רפאל ברוך טולידאנו – הבדלי גרסאות

אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה
	אֲשׁוֹרֵר, שִׁירָה. לִכְבוֹד, הַתּוֹרָה. מִפָּז, יְקָרָה. זַכָּה, וּבָרָה; נֶאֱמָן שְׁמוֹ, בָּחַר בְּעַמּוֹ, לִהְיוֹת לוֹ לִשְׁמוֹ, אֻמָּה נִבְחָרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'. נִגְלָה בִּכְבוֹדוֹ, עַל סִינַי הוֹדוֹ, קָרָא לְעַבְדוֹ, לְקַבֵּל תוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'. נִתְּנָה לָנוּ, עַל יַד רוֹעֵנוּ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בְּחִיר הָאֻמָּה (נוסח שני; בְּחִיר כָּל נִבְרַא); אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'. נֶאֱמַן בֵּיתוֹ, הִבִּיט בִּדְמוּתוֹ, גַּם נְבוּאָתוֹ, מַרְאָה מְאִירָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'. יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבַת אֵל, כִּי הוּא מַנְחִיל אֶל, לוֹמְדֵי תוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'. בַּרוּךְ אָבִינוּ, אֲשֶׁר זִּיכַּנוּ, וְקִדַּשְׁנוּ, בְּדִבְרֵי תּוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'. רַבָּה נְעִימָה, תּוֹרָה תְּמִימָה, פֶּתִי מַחְכִּימָה, עַיִן מְאִירָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'. אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר, עַל יִצְרוֹ גּוֹבֵר, מֵישָׁרִים דּוֹבֵר, בּוֹחֵר בַּתּוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'. לֹא יַרֵא לִבּוֹ, מְשׂונְאוֹ אוֹיְבוֹ, בָּטוּחַ לִבּוֹ, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'. חִזְּקוּ אַחִים אֲהוּבִים יְדִידִים וְרֵעִים, בִּזְכוּת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִּרְיַם ג' (שְׁלֹשֶׁת) הָרוֹעִים, וְעָלוּ לְהַר צִיּוֹן מוֹשִׁיעִים, כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נּוּן אֲשֶׁר נִלְחָם בִּגְבוּרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.

**רבי רפאל ברוך טולדנו**
	מימין לשמאל: רבי שלום משאש, רבי רפאל ברוך טולידאנו, רבי ברוך אברהם טולידאנו
לידה	1890; תר"ן; מקנס, מרוקו
פטירה	17 בנובמבר 1970 (בגיל 80 בערך); י"ח בחשוון תשל"א
מקום פעילות	מקנס (מרוקו), בני ברק (ישראל).
תקופת הפעילות	? – 17 בנובמבר 1970
תפקידים נוספים	ראש ישיבה
רבותיו	הרב חיים בירדוגו, הרב חיים משאש
חיבוריו	קיצור שולחן ערוך, שו"ת רבי ברוך
בת זוג	רחל עמאר-טולידנו
צאצאים	גבריאל טולדנו; יעקב טולידאנו ;
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:25, 26 במאי 2024

רבי רפאל ברוך טולידאנו (תר"ן, 1890 - י"ח בחשוון תשל"א, 17 בנובמבר 1970) היה אב בית הדין ורבה של מקנס שבמרוקו. מחבר "קיצור שולחן ערוך" לפי מנהגי הספרדים.

תולדות חייו

נולד במקנס שבמרוקו לרבי יעקב טולידאנו רבה של מקנס ולחנה לבית סודרי. משפחת טולידאנו היא משפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד, שמקורה בטולדו. נשא את בת דודתו רחל בת רבי שלום עמאר. רבו המובהק היה רבי חיים בירדוגו. למד מוסר אצל רבי חיים משאש.

השם רפאל נוסף לו בשנת תר"צ, לאחר שחלה.

