משתמשת:Maia Beit Yaacov/זהבה גלאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תבנית:ח"כ

זהבה גלאון בכנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר
זהבה גלאון בכנס הרצליה, 2016.

זהבה גלאון (נולדה ב-4 בינואר 1956) היא פוליטיקאית ישראלית, יושבת ראש מפלגת מרצ, כיהנה כחברת הכנסת מטעמה, והייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה הגאה, ובשדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי. נמנית עם מייסדי ארגון "בצלם".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאון נולדה ב-4 בינואר 1956, בווילנה, עיר הבירה של ליטא (באותה עת חלק מברית המועצות) בשם זלטה (גולדה) שניפיצקי, לאריה ויפה שניפיצקי. בשנת 1960, כשהייתה בת ארבע, עלתה יחד עם משפחתה לישראל. המשפחה התיישבה בפרדס רובין (לימים חלק מגבעת שמואל).

את שירותה בצה"ל, בתור פקידה בצנחנים, סיימה בדרגת סמלת. בעלת תואר ראשון בחינוך ממכללת בית-ברל ותואר שני בפילוסופיה של החינוך מהאוניברסיטה העברית. בנוסף, היא בעלת תעודת הוראה בלשון ובחינוך מיוחד. לאחר שלא נבחרה בתחילה לכנסת ה-18 החלה בדוקטורט בחוג למגדר בבר-אילן.

גלאון נשואה לפסח גלאון, שבבעלותו המשותפת בית התוכנה "גליל CS", ואם לשני בנים המשרתים ביחידות מובחרות. מתגוררת בשכונת כפר גנים שבפתח תקווה.

פעילות פוליטית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכה הציבורית החלה גלאון בשנת 1984, בהיותה ממובילות המאבק על חופש הדת, המצפון והתרבות בפתח תקווה. היא הנהיגה במשך חצי שנה את ההפגנות לפתיחת קולנוע "היכל" בלילות שבת. הייתה עוזרתו של מזכ"ל רצ דדי צוקר, ממייסדי ארגון "בצלם", והמנכ"לית הראשונה של הארגון, מזכ"ל מפלגת רצ וכן חברה בצוות המזכ"לים של מרצ.

בשנת 1998 התמנתה למנכ"ל המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון, ושימשה בתפקיד במשך שנה, עד היבחרה לכנסת. גלאון הגישה תלונה למשטרה על שחיתות נגד יו"ר המרכז, עופר ברונשטיין. בעקבות זאת הגיש ברונשטיין תלונה נגדה על אי-סדרים כספיים, מסירת מידע כוזב, קבלת כספים במרמה ומתן עדות שקר, ונפתחה נגדה חקירה משטרתית. אולם ב-2003 החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לסגור את החקירה ולא להגיש כתבי אישום נגדה, באחת הפרשיות בשל חוסר ראיות, ובשאר – מחוסר אשמה.[1][2]

בשנת 1999 נבחרה לראשונה כחברת הכנסת מטעם מרצ ב‏‏כנסת החמש עשרה, ושימשה כיושבת ראש הסיעה בכנסת עד סיום כהונתה בכנסת ה-17 ב-2009. בשנת 2000 נוסדה ביוזמתה ועדת החקירה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים, בראשה עמדה עד לסיום עבודתה בשנת 2005. לאחר מכן מונתה ליושבת ראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, למעקב אחר יישום המלצות ועדת החקירה.

בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006, שבהן איבדה מרצ כ-30% ממצביעיה, קראה ליושב ראש המפלגה יוסי ביילין לקבל אחריות לכישלון, והודיעה כי היא מתכוונת להתמודד על ראשות המפלגה. בבחירות שנערכו במרץ 2008 התמודדה גלאון מול חיים אורון ורן כהן והגיעה למקום השלישי עם כ-18% אחוזי תמיכה.

