בתי אונגרין
בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי ההונגרים"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכונה ממוקמת מחוץ לעיר העתיקה, מצפון לשכונת מאה שערים, ממזרח ומדרום לשכונת בית ישראל. מצפון לשכונה ממוקמת שכונת קריית שומרי אמונים. לאחר מלחמת העצמאות ב-1948 סומן הגבול בין ישראל וירדן בצמוד לבתי השכונה ממזרח. באחד מגגות הבתים הוצבה עמדה של צה"ל אשר צפתה אל "מעבר מנדלבאום" ושכונת שייח' ג'ראח, עד מלחמת ששת הימים.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגביר ר' יצחק (הערש) צבי רטצרסדורפר מאנטוורפן, הכיר את הרב ר' יוסף חיים זוננפלד, רבה ונשיאה של העדה ההונגרית בירושלים, מאז שלמדו שניהם בישיבה של ה"כתב סופר" בפרשבורג. מעת לעת ר' יצחק מאיר שלח סכום קבוע של כסף לחברו בירושלים, כדי שיחלקו לעניים, מבין לומדי כולל "שומרי החומות" שהוא ניהל. בשנת תר"נ (1890) ביקש ר' יצחק צבי”לרכוש עבורו ובכספו, בחצרות העיר העתיקה, עשר דירות שיוקדשו עבור עניי הכולל, לדור בהם, חינם אין כסף” (חבצלת, כ' סיוון תרנ"א / 26 יוני 1891) והוא ביקש לזרז את העניין, ככל הניתן. ר' יוסף חיים הזמין את ר' יצחק צבי לבוא בעצמו לירושלים, כדי לבדוק ולהחליט על החלופה הטובה, מבין כמה, לקניית הדירות. כשהגיע הגביר לירושלים, בין פסח לשבועות בשנת תרנ"א, שכנע אותו הרב זוננפלד להשקיע בקניית אדמה מחוץ לחומות, כדי לתת מענה רחב יותר למצוקת הדיור של הלומדים בכולל. הבנייה מחוץ לחומות התיישבה היטב עם קריאתו של הרב שמואל סלנט - רבה של ירושלים למנהלי הכוללים להקים שכונות מחוץ לחומות, עקב הצפיפות הרבה שהייתה בעיר העתיקה וזאת לאחר שכבר נבנו כמה שכונות חדשות, מחוץ לחומות (משכנות שאננים, מחנה ישראל, נחלת שבעה, בית דוד, מאה שערים). ר' יצחק צבי נענה להצעה ולא רק שרכש את המגרש, אלא אף הסכים לממן את בניית עשר הדירות הראשונות בשכונה החדשה. וכך הובא הדבר בעיתון החבצלת: ”לפני חג השבועות בא לעירנו הגביר המרומם... יצחק צבי ראטצערסדארפער... ויקנה כברת ארץ מול בתי החברה 'מאה שערים', כשניים עשר אלף אמות, במחיר תשעה ועשרים אלף פראנק ויחלק את הקרקע הזאת לשניים וחמישים חלקים. על העשרה יבנה על הוצאותיו עשרה בתים וביהכנ"ס והבתים יותנו לעניים לדור בהם חליפות, אחת לשלוש שנים. והחלקים הנותרים ייתן מבני הכולל אינגארען שישלמו את המחיר לאט לאט...” (חבצלת, כ' סיוון תרנ"א / 26 יוני 1891) . השכונה נקראה על שם הגביר - "נחלת צבי".[2]
בתי השכונה הזאת נבנו בהשגחת ר' אלחנן טנינבוים, אביו של ר' ישראל מרדכי טנינבוים.[2]
יהודי הונגריה המשיכו לתרום לשכונה ובשנת 1898 כבר היו בשכונה 35 בתים שכללו מאות דירות, "ישיבת חתם סופר" שנועדה לתושבי השכונה החסידים, "ישיבת כתב סופר" לתושבים שלא השתייכו לתנועת החסידות, בתי כנסת, תלמוד תורה - "אור המאיר", מקווה, בית מרחץ, תנור שכונתי ומשרדים להנהלת הכולל.[3] על הבתים חקוקים שמות הגבירים התורמים ואלו מבניהם שהיו חשוכי ילדים התנו שילדם הראשון של הדיירים ייקרא בשם התורם והילדה הראשונה תיקרא על שם אשת התורם.[4]
במשך השנים הוסיפו נדיבים שונים לבנות בתים והשכונה הלכה וגדלה:[5]
1895 – 35 בתים.
1906 – 113 בתים.
1914 – 200 בתים.
1948 – 350 בתים.
