כסרא-סמיע
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | كسرى-سميع | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | יאסר ג'דבאן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 624 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 9,296 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 182 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.0% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.01 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 655 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 181 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 14,200 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 104 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה)   כסרא-סֻמיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 204 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3767 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 193 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל כסרא-סֻמיע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר המועצה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כִּסְרַא-סֻמֵיעְ (בערבית: كسرى-سميع) היא מועצה מקומית ערבית דרוזית במחוז הצפון בישראל. כ-95.6% מתושבי כסרא-סומיע (נכון לסוף 2022) הם דרוזים, כ-3.3% הם ערבים-נוצרים וכ-1.1% מתושבי הם ערבים-מוסלמים.
כסרא וסמיע נוסדו תחילה ככפרים מבודדים במרחק של כ-10 ק"מ מהעיר עכו שבגליל העליון, מערבית לכפר פקיעין, על כביש 854. ראש המועצה הנוכחי הוא יאסר ג'דבאן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיסרא סומיע בנויים על גרעיני כפר עתיקים[6], במרכזה של הגליל העליון, ושוכנים בגובה שבין 590–760 מטר מעל פני הים.[6]
בגלל המיסוי הכבד שהונהג בימי השלטון העות'מאני, כשליש מאדמות כסרא היה רשום על שמות של אנשים עם קשרים שלטוניים שדאגו לתשלום המס. מכיוון שהאזור הררי, חלקים נכבדים מהקרקעות סביב הכפר עובדו רק לעיתים או שימשו למרעה.
במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בכסרא 250 תושבים, כולם דרוזים. בכפר סמיע נמנו 4 מוסלמים, 24 נוצרים ו-143 דרוזים[7].
במהלך מלחמת העצמאות היו הכפרים באזור שבשליטת צבא ההצלה, אולם נטייתם הייתה שלא לשתף פעולה עם צבא ההצלה בהתאם למדיניות הדרוזית שהותוותה מג'וליס, שהיה תחת השפעה ישראלית[8].
הכפרים עלו לתודעה הציבורית בינואר 1964 כאשר מגפת חצבת תקפה מאות ילדים בכסרא והביאה למותם של מספר תינוקות בכסרא וביאנוח, אשר בגלל מזג האוויר והעדר כבישי גישה לא הצליחו להגיע אליהם צוותים רפואיים[9]. בעקבות זאת שלח משרד הבריאות ציוד חירום ורופאים[10] והוחל בסלילת כביש גישה בסיוע חיילי יחידת המיעוטים[11]. הכביש הסלול נקרא בידי התושבים "כביש החצבת", ובמקביל אליו הותקנו עמודי טלפון שחיברו את הכפר לראשונה לרשת הטלפון[12]. בשנת 1971 נסתיימה סלילת כבישים פנימיים בתוך הכפרים, והחל תכנון של חיבור הכפרים לרשת החשמל הארצית.[13]
במשך שנים רבות התנהלו הכפרים ללא רשות מוניציפלית. משרד הפנים סירב להקים בכפרים מועצות מקומיות בגלל מיעוט התושבים. הצעה לכלול את הכפרים במועצה אזורית מעלה הגליל נדחתה על ידי התושבים כי לא רצו להיות מיעוט במועצה יהודית[14]. בשנת 1968 הוקמה מועצה אזורית מרכז הגליל והכפרים כסרא וסמיע צורפו אליה. בשנת 1990 פורקה המועצה האזורית, וכסרא וסמיע היו יחד למועצה מקומית.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה מדינת ישראל ברישום הקרקעות וחלק נכבד מהקרקעות שאנשי כסרא טענו לבעלות עליהן נרשם כאדמות מדינה. בשנת 1975 יצאו תושבי הכפר בהמוניהם למנוע עיבוד האדמות על ידי יהודים. לטענת הדרוזים, מתוך 11,200 דונם של הכפר, 5,005 הוגדרו אדמות טרשים, 4,260 דונם הוגדרו אדמות נפקדים, ו-1,209 הוגדרו אדמות מדינה, כך שלתושבים נותרו רק 365 דונם. פניות התושבים הביאו להתערבות של ראש הממשלה יצחק רבין, ובעקבות זאת נרשמו כל האדמות המעובדות כאדמות הכפר, והבעלות על שאר האדמות נקבעה למשא ומתן עתידי.[15]
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בכסרא-סמיע 9,296 תושבים (מקום 182 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.0%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 91.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,605 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[16]
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המועצה המקומית כסרא סמיע מקיימת מדי שנה "פסטיבל ענף הזית" בחודש נובמבר.[6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל כסרא-סמיע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- מידע על אתר כסרא-סמיע, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 1 2 3 אודות הישוב ותיירות, באתר המועצה המקומית כסרא-סמיע
- ^ מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37
- ^ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, page 67
- ^ יעקב העליון, לא רק אלוהים שכח את כפר כיסרא, מעריב, 28 בינואר 1964
יעקב העליון, המצב עדיין מעורפל בכפרים שלקו בחצבת, מעריב, 29 בינואר 1964 - ^ כל הציוד הרפואי נגנב ממרפאת כפר כיסרא, מעריב, 11 בפברואר 1964
- ^ נילי פרידלנדר, חיילי מיעוטים סוללים כביש יחד עם תושבי כיסרא וסמיע, מעריב, 19 ביולי 1964
- ^ מנחם תלמי, הדרוזים קראו "יעיש" בחנוכת כביש החצבת, מעריב, 5 בספטמבר 1965
- ^ מנחם רהט, כבישים פנימיים לכפרי החצבת, מעריב, 4 בפברואר 1971
- ^ יואל דר, כיסרא וסמיע יצאו מבדידותם, דבר, 17 במאי 1965
- ^ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, pages 137-138, 221-222
- ^ פרופיל כסרא-סמיע באתר הלמ"ס
