קרב מרסא תלמאת

קרב מרסא תלמאת

ספינת דבור בים סוף, מדגם הספינות שהשתתפו בקרב.
ספינת דבור בים סוף, מדגם הספינות שהשתתפו בקרב.
מלחמה: מלחמת יום הכיפורים
תאריכי הסכסוך	6 באוקטובר 1973 – 7 באוקטובר 1973 (לילה אחד)
קרב לפני	תקיפת דה קסטרו 13 אוגוסט 1973
קרב אחרי	תקיפת דה קסטרו 8 באוקטובר 1973
מקום	מרסא תלמאת, מעגן ליד העיר זע'פרנה בחוף מפרץ סואץ, במצרים
קואורדינטות	29°02′39″N 32°38′45″E
עילה	מניעת פלישה לחוף הישראלי
תוצאה	ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים מפקדים סגן צבי שחק סגן מרדכי דקל לא ידוע כוחות 2 דבורים 864 ו-867. ספינת ברטרם ושתי סירות גומי כוח רגלים בהתארגנות לפשיטה והגנת החוף אבדות הרוג אחד, 7 פצועים, נזק לשני הדבורים 3 כלי שיט קטנים הושמדו.
תנועת הדבורים במפרץ סואץ לפני תחילת הקרב, 3–6 באוקטובר 1973

קרב מרסא תלמאת הוא קרב ימי שנערך במעגן מצרי בלילה הראשון של מלחמת יום הכיפורים בגזרה המרכזית של מפרץ סואץ. זהו הקרב הראשון שיזם חיל הים הישראלי בים סוף לאחר פרוץ המלחמה. בקרב זה תקפו שתי ספינות דבור של חיל הים הישראלי ספינות צי מצריות והשיבו אש לכוחות יבשה בחוף המצרי של מפרץ סואץ.

ייחודו של הקרב בכך שכוונת פיקוד חיל הים, לשיבוש הפעילות ההתקפית המצרית, הושגה על ידי ספינות סיור המיועדות לביטחון שוטף ואינן חמושות או מתורגלות בלחימה מסוג זה. ההצלחה הושגה למרות פערים רבים במודיעין, בשליטה, בפיקוד, בחימוש, ובתפעול הכוח והספינה עצמה. הפעילות בקרבת החוף המצרי שיבשה את הכנות המצרים לפשיטה. למרות האש הרבה שניתכה עליו ספג הכוח הרוג אחד ו-7 פצועים.

רקע

מוכנות חיל הים בזירה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

כוחות חיל הים בים סוף נמצאו בנחיתות כמותית ואיכותית מול המצרים. בבסיס מפרץ שלמה נערכו נחתות שתרגלו והתאמנו לקראת מבצע נחיתה גדול בצדו המערבי של מפרץ סואץ. ארבע ספינות דבור קיימו פעילות ביטחון שוטף כנגד מבריחים ואנשי מודיעין. להשגת יכולת התקפית ויתרון איכותי בזירה נבנו במספנות ישראל שש ספינות סער 4 שתוכננו במיוחד לים סוף.

ספינות סער 4 הראשונות, אח"י רשף ואח"י קשת, שבנייתן כבר הושלמה, היו מתוכננות לצאת מחיפה באמצע אוקטובר 1973 להפלגה סביב אפריקה לשארם א-שייח'. ספינות אלה היו אמורות להוות את הכוח ההתקפי של חיל הים בזירת ים סוף. אחרי פריצת המלחמה ב-6 באוקטובר נשארו הספינות בים התיכון, ובגזרת ים סוף נותרה הנחיתות בעינה.

זוג האנטנות של עורק הזירוי הטרופוספירי במחנה הצבאי בשארם א-שייח' שימשו לקשר מפקדות. ולאחר שנפגעו לא הובהרה כוונת מפקדת חיל הים בהפעלת הדבורים למרסא תלמאת.

נוהלי השליטה בחיל הים מקצים למפקדות הזירות אמצעי קשר ושליטה על כלי השיט בתחומיהן ועד 40 מיל ימי מהחוף. הזירות מנהלות את פעילות הביטחון השוטף. מפקדת זירת ים סוף נערכה ושלטה על המתרחש במפרץ אך כאשר היה צורך בפעולה בעברו המערבי הוקם לשם כך חפ"ק ייעודי לאותו מבצע, שבו נמצאו מפקד חיל הים או ראש מספן הים. בעוד שלמרבית כלי השיט בחיל הים היו אלחוטנים שניהלו קשר אלחוטי מוצפן, ספינות הדבור והנחתות בים סוף הסתמכו על קשר אלחוט דיבור בלבד. בקשר בערוצי ת"ג נעשה שימוש מועט מתוך הידיעה שהוא נקלט על ידי המצרים. בדרך כלל הפעילות נעשתה בתג"ם והשיטה הייתה העברת הודעות דרך מוצב החוף הקרוב – בסיס ראס סודר. עקב ההפצצה האווירית המצרית על שארם א-שייח' בפתיחת המלחמה, נותקה לשעות אחדות מפקדת זירת ים סוף של חיל הים הישראלי מכל קשר עם מפקדת חיל הים בתל אביב ושובש הקשר עם בסיסיה וכוחותיה במפרץ סואץ. הביצוע של הדבורים במרסא תלמאת היה פועל יוצא של הוראות מפקד חיל הים כפי שנתנו לזוג ספינות הדבור בסיור המקדים למלחמה - סיור 'מונטנה' ב-3 באוקטובר 1973.

הדבורים במפרץ סואץ

עם כיבוש סיני במלחמת ששת הימים נוספה זירת פעילות ימית במפרץ סואץ שהתגלתה כרבת קשיים. במפרץ היו רוחות צפוניות שהרימו גלים גבוהים וקצרים. המפרץ עשיר בדגה ונמצאו בו דייגים מצריים רבים. חדירות לסיני לצורכי מודיעין והברחה נעשו בקלות יחסית. נדרשה פעילות אבטחה ימית למנוע זאת. בגלל כוחות ימיים מעטים ונחותים טכנולוגית ולנוכח שטח מדברי ריק של חצי האי סיני, היה קושי ניכר למלא משימה זו.

ישראל השתלטה על מתקני הפקת הנפט באבו רודס. חברת "נתיבי נפט" ביצעה קידוחים בחוף ובים והשיטה את הנפט לאילת. לעובדים נבנתה שכונת מגורים בשם שלהבת. נכסים אלה חייבו אבטחה. באמצע המפרץ הפעילו המצרים את שדה הנפט 'מורגן' והתקיימה תנועת מכליות לטעינת הנפט הגולמי שם.

סיורי הפגנת נוכחות קוימו במפרץ על ידי טרפדות ונחתות של חיל הים הישראלי. בצפון המפרץ נתקלו כלי השיט המסיירים באש תותחי חוף מבוקרי מכ"ם. כתוצאה ממזג האוויר הקשה סבלו הטרפדות מתקלות רבות והוצאו מהשירות.

ספינת דבור בים האדום

למשימות הסיור הימי הוכנסו ספינות דבור, שהיו כלי שיט מתוצרת ארצות הברית שהותקנו בהם שיפורי תכנון ישראלי. הספינות היו באורך כ-20 מטר, הונעו במנועי דיזל שהפיקו מהירות מרבית כ-20 קשר, שלאחר זמן, כתוצאה מגידול צדפים על הגוף והמדחפים, ירדה ל-15–17 קשר, בהתאם למצב הים וכיוון ההפלגה. הדבורים נשאו על התורן מכשיר מכ"ם שאפשר לנווט ולאתר כלי שיט אחרים בלילה. החימוש כלל שני תותחי אורליקון 20 מ"מ ושני מקלעי 0.5.

הקשר נעשה במכשירי אלחוט דיבור. הספינות צוידו במכשיר קשר אחד בכל תחום: ת"ג - קולינס, תג"מ - 'מ.ק. 46' ועוד מכשיר נייד 'מ.ק. 25', תא"ג - מכשיר VRC 24 או במקומו 'מ.ק. 240'. לספינות לא הייתה תחנת אלחוט ולא היה אלחוטן. לא ניתן היה להעביר מברקים מוצפנים.