סמוך לפטירת אביו, בשנת תרצ"ב החל לכהן כדיין רשמי בבית הדין שבמקנס בראשות הרב יהושע בירדוגו. לאחר מספר שנים, הצטרפו להרכב בית הדין הרב יוסף משאש והרב ברוך אברהם טולידאנו. במסגרת תפקידו הרבני, נהג להשתתף בכינוסים שקיימה מועצת רבני מרוקו מעת לעת. באספה החמישית של המועצה, קרא לייסד חינוך עצמאי תחת השגחת הרבנים, שישולבו בו לימודי חול עד לקבלת תעודה מתאימה.^[1]

בישראל

בשנת תשכ"ג (1963) עלה הרב טולידאנו לישראל. הוא התיישב בבני ברק, תחילה בשכונת זיכרון מאיר ובסוף ימיו בשכונת רמת אהרון. דרש דרשות התעוררות וחיזוק בקרב עולים ממרוקו בישראל והשפיע עליהם לשלוח את בניהם לישיבות.

היה מזוהה עם אגודת ישראל. השתתף בכנסייה הגדולה החמישית בשנת תשכ"ד (1964) ונשא בה נאום שבו ביכה את מצב הנוער הספרדי העולה לארץ ונוטש את מורשת אבותיו. הוא הטיל את האחריות על הציבור החרדי וזעק: ”איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי”.

נפטר בי"ח בחשוון תשל"א ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק.

הנצחתו

אחר פטירתו קראה עיריית בני ברק את הרחוב שבו התגורר בסוף ימיו על שמו. רחוב על שמו קיים גם בשכונת רמת שלמה בירושלים. צאצאיו הקימו ישיבות ובתי מדרש על שמו: ישיבת חזון ברוך בצרפת, ישיבת אור ברוך בירושלים וקהילת עטרת ברוך בבני ברק.

חיבוריו

הרב טולידאנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על פסקי שולחן ערוך ועל ביאור כף החיים וכן על קיצור שולחן ערוך, ובתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא אשורר שירה לכבוד התורה^[5], אשר נפוץ בקרב עדות המזרח. כתביו ותשובותיו על אורח חיים ויורה דעה יצאו לאור על ידי מכון אהבת שלום, תחת הכותר "שו"ת רבי ברוך". תשובות נוספות בעניני אבן העזר וחושן משפט מצויים בכתב יד.

חיים אישיים ומשפחה

נשא לאשה את רחל עמאר, ממנה 2 בניו הרב יעקב והרב יוסף. רבים מצאצאיו משמשים כרבנים וראשי ישיבות. בנו הרב יוסף היה רב קהילת "עטרת ברוך" בבני ברק. בנו הרב יעקב טולידאנו היה ראש ישיבת "חזון ברוך" וממייסד מוסדות "מרכז התורה" בצרפת. שתי הישיבות קרויות על שמו. נכדו הרב ניסים טולידאנו היה ראש ישיבת "שארית יוסף" בבאר יעקב (בסמיכות לישיבת באר יעקב של הרב משה שמואל שפירא) וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. נכדו הרב גבריאל טולידנו היה ראש ישיבת "אור ברוך" בירושלים בשכונת בית וגן. נכדו הרב מיכאל טולידנו נשיא ראש ישיבת "אור ברוך" בירושלים וישיבת "ברית יעקב". ניניו הרב יואל טולידנו והרב שמואל טולידנו ראשי ישיבת "ברית יעקב" בירושלים.

תלמידיו

הרב ישראל אליזרע – רבה של אשדוד
הרב מישאל דהאן – רבה של באר שבע
הרב יצחק אוחנה – רבה של קריית שמונה
הרב דוד מלול – רבה של ירוחם
הרב יחייה בן הראש, רבה של קניטרה.
הרב יהודה קיסוס – חיבר ספר בשם "מקורך ברוך" על רבו
נכדו הרב עמנואל טולדנו ראש ישיבת שארית יוסף.