בשנת 2009 במסגרת הסכם בין מרצ ו"התנועה החדשה", ויתרה על מקומה ברשימה, והוצבה במקום הרביעי ברשימת התנועה החדשה מרצ בבחירות לכנסת ה-18, ולא נבחרה לכנסת, לאחר שהתנועה החדשה מרצ זכתה ב-3 מנדטים בלבד. לאחר הבחירות דיברה על כך שהיא מתכוונת לעמוד בראשות המפלגה בבחירות הבאות.[3] במהלך תקופה זו הגישה את התוכנית "ראש בראש" בערוץ הכנסת ביחד עם העתונאי חגי סגל, למדה לימודי דוקטורט בחוג למגדר באוניברסיטת בר-אילן ולימדה קורס "סחר בבני-אדם וזכויות-אדם" במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. כמו כן עמדה בראש קבוצת דיון במכון ון ליר ל"שינוי חברתי באמצעות חקיקה".

חזרה לכהן בכנסת ה-18 במרץ 2011, אחרי שחיים אורון פרש ממנה לפני תום הקדנציה על מנת לפנות לה את מקומו, והייתה חברה בוועדת הכספים.

בפברואר 2012 נבחרה לראשות מרצ. בבחירות לכנסת ה-19 הובילה את המפלגה להכפיל את כוחה ל-6 מנדטים, עליה ראשונה מאז שנות התשעים. היא הובילה קו אופוזיציוני הן למדיניות המדינית של הממשלה, והן למדיניות הכלכלית-חברתית.[4]

בתום הבחירות לכנסת העשרים, כשהמדגמים והתוצאות החלקיות הראו כי מרצ עתידה לקבל 4 מנדטים, הודיעה גלאון שתתפטר מתפקידה כיו"ר המפלגה, ותפנה את מקומה בכנסת לתמר זנדברג, שהייתה מדורגת במקום ה-5 ברשימתה לכנסת. עם סיום ספירת המעטפות הכפולות ופרסום התוצאות הסופיות, משנמצא שהמפלגה זכתה ב-5 מנדטים, חזרה בה גלאון מפרישתה.

ב-18 באוקטובר 2017 הודיעה גלאון שבכוונתה להתפטר מחברותה בכנסת לשם התמקדות בעשייה המפלגתית. למחרת הגישה ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין מכתב התפטרות, שנכנס לתוקף ב-22 באוקטובר 2017. גלאון מוסיפה לכהן כיושבת ראש מרצ.[5]

הודיעה כי תתמודד בבחירות לראשות מרצ שתערכנה ב-22 במרץ 2018 .

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאון יזמה שורה ארוכה של חוקים, ובהם:

ועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאון הייתה חברה בוועידות:[6]

ועדות חקירה:

  • יושבת ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין הסחר הנשים.

עתירות לבג"צ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בג"ץ איחוד משפחות II
  • עתירה נגד מתן ביטוח למטרידים מינית על-ידי חברת AIG.[10][11]
  • עתירה נגד שחרורו של הרוצח שקולניק, ועוד.
  • עתירה למתן תשלום מהמדינה לצורך נישואים אזרחיים בחו"ל.
  • עתירה לחשיפתו של מתקן הכליאה הסודי 1391.[12]
  • עתירה בנושא מתווה הגז ושימוש בסעיף 52 לצורך קידום המתווה.
  • עתירה נגד חוק המרכולים.[13][14][15][16]
  • עתירה לביטול ההחלטה להפסיק את עבודות הרכבת בשבת.[17]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדותיה ופעילותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהבה גלאון נואמת בהפגנה נגד ביטול מצעד הגאווה בבאר שבע ב-2016

גלאון מרבה לפעול בנושאי נשים וקידום שוויון מגדרי ולמען החמרת הענישה כנגד עבירות של אלימות נגד נשים. בין היתר, כיהנה בכנסת כיו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים.

בנוסף היא מגלה עמדות עקביות של הגנה על זכויות האזרח בישראל ובשטחים, וידועה כידידת קהילת הלהט"ב בזכות חקיקה ותמיכה פומבית במצעדי הגאווה ובמאבק לשוויון זכויות.

גלאון הגישה מספר עתירות לבג"ץ בטענה של פגיעה בזכויות האזרח ועוולות אחרות, כמו העתירה נגד שר הביטחון בעקבות סירובו להעמיד תחת פיקוח את מתקן הכליאה הסודי באחד מבסיסי צה"ל (שנדחתה בשנת 2011[20]). הגישה עתירה נגד הצעת פוליסת ביטוח שמכסה בין היתר את ההוצאות של נושאי המשרה בתאגיד בגין האשמתם בהטרדה מינית.