צוות הדבור כלל שני חובלים ושישה חוגרים. המספר הקטן של אנשי הצוות חייב ביצוע עבודות בתחומים שלא הוכשרו לכך. מפעיל המכ"ם נדרש להחזיק הגה והמכונאי נדרש לפירוק המקלעים והרכבתם. מפקד הספינה היה בוגר קורס חובלים בדרגת סגן. עמדת השליטה של המפקד נמצאה בגשר הפתוח, אך כדי לקבל תמונת מצב בלילה או כשהים סוער מאוד עליו להמצא בחדר סגור במפלס נמוך יותר בו הופעל מכשיר המכ"ם. במשך שנה ורבע שקדמו למלחמה צוותי הדבורים ביצעו אימונים רבים ושהו בסיורים ארוכים במפרץ, כ-10–14 ימים בכל חודש. הם תרגלו לחימה נגד כלי שיט, שעל פי הנחיית מפקד הזירה, אל"ם זאב אלמוג, דרשה להסתער בלילה עד "טווח 0". הנחיה זו נבעה מקוטרם הקטן של כלי הנשק בדבור (20 מ"מ ו-0.5 אינץ'), אשר רק פגיעה מקרוב בקו המים, במחסניות התחמושת ובגשר הפיקוד, יכולה הייתה לגרום להשמדת כלי השיט של האויב.

פלגת הדבורים בים סוף נקראה פלגה 915. היא כללה חמישה דבורים בפיקוד רב-סרן והתבססה בשארם א-שייח' (עד פרוץ המלחמה היו 4 דבורים פעילים בלבד והדבור החמישי היה בלתי מאויש; הוא אויש רק עם פרוץ המלחמה). פעילותה העיקרית הייתה סיורי הפגנת נוכחות במפרץ סואץ. החל מחודש יולי 1972, זוג דבורים היה עולה ל-10 ימים למעגנים בחוף סיני ומבצע סיורים מול אזורים רגישים (קודם לתקופה זו הסתפקו ב-3 ימים בחודש). הפעילות מיציאה עד חזרה נקראה סיור 'מונטנה' ונעשתה שגרתית.

עיקר הקושי בסיורים אלה היה התמודדות עם מצב ים קשה, שוניות ומכשולים בלב ים. עקב מחסור במפקדי דבורים בוצעו חלק מסיורי 'מונטנה' כאשר המפקד הוותיק מוגדר כמוביל זוג. והיה עליו להמשיך לפקד על ספינתו וגם למלא את המשימה. כאשר הוטלה משימה לא שגרתית והמצב מסתבך נוצרו בעיות שליטה.

בצפון המפרץ היו בקיץ 1973 התגרויות מצד כלי שיט מצריים שחצו בכוונה את קו אמצע המפרץ ואיימו על כוחות ומוצבים ישראלים בגדה המזרחית. במטרה להפסיק זאת הוטל על סגן צבי שחק לצאת עם שני דבורים לסיור 'מונטנה' בן 10 ימים שכלל שהייה רצופה בבסיס ראס סודר.

תרשים קרב הדבורים עם ספינת 'דה קסטרו' ב-13 באוגוסט 1973

ב-13 באוגוסט 1973 הייתה שוב חדירה של ספינת משמר מצרית מדגם 'דה-קסטרו' באור יום. שחק ערך את הכוח ולפי הנחיית מפקד הזירה, אל"ם אלמוג, נכנס לקרב. הספינה המצרית פתחה ראשונה באש. הדבורים התקרבו לטווח של 600 מטר ואז פתחו באש בו זמנית. ספינת המשמר המצרית ספגה נזקים והחלה להסתובב במעגלים. הרמטכ"ל, דוד אלעזר, הורה להחזיר את הדבורים. ספינת ה'דה קסטרו' המצרית שניזוקה קשה הצליחה לדדות חזרה לנמל עדביה, הועלתה לחוף לתיקונים ולא הוחזרה לכשירות (במלחמת יום הכיפורים הושמדה סופית, על החוף, בירי מטנק של צה"ל). לצד הישראלי היו שני פצועים קל. כשחזר לבסיס ספג ביקורת מפיקוד הזירה על כך שספינת המשמר לא טובעה. עוד נאמר כי היה עליו להסתער עם חרטום הדבור על ספינת המשמר. עם זאת, מפקד הזירה רחש אמון לכישורי הפיקוד של שחק ועודדו להמשיך כמפקד זוג דבורים.

• 
  סירת דיג מצרית שנתפסה על ידי דבור בפיקוד יעקב בוגץ' עם אנשי מודיעין שחדרו לסיני, 5 ינואר 1972.
• 
  ספינת משמר מצרית תוצרת מספנות דה קסטרו במפרץ סואץ, 1973.
• 
  טרפדת K-123, אחת משתיים שנמצאו בעדביה ואיימו על השיט במפרץ סואץ. נשבתה במהלך מלחמת יום הכיפורים ומוצבת במוזיאון ההעפלה וחיל הים.
• 
  ספינת דיג מצרית במפרץ סואץ, אחת מאלה שהדבורים פגשו פעמים רבות בלב המפרץ.

מידע מודיעיני

מתקופת מלחמת ששת הימים נערך הצי המצרי בים סוף בכוח רב שכלל צוללות, משחתות, ספינות טילים, טרפדות וספינות משמר. דרך הפעולה הצפויה הייתה חסימת השיט בדרום ים סוף. באזור מפרץ סואץ נמצאו ספינות משמר וטרפדות. עשרות ספינות דיג אזרחיות נמצאו במעגנים לאורך המפרץ. שיטת פעולה של העברת כוחות יבשתיים בסירות דיג מהחוף המערבי לחוף סיני לא נחזתה.

בחוף מפרץ סואץ, בקרבת ראס זעפרנה, נפרס כוח יבשתי מצרי שכלל חטיבת חי"ר של הארמייה השלישית. בנוסף לזה שני גדודים של כוח נגד מטוסים, באזור מרסא תלמאת, כל גדוד כלל 6 סוללות ונשק בינוני. בנוסף הייתה יחידת מכ"ם הכוללת את כוח המשמר סביב הסוללה. במעגן נמצא מספר רב של ספינות דיג. בחוף נערך אגד קומנדו מספר 136 שיעדו להעברה לצד המזרחי בסירות גומי ובמסוקים. המצרים הצליחו לשמור בסוד את המידע על כך, אך נראה שחלק מזה היה ידוע למודיעין הימי ולמפקד חיל הים. הגנת חוף באזור כללה תותחי 122 מ"מ ללא בקרת מכ"ם, וכן מרגמות כבדות ובינוניות, כוחות חי"ר וטנקים.

למודיעין זירת ים סוף היו צילומי אוויר טובים של כל חוף המפרץ אך המידע לא הופץ לפלגת הדבורים ולא הוכנו תיקי יעדים עם תרשימים כי למפקדת חיל הים לא נראה שיהיה צורך בכניסה לאחד מהם. מסקירות מודיעין קודמות היה ידוע שמרסא תלמאת משמש מקום עגינה לכ־70 סירות דיג. היו ידיעות על מכ"ם דקה בראס זעפרנה, שלא הופעל באופן רצוף.

תחילתו של סיור מונטנה

ספינת דבור 864 בדוברת העגינה בשארם א-שייח' לפני היציאה לסיור אוקטובר 1973

בתדריך לדבורים של מפקד זירת ים סוף, אל"ם זאב אלמוג, שנעשה בשארם א-שייח' ב-3 אוקטובר 1973, לפני היציאה ל'מונטנה', נאמר שהמצרים מבצעים תרגיל גדול ("תחריר 41") שיכול להתפתח למלחמה. על רקע זה הורה המז"ר לשחק כי נוכח אפשרות להתפתחות מלחמה על כל דבור להיות מוכן לירי טילים נגדו בעוברו את ראס מוחמד למפרץ סואץ, וכי עליו להימצא בכוננות מתמדת נגד מטוסים בעת שהייתו בראס סודר. לא הייתה לאיש הערכה שהדבורים יידרשו להיכנס עם כלי השיט לתוך מעגן מצרי ולנהל שם קרב פנים אל פנים. שינויי הפיקוד ביחידה 838 (בסיס ראס סודר) לא נמסרו לשחק. מפקדי יחידה 838, זאב גולדצקי ומחליפו יואל פלג, לא נכחו בתדריך זה.

שחק יצא לסיור במפרץ 4 ימים לפני המלחמה, וכאשר פרצה המלחמה לא נמסר לו שהחלה.

ביום רביעי, 3 באוקטובר, יצאו שתי ספינות דבור מפלגה 915 בפיקוד סגן צבי שחק לסיור נוכחות ואבטחה במפרץ סואץ. בדרכם במעבר מילאן נדרשו להתגבר על מזג האוויר שהרים גלים צפוניים ולהגיע לאבו זנימה. מול א-טור נוכחו כי הים קשה אך מאפשר תנועה. באבו זנימה פגשו את המכלית 'סירניה' ולמחרת המשיכו צפונה והגיעו לראס סודר. כאן נקשרו בצמוד לנחתת המושבתת 'תרשיש' והקפידו על כוננות נ"מ, כפי שנמסר להם בתדריך היציאה לסיור בשארם א-שייח'.

ביום שישי, 5 באוקטובר, תודרכו על ידי מפקד בסיס ראס סודר. ”גולדצקי אומר לנו: "המצרים בכוננות, אנחנו לא יודעים מה הם מתכננים, אני מבקש שתהיו בכוננות לפעילות מבצעית". בקשתי לדעת קצת יותר – גולדצקי אמר לי "מעבר לכך איני יודע".” נראה שעיקר דאגתו של מפקד יחידה 838 הייתה מטרפדות מצריות המבוססות בנמל עדביה. בשבת בבוקר ניתן תדרוך נוסף שלמעשה לא חידש מודיעין. בצהריים ניתנה הוראה לכוננות נגד מטוסים בהיותם עדיין בתחום המעגן. בצוות דבור 867 היו שני אנשים חולים שקדחו מחום. למרות זאת החליט מפקד הדבור, מוטי דקל, לקחת את החולים, כי לא נראה לו שיקבלו טיפול רפואי הולם בראס סודר.

בשבת בצהריים לא היה ידוע לשחק על ההיערכות הצבאית המצרית בחוף המערבי של מפרץ סואץ. לדבריו ”יום שבת בצהריים מה אנחנו ידענו? אנחנו היינו זוג דבורים 864, 867 עמדנו באזור ראס סודר קשורים לתרשיש כשאנחנו יודעים ככה יש ידיעות על מתיחות באזור. נאמר לנו שיש אפשרות קלושה מאד של פעילות מצרית במזרח צפון המפרץ, כוננות גבוהה של צה"ל כוננות ג' וזמן קצר לפני שהוזנקנו לים הייתה כוננות נ.מ. השעה הייתה 12 בצהריים.”

ב-6 באוקטובר, בשעה 14:10, יצא זוג הדבורים במגמה לבלום חדירה של טרפדת מצרית K-123 שנעה לכיוון החוף הישראלי, בלא שידעו כי זמן קצר קודם לכן פתחו כוחות מצריים במתקפה נרחבת לכל אורך תעלת סואץ, בשארם א-שייח' ולאורך חוף המפרץ. הכוח גם לא עודכן לגבי תקיפת מטוסים מצריים את המעגן בשארם א-שייח', שגרמה לניתוק הקשר עם יחידות הזירה במפרץ סואץ.

הדבורים דיווחו כי הם רואים תנועה ערה של מסוקים. ולשאלת שחק לראס סודר האם מתבצעת פעילות מסוקים ישראליים הוא קיבל תשובה שלילית ואז, לבקשתו, קיבל אישור לפתוח באש על המסוקים, אך אלה עברו מחוץ לטווח נשק הדבורים.

לדברי סגן שחק, בשעה 16:10 התקבלה הוראה ממפקדת הזירה לרדת דרומה ולחסום מול שדה הנפט באבו רודס. לא הוזכרה המלה מלחמה אך ניתנה הנמקה ברורה.

בשעה 19:30 קיבלו צוותי הדבור הוראה מראס סודר לחסום בין אבו סווירה לאבו רודס במקום שבו היו מתקני הנפט הישראליים בסיני. מפקד הכוח ערך את דבור 867 מצפון ועם דבור 864 סרק דרומה יותר, גזרה של 16 מיל. מאוחר יותר קיבל הוראה שלא לפתוח מרחק של יותר מ-4 מיל בין הדבורים.

בהגיע הדבורים לאבו זנימה התגלתה מטרה חשודה, ” קצת דרומה לאבו זנימה בערך שני מייל מהחוף. דיווחנו לחמ"ל ז"יס ולאבו רודס שאלנו אם יש כלי שיט, (הכוונה שלנו) נאמר לנו שלא,” והם עמדו לתוקפה האירו בזרקור וראו שזו המכלית "סירניה".

• 
  טעינת מחסנית לתותח אורליקון 20 מ"מ בדבור.
• 
  מסוק מצרי שהופל לים בקרבת אבו רודס, אוקטובר 1973.
• 
  מתקן הפקת נפט בים מול אבו רודס F-10 שימש גם עמדת תצפית וקשר לחיל הים.
• 
  הנחתת 'תרשיש' כמעגן לדבורים בראס סודר.
• 
  עגינת דבורים צמוד לדופן הנחתת 'תרשיש' בראס סודר.

מהלך הקרב

הטלת המשימה

נתיבי הדבורים 864 מוביל ו-867 בדירוג אחריו. כניסה לפתח המפרץ מרסא תלמאת, לחימה ויציאה

מפקדת חיל הים קיבלה בשבת בערב דרישה מהמטה הכללי לפגוע באמצעים של הקומנדו המצרי שמתארגנים באזור ראס זעפרנה להעברת תגבורת ואספקה לכוחות שהונחתו במסוקים בסיני. מאחר שחיל האוויר אינו מסוגל לתקוף בלילה בעיקר נוכח איום טילי נ"מ, האופציה היחידה נותרה אפוא לתקוף מהים.

מפקד חיל הים, בנימין תלם, החליט להטיל מיד את המשימה על זוג הדבורים שנמצאו בקרבה למעגן הדיג. תלם ידע שזו משימה מסוכנת לספינות הדבור, אבל הדחיפות לא אפשרה להמתין ולמעשה לא הייתה אלטרנטיבה זמינה. נוהלי השליטה בחיל הים מאפשרים למפקדה להוריד פקודות ישירות לכלי שיט בים. עקב הפצצה אווירית מצרית מסיבית שהוטלה על שארם אל שייך בפתיחת המלחמה, נותק הקשר הטלפוני בין מפקדת חיל הים למפקדת זירת ים סוף ובין זירת ים סוף ליחידה 838 בראס סודר. שיבושי קשר אלו היו אחת הסיבות לכך שזירת ים סוף לא עודכנה בפקודת התקיפה שהוטלה על כוח הדבורים.

בשעה 23:00 הועברה ברשת אלחוט דיבור מוצפנת הוראת מפקדת חיל הים דרך חדר השליטה בראס סודר לזוג הדבורים בים, שאמרה: ”צא עם שטיחון (867) לראס זעפרנה, השמד כל כלי השיט בעגינה כולל סד"ג וסירות גומי” - הקשר בין דבור 864 למפקדת חיל הים היה משובש. שינוי משימה נעשה דרך מוצב יחידה 838 בראס סודר מבלי לעדכן את מפקדת זירת ים סוף.

ההודעה נקלטה בדבור 867 ומפקדו מרדכי דקל היה מופתע. כשהבין ששחק בדבור 864 לא קיבל את ההודעה העביר אותה אליו. ההודעה נקלטה גם בדבור 863 שנמצא במצרי יובל ומפקדו מנחם רזניק סייע להעברתה לדבור 864.

ההוראה הייתה קצרה ולכאורה חד-משמעית, אך לא נמסרו בה פרטים חשובים: לא הועבר הנתון שנפתחה מלחמה (אולי מתוך הנחה שהדבורים נמצאים בקו הראשון וכבר מודעים לכך), לא עלה השם 'מרסא תלמאת', לא הוזכר קומנדו מצרי ולא ניתן דגש לסירות גומי או שסירות הדיג הן כוח אספקה ויהיו חמושות. מפקד הכוח סגן צבי שחק לא הבין את הסיבה למשימת התקיפה ולא ידע לצפות לתגובה מצרית מידית מאגד קומנדו מצרי. שחק לא ביקש הסברים ויצא לבצע את הפקודה. אף שלשון הפקודה ציינה את ראס זעפרנה כיעד תקיפת הדבורים, הסיק שחק בהתייעצות עם אנשיו בדבור כי יעד התקיפה הוא המעגן של ראס זעפרנה - מרסא תלמאת והתארגן לתקיפתו.

תכנון בתנועה

הדבורים נמצאו מזרחית לראס זעפרנה בקרבת חוף סיני, ובמרחק כעשרה מיל ממנה. הים היה גלי, רוח צפונית חזקה. דבור 864 נמצא דרומה יותר, פנה צפונה והודיע לדקל, מפקד דבור 867, לחבור אליו תוך כדי תנועה. דקל תמרן את דבור 867 מאחורי דבור 864 המוביל.

החוף המצרי במפרץ סואץ בקטע ראס זעפרנה ומרסא תלמאת

שינוי המשימה הועבר בשיחת המפקד לצוות 864 על ידי שחק וב-867 על ידי סגן המפקד אהרון שכטר. בהיותו בתנועה לעבר היעד קיבל שחק דרישה ממפקד יחידה 838, שהיה מודאג מכך שאין כוח חוצץ מול טרפדות מטיפוס K-123 המצריות בגזרתו, לחזור לצפון המפרץ. פלג לא עדכן את שחק בכך שפרצה מלחמה והוא עצמו לא ידע על המשימה שקיבלו הדבורים, אף כי הועברה דרך חמ"ל ראס סודר. שחק, שהבין את חשיבות המשימה שהוטלה עליו ממפקדת חיל הים, לא נענה לדרישתו והמשיך במשימה שהוטלה עליו.

הדבורים עברו ליד ראס זעפרנה שם אין מעגן ולא נמצאו כלי שיט מצריים. שחק הגיע למסקנה שכוונת המפקדה הייתה למעגן מרסא תלמאת הצמוד לראס זעפרנה מדרום.

לספינות הדבור לא היה חימוש שמסוגל להטביע סירות, אף כי נוסח ההוראה לא דרש להיכנס לתוך המעגן. לאחר התייעצות בין הקצינים החליט שחק להיכנס למעגן סירות הדיג ולפגוע בהן עם רימונים נגד צוללים. בדבור 864 היו כ-30 רימונים ובדבור 867 לא היו כלל רימונים. לשם פגיעה היה על הדבור להתקרב עד מטרים ספורים מסירת הדיג ולהשליך את הרימון לתוכה. אמצע הלילה היה חשוך מאוד במעגן ושחק העריך שלא תהיה תגובה באש נגדית. התוכנית הייתה נועזת ופשטנית: כניסה לצפון המעגן, חליפה קרובה ואיטית ליד סירות הדיג, השחלת רימון לכל אחת ויציאה במהירות.

עקב המקום הצר והלא ידוע החליט שחק להיכנס למעגן והורה לדקל להישאר עם דבור 867 מחוץ למעגן. סגן המפקד, נמרוד ארז, הופקד על הניווט לפי המכ"ם. הקצין הנוסף, עמי שגב, הופקד על הטלת הרימונים ושחק עצמו שלט בספינה ובצוות מהגשר החיצוני.

פעילות דבור 864

מעט לאחר השעה 01:00 בלילה שבתחילת 7 באוקטובר הגיעו שני הדבורים למעגן מרסא תלמאת. מפקד הכוח צביקה שחק נכנס למעגן בדבור 864, ודבור 867 נותר במרחק של כקילומטר מחוץ למעגן. שחק לא דיווח לאחור את ביצוע הכניסה למעגן כי חשב שזו הייתה הכוונה בהודעת מפקדת חיל הים.

הביצוע לא תאם את התוכנית. כבר בכניסה התגלו כלי שיט אויב. לא הייתה פניה צפונה לכיוון סירות הדיג, והפעולה שודרגה ללחימה בכלי שיט מלחמתיים: ספינת ברטרם ושתי סירות גומי.

משמאל לכניסה למעגן התגלתה קבוצת מטרות בעין. שחק היפנה את הדבור שמאלה לכוון דרום מערב ובטווח כ-200 מטר מהן פקד להדליק זרקור - הליך שהוא חלק מנוהל זיהוי הקבוע שלא במצב מלחמה. באור הזרקור זיהה סירת ברטרם קשורה למצוף ואליה קשורות שתי סירות גומי גדולות דומות ל'זודיאק מרק-5'. בטווח 60 מטר נתן שחק הוראה לפתוח באש. תותח אורליקון חרטום ירה אש מדויקת ותותח הירכתיים הצטרף אליו, כאשר הזרקור ממשיך להאיר את הסירות. כוון התותח דני נחושתן משוכנע שפגע גם בסירת לחימה נוספת דומה ל'חרגול' . אך אין לכך אימות ממשתתף אחר.

כמחצית הדקה מהפתיחה באש נעשה דבור 864 מטרה לירי מהחוף. הירי שביצע והזרקור שהפעיל ציינו את מקומו. מהחוף נורתה אש מסיבית, מרבית הירי היה לא מכוון או עבר מעל הספינה. האש שפגעה בספינה השביתה את המכ"ם ופצעה את כוון תותח החרטום שהפסיק לירות. המנוען הראשי, שלום נחמני, ניצב על ההגה. דני נחושתן, בתותח אורליקון שבירכתיים השיב אש למקורות הירי ונראו פגיעות טובות. לאחר שירה 50 פגזים של המחסנית הראשונה, בעת שניסה להחליף מחסנית, נפצע. בתקן הדבורים היה רק תותחן אחד בכל תותח, אף כי תותח אורליקון דורש הפעלה על ידי שני אנשים.

סגן המפקד, ארז, שהיה אחראי על הניווט מתוך הגשר הסגור, עלה לגשר הפתוח לאחר שבמטח האש הראשון נפגע המכ"ם בו השתמש לניווט. לפי תמונת המכ"ם האחרונה שהייתה בזיכרונו הבין שהדבור מתקרב לחוף במהירות ומשך את ידיות השליטה על המנועים למצב עצירה ואחורה. כך האט את התנופה של דבור 864 בעלייה על שיפוע החוף. המדחפים נפגעו ושני מנועיו כבו אך לא נגרם נזק לתחתית הספינה ולא הייתה חדירת מי ים. המנוען הראשי, שלום נחמני, ירה בתותח אורליקון במקום הכוון שנפצע, ירד לחדר המכונות והפעיל מחדש את המנועים.

ארז יצר קשר והזעיק את דבור 867 לסייע. דקל קלט את הבהילות בדבריו של ארז וחשב ששחק נפגע, נכנס מיד לעבר 864 הפגוע אף כי לא קלט שהוא במים רדודים ולמעשה יושב על שיפוע החוף. כל אותה עת המשיכו המצרים מהחוף לירות על 864 התקוע אש נק"ל, רקטות ומקלעי גוריונוב.

דבור 864 התקוע ואנשיו החלו להיפגע מהאש. הצוות תפס מחסה על הסיפון. מקלעי ה-0.5 לא פעלו כי התברר שלא נעשה להם תיאום קנים. שני תותחי האורליקון לא פעלו כי מפעיליהם נפצעו. הקצין המתמחה עמי שגב עמד על הגשר הפתוח ועל אף פציעתו השיב אש למקורות הירי בחוף בתת-מקלע עוזי.

המוכ"ם מאיר נחמיאס הגיש עזרה ראשונה וטיפל כמיטב יכולתו בשלושה פצועים קשה ושני פצועים קל. בדיעבד הגדיר הרופא החילי את אופן הטיפול כמוצלח ביותר.

דבור 864 ירה 60 פגזי 20 מ"מ משני תותחי אורליקון, כ-20 כדורים 0.5 משני מקלעי 0.5, כ-100 כדורי עוזי ו-5 רקטות תאורה מאקדח נורים שירה ארז ביציאה והדליק את הברטרם.

• 
  סירת ברטרם מצרית חמושה קשורה למצוף באזור הכניסה לתעלת סואץ
• 
  ספינת תקיפה מצרית דגם ברטרם.
• 
  מפעיל תותח אורליקון 20 מ"מ, דני נחושתן בעמדה חשופה לאש האויב כך גם נפצע.
• 
  ספינת דבור בכוונת תותח אורליקון 20 מ"מ.

כניסת דבור 867

מיד עם קבלת הקריאה לעזרה הפליג דבור 867 במלוא המהירות לכיוון דבור 864 על נתיב הכניסה של דבור 864. דבור 867 התקרב מבלי שהרגישו בו המצרים ובטווח 200 מטר לפי המכ"ם, נתן דקל הוראה לפתוח זרקור לצורך זיהוי המטרות בחוף, ואכן התגלה מבנה ממנו נורתה האש. דקל פנה ימינה ופתח גזרת אש לדופן שמאל תוך הורדת מהירות לגלישה איטית. במצב זה ירה דבור 867 אש יעילה לכיוון מקורות הירי בחוף.

תשומת הלב של המצרים עברה לדבור 867 שמיד קיבל מכת אש חזקה מהחוף. ממכת האש נפגע הרצל אלמלם בחזה ואחר כך נפטר. אלמלם היה מפעיל מכ"ם שביקש מהמפקד להיות מוצב על מקלע ימין בגשר במקום הימאי שהיה אמור להיות בעמדה וזאת מאחר שהיה ידוע כצלף בירי.

צוות הדבור 867 הבחין במצרים שוחים במים אך לא ירה בהם, כיוון שעל-פי המנהג הימי צוות כלי שיט אויב במצב נטישה אינו מהווה מטרה לגיטימית. תוך כדי ירי והכנות לגרירה, עלה גם דבור 867 על שיפוע החוף כ-100 מטר דרומה מ-864. המהירות הייתה נמוכה והדבור ירד בכוחות עצמו אך למדחפים נגרם נזק קל. תפוקת האש מדבור 867 הייתה מחסנית אחת של 50 פגזים מתותח אורליקון חרטום, שתי מחסניות 100 פגז מתותח אורליקון ירכתיים וכ-500 כדור ממקלע 0.5.

מקורות האש בחוף נפגעו והאש פסקה. הזרקור ב-867 נפגע זמן קצר לאחר הפתיחה באש וכבה. השתרר שקט זמני. דקל: ”הבחנתי בדבור של צביקה מצד ימין לי בטווח של כ–100 יארד, ובשלב זה הודיע לי צביקה שהוא יושב על ריף, ובקש שאגש אליו לחילוץ.”

היחלצות ויציאה

המנוען הראשי בדבור 864 הצליח להניע את אחד המנועים ולשלב אותו לאחור. לאחר מספר ניסיונות הספינה ירדה משיפוע החוף ולא היה צורך בגרירה. שני הדבורים פנו ליציאה מהמעגן. תוך כדי היציאה לקח סג"ם נמרוד ארז, סגן מפקד 864, אקדח זיקוקים וירה חמישה זיקוקים לעבר הברטרם במגמה להדליקו. לפחות חלקם פגעו בו כי נראה בוער.

בשלב זה לא נראתה אפשרות מעשית לטיפול בסירות הדיג שלמעשה עוד לא התגלו ובדיעבד גם לא היה בכך צורך. שני הדבורים ירדו מהחוף בכוחות עצמם והדגש היה להביא את הפצועים לטיפול מהר ככל האפשר. כשעה לאחר הכניסה למעגן, יצא ממנו הכוח הישראלי כאשר לו הרוג ושבעה פצועים במצבים שונים. דבור 864 היה ללא מכ"ם וקיבל הכוונה מ-867 עד שיצא מאזור השרטונות, ואחר כך לאבו זנימה. תותחי המצרים המשיכו להפגיז כולל פגזי תאורה. הדבורים הפליגו ללא אורות ניווט או אורות זיהוי.

בדרך הבחין כוון תותח אורליקון ירכתיים במטרה הרודפת אחר הדבור, קיבל פקודה משחק לירות אך לפני שפתח באש צעק לו ארז לעצור. המטרה שדווחה הייתה דבור 867 שהפליג מאחור. מאוחר יותר עבר דקל עם דבור 867 קדימה והוביל את הזוג. אל הזוג הצטרף דבור 863 בפיקוד מנחם רזניק שנשלח לסיוע התחבר וליווה אותם לאבו זנימה.

פינוי אווירי

עם יציאת שני הדבורים ממרסא תלמאת שקלה מפקדת זירת ים סוף אם להזמין מסוק לפינוי פצועים. ” ב-02:35 החמ"ל שאל "כמה אנשים זקוקים לפינוי מיידי? דווח מקום". המיקום התקבל מהדבור של טנקלביץ היות והשני היה ללא מכ"ם. התשובה שניתנה הייתה: "20 מייל מאבו-זנימה 270 פצוע אחד בלבד זקוק לפינוי מיידי. נמצא ב-867 ואילו אצלי יש כ-4 שכרגע נראה שיכולים להתפנות כשיגיעו. במידה ותחול הרעה במצב אני אבקש פינוי אווירי, המהירות שלי כ-16 קשר. באותו זמן ביקש סגן מפקד הזירה סא"ל חיים שקד מ-ים 3 פינוי אווירי, והתשובה, אחרי 10 דקות הייתה "מסוק בדרך אליכם מגיע לאבו-זנימה" יחד עם הוראה להיכנס לאבו-זנימה.”

בשעה 04:20 הגיעו הדבורים לאבו זנימה שם המתין להם מסוק של חיל האוויר הישראלי שהוזמן על ידי מפקדת זירת ים סוף. מפקד הכוח צבי שחק ניסה לשכנע את טייס המסוק לקחת גם את הגופה של הרצל אלמלם אך הוראות חיל האוויר באותה עת היו שלא מפנים הרוגים במסוקים. הפצועים הוטסו לרפידים ומשם לבתי החולים. חלק מהפצועים חזרו לפלגת הדבורים לאחר החלמתם.

בקרת נזקים והמשך פעילות

בדבור 864 אובחנו כ-30 פגיעות מנשק קל בגוף הספינה והגשר, אנטנת המכ"ם נפגעה, חור במערכת הקירור של המנוע השמאלי ומדחפים עקומים. בדבור 867 נגרם נזק קל יותר - כ-20 חורים בדפנות, פגיעה בחצובה של תותח אורליקון ובזרקור. מפקד הפלגה הטכנית של זירת ים סוף, סא"ל חנוך בן אליהו, יצא עם כיתת התיקונים וצוללים לאבו זנימה. הצוללים, אנשי יחידה 707, הורידו את המדחפים הפגועים והרכיבו מדחפים תקינים. הפגיעות בגוף היו כולן מעל קו המים ולא סיכנו את השיט. מיד לאחר החלפת המדחפים וסתימת החורים נעו הדבורים בכוחות עצמם לשארם א-שייח' והשתתפו בקרבות בהמשך המלחמה.

תוצאות הקרב

בקרב הושמדו שלושה או יותר כלי שיט צבאיים מצריים. השימוש בסירות דיג להעברת אספקה מעבר למפרץ נשאר בגדר אפשרות. השמדת כלי השיט שיבשה את התוכנית של פיקוד ים סוף המצרי. האיום לפלישה בדרך הים נשאר בעינו ומעגני הדיג נעשו מטרה לתקיפות נוספות.

לצה"ל היה הרוג אחד - הרצל אלמלם, מקלען מדבור 867, ושבעה פצועים.

ציונים לשבח

צוותי שני הדבורים הועמדו בעת האירוע ברמת סיכון גבוהה ביותר - כניסת כלי שיט לטווח נשק מהחוף, כשהם מהווים מטרה ברורה לאויב שנמצא בחוף מחופר וערוך לירי. פעילות המפקדים הקצינים ואנשי הצוות הייתה טובה והתוצאות הושגו: סירות הגומי והברטרם שהתגלה במפתיע הושמדו. ייתכן ונפגעו גם כלי שיט נוספים. התכנון המצרי להעביר תגבורת, הספקה ומים לכוחותיהם בסיני שובש.

עוד בהיות הדבורים בדרכם לאבו זניימה העביר מפקד חיל הים בנימין תלם למפקד זירת ים סוף את הערכתו וביקש למסור לסגן צבי שחק ממפקד חיל הים - ”אתה הקצינים והצוות שלך עשיתם עבודה יפה מאוד, כל הכבוד!” ההודעה הועברה ברשת הקשר ונקלטה על ידי הדבורים בים. תלם העריך מאוד את פעולת מפקד הכוח צבי שחק שפעל לפי רוח הפקודה שהוטלה עליו במפתיע - עם כלי שיט שאינם מיועדים ואינם חמושים לפעולות קומנדו בנמלים, חדר למעגן בחוף אויב והשמיד את כוח החוד המצרי וכך גרם לסיכול המשך פעילות התקיפה בחופי סיני.