לקריאה נוספת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מקנס ירושלים דמרוקו מאת הרב יצחק טולידנו.
ביקוד החמה
הקדמה לספר אהל יעקב, מכון אהבת שלום, תשנ"ז.
הרב רפאל ברוך טולידאנו (נינו), קדוש וברוך, בני ברק, 2019 (הספר בקטלוג ULI)
מקורך ברוך, מאת הרב יהודה קיסוס.

קישורים חיצוניים

משה רבי, אורחים בישראל: הרב רפאל ברוך טולידאנו, הצופה, 7 באוקטובר 1963, עמ' 2
רבי רפאל ברוך טולידאנו, הפיוט אשורר שירה, באתר הפיוט והתפילה
רפאל ברוך טולידאנו, באתר "החכם היומי"
רפאל ברוך בן יעקב טולידאנו (1889 או 1890-'1970), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ראו: המשפט העברי בקהילות מרוקו עמ' 380.
^ כן הוא מנוסח הסטנסיל של הרב המנוח זצ"ל
^ על פי גמרא מסכת תענית (דף ט' א') רבי יוסי ברבי יהודה אומר שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן משה ואהרן ומרים וג' מתנות טובות ניתנו על ידם ואלו הן "באר וענן ומן" באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה וכו', מת משה בז' אדר נסתלקו כולן שנאמר (זכריה יא, ח) ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד וכו' כלומר חודש אדר שמת משה האחרון שבאחיו שהיה שקול כשלושתן שעד שלא נפטר עדיין בזכותו נשארו שלושת המתנות באר ענן ומן
^ שעלה לארץ ישראל וכיהן בה עד לפטירתו ראב"ד ורבה של חיפה

^ הפיוט כדלהלן

אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה מִפָּז יְקָרָה זַכָּה וּבָרָה הוא זמר ופיוט בשבח התורה תורת משה, מבין הפיוטים הידועים והמוכרים ביותר בדור האחרון ותפוצתו בעיקר אצל בני עדות המזרח בפרט עולי יהדות צפון אפריקה.

לחנו הכובש של השיר ופזמונו העממי והמילים הקליטות תרמו להתחבבותו ולתפוצתו הרבה וכיום הוא מושר בקרב כל הקהילות. נוהגים לשיר אותו במיוחד בחגים הקשורים לתורה, כמו שבועות - חג מתן תורה, ויום שמיני עצרת שמחת תורה - יום בו מסיימים את הקריאה השנתית של כל פרשיות התורה.

זהו פיוט די חדש לפיוטי השירה האנדלוסית הוותיקה בת מאות השנים שירת יהדות ספרד שגרו במדינת ספרד ונקרא פיוט צעיר למדי שנתחבר על ידי הרב ברוך רפאל טולדנו שכיהן ראב"ד ורבה של מקנס עם שותפו ברבנות מקנס הרב יוסף משאש^[4], שנולד בה בשנת 1890, עלה לארץ בשנת 1963 וגר בעיר בני ברק ועד ליום מותו (שנת 1971) פעל לחיזוק המסורת והזהות בקרב יהודי מרוקו שעלו לארץ.

בבית יש 28 בתים בהם חתום באקרוסטיכון אני ברוך רפאל חזק.

בספרי תולדות חיי הרב טולדנו כגון ספר ביקוד החמה וספר קדוש וברוך מאת נינו הרב רפאל ברוך טולדנו מובא שפיוט זה התחבר לו בחלום בחזיון הלילה וכשהקיץ בבוקר עמד ורשמם לאלו בתי השיר

[1] ראו: המשפט העברי בקהילות מרוקו עמ' 380.

