אוניברסיטת בר-אילן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏מבנה האוניברסיטה: הסרת דבר המפרסם
שורה 161: שורה 161:
ב[[אוניברסיטה]] פועלת ה[[פקולטה]] ללימודי [[יהדות]], הגדולה בעולם, וכן [[בית הספר לחינוך]] ו[[בית הספר לעבודה סוציאלית]] הגדולים בישראל.
ב[[אוניברסיטה]] פועלת ה[[פקולטה]] ללימודי [[יהדות]], הגדולה בעולם, וכן [[בית הספר לחינוך]] ו[[בית הספר לעבודה סוציאלית]] הגדולים בישראל.


כמו כן פועלים בה כמה [[מכון מחקר|מכוני מחקר]] ומרכזים מדעיים ובהם: מרכז מחקר ל[[קריפטוגרפיה]] יישומית ול[[אבטחת סייבר]], [[מרכז מחקר לאומי להנעה אלקטרוכימית]], מרכז ל[[כימיה תרופתית]],  [[המרכז לחומרים מתקדמים וננוטכנולוגיה]], [[המכון למוליכות על ולמדידות מגנטיות]], המכון לחקר ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]], ה[[איידס]] [[אימונולוגיה|והאימונולוגיה]], המרכז לחקר ה[[מוח]] ו[[מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים]].
כמו כן פועלים בה כמה [[מכון מחקר|מכוני מחקר]] ומרכזים מדעיים חשובים ובהם:


באוניברסיטת בר אילן פועלים גופי מחקר נוספים בתחומים אלה: [[רובוטיקה]], [[מתמטיקה]], [[רפואה]], [[כלכלה]],  [[משפטים]], [[פסיכולוגיה]] התפתחותית, [[מוזיקולוגיה]], [[ארכאולוגיה]], [[מדעי הסביבה]], [[היסטוריה]], הלכה והגות יהודית.
מרכז מחקר ל[[קריפטוגרפיה|קריפטוגרפי]]<nowiki/>ה יישומית ול[[סייבר|אבטחת סייבר]], [[מרכז מחקר לאומי להנעה אלקטרוכימית]], מרכז ל[[כימיה תרופתית]],  [[המרכז לחומרים מתקדמים וננוטכנולוגיה]], [[המכון למוליכות על ולמדידות מגנטיות]], המכון לחקר ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]], ה[[איידס]] [[אימונולוגיה|והאימונולוגיה]], המרכז לחקר [[מוח|המח]] ו[[מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים|מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגים]].


בשנת 2008 הוקם בצפון הקמפוס קומפלקס בניינים מודרני עבור הפקולטה להנדסה. הקומפלקס הוא משכנם של המעבדות: לסופר רזולוציה ודימות, רובוטיקה, VLSI Design Lab, והמעבדה לעיבוד דיבור. [http://engineering.biu.ac.il/about]
באוניברסיטת בר אילן פועלים גופי מחקר נוספים בתחומים אלה: [[רובוטיקה]], [[מתמטיקה]], [[רפואה]], [[כלכלה]],  [[משפטים]], [[פסיכולוגיה]] התפתחותית, [[מוזיקולוגיה|מוסיקולוגיה]], ארכיאולוגיה, [[מדעי הסביבה]], היסטוריה, הלכה והגות יהודית.


בשנת 2011 הוקמה בצפת [[הפקולטה לרפואה בגליל|הפקולטה לרפואה]] של אוניברסיטת בר אילן. הפקולטה מאפשרת גם קליטה של סטודנטים שהשלימו את הלימודים התאורטיים בפקולטות לרפואה בחו"ל וסטודנטים שסיימו תואר ראשון במדעים בישראל ומבקשים לעשות הסבה ללימודי רפואה.[http://www1.biu.ac.il/index.php?id=3&pt=20&pid=3&level=2&cPath=3&type=1&news=2750]
בשנת 2008 הוקם בצפון הקמפוס קומפלקס בניינים מודרני עבור הפקולטה להנדסה.

הקומפלקס החדש, מאובזר בציוד חדיש ובטכנולוגיות המתקדמות ביותר. הקומפלקס הוא משכנם של המעבדות: לסופר רזולוציה ודימות, רובוטיקה, VLSI Design Lab, והמעבדה לעיבוד דיבור- היחידה מסוגה בישראל ומהבודדות בעולם. [http://engineering.biu.ac.il/about]

[http://cs.biu.ac.il/node/490] המחלקה למדעי המחשב של אוניברסיטת בר אילן, נמנית עם 100 המחלקות האוניברסיטאיות הטובות בעולם, בדירוגים האקדמיים האחרונים של ARWU.

בשנת 2011, הוקמה בצפת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן. הפקולטה עתידה להכשיר דורות של רופאים, ולהביא לשינוי פני הרפואה בישראל, ובצפון הארץ בפרט. הפקולטה מאפשרת קליטה של סטודנטים שהשלימו את הלימודים התאורטיים בפקולטות לרפואה בחו"ל וסטודנטים שסיימו תואר ראשון במדעים בישראל ומבקשים לעשות הסבה ללימודי רפואה. [http://www1.biu.ac.il/index.php?id=3&pt=20&pid=3&level=2&cPath=3&type=1&news=2750]


=== חסות אקדמית ===
=== חסות אקדמית ===

גרסה מ־06:46, 17 בנובמבר 2016

תבנית:מוסד אקדמי

גשר הכניסה לבניין הספרייה המרכזית, פברואר 2008

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן. היא נוסדה בשנת 1955 ונקראה על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית. האוניברסיטה הוקמה כדי לקדם את לימודי מדעי היהדות והמדעים הכלליים, בגישת "תורה עם דרך ארץ" וברוח היהדות האורתודוקסית.

על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, החל משנת 2000, מדורגת אוניברסיטת בר אילן, ברציפות, כאחת משתי האוניברסיטאות הגדולות בישראל (להוציא האוניברסיטה הפתוחה).[1]

באוניברסיטת בר-אילן לומדים, נכון לשנת התשע"ה, 22,724 סטודנטים, מתוכם כ-8,618 תלמידי מחקר לתארים מתקדמים. האוניברסיטה מציעה כ-500 מסלולי לימוד (עם למעלה מ-8500 קורסים), הנלמדים ב-8 הפקולטות שלה.

הסגל האקדמי של האוניברסיטה מונה כ-1744 מרצים.

באוניברסיטת בר אילן פועלים 69 מרכזים ומכוני מחקר.

האוניברסיטה מספקת חסות אקדמית לעוד 4 מכללות אזוריות.

מאז הקמתה ועד היום, העניקה האוניברסיטה תארים אקדמיים ליותר מ-110 אלף בוגרים.

באוניברסיטת בר אילן פועל "הקמפוס החרדי", המציע לימודים מותאמים למגזר החרדי בתחומי פסיכולוגיה, כלכלה ומנהל עסקים.[2]

החל משנת 1960 פועלת באוניברסיטה אגודת סטודנטים.

הלוגו של בר-אילן

הלוגו של אוניברסיטת בר-אילן, המשלב מיקרוסקופ וספר תורה, משקף את שתי מטרות הליבה של האוניברסיטה: השאיפה לשלב מצוינות אקדמית עם הקניית המורשת היהודית.

הסמל עוצב בשנת 1955, על ידי המעצב הגרפי הבריטי אברהם ג'יימס

הרב מאיר בר-אילן

ערך מורחב – מאיר בר-אילן

הרב מאיר בר-אילן (ברלין), (1880 –1949) היה רב, מחבר ועסקן ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית. מייסד עיתון "הצופה", ומייסד האנציקלופדיה התלמודית ועורכה הראשון.

הרב בר-אילן היה בנו הצעיר של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), ראש ישיבת וולוז'ין בליטא, שנחשבה לבולטת ולחשובה ביותר בזמנה.

הרב בר-אילן עלה לארץ ישראל בשנת 1924, וייצג את הציבור הדתי בפורומים שונים שקדמו להקמת המדינה. בין היתר שימש כמזכיר המזרחי העולמי, כראש הוועד הפועל הציוני, כיו"ר הקרן הקיימת לישראל וכחבר במועצת המדינה הזמנית.

הרב בר-אילן נפטר בשנת 1949, לאחר שזכה לראות בהקמת המדינה שעליה נלחם ופעל. כמה שנים לאחר מכן, בחרו מקימי אוניברסיטת בר-אילן, ראשי המזרחי בארצות הברית, לקרוא על שמו, כאות הוקרה ותודה על פעלו למען היהדות הציונית הדתית בארצם.

מבנה ניהולי

המוסד העליון של אוניברסיטת בר-אילן הוא חבר הנאמנים, שאחראי בין היתר להתוות את המדיניות של האוניברסיטה ואת יעדיה, לקיים את האוניברסיטה כמוסד להשכלה גבוהה, על מנת לטפח ולקדם את הלימוד ואת המחקר בכל ענפי התורה והמדע, ברוח תורת ישראל ומסורת ישראל. בין יתר תפקידיו, להתוות את המדיניות הכללית של האוניברסיטה ויעדיה, לאשר את תקציבה, לפקח על ניהולה, השגת יעדיה וקידומה. חבר הנאמנים מהווה את החוליה המקשרת את האוניברסיטה עם יהדות התפוצות, ומעודד את פעולת ידידיה בארץ ובעולם. חבר הנאמנים ממנה את הנשיא, המבקר, היועץ המשפטי ורואה החשבון של האוניברסיטה ונושא בסמכות השיורית בכל ענייני האוניברסיטה שלא הוקנתה בתקנון לרשות או מוסד אחר[1]. מתוך חבר הנאמנים מתמנה הוועד המנהל המורכב מחברי חבר הנאמנים שהם תושבי ישראל ומחברים מכוח תפקידם. בתקופות שבין אספה לאסיפה של חבר הנאמנים, משמש כמורשה של חבר הנאמנים למלא את כל הסמכויות והכוחות המסורים לחבר הנאמנים, פרט לסמכויות שאינן ניתנות להעברה, על פי החוק. הוועד המנהל, מלבד התכנסויותיו התקופתיות, פועל באמצעות ועדות משנה מטעמו הממלאות הלכה למעשה את תפקידי הפיקוח הציבורי על פעולות האוניברסיטה.

הסנאט הוא הסמכות האקדמית העליונה באוניברסיטה, והוא אחראי על ההוראה והמחקר המתבצעים בה. יחד עם חבר הנאמנים, הוא מופקד על שמירת היסודות הרוחניים של האוניברסיטה. הסנאט מורכב מחברים נבחרים, מחברים בתוקף תפקידם וממשתתפים בתוקף תפקידם. הוא כולל 70 חברים, מהם 60 חברים נבחרים, 10 ממלאי תפקיד ועוד משתתפים בתוקף תפקידם. תפקידי הסנאט כוללים, בין היתר, פיתוח וקידום המחקר המדעי, הענקת תארים אקדמיים, מינוי דיקני הפקולטות וחברי הוועדה המרכזת, המלצה על מינוי חברי סגל לדרגת פרופסור מן המניין וקידומם, הענקת קביעות לחברי סגל, ועוד. הסנאט מתכנס לפחות 6 פעמים במהלך כל שנה אקדמית, והוא פועל באמצעות ועדות קבועות, כגון הוועדה המרכזת, שתפקידה לרכז את עבודת הסנאט, להכין את החומר לקראת דיוניו ולקבל החלטות בעניינים הנתונים לסמכותה. הסנאט ממנה ועדות נוספות, האחראיות למינוי חברי סגל וקידומם, קבלת תלמידים, משמעת תלמידים ועוד[2].

המועצה האקדמית העליונה היא הגוף הייצוגי העליון של האקדמיה באוניברסיטת בר-אילן. חברים בה כל חברי הסגל באוניברסיטה בדרגת פרופסור מן המניין במשרה מלאה, בעלי קביעות ובמינוי במסלול הרגיל, נגיד האוניברסיטה, נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה (יושב ראש), דיקני פקולטות ונציגי דרגות אקדמיות אחרות. סמכויות המועצה כוללות בין היתר: בחירת הרקטור, אישור מינוי סגן הרקטור ובחירת חברי הסנט, חברי ועדות המינויים והערעורים וממלאי מקומם. הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ויושב ראש המועצה האקדמית העליונה, ולצדו סגן הרקטור. המזכירות האקדמית מסייעת לרקטור להוציא אל הפועל את המדיניות האקדמית[3].

החל משנת 1960 פועלת באוניברסיטה אגודת סטודנטים.

מבנה האוניברסיטה

הפקולטות באוניברסיטה הן[4]:

הפקולטה ללימודי יהדות

  • מחשבת ישראל
  • תנ"ך
  • תלמוד ותורה שבעל פה
  • תולדות ישראל ויהדות זמננו
  • לשון עברית ולשונות שמיות
  • ספרות עם ישראל
  • לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה
  • מזרח תיכון
  • אמנות יהודית
  • הבעה אקדמית ואולפן


הפקולטה למדעי המדינה

  • ניהול
  • לוגיסטיקה
  • פסיכולוגיה
  • סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
  • ייעוץ ארגוני
  • כלכלה
  • מדעי המדינה
  • קרימינולוגיה
  • חברה
  • רנטגן
  • גיאוגרפיה וסביבה
  • חינוך
  • עבודה סוציאלית
  • מנהל עסקים
  • חשבונאות
  • תקשורת


הפקולטה למדעי הרוח

  • פילוסופיה כללית
  • ספרות משווה – ספרות עולם
  • לימודי מידע
  • היסטוריה כללית
  • ערבית
  • אנגלית
  • בלשנות וספרות אנגלית
  • תרבות צרפת
  • לימודים קלאסיים
  • מוזיקה
  • מדעי הרוח
  • תרגום וחקר התרגום


הפקולטה למדעים מדויקים

  • כימיה
  • פיזיקה
  • מתמטיקה
  • מדעי המחשב
  • ביופיזיקה


הפקולטה להנדסה

  • הנדסת מחשבים
  • הנדסת חשמל
  • הנדסת חשמל-פיסיקה
  • הנדסת חשמל-מתמטיקה

הפקולטה למדעי החיים

  • אופטומטריה
  • מדעי החיים
  • ביוטכנולוגיה
  • ביולוגיה חישובית – ביואינפורמטיקה


הפקולטה למשפטים

  • משפטים

הפקולטה לרפואה

  • רפואה

באוניברסיטה פועלת הפקולטה ללימודי יהדות, הגדולה בעולם, וכן בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית הגדולים בישראל.

כמו כן פועלים בה כמה מכוני מחקר ומרכזים מדעיים ובהם: מרכז מחקר לקריפטוגרפיה יישומית ולאבטחת סייבר, מרכז מחקר לאומי להנעה אלקטרוכימית, מרכז לכימיה תרופתיתהמרכז לחומרים מתקדמים וננוטכנולוגיה, המכון למוליכות על ולמדידות מגנטיות, המכון לחקר הסרטן, האיידס והאימונולוגיה, המרכז לחקר המוח ומרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים.

באוניברסיטת בר אילן פועלים גופי מחקר נוספים בתחומים אלה: רובוטיקה, מתמטיקה, רפואה, כלכלה,  משפטים, פסיכולוגיה התפתחותית, מוזיקולוגיה, ארכאולוגיה, מדעי הסביבה, היסטוריה, הלכה והגות יהודית.

בשנת 2008 הוקם בצפון הקמפוס קומפלקס בניינים מודרני עבור הפקולטה להנדסה. הקומפלקס הוא משכנם של המעבדות: לסופר רזולוציה ודימות, רובוטיקה, VLSI Design Lab, והמעבדה לעיבוד דיבור. [3]

בשנת 2011 הוקמה בצפת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן. הפקולטה מאפשרת גם קליטה של סטודנטים שהשלימו את הלימודים התאורטיים בפקולטות לרפואה בחו"ל וסטודנטים שסיימו תואר ראשון במדעים בישראל ומבקשים לעשות הסבה ללימודי רפואה.[4]

חסות אקדמית

אוניברסיטת בר-אילן פורסת חסות אקדמית על ארבע מכללות אזוריות: המכללה האקדמית גליל מערבי, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן והמכללה האקדמית אשקלון. אלו, מהוות למעשה סניפים של האוניברסיטה ברחבי הארץ. הסטודנטים במכללות אלה לומדים במסלולים הפועלים באחריות אקדמית של האוניברסיטה ונחשבים לסטודנטים בבר-אילן - זאת החל מקבלתם ללימודים, הנעשית על ידי האוניברסיטה (לאחר רכישת "מעטפת הרשמה ללימודים", בדיוק כמו אצל אלו המתעתדים ללמוד בקמפוס ברמת-גן), ועד לקבלת הדיפלומה.

עד לשנת הלימודים תשס"ה נכללה גם "מכללת יהודה ושומרון" (החל מ-2013, "אוניברסיטת אריאל") בין המכללות אשר פעלו באחריות אקדמית של האוניברסיטה.

חלק מהשלוחות נמצאות בעיצומו של תהליך הפיכה למוסדות אקדמיים עצמאיים. כך למשל, המכללה האקדמית אשקלון מעניקה החל מתשס"ח תארים מטעמה בחלק מהתחומים הנלמדים בה.