המלצות זירת ים סוף בתמיכת מפקד חיל הים הועברו לוועדת העיטורים שאישרה אותם והרמטכ"ל מרדכי גור העניק בחודש מאי 1975 את עיטור המופת למפקד הכוח סגן צבי שחק למנוען הספינה סמ"ר שלום נחמני ולקצין הנוסף בספינה סגן עמי שגב.

סגן נמרוד ארז, סגן מפקד דבור 864 קיבל בחודש ספטמבר 1975 ציון לשבח מהרמטכ"ל מרדכי גור. בכתב הציון לשבח צוין שהזיקוק שירה ארז הדליק את סירת הברטרם.

אי הבהירות לגבי הדלקת הברטרם תיסכלה חלק מהמשתתפים בקרב. ביזמתו של כוכבי אזרן - מפקד ותיק העוסק בהנחלת מורשת בכלל ואתר הדבורים 'אבירי המפרץ' בפרט - קיבל רס"ל דני נחושתן תעודת הוקרה על חלקו בקרב מאת ראש מספן הים, תא"ל עודד גור לביא ב-19 מאי 2013. בכתב ההערכה נרשם כי נחושתן ירה והדליק את הברטרם.

סגן מרדכי דקל, מפקד דבור 867 שנכנס לסייע לתוך המעגן תחת אש כבדה והנהיג את אנשיו, קיבל שנים מאוחר יותר מכתב הערכה עליו חתום מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל') זאב אלמוג, שהיה מפקד זירת ים סוף בתקופת הלחימה.

• 
  נשיא המדינה אפרים קציר מבקר את עמי שגב הפצוע בבית החולים, 1973.
• 
  תעודת עיטור המופת שנמסרה לסרן צבי שחק.
• 
  סגן צביקה שחק מקבל את עיטור המופת מהרמטכ"ל מרדכי גור, מאי 1975
• 
  סגן עמי שגב מקבל את עיטור המופת מהרמטכ"ל מרדכי גור.
• 
  סגן עמי שגב 1975.
• 
  סגן נמרוד ארז מקבל ציון לשבח מהרמטכ"ל מרדכי גור, ספטמבר 1975
• 
  ראש מספן הים עודד גור לביא מוסר מכתב הערכה לדני נחושתן על פעילותו בקרב מרסא תלמאת, 19 במאי 2013
• 
  סא"ל מרדכי דקל משמאל, מקבל כתב הערכה על תפקודו בקרב מרסא תלמאת ביזמת סא"ל כוכבי אזרן מימין, 13 בינואר 2012.

לקחים

תוך כדי המלחמה הגיעה מפקדת חיל הים לצורך בהיערכות הזירה לפעולות התקפיות ולשם כך נעשה תגבור יחידות קומנדו ימי לזירה. חסרונם של כוחות למשימות מיוחדות גרם להטיל על דבורים משימה שלא הוכשרו לבצע כמו פעולות פשיטה בתוך מעגן סגור, זאת אף על פי שהם תורגלו להסתער כספינת תותחים על כלי שיט אויב לפי תורת לחימה של כלי תקיפה. בהמשך המלחמה הגיע, ביוזמת אל"ם אלמוג, כוח משייטת 13 בפיקודו של רס"ן גדי שפי שנערך למבצעי מגבית, וכן כמחצית מיחידה 707 בפיקודו של רס"ן דב בר. כוחות אלה הוצבו במפרץ סואץ ושולבו בביצוע יוזמות התקפיות בהמשך המלחמה.

תחקירים

לקרב מרסא תלמאת, כמו גם לשאר קרבות הדבורים בזירת ים סוף, לא נערך תחקיר ברמה החיילית ולא יצא דו"ח הפקת לקחי מלחמה כפי שנעשה לגבי קרבות הטילים בים התיכון. עם זאת לפי התנהלות חיל הים נראה שהקרב השאיר את חותמו ושימש אבן דרך להתפתחות פלגות הבט"ש. בעת הגיוס לצה"ל משמש סיפור הקרב כאלמנט משיכה למתגייסים כדי שיבחרו לשרת בפלגות הבט"ש.

במפקדת זירת ים סוף נערכו שני תחקירים פנימיים. התחקיר הראשון נערך לפני מפקד הזירה, תוך כדי המלחמה בהיעדרם של הפצועים שנמצאו עדיין בבתי חולים. מפקדי דבורים העלו שאלות והתחקיר הופסק מחמת אילוצי המלחמה, ושאלות שהועלו על ידי מפקדי דבורים אחרים נשארו ללא תשובה.

תחקיר שני נערך לפני מפקד הזירה, ב-9 בדצמבר 1973, כחודשיים לאחר הקרב. בלא נוכחות של גורמי מפקדת חיל הים היה זה שימוע שניתנה בו זכות דיבור למרבית המשתתפים בקרב. תוך מעורבות והתייחסות מפקד הזירה בדברים. בלטו בחסרונם: מפקדי הפלגה סרן ישראל פטשניק ורס"ן עמי אילון וכן מפקד יחידה 838 במלחמה רס"ן יואל פלג. התחקיר נוהל על ידי סרן צבי שחק מפקד זוג הדבורים בקרב. שחק ניסה למצות לקחים ומנה את הקשיים שעמדו לפניו בביצוע המשימה.

שדרוג ספינות הבט"ש

ערך מורחב – פלגות הבט"ש

• פיקוד בים – מפקד הכוח ומפקד כלי השיט צריכים להיות אנשים שונים. מפקד שהטילו עליו משימה ומסרו לו כוח עליו להבין את התמונה, לעבד את המודיעין, לגבש החלטות ותגובות ולהיות בקשר עם המפקדות. ואילו מפקד כלי השיט צריך לנווט ולנתב ולנהל את הירי תוך פיקוד על אנשי הצוות. הלקח היה ידוע ונהוג במבצעים וקרבות שייטת הטרפדות בעבר. לו היה שחק, כמפקד הכוח, חופשי מנהיגת הדבור, הייתה יכולה להיות לו תובנה טובה יותר לגבי המתרחש ודאי לא היה נדרש באמצע הירי להתעסק בעצמו עם המצערת של המנועים שמופעלים ונחנקים. בהמשך המלחמה במהלך כל קרבות הדבורים האחרים מונה מפקד נפרד לכוח וכך גם בכל קרבות שייטת ספינות הטילים בים התיכון. לאחר המלחמה נקבעו בפלגות הבט"ש תקנים ל'מפקדי סיירת' - ואוישו במפקדי דבורים בעלי ניסיון, אף כי המושג 'מוביל זוג' המשיך להתקיים.
• מגישי עזרה ראשונה – בקרב נפגעו מחצית אנשי הצוות. פעולות החובש משה זילבור ב-867 ומפעיל המכ"ם מאיר נחמיאס ב-864 היו חיוניות והחזיקו את הפצועים בחיים. קצין הרפואה הזירתי חיים שוהם סיכם עם חיל הרפואה על השתלמות מגישי עזרה ראשונה. אנשי צוות מכל כלי השיט של חיל הים עברו השתלמות בת חודש ימים בה הגיעו לרמה שיכלו להגיש עזרה ראשונה לפצועים קשים.
• הכשרת החובלים – קורס החובלים שונה ומתכונתו כוללת פרק שלם המוקדש לשירות בדבורים. קצינים בוגרי חובלים רוכשים – במסגרת קורס פי"ם (פיקוד ימי, שארך 8 חודשים) - ניסיון תאורטי ומעשי בכלי הנשק של הדבור ומערכותיו ובפיקוד על הדבור וצוותו.
• קוד באלחוט דיבור - 'מלקוד סגול' ששימש את מפקדת חיל הים להעברת הפקודה הלקונית היה בשימוש צה"ל. נושאים ימיים היו חסרים בו וחלקים ממנו לא התאימו לכלי שיט. כלי השיט של חיל הים השתמשו במושגים מתוך הקוד הבינלאומי. בשנת 1974 חובר בשייטת ספינות הטילים 'קוד איתן' שכלל מושגי הפעלת כלי שיט וקרבות ימיים.
• מורל הצוותים - המערכת החיילית לא טיפלה בצוותי הדבורים. חלק מצוות דבור 864 נדהמו מכך שהועמדו בסיכון רב וחלקם נכנסו להלם קרב מאוחר. מצבו של התותחן שנפצע, דני נחושתן, השתפר בעקבות מכתב הערכה שקיבל במאי 2013, אך לאחר מכן חזר והביע את זעמו ובפברואר 2017 קיפד את חייו.