בשנת 1904 פורסם תקנון השכונה ובו, בין היתר, 11 סעיפים המגבילים את המשתכן, כמו: החובה לשמור על הבית ותחולתו, לשמור על הניקיון ועל פנוי הזבל למקום שהוקצה לכך, סיוד הבית לפחות פעם בשנה, אך לא לסייד את הכתלים החיצוניים.[5]
בשנות מלחמת העולם הראשונה פסקו התרומות מיהדות ארצות מרכז ומזרח אירופה, אך התרומות לכולל "שומרי החומות" ולבתי אונגרין - לא פסקו והם תרמו גם לשאר השכונות. לאחר המלחמה הכולל פתח סניפים בכל האזורים ההונגריים שסופחו למדינות אחרות. פרנסי הסניף בצ'כוסלובקיה היה פעילים ביותר ובשנת 1927 הצליחו לארגן ביקור של נשיאם תומאס מסריק בבתי אונגרין ולהשיא תרומה נכבדה.[3]
באוגוסט 2005 פרסמה עיריית ירושלים את תוכנית 5008, במסגרת התב"ע, לשימור ופיתוח השכונה (שטח של 28.227 דונם).[6]
בתאריך כ' באדר א׳ תשע״ד (20 פברואר 2014) הסתיים שיפוץ המקווה העתיק על שם 'אליעזר בער'. המקום נחנך מחדש בחגיגה ברוב עם ואת המזוזה קבע האדמו"ר מסאטמאר שנשא דברי ברכה, סייר בשכונה וערך טיש בהיכל בית המדרש השכונתי של בתי אונגרין.[7]
בתאריך י"ח אלול התש"פ (8 ספטמבר 2020) הסתיים שיפוץ בית הכנסת חסידים 'חתם סופר' בבתי אונגרין והוא נחנך מחדש בחגיגה רבת משתתפים.[8]
מאז הוקמה ועד היום, כמעט ולא השתנו פני השכונה והמראה הציורי שלה. בשנת 2010 עברה השכונה שיפוץ וחידוש במסגרת פרויקט שיקום שכונות של עיריית ירושלים אך מראה השכונה נשמר בקפדנות. זהו מתחם הבנוי בצורת משולש אשר שתי צלעותיו הם בניני מגורים ארוכים בני ארבע קומות הבנויים לאורך כ-65 מטרים. הבסיס למשולש הוא בית מדרש המשמש כמקום של לימוד ובית כנסת. בתווך, בין צלעות המשולש - חצר גדולה ומרוצפת, רוחשת חיים, בה עוברים תושבי השכונה, ילדים משחקים, וחבלי כביסה נמתחים לאורכה. פתחי הדירות בבניינים פונים אל החצר הפנימית וכך גם המעבר ביניהן נבנה עם מעקה הפונה לחצר.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף שבעבר התגוררו בשכונה גם יהודים ממוצא הונגרי שאינם חסידים, אוכלוסיית בתי אונגרין היא הומוגנית וסגורה ומתגוררים בה חרדים חסידיים ממוצא הונגרי. חלק גדול מתושבי השכונה הם חסידי תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק, וסאטמר.
בשכונה שוכנים מוסדות חסידות תולדות אהרן ורבים מחסידיה מתגוררים בשכונה. הישיבה הגדולה של חסידות תולדות אהרן נמצאת ממזרח לשכונה ממוקמת .
בשנת 2008 נמצא כי שיעור הילדים עד גיל 15, מקרב כלל תושבי השכונה הוא בין הגבוהים בארץ ועומד על 51%.[9]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
בית הכנסת חתם סופר או ישיבת חתם סופר נבנתה במאה שערים ונועדה למקום לימוד עבור חסידי השכונה. -
בית הכנסת חתם סופר או ישיבת חתם סופר נבנתה במאה שערים ונועדה למקום לימוד עבור חסידי השכונה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צילומים של בתי אונגרין, באתר הספרייה הלאומית
- צילומים מחגיגת קביעת המזוזה במקווה בשכונת בתי אונגרין -תשע"ד, 2014
- לוי יצחר הירושלמי, "בתי אונגרין" - תמול שלשום... וכיום, מעריב, 23 ביולי 1971 באתר עיתונות יהודית היסטורית
- שכונת בתי אונגרן באתר "תולדות המשפחה".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריאל, כתב עת לידיעת ארץ ישראל 164-163, מרץ 2004, אדר תשס"ד, עמ' 198–231.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ישראל קמחי, גיורא סולר, פטר בוגוד, אמנון רמון, אביאל ילינק, יאיר אסף-שפירא, בתי אונגרין "שומרי החומות" – תולדות השכונה, באתר מכון ירושלים לחקר ישראל, יולי 2011
- ^ 1 2 Moshe Ringel, אור הצפון - רבי יצחק צבי רצרסדורפר
- ^ 1 2 Menachem Keren-Kratz, מבצרים את החומות - 160 שנים לכולל שומרי החומות, סגולה (מגזין להיסטוריה יהודית), 1 ינואר 2020
- ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 1077
- ^ 1 2 רפי כפיר, בתי אונגרין, שכונות בירושלים, לימודי ירושלים, קורסים בירושלים, סיורים בירושלים, באתר אהבת ירושלים
- ^ תוכנית 5008 ירושלים, באתר tabanow, 2005
- ^ המעמד האדיר בבתי אונגרין • מעמד קביעת מזוזה, באתר JDN, 2014-02-20
- ^ אחרי השיפוץ: ביהכנ"ס 'חתם סופר' בבתי אונגרין נחנך מחדש, באתר www.bhol.co.il, 2020-09-08
- ^ yna_admin, מבנה גילים בשכונות, באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2008-06-15
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |