שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
על אף שהאוכלוסייה של האימפריה הביזנטית הייתה נוצרית, היה בתוכה קרע גדול. מרבית האוכלוסייה באימפריה השתייכה לזרם [[נצרות אורתודוקסית|הנצרות האורתודוקסית]] ואילו מיעוטה העדיפה את ה[[מונופיזיטיזם]]. מונופיזיטיזם הוכרז כ[[מינות (נצרות)|מינות]] על ידי [[ועידת כלקדון]] בשנת [[451]], וקרע זה לא אוחה מעולם. כתוצאה מכך, לא ששה האוכלוסייה המקומית במזרח לסייע לממשל המרכזי להדוף את הפולשים. חוסר שביעות הרצון של האוכלוסייה, ביחד עם חולשה צבאית וכלכלית, היו בעוכרי המאמץ הביזנטי להדוף את הפולשים המוסלמים. על הקרע הזה יש להוסיף את העובדה שלא נמצאה בסביבות הערים מערכת הגנה של ממש אשר ייצגה את עוצמתה הצבאית של הקיסרות, והעובדה שלא נמצאו יחידות צבא סדירות שפעלו לבלום את התקדמותם של הפולשים, אשר במשך חודשים רבים עשו בעבר הירדן וארץ-ישראל כבתוך שלהם. כתוצאה מכך, בחרה רוב האוכלוסייה בכניעה לכוחות המוסלמיים, חלקם פתחו את שערי עריהם ומבצריהם מרצונם וחלקם לאחר מצור סמלי קצר. על פי התיאורים של היסטוריונים בני התקופה איש מהתושבים לא יצא מגדרו לגלות התנגדות מתוך חומות המבצרים. התנגדות ממושכת הייתה מעשית והגיונית רק אם הייתה תקווה כי המצור יוסר על ידי הצבא הקיסרי, אך משנערכו מספר קרבות, מוגבלים בהיקפם ככל שיהיו, שהסתיימו בניצחון הצבא המוסלמי, לא היה כל טעם מצד המקומיים להסתכן במערכות מצור ממושכות. המוסלמים הקלו על החלטה זו על ידי כך שתהליך הכיבוש נעשה ללא פגיעה במערכות הכלכליות והמנהלתיות וללא פגיעה במרקם החברתי של המחוזות הכבושים.{{הערה|משה שרון, עמוד 61}}
 
==סדרי השלטון==
=== החלוקה המנהלית של ארץ ישראל ===
[[קובץ:התקופה הערבית הקדומה לנפות בארץ ישראל.png|שמאל|ממוזער|200px|חלוקת הארץ לנפות. לחצו להגדלה.]]
לאחר כיבוש הארץ חילקו הערבים את הארץ לנפות הבאות:
 
במאה ה-10 התרחב שטחו של "ג'ונד פלסטין" עד [[עמאן]] ו[[מפרץ אילת]].{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית 1918–1929]]''', מבוא, עמ' 4.}}
===שלטון מקומי===
 
מבחינה מנהלתית השלטון בערים נותרה תחת אותו מבנה שהיה קיים בתקופה ביזנטית. ענייניה של העיר לא נוהלו בידי גוף עירוני מוניציפלי כלשהו, אך ישבו בה נציגי השלטון המרכזי ובמיוחד המפקחים על השווקים. מוסד החוק היחיד והחשוב, שקיים מידה של ביטחון בערים, היה הקאדי, השופט, שמונה על ידי השלטון המרכזי.{{הערה|לפירוט סמכויות ותפקידי הקאדי, ראו את מאמר של Jean-Louis Michon בשם Religious institiutions מתוך הספר The Islamic City בעריכת R.B Serjeant, בהוצאת Unesco, (פריז 1980), עמוד 34.}} לאורך כל תקופת השלטון המוסלמי לא נתקיימה בו אוטונומיה עירונית והעיר הייתה קשורה בטבורה לשלטון המרכזי. הואיל וכך, היא הייתה תלויה במשאבים שהוא הקצה לה ולא התפתחה בכוחות עצמה. המוסלמים היו סובלניים בקשר לפולחן יהודי ונוצרי ועיקר עניינם היה בנוגע לתשלומי המיסים.{{הערה|משה גיל, ארץ-ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה כרך א', עמ' 182.}}
===רשויות השלטון===
בראש המערכת השלטונית המקומית בארץ ישראל עמד ה[[קאדי]] בתקופה המוסלמית המוקדמת הם מונו על ידי הח'ליפים ונהנו מסמכות מלאה; ניתן היה לערער על החלטותיהם רק בפני הח'ליפה או מושלי הפרובינציות. בראש הקאדים היה ממונה ה[[קאדי אל-קודאת]], זקן השופטים. הוא היה ממונה על כל המערכת המשפטית, ותפקידיו העיקריים: לפקח על תקינות עבודתם של הקאדים, ובדיקת כישורים מקצועיים של מועמדים לתפקיד. לצד הקאדים פעלו יועצים ובראשם ה[[שוהוד]], עדים, תפקידם היה לפקח על תקינות ההליכים המשפטיים. העדויות בבית המשפט נכתבו על טפסים מיוחדים שנקראים [[שורוט]], ומסמכים אלו נשמרו ב[[בית משפט|בית המשפט]]. מערכת המשפט האסלאמית הייתה אחד המוסדות הגבוהים והחזקים שיצר ה[[אסלאם]].
 
תחת הקאדים התקיימה מערכת אכיפה בעלת מספר תפקידים מוגדרים:
* '''שורטה''' (משטרה) - תפקידה היה לאכוף את פסקי הדין של הקאדים ולמנוע פשעים.
* [[מוחתסב|'''מוחתסִב''']] (מפקח) - בתקופת [[בית אומיה]] פיקח המפקח על השווקים ועל המסחר המקומי. בתקופת [[בית עבאס]] רוב האוכלוסייה באימפריה כבר הייתה מוסלמית, לכן הורחבו סמכויותיו. המפקח היה צריך להיות מוסלמי, ותפקידו היה לדאוג לקיום סגנון חיים אסלאמי לא רק ב[[שוק (מסחר)|שווקים]] אלא בחיי הציבור בכללותם, לדוגמה, שאנשים יבואו לתפילה בזמן, שגברים ונשים יתנהגו בצורה נאותה, ושהתושבים שאינם מוסלמים יקבלו את המגבלות עליהם. המוחתסב מונה על ידי הח'ליפה או מושל הפרובינציה ולא הייתה בחירה לתפקיד זה. בערים הגדולות היו עוזרים הכפופים לו.
* '''מזאלם''' - תפקידם היה למנוע עוולות ומעשי עושק בקרב פשוטי העם מצד בעלי השררה, השליט ופקידיו. זהו מוסד שיפוטי נוסף שפעל לצד הקאדים.
 
{{תארים ותפקידים באסלאם}}
[[קטגוריה:היסטוריה אסלאמית]]
[[קטגוריה:חוק אסלאמי]]
[[קטגוריה:תארים ותפקידים באסלאם]]
 
==היסטוריה של התקופה המוסלמית המוקדמת==
18,738

עריכות

תפריט ניווט