פרשת בהר
| ||||
| פסוקים | ויקרא, כ"ה, א' - כ"ו, ב' | |||
|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 57 | |||
| מספר תיבות | 737 | |||
| תוכן | שמיטה ויובל, רשימה של דינים והלכות כלכליים | |||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | ||||
| הפטרה | ||||
| ספרדים ורוב אשכנזים | ירמיהו, ל"ב, ו'–כ"ז | |||
| חב"ד וקהילת פוזנן | ירמיהו, ל"ב, ו'–כ"ב | |||
| תימנים ואיטלקים | ירמיהו, ט"ז, י"ט - י"ז, י"ד | |||
פרשת בְּהַר (או בְּהַר סִינַי) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ו, פסוק ב'.
בשנים שאינן מעוברות קוראים בדרך כלל את פרשת בהר ביחד עם פרשת בחוקותי.[1]
תוכן הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרשה מפרטת דינים והלכות כלכליים, ובהם:
- מצוות השמיטה, היובל ודינים נלווים
- גאולת קרקע
- בתים ושדות בתקופת היובל (ובכלל זה איסור מכירת הארץ לצמיתות)
- אונאת ממון ואונאת דברים
- איסור ריבית
- דיני עבד עברי
- דיני עבד כנעני והאיסור לשחררו
- גאולת עבד עברי הנמכר כעבד לגוי
- איסור הקמת פסל, מצבה ואבן משכית
תאריכי הקריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השבת בה קוראים את פרשת בהר יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.
יחד עם פרשת בחוקותי:
בנפרד:
- שנת השג - י' באייר.
- שנת החא - י"ב באייר.
- שנת זשה ושנת בחה - ט"ו באייר.
- שנת זחג - י"ז באייר.
- שנת בשז ושנת גכז - בארץ ישראל י"ג באייר, בחוץ לארץ כ' באייר.
בארץ ישראל נפרדת ובחוץ לארץ מחוברת:
הפטרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האשכנזים והספרדים מפטירים בספר ירמיהו, פרק ל"ב, פסוקים ו'–כ"ז (בק"ק פוזנא סיימו פסוק כ"ב). בהפטרה מתוארת עסקת מכירת שדה שנערכה בין ירמיהו לבין דודו חנמאל בן שלום, שסמלה את התקווה לשוב לארץ ישראל אחרי הגלות.
התימנים והאיטלקים מפטירים בספר ירמיהו, פרק ט"ז, פסוק י"ט - פרק י"ז, פסוק י"ד (לאשכנזים ולספרדים זו הפטרת פרשת בחוקותי).
בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק כ"ד, פסוק ב' עד פסוק כ"ג.
מה עניין שמיטה אצל הר סיני?
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מה עניין שמיטה אצל הר סיני
תורת כהנים בפתיחת הפרשה שואל ”מה ענין שמיטה אצל הר סיני? והלא כל המצות נאמרו מסיני!? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני.” דברים אלה של המדרש הובאו בידי רש"י בפירושו לפרשה, והפכו לביטוי עברי ידוע, המביע תמיהה על עניינים שאין ביניהם קשר. במשמעותו המקורית, ברש"י ובמדרש, הוא מוסב על פסוקיה הראשונים של הפרשה, אשר עוסקים במצוות השמיטה, אך מקפידים לציין שהדברים נאמרו בהר סיני: ”וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'.” המדרש שואל מדוע דווקא במצווה זו בחרה התורה לציין את העובדה שהיא נאמרה בהר סיני, ומשיב שזו דוגמה לכל מצוות התורה, שגם אלו מהן שניתן להבין ממקום כתיבתן שלא כל פרטיהן נאמרו למשה רבנו בהר סיני - נאמרו לאמיתו של דבר כבר קודם לכן. דברי מדרש זה נתפרשו בדרכים שונות, בין השאר בפירוש רש"י ובפירושו של הרמב"ן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט:
פרשת בהר, באתר ויקיטקסט- פרשת בהר - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת בהר, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת בהר, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת בהר
- פרשת בהר, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת בהר, באתר "כיפה"
- פרשת בהר עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת בהר, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת בהר, באתר "בינינו"
- פרשת בהר, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת בהר", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת בהר באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת בהר, באתר "התנועה הרפורמית"
- רוחמה וייס, האורתודוכסים הרפורמים: כך הקפיאו הרבנים את ההלכה, באתר ynet, 20 במאי 2016
שונות
- Eli Ducker, The Haftarot for Behar and Behukkotai
- פרשת בהר ובחוקותי מחוברות בשתי שנים רצופות (תשפ"א), באתר הוצאת לוח - הלוח העברי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |