היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה
International Day Against Homophobia, Transphobia and Biphobia
סמל היום הבינ"ל נגד הומופוביה
סמל היום הבינ"ל נגד הומופוביה
שמות נוספים IDAHO
מועד החג
תאריך 17 במאי

היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה - הבנ"ה (International Day Against Homophobia, Transphobia & Biphobia - DAHOT | IDAHO) הוא אירוע אשר מאז 2005 מתקיים מדי שנה ב-17 במאי, ותכליתו להפחית את תופעות ההומופוביה, טרנספוביה, ביפוביה ולסבופוביה ברחבי העולם. את אירועי היום מובילה ועדת הבנ"ה (IDAHO Committee) הממוקמת בצרפת, ושנוסדה ומנוהלת על ידי לואי-ז'ורז' טן, אקדמאי ופעיל זכויות אדם צרפתי. התאריך 17 במאי נקבע כיום הבינלאומי נגד הומופוביה כציון למועד שבו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 1990.

אין קמפיין מרכזי שנקבע על ידי הארגון הבינלאומי זאת מתוך הבנה כי הקונטקסט החברתי, דתי, פוליטי ותרבותי בהם פועלות קהילות הלהט"ב מקומות שונים בעולם משפיע על הפעילויות שהקהילות המקומיות יובילו. בשנת 2014 צוין היום ביותר מ-130 מדינות בעולם. היום מצוין גם במדינות שחל בהן עונש מוות על פעילות הומוסקסואלית בשטחיהן. בברוני ואיראן מצוין במסרים של דוא"ל בתוך קהילות הלהט"ב בשטחיהן לצד פעילי זכויות האדם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 נוספה לשם הקמפיין טרנספוביה, ופעילויות באותה שנה התמקדו בעיקר בטרנספוביה (אלימות ואפליה של טרנסג'נדרים). עצומה חדשה הושקה בשיתוף עם ארגוני להט"בים בשנת 2009, והיא נתמכה על ידי יותר מ-300 ארגונים לא ממשלתיים מ-75 מדינות, וכן שלושה זוכי פרס נובל (אלפרידה ילינק, פרנסואז בארה-סינוסי ולוק מונטנייה). ערב ה-17 במאי 2009, צרפת הפכה למדינה הראשונה בעולם שהסירה רשמית טרנסג'נדריות מרשימת מחלות הנפש שלה.[1]

בשנת 2015, ביפוביה נוספה לשם היום.

בישראל ובמדינות נוספות בעולם, שם האירוע כולל גם התייחסות ללסבופוביה.

מטרות ופעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה העיקרית של ציון היום ב-17 במאי היא להעלות את המודעות לאלימות, אפליה והדחקה של קהילות להט"בים ברחבי העולם, אשר נותנת הזדמנות לפעול ולנהל דיאלוג עם התקשורת, קובעי המדיניות, דעת הקהל וחברה אזרחית רחבה יותר בעניין.

אחת המטרות המוצהרות של ה-17 במאי היא ליצור אירוע שיכול להיות גלוי ברמה הגלובלית מבלי להזדקק לסוג פעולה ספציפי.[2] אשר לדברי פעיליו, גישה זו נחוצה בשל מגוון ההקשרים החברתיים, הדתיים, התרבותיים והפוליטיים שבהם מתרחשות הפרות זכויות של הקהילה במדינות שונות בעולם.

ציון היום ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי-ז'ורז' טן, מייסד היום הבינלאומי בעת פאנל זכויות להט"ב בבלארוס, מינסק, 2009

ב-17 במאי 2013, ציון היום הבינלאומי בפיג'י לראשונה וכך במשך השנים מאז. בשנת 2017 נערך אירוע ציונו בעיר הבירה סובה אשר במהלכו, השתתפו פעילי להט"ב רבים כמו גם אנשי דת בולטים. מצעד הגאווה הראשון של פיג'י נערך במאי 2018 במקביל לציון היום והתקיים בלוטוקה, העיר השנייה בגודלה והיה למצעד הראשון שנערך במדינת אי באוקיינוס השקט (למעט ניו זילנד ומספר שטחי חסות, כגון הוואי). הנשיא לשעבר אפלי ניילטיקאו נאם באירוע.[3]

היום ציון לראשונה בונואטו בשנת 2016 ואורגן על ידי קרן "VPride".[4]

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון היום מוכר רשמית על ידי הפרלמנט של האיחוד האירופי, ספרד, פורטוגל, בלגיה, בריטניה, מקסיקו, קוסטה ריקה, קרואטיה, הולנד, צרפת, לוקסמבורג וונצואלה ועל ידי רשויות מקומיות רבות, כגון מחוז קוויבק או העיר בואנוס איירס.[5]

בשנת 2006, הצהרת מונטריאול נוצרה ואומצה על ידי משחקי החוץ העולמיים 2006 אשר דרשה מהאו"ם וכל המדינות החברות בו להכיר ב-17 במאי כיום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה.

בשנת 2007, בעמק אאוסטה (איטליה), אישרה הממשלה את התמיכה בציון היום הבינלאומי. אירועים שחוגגים את ציונו של היום אורגנו בקוסובו מאז אותה שנה.

במאי 2008 נמנעו קבוצות להט"ב אוקראיניות מלציין את היום הבינלאומי באוקראינה לאחר התערבות של הרגע האחרון מצד הרשויות שאמרו למארגנים כי בשל סבירות של התנגדות יהיה על האירועים להיבטל.[6]

"החודש נגד הומופוביה" היה קמפיין של פעילי להט"ב בלארוסים בין התאריכים 17 באפריל עד 17 במאי 2009 במינסק, גרודנו ולוניניץ אשר כלל מסעות פרסום ואירועים. החודש אורגן על ידי "Gayby.org", "Gay.by", חברי הליגה לשוויון מיני "למבדה" וארגון זכויות האדם הבינלאומי, אמנסטי אינטרנשיונל של בלארוס. למעלה מ-50 כלי תקשורת דיווחו על אירועי החודש שבהם החלו לדבר לראשונה על הומוסקסואליים ולסביות בגלוי. מטרתו העיקרית של קיום החודש הייתה להתנגד לכל סוג של אלימות פיזית, מוסרית וסמלית כלפי אנשים בעלי נטייה מינית וזהות מגדרית שונה, הבעת סולידריות עבור להט"בים בעולם שאינם מסוגלים להילחם על זכויותיהם ולניהול מערכה רחבה יותר למען זכויות אדם.[7]

בשנת 2012, העיר ליברפול, אנגליה, יצרה תוכנית אירועים חלוצית בשם "IDAHO 5" אשר נתמכה על ידי 50 ארגונים מובילים הממוקמים בליברפול.[8][9][10]

ב-17 במאי 2012, ארגון הלהט"ב הגאורגי "אידנטובה" ארגן מצעד שליו לקראת ציון היום. זו הייתה הצעדה הציבורית הראשונה לתמיכה בשוויון זכויות עבור קהילת הלהט"ב במדינה. עם זאת, הצעדה הופסקה זמן קצר לאחר תחילתה, לאחר שהצועדים טענו כי הם הותקפו על ידי מפגינים דתיים כולל נציגי הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית וקבוצות נוצריות קיצוניות.[11] המשטרה התערבה כדי להגן על משתתפי המצעד רק לאחר שהקרבות כבר פרצו ועצרה מספר מהקורבנות כביכול במקום את התוקפים.[12] ארגון זכויות האדם הבינלאומי, אמנסטי אינטרנשיונל, מתח ביקורת על הממשלה על כך שהיא לא הגנה כנדרש על קיום המצעד.[13] ב-14 בינואר 2013 הגיש הארגון אידנטובה ומשתתפי המצעד תביעה נגד המדינה בבית הדין האירופי לזכויות אדם בה נטען כי גאורגיה לא הגנה כנדרש על משתתפי המצעד ולא חקרה או הענישה את העבריינים בצורה יעילה.

ציון היום בשנת 2013 במדינה נתקל בתוקפנות. פעילי להט"ב קיימו עצרת לציונו אך עם זאת, לא התקיימה בפועל. אלפי מפגינים הומופובים, ובראשם כמרים אורתודוקסים גרוזיניים, קיימו הפגנה נגדית. מפגינים נשאו תמונות של ישו ושלטים עליהם נכתב "הפסיקו לקדם תעמולה הומוסקסואלית בגאורגיה" ו-"אנחנו לא צריכים סדום ועמורה". חלק מהנשים הניפו מה שנקרא חבילות סרפד עבור "להכות את ההומואים". למרות נוכחות כבדה של המשטרה, המפגינים הסתערו על המתרסות שהגנו על העצרת. לפחות כ-28 בני אדם נפצעו קל, כאשר רבים נלכדו באוטובוסים ובחנויות סמוכות ובבתים שהותקפו על ידי המפגינים. על פי סרטון מהמקום, המשטרה הצילה צעיר אחד מלינץ' לכאורה על ידי כמה עשרות אנשים. לטענת איגוד עורכי הדין הצעירים הגאורגים המדינה "לא הצליחה להבטיח את קיום האירוע המתוכנן... ובכך הופרו זכויותיהם של משתתפי העצרת לאספה ולהופעה גסה". משקיפים ציינו כי המשטרה אפשרה לאנשי דת אורתודוקסים ומפגינים אחרים להיכנס לאזור המוגדר ולהפגין בתקשורת פרטית, בקריאת כינויים ציניים ומשפילים בפני משתתפי העצרת. ראש הממשלה בידזינה איוואנישווילי, יחד עם גורמים מובילים נוספים, גינו את האלימות כלפי העצרת, באומרו, "הזכות להתכנס בשלום ולהביע את דעתנו באופן חופשי היא זכות יסוד לדמוקרטיה שלנו. כל אזרח גרוזיני מרוויח זכות זו באופן מלא ושווה. פעולות אלימות, אפליה והגבלת זכויותיהם של אחרים לא יעברו בשתיקה, כל המבצעים של מעשים אלו יטופלו על פי החוק".[14][15][16][17]

מחאת פעילי להט"ב בטביליסי על התפרקות העצרת אנטי-הומופובית ב-17 במאי 2013 עם כרזות עליהן נכתב: "לא לחושך!", "לא לתאוקרטיה!"

ב-31 במאי 2014 נערך מצעד הגאווה הראשון בקפריסין בבירה ניקוסיה. המצעד נחל הצלחה עם מעל 4,500 צועדים אשר זכה לתמיכה פוליטית נרחבת כמעט מכל המפלגות ברחבי הקשת הפוליטית, כמו גם לתמיכה של הנשיא לשעבר ג'ורג' ואסיליו, משרד הפרלמנט האירופי בקפריסין, נציגות הנציבות האירופית בקפריסין ועוד כ-15 שגרירויות שצעדו עם המצעד כולל נציגים זרים. יתר על כן, שגרירויות דנמרק, פינלנד, הולנד, שוודיה וארצות הברית בקפריסין הניפו דגלי גאווה. את האירוע הקדים פסטיבל הגאווה בקפריסין, שהתקיים בתאריכים לרגל ציון היום הבינלאומי ב-17 במאי לבין 31 במאי 2014.[18]

במאי 2017, לכבוד ציון היום בליטא, בניין עיריית וילנה הואר בצבעי דגל הגאווה. האירוע התקבל בברכה על ידי ראש העירייה, שגרירים דיפלומטים ופוליטיקאים נוספים. באותו יום ערך הפרלמנט תערוכת אמנות תחת כותרת של זכויות להט"ב.[19] באותו החודש, ארגנו פעילי להט"ב במולדובה מצעד שליו במקביל לציון היום. גורמים במשטרה ביטלו את האירוע זמן קצר לאחר תחילתו, בגלל חששות בטיחותיים משום שקבוצות אורתודוקסיות פונדמנטליסטיות יתחילו לתקוף את משתתפיו.[20] נשיא המדינה, איגור דודון תמך בהתקפות האלימות ההומופוביות ואמר כי, "מעולם לא הבטחתי להיות נשיא עבור ההומואים, הם היו צריכים לבחור בנשיא משלהם". הוא גם פגש באופן אישי את קבוצת הרדיקלים ובירך אותם. עם זאת, כ-450 אנשים השתתפו במצעד, שהיה מספר שיא של משתתפיו באותה תקופה.[21]

ב-17 במאי 2019, היום הבינלאומי התקיים באנדורה והציג סרטי להט"ב בערים שונות. לרגל ציון היום באותו התאריך בסרביה, התאספו מאות אנשים במרכז נובי סאד לקראת מה שתואר ככנס הגאווה הראשון בעיר הצפונית של המדינה. האירוע אורגן על ידי עמותה מקומית לא ממשלתית, בתמיכת גורמים בעירייה.[22]

אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הקים הארגון הקנדי "Fondation Émergence" את ציון היום הלאומי נגד הומופוביה, שהתקיים ב-1 ביוני בקוויבק. בשנת 2006, שינה את התאריך ל-17 במאי, על מנת להצטרף לתנועה הבינלאומית.[23]

ב-2013, שבוע של מופעי דראג, צעדות צבעוניות ואירועי חברה ותרבות בבירת קובה, הוואנה הגיע לשיאן עם ציון היום הבינלאומי. מאז, נערכים אירועים שונים מדי שנה בציונו.[24]

במאי 2017, היום הבינלאומי ציון בנציבות הבריטית העליונה של סנט לוסיה יחד עם עמותת הלהט"ב "מאוחדים וחזקים".

ציון היום בקראקס, ונצואלה, 2014

אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 חתם לואיז אינסיו דה סילבה, אז נשיא ברזיל, על חוק שהנהיג את ה-17 במאי כיום הלאומי נגד הומופוביה במדינה.[25]

ב-21 במרץ 2014 הכריזה מקסיקו, על פי צו נשיאותי, ב-17 במאי כיום הלאומי נגד הומופוביה.

האספה הלאומית של ונצואלה (AN) הכירה רשמית ב-17 במאי כיום נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה. ב-12 במאי 2016 תמרה אדריאן, יו"ר הוועדה הבינלאומית של "IDAHO", בירכה את מעשה החקיקה כ-"סימן לשינוי בוונצואלה שבה לכולם יש שוויון זכויות והזדמנויות".[26] בשנים האחרונות, הממשלה החלה להשתתף באירועי הגאווה לראשונה.

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל צוין היום לראשונה ב-17 במאי 2006, תחת הכותרת "הבנ"ה". היום צוין ב-25 פעילויות שונות ברחבי הארץ, בהן השתתפו אישי ציבור, ובהם השרה יולי תמיר, וחברי הכנסת יוסי ביילין, זהבה גלאון ודב חנין. נשיא מדינת ישראל משה קצב, פרסם הודעת תמיכה רשמית במטרות היום ובגנות ההומופוביה בקוראו לציבור לגלות סובלנות ולעקור כל ביטוי שנאה ועוינות. שרת החינוך, יולי תמיר, הודיעה מעל בימת הכנסת כי תוסיף את המאבק בהומופוביה לתוכנית הלימודים במערכת החינוך. בשנת 2011 השיקו נינו אבסדזה מקדימה וניצן הורוביץ את השדולה הגאה של הכנסת במסגרת אירועי היום הבינלאומי נגד הומופוביה שנערכו בתל אביב.

בשנת 2015, חברי ארגון הלהט"ב בלאוס, "Proud to be Us Laos" ציינו במדינה את היום הבינלאומי הראשון בשטחה בתמיכת ארגון האיחוד האירופי אשר דווח גם כן בטלוויזיה הלאומית, ערוץ טלוויזיה ממשלתי.[27]

פרויקט ברוניי, שהוקם בשנת 2015, מבקש לקדם זכויות אדם, לרבות חופש דת, חופש ביטוי וזכויות להט"ב בברוני באמצעות מדיה חברתית. הקבוצה ארגנה אירוע קהילתי פרטי בשנת 2016, שציין את היום הבינלאומי הראשון של ברוניי.[28]

היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה נחגג לראשונה בבהוטן ב-2016. משרדי האו"ם במדינה פתחו בקמפיין מקוון להגנה על זכויות הלהט"ב.[29] דגל הגאווה הונף במדינה לראשונה, בבית האו"ם בטהימפהו.[30] ב-2018 האירוע נערך במלון מיגמר עם נציגי הממשלה וכן מהחברה האזרחית והתקשורת.[31] האירוע נצפה מאז בכל שנה.[32]

ב-17 במאי 2018, במהלך ציון היום בהודו נערכו פעילויות ברחבי המדינה, כולל בבופאל, דלהי, מומבאי, קולהפור, טריוונדרום ולאקנאו. שגרירויות זרות רבות בהן אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, ברזיל, קנדה, קוסטה ריקה, קרואטיה, צ'כיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, איסלנד, אירלנד, איטליה, יפן, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מלטה, מקסיקו, ניו זילנד, הולנד, נורווגיה, פורטוגל, סרביה, סלובניה, ספרד, שוודיה, שווייץ, הממלכה המאוחדת וארצות הברית הביעו תמיכה בזכויות הלהט"ב במדינה, ואישרו מחדש את מחויבות מדינותיהן לקידום זכויות אדם.[33]

ציון היום בבנגלדש, 17 במאי 2010

בהונג קונג, בכל יום בינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביופוביה, מתקיימת תהלוכה ברחבי האזור להפגנת סולידריות. תהלוכת ציונו הראשונה נערכה בשנת 2005. בשנים האחרונות נראתה גם מעורבות פוליטית לנפוצה יותר בציונו אשר כללה מספר מחוקקים בולטים אשר השתתפו בתהלכה ובמצעדי הגאווה עבור הפגנת סולידריות עם הקהילה.

בשנת 2015 פרסם משרד הפנים הירדני הצהרה על זכויות להט"ב בתגובה לפרסום סביב אירוע בבירת ירדן, עמאן. בהצהרה נאמר כי זכויות להט"ב מתנגשות עם האסלאם, שעל פי חוקת המדינה היא הדת הרשמית, וכי החוק הירדני מפליל את קיום ישיבות הציבור ללא אישור מוקדם וכן התנהלות ציבורית המפרה את השלום או את תפאורה של החברה. הצהרה זו הייתה בתגובה לפרסום סביב אירוע זכויות הלהט"ב שהתקיים בעמאן בציון היום הבינלאומי בשנים 2014 ו-2015, למטרות חינוכיות ודיון במצב הקהילה הגאה הירדנית בשטחי המדינה. באירועים השתתפו פעילים רבים וחברי הקהילה והארגון "בני ברית להט"ב בירדן". באירוע השני שהתקיים בשנת 2015 שגרירת ארצות הברית בג'ורדן אליס וולס הייתה אחת הדוברות. האירוע שהתקיים בשנת 2015 פורסם כמעט בכל כלי התקשורת המקומיים.

המהדורה הראשונה של אירוע גאווה בבירת לבנון, ביירות התקיימה בין התאריכים 14–21 במאי 2017 במקביל לציון היום הבינלאומי במדינה.[34] האירוע משך אליו 4000 משתתפים באירועים שכללו תצוגות אופנה, ערב סיפורי להט"ב, הקרנות סרטים, מספר מסיבות, מופעי דראג ואירועים חברתיים נוספים.[35]

ב-17 במאי 2018, לציון היום בקוריאה הדרומית, לבשו שמונה סטודנטים בגדים בצבעי דגל הגאווה באוניברסיטה הפרסביטריאנית ובסמינר התאולוגי (PUTS). ביולי 2018 העניקה האוניברסיטה לארבעה סטודנטים עונשים הכוללים השעיה משיעורים בשל המעשה. ביולי 2019 זכו הסטודנטים בתיק כשבית המשפט המחוזי במזרח סיאול קבע כי על האוניברסיטה לבטל את העונשים ולשלם את שכר הטרחה של הסטודנטים.[36][37]

