חורבת מנים
חורבת מנים, הידועה גם בשמה הערבי ח'רבת אל-מִנְיֵה, היא אתר ארכאולוגי השוכן בבקעת גינוסר, דרומית לעין שבע וצפונית לקיבוץ גינוסר, בצפון מערב הכנרת. האתר מכיל ממצאים ממספר תקופות, שהחשוב שבהם הוא ארמון אומיי. האתר ושטח סביב (39.7 דונם סה"כ) הוכרז גן לאומי ב-28 בפברואר 2002, אך אינו מוסדר לקבלת מבקרים.
בסמוך לארמונות נמצאים שרידי מרחצאות ביזנטיים, וכ-400 מטרים צפונה לארמונות שוכן ח'אן אל-מניה, שתקופתו מאוחרת לארמונות.
תוכן עניינים |
חקר האתר[עריכה]
הח'אן והחורבות שלידו היו ידועים כבר לראשוני חוקרי ארץ ישראל. אדוארד רובינסון זיהה את המקום ככפר נחום.[1] כ-30 שנה מאוחר יותר ביקרו חברי הקרן לחקר ארץ ישראל במהלך הסקר של ארץ ישראל המערבית. הם ערכו חפירות קלות במקום ולא הצליחו למצוא שום מבנה רב ממדים. חלקם הסכימו עם הערכתו של רובינסון כי מדובר באתרו של כפר נחום, וכך נותר הדבר עד סוף המאה ה-19,[2] עת התגלה כפר נחום האמיתי במקום אחר.
בין השנים 1932-39 חפרו באתר שלוש משלחות גרמניות. משלחת מעורבת, ישראלית-אמריקאית-צרפתית נערכה ב-1959. ב-2005 הגיעה למקום משלחת חדשה מטעם האוניברסיטה העברית.
עם תחילת החפירות הארכאולוגיות, התגלה מבנה מפואר, שבתחילה הייתה נטייה לסווגו כמבנה רומאי, אולם עם הזמן התברר כי למעשה מדובר בארמון אומיי, אחד מתוך שרשרת של ארמונות כאלו במרחב הישראלו-סורי.
תיאור הארמון[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- מרים רוזן-איילון, "ח'רבת אל־מיניה", בתוך: חיים זאב הירשברג (עורך), כל ארץ נפתלי, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשכ"ח
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים[עריכה]
- ^ Edward Robinson, Biblical researches in Palestine, Mount Sinai, and Arabia Petraea, John Murray, London, 1841, pp. 288-295
- ^ Claude R. Condor & Horatio H. Kitchener, The Survey of Western Palestine Vol I, Palestine Exploration Fund, London, 1881, pg. 403
 גנים לאומיים בישראל |
||
|---|---|---|
|
