בלג קותליון
בֶּלֶג קוּתַלְיוׂן הוא דמות מרכזית בעלילה הפנטזית על טורין טורמבר מאת הסופר האנגלי ג'.ר.ר. טולקין, שמופיע בכל הגרסאות שבמכלול הלגנדריום - ילדי הורין, נרן אי הין הורין בסיפורים שלא נשלמו, על טורין טורמבר בסילמריליון, ובטורמבר והפואלוקה בספר הסיפורים האבודים מתוך ההיסטוריה של הארץ התיכונה. מלבד תפקידו החשוב בסיפור ילדי הורין, אין לו אלא תפקיד משני בשאר עלילות העידן הראשון, ובכל הקרבות הגדולים של בלריאנד, מלבד החמישי, הנירנית ארנוידיאד, אין הוא משתתף כלל.
בלג הוא ראש שומרי הגבולות של דוריאת, ממלכתו של תינגול. נחשב לצייד, גשש ולוחם ראשון במעלה בדוריאת. הוא אף - לכאורה - מקורב באופן מיוחד למלך תינגול, שמתייחס אליו כאל ידיד, ומבקש ממנו עצות בשעת דחקו. הוא נהרג על ידי ידידו הטוב ביותר - טורין טורמבר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלג הוא עלף סינדרין החי בדוריאת, ממלכת תינגול. על מוצאו וילדותו לא נכתב דבר. הפעם הראשונה שבה הוא מופיע בכתובים היא לאחר הדגור ברגולך, הקרב הרביעי של בלריאנד, אז הוא כבר ראש משמר הגבולות ומצביא הלוחמים, והוא מביס גדוד אורקים שמרחיק לכת דרומה בצורה מדאיגה, ועוצר בכך את גל פלישות האורקים שאחרי תבוסת הנולדור בברגולך. אירוע זה מתרחש בשנת 457 לעידן הראשון. אולם יש להניח, שבלג, שאינו משושלת המלך, והוא אציל ממעלה ראשונה בדוריאת, ניעור עם אבות העלפים בקויויינן, יצא למסע הגדול עם העלפים, והיה מאותם עלפי טלרי שמאנו להיפרד ממנהיגם תינגול בעת שנעדר, ואשר על כן נותרו בארץ התיכונה.
בשנת 473 לעידן הראשון התרחש הקרב החמישי של בלריאנד, הקרב מרובה התקוות, שהיה תבוסתם הגדולה ביותר של העלפים. השתתפו בו רוב צבאות הנולדור, אולם מדוריאת, ממלכת הטלרי הגדולה, לא באו אלא בלג ומבלונג גדולי המצביאים שלה, שלא אבו לא ליטול חלק באותם מאורעות כבירים. הם נספחו לצבאו של פינגון, אך מעלליהם בקרב לא מפורטים, ואף לא האופן שבו ניצלו מן התבוסה.
זמן לא רב לאחר מכן, טורין טורמבר הילד בנו של הורין, שנשלח על ידי אמו לאימוץ בדוריאת, אחר שאביו נעדר מאז הנירנית, מגיע לדוריאת. אולם הוא ושני מלוויו אובדים ברשת המבוכים שטוותה המלכה מלין למגן על הממלכה. בלג מוצא אותם כשהם כבר על סף רעב, ומביאם למנגרות, אלף המערות, בה שוכן תינגול המלך. בשנים הבאות, היה בלג בא פעמים רבות למנגרות ולוקח עמו את טורין שאומץ על ידי תינגול כדי ללמדו את חוכמת היער והקשתות והשימוש בחרבות. בעת שגדל טורין, אמנם עוד היה צעיר מאוד יחסית, אבל כבר הסתפח למשמר הגבולות אצל בלג, ומסופר שהוא הפליא לעשות שם יותר מכל האחרים מלבד בלג עצמו. והשניים היו רעים בכל מעשה מסוכן, וחצו יחד את יערות הפרא לאורכם ולרוחבם.
