וילהלמה
| וילהלמה | |
| Hamîdije Wilhelma | |
 טמפלרים לצד בית העם בוילהלמה |
|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת יפו |
| שנת הקמה | 1902 |
| שטח נכון ל-1945 | 9,508 דונם |
| אוכלוסייה נכון ל-1948 | 240 |
| שפה | גרמנית |
| דת | נוצרים טמפלרים |
| סיבת עזיבה | גירוש על ידי הבריטים |
| תאריך עזיבה | 20 באפריל 1948 |
| יישובים יורשים | בני עטרות, בארות יצחק, גבעת כ"ח חלק מנחלים |
 וילהלמה
|
|
חמידייה-וילהלמה (בגרמנית: Hamîdije Wilhelma) הייתה מושבה טמפלרית במישור חוף יהודה כ-7.5 ק"מ מצפון ללוד, וכ-2 ק"מ ממזרח לעיירה הערבית יהודייה (העיר יהוד של ימינו), נוסדה בשנת 1902 על ידי גרמנים טמפלרים. בשנת 1948 הוקם במקום המושב העברי בני עטרות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
המושבה נקראה על שמם של הסולטאן עבדול חמיד השני, ועל שם שני מלכים ששמם וילהלם - וילהלם השני, מלך וירטמברג (1848-1921), כהוקרה על תמיכתו הרעיונית והכספית בהתיישבות הטמפלרים, שרבים מהם באו מממלכת וירטמברג,[1] ווילהלם השני, קיסר גרמניה, לזכר ביקורו בארץ ישראל בשנת 1898. ביקור זה סימל, לדעת הטמפלרים, את הידידות שנרקמה בין הקיסרות הגרמנית והאימפריה העות'מאנית באותם הימים, ולכן נקראה המושבה בזמן השלטון העות'מאני וילהלמה-חמידיה.
המושבה נבנתה סביב שתי דרכים, שיצרו צורת צלב. דרך אחת, באורך של 1,200 מטר, נמשכה מצפון-מזרח לדרום-מערב, ומשני צדיה נבנו בתי המושבה, 26 בתים בכל צד. בחלקו האחורי של כל בית הייתה חלקת אדמה ברוחב 45 מטר ובאורך 250 מטר. הדרך השנייה, שחצתה את הראשונה באמצעה, קישרה את וילהלמה ליישובים הסמוכים.
ב-21 בנובמבר 1917 כבש הצבא הבריטי את המושבה, והגלה את תושביה למצרים. בתום מלחמת העולם הראשונה הורשו הגולים לחזור למושבה.
זאב וילנאי כתב במדריך ישראל (1941):
|
בוילהלמה גרים 320 תושבים. איכרים גרמנים ופועליהם הערבים. המשק מעורב: תבואה, מטעים ומחלבה גדולה. היהודים היו קונים את מוצרי החלב מוילהלמה ולפי דרישת הרבנות שכרו הגרמנים יהודי משגיח כשרות שהיה גר במושבה עם עוד מספר עובדים יהודים. כשעלו הנאצים לשלטון והטמפלרים הזדהו איתם, החרימו היהודים בארץ את תוצרת גרמניה וחדלו לקנות חלב מהמושבה, לפיכך פיטרו הגרמנים את היהודים המעטים שגרו ועבדו בוילהלמה" |
||
שדה התעופה שבנו הבריטים בשנת 1936 בקרבת המושבה (לימים נתב"ג) נקרא בשם שדה התעופה וילהלמה.
במלחמת העולם השנייה הפכה המושבה למחנה הסגר לתושביה הגרמנים בפיקוח שוטרים יהודים ובפיקוד קצינים בריטים. בשנת 1946 התנקשו אנשי הפלמ"ח בחייו של גוטהילף וגנר, תושב המקום ופעיל במפלגה הנאצית. לפי תוכנית החלוקה הייתה המושבה מיועדת להפוך לחלק מן המדינה היהודית. ייתכן שהבריטים חששו לחיי התושבים ולכן החליטו לפנות את אוכלוסיית וילהלמה עוד לפני תום המנדט. ב-20 באפריל 1948 הועברו כל התושבים לחיפה ונשלחו באונייה לקפריסין, ומאוחר יותר הוגלו אלה לאוסטרליה. לאחר פינוי התושבים הפך היישוב למחנה צבא בריטי, ועם סיום המנדט העביר הצבא הבריטי את השליטה במקום לידי הלגיון הירדני.
במבצע דני נכבשה וילהלמה על ידי כוחות של חטיבה 8 המשוריינת וחטיבת אלכסנדרוני, והחל מאוגוסט 1948 החלו להתיישב במקום קבוצות פליטים מיישובים יהודיים שפונו במלחמת העצמאות:
- מפוני המושב עטרות מאזור ירושלים שפונה ב-16 במאי 1948.
- מפוני היישוב "נחלים" מאצבע הגליל שבמקומו הוקם קיבוץ הגושרים, קבוצה זו נקראה "וילהלמה ב'".[2] בשנת 1952 הקימה הקבוצה את מושב נחלים במקום הקבע החדש כ-4 קילומטרים מצפון לוילהלמה.
- מפוני קיבוץ בארות יצחק (שהיה ליד עזה ונחרב במלחמה) קבוצה זו נקראה "וילהלמה ג'" בשנת 1952 הוקמה בארות יצחק במקום הקבע החדש כקילומטר וחצי מצפון לווילהלמה, על אדמותיה.
- מפוני המושב שאר ישוב מהגליל העליון שפונה מיושביו עקב ההפגזות הקשות של הסורים.
במקום נשארו מפוני עטרות ושאר ישוב שקראו לו על שם יישובם שפונה בשם בני עטרות. אליהם הצטרפה קבוצה גדולה של עוזבי קיבוצים וכן מספר משפחות מבן שמן. רוב הבתים של וילהלמה עומדים על תילם ובכללם בית הדואר ובית העם.
[עריכה] לקריאה נוספת
- שרה טוראל (אוצרת), גלגוליה של אוטופיה - הטמפלרים בפלשתינה א"י, 1868 - 1948, תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2006.
- Kurt Beilharz, Wilhelma Chronic, 2002
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- רות דנון, על הטמפלרים והקמת וילהלמה, באתר של בני עטרות
- נועה שניר, גרמניה הקטנה במושב בני עטרות, באתר ynet
- וילהלמה ב"אתר נכבה און-ליין"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו: אלכס כרמל, Die Siedlungen der württembergischen Templer in Palästina (1868–1918) third ed., [התיישבות הגרמנים בארץ ישראל בשלהי השלטון הטורקי: בעיותיה המדיניות, המקומיות והבינלאומיות, ירושלים :חמו"ל, תש"ל] (בגרמנית), Stuttgart: Kohlhammer, 2000, (Veröffentlichungen der Kommission für geschichtliche Landeskunde in Baden-Württemberg: Reihe B, Forschungen; vol. 77), p. 72.
- ^ טבלת שינויים ברשויות מקומיות 1948 עד 2004, שורה 451
| הטמפלרים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
|
