טענו חיטין והודה לו בשעורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טענו חיטין, והודה לו בשעורין הוא ניב בעברית, אשר משמעותו המושאלת היא "השיב לו תשובה לא לעניין", או, "ענה שלא ממין הטענה".

מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הביטוי הוא דיון, שקיימו חז"ל, במסגרת הכלל ההלכתי של מודה במקצת חייב בשבועה. מדין תורה, מי שנתבע על ידי חברו, על חוב ממוני, שכביכול הוא חייב לו, והנתבע כופר בחוב, אם אין לו לתובע כל הוכחה לקיומו של החוב, הנתבע פטור, שכן קיימת לנו חזקה שאין אדם מעיז פניו, כנגד בעל חובו.

לעומת זאת, מודה במקצת, הוא אדם הנתבע על ידי חברו, בנוגע לחוב ממוני שלטענת התובע הוא חייב לו, והוא טוען שאינו חייב את מלוא סכום החוב, אך אכן, חלק מן הסכום הוא חייב לו. את המודה במקצת, חייבה התורה בשבועה.

המשנה במסכת שבועות, דנה במקרה שאדם תובע את חברו כי הוא חייב לו סוג מסוים, וחברו מודה שאכן חייב לו, אך סוג אחר, וכך לשון המשנה: "טענו חיטים, והודה לו בשעורים"[1]. בדיון זה פסקו חכמים (וההלכה כמותם) שהנתבע פטור מן השבועה.

שימושים בביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חכמי היהדות שלאחר התלמוד, השתמשו בביטוי ההלכתי, "טענו בחיטין", בהשאלה, על מנת להביע פליאה, או אף לעג, על תשובה שאינה עונה לשאלה שנשאלה.

רבי יוסף קארו בספרו "מגיד מישרים", תמה על תשובת כָּלֵב למרגלים וכך הוא כותב: "וקשה מאי הוי דאמר כלב עלה נעלה וירשנו אותה הא מרגלים לא אכחשו האי ומחזי טענת כלב עם טענתייהו כעין טענו חיטים והודה לו בשעורים"[2]. כלומר: המרגלים הרי טענו בדבר גבורתם של תושבי הארץ, וקשה מדוע משיב כלב על טוּבָה של הארץ, הרי זאת תשובה שלא ממין הטענה, וכאן משתמש בהשאלה בביטוי "טענו חיטים והודה לו בשעורים".

ביידיש, מתוך הומור, הביאו את הביטוי לידי קיצוניות נוספת: "טענו בחיטין, והודה לו בלאקשען" כלומר: "טענו בחיטין, והודה לו באטריות"[3]

פרפרזה נפוצה על ביטוי זה להמחיש את חוסר הקשר בין הנושא לנשוא, גורסת כך: "טענו חיטים והודו לזכר קדשו".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה, מסכת שבועות, פרק ו', משנה ג'
  2. ^ נמסר לרבי יוסף קארו, ‏מגיד מישרים, מהדורת וילנא, ה'תר"ם, פרשת שלח לך, עמוד ל"ח, באתר HebrewBooks
  3. ^ חיים שלמה סמט, ‏השפעת ספרותנו העתיקה על פתגמי העם - חלק א, מהדורת ורשה, ה'תרצ"ה, עמוד 147, באתר HebrewBooks