במקומות סגורים. איני מבינה בנושא, אבל עדיף במקרה זה ליתר ביטחון, לא להעלות את הקטע. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 16:31, 24 בפברואר 2016 (IST)
מקבל את ההערה. הקטע ידחה. חמויישֶה - שיחה 08:27, 25 בפברואר 2016 (IST)
לא התקבל ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:53, 25 בפברואר 2016 (IST)