• 
  ספינת דבור בדגם מתקדם כולל מכ"ם משופר וראיית לילה, בעגינה במפרץ אילת, 1982.
• 
  חימוש ספינות הדבור במטול נגד טנקים 'קרגו' נעשה תוך כדי המלחמה 1973

משתתפים ומפקדים

משתתפים ומפקדים
תפקיד	דרגה ושם	פעילות	תמונה
מפקד דבור 864	סגן צבי שחק	מוביל זוג ומפקד בקרב
סגן מפקד 864	סג"ם נמרוד ארז	נווט את הכוח, בלם את עליית הספינה על החוף, קרא לדבור 867 לחלץ, ירה בנק"ל למקורות האש, ירה זיקוקים לברטרם, מנע ירי על כוחותינו.
קצין נוסף בדבור 864	סג"ם עמי שגב	ירה בעוזי למקורות האש ונפצע מירי המצרים
מפקד דבור 867	סגן מרדכי דקל	נכנס לסייע בתוך האש הנורית
סגן מפקד דבור 867	סג"ם אהרון שכטר	ניווט את הספינה	אהרון שכטר
	מפקדות ואחרים
מפקד חיל הים	אלוף בנימין תלם	הורה על תקיפת כלי השיט בראס זעפרנה.	סרן זאב גולדצקי 1972
ראש מספן המודיעין	אל"ם רמי לונץ	מידע על הכנות המצרים לאספקה.
מפקד זירת ים סוף	אל"ם זאב אלמוג	תדרך את הכוח לפני היציאה לסיור 'מונטנה'.
סגן מפקד זירת ים סוף	סא"ל חיים שקד	אישר את יציאת הדבורים והשתתף בתחקיר הקרב
קצין אג"ם בזירת ים סוף	סא"ל אברהם בן שושן	הזמין את מסוק הפינוי.
מפקד יחידה 838	סרן זאב גולדצקי	התחלף בשבוע שלפני הקרב.	סרן זאב גולדצקי 1972
מפקד בסיס יחידה 838	סרן יואל פלג	קיבל תפקיד לפני מספר ימים.	סגן יואל פלג בתקופת מלחמת ההתשה
מפקד דבור 863	סגן מנחם רזניק	סייר באזור מצרי יובל העביר את הודעת מפקדת חיל הים לצבי שחק. לאחר הקרב הוזנק לסייע וליווה את זוג הדבורים לאבו זנימה.	סגן מנחם רזניק מפקד דבור בפלגה 915 מלחמת יום הכיפורים
מפקד פלגת הדבורים 915 בזירת ים סוף	סרן ישראל פטשניק
מפקד נוסף לפלגת הדבורים 915	סא"ל עמי אילון	עם פתיחת הקרבות חזר ונעשה מפקד הפלגה עד סוף המלחמה.	עמי אילון כמפקד פלגת הדבורים בים סוף (התמונה מתחילת שנת 1973, אילון עדיין בדרגת סרן)
קצין המודיעין של זירת ים סוף	רס"ן בני אהרון	הגיע מחוץ לישראל לאחר פתיחת המלחמה. לא השתתף בתדרוך המקדים
מפקד אוניית האם אח"י בת-ים (ת-83)	סרן מייק אלדר	כוננות לגרירת דבורים לאילת.
טייסי מסוק החילוץ	סא"ל (מיל') אמנון גלעד הקברניט, סא"ל (מיל') בנימין גורן טייס המשנה וסא"ל (מיל') רני ארז המכונאי המוטס.	מרפידים לבית חולים הדסה.

לוח אירועים

מועד	מקום	הכוח המבצע	תיאור הפעילות
ב' 1/10 1973	שארם א-שייח'	פלגה 915 במפקדת זירה	תדרוך לקראת יציאה לשהיה וסיור במפרץ סואץ - 'מונטנה' – מודיעין המצרים בתרגיל שעלול לעבור לפעולות איבה.
ד' 3/10 בצהרים	שארם א-שייח'	זוג הדבורים	יציאה ותנועה במפרץ סואץ, נגד ים גלי תקלות בחשמל.
ד' 3/10	אבו זנימה	זוג הדבורים	כניסה למעגן ותיקונים
ה' 4/10	מאבו זנימה לראס סודר	זוג הדבורים	מעבר וכוננות.
ו' 5/10	ראס סודר קשורים ל'תרשיש'	מפקדי הדבורים	נסיעה ותדרוך על ידי מפקד רס סודר.
ו' 5/10 שעה 13:30	מפקדת חיל הים	קד"מ מח"י	התוכנית - 4 דבורים יסיירו במפרץ סואץ, שניים באזור אבו רודס ושניים באזור רס סודר.
שבת 6/10 בוקר	ראס סודר	מפקדי הדבורים	תדרוך נוסף על ידי מפקד רס סודר התכנות חדירה של טרפדות K-123.
12:00	ראס סודר	דבורים בקשירה ל'תרשיש'	הוראה על כוננות נגד מטוסים.
12:45	מפקדת חיל הים	מפקד חיל הים לסגן רמ"ח ים	הוראה להוציא את המכלית 'פטריה' ממפרץ סואץ שתחזור לאילת.
14:10	ראס סודר	זוג דבורים	יציאה כוננות לקראת תקיפת מטוסים.
15:05	מפקדת הזירה	לכלי השיט בים	הודעה על פתיחת מלחמה - לא הגיעה לדבורים 864, 867.
16:10	מפרץ סואץ	זוג דבורים	בעקבות הוראת המצפ"י הוראה ממפקדת הזירה לדבורים לרדת דרומה לחסום מול שדה הנפט באבו רודס.
17:15	מפרץ סואץ	כח מטוסים	הודעת חיל האוויר שמטוסים כוונו אל כח ימי מצרי הנראה מתקרב לראס סודר הועבר להזהיר את הדבורים.
17:28	מפרץ סואץ	זוג הדבורים	דיווח למצפ"י הדבורים נמצאים בכיוון 162 מרחק 23 מיל ימי מראס סודר בטווח 1.5 מיל מהחוף המזרחי.
17:58	מפרץ סואץ	חיל האוויר הפיל 8 מסוקים ליד ראס סודר	הוראת מפקד חיל הים זוג דבורים בקו חסימה בין זעפרנה לאבו רודס עד בין א-טור לרס ע'רב לאפשרות תקיפת קומנדו ימי מצרי.
שבת 6/10 19:30	מפרץ סואץ	זוג דבורים	הוראה לחסום בין אבו סווירה לאבו רודס. הבחינו במסוקים שמובילים את מתקפת הקומנדו המצרי בסיני.
20:00	דרומית לאבו זנימה	דבור 864	מגלה מטרה מואפלת שמזוהית כמכלית 'סירניה'.
22:00	צפונית לאבו רודס	המכלית 'פטריה'	מדווחת מסוקים עוברים מדרום לה ממערב למזרח.
22:31	מפקדת חיל הים	ראס סודר	קיבל את הוראת המצפ"י ששני דבורים יתקיפו את זעפרנה - עדיין אין קשר עם הדבורים.
23:00	מפרץ סואץ	מראס סודר לזוג הדבורים	הוראת מפקדת חיל הים ”צא לראס זעפרנה והשמד כל כלי השיט בעגינה כולל סד"ג וסירות גומי. ”
א' 7/10 00:55	חוף זעפרנה	המודיעין הימי	מכ"ם דקה מצרי בחוף החל לעבוד. הדבורים נתבקשו לתת אינפורמציה אך השיבו בבקשה לא להפריע להם.
00:58	מול ראס זעפרנה	זוג הדבורים	לא נמצאו מטרות החלטה של שחק דבור 864 יכנס ודבור 867 יישאר בחוץ.
01:30	מרסא תלמאת	דבור 864	חודר למעגן ומגלה שתי סירות גומי וברטרם.
א' 7/10	מרסא תלמאת	דבור 864	תוך כדי ירי מתיישב על שרטון החוף.
א' 7/10	מרסא תלמאת	דבור 867	נכנס לסייע בלחימה מתיישב על שרטון החוף.
א' 7/10	מרסא תלמאת	זוג הדבורים	נחלצים מהשרטון ויוצאים לים.
02:05	במפרץ	זוג הדבורים	דיווח מהדבורים התקפה בוצעה, יש פצועים, מבקש סיוע תשובה זוג דבורים בדרך.
02:40	מפקדות	מצפ"י למפקד זירת ים סוף	עבור סגן צבי שחק ממפקד חיל הים ”אתה הקצינים והצוות שלך עשיתם עבודה יפה מאוד, כל הכבוד!”
א' 7/10	מפרץ סואץ	דבור 863	מצטרף לדבורים ומלווה למעגן אבו זנימה
03:50	אבו זנימה	זוג הדבורים	הגיעו עם הפצועים לרציף.
04:22	אבו זנימה	מסוק חיל האוויר	פינוי 7 פצועים לרפידים

