נולד וגדל בקיבוץיגור ליפה ולסופר והמשורר חיים טהרלב.[2] אביו זיהה את הכישרון של בנו וקנה לו מחברת מקושטת, בה כתב את שיריו הראשונים. השירים אבדו עם אירועי השבת השחורה בקיבוץ יגור.
במאה ה-21 הרבה להופיע בפני קהל בסיפורים ובשירים מפרי עטו בלוויית זמרת, בתוכניות כמו "וטהר ליבנו" ו"קום והתהלך בארץ". בעת מגפת הקורונה המשיך טהרלב לפרסם סיפורים ושירים פרי עטו עם פן הומוריסטי, כדוגמה, פואמה לכנרת בשם "ממשלי הקורונה - הכנרת".[3]
טהרלב תחזק אתר אינטרנט, בו ניתן לעיין במבחר גדול משיריו וספריו. בנוסף פורסמו בו מדריכים לכתיבת שירים, מקאמות, ועוד[4].
טהרלב כתב מספר רב של שירים ופזמונים, רבים מהם לפסטיבלים ולתחרויות שונות, כולל לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיון. לטהרלב רפרטואר מגוון, ובין שיריו אפשר למצוא שירי אהבה, שירי מולדת, שירי טבע, שירים תנכיים ושירים הומוריסטיים.
השיר "על כפיו יביא" בלחנו של רוזנבלום ובביצועה של רבקה זהר, נכתב על סמך מפגש עם נגר מובטל באחת משכונות העוני בארץ, היושב מיואש בבית מלאכתו השומם, וכולו כמיהה לבנות כיסא לאליהו הנביא שיבוא ויגאל אותו מצרותיו.
נחום היימן היה הראשון שהלחין משיריו, לאחר שטהרלב שלח אליו את מלות השיר "את ואני והרוח", וביקש שילחינו. השיר הוקלט על ידי צמד "הפרברים" בשנת 1964.[8]
רבים משיריו כתב טהרלב בהשראת חוויות נעוריו בקיבוץ יגור, בהם: "ההר הירוק תמיד" בלחנו של אמריליו שכתב על ילדותו אל מול הר הכרמל שלרגליו שוכן הקיבוץ, "ארבע אחר הצהריים" בלחנו של רוזנבלום המתאר את הווי החיים היומיומי בקיבוץ, "בפרדס ליד השוקת" בלחנה של הירש שכתב על המטעים בהם עבד ואליהם נהג ללכת להתבודד ו"צל ומי באר" בלחנו של לוי שער המבוסס על מאורע מ-1945, כשלקיבוץ יגור הובאו מעפילים ששוחררו ממחנה המעצר בעתלית, כדי שיסתתרו מפני הבריטים. עליהם הוא כתב "מי שסוכתו נופלת חרש יכנס בדלת, ועד עולם יוכל להישאר". "בשביל אל הבריכות" בלחנה של טוראל ובביצוע חוה אלברשטיין, בלדה על רקע נופי הקיבוץ שנכתבה אחרי מלחמת ששת הימים וכן "ההולכים אחרי השמש".
טהרלב כתב שירים רבים יחסית בגוף ראשון נקבה. חלקם היתוליים כמו "את מי אני אוהבת" ללחנו של ארגוב, ישנן בנות ללחנו של רוזנבלום ו"הוא לא כל כך חכם" ללחנה של אלונה טוראל, וחלקם רציניים כמו "חשמל בכפות ידיך", "המלח שלי", "הגביע", "אתה לי ארץ", "אם תשוב", "שתי אחיות" ועוד.
בין השירים הרבים שכתב ללהקות הצבאיות: השירים ההומוריסטיים "חסקה", "הוא לא כל כך חכם", "המלווה", "יידישע פיראטן" ו"אני מת" (לראות אותה הלילה), שירי מולדת כמו "מלאך מסולם יעקב", "עוד לא תמו כל פלאייך", "קום והתהלך בארץ", "אל הנח"ל", "נגן אקורדיון", "בן-גוריון". ללהקת גייסות השריון כתב את "להיות יהודי", "אם אשכחך ירושלים", "הרצל וכל האדונים הנכבדים" ו"דברי המשלחות", אותם הלחין יאיר רוזנבלום.
מספר שירים שלו הולחנו ובוצעו בסגנון פופ ורוק, כמו "אינך יכולה" ללהקת "החלונות הגבוהים" בלחנו של קראוס, "יעלה ויבוא" בלחנו של נגרי ובביצועו של גידי גוב ו"חשמל בכפות ידיך" בביצוע רותי נבון, אך בעיקר מזוהה כתיבתו של טהרלב עם סגנון אמצע הדרך ושירי ארץ ישראל.
