פטריארכיה – הבדלי גרסאות
←מנהיגות נשים ומנהיגות גברים: חסר מקור ונתון לפרשנות |
←שימוש מודרני: נו באמת |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
שם התואר "פטריארכלי" משמש בחברות מודרניות ב[[שנות האלפיים]] לתיאורם של מרכיבים שונים במבנה הסמכות השלטת במוסדות חברתיים מסורתיים שבהם [[מעמד האשה]] עדיין נחות. ה[[פמיניזם]] יוצא במלחמה כנגד הסדר הפטריארכלי בחברה, וארגוני נשים פועלים לשינוי המצב מיסודו באמצעות מאבק ממושך לקידום זכויות האישה. |
שם התואר "פטריארכלי" משמש בחברות מודרניות ב[[שנות האלפיים]] לתיאורם של מרכיבים שונים במבנה הסמכות השלטת במוסדות חברתיים מסורתיים שבהם [[מעמד האשה]] עדיין נחות. ה[[פמיניזם]] יוצא במלחמה כנגד הסדר הפטריארכלי בחברה, וארגוני נשים פועלים לשינוי המצב מיסודו באמצעות מאבק ממושך לקידום זכויות האישה. |
||
צורת המשפחה ההפוכה היא ה[[מטריארכיה]] - האומרת שהמשפחה מתנהלת לפי ערכים מטריאכליים ([[אמא|אימהיים]]) |
צורת המשפחה ההפוכה היא ה[[מטריארכיה]] - האומרת שהמשפחה מתנהלת לפי ערכים מטריאכליים ([[אמא|אימהיים]]). |
||
==החברה הפטריארכית== |
==החברה הפטריארכית== |
||
גרסה מ־22:02, 26 בינואר 2019
פטריארכיה (πατριάρχης - "שלטון האב"; בעברית: אַבְהָתָנוּת) בהגדרה המילונית היא "שלטון האב בתא המשפחתי", בהגדרתה הפמיניסטית הנרחבת היא שיטת ארגון חברתי שבה הסמכויות מרוכזות בידיו של גבר, והשליטה במוסדות החברתיים נמצאת, ברובה או כולה, בידיהם של גברים, המעבירים את השלטון ביניהם. הכוח נשאר ונשמר תמיד בידי הגברים נותני הטון, וכולל זכויות יתר על הנשים בנושאים הבאים: דת, כלכלה, פוליטיקה, שפה ותרבות והן השתלטות על כל הנגזרות כגון: אומנות, משפט, מדע, רוחניות ואידאולוגיה. משפחה פטריארכית, כנגזר מכך, היא משפחה שבה משטר האב מהווה מרות שחלה על נשים, ילדים ורכוש, ובמובן הרחב זהו מוסד של שליטה ופריבילגיה גברית - שתלויה, בין השאר, בנחיתותן היחסית של נשים.
בנצרות (על כל זרמיה) הפטריארך שהוא הבישוף הבכיר ביותר באזור מסוים שולט בשטח הנקרא פטריארכיה.
בעת העתיקה
במשפט הרומי אבי המשפחה (לטינית: "פאטר-פאמיליאס") היה ראש המשפחה. תחת סמכות האב היו כל בני הבית, למעט בנות נשואות. בראשית התקופה הרומית כללה סמכות האב את הרשות למכור את בני המשפחה לעבדות, ואף להוציאם להורג. מאוחר יותר הצטמצם כוחו החוקי לענייני רכוש בלבד. כל רכוש שהיה שייך למשפחה או לאחד מבניה היה רכושו של אב המשפחה, ועל פי החוק רק הוא היה מורשה לקבוע את השימוש בו. הגוף הייצוגי המחוקק של רומא, הסנאט, הוקם כמועצת "האבות", פאטר (Pater), ומכאן גם שמם של בני מעמד זכויות-היתר, הפטריקים.
שימוש מודרני
הפילוסוף ג'ון לוק, שהיה אחד ההוגים המרכזיים של "עידן הנאורות" וטבע את המושג "זכויות טבעיות", ביקר בחריפות את המבנה הפטריארכלי המסורתי בספרו "שתי מסכתות על ממשל מדיני"[1]. לוק טוען שהאדם הראשון לא קיבל זכות לשלטון אבסולוטי. טיעוניו, המופיעים במסכת הראשונה מנסים להוכיח כיצד הטענות של הוגים אחרים ובראשם סר רוברט פילמר, מחבר הספר "פטריארכיה: על זכותם הטבעית של המלכים"[2] אינן תקפות. הוא מתייחס לטענות של בספרו של פילמר ומפריך, לתפיסתו שהזכות לשלטון לא ניתנה מתוקף אקט הבריאה, לא מתוקף זכות שהוענקה על ידי האל, לא מתוקף עונש השעבוד של חוה, ולא מתוקף האבהות[3]. לגבי חוה, לוק טוען שאלוהים לא ציווה על אדם לשלוט בה, אלא רק צפה את העתיד כי חולשתן של הנשים תביא לשליטת הגברים בהם. לוק מודה כי על פי עשרת הדיברות ילדים מצווים לכבד את אביהם, אך מציין כביקורת על פילמר, כי הילדים אינם מחויבים לכבד את האב בלבד, אלא את שני ההורים. מכאן, על פי לוק, שמצוות כיבוד אב ואם אינה יכולה להוות בסיס לשלטון אבסולוטי של האב.
על פי לוק זכות ההורים לשלוט בילדיהם ניתנת להם רק כל עוד הילדים צעירים מידי מכדי לשלוט בעצמם; היא אינה מהווה זכות אבסולוטית, אלא זכות למשמורת. כחלק מטיעון זה לוק מבקש להפריך את האנלוגיה בין אבהות לבין בעלות על קניין.
על פי לוק, גם אם היינו מקבלים את הטענה של פילמר כי האדם הראשון קיבל מאלוהים את הזכות למלוך באופן אבסולוטי, אין בסיס לטענתו שזכות זו עוברת בירושה. עוד הוא טוען כי גם אם הייתה הזכות הזו עוברת בירושה, לא הייתה לגיטימציה לקחת אותה בכוח, ולכן על מנת לדרוש ציות צריכים המלכים כיום להראות כי הם קיבלו ירושה זו מהאדם הראשון.
לביקורת של לוק על פילמר במסכת הראשונה יש חשיבות בהיסטוריה של הרעיונות המדיניים כיוון שהיא מהווה ביקורת הן על הרעיון של זכותם האלוהית של מלכים והן על פטרנליזם מדיני.
ביקורת זו היוותה את הבסיס להתייחסות המודרנית לזכויות הילד, שכן מדובר באחת הביקורות שסייעו לעצב את תפיסת הילד כיצור אוטונומי בניגוד לתפיסתו כנכס או רכוש המשפחה[3].
שם התואר "פטריארכלי" משמש בחברות מודרניות בשנות האלפיים לתיאורם של מרכיבים שונים במבנה הסמכות השלטת במוסדות חברתיים מסורתיים שבהם מעמד האשה עדיין נחות. הפמיניזם יוצא במלחמה כנגד הסדר הפטריארכלי בחברה, וארגוני נשים פועלים לשינוי המצב מיסודו באמצעות מאבק ממושך לקידום זכויות האישה.
צורת המשפחה ההפוכה היא המטריארכיה - האומרת שהמשפחה מתנהלת לפי ערכים מטריאכליים (אימהיים).
החברה הפטריארכית
במישור החברתי, הוא נשלט על ידי המערכת הפטריארכלית של יחסים חברתיים, כלכליים ופוליטיים הנשלט על ידי השתייכות שבטית ומקומית ועדתית, משום שהחברה הפטריארכלית היא סוג של חברות מסורתיות המחייבת שליטה של גברים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
צבי טריגר, פשעים נגד הפטריארכיה (האוניברסיטה המשודרת), באתר iCast
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "פטריארכיה, פטריאכליות", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- ד"ר גבריאל בוקובזה, "ליפול מקצה הפטריארכיה", אלכסון, 12 באפריל 2018
- נבוכדנצר קנדר, "הפטריארכיה רעה לגברים", אלכסון, 12 בפברואר 2018
הערות שוליים
- ^ Peter Laslett, John Locke: Two Treatises of Government, Cambridge: Cambridge University Press, 1987
- ^ סר רוברט פילמר, פטריארכיה : על זכותם הטבעית של מלכים, באתר אמזון, סריקת מקור
- ^ 1 2 Holly Brewer, By birth or consent : children, law, and the Anglo-American revolution in authority, Chapel Hill: University of North Carolina Press, 2005
