ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/מלאכת מחתך
שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה
פרמטרים [ שם הסוגיה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| משנה | משנה, מסכת שבת, פרק ז', משנה ב' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ה, עמוד ב'; דף ע"ה, עמוד ב' |
| משנה תורה | תבנית:רמבם; תבנית:רמבם |
|
.jpg)
מלאכת מחתך היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, והוא חיתוך עור, עץ או מתכות או אריגים לפי מידה והגודל הדרוש לו.
המלאכה וגדרה[עריכת קוד מקור]
חיתוך עור במידה מסוימת ובאמצעות כלי - אסור משום מלאכת מחתך. גם חיתוך חומרים אחרים בכלי, אם מקפיד על מידת החיתוך, אסור הוא משום תולדת מלאכה זו. פעולת קיטום, שהיא דבר שהדרך לעשותו ביד, אף היא אסורה משום תולדת מלאכה זו, ואף כשעושה את הקיטום בידו ובלא היעזרות בכלי.
חיתוך ידני לפי מידה בדבר שהדרך לחתוך אותו באמצעות כלי - אסור מדרבנן.
בדרך קלקול[עריכת קוד מקור]
בכל המלאכות, האיסור מדאורייתא הוא רק כאשר שהפעולה נעשית למטרה חיובית, בין אם היא חיובית תוך כדי עשייתה, ובין אם המטרה החיובית תהיה אחר שתיעשה תחילה המלאכה (כגון שקורע על מנת שיוכל לתפור בהמשך באופן טוב יותר). אם הפעולה נעשית בדרך שלילית, דהיינו לשם קלקול והשחתה - הדבר אסור, אך איסורו רק מדרבנן. בעניין מלאכת מחתך, דנו באחרונים אם שייך בה דין מקלקל כבשאר מלאכות, או שמא מאחר ונדרשת כוונה והקפדה על המידה הנחתכת, הרי שזו פעולה חיובית ואינה בגדר קלקול, וכן כאשר נעדרת כוונה זו - אף בלא דין "מקלקל" אינו אסור מהתורה, שכן חסר את תנאי כוונת המידה שהוא חלק מהגדרת מלאכה זו.
יישומים[עריכת קוד מקור]
.jpg)
- חיתוך עצים באמצעות כלי - כאשר החותך מקפיד על מידת החיתוך - אסור מדאורייתא משום תולדת מלאכת מחתך[1].
- גם גירור ראשי קורות עץ מתוך מטרה לקצר את גובה הקורה לגובה מסוים, הוא בכלל איסור זה[2].
- חיתוך שבבי עץ כדי להשתמש בהם כקיסמי שיניים - אסור משום תולדת מלאכת מחתך[2].
- קטימת ראש נוצה, כשמעוניין דווקא בחלקה הרך (שמשתמשים בזה למילוי כריות ושמיכות) - אסור מדאורייתא משום תולדת מלאכת מחתך[1].
- חיתוך את קצה הסיגריה, כאשר חפץ שתהיה בגודל מסוים - אסור משום מחתך.
לדעת חלק מהרבנים חיתוך הנייר בבית שימוש אסור גם בגלל איסור מחתך (ולא רק משום קורע ומתקן), ולמרות שהנייר כבר חתוך ונקוב במידה מסוימת ויש רק להשלים את החיתוך[3].
ביחס למלאכת קורע[עריכת קוד מקור]
ההבדל בין מלאכת מחתך למלאכת קורע, הוא שמלאכת מחתך היא בחיתוך - כל חומר שהוא - במידה מכוונת ורצויה לאותה הפעולה, ואילו מלאכת קורע היא בהפרדת גופים שהתחברו יחד באופן בר-קיימא.
בדברי מאכל[עריכת קוד מקור]
הכלל הוא, שאין מלאכת מחתך באוכלים, ואפילו כאשר מקפיד הוא על מידת החיתוך, אך דווקא דבר שהוא מאכל גמור לאדם או בהמה, כגון עשבים ותבן, אבל חיתוך ענף, שאינו משמש למאכל בהמה אינו מאכל בהמה, הוא בכלל המלאכה. לעומת זאת, תיקון כלי באמצעות אוכל, למשל אם יש חומר בכלי ונוטל חתיכת לחם, חותכה לפי מידת החור ומניחה בחור כדי לסותמה, עובר על מלאכת מחתך[4].
ראו גם[עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ד, עמוד ב'; תבנית:רמבם.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ה, עמוד ב'; תבנית:רמבם.
- ^ רבי שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי, חלק א', אורח חיים סי' קטו. וכן דעת הרבנים יוסף שלום אלישיב והרב בן ציון אבא שאול (אור לציון חלק ב סימן מ' אות ו'). מנגד יש הטוענים (ביניהם הרב שלמה זלמן אוירבך והרב עובדיה יוסף) שאין לאדם עניין שהנייר ייחתך דווקא בגודל זה ומשכך בחיתוך נייר לא עוברים על איסור זה (שמירת שבת כהלכתה תיקונים ומילואים עמוד מ, יביע אומר חלק ט' סימן קח אות קפה). החולקים סוברים שלמעשה כיום התקבע לחתוך בגודל זה ואנשים רוצים בכך.[דרוש מקור]. ראו גם: רבי שלום משאש, "חיתוך נייר טואלט בשבת", בתוך: ספר הזכרון (לזכר רבי בצלאל ז'ולטי), עמ' תר"א-תר"ז.
- ^ חיי אדם, ועיין שולחן ערוך סימן שכ"ב סעיף ד' ובמשנה ברורה.