מערך הספריות

ערך מורחב – מערך הספריות

רשת הספריות של האוניברסיטה מאגדת כ-20 ספריות ברחבי האוניברסיטה. הספריות אינן בנויות בהיקף אחיד. ישנן ספריות פקולטטיות גדולות (כגון הספרייה למדעי היהדות והספרייה למדעי החברה), ספריות מחלקתיות (כגון הספרייה לכימיה, הספרייה לפסיכולוגיה והספרייה לכלכלה) ומספר ספריות מחקר קטנות (כגון ספרייה ליהדות הגולה וארכיון הציונות הדתית).

מערך הספריות הוא חלק מקונסורטיום מלמ"ד המשותף לאוניברסיטאות, המכללות האקדמיות בישראל ומספר מכוני מחקר נוספים.

תולדות האוניברסיטה

הוגה אוניברסיטת בר-אילן ומייסדה היה הפרופסור להיסטוריה וספרות יהודית בארצות הברית, פנחס חורגין. בין יוזמיה היו גם אנשי אקדמיה ומנהיגים דתיים אמריקאים, ואנשי תנועת המזרחי בארצות הברית. שאיפתם הייתה לשלב מסורת ולימודי יהדות עם מחקר מדעי מודרני. לקידומה הפוליטי של היוזמה הייתה אחראית תנועת המזרחי בארץ ולכן, לא במקרה נקראה האוניברסיטה על שם אחד מראשי התנועה - הרב מאיר בר-אילן. בהתאם לכך, לפחות בשנותיה הראשונות, בעלי התפקידים הראשיים שבה מונו על ידי תנועת המזרחי, ועל ידי ממשיכת התנועה - המפד"ל.

רעיון הקמת אוניברסיטה בעלת אוריינטציה דתית והקשורה קשר אמיץ עם מפלגה דתית, נתקל בהתנגדות קשה, בעיקר מצד אנשי האוניברסיטה העברית בירושלים. למרות זאת, ראש הממשלה דוד בן-גוריון שוכנע לבסוף להסכים להקצות קרקעות למוסד האקדמי החדש, אך לא התחייב להכרה ממלכתית מלאה. בן ציון דינור, שר החינוך, היה מראשי המתנגדים. ההסתייגות באה לידי ביטוי בהיעדרות ראשי המדינה מטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה. גם לאחר ייסודה לא התלהבה המועצה להשכלה גבוהה מעובדת קיומה. היא סירבה להכיר בתארים שלה ואיימה על ראשיה בתביעה פלילית אם בכל אופן יעניקו אותם לבוגריהם. באותן שנים העניקה בר-אילן תארים של אוניברסיטת ניו יורק, ורק לאחר 11 שנה בר-אילן זכתה להכרה מלאה מהמל"ג ולתואר ישראלי.

מייסדי בר-אילן שמו דגש על שלושה מוקדי חינוך: למורשת היהודית, לתחיית עם ישראל בארצו ולידע האקדמי המדעי. כפי שהעיד נשיא האוניברסיטה בשנת 1965 - "יכול אני לומר בוודאות שכל הפרופסורים והמרצים אצלנו הם... שומרי מצוות, וכך גם הרוב הגדול של הסטודנטים הם יראים ושלמים". בתחילת דרכה של האוניברסיטה באו רוב הסטודנטים מארצות הברית.

בתחילה הייתה התוכנית להאריך את משך לימודי התואר הראשון משלוש שנים לארבע, כדי לפנות זמן למספר רב של קורסים ביהדות. בסופו של דבר הלימודים נמשכים שלוש שנים, אך על כולם חלה החובה ללמוד שבעה קורסים (14 נקודות זכות בסך הכל) ביהדות. יוצאי הדופן הם לא-יהודים המחויבים ללמוד קורסים כלליים במקום לימודי יהדות, וכן גברים ונשים בעלי רקע תורני, היכולים ללמוד בכולל ובמדרשה. סטודנטים בפקולטה למשפטים מחויבים רק בשלושה קורסים בלימודי יהדות, וזאת בשל חובת לימודי משפט עברי בפקולטה.

הפתח שנתנה בר-אילן לסטודנטים חילונים להתקבל אליה, הביא לכך שרוב הסטודנטים הם חילונים, אף שבתנאי הקבלה נקבע כי לבר-אילן זכות להעדיף מועמדים בעלי רקע ישיבתי. בשל כך נזנח התקנון הדורש מהתלמידים הגברים לחבוש כיפה ורק מרצים מהסגל עדיין חויבו בו. לאחר מכן, גם לגבי המרצים סעיף זה בתקנון הפך ללא-מחייב. כמו כן נזנחה גם הכוונה המקורית לחייב את כל הסטודנטים להשתתף בתפילות. בלימודי היהדות באוניברסיטה, שהם חובה לכל סטודנט, ישנו מיעוט של מרצים שדורשים מהסטודנטים לחבוש כיפה, אך עם זאת אין שום הגבלה מעשית על לבוש הבנות, גם בלימודי היהדות, והוא מקביל לזה שבשאר האוניברסיטאות.