גלאון מתנגדת לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, שמונע מפלסטינים שנישאו לבני זוג ישראלים להתאזרח בישראל. גלאון הגישה ביחד עם האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, והמוקד להגנת הפרט עתירה לבג"ץ, שנדחתה ברוב דעות ב-2006.[21] היא הגישה עתירה נוספת לבג"ץ בעניין זה שאליה הצטרפו שוב ארגונים אלה, אך גם היא נדחתה ברוב דעות ב-2012.‏[22]

גלאון נאבקה גם על זכויותיהם של יריבים פוליטיים ואידאולוגיים מושבעים. היא נאבקה נגד מעצרים מינהליים של פלסטינים ושל מתנחלים.[23]

פמיניזם ומגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה וחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאון דוגלת בהשקפה סוציאל-דמוקרטית, ובמסגרת תפקידה בוועדת הכספים מובילה מאבקים בנושאי מיסוי, ריכוזיות במשק וזכויות חברתיות.

יחד עם יצחק וקנין מש"ס העבירה את "חוק התספורות" הקובע כי ימונה מפקח מטעם בית המשפט על כל הסדר חוב הכולל "תספורת" של מעל ל-10 אחוזים מהחוב.[24]

גלאון התנגדה לחוק "הרווחים הכלואים" של ממשלת נתניהו,[25] והציעה מתווה למס חברות דיפרנציאלי.[26]

יחד עם חיים כץ מהליכוד יזמה הצעת חוק, שנדחתה, לאיסור על העסקה דרך קבלן במוסדות מדינה.[27]

פעלה למען הכללת שיקולים של עידוד התחרותיות מניעת ריכוזיות במשק במכרז על הפרטת נמל אילת.[28]

גלאון הייתה מיוזמות הצעת חוק המטילה מאסר בפועל לרוכש שירותי זנות.[29]

הייתה בין מובילי המאבק למען חוק יסוד: זכויות חברתיות, לעיגון זכויות כמו לקיום בכבוד, לדיור, לבריאות, לביטחון תזונתי ונגישות למים, לחינוך ולעבודה.[30]

נושאים מדיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאון דוגלת בהשקפה שמדינת ישראל היא "מדינתו של העם היהודי ומדינת כל אזרחיה". היא הביעה התנגדות ל"זכות השיבה" של כל הפליטים הפלסטינים לתוך מדינת ישראל,[31] ומאידך תמכה ביוזמת ז'נבה הכוללת שיבה מוגבלת של פליטים לישראל.

בתקופת האינתיפאדה השנייה הייתה אחת מהמתנגדות הבולטות לסיכולים הממוקדים, בטענה שהם מהווים הוצאה להורג ללא משפט, המנוגדת לחוק ולזכויות האדם האלמנטריות שיש גם לפושעים. בניגוד לרוב חבריה בסיעת מרצ שהביעו התנגדות תקיפה לסרבנות בתקופת האינתיפאדה השנייה, גילתה (יחד עם רומן ברונפמן) סימפטיה לסרבנות.[32]

בעת מלחמת לבנון השנייה הייתה מהראשונים בשמאל שיצאו נגד המלחמה, ובמהלכה הייתה בין המתנגדים הבולטים למלחמה ולהרחבתה. אחרי המלחמה קראה להתפטרותם של אהוד אולמרט ועמיר פרץ[33] ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועמדה בראש המאבק הציבורי והמשפטי לפרסם את עדויות בכירי הממשלה בפני ועדת וינוגרד, עתרה לבג"ץ בדרישה לפתוח את הדיונים לציבור. אף על פי שעתירתה נדחתה, דרש בית המשפט מהוועדה לפרסם פרוטוקולים מהדיונים.[34]

הייתה היחידה מבין חברי סיעתה שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות, בטענה שהיא מעדיפה הידברות. חרף התנגדותה לתוכנית התנתקות, הצביעה בעד התוכנית בטענה שהיא תומכת בסיום הכיבוש.[35]

התנגדה למבצע עופרת יצוקה[36] ולאחר הגשת דו"ח גולדסטון קראה לפתיחת חקירה ישראלית בנושא הדו"ח.[37] כמו כן, התנגדה למבצע עמוד ענן וקראה למשא ומתן בתחילת המבצע.