[2] כן הוא מנוסח הסטנסיל של הרב המנוח זצ"ל

[3] על פי גמרא מסכת תענית (דף ט' א') רבי יוסי ברבי יהודה אומר שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן משה ואהרן ומרים וג' מתנות טובות ניתנו על ידם ואלו הן "באר וענן ומן" באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה וכו', מת משה בז' אדר נסתלקו כולן שנאמר (זכריה יא, ח) ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד וכו' כלומר חודש אדר שמת משה האחרון שבאחיו שהיה שקול כשלושתן שעד שלא נפטר עדיין בזכותו נשארו שלושת המתנות באר ענן ומן

[4] שעלה לארץ ישראל וכיהן בה עד לפטירתו ראב"ד ורבה של חיפה

[5] הפיוט כדלהלן

אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה

אֲשׁוֹרֵר, שִׁירָה. לִכְבוֹד, הַתּוֹרָה. מִפָּז, יְקָרָה. זַכָּה, וּבָרָה;
נֶאֱמָן שְׁמוֹ, בָּחַר בְּעַמּוֹ, לִהְיוֹת לוֹ לִשְׁמוֹ, אֻמָּה נִבְחָרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
נִגְלָה בִּכְבוֹדוֹ, עַל סִינַי הוֹדוֹ, קָרָא לְעַבְדוֹ, לְקַבֵּל תוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
נִתְּנָה לָנוּ, עַל יַד רוֹעֵנוּ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בְּחִיר הָאֻמָּה (נוסח שני; בְּחִיר כָּל נִבְרַא); אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
נֶאֱמַן בֵּיתוֹ, הִבִּיט בִּדְמוּתוֹ, גַּם נְבוּאָתוֹ, מַרְאָה מְאִירָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבַת אֵל, כִּי הוּא מַנְחִיל אֶל, לוֹמְדֵי תוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
בַּרוּךְ אָבִינוּ, אֲשֶׁר זִּיכַּנוּ, וְקִדַּשְׁנוּ, בְּדִבְרֵי תּוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
רַבָּה נְעִימָה, תּוֹרָה תְּמִימָה, פֶּתִי מַחְכִּימָה, עַיִן מְאִירָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר, עַל יִצְרוֹ גּוֹבֵר, מֵישָׁרִים דּוֹבֵר, בּוֹחֵר בַּתּוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
לֹא יַרֵא לִבּוֹ, מְשׂונְאוֹ אוֹיְבוֹ, בָּטוּחַ לִבּוֹ, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
חִזְּקוּ^[2] אַחִים אֲהוּבִים יְדִידִים וְרֵעִים, בִּזְכוּת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִּרְיַם ג' (שְׁלֹשֶׁת) הָרוֹעִים^[3], וְעָלוּ לְהַר צִיּוֹן מוֹשִׁיעִים, כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נּוּן אֲשֶׁר נִלְחָם בִּגְבוּרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.

אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה מִפָּז יְקָרָה זַכָּה וּבָרָה הוא זמר ופיוט בשבח התורה תורת משה, מבין הפיוטים הידועים והמוכרים ביותר בדור האחרון ותפוצתו בעיקר אצל בני עדות המזרח בפרט עולי יהדות צפון אפריקה.
לחנו הכובש של השיר ופזמונו העממי והמילים הקליטות תרמו להתחבבותו ולתפוצתו הרבה וכיום הוא מושר בקרב כל הקהילות. נוהגים לשיר אותו במיוחד בחגים הקשורים לתורה, כמו שבועות - חג מתן תורה, ויום שמיני עצרת שמחת תורה - יום בו מסיימים את הקריאה השנתית של כל פרשיות התורה.
זהו פיוט די חדש לפיוטי השירה האנדלוסית הוותיקה בת מאות השנים שירת יהדות ספרד שגרו במדינת ספרד ונקרא פיוט צעיר למדי שנתחבר על ידי הרב ברוך רפאל טולדנו שכיהן ראב"ד ורבה של מקנס עם שותפו ברבנות מקנס הרב יוסף משאש^[4], שנולד בה בשנת 1890, עלה לארץ בשנת 1963 וגר בעיר בני ברק ועד ליום מותו (שנת 1971) פעל לחיזוק המסורת והזהות בקרב יהודי מרוקו שעלו לארץ.
בבית יש 28 בתים בהם חתום באקרוסטיכון אני ברוך רפאל חזק.
בספרי תולדות חיי הרב טולדנו כגון ספר ביקוד החמה וספר קדוש וברוך מאת נינו הרב רפאל ברוך טולדנו מובא שפיוט זה התחבר לו בחלום בחזיון הלילה וכשהקיץ בבוקר עמד ורשמם לאלו בתי השיר

