ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ריב"ש
| לידה |
1326 ה'פ"ו |
|---|---|
| פטירה |
1408 (בגיל 82 בערך) ה'קס"ח |
| השתייכות | חכמי ספרד בתור הזהב, חכמי צפון אפריקה |
| תפקידים נוספים | רבנות סרגוסה, ולנסיה ואלג'יר |
| רבותיו | הר"ן, רבי חסדאי קרשקש ורבי פרץ הכהן |
| חיבוריו | שו"ת, פיוטים וקינות |
רבי יצחק בר ששת ברפת (ה'פ"ו, 1326 - ה'קס"ח, 1408) (הרִיבָ"שׁ), מן הראשונים. מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, תלמידם של הר"ן, רבי חסדאי קרשקש (סבו של חסדאי קרשקש) ורבי פרץ הכהן.
הריב"ש נודע בזכות תשובותיו ההלכתיות, שמהן נפסקו הלכות רבות בשולחן ערוך.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור]
הריב"ש נולד בעיר ברצלונה (או, לפי גרסה אחרת, בוולנסיה) שבספרד בשנת ה' פ"ו (1326 לספה"נ). בברצלונה למד תורה מפי ר' פרץ הכהן וכן מר' חסדאי קרשקש. רבו המובהק היה הר"ן, שנחשב בתקופתו לגדול הדור. עוד בחיי רבותיו יצא שמו של הריב"ש כאחד מחכמי הדור, ונשלחו אליו שאלות אף מקהילות רחוקות. אולם, באותה תקופה הוא סירב לקבל על עצמו משרת רבנות, והעדיף לעסוק במסחר.
בתקופת שהייתו בברצלונה, העלילו עליו ועל רבותיו – הר"ן, ר' חסדאי ועל נכבדים נוספים בקהילה – עלילת שווא. הם נאסרו למשך חמישה חדשים, שבסופם השתחררו לאחר שנמצאו נקיים.
לאחר זמן מה, נעתר הריב"ש לקבל על עצמו את עול הרבנות בעיר סרגוסה. בעודו בסרגוסה נפטר עליו בנו והוא בן שמונה שנים בלבד. שם גם שמע על מותם של אחיו הצעיר ושל אמו שהיו בברצלונה. לאחר ארבע שנים, בהן שימש כרב בסרגוסה, החליט לעזוב את העיר בעקבות מחלוקות ומדנים שהתעוררו בקהילה. הוא עבר לעיר קלעת איוב (קלטיוד), על אף הפצרותיהם של אנשי קהילת סרגוסה שיישאר בעירם. לאחר תקופה קצרה העתיק את מושבו לוולנסיה, שם כיהן ברבנות. בשנת ה'קנ"א (1391 לספה"נ), בעקבות רדיפתם של יהודי ספרד בידי הנוצרים, נאלץ הריב"ש לברוח לאלג'יר והיה לרב בקהילה היהודית במקום. במספר תעודות נוצריות נזכר שרבה של ולנסיה הוטבל לנצרות בעל כרחו בעת הגזרות (בט' באב ה'קנ"א) וניתן לו השם ז'אומה די ולנסיה, ובתעודה אחת נזכר גם ששמו של הרב היה יצחק ברפת. על פי תעודות אלה הסיקו כמה חוקרים כי הריב"ש אולץ להמיר את דתו וכי הוא חי באנוס כשנה וחצי, עד שהצליח להמלט לצפון אפריקה ושם לשוב ליהדותו בגלוי.[1] יש לציין, שעל פי הרבה פוסקים, וריב"ש בכללם, הטבלה לנצרות היא עבירה שדינה יהרג ואל יעבור, כלומר, אסור לעשותה אפילו במחיר של מוות. עם זאת, בתשובות הריב"ש ניכר יחס סלחני לאלו שהוטבלו לנצרות בעל כורחם, והוא קובע, למשל, שהם כשרים לעדות.[2] על פי החוקרים הנ"ל, יש לראות יחס זה כנובע מההיסטוריה האישית של ריב"ש. [3]) מאידך, יש החולקים על ההשערה, אם משום פקפוק באמינות התעודות הנוצריות, ואם משום פקפוק בזיהוי הרב יצחק ברפת הנזכר בהן עם הריב"ש.[4]