טהרלב כתב גם שירי ילדים רבים, בהם שירים לפסטיבל שירי ילדים כמו "המשפחה שלי" בביצוע שלמה ניצן, "ברבאבא" ו"מר אפצ'י" בביצוע ציפי שביט, "לא נעצור" ו"שובי הרמוניקה" בביצוע ירדנה ארזי, "דונלד דק" בביצוע מייק בורשטיין, ו"מי המנטה מי המסטיק מי השוקולד" בביצוע שוקולד מנטה מסטיק. את השיר "הדרך אל הכפר" כתב לרבקה זהר על סמך סיפור חייה, מילדותה ועד שובה ארצה לאחר התנסות קשה עם סמים בארצות הברית. את השיר הלחינה נורית הירש לפסטיגל 1985 והוא זכה בביצועה של זהר במקום הראשון. שנה לאחר מכן כתבו טהרלב והירש לזהר את השיר "חלקת אלוהים", שאותו ביצעה בפסטיגל 1986 וזכתה פעם נוספת במקום הראשון. בין השירים הנוספים של טהרלב שבוצעו במסגרת הפסטיגל ניתן למנות את "הדגל שלי" (עדנה לב), "אבא'לה אמא'לה" (חנה לסלאו), "אבא אמא וארץ ישראל" (אילנה אביטל), "ממשה ועד מוחמד" (סמיר שוקרי) ועוד. עוד שירי ילדים ידועים שכתב: "בים בם בום" ("שני חברים יצאו לדרך"), "כולם הלכו לג'מבו", פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "דלת הקסמים" ו"שכונת חיים" ועוד.
טהרלב כתב גם שירים בז'אנר הים תיכוני. לפסטיבל הזמר המזרחי בשנת 1975 כתב את "זמר בודד הוא הלב" (ידוע בשם "עוד יום יבוא") שביצעה לילית נגר ומאוחר יותר זוהר ארגוב. באותו פסטיבל שרה תיקי דיין את שירו "כשיבוא חמור לבן". אבנר גדסי ביצע מספר משיריו ובהם "עיניה קראו לי" ו"לוליטה".
מלבד קובצי פזמונים וספרי יהדות, חקר טהרלב את הזמר העברי והוציא לאור ספרים הסוקרים את תולדותיו, ביניהם "שירו הביטו וראו" יחד עם ד"ר מרדכי נאור ו"איזו מדינה!", בו התאים שירים ישראליים ידועים לסיפורים וחוויות שונות שהתרחשו בחברה הישראלית בימי היישוב והמדינה (אותו הוציא לרגל חגיגות ה-60 לישראל). ספר השירה הראשון שלו "משק יגור טיוטה" מביא תמונות קצרצרות על ימי ילדותו, קובץ פזמונים שלו לנוער המתבגר הוא כינס בספר "הנשיקה הראשונה", שמלבד השירים, הכתובים בסגנון ההייקו היפני, המתאימים לקהל היעד, יש בו דפים מתוך ספרי לימוד במקצועות שונים שנלמדו בבית ספר תיכון. כמו כן הוציא את ספר הילדים "הדודה שלי מרחוב הנביאים" ועוד כשישים ספרי ילדים על נושאים שונים.
חוקר הזמר אליהו הכהן טען כי "מבין היוצרים הישראלים החילוניים, יורם טהרלב הוא ללא ספק היוצר היהודי ביותר, גם בשיריו וגם בספריו". בתוך מכלול הנושאים היהודיים ניתן לכלול פזמונים תנ"כיים כמו "מלאך מסולם יעקב", "יעלה ויבוא", "נח", "משה משה", "קום לך אל נינוה" או השיר "על כפיו יביא". שירו "שהשמש תעבור עלי" הפך בפי הזמר אברהם פריד לשיר הנקרא "רק תפילה" והוא בין השירים החילונים הבודדים שהפכו ללהיט גם בקרב הציבור החרדי. לבקשת פריד, שינה טהרלב את הבית האחרון, משום שהוא עוסק באהבת גבר ואישה, ולכן אינו מתאים לקהל החרדי. גם לזמר החרדי מרדכי בן דוד יש ביצוע של השיר שלו "על כפיו יביא" שנקרא: Yerusholayim Our Home
מדור בפני עצמו תופסים הספרים "היהודיים" של טהרלב, ביניהם ניתן למנות את הספרים:
שמחת תורה - ליקוט מטורו השבועי שפורסם ב-ynet, הכולל פירושים משלו לכל פרשות השבוע. הטור השבועי החדשני זכה להצלחה מרובה, ולימים (2014) נדפס כספר.
שמע בני - מביא דבריהם של חכמי ישראל באלף השנים האחרונות על נושאי מוסר והתנהגות האדם.