[1]

[5]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 | חיבוריו = קיצור שולחן ערוך, שו"ת רבי ברוך
 | בן זוג =
-| בת זוג =
+| בת זוג = רחל עמאר-טולידנו
 | צאצאים =
 | חתימה =
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 == חיבוריו ==
-הרב טולידאנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על פסקי [[שולחן ערוך]] ועל ביאור [[כף החיים]] וכן על [[קיצור שולחן ערוך]], ובתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא [[אשורר שירה לכבוד התורה]], אשר נפוץ בקרב [[עדות המזרח]]. כתביו ותשובותיו על [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]] יצאו לאור על ידי [[מכון אהבת שלום]], תחת הכותר "שו"ת רבי ברוך". תשובות נוספות בעניני אבן העזר וחושן משפט מצויים בכתב יד.
+הרב טולידאנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על פסקי [[שולחן ערוך]] ועל ביאור [[כף החיים]] וכן על [[קיצור שולחן ערוך]], ובתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא [[אשורר שירה לכבוד התורה]]{{הערה| הפיוט כדלהלן
+{{חלונית
+| כותרת = אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה
+| תוכן =
+'''אֲ'''שׁוֹרֵר, שִׁירָה. לִכְבוֹד, הַתּוֹרָה.
+מִפָּז, יְקָרָה. זַכָּה, וּבָרָה;
+'''נֶ'''אֱמָן שְׁמוֹ, בָּחַר בְּעַמּוֹ,
+לִהְיוֹת לוֹ לִשְׁמוֹ, אֻמָּה נִבְחָרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
+'''נִ'''גְלָה בִּכְבוֹדוֹ, עַל סִינַי הוֹדוֹ,
+קָרָא לְעַבְדוֹ, לְקַבֵּל תוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
+'''נִ'''תְּנָה לָנוּ, עַל יַד רוֹעֵנוּ,
+מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, בְּחִיר הָאֻמָּה (נוסח שני; בְּחִיר כָּל נִבְרַא); אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
+'''נֶ'''אֱמַן בֵּיתוֹ, הִבִּיט בִּדְמוּתוֹ,
+גַּם נְבוּאָתוֹ, מַרְאָה מְאִירָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
+'''יִ'''שְׂמַח יִשְׂרָאֵל, בְּאַהֲבַת אֵל,
+כִּי הוּא מַנְחִיל אֶל, לוֹמְדֵי תוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
+'''בַּרוּךְ''' אָבִינוּ, אֲשֶׁר זִּיכַּנוּ, וְקִדַּשְׁנוּ, בְּדִבְרֵי תּוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
+'''רַ'''בָּה נְעִימָה, תּוֹרָה תְּמִימָה,
+'''פֶּ'''תִי מַחְכִּימָה, עַיִן מְאִירָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
+'''אַ'''שְׁרֵי הַגֶּבֶר, עַל יִצְרוֹ גּוֹבֵר,
+מֵישָׁרִים דּוֹבֵר, בּוֹחֵר בַּתּוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
+'''לֹ'''א יַרֵא לִבּוֹ, מְשׂונְאוֹ אוֹיְבוֹ,
+בָּטוּחַ לִבּוֹ, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