באפריל 2018 החליטה "Sina Weibo", אחת מפלטפורמות המדיה החברתית הפופולרית ביותר בסין, לאסור על הצגת כל הנושאים הקשורים לקהילת הלהט"ב.[38] הדבר עורר במהירות ביקורת חריפה מצד הציבור ויומון העם, העיתון הרשמי של מפלגת השלטון, המפלגה הקומוניסטית הסינית. הביקורות כללו שימוש בהאשטאג "#IamGay" (אני הומוסקסואל) להפגנת סולידריות עם קהילת הלהט"ב הסינית אשר נצפה יותר מ-240 מיליון פעמים בפלטפורמה.[39] מספר ימים לאחר מכן "Sina Weibo" ביטלה את האיסור. סינים רבים פירשו את תגובת יומון העם כאות לכך שהממשלה עשויה לרכך את יחסה לזכויות להט"ב. עם זאת, קמפיין לציון היום הבינלאומי בקמפוסים בבתי הספר נאסר על ידי פקידים ממשלתיים כעבור חודש בלבד.[40]

היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה מצוין במונגוליה מאז 2011 עם אירועים הנוסדים על ידי מרכז הלהט"ב המונגולי.[41] בשנת 2013 אורגן שבוע הגאווה הראשון על ידי חברי הקהילה לציונו ומאז שנת 2014, המרכז מארגן מדי שנה את "ימי השוויון והגאווה" לקידום אי-אפליה.[42]

מיאנמר חגגה את מצעד הגאווה הראשון שלה במספר ערים ברחבי המדינה בשנת 2012 לציון היום הבינלאומי.[43]

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבנין, ב-17 במאי 2013 ארגנו אגודות הלהט"ב בקוטונו אירוע ציבורי לתמיכה בציון היום במכון פרנסיס, שמשך קהל מגוון של 200 איש.[44],

במאי 2016 ארגנו מספר עמותות להט"ב בתוניסיה קבלת פנים לאירוע גאווה קטן בבירת המדינה, תוניס. העמותות ארגנו בנוסף אירועים והפגנות פומביות לציון היום באותו החודש.[45]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2019, כ-69 מדינות עדיין מפלילות מערכות יחסים הומוסקסואליות, מה שאומר שמיליוני הומואים, לסביות וביסקסואלים אינם מסוגלים לחיות את חייהם בגלוי.[46] כמו כן, ב-26 מדינות, אנשים טרנסג'נדרים נתונים לעונשים, ונמצאים בסיכון לא פרופורציונלי לאלימות ברחבי העולם. בעוד כי "IDAHOBIT" משמש לעיתים קרובות כפלטפורמה לארגון יוזמות לקידום המאבק לזכויות קהילת הלהט"ב במדינות רבות, אף במדינות כגון אוגנדה או בנגלדש בהן ההומוסקסואליות מופללת.[2]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mobilisation mondiale contre la pénalisation de l'homosexualité - Pla…, archive.ph, ‏2009-05-17
  2. ^ 1 2 MAY 17 | IDAHO – International Day Against Homophobia and Transphobia – May 17 | Official website for International Day Against Homophobia and Transphobia, May 17 event every year, news, photos, videos and reports, with ways to Get Involved and other initiatives of interest., web.archive.org, ‏2013-10-11
  3. ^ Ratu Epeli to address LGBTQI conference, FijiTimes (באנגלית)
  4. ^ Welcome to IDAHOT Newbies !, May17.org, ‏2016-05-17 (בAmerican English)
  5. ^ OFFICIAL RECOGNITION | IDAHO – International Day Against Homophobia a…, archive.is, ‏2013-10-10
  6. ^ Stars back gay-bashing campaign for “traditional love” in Ukraine, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2008-11-18 (בBritish English)
  7. ^ Belarusian Gay, Lesbi, Bisexual and Transexual Portal, web.archive.org, ‏2010-01-23
  8. ^ Flying the flag for gay rights; Liverpool is the first city in the world to mark day of action, as Alan Weston discovers. - Free Online Library, www.thefreelibrary.com
  9. ^ 17th May 2012 – The Inaugural Launch of Idaho 50 – Liverpool Learning…, archive.is, ‏2012-08-04
  10. ^ Alan Weston, Liverpool supports IDAHO - the international day of action against homophobia, Liverpool Echo, ‏2012-05-15 (באנגלית)
  11. ^ "Fighting at gay rights march in Tbilisi Georgia". BBC News (באנגלית). 17 במאי 2012. בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2021. 
  12. ^ HRIDC statement on the dispersal of LGBT organization Identoba's demonstration, Human Rights House Foundation, ‏2012-05-21 (בAmerican English)
  13. ^ ‘Virulent’ homophobic attacks put South Caucasus activists at risk, www.amnesty.org (באנגלית)
  14. ^ "Thousands protest in Georgia over gay rights rally". BBC News (באנגלית). 17 במאי 2013. בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2021. 
  15. ^ Georgia: Homophobic violence mars Tbilisi Pride event, www.amnesty.org (באנגלית)
  16. ^ GYLA.GE - News - Initial evaluation of observer organizations on the scheduled rally on May 17, the International Day against homophobia and transphobia, web.archive.org, ‏2014-10-19
  17. ^ Arianne Swieca, LGBT rights and the long road to democracy in Georgia, Foreign Policy (בAmerican English)
  18. ^ Support for LGBT community in Paphos growing | Cyprus Mail, https://cyprus-mail.com/ (בBritish English)
  19. ^ Lithuania's Parliament hosts LGBT art exhibit as capital city lights up rainbow, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2017-05-17 (בBritish English)
  20. ^ Moldova LGBT march halted as President says: 'I am not president of the gays', PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2017-05-24 (בBritish English)
  21. ^ Rainbow Europe, rainbow-europe.org
  22. ^ Serbia's Novi Sad Holds First Gay-Pride Rally, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  23. ^ Anti-homophobia day marked in Windsor, web.archive.org, ‏2010-06-27
  24. ^ HuffPost - Breaking News, U.S. and World News, HuffPost (באנגלית)
  25. ^ It is Official! May 17th is the National Day Against Homophobia in Brazil, web.archive.org
  26. ^ El Nuevo Diario, El Nuevo Diario, El Nuevo Diario (בספרדית)
  27. ^ EU celebrated IDAHO Day in Vientiane, EEAS - European External Action Service - European Commission (באנגלית)
  28. ^ Welcome to IDAHOT Newbies !, May17.org, ‏2016-05-17 (בAmerican English)
  29. ^ Welcome to IDAHOT Newbies !, May17.org, ‏2016-05-17 (בAmerican English)
  30. ^ Rainbow flag flown for the first time in the country, BBS, ‏2016-05-17 (בAmerican English)
  31. ^ All the way to Bhutan - Activists Celebrate IDAHOTB 2018, May17.org, ‏2018-05-21 (בAmerican English)
  32. ^ Members Of Rainbow Bhutan – A LGBT Community Observes IDAHOT, www.dailybhutan.com (באנגלית)
  33. ^ India - IDAHOTB 2018 Country Page, May17.org, ‏2018-05-08 (בAmerican English)
  34. ^ צבעי הארז: לבנון חוגגת אירועי גאווה בביירות, רשת 13
  35. ^ At Beirut's First Pride Week, A Chance To Celebrate — And Take Stock Of Challenges, NPR.org (באנגלית)
  36. ^ Rik Glauert, Students suspended for 'rainbow stunt' win court case against university, Gay Star News, ‏2019-07-19 (בBritish English)
  37. ^ 채플서 ‘무지개옷’ 입은 장신대 대학원생 징계무효, 경향신문, ‏2019-07-18 (בקוריאנית)
  38. ^ 新浪微博:本次游戏动漫清理不再针对同性恋内容--IT--人民网, it.people.com.cn
  39. ^ China's LGBT community finds trouble, hope at end of rainbow, News24 (בAmerican English)
  40. ^ China’s Complicated LGBT Movement, thediplomat.com (בAmerican English)
  41. ^ Mongolia celebrates 6th International Day Against Homophobia, Transphobia and Biphobia | The UB Post, web.archive.org, ‏2017-03-26
  42. ^ Тэгш эрх, бахархал, ЛГБТ Төв, ‏2017-05-29 (במונגולית)
  43. ^ "A pride with no parade for Burma's first gay festival". BBC News (באנגלית). 17 במאי 2012. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2021. 
  44. ^ Journée mondiale contre l'homophobie — Institut Français du Bénin, web.archive.org, ‏2017-08-26
  45. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-03-07
  46. ^ International Day Against Homophobia, Biphobia and Transphobia, United Nations Development Programme (באנגלית)