כעבור שלוש שנים (485), טורין מסתכסך עם אחד מיועצי המלך, והמחלוקת מתפתחת עד כדי הריגתו של היועץ, סירוס שמו, בגרמה על ידי טורין. בראשית סבורים הכל שטורין, שבינתיים נטש את דוריאת, שכבר לא מצא בה את ביתו, הוא האשם המרכזי בפרשה. אולם בלג, ברגע האחרון לפני שתינגול חורץ את דינו של טורין לנידוי, מביא עמו את נלס, עלמת עלפים, שמלין אשת תינגול ואחת מן המיאר מינתה אותה להשגיח על טורין, מעידה מראייה על אשמתו המוחלטת של סירוס במעשה, ותינגול מזכה את טורין. בלג יוצא את דוריאת כדי לחפש את טורין, והוא לוקח עמו את אנגלכל החרב השחורה מאוצרותיו של תינגול, "כי צפופים עתה האורקים וקרובים מכדי שתועיל אך הקשת נגדם, והלהב אשר לי לא יבקע את שריונם".
הוא מוצא את טורין כעבור כשנה בין פורעי החוק. שם הוא מנסה לשכנע את טורין שישוב לדוריאת, אולם הלה בעיקשותו ובגאוותו אינו נעתר לו, ובלג שב לבדו לדוריאת. הוא שב לגבולות הצפון, אבל בבוא החורף, כשהמלחמה שככה, ראו ידידיו כי הוא נעלם, והוא לא שב אליהם יותר. הוא הלך אל אמון רוד', שם הבטיחו טורין שימצאהו אם ירצה לחפשו, "כי נכנעה חוכמתו לאהבתו". ממקום מושבם באמון רוד', יחד עם בני לווייתם שהלכו והתרבו, בלמו בלג וטורין את האורקים של מלקור.
אולם הקץ לזה בא על ידי בעל הבית, מים הגמד הפעוט, ששנא את בלג, מחמת קנאתו אותו על אהבתו הגדולה של טורין אותו, והוא גילה (במקרה או במתכוון) את מקום מוצאם של השניים לאורקים של אנגבנד. האורקים תקפו את אמון רוד' והרגו את הכל, מלבד טורין ובלג, כי מורגות ציווה שלא להרוג את טורין, ומים, במסגרת ההסכם עם האורקים, התנה עמם שלא יהרגוהו, כי רצה לענותו. אבל אנדרוג, אחד מחבורתם של טורין ובלג, שהיה גוסס, הרג את מים לאחר שהסתלקו כל האורקים, וביתק את הכבלים בהם כבלו האורקים את בלג.
בלג יצא את אמון רוד' במרדף אחר האורקים כדי לשחרר את טורין. בדרכו הוא פגש עלף רצוץ וגידם, שהזדהה כגווינדור בן גוילין, שהיה בעבר מגדולי מצביאי נרגותרונד והנולדור, ונתפס בשבי מורגות בנירנית ארנוידיאד. הלה סיפר לו על חבורת אורקים גדולה נושאת שבויים, שמהלכה לכיוון צפון. בלג יצא לכיוונם, ובשעת לילה, אחר שמצאם, הרג ארבעה מזאביהם בדממה, ובא לשחרר את טורין. הוא ביתק את כבליו של טורין ובשוגג פצע את ידו. וטורין, שסבור היה כי אין זה אלא אחד משוביו שבא לענותו, התגושש בו, והרגו על ידי אנגלכל החרב השחורה של בלג עצמו.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמו של בלג הוא בשפת סינדרין ומשמעו "אדיר". בלג היה מכונה גם כן "קותליון" - הקשת החזקה. יש בזה כדי להעיד על עוצמתו המיוחדת של נושא השם, שמלבד היותו רב הקשתים הגדול ביותר בדוריאת, היה גם כן לוחם אדיר, ראש וראשון למגיני דוריאת, הרב בכישרונו מכל אשר שכנו ביערות בלריאנד בימי קדומים.