ואהבת - מביא את דברי החכמים בכל נושאי האהבה, החל באהבת אם לילדיה וכלה באהבת הזולת.
וטהר ליבנו - בספר, המעוצב בצורה של דפי גמרא, מביא טהרלב פירושים משלו על ספר המוסר היהודי "שבט מוסר" מאת רבי אליהו הכהן האתמרי, שראה אור בשנת 1712. זוהי למעשה פרשנות הומוריסטית שלו על הספר שמצא באקראי בחנות ישנה, כתיבה שעוררה עליו את חמת הממסד החרדי, והוא הוזמן בעטיו למשפט בפני בד"ץ. טהר לב הופיע למשפט והתסשר על ידי בית הדין שהם לא מעוניינים לשמוע את דבריו ופסק הדין כבר מוכן ודרשו ממנו לשרוף את כל הספרים. המחבר כמובן לא עשה זאת[13].
מצע אשה מצע טוב - פרפרזה על פסוק מספר משלי ובו כתוב בהומור סיפורן של תשע נשים נודעות בתנ"ך.
בעקבות שלמה המלך - קריאה חדשה בספר משלי - יצא לאור לאחר מותו.
בית משירו של יורם טהרלב "היה לי חבר היה לי אח" חקוק על סלע בדרך הנוף, הרי נפתלימצבת קברו של טהרלב ורעייתו לינדה על רקע הר הכרמל
2008 - אות הוקרה על מפעל חיים לזמר עברי מטעם נשיא אוניברסיטת בר-אילן. הפרס הוענק לו במסגרת הכנס השנתי, "מי אני? שיר ישראלי!", הנערך על ידי המרכז לחקר המוזיקה העממית הישראלית באוניברסיטה. בנימוקי הזכייה צוין כי טהרלב הוא אחד היוצרים הפוריים ביותר בזמר העברי וכי הוא "תורם בעל משמעות לתרבות המתחדשת של שירי ארץ ישראל".[14]
2016 - בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ונוער זכתה ההצגה "הנשיקה הראשונה", המבוססת על ספרי שירי הנעורים של טהרלב, במקום הראשון בקטגוריית הנוער. כמו כן, קיבל טהרלב אות הוקרה במסגרת הפסטיבל מטעם תיאטרון חיפה.
2021 - "יעלה ויבוא", אלבום מחווה ליצירתו של טהרלב.[18] האלבום יצא כמיזם מוזיקלי תחת השם "צאן ברזל", שנועד להנציח ולכבד את יצירותיהם של גיבורי תרבות, משוררים ופזמונאים ישראלים, כאשר טהרלב הוא הראשון שבהם. מאחורי היוזמה עמדו "ארומה מיוזיק" (מיכל וייס אוחיון ובני מנשה) ו"קשת 12", בניהולו האומנותי של קובי בן עטר.
ב-14 בינואר 2022 התקיים בתיאטרון הבימה אירוע מחווה רב משתתפים ליורם טהרלב. האירוע, שהתקיים לוחית זיכרון ליורם טהרלב בתל אביבבתום ימי השבעה, הפך לאירוע לזכרו, ובו גם הוענקה למשפחתו של טהרלב תעודת גיבור התרבות של התיאטרון הלאומי.[19]
2022 - בשנת 2022 החלה רשות הטבע והגנים בפרויקט חדש, בו הציבו בנקודות תצפית שונות באתרי הרשות 16 ספסלים, בשילוב מילותיו של טהרלב לקריאה וליצירת שיח.[20]
בסוף שנת 2022 הוקמה חטיבת הביניים הראשונה ״יורם טהרלב״ על שמו בכפר סבא.[21] בשנת 2023 החלה בהרצליה הקמתו של בית ספר יסודי על שמו.[22]
במסגרת המיזם של עיריית תל אביב להנצחה אנשי רוח ואמנים תושבי העיר, הוצבה לוחית זיכרון ליד ביתו בשנותיו האחרונות ברחוב ה' באייר 42 בתל אביב.
↑על עונג שבת מסוג אחר - כדורגל, כתב טהר לב שיר אירוני בעקבות ביקורת מהצד השמרני במדינה על משחקים בשבת. השיר פורסם על ידי מכון גנזים בבלוג שלו. לעיון בשיר, ראו כאן.
אתר האינטרנט הרשמי של יורם טהרלב
יורם טהרלב, ברשת החברתית פייסבוק
יורם טהרלב, סרטונים בערוץ היוטיוב
יורם טהרלב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יורם טהרלב, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
רוגל אלפר, לא הבנתם את "גבעת התחמושת", באתר הארץ, 1 ביוני 2014
אבשלום קור, באופן מילולי: הפריצה למחנה עתלית, קיבוץ יגור וקיבוץ גלויות, גלי צה"ל, 4 בפברואר 2025