לקריאה נוספת

מסמכי חיל הים:

• מלחמת יום הכיפורים יומן גשר מצפ"י, 6 לאוקטובר עד 5 בנובמבר 1973, מוזיאון ההעפלה וחיל הים.
• מבצעי חיל הים במלחמת יום הכיפורים הוצאת מדור היסטוריה ח"י, 10 בינואר 1974.
• מלחמת יום הכיפורים זירת ים סוף, אג"מ זירת ים סוף, 1973, ע' ב-3 - ב-5.
• גבי נוה, קדמי מפקד חיל הים במלחמת יום הכיפורים, מפקדת חיל הים, יולי 1975, ע' 10, 14.
• מדור חינוך חילי חיל הים – החיל שלי, מורשת 1990 ע' 62 -63 בספרית מוזיאון ההעפלה וחיל הים.
• צפי מרלי, חיל הים במלחמת יום הכיפורים, חיל הים, מכ"א, תחום מורשת, 1998, ע' 13–16.

מקורות נוספים:

• מייק אלדר, האויב והים - פרקים מיומן המבצעים. תל אביב: משרד הביטחון, 1991, ע' 200 -206.
• מייק אלדר, שייטת 13 סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, ע' 485 – 487,
• תמיר לרמן ואלון הוברמן, תקיפת מעגן "מארסה תלמת 7/6 אוקטובר 73 עבודת מטה פו"מ זרוע ים, מנחה תא"ל רמי לונץ, מרץ 1998.
• אמוץ שורק, תלם בים בנימין תלם, 2009, ע' 218 – 219.
• נמרוד ארז ודני נחושתן, תמליל תחקיר קרב מרסא תלמאת, ספרית מוזיאון ההעפלה וחיל הים. התחקיר נערך בזירת ים סוף ב-9 בדצמבר 1973. - תמלול מ-10 בנובמבר 2012.
• איתן הבר, זאב שיף, ודני אשר, המלחמה נושא ים סוף, זירת, (זיס) זמורה ביתן וידיעות ספרים, 2013 ע' 203.
• זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 832-822
• ד"ר אלחנן אורן, תולדות מלחמת יום הכיפורים, המחלקה להיסטוריה של צה"ל, 2013, עמ' 143
• שמעון גולן, מלחמה ביום הכיפורים, 'קבלת החלטות בפיקוד העליון במלחמת יום הכיפורים', מודן מערכות, המחלקה להיסטוריה צבאית, 2013, עמ' 317, 319, 325, 331, 334, 339
• נמרוד ארז, דני גולדבאום ואחרים, חדשות מרסא תלמאת, תמלול תחקיר קרב מרסא תלמאת, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, בית החובל 2020, עמ' 248–268

קישורים חיצוניים

• רמי לונץ, תקיפת מעגן "מרסה-תלמאת" ע'י זוג דבורים ליל 6 – 7 אוקטובר 1973 באתר עמותת חיל הים.
• קרב מרסא תלמאת, באתר חיל הים הישראלי, 2
• צבי שחק סיפור עיטור המופת של צביקה שחק במלחמת יום הכיפורים, באתר הגבורה שודר בערוץ 1 במסגרת העצרת "בעוז רוחם" בבניני האומה בירושלים בשנת 1998.
• שלמה מן, הסתערות במרסא תאלמאת, "בין גלים" גיליון יובל חגיגי אוקטובר 1998, עמ' 51.
• יעקב בוגץ', תחקיר מרסא תלמאת, באתר משמר המורשת הימית נכתב ב-5 בינואר 2005.
• תקיפת 'מרסה תלמאת', באתר עמותת חיל הים
• דני נחושתן, תמליל תחקיר הקרב 10 בנובמבר 2012
• אהרל'ה ויסברג, מפקד חיל הים אמר לי: "לא חשבתי שתחזרו בחיים", באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2013
• אלון ויינשטוק, עמוס וטחינה, סרט תיעודי המביא את סיפורו של עמוס גוטליב, מקלען 05 בספינת הדבור בעת הקרב ואת תיאור קרב מרסה תאלאמת על ידי ארבעת הלוחמים שזכו בציונים לשבח בקרב. צביקה שחק, נמרוד ארז, עמי שגב ושלום נחמני, 18 ביולי 2016.
• נמרוד ארז, "קיבלנו הוראה לצאת לסיור מבלי שאיש טרח להגיד לנו שיש מלחמה", באתר הגבורה, 6 נובמבר 2013.
• נמרוד ארז, חויות מקרב מרסה תלמת באתר משמר המורשת הימית, נובמבר 2013.
• * רביב הדר, זירת ים סוף - 40 שנה לקרבות הימיים במלחמת יום הכיפורים, 'בין גלים' מאי 2014, עמ' 24.
• רב חובל יעקב הרצוג, המכלית סירניה במלחמת יום הכיפורים באתר משמר המורשת הימית.
• צביקה שחק: ערוץ 1 – בעוז רוחם – 1998 – חלק רביעי, סרטון באתר יוטיוב
• יעקב בוגץ' יומן מלחמת יום הכיפורים באתר אבירי המפרץ 29 באפריל 2016.
• פסח מלובני הלחימה במפרץ סואץ היבט מפיקוד ים סוף המצרי, באתר משמר המורשת הימית, 4 ביולי 2018.
• גדעון כורם זכרונות מקרב מרסא תלמאת באתר משמר המורשת הימית. 25 ביולי 2018
• צבי שחק, מספר לצוערת נועה גולן על שירותו וחלקו כמפקד הדבורים בקרב, המרכז למלחמת יום הכיפורים 11 ביוני 2022.
• עמית ארז, רב-סרן בדימוס נמרוד ארז, סגן מפקד דבור 864 בזירת ים סוף מלחמת יום הכיפורים, דור כיפור 73, עמותת חטיבה 679, 2023, דקות 1:21:00-45:00.
• יעקב בוגץ', ניתוח מהלכי קרב מרסא תלמאת, 17 במרץ 2023.
• הקרב הימי במרסה תלמאת, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

ראיונות כוכבי

ראיונות של כוכבי אזרן עם לוחמים בקרב זה ובקרבות סמוכים:

• מפגש עם ישראל פטשניק - המפקד הרביעי פלגה 915, 20 ביוני 2010
• מפגש עם אלוף עמי אילון באתר אבירי המפרץ 18 במרץ 2016.
• מפגש עם צבי שחק, מפקד דבור 864 ומפקד הכוח בקרב מרסה תלמאת. באתר אבירי המפרץ 18 במרץ 2016.
• מפגש עם מרדכי דקל, מפקד דבור 867 בקרב מרסא תלמאת באתר אבירי המפרץ 18 במרץ 2016.
• מפגש עם מנחם רזניק, מפקד דבור 863 במלחמת יום הכיפורים באתר אבירי המפרץ 28 באפריל 2016.
• מפגש עם עמי שגב, מתמחה לקצין משמרת בדבור 864 בקרב מרסא תלמאת, באתר אבירי המפרץ 18 במרץ 2016.
• מפגש עם דני נחושתן רב המלחים בדבור 864 בקרב מרסא תלמאת, באתר אבירי המפרץ 28 באפריל 2016.
• הלוחם מנחם פרוכסד מספר על תקופת שרותו בפלגה באתר אבירי המפרץ 28 באפריל 2016.
• מפגשים עם הדה קסטרו בזירת צפון מפרץ סואץ 1973 באתר אבירי המפרץ, 23 באפריל 2017.
• קרב מרסא תלמאת - חיל הים במלחמת יום הכיפורים, 10 בספטמבר 2021.
• נמרוד ארז סגן מפקד דבור 864 במלחמת יום הכיפורים, מספר על חויות המלחמה, המרכז למלחמת יום הכיפורים, 8 באפריל 2022.