גם באלג'יר לא הונח לריב"ש. אחד מפליטי ספרד שרצה להשתרר על הקהילה המקומית, חתר תחת הריב"ש וניסה לגרשו מן העיר. אנשי הקהילה, שרצו לנדותו, נעצרו על ידי הריב"ש שמחל על כבודו. אמנם, אותו אדם הגדיל לעשות, עד שפעם אחת, כשבאה ספינה ובה ארבעים וחמישה יהודים פליטי מיורקה, הפציר בשר המקומי שלא יניחם לרדת. בשמעו דבר זה, נידה הריב"ש את האיש. על מנת להגן על הריב"ש מפני אותו אדם, השיג אחד מנכבדי הקהילה כתב דיינות מאת המלך, המאשר לריב"ש לדון ולהנהיג את קהילתו. הרשב"ץ, ששהה אף הוא באלג'יר באותה תקופה והיה חולק כבוד רב לריב"ש, התנגד לכתב הדיינות שניתן לו מאת המלך. כיון שכך, סילק עצמו ריב"ש מן הרבנות, ויותר לא הורה. אולם, רק לאחר מותו הסכים לקבל על עצמו הרשב"ץ את משרת הרבנות.
הריב"ש נפטר בשנת ה' קס"ח (1408 לספה"נ). יש רבים המציינים את פטירתו ביום ב' אלול. קברו, שנעקר ממקומו בעקבות הרחבת העיר, סמוך כעת לקברו של הרשב"ץ שנעקר אף הוא. באתר נבנה ציון גדול לשניהם.
| תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ריב"ש על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו
[עריכת קוד מקור]מכל כתביו, נותרו בידנו רק תשובותיו של הריב"ש. קובץ תשובותיו מונה 517 תשובות (תקי"ז סימנים).
ר' יוסף קארו, בשו"ת אבקת רוכל, מעיד שרבו, ר' יעקב בירב, היה מעדיף את תשובותיו של הריב"ש על פני פוסקים אחרים.
מובאות שונות מייחסות לו פירוש על התורה, אבל ייתכן מאד שמדובר בפירוש ר' יוסף בכור שור או בדרשות ר' יהושע אבן שועיב[5]. נשתמרו גם מובאות מחידושיו לכמה ממסכתות הש"ס, בעיקר למסכת בבא מציעא בה הרבה השיטה מקובצת להביא מחידושי רבינו בכינוי 'הריצב"ש'.
כמו כן, כתב הריב"ש שירה, פיוטים וקינות הנמצאים בידנו.
יחסו לקבלה
[עריכת קוד מקור]יחסו של ריב"ש לקבלה היה מורכב: מחד, היה הוא מתלמידי תלמידיו של הרמב"ן, מגדולי העוסקים בתורה זו. מאידך, לא ראה בעין יפה תופעות קבליות שונות בדורו אשר גבלו, לדעתו, בעבודה זרה. בתשובה המפורסמת שלו בנושא זה (שו"ת ריב"ש סימן קנ"ז) כתב נגד עיסוק בקבלה מצד אלו שלא קיבלו את הדברים מפי רבם. ריב"ש מתייחס למנהג המקובלים בני דורו לכוון בתפילה בכל פעם ל"ספירה" אחרת מעשר הספירות, ומביא על כך את דברי רבו, ר' פרץ הכהן:
"וגם הודעתיך, כי מורי הרב רבי פרץ הכהן ז"ל, לא היה כלל מדבר ולא מחשיב באותן הספירות. גם שמעתי מפיו, שהרב רבי שמשון מקינון ז"ל, שהיה רב גדול מכל בני דורו, וגם אני זכור ממנו ואם לא ראיתיו בעיני, והוא היה אומר: אני מתפלל לדעת זה התינוק; כלומר, להוציא מלב המקובלים, שהם מתפללים פעם לספירה אחת ופעם לספירה אחת, כפי עניין התפילה".