כנגד האוניברסיטה עלו טענות, כי קיימת העדפה ברורה לשומרי תורה ומצוות בבחירת הסגל האקדמי הבכיר, עד כי יש אנשי סגל הנאלצים להעמיד פנים לגבי אורחות חייהם, בתקווה לקבל קביעות. מקצת מעניין זה דלף לעיתונות בשערורייה שהתחוללה בסוף שנות התשעים סביב נוהלי המינוי האקדמיים במחלקה למוזיקולוגיה. עם זאת, עדיין אחוז נכבד מסגל ההוראה הוא חילוני במוצהר.

שאלת צביונה של האוניברסיטה עלתה ביתר שאת בתקופת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים. נשמעה הטענה שיש למנוע 'הצפה' של האוניברסיטה בעולים, שכן הללו נטולי כל רקע ביהדות ויטשטשו לחלוטין את אופייה המיוחד. בסופו של דבר לא התקבלה גישה זו, מה עוד שבר-אילן, שנזקקה לסיוע תקציבי נרחב מהמדינה המותנה במספר התלמידים, לא יכולה הייתה להרשות לעצמה סלקטיביות יתרה, מה גם שחלק ניכר מהסטודנטים והמרצים דוברי הרוסית באוניברסיטה הם דתיים לאומיים. כמו כן ישנם סטודנטים רבים דוברי אנגלית וצרפתית (עולים חדשים ותיירים) שרובם הגדול דתיים לאומיים, כך שהחשש שצביונה הדתי של האוניברסיטה יישתנה עקב "הצפה בעולים" התבדה.

כדי לחזק את האופי הדתי של בר-אילן הוקם בשנות השבעים המכון הגבוה לתורה (מג"ל), שבו מתקיימת הפרדה בין גברים לנשים: הוא מחולק לבית מדרש (המכונה "הכולל"), בראשות הרב שבתי רפפורט, ומדרשה תורנית לנשים, אחת משתי המדרשות הראשונות בישראל, בראשות ד"ר טובה גנזל. נשיא המכון הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר. הלימוד בכולל הוא ישיבתי מסורתי, ומתמקד בלימודי תלמוד בבלי והלכה, ואילו במדרשה הלימוד מתמקד במחשבת ישראל ובתנ"ך, הלכה ותלמוד. תלמידות המדרשה מחויבות במספר כפול של קורסים ביהדות (14 במקום 7) ותלמידי הכולל מחויבים במספר שעות לימוד בשבוע בבית המדרש, אך רבים מהם נהנים ממלגה, וחלקם אף מפטור מלא משכר לימוד[5]. אופי הלימוד בכולל ובמדרשה הוא דתי-מסורתי, והמרצים בו ברובם אינם אנשי אקדמיה, אך הלימוד בפקולטה למדעי יהדות הוא מחקרי מובהק, ואף נעשה בו שימוש (אומנם מצומצם) בביקורת המקרא.

בפולמוס הגדול שליווה את התהליכים המדיניים בתקופת ממשלת יצחק רבין הייתה פעילות ימנית ענפה בקמפוס. רצח יצחק רבין שבוצע בנובמבר 1995 על ידי יגאל עמיר, סטודנט למשפטים בבר-אילן ותלמיד במכון הגבוה לתורה (הכולל), חולל זעזוע באוניברסיטה, שציינה אותו בשני ימי שבתון, וגרר הפניית אצבעות מאשימות לעברה. כתוצאה מכך יזמו בבר-אילן, בין היתר, גם סדנת הידברות בין דתיים לחילונים, אשר מקנה נקודות זכות אקדמיות. האוניברסיטה גם הפסיקה את הרצאותיו של אורי מילשטיין, חוקר היסטוריה צבאית שנהג לבקר את רבין בהרצאותיו.

בעקבות הפרסום שיאיר לפיד לומד לתואר דוקטור בתוכנית לפרשנות ולתרבות, אף שאין לו תואר שני ואף לא תואר ראשון, הורתה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטה להפסיק את לימודיהם של תלמידים הלומדים לתואר דוקטור או לתואר שני מבלי שהשלימו תואר ראשון[6], והטילה סנקציות על האוניברסיטה[7].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית