ארוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארוד
أرواد
Ruad large.jpg
מבט מהחלל על ארוד
מדינה / טריטוריה Flag of Syria.svg  סוריה
מחוז מחוז טרטוס
נפה נפת טרטוס
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

כ-4,400 תושבים, נכון לשנת 2,004‏
קואורדינטות 34°51′22″N 35°51′30″E / 34.85611°N 35.85833°E / 34.85611; 35.85833קואורדינטות: 34°51′22″N 35°51′30″E / 34.85611°N 35.85833°E / 34.85611; 35.85833
מבצר עות'מאני ששימש בית כלא בזמן השלטון הצרפתי

אַ‏רְוָ‏ד (בערבית: أرواد‎, תעתיק מדויק: ארואד) היא עיר סורית אשר שוכנת על האי רואד שבים התיכון. העיר ממלאת את כל שטח האי, שהוא האי היחיד בסוריה. אורכו של האי הוא 710 מטר ורוחבו 515 מטר. ארוד מרוחקת 3 ק"מ מטרטוס, הנמל השני בגודלו בסוריה.

כיום ארוד היא עיר המתבססת בעיקר על דיג. שמותיה הרבים מעידים על ההיסטוריה העשירה שלה - ביוונית היא הייתה ידועה כ"אראדו" (Άραδο) וכ"אראדוס" (Άραδος); בטורקית כ-ארוד (Arvad), וכ-ארפד (Arpad) ובערבית שמה הוא ארואד (أرواد). בנוסף, כונתה ביוונית גם "אנטיוכיה שבפייריה" (Αντιόχεια της Πιερίας). קיימים בעיר ממצאים היסטוריים אשר מקשרים אותה לעיר פיניקית במקום; ונמצאו בה מקדש לאל דגון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבר אסטלה מהמאה ה-4 לפנה"ס, נמצאה בארוד. מוזיאון הלובר

האי יושב לראשונה בתחילת האלף השני לפנה"ס על ידי הפיניקים.

העיר מוזכרת במכתבי אל-עמרנה כעיר בעלת צי אוניות גדול. מלך גבל מתלונן בפני פרעה, על הסכנה הפויה לעיר מספינות אנשי ארוד. במכתב של מלך צור מתלונן המלך על אנשי צידון וארוד שרצו לכבוש את עירו בספינותיהם.

בשנת 1100 לפנה"ס לערך, נכבשה העיר על ידי המלך האשורי תגלת פלאסר הראשון. לאחר כיבושה הפליג ממנה לצומור. בתעודות אשוריות מוזכרת העיר גם בשם "ארמד". בימיו של אשורנצירפל השני שמלך במאה ה-9 לפנה"ס, הוטל על העיר מס, הוא מציין שהיא שוכנת בלב ים.בשנת 853 לפנה"ס השתתף מַתִנֻ-בַעַל מלך ארוד בקרב קרקר עם כח של 200 רגלים במלחמה נגד שלמנאסר השלישי. בשנת 737 לפנה"ס, מלך ארוד אחר ששגם שמו היה מַתִנֻ-בַעַל, הפך לנתין של המלך האשורי תגלת פלאסר השלישי. גם בתקופתו של סנחריב העיר שלמה מס לאשור. על פי הכתובות האשוריות היא הייתה מוגדרת כעיר פניקית, שמה ברשימות נכתב אַרֻאַדִ, אַרֻדַ ועוד.

בתקופת נבוכדנצר מלך בבל האיש מוזכרת כמעלת מס לבבל, שמה ברשימות אַרְִמַד. ההיסטוריון הרודוטוס מציין שאחד מראשי הצי של חשיארש היה מארדוס (היא ארוד). בתקופה ההלניסטית, מוזכרת האיש בכתובים כעיר נמל משגשגת. סטראבו מציין בכתביו שהעיר הייתה בנוי על אי, מוקפת חומה עבה, בתיה היו בעלי מספר קומות. הוא מספר שמקורות המים שלה היו בורות באי, או שנהגו להביא מים מהיבשה. שטחה החקלאי של האי היה ביבשה מצומור ועד נהר ארנת, משם קבלה את אספקת הדגן, שמן ויין.בתקופה הרומאית חלה נסיגה בחשיבותה של העיר והיא חרבה בתקופה הביזנטית.

במאה ה-13, העיר שמשה כראש גשר לצלבנים. זה היה המקום האחרון שהם החזיקו לפני תבוסתם הסופית במאבק עם המוסלמים על השליטה בארץ ישראל. האי נכבש בשנת 1302 על ידי הממלוכים.

אזכורים במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מוזכרת בספר בראשית, י, יח בפרק המספר אל תולדות בני נח, בתאור השושלת של כנען נכתב " וְאֶת-הָאַרְוָדִי וְאֶת-הַצְּמָרִי וְאֶת-הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי". תיאור זהה מופיע בדברי הימים א א, טז.


העיר מוזכרת בספר יחזקאל כאשר יחזקאל נושא קינה על העיר צור ומספר כי ארוד הייתה בין הערים שקיימו קשרים עם צור:

Cquote2.svg

יֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד, הָיוּ שָׁטִים לָךְ

Cquote3.svg
ספר יחזקאל, פרק כ"ז, פסוק ח'

בני ארוד אף היו חלק מאנשי המשמר של צור:

Cquote2.svg

בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ, עַל-חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב, וְגַמָּדִים, בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ; שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ עַל-חוֹמוֹתַיִךְ, סָבִיב--הֵמָּה, כָּלְלוּ יָפְיֵךְ.

Cquote3.svg
ספר יחזקאל, פרק כ"ז, פסוק י"א

‏‏

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארוד בוויקישיתוף