בראיון שנערך עמה, ציינה גלאון שהיא מודאגת מהצורה שבה מדינת ישראל מוצגת בחו"ל, כמדינה שמקיימת משטר אפרטהייד בשטחים.[37] לאחר הסכם הפיוס והקמת הממשלה המשותפת של פת"ח-חמאס, קראה לנתניהו להכיר בה ולהמשיך במשא ומתן מדיני.[38]

בתחילת 2013, כשנחשפה פרשת האסיר איקס (בן זיגייר), דרשה גלאון יחד עם חברי הכנסת אחמד טיבי ודב חנין מהמדינה לספק הסבר על הפרשה.

בראיון לגלי צה"ל אמרה זהבה גלאון שהיא מחרימה מוצרים מרמת הגולן.[39] ב-2014 היא חזרה בה מהאמירה הזו.

קידום פריימריז במרצ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הבחירות לראשות מרצ (2018)

מאבק בשחיתות השלטונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נבחרה לאחת מעשרים חברות הכנסת החברתיות ביותר באופוזיציה על פי המדד החברתי של המשמר החברתי, למושב חורף 2017. הייתה ראשת המפלגה היחידה בחמישים חברי הכנסת הראשונים ברשימה.[40]
  • נבחרה לאחת מעשרת חברות הכנסת החברתיות ביותר על פי המדד החברתי של המשמר החברתי, למושב קיץ 2016. הייתה ראשת המפלגה היחידה בעשירייה.[41]
  • נבחרה לאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר על כלכלת ישראל על ידי העיתון TheMarker, בשנת 2012.[18]
  • נבחרה לאחת מחמישים הנשים המשפיעות בישראל על ידי המגזין ליידי גלובס, בשנת 2012.[18]
  • נבחרה כמחוקקת מספר 1 למען הנשים בישראל, על ידי אתר הנשים סלונה, בשנת 2012.[18]
  • סומנה על ידי דו"ח שדולת הנשים בישראל וארגון "מתפקדות" כחברת הכנסת הפעילה ביותר למען הנשים בישראל.[18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: זהבה גלאון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Maia Beit Yaacov/זהבה גלאון

דפים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנאומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב יצחק, רובינשטיין החליט: לגנוז תיקי החקירה נגד זהבה גלאון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באוקטובר 2003
  2. ^ אפרת וייס, היועץ המשפטי סגר התיק בעניינה של ח"כ גלאון, באתר ynet, 22 באוקטובר 2003
  3. ^ מיה בנגל, גלאון חוזרת: בבחירות אתמודד בראש מפלגה, באתר nrg‏, 27 במרץ 2009
  4. ^ אתר למנויים בלבד סמי פרץ וצבי זרחיה, "בבחירות הבאות השמאל ינצח - לציבור נמאס ממפלגות הימין", באתר TheMarker‏, 14 בפברואר 2014
  5. ^ חזקי ברוך, זהבה גלאון מתפטרת מהכנסת, באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2017
  6. ^ תפקידים בכנסת, באתר main.knesset.gov.il
  7. ^ זרחיה, צבי (2013-09-16). "בעקבות עתירת גלאון: המדינה תפרסם את הפרוטוקולים של ועדת הריכוזיות". TheMarker. נבדק ב-2018-02-11.
  8. ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 1999/07, באתר elyon1.court.gov.il
  9. ^ בג"ץ 466/07, 5030/07 - ח"כ זהבה גלאון ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' פסק דין - המוקד להגנת הפרט, באתר www.hamoked.org.il
  10. ^ "עתירה לביטול תוכנית ביטוח מתביעה על הטרדה מינית - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2018-02-11.
  11. ^ "ח"כ זהבה גלאון, בעתירה לבג"צ: לאסור שיווק פוליסת ביטוח למטרידים מינית". מרצ. 2005-12-28. נבדק ב-2018-02-11.
  12. ^ בג"ץ דחה עתירת זהבה גלאון ו'מרצ' בעניין מתקן מעצר סודי ואפשרות הביקור בו - פסקדין, באתר www.psakdin.co.il
  13. ^ חן מענית, זהבה גלאון עתרה לבג"ץ נגד חוק המרכולים: "אינו חוקתי", באתר Globes
  14. ^ "יו"ר מרצ עתרה לבג"ץ נגד חוק המרכולים: "פוגע בזכויות היסוד של האזרחים"". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2018-09-01. נבדק ב-2018-02-11.
  15. ^ על חודו של קול: "חוק המרכולים" עבר סופית. זהבה גלאון עתרה לבג"ץ, באתר www.takdin.co.il
  16. ^ "זהבה גלאון עתרה לבג"ץ נגד חוק המרכולים: "פגיעה בזכויות יסוד"". כאן-תאגיד השידור הישראלי. נבדק ב-2018-02-11.
  17. ^ זרחיה, צבי (2016-09-03). "גלאון עתרה לבג"ץ נגד נתניהו: "לשים סוף להשתוללות של רה"מ על גבם של אלפי נוסעים"". TheMarker. נבדק ב-2018-02-11.
  18. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 זהבה גלאון, ראשת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, באתר מרצ
  19. ^ דברי הזכייה באתר אומ"ץ
  20. ^ בג"ץ 8102/03 ח"כ זהבה גלאון ואחרים נ' שר הביטחון
  21. ^ בג"ץ 7052/03 עדאלה ואחרים נ' שר הפנים ואחרים
  22. ^ בג"ץ 466/07 ח"כ זהבה גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים
  23. ^ זהבה גלאון, תועבת המעצר המינהלי, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2003
  24. ^ חוק התספורות אושר בקריאה טרומית: "שם סוף להונאה הממוסדת של החוסכים", כלכליסט,‏ 25 בינואר 2012
  25. ^ הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הרווחים הכלואים, The Marker,‏ 6 באוגוסט 2012
  26. ^ "מס חברות דיפרנציאלי יכניס 3 מיליארד שקל – פי 2 מהקיצוץ", The Marker,‏ 4 באוגוסט 2012
  27. ^ נדחתה הצעת החוק להעסקה ישירה של עובדי קבלן, מגפון, 15 ביולי 2012
  28. ^ תומר אביטל וליאור גוטמן, "הפרטת נמל אילת תגביר את הריכוזיות במשק", באתר כלכליסט, 26 ביולי 2011
  29. ^ אושר לקריאה טרומית: מאסר בפועל לרוכש שירותי זנות
  30. ^ הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות חוזרת לכנסת עם תמיכה מימין ומשמאל, אתר האגודה לזכויות האזרח
  31. ^ גדעון אלון, אבל למה יש כל כך מעט אנשים ב"ציבור הנבון", באתר הארץ, 15 בפברואר 2006
  32. ^ אריה דיין, הקווים החדשים והמחסומים הישנים של הסירוב, באתר הארץ, 6 בפברואר 2002
  33. ^ מזל מועלם, מפץ אחד כנראה לא הספיק, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2006
  34. ^ ועדת וינוגרד תפרסם פרוטוקולים באינטרנט, באתר ynet, 12 בפברואר 2007
  35. ^ גדעון אלון, אבל למה יש כל כך מעט אנשים ב"ציבור הנבון", באתר הארץ, 15 בפברואר 2006
  36. ^ גידי וייץ, זהבה גלאון מסתערת על הנהגת מרצ וסוגרת חשבון עם עמוס עוז, חיים אורון ויוסי ביילין, באתר הארץ, 3 באפריל 2009
  37. ^ 1 2 נרי ליבנה, שיחת היום: "זהבה גלאון, איך זה להיות מי שהיתה?", באתר הארץ, 2 במרץ 2010
  38. ^ גלאון לנתניהו: ממשלת האחדות הפלסטינית – הזדמנות להגיע להסכם, באתר ynet, 2 ביוני 2014
    אילן ליאור, אלפים בהפגנת ארגוני השמאל בכיכר רבין; דויד גרוסמן: "אין פתרון צבאי לסכסוך", באתר הארץ, 16 באוגוסט 2014
  39. ^ יו"ר מרצ גלאון לגל"צ: "אני מחרימה מוצרים מרמת הגולן", באתר גלי צה"ל, 26 בדצמבר 2013
  40. ^ http://hamishmar.org.il/2017/04/06/social-index-winter-2017_headlines/, hamishmar.org.il
  41. ^ http://hamishmar.org.il/2016/08/10/main/, hamishmar.org.il
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמשת:Maia_Beit_Yaacov/זהבה_גלאון&oldid=36839052"