בהקשר זה ציטט דברים חריפים מפי אחד הרבנים בני דורו, שהשווה בין עשר הספירות בקבלה לבין "השילוש הקדוש" של הנצרות:
"...וכל זה הוא דבר זר מאוד בעיני מי שאינו מקובל כמו הם; וחושבים, שזה אמונת שניות. וכבר שמעתי אחד מן המתפלספים מספר בגנות המקובלים, והיה אומר: הנוצרים מאמיני השילוש, והמקובלים מאמיני העשיריות".
על דברי רבי יוסף אבן שושן, שראה זאת כמבקש מהמלך שיאמר לשר שלו לעשות בקשתו, כתב: ”אמנם מי מכניס אותנו בכל זה. הלא טוב להתפלל סתם לשם יתברך בכונה והוא ידע באיזה דרך ישלים המבוקש, כמאמר הכתוב" גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה”.
ריב"ש מספר כי דעתו של הר"ן, רבו, לא הייתה נוחה מעיסוקו של רבו, הרמב"ן, בקבלה:
"וכן הודעתיך מה שאמר אלי בייחוד מורי הרב רבינו נסים ז"ל, כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא; ולזה איני תוקע עצמי באותה חכמה, אחר שלא קבלתיה מפי מקובל חכם. ואם ראיתי באורים על סודות הרמב"ן ז"ל, וגם הם אינם מגלים שרשי החכמה ההיא, ומגלים טפח ומכסים כמה טפחים, וקרוב לטעות בדבר מהם; ולכן בחרתי לבל יהיה לי עסק בנסתרות".
את תשובתו זו חותם ריב"ש במילים: ”ולזה אני אומר, שאין לסמוך בדברים כאלו אלא מפי חכם מקובל, ועדיין אולי.” אם כן, ריב"ש אינו דוחה לגמרי את חכמת הקבלה (בפרט שחכם נערץ כרמב"ן היה מנושאי דגלה), אך ממעיט בה ככל הניתן: ראשית, אין לעסוק בחכמה זו ללא קבלה ישירה מפי רב, ושנית - "עדיין אולי". כלומר, גם לאחר מכן לא ברור שיש לעסוק בכך.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור]- כתבי מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ריב"ש בפרויקט בן-יהודה
- חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת, באתר החכם היומי
- מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ריב"ש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- כתבי מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ריב"ש בפרויקט בן-יהודה
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד הלחמי, רבי יצחק ברבי ששת (הריב"ש), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה- הרב אברהם הרשמן, רבי יצחק בר ששת (הריב"ש): דרך חייו ותקופתו, מוסד הרב קוק, ירושלים תשט"ז, באתר אוצר החכמה
- הרב דוד בר ששת, רבי יצחק בר ששת – הריב"ש, ביתר עילית תשע"ז, באתר אוצר החכמה
- מכתביו
- תשובות הריב"ש, באתר sefaria.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ז'אומה ריירה, "לתולדות הריב"ש בגזרות קנ"א (1391)", ספונות י"ז (תשמ"ג), עמ' 11–20, באתר אוצר החכמה. - ^ לדוג' תשובות הריב"ש, סימן י"א
- ^ זאב הרווי, ר' חסדאי קרשקש, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2010, עמ' 27–28.
- ^ אריה סטריקובסקי, "על איגרת השמד", דף לתרבות יהודית של האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך 266–267 (אדר ב' התשס"ה), עמ' 24–25;
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב דוד בר ששת, "האם הריב"ש היה אנוס לתקופת מה?", רבי יצחק בר ששת – הריב"ש, ביתר עילית תשע"ז, עמ' 54–60, באתר אוצר החכמה. - ^ שם הגדולים, אוצר הספרים בן יעקב
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
קטגוריה:יהודים ספרדים
קטגוריה:רבנים: ראשונים
קטגוריה:יהודים הקבורים באלג'יריה
קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת: ראשונים
קטגוריה:ילידי 1326
קטגוריה:נפטרים ב-1408