+'''חִזְּק'''וּ{{הערה|כן הוא מנוסח הסטנסיל של הרב המנוח זצ"ל}} אַחִים אֲהוּבִים יְדִידִים וְרֵעִים, בִּזְכוּת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִּרְיַם ג' (שְׁלֹשֶׁת) הָרוֹעִים{{הערה|על פי גמרא [[מסכת תענית]] (דף ט' א') רבי יוסי ברבי יהודה אומר שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן משה ואהרן ומרים וג' מתנות טובות ניתנו על ידם ואלו הן "באר וענן ומן" באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה וכו', מת משה ב[[ז' אדר]] נסתלקו כולן שנאמר (זכריה יא, ח) '''ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד''' וכו' כלומר חודש אדר שמת משה האחרון שבאחיו שהיה שקול כשלושתן שעד שלא נפטר עדיין בזכותו נשארו שלושת המתנות באר ענן ומן}}, וְעָלוּ לְ[[הר ציון|הַר צִיּוֹן]] מוֹשִׁיעִים, כִּ[[יהושע בן נון|יהוֹשֻׁעַ בִּן נּוּן]] אֲשֶׁר נִלְחָם בִּגְבוּרָה; אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה וכו'.
+| ניקוד = כן
+}}
+'''אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה מִפָּז יְקָרָה זַכָּה וּבָרָה''' הוא זמר ופיוט בשבח התורה [[תורת משה]], מבין הפיוטים הידועים והמוכרים ביותר בדור האחרון ותפוצתו בעיקר אצל בני [[עדות המזרח]] בפרט עולי [[יהדות צפון אפריקה]].
+לחנו הכובש של השיר ופזמונו העממי והמילים הקליטות תרמו להתחבבותו ולתפוצתו הרבה וכיום הוא מושר בקרב כל הקהילות. נוהגים לשיר אותו במיוחד בחגים הקשורים לתורה, כמו [[שבועות]] - חג [[מתן תורה]], ויום [[שמיני עצרת]] [[שמחת תורה]] - יום בו מסיימים את הקריאה השנתית של כל פרשיות התורה.
+זהו פיוט די חדש לפיוטי השירה ה[[אנדלוסית]] הוותיקה בת מאות השנים שירת [[יהדות ספרד]] שגרו במדינת [[ספרד]] ונקרא פיוט צעיר למדי שנתחבר על ידי הרב [[רפאל ברוך טולדנו|ברוך רפאל טולדנו]] שכיהן ראב"ד ורבה של [[מקנס]] עם שותפו ברבנות [[מקנס]] הרב [[יוסף משאש]]{{הערה|שעלה לארץ [[ישראל (פירושונים)|ישראל]] וכיהן בה עד לפטירתו [[ראב"ד]] ורבה של [[חיפה]]}}, שנולד בה בשנת [[1890]], עלה לארץ בשנת 1963 וגר בעיר [[בני ברק]] ועד ליום מותו (שנת 1971) פעל לחיזוק המסורת והזהות בקרב יהודי מרוקו שעלו לארץ.
+בבית יש 28 בתים בהם חתום ב[[אקרוסטיכון]] '''אני ברוך רפאל חזק'''.
+בספרי תולדות חיי הרב טולדנו כגון ספר '''ביקוד החמה''' וספר '''קדוש וברוך''' מאת נינו [[הרב רפאל ברוך טולדנו]] מובא שפיוט זה התחבר לו בחלום בחזיון הלילה וכשהקיץ בבוקר עמד ורשמם לאלו בתי השיר}}, אשר נפוץ בקרב [[עדות המזרח]]. כתביו ותשובותיו על [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]] יצאו לאור על ידי [[מכון אהבת שלום]], תחת הכותר "שו"ת רבי ברוך". תשובות נוספות בעניני אבן העזר וחושן משפט מצויים בכתב יד.
 [[קובץ:רבי רפאל ברוך טולדאנו.jpg|ממוזער|מצבת רבי רפאל ברוך טולידאנו]]
+==חיים אישיים ומשפחה ==
-==משפחתו ==
+נשא לאשה את רחל עמאר, ממנה 2 בניו הרב יעקב והרב יוסף.
-רבים מצאצאיו משמשים כרבנים וראשי ישיבות. בנו הרב יוסף היה רב קהילת "עטרת ברוך" בבני ברק. בנו הרב [[יעקב טולדנו|יעקב טולידאנו]] היה ראש ישיבת "חזון ברוך" וממייסד מוסדות "מרכז התורה" בצרפת. שתי הישיבות קרויות על שמו. נכדו הרב [[נסים טולדנו|ניסים טולידאנו]] היה ראש ישיבת "שארית יוסף" בבאר יעקב וחבר [[מועצת גדולי התורה של דגל התורה]]. נכדו הרב [[גבריאל טולדנו|גבריאל טולידנו]] היה ראש ישיבת "אור ברוך" בירושלים. נכדו הרב [[מיכאל טולדנו|מיכאל טולידנו]] נשיא ראש ישיבת "אור ברוך" בירושלים וישיבת "ברית יעקב". ניניו הרב [[יואל טולדנו|יואל טולידנו]] והרב [[שמואל טולדנו (רב)|שמואל טולידנו]] ראשי ישיבת "ברית יעקב" בירושלים.
+רבים מצאצאיו משמשים כרבנים וראשי ישיבות. בנו הרב יוסף היה רב קהילת "עטרת ברוך" בבני ברק. בנו הרב [[יעקב טולדנו|יעקב טולידאנו]] היה ראש ישיבת "חזון ברוך" וממייסד מוסדות "מרכז התורה" ב[[צרפת]]. שתי הישיבות קרויות על שמו. נכדו הרב [[נסים טולדנו|ניסים טולידאנו]] היה ראש ישיבת "שארית יוסף" ב[[באר יעקב]] (בסמיכות ל[[ישיבת באר יעקב]] של הרב [[משה שמואל שפירא]]) וחבר [[מועצת גדולי התורה של דגל התורה]]. נכדו הרב [[גבריאל טולדנו|גבריאל טולידנו]] היה ראש ישיבת "אור ברוך" בירושלים בשכונת [[בית וגן]]. נכדו הרב [[מיכאל טולדנו|מיכאל טולידנו]] נשיא ראש ישיבת "אור ברוך" בירושלים וישיבת "ברית יעקב". ניניו הרב [[יואל טולדנו|יואל טולידנו]] והרב [[שמואל טולדנו (רב)|שמואל טולידנו]] ראשי ישיבת "ברית יעקב" בירושלים.
 == תלמידיו ==
@@ שורה 59: / שורה 105: @@
 * הרב [[יחייה בן הראש]], רבה של [[אל-קניטרה|קניטרה]].
 * הרב [[יהודה קיסוס]] – חיבר ספר בשם "מקורך ברוך" על רבו
+* נכדו הרב [https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%95 עמנואל טולדנו] ראש ישיבת שארית יוסף.
 == לקריאה נוספת ==
 {{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=יהדות}}
-* '''מקנס ירושלים דמרוקו'''
+* '''מקנס ירושלים דמרוקו''' מאת הרב יצחק טולידנו.
 * '''ביקוד החמה'''
-* הקדמה לספר '''אהל יעקב''', מכון אהבת שלום, תשנ"ז.
+* הקדמה לספר '''אהל יעקב''', מכון [[אהבת שלום]], תשנ"ז.
-* רפאל ברוך טולידאנו (נינו), '''קדוש וברוך''', בני ברק, 2019 {{ULI|023478737}}
+* הרב רפאל ברוך טולידאנו (נינו), '''קדוש וברוך''', [[בני ברק]], 2019 {{ULI|023478737}}
+* מקורך ברוך, מאת הרב [[יהודה קיסוס]].
 == קישורים חיצוניים ==

רבני מרוקו
רבני אסואירה	אברהם רפאל קורייאט • חיים פינטו (מרוקו) • אהרן בן חסין • משה ויזגאן
רבני דבדו	שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר) • שלמה הכהן צבאן • דוד הכהן סקלי • אברהם בן סוסאן • אברהם הכהן צבאן • שמואל מרציאנו
רבני מקנס	יעקב טולידאנו (מהרי"ט) • חיים טולידאנו • משה טולידאנו • יקותיאל בירדוגו • יעקב בירדוגו (השופריה דיעקב) • רפאל בירדוגו • פתחיה מרדכי בירדוגו • מימון בירדוגו • יוסף בירדוגו (מקנס) • יהודה טולידאנו • יהושע בירדוגו • יעקב טולידאנו (בן יוסף) • שמואל עמאר • יעקב טולידאנו (קהלת יעקב) • רפאל ברוך טולידאנו • ברוך אברהם טולידאנו • יוסף משאש
רבני מרקש	יצחק דלויה • יצחק קורייאט (הראשון) • יצחק דלויה (המאה ה-17) • שלמה עמאר (מרקש) • אברהם אזולאי (מרקש) • יוסף אוסעדון • דוד בן מאמאן • יעקב פינטו • אברהם קורקוס • יצחק חרוש • אברהם פינטו • שלמה אסבאג • מוסא בן דוד וחיון • משה אסבאג • אברהם פינטו (הקטן) • משה רוזיליו (הראשון) • דוד חיים צבאח • רפאל מסעוד אבן מוחא • אלעזר חזן • יעקב בטאן • שלמה אסבאג (השני) • מרדכי הצרפתי • רפאל יוסף חרוש • שלמה אבן חיים • דוד שלוש • יעקב דהאן • אלעזר הלוי • אברהם אביטבול • מכלוף אבוחצירא • יהושע מאמאן
רבני פאס	יהודה הכהן אבן סוסאן • יוסף בן יהודה אבן עקנין • אברהם אדרוטיל • שלמה אבן מלך • יוסף אלמושנינו • אהרן אבן חיים • שמואל אבן דנאן (השלישי) • שאול שמואל סירירו • וידאל הצרפתי (הצוף דבש) • יעקב אבן דנאן • וידאל הצרפתי (השלישי) • מנחם סירירו • אליהו הצרפתי • יצחק הצרפתי השני (פאס) • יהודה בן עטר • יעקב אבן צור • שמואל אבן אלבאז • רפאל עובד אבן צור • רפאל אהרן מונסונייגו • ידידיה מונסוניגו • יצחק אבן דנאן • וידאל הצרפתי (החמישי) • משה אבן דנאן • שלמה אבן דנאן • אהרן בוטבול • יוסף בן נאיים • חיים דוד סירירו •
רבני צפרו	שאול ישועה אביטבול • עמור אביטבול • אבא אלבז • יהודה אלבז • רפאל משה אלבאז • עמרם אלבז • דוד עובדיה
רבני קזבלנקה	משה מאיר חי אליקים • שלום משאש • משה מלכה • מסעוד בן שבת • יצחק חזן
רבני רבאט וסלא	שמואל די אבילה • אליעזר די אבילה • חיים בן עטר (הראשון) • רבי חיים בן עטר • חיים טולידאנו (סאלי) • יוסף בירדוגו (רבאט) • רפאל אנקווה • חיים יקותיאל בירדוגו • דוד צבאח • מיכאל יששכר אנקווה • שאול אבן דנאן • מימון אוחיון
רבני מחוז תאפילאלת	מסעוד אבוחצירא • יעקב אבוחצירא • דוד אבוחצירא • משה תורג'מן • יעקב תורג'מן
רבני תטואן	יעקב מארג'י • חסדאי אלמושנינו • יעקב אבן מלכא • אפרים מונסונייגו • יצחק קורייאט (השני) • יצחק בן וואליד • שמואל נהון • יעקב כלפון • יהודה ליאון כלפון
רבנים נוספים	כליפא בן מלכא • יחייה בן הראש (קניטרא) • רפאל הצרפתי • אברהם